ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 05/02/2004

טכס נטיעות בנגב בשיתוף עם קק"ל

פרוטוקול

 
נטיעות ט"ו בשבט עם הקק"ל - מרכז ג'ו אלון

7
ועדת החינוך והתרבות
5.2.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 164
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
מיום חמישי י"ג בשבט התשס"ד (5 בפברואר 2004) בשעה 9:30
סדר היום
נטיעות ט"ו בשבט עם הקק"ל - מרכז ג'ו אלון.
נכחו
חברי הוועדה: אילן שלגי – היו"ר
מוזמנים
זאב – מנהל מרכז ג'ו אלון
אורית אפללו – מנהלת מרכז ארכיאולוגי בנגב, רשות העתיקות
בריל גולדינג – חברת דירקטוריון קק"ל
שמעון יהב – חינוך קק"ל, רשות העתיקות
ד"ר דב נחליאלי – ארכיאולוג מרחב דרום
אבנר גורן – ארכיאולוג, מנחה רעיוני של פרויקט השכבה היהודית
ראובן -
יצחק מופסיק – מנהל אגף החינוך היהודי
מנחם ליבוביץ'
ראובן נעמתי
דני לני – מנהל המחלקה לשיווק ולקשר, קק"ל
עוזי חלמיש – מנהל המרכז
עופרה שקד – קק"ל
אביגיל ברגמן – מנהלת בית-ספר מרחבים
אבנר – ראש המועצה
שרה הורביץ
יחיאל לקט – יו"ר קק"ל
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
עוזרים לחבר הכנסת שלגי
גיא בן גל ואריאל אהרון
קצרנית
שרון רפאלי


נטיעות ט"ו בשבט עם הקק"ל - מרכז ג'ו אלון
אבנר גורן
יש מסגרות של תנועות נוער עולמיות שמגיעות לארץ לתקופות מאוד קצובות. אנחנו מציעים להם כאן תכנית של 4-5 ימים של קשר לארץ ישראל דרך אתר ארכיאולוגי, כי אתר ארכיאולוגי הו אגם אתר יהודי. אנחנו זיהינו אתרים מתקופת בית שני ואילך. הרעיון המרכזי הוא שגם עובדים בשטח, וכל עבודה מתבצעת בנושא ארכיאולוגיה בסיוע מלא של רשות העתיקות.

החלק השני של היום מוקדש להיכרות עם הנגב מאז ועד היום, מתקופת ההתיישבות על כל תקופותיה וגם להכיר את הנגב של היום עם החזון של בן-גוריון איך ייראה הנגב מחר. כלומר, בסיום הפרק הזה שהוא סמינר ארכיאולוגי-רעיוני להכרת הנגב להגיע למצב שביום האחרון הם גם יכירו מה התכניות העתידיות ומה צופן בתוכו
הנגב למדינת-ישראל.

התכנית התחלתית, ניסיונית. פרסמנו כבר ב- 4 שפות לכל העולם היהודי ולתנועות הנוער ונראה בשטח גם כמה קבוצות שעובדות. בינתיים נמצאת בשטח קבוצה של "מכבי" מצ'ילה וקבוצה של ""בני עקיבא" מאנגליה. בקיץ היו כאן כמה קבוצות מרוסיה, מצרפת ומדרום אמריקה.
היו"ר אילן שלגי
אני מבין שצ'ילה יכולים להיות פה כעת כי שם קיץ, והם בחופשה, איך מגיעים מאנגליה?
אבנר גורן
הקבוצות שמגיעות מאנגליה הן קבוצות שמגיעות לתקופה ארוכה, תוכניות ארוכות. כל הקבוצות שמגיעות לשנה בארץ יש פרק של 10 ימים בארץ להכיר את הקרן הקיימת: אקולוגיה, יער, מים, אדמה, כל הבעיות שאנחנו מתלבטים בהן, ומזה אנחנו הקדשנו גם את הפרק לאתר ההיסטורי. הקבוצות עבדו כאן על הקשר, למשל בין בית-כנסת של אז בהשוואה עם בית-כנסת של היום. אני חושב שזה קטע שמדבר אליהם הרבה יותר מכל סיפור אחר שאנחנו מספרים, במיוחד באזור שהוא גם כפרי, חקלאי, שיהודים ישבו בו ועבדו ולא עשו מלחמות. היישוב הזה מתאפיין מבחינה ארכיאולוגית בתקופה ארוכה של ההתיישבות שלו. העתיד צופן הרבה תקוות לקבוצות נוספות לקבוצות נוספות ולפעילות נוספת.
ראובן
אנחנו הוצאנו פרסום בעברית ופרסום לחו"ל וגם מצגת כדי להראות את כל הפעילות. כל מה שמצולם כאן זה קבוצות בשטח.
אבנר גורן
בוקר טוב, וברוכים הבאים. שמי אבנר גורן ואני ארכיאולוג שעוסק הרבה מאוד שנים בחינוך, ובעיקר חינוך בשטח. מצאתי אוזן קשבת גדולה בקרן קיימת, התחברנו יחד קבוצה של אנשים והם לפרויקט שאנחנו הגינו מתוך נקודה בסיסית שמאוד מטרידה אותנו, ואני רוצה להעלות את זה למפלס הגבוה ביותר שאפשר כדי להראות איך ההתחלה הזאת יכולה להיות פתח לפרויקט שקרן קיימת מכירה בו פרויקט מוביל וגדול.

