פרוטוקולים/כספים/7907



5
ועדת הכספים
27.1.2004

פרוטוקולים/כספים/7907
ירושלים, א' באדר, תשס"ד
23 בפברואר, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ד' בשבט התשס"ד (27 בינואר 2004), שעה 10:15

1. תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2004.
2. הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 13) (נכה השוהה מחוץ לישראל),
התשס"ד-2003.

חברי הוועדה: אברהם הירשזון - היו"ר
חיים אורון
נסים דהן
יצחק הרצוג
אבשלום וילן
יצחק כהן
יעקב ליצמן
אורית נוקד
ניסן סלומינסקי
אהוד רצאבי
אברהם בייגה שוחט

קולט אביטל

משה טרי - יו"ר רשות ניירות ערך
לייזה חיימוביץ - רשות ניירות ערך
מאיר בקליניק - מזכיר רשות ניירות ערך
אורי קציר - דובר רשות ניירות ערך
רותם פלג - אגף התקציבים, משרד האוצר
הרן לבאת - אגף התקציבים, משרד האוצר
דן אלון - יועמ"ש איגוד קרנות נאמנות
מיקי צבייר - יו"ר איגוד קרנות נאמנות
אשר ספיר - יו"ר החטיבה הפיננסית, איגוד לשכות המסחר
נח פלוג - מרכז הארגונים של ניצולי שואה
שי סומך - משרד המשפטים

שגית אפיק

סמדר אלחנני

טמיר כהן

תמר פוליבוי

1.
תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2004

מר טרי, יושב ראש הרשות, בבקשה.

אנחנו שמים עכשיו דגש על שני יעדים מרכזיים: פיתוח ואכיפה. אני מניח שכולכם רואים מה קורה בפיתוח במגוון רחב של תחומים. אנחנו הופכים להיות יותר ויותר חלק מהעולם, ומוצרים ושיטות וכלים שקיימים בעולם כבר זמן רב מגיעים לכאן. כפי שראיתם, מוצרים חדשים מהאג"ח המוניציפליות וכן הלאה נכנסים.

במקביל, כל נושא האכיפה הולך ונעשה יותר מורכב ויקר, בעיקר בתחומי המחשוב. ההשקעה שלנו בקשרים הבינלאומיים מחייבים אותנו גם בגלל הידע והניסיון שאנחנו מקבלים וגם בגלל שאנחנו הופכים להיות חלק מן העולם, וגם בגלל שהיום החקירות שאנחנו מבצעים לא רק מתבצעות בארץ. כל החקירות קשורות גם לגורמים מחוץ לישראל, שם אנחנו נדרשים לעשות חיקורי דין במדינות שונות בעולם, וזה כמובן בשונה מן העבר. זה מחייב אותנו בתשומות יותר יקרות.

הרשות בהחלט שומרת על כל הכללים, אין חריגות מיוחדות. יש לנו משימות קשות וכבדות, בעיקר בתחום האכיפה השנה. המגנא שנכנסה בהצלחה יוצאת מן הכלל תופנה גם לקרנות וגם ליועצים. אני מזמין אתכם להיכנס לאתר שלנו, ולראות שאין היום תשקיפים ומאסות גדולות של נייר, יש היום דבר מאוד מאוד מתקדם. מעבר לזה, אולי מזכיר הרשות ירצה להוסיף.

לא, קודם כל הדברים כתובים. שנית, דבר אחד אני רוצה להוסיף. אנחנו פעלנו פה בעיקרון בהגשת תקציב לשנת 2004 לפי הקריטריונים שנקבעו על-ידי אגף תקציבים. גם קיימנו איתם דיונים, ובעקבות אישורים שלהם התקציב התגלגל הלאה אל שר האוצר, ומשר האוצר אליכם.

אני מאוד מודה לכם על הסקירה.

אין פה קיצוץ.

אנחנו תמיד שמחים לשמוע אתכם. אני רק רוצה לומר לחברים שאם ירצו לקיים דיון נוסף בנושא הרשות, הרשות תמיד תוכל לבוא לדיון בנושא כדי להבהיר את הדברים. אם יש לחברים שאלות, אבקש לשאול.