לא אחדש כלום, ודאי לא לאנשי ועדת החינוך, אבל אני אחזור בכל-זאת ואגיד שאחת הבעיות הגדולות ביותר שאנחנו עומדים בפניהן כרגע היא חיבור בין בני נוער לבין ההוויה של להיות יהודי לבין ההוויה של להיות ישראלי. לשמחתי, אני כבר הרבה מאוד דורות בארץ, והמשפחה שלי הייתה מעורבת כאן גם בעלייה, בבנייה וכדומה. והמפעל הענק של ציונות והקמת המדינה הוא מפעל שאכן הגיע להגשמה, ובסופו של דבר יש כאן מדינה. הבעיה שאנחנו עומדים מולה כרגע זה לא להקים מדינה, לא לרכוש קרקעות; קרן קיימת כבר לא רוכשת קרקעות, אלא שהמדינה הזאת תתקיים באיכות ובהוויה שאנחנו רואים אותה נכונה. הבעיה הגדולה הזאת היא דור העתיד שלא מתחבר לערכים שהציונות הוותיקה מציגה, ויותר מזה מפנה עורף גם לחיבור לארץ, וכמובן ליהדות. אם באמת היה אותו צורך שקיים היה - ואני אומר את זה בהערכה רבה - בימי א.ד. גורדון לחתוך את הקשר בין ההוויה של העולם היהודי שהיה בגלות לבין ההוויה החדשה של הארץ לנגוע באדמה, ומכל מקום שבאת לפלח במחרשה את האדמה - אל הילדים שלי זה לא מדבר יותר, ואין מה שיחליף את זה. כשעמדנו שנים רבות בפני הבעיה מה קורה באנו בסוף עם רעיון ואמרנו שאנחנו צריכים לתת את התחליף שצריך לתת לנער את ההרגשה שהוא חלק מזה. השאלה הייתה מה התחליף והשאלה השנייה היא איך עושים את זה. אמרנו שיש עולם אדיר, עולם לא ייאמן בעצמתו של מורשת יהדות, ואני לא מדבר דווקא על דת, אלא על כל עולם הערכים של היהדות. הבעיה היא לגשר ודאי עם נוער חילוני, אבל לא פחות עם נוער בחו"ל, שגם אם בא מבתים דתיים עדיין עומד בפני בעיה כזאת, שלא לדבר על נוער חילוני שהוא הרוב של הנוער שקיים שם.

יש נוכחות קיימת בארץ של אותה הוויה ומורשת, אבל הביטוי הפיסי שלה הוא מצומצם. מכיוון שיהדות מבטאת ברוח ולא בחומר, אפשר לראות מסגדים עם צריחים רבים, אפשר לראות כנסיות רבות עם צריחים, והרבה פחות נוכחות פיסית יהודית בארץ. פיסית היא צורה שאנשים יכולים להתקשר אליה. קשה לדבר בתיאוריות, הרבה יותר קל לנגוע בדברים ולראות אותם.

מצד שני הייתה קיימת כאן מורשת ארוכת ימים, רציפה של אנשים שחיו כאן לאורך הדורות, ורובם היו אכן יהודים, אלה שזה לא בא לידי ביטוי פיזי בשטח. כארכיאולוגים אנחנו יכולים למצוא מקומות כאלה, אבל אנחנו צריכים להיות בעלי מקצוע כמוהו כדי לדעת על מה מדובר. הרעיון היה להתייחס לנוכחות, ובעיקר אל הרצף שקיים כאן מקדמת-דנא עד היום. צמצמנו את עצמנו בהתחלה לנגב מסיבות רבות: גם משום שזה פרויקט שנמצא בראש מעייני המדינה; גם משום שהרבה יותר קל להביא נוער למקומות שקטים. אבל הכוונה היא שזה יהיה פתח שהרעיון הזה יתפשט בארץ כולה.

לקרן הקיימת יש מנדט מרגע היווסדה, לפני 102 שנים - היא אחראית על הקשר בין העם לבין האדמה הזאת. הקשר הזה יכול לבוא למגע מחודש עד כדי כך שאנשים שבאים לשטח---
היו"ר אילן שלגי
תיקון אחד: עם כל הכבוד לקרן הקיימת אנחנו כולנו אחראים לקשר בין העם לבין האדמה הזאת.
אבנר גורן
אין ספק. אלא שלה זה המנדט שהיא צריכה לפעול לפיו. לכן אני יכול לבוא בטענות ולהגיד: ברחל בתך הקטנה. לכן הרעיון היה להתייחס לכמה שיותר אתרים בארץ, לא משנה מאיזו תקופה הם, אלא שהם שייכים לאותה הוויה. נטפל בהם בשני מישורים: האחד, אותו נוער שמגיע לארץ יוכל לשבת כאן לעבוד בלי שנטיף לו, אלא שבדלת האחורית ההתחברות תהיה משום שהוא עוסק בדברים שילהיבו אותו: חפירה, שיקום, הכשרת שטח; וכשהוא חופר בית-כנסת או בית שגרו בו אנשים, יצאו לשדה וחרשו ואצרו את השמן, הוא ירגיש שזה חלק ממנו; כי חיו כאן אנשים שהיו להם ילדים והם הלכו בבוקר והיו צריכים לדאוג לארוחת בוקר ולהביא מים מהשדה. גם הוא ירגיש שהוא מכיר את המטלה הזאת של היומיום. יש הרצף הזה וההוויה הקיימת בכל נקודה. ההתחברות הזאת היא אסוציאטיבית ורגשית, וממנה ייבנה "אני שייך לסיפור הזה". לסיפור הזה יש נפח גדול, הוא לא תלוש, הוא לא התחיל ב- 48', אלא זה משך שממשיך עד היום, והוא פתאום מגלה את זה והוא חלק מזה. האתרים האלה אמורים להיות נקודת המפתח שתוך כדי עבודה ייווצרו קשרים כאלה שמותנים - ללא ספק - בתכנית חינוכית עמוקה שתדע מה היא רוצה לעשות.
היו"ר אילן שלגי
כמה בני-נוער אתם מצליחים להביא הנה בשנה?
ראובן
אנחנו מדברים על שלב של 1500 עד 2000.
היו"ר אילן שלגי
שחלקם מחו"ל. ונוער ישראלי?
ראובן
אנחנו כרגע לא מדברים על נוער ישראלי בגלל בעיות תקציביות. אם נפתור את הבעיה התקציבית של נוער ישראלי ידובר בעשרות בתי-ספר.
עוזי חלמיש
סליחה, ראובן, המקום חשוף ל- 100 אלף מבקרים נוספים.
היו"ר אילן שלגי
כאלה שמגיעים למרכז ג'ו אלון. היו תקופות שנוער ישראלי יצא לשירות לאומי, כולל ביערות הקרן הקיימת; אני מכיר את זה, הייתי מעורב בזה אישית בתקופת שירותי בפיקוד הגדנ"ע. הייתי מד"ן, והייתי קצין חינוך בגדנ"ע ואני סגן אלוף במילואים בפיקוד הגדנ"ע. ב- 82' הייתי במילואים ביער המלאכים ליד קריית-גת, והנוער עבד ביערות הקרן הקיימת ונסע לעבוד בבסיסי צה"ל.
עוזי חלמיש
החלק של הישראלים תלוי במנהל האגף ובסגן מנהל הסתדרות הדירקטוריון. אם אפשר ליצור בין הישראלים מוטיבציה לשירות הלאומי במקום הטיול השנתי, שיהיה כאן כאחת התכניות, אני חושב שלא יושב-ראש האגף ולא סגן היושב-ראש יתנגדו לזה.