לצערי, אחת לשלוש שנים מ-1995 דנים בנושא האגרות של הקרנות מחדש. בשנת 2001 היתה רפורמה רצינית מאוד בעניין הזה. היה שינוי מבני באגרות שהקרנות משלמות. קרנות הנאמנות משלמות אגרות לרשות ניירות ערך בשלושה רבדים: אגרה על פרסום תשקיף, אגרה על יצירות נטו חודשיות במהלך השנה ואגרה קבועה.

הלוגיקה של השינוי המבני היתה לעבור לאגרות קבועות הרבה יותר גבוהות וגדולות על מנת שלא תהיה תנודתיות בהכנסה של הרשות מהאגרות הללו. ב-2001 הורדו האגרות המשתנות על-ידי שינוי שיטת ההתחשבנות והועלו בצורה משמעותית האגרות הקבועות, ונקבע גם כן שאם יהיה עודף תקציבי לרשות היא תדון במתן הנחות או החזרים לגופים שמשלמים אגרות בשנה שלאחר מכן. אכן בשנת 2002 הרשות החליטה לתת הנחה לכל הגופים, כולל החברות וכולל הקרנות, כתוצאה מעודף בתקציב 2001 – והיה עודף משמעותי – וכשאני אומר "עודף", אני מתכוון להפרש בין ההוצאות השנתיות להכנסות השנתיות בסדר גודל של 20 מיליון שקל. ניתנה הנחה של 12% לכל אורך הקו. אכן בשנת 2002 האגרות ששולמו היו נמוכות יותר וגם היה שפל גדול בשוק ההון, לא הנפקות, ירידה גדולה מאוד בשווי הקרנות. נקבע אז שמדי תקופה, במיוחד בתקופה שייווצרו עודפים, ייערך דיון מחדש בעניין הזה. אני יכול לקרוא את הציטוטים מהישיבה שהתקיימה ב-10 בספטמבר 2001 ובתחילת ינואר 2002.

לצערי הרב, קיבלנו את ההזמנה לישיבה רק שלשום, לפי בקשתנו, כי נודע לנו באיזושהי צורה שתתקיים ישיבה, ולכן לא יכולנו להגיב אלא אתמול. הצעתי פשוטה. אני מבקש שתקום ועדה קטנה שתבדוק את העניין הזה. אני יכול להגיד שמה שיש לכם פה בתקציב אלה נתונים נכונים ל-30 בספטמבר. מה-30 בספטמבר ועד ה-31 בדצמבר היתה עלייה חזקה ומאוד גדולה בשוק ההון מהאגרות המשתלמות שלאומי פיא שילמה השנה. יותר מ-50% מהאגרה השנתית בנושא יצירות פדיונות שולמו ברבעון האחרון. נתונים על כך אין לכם פה. ניסיתי להעריך לפי הנתונים שאספתי באיגוד הקרנות, שההכנסה תגיע – לעומת מה שמצוין פה בתקציב 71 מיליון שקל עד ספטמבר 2003 - לעוד כ-10 מיליון שקל בהערכה גסה, וזה יביא את הפער בין ההכנסות להוצאות של הרשות לעודף של 12 מיליון שקל לשנה. אני חושב שיש מקום להקים ועדה קטנה שתבדוק את זה, כי צריכים את הנתונים של סוף שנה. אלה נתונים מאוד מאוד משמעותיים.

אני רוצה לקרוא לכם כמה משפטים מאותה ישיבה. שם אומרת סמדר אלחנני: אמרה יושבת הראש, שעודף תקציבי מעל אישור מסוים מסך התקציב המאושר יביא לבחינה מחודשת של האגרות. אני חושבת שהדבר הזה ראוי שייאמר כאן גם בפרוטוקול. מירי כץ אמרה: בכל מקום בו משלמים אגרה שנתית, משלמים אותה באוגוסט – ואכן אנחנו משלמים את רוב האגרה באוגוסט - בגלל איזושהי סיבה היסטורית. לכן מה שאומרים עכשיו צריך להספיק עד אוגוסט הבא. אני אומרת בצורה הכי חגיגית ואחראית שמדי תקופה נבחן את הדברים. אם יהיה לנו עודף תקציבי, נבחן את גובה האגרה.