היו"ר אילן שלגי
גם סגן שרת-החינוך - שיש לי אתו מחלוקות בעניינים אחרים - הוא גם מד"ן. יש לך היום בין הגורמים המשפיעים בחינוך אנשים שיכולים לסייע לך בזה.
אבנר גורן
אני רוצה להוסיף נקודה אחת שאני חושב שתסייע. הרעיון היה לא רק להפעיל את הנוער, אלא ליצור כאן אתרים רבים ככל האפשר בתפרוסת רחבה ככל האפשר וגם בחתך אורך כדי שבסופו של דבר משפחה תוכל לבוא אליהם בכוחות עצמה, והם ידברו בשפה הזאת. כלומר, יש כאן דבר חדש בפיתוח אתרים וגם במה שרשויות אחרות עושות, ואנחנו רוצים לעבוד כך שהמסר יהיה ממוקד; אנחנו רוצים ליצור אתרים רבים ככל האפשר שישמשו בסוף לא רק להפעלת הנוער, אלא יהיו נכסי צאן ברזל שיעבירו את המסר אחר-כך.
היו"ר אילן שלגי
ראשית תודה רבה על האירוח. אני מתנצל שמרוב רצון לראות ולהספיק לוח הזמנים הוא מאוד צפוף. מתכנסים גברות וגברים מכובדים, ואין לנו זמן לשמוע כל אחד ולהחליף דברים, אבל המעט ששמענו עד עכשיו נותן לי להבין שאתם עושים דברים מאוד חשובים, ואני מניח שנראה עוד דברים מרשימים בהמשך. החיבור של הנוער ושל המבוגרים אל האדמה הזאת הוא דבר שצריך לעבוד עליו, זה בכלל לא מובן מאליו. יש לנו פה היום הרבה מאוד אזרחים יהודים שלא מובן להם מאליו שזה המקום שלנו, שיש לנו זכויות על המקום הזה. סך-הכול זו תופעה מופלאה שאין כמוה בתולדות האנושות, שעם חזר אל אדמתו אחרי הפרש של הרבה מאוד שנים - 2000 שנה זה לא מדויק - ויש הוכחות של רצף בהתיישבות היהודית בארץ-ישראל, גם אם לא הייתה ריבונות יהודית, לפחות עד התקופה הצלבנית ומעט בהמשך לזה. מפעל החידוש של תחיית העם היהודי בארצו אינו מובן מאליו. אני מודאג מכך שלא רק הנוער, אלא אפילו יש היום דור של הורים שהדברים לא מובנים מאליהם לגביהם, ולאנשים לא כל-כך אכפת אם הם יגורו פה או בסן-פרנציסקו או בקנברה. אנשים קשורים למקום משום שפה המשפחה והחברים, אבל מבחינת הערכים - בעיקר בקרב הציבור החילוני שהוא הרוב - זה לא מובן מאליו לאנשים שזה המקום שלנו, וחשוב מאוד שנדע לחבר את עם ישראל לארץ-ישראל. אתה אמרת שהנגב היום הוא בראש העדיפויות? הלוואי. אנחנו צריכים לעשות שהנגב והגליל יהיו בראש העדיפויות.
אבנר גורן
אנחנו נקבל את האתגר שאם אתה כיושב-ראש ועדת החינוך תוכל לחבר את מדינת ישראל עם משרד החינוך ועם בתי-הספר שיתחילו להשתלט על העסק, אנחנו נהיה שותפים לאתגר הזה; ואם תחזיר את ימי הגדנ"ע של אז, אנחנו נהיה הקולטים הגדולים ביותר של המערכת כי יש לנו מספיק פרויקטים ברחבי הארץ להתמודד אתם.
היו"ר אילן שלגי
אני באמת מציע שנשב על זה.
אבנר גורן
מאה אחוז.
דב נחליאלי
אף על-פי שהזמן קצר הייתי רוצה לומר בכל-זאת כמה מילים: קודם כל רשות העתיקות, מלבד העבודות הרגילות שלה וחפירות ההצלה מנסה להתקרב אל הציבור הרחב, ואת זה אנחנו עושים בעזרת מרכזים ארכיאולוגים. לכל מרחב יש לנו מרכז ארכיאולוגי. בדרום מנהלת את זה אורית אפללו. דרך המרכזים הללו אנחנו מנסים לחדור לבתי-ספר יסודיים ותיכוניים ומכללות כדי לנסות לתת את החלק של הארכיאולוגיה של ארץ-ישראל. אנחנו לא מתעסקים בעניינים פילוסופיים ובענייני יהדות, אלא בנושא הארכיאולוגי וההיסטורי של הארץ.