זה בוצע ב-2002. אני מציע לעשות את זה גם עכשיו, כי גם השנה – ואני רוצה להגיד את מה שאמרתי בשקט למשה טרי – אנחנו בעד פיתוח המחשוב, כאשר הושקעו במחשוב 25 מיליון שקל שזה כסף רב, ואנחנו גם בעד אכיפה ושקיפות. כדאי לקרוא את המאמר היום במוסף של "הארץ" שמתקשר לדברים הללו.

אני חושב שמבחינה זו אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. רק ב-2001 היתה בעיה בנושא פרשנות של החוק, והוחלט על שינוי מבני. אני חושב שצריך להמשיך לעשותו. כדאי שהעניין ייבדק, השנה בתחום קרנות הנאמנות היה גידול עצום בשוק ובפעילות לעומת חברות - -

באתי רק לומר שכל מה שמיקי צבייר אומר מקובל גם עלינו באיגוד לשכות המסחר. אנחנו מייצגים את כל הקרנות שהן לא בנקאיות. גם אנחנו סבלנו בשנות השפל מכל האגרות האלה והיינו יחד איתם באותה סירה. הבטיחו לנו את מה שהבטיחו. לצערי הרב, לא יצרנו קשר עם רשות ניירות ערך כי לא קיבלנו מידע.

אתה מדבר על כל האגרות של הרשות או רק שלכם?

אנחנו מדברים על כל האגרות, אבל כרגע הנושא על הפרק זה עניין הקרנות. אנחנו מדברים על כל האגרות, גם אגרה שצריך לשלם כל מי שצריך לחדש באופן שנתי רשיון מקשה על אנשים. מדובר על כמה מאות שקלים, ויש פה הרבה אגרות.

לעניין המאזן של הרשות, יש שנים שיש לה עודפים, וטוב שכך. היא צריכה כרית, כי זה גוף שחי מההכנסות שהוא גובה. לפעמים, לא עלינו, יכול לקרות משבר ויכולות להיות פחות הכנסות או יותר, ולכן הם צריכים את כרית הספיגה על מנת לעלות ולרדת, אבל מן הראוי היה להביא גם את המאזן בצירוף לתקציב, או לתת דיווח לוועדה.

אפשר לקבל תמונה על סדרי הגודל של האגרות שבהן מדובר?

לא קיבלת את החומר?

את הסך הכל.

לא, יש פירוט מפורט בצד ההכנסות בסוף.

הסך הכל.

לפי הפרקים.

כמי שלא נמצא בשוק הזה, אני רוצה לדעת על מה מדובר.

בלי להתייחס לעניין קרנות הנאמנות, יש לי רושם שמה שחסר פה – למרות שאני מניח שיש לכם נתון זה - זה ביצוע 2003, לא ביצוע של שלושת הרבעונים הראשונים. מרפרוף קל מאוד בצד ההכנסות ובצד ההוצאות, אני מניח שאתה יודע שאתם בעודף יחסית גדול השנה. כך אני מניח. אני רואה שבצד ההוצאות אתם ב-55 מיליון שקל, ונשאר עוד רבעון אחד כך שזה יכול להגיע לסדר גודל של 70 מיליון שקל, אלא אם כן יש הוצאה בלתי צפויה ובלתי ברורה ברבעון האחרון. ואילו בצד ההכנסות כבר הייתם ב-72 מיליון ברבעון השלישי. יש עוד רבעון שלם, אני לא יודע מה קצב הזרימה של ההכנסות, אבל סביר להניח שיהיה לכם עודף יחסית גבוה מאוד.

הכסף כבר שולם, 72 מיליון שקל זה המקסימום.

אני לא יודע. אתה כנראה מכיר בדיוק את קצב הזרימה שם...

לא, לפי מה שכתוב. אני קורא כמוך בדיוק.

גם התקציב שומר על הנפח הנומינלי שלו, ואנחנו יודעים שמבחינה ריאלית התקציב הזה יותר גדול, לאור מה שקרה בשנה שעברה עם המדד. השאלה היא האם אין מקום להוריד את התעריפים, מכיוון שבהסתכלות שלי אני רואה ש"העסק" הזה גבוה מדי לעומת מה שאפשר היה להציג לשר האוצר ומכאן אל הוועדה.

כיוון שאנחנו לא נפגשים כל יום, הייתי רוצה לשמוע מה קורה מבחינת הפעילות, מבחינת הנפקות גם של אג"חים וגם של מניות. איך אתם מרגישים את השוק בפעילות שישנה אצלכם?

חבר הכנסת שוחט, צריך לזכור שפונקצית המטרה של הרשות זה לא למקסם רווח. הייעוד שלה זה לתת שירותים. הדגשתי בתחילת דבריי שהיום אנחנו מרחיבים בצורה עצומה את הפעילות שלנו, גם בחוץ וגם בפנים, כאשר גם האכיפה אחרת לגמרי. היום החקירות הפכו להיות כל כך יקרות ומורכבות באמצעים ממוחשבים. פעם הדברים האלה היו מתבצעים רק כאן, אבל היום הכל הפך להיות הרבה יותר מורכב, וכל דבר שאנחנו עושים מחייב אמצעים אחרים לגמרי. מעבר לזה, גם הפעילות גדלה ומוצרים חדשים הולכים להיכנס. אנחנו מתאימים עצמנו למה שקורה בעולם, איננו יכולים להיות שונים.

בנושא הקרנות, אני עובד בשיטה אחרת. אנחנו מקיימים דיאלוג עם כל השוק. יש לנו צוותים, ואנחנו מקיימים דו שיח מתמיד עם כל הגופים שעובדים ברשות. קיימתי לא מעט ישיבות עם כל הגופים החוץ בנקאיים והלכנו לקראתם. אמרתי למר צבייר שלא נאה לבוא בדקה ה-90 ולהתקיל אותי כך. אני עובד עם כולם באופן שוטף. הפעילות שלנו עם הקרנות היא עצומה. התשומות שאנחנו מקדישים מאוד גדולות, ואני רוצה להגיד שאנחנו בפעם הראשונה נעשה בדיקות מאוד יסודיות בקרנות בשנה זו, וזה מחייב תשומות כבדות. החלק שאנחנו מקדישים היום לקרנות הוא הרבה יותר גדול מאשר בעבר.

כמה חברות עוסקות בקרנות נאמנות, חוץ מהבנקאיות?

יש 655 קרנות.

אבל כמה גופים?

50 גופים.

מאיר בקליניק ייתן נתונים מספריים.

אני רואה שבסעיף ההכנסות, רוב ההכנסות, 62,000,000 שקל, הן בעצם תשלום של אגרה שנתית. האגם האגרה השנתית היא ביחס ישיר למחזור העסקים של אותה הקרן או שזה סכום קבוע, לא משנה אם הקרן קטנה או גדולה?

משה טרי, האם יש לך בכל זאת איזה שהן הנחות לגבי הפעילות הנצפית ל-2004, כלומר אם השוק מתעורר, איך אתם מתארגנים? הרי התקציב הזה לא הוכן עכשיו, אלא לפני כמה חודשים. האם יש פה הנחות או תרחישים?

איך אתם התארגנתם ליישומו של חוק איסור הלבנת הון? אני חבר ועדת הפנים ואיכות הסביבה. שם נאמר שיש מערכת של שיתופי פעולה בין הרשויות. השאלה אם זה מחייב אותך.

אנחנו שחקן מאוד מרכזי. כפי שאמרתי, הרשות פועלת בשני מסלולים מקבילים: מסלול הפיתוח ומסלול האכיפה. במסלול הפיתוח אנחנו מסירים חסמים, והסרנו לא מעט חסמים. המטרה שלנו היא להפוך את שוק ההון, כמו בכל העולם, לאלטרנטיבה אמיתית למערכת הבנקאית. אז שאלנו את עצמנו איפה החסמים שמנעו את התפתחותו של השוק הזה. הגענו למסקנה שהיו מספר חסמים. הבנקים בראש ובראשונה הציעו דברים יותר אטרקטיביים, ואותם גופים הלכו לבנקים.