העבודה עם הנוער בבית-הכנסת ומעון עשינו כבר לפני כן במועצה אזורית שמעונים בפרויקט 2000. קפצנו על הרעיון הזה, ואנחנו ממשיכים בזה. אנחנו מצפים ממשרד החינוך שיאפשר להיכנס לבתי-ספר, קצת לתת יותר את החלק הארכיאולוגי.
היו"ר אילן שלגי
אנחנו אומרים תמיד שזו מערכת החינוך, אבל היא בעיקר עסוקה בללמד, ובללמד אנחנו לא כל-כך מצליחים בזמן האחרון, אז צריך לפחות להגביר מאמץ בללמד, אבל גם לעשות חינוך.

(סיור בבית-ספר מרחבים)
אביגיל ברגמן
אני מאוד מתרגשת כי אילן כאן, אז אילן סליחה.

יחיאל לקט היה כאן לפני שנה וחצי והניח פה אבן פינה גדולה ונטענו עץ זית, והיום הוא כיבד אותנו פעם נוספת בהפתעה, שנה וחצי אחרי, ואני מאוד שמחה שיש לי מה להראות לו,שהנטיעה הזאת הייתה נטיעה אמיתית. ברוכים הבאים.
שרה הורביץ
הגענו לכאן בעקבות פרויקט מאוד מיוחד וייחודי של קרן קיימת שנקרא בשם "פרויקט מעו"ף", ולדעתי, הוא פרויקט שמחולל שינוי ופורץ דרך בנושא החינוך הסביבתי. לדעתנו, היום בקרן הקיימת החינוך הסביבתי בבתי-הספר הוא לא בדיון, וועדת החינוך של הדירקטוריון שלנו יזמה את פרויקט מעו"ף - בבתי-ספר מרובי עולים בישובי פריפריה.

שמענו על תכניתה של אביגיל בבית-הספר וראינו בתכנית מודל מצוין לשינוי היחס לסביבה. היום ילד לא יודע לתרום לסביבה, לא יודע להיות שותף לטיפוחה, וזאת המטרה העיקרית בפרויקט מעו"ף.

אני רוצה להזמין את יושב-ראש הדירקטוריון שלנו לשאת כמה משפטים, ויש לו גם הפתעה קטנה. חיליק, בבקשה.
יחיאל לקט
אני רוצה לברך את יושב-ראש ועדת החינוך של הכנסת. כבוד לי ולכולנו שהוא נותן ביטוי למשרד החשוב ביותר, ואנחנו מאוד שמחים שהוא אתנו היום בט"ו בשבט.