היה תשקיף. בכל זאת, תשקיף הוא יקר ועלותו כבדה. לכן הקמנו ועדה ציבורית שבחנה את דרישות התשקיף. זה בשלבים סופיים של חקיקה – אגרות חוב סטרייט שיחליף את הבנקים. יהיה מעין תשקיף מדף שנתיים שיהיה פתוח כמו שמקובל בעולם. זה החסם השני המרכזי.

כמו כן, הורדנו את מס הבולים על הנפקות של אגרות חוב.

פה הורידו.

זאת כמובן יוזמה שלנו כתוצאה מלימוד המצב. הרשות ויתרה על אגרות תשקיף לשנתיים עבור כל ההנפקות של אגרות חוב מן הסוג הזה. דחפנו ויזמנו מוצרים חדשים, קרנות REIT – Real Estate Investment Trust.

זה מיושם?

עכשיו יושב צוות שעובד על תיקון חקיקה. אלה קרנות שמשקיעות בנדל"ן. בעולם זה נתן דחיפה חזקה מאוד לשוק הזה. את כל זה הבאנו מחוץ לארץ. שינינו דברים רבים בתחום שיטת החיתום ועוד שורה ארוכה של דברים שאמורים לדחוף את השוק קדימה.

מצד שני, שינינו את שיטת האכיפה. היום האכיפה שלנו מתבטאת בראייה מערכתית קבוצתית, לא ראייה של חברה. כל החברות נבדקות, דבר שלא היה בעבר. בנוסף, אנחנו עכשיו מפתחים מתכונת עבודה עם רואי החשבון, הדירקטוריונים והנהלות החברות, וכמובן שאנחנו הולכים לשינוי חקיקה.

בנוסף, קיימנו רב-שיח גדול בעניין העבירות הפליליות והפיכתן לעבירות אזרחיות. כל חקירה פלילית כזאת מאוד יקרה ומסובכת. אנחנו שמים דגש על עסקאות עם בעלי עניין. זאת מכת מדינה שהיא בהחלט להערכתנו גם פוגעת בשוק, אבל יוצרת תדמית לא טובה. ישראל בתחום הזה שונה לחלוטין ממה שקורה בעולם. זה כמובן נובע מבעיית הריכוזיות של השליטה על חברות. בארץ היום בעלי השליטה הם 70%-80%, ובעולם הדברים האלה לא קיימים, יש ביזור מאוד גדול של השליטה.

אין ספק שכל החסמים וכל המוצרים החדשים שאנחנו מכניסים יגבירו את הפעילות, אני לא יכול להגיד בכמה. מהמגעים שאנחנו מנהלים, התחושה היא שהפוטנציאל מאוד גדול. כשנגמור את שינויי החקיקה הנדרשים, אני מעריך שיבואו גיוסים מאוד משמעותיים, בעיקר בתחום של האג"חים.

אג"ח סטרייט?

כן, כבר עכשיו אתה רואה את ההתעניינות. אנחנו מנהלים ישיבות מרתוניות להכניס את השינויים האלה. גם ייכנסו עכשיו קרנות הפנסיה, והן מאוד יצרכו את המוצרים האלה.

האם אתה ערוך מבחינת כוח-אדם?

לא מספיק. בייגה, אתה עושה סימן כזה...

אני זוכר את המסדרונות אצל מינטקביץ כשאי אפשר היה ללכת שם ברשות...

חלק נכבד מפיתוח השוק זה הגברת אמון הציבור. אמון הציבור מגיע בעיקר על ידי האכיפה. אנחנו עושים אכיפה שלא היתה בעבר. אנחנו מטפלים בכל הנושאים בלי הבדל.

לא קיבלתי תשובה לגבי הכמויות, לא מבחינת התקציב.

אני גם שאלתי שאלה לגבי האגרה השנתית.

מאיר בקליניק יענה על זה.

משה טרי, תגיד משהו לגבי האג"חים המוניציפליים.

אנחנו רואים באג"ח המוניציפליות דבר מאוד חשוב. בעולם זה עוגן מאוד חשוב בכל תיק השקעות. היו מספר בעיות, מבחינתנו, שאמרנו שצריך לטפל בהן. חשוב לזכור באג"ח מוניציפליות מה שנקרא Revenue Bonds. אנחנו מדברים על פרויקטים סגורים בלבד, במנותק מהפעילות השוטפת של העירייה. היתה מגבלה בחוק, שכל תאגיד מוניציפלי, חובת הנאמנות של הדירקטורים שלו היתה לעירייה, ואנחנו עשינו שינוי שחובת הנאמנות תהיה לתאגיד עצמו, וזה עבר. יש כמה עיריות שמתעניינות בזה, תל אביב ביניהן ועוד כמה רשויות. אומרים לי כאן שצריך לתקן ולומר שהיוזמה לתיקון הזה של חובת הנאמנות היא של משרד המשפטים. כמובן שאנחנו יזמנו את זה, אבל התיקון הוא של משרד המשפטים. אני מעריך שבשנת 2004 תהיה הנפקה של אג"ח מוניציפליות.

בנושא השכר אתם במקום הרביעי – 60,000 שקל בממוצע. כך כתוב בעיתון. אמרת שחסרים לך עובדים. תוריד מהשכר ותוסיף עובדים.

הוא לא אמר שחסרים לו עובדים, אלא שלקראת העתיד, אם אכן יהיו הרבה יותר הנפקות, הוא עדיין לא ערוך.

כתוב שצריך ארבעה עובדים נוספים.

לנו כברוקרים חשוב מאוד נושא אמון הציבור בבורסה, אנחנו מאוד רוצים שהציבור יאמין בבורסה, כי במשך השנים הציבור הדיר רגליו בגלל חוסר אמון. אני רוצה קודם כל לציין שמאז שמר טרי נכנס לתפקיד רואים שיפור גדול מאוד בכל הנושאים, יש פתיחות גדולה ויש לנו דיאלוג הרבה יותר פתוח ממקודם. אבל אני רוצה להדגיש שבארצות הברית, ברגע שמנהלי הקרנות עשו "שירקס", לא עברו שבועיים והם כולם היו באזיקים. לפני שהתחיל המשפט שלהם, הם שילמו קנס של 200 מיליון דולר, וזה באמת נקרא אמון הציבור. הרשות התעסקה כל הזמן עם כל מיני אנשים קטנים. מנהלי חברות שחברותיהם קרסו, כשאנשים הפסידו מאות מיליונים – ויש דוגמאות – עדיין לא הובאו לדין, מסתובבים חופשי, רק אחרי שמונה שנים מתחילים לערוך בירורים וכל אחד מאשים את השני. הציבור לא מאמין, כי יש חקירות נגד מנהלי חברות ואין תוצאות.

קודם כל אני רוצה לומר לך בשם משה טרי והרשות הם מודים לך על הקומפלימנטים שנתת להם.

אני לא יודע כמה זמן זה לוקח בארצות הברית, אבל אני חושב ששמעת על השוני בהתנהלות של הרשות ועל הראייה המערכתית שלה. אני מאוד חרד לגורלו של כל אחד. אמון הציבור בבורסה חשוב מאוד, ואני שמח שאמון הציבור חוזר לבורסה, למרות שאתה יודע שזה לא תלוי רק בנושאים האלה. כשאתה עוסק בדיני נפשות, אני מציע לפני שקונים אזיקים לבדוק טוב טוב את העניין ואחר כך לשים אזיקים. כשביקרנו ברשות שמענו על דרך עבודתה עם האחריות לנושא ומאוד התרשמנו.

המטרה, שלי לפחות ברשות, היא לא לשים אזיקים, אלא להגביר את כושר ההרתעה ואת אמון הציבור. אני מנוע מלדבר על החקירות שאנחנו מנהלים, אבל אנחנו מטפלים בקטן כגדול, בלי שום מורא.