הייתי פעמיים בבית-הספר שלך והתרשמתי עמוקות מהפעולה החינוכית שנעשתה בו. לפני שבאתי לפה חשבתי שיהיה נכון לעשות משהו יוצא דופן בהפתעה למנהלת אביגיל, כהערכה על כל מה שנעשה פה. ראש המועצה האזורית, שהוא ידידי, יש לו חלק לא מבוטל בליווי בית-הספר ובטיפוחו. לכן אביגיל, אני מעניק לך תעודת הוקרה ותעודת הרשמה בספר הזהב של הקרן הקיימת. כתוב: "לאביגיל ברגמן, מנהלת בית-הספר האזורי-קהילתי-מרחבי, בנגב ייבחן העם בישראל - דוד בן גוריון -בהערכה ובהוקרה על עבודה יהודית מופלאה ועל הנאמנות והמסירות".
אביגיל ברגמן
יש פה רשימה ארוכה של אנשים מופלאים, גם בתוך בית-הספר וגם מסביב שבזכותם: הקרן הקיימת וצוות מורים מופלא והרשות, והרשימה עוד ארוכה. המון תודה.
קריאה
הכול ערוך בטוב טעם, משהו באווירה הלאומית על ט"ו בשבט. ממש מפתיע כמה חומר נכנס פה, אוצר בלום על ט"ו בשבט על כל ההיסטוריה היהודית. תודה רבה לכם.
היו"ר אילן שלגי
אני מודה לכם על קבלת הפנים. אני מתנצל שאנחנו באים לא למשך זמן שהיינו רוצים להיות אתכם. אמר יחיאל שהכנסת הוא הריבון; הריבון הוא העם. היום זה יום-ההולדת של הכנסת שנוסדה בט"ו בשבט 1949. הכנסת מציינת היום את יום-הולדתה יחד עם ט"ו בשבט, ואני סברתי שמה יותר מתאים מאשר ועדת החינוך של הכנסת תתחבר עם מערכת החינוך בשטח: עם ילדים שנוטעים ולומדים, עם המורים ועם המחנכים שמובילים את הפעילות. אנחנו שמחים להיות פה. אנחנו נוסעים הרבה מאוד בארץ במערכת החינוך, ברשויות מקומיות לראות את החינוך. לכן אני מאוד שמח להיות אתכם, ומעוניין לשמוע מה אתם עושים.
אביגיל ברגמן
אני מוכרחה להגיד שאבא שלי יהיה מאוד גאה כי אנחנו סוגרים מעגל. גם לאבא שלי מגיעה כל ההשקעה הזאת.

אני רוצה להראות לך, יחיאל, מה התרחש פה מאז שהיית פה בפעם הקודמת, וכשהצגתי לפניך את התכנית שהייתה גיבוש ראשוני לאחר הרבה התלבטויות, אתה הוספת לנו היבט מאוד חשוב לטעמנו - הנושא המורשתי. החלטנו שאנחנו מוציאים ספר שכולל בתוכו כמה היבטים על האזור שלנו: בהתחלה היינו מאוד להוטים על הספר, אבל התחלנו בתהליך כל-כך מרתק שהספר פחות מעניין אותנו.

היבט אחד הוא מה שהיה פעם במרחבים מנקודת מבטם של המתיישבים; היבט נוסף הוא מגוון התרבויות באזור; והיבט נוסף הוא נחל שמריה שעליו בחרנו מספר מוקדים חשובים שיש להם ערך מורשתי וגם סביבתי, כמובן; אתרים במרחבים שמאחוריהם יש סיפור ההתיישבות וסיפורים חשובים על מתיישבי האזור; וקבוצה נוספת שנבחרה בבית-ספר להוביל תהליך של שינוי תפיסתי-סביבתי בהנהגת בית-הספר.

אלה תמונות מייצגות. הפרויקט הזה הוטמע בתוך תכנית הלימודים שעתיים שבועיות. תלמידי כיתות ה', ו' מתחלקים ל- 4 קבוצות שכל אחת מהן עוסקת במשהו, ומדי פעם יש לנו חפיפה לכל הקבוצות כדי ללמוד מה עושות הקבוצות האחרות.

אלה תמונות מייצגות של התלמידים אצל סבתא של אחת התלמידים. הם למדו על התרבות הכורדית ואפיית פיתות והתנסו בזה. מתוך נחל שמריה יש פה תמונות של נקודת המפנה המודרנית שממנה התחיל מיפוי ארץ-ישראל; ומתוך מוזיאון היישוב שלנו שנמצא בקריית החינוך. ילדים חקרו על המבנים במושבים: בית אריזה לפרחים במושב מסלול משנות החמישים ועל השינוי בסביבות לאחר שהמקום הפך להיות צימר.

ילדים נפגשו עם אנשים בקהילה שידעו לספר להם, למשל על גבעת האגבות. הילדים ישבו עם האדם שעבד בגבעת האגבות והגיע לשם שוב אחרי הרבה מאוד שנים שהוא לא היה שם, ומאוד התרגש משום שאח שלו נהרג שם בידי פדאיון שהיה שומר שם. אותו דבר ממפעל האגבות שנמצא בקק"ל; חייט עבד שם והסביר לתלמידים על תהליך הפקת הסיבים, שלא היה רווחי בסופו של דבר משום שהוא הפסיד לסיבי הניילון.

הורדנו 80 ילדים לנחל שמריה, והם למדו בסבב. חילקנו למוקדים שונים, וכל קבוצה למדה על נקודה אחרת במקום והחליפו אחר-כך עם קבוצה אחרת. נוסף על צוות המורים שמנחה את הילדים יש כאן גם טלילה מקק"ל בנושא ההדרכה, נציג היחידה החברתית שגם הוא שותף לזה. אפילו איש הביטחון של האזור שלנו, של מועצה אזורית מרחבית, השיטור הקהילתי גם הוא מתנדב לעבוד במוקד כזה ולתת את הפן שלו בהתמצאות במרחב. גם את המורה שלנו שמנגנת בגיטרה אנחנו לא שוכחים.

הילדים נפגשים עם המראות האלה של אתר פסולת, ואנחנו רוצים שהם יהיו השגרירים בבתים שלהם בשינוי התפיסתי של הנחל. אלה נופים שמשתקפים מהנחל.

הלמידה שלנו היא רב-תחומית ולנושאים האלה הורדנו כיתת אמן שסיירה בנחל, והתוצרים ממש מאחוריכם, של ילדים שציירו.

אלה עקרונות התכנית שלנו. בפעם שעברה הענקת לנו מתנה. אני יכולה להראות לך את התוצאה של המתנה? יחיאל לקט העניק לתלמידי בית-הספר טיול לאן שהם רוצים, ואנחנו ידענו לאן אנחנו רוצים: הגשמנו חלום והוצאנו את הילדים למישור החוף הדרומי לסיור בעקבות לוחמי תש"ח. יצאנו עם כל בית-ספר עם ההורים, התחלקנו למספר אתרים: לנגבה, לניצנים, ליד-מרדכי. נפגשנו עם צוות החינוך של קק"ל ועיבדנו אתם את התכנית שתהיה באותו יום. אחרי שהייתה פעילות באתרים השונים התרכזנו כולנו בגבעת ארנון שחולשת על מצודת יואב, ושם עשינו טקס מאוד מרשים והדלקנו 12 משואות, והחוויה הייתה מדהימה והשאירה רושם עז. אנחנו עושים פנינים עם העזרה שלכם וכמובן של היחידה הסביבתית שלנו ולכל אלה שמגיעה להם המון תודה.
אבנר
תודה על הביקור. בימים כאלה חשוב מאוד שתראה בשטח את הפעילות ואת הנעשה יום-יום איך אנשים מתאמצים, ולצערנו, אחרים מקלקלים לנו שם. תעביר את המסר הלאה. עם חבורה שכזאת פשוט כיף לי להיות ראש המועצה.

היום הוענקה לאביגיל מתנה שנייה – בבוקר העניקו לה את הקביעות שלה.
היו"ר אילן שלגי
זו לא מתנה, זה מגיע.
אבנר
כיף לנו יחד עם הצוות הנפלא הזה שיושב מאחורינו, שעושה את העבודה הזאת יחד עם ההורים. קק"ל הפכה להיות משפחה ממש. העובדים שלנו הם היישובים שלנו, והם בנפשנו. אני לא מתבייש להגיד לך שהרבה נעשה בזכות אביגיל, מקומות שלא ידעתי עליהם מאחורי הבית.

אילן, מזכרת קטנה אנחנו רוצים להעניק לך.
היו"ר אילן שלגי
נתלה את זה בוועדת החינוך. תודה רבה לכם. תמונות של ילדים הם הדבר הכי מתאים לוועדת חינוך.

הסיור הסתיים בשעה

קוד המקור של הנתונים