הזכרתי בתחילת דבריי שמטבע הדברים, חקירה פלילית אורכת זמן רב ויקרה מאוד. אני לא רץ לתקשורת להגיד את מי אני חוקר. אני יכול להרגיע אותך שהרשות עושה מלאכתה בתחום בצורה מאוד יסודית. אני רוצה להרגיע את חברי הוועדה ולומר שאנחנו באמת מקיימים מערכת הרתעה. אני חושב שהרתעה קיימת כיום, כמובן שאנחנו משפרים אותה כל הזמן.

אני חושב שגם קרן המטבע בירכה את עבודת הרשות. אני בהחלט מבין את כוונתך, מר ספיר. אני קודם כל חושב שזה לא הפורום שצריך להתעמק בנושא הזה, כי אין לי גם כלים לבדוק את זה ואני גם לא צריך לבדוק את זה.

בנושא הלבנת הון, מוטלות עלינו מטלות מאוד כבדות. יש היום פוטנציאל עצום להלבנה, כאשר עיקר הנטל נופל עלינו. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק ומלא עם הרשות להלבנת הון. אנחנו מקיימים ביקורות מאוד תכופות.

עשינו כבר סבב שלם של ביקורות, ובהרבה גופים היינו כבר בביקורת שנייה.

הבורסה משמשת הלבנת הון?

בוודאי. חבר הכנסת שוחט, הנטל שמוטל על הרשות הולך וגדל. ככל שעסק מתפתח יותר, התשומות הן הרבה יותר גדולות.

ביקרנו ברשות. אני חושב שעבודת הרשות זוכה להערכה רבה, ואני אומר זאת גם אחרי פגישות שהיו לי עם הנהלת הבורסה, שבזמנו טענה טענות קשות נגד התפקוד של הרשות בתקופה קודמת, ועכשיו אני חושב שהיא מאוד שבעת רצון ממה שקורה. דיברנו קודם על איגוח מוניציפלי. יצא נייר עבודה גם לגבי איגוח של המדען הראשי. האם אתם כבר מטפלים בזה? ישנה התנגדות של האוצר לנושא הזה. רציתי לדעת האם הנושא הזה בכלל מטופל אצלכם.

יש לנו נציג שמשתתף בדיונים שלהם. כמובן שאנחנו רק יכולים לסייע להם בהתארגנות ולומר להם מה הם צריכים לעשות על מנת למלא את הקריטריונים שאנחנו דורשים.

אבל אני מבין שזה עדיין לא נמצא בשלבים מתקדמים כמו האג"ח המוניצפלי.

עדיין לא.

אתייחס בעיקר למספרים. לשאלת בייגה שוחט, סך כל ההוצאה, כפי שאנחנו יודעים אותה כרגע לגבי סוף שנת 2003, הגיעה קרוב ל-74 מיליון שקל, כלומר קרוב מאוד לסך כל התקציב הנחזה. אני מצפה שנחסוך כשני מיליון שקל מסך כל התקציב המאושר לשנת 2003.

לגבי האגרות, צריך לזכור שהחלק הניכר של הכנסות הרשות הן מאגרה שנתית. אגרה שנתית לא נגבית במשך כל השנה, אלא נגבית פעם אחת. לכן הסכום שמופיע כאן בסוף ספטמבר הוא כמעט הסכום המדויק שאנחנו גבינו.

תדגיש שזה נגבה באוגוסט.

יש לי תוצאות סופיות. אני יכול לומר שאנחנו גבינו השנה 58 מיליון ו-200,000 שקל, כלומר פחות מהתקציב הנחזה. זו אגרה שנתית.

הסיבה ברורה, השוק היה מת, חברות נסגרו.

לא רק שהשוק היה מת. גם לחברות וגם לקרנות יש ארבע רמות תשלום: לגבי החברות זאת פונקציה של ההון העצמי שלהן כפי שהן מדווחות לנו על סוף שנה קודמת, כלומר ההון העצמי של 2002 הוא שהיווה את החישוב של האגרה לשנת 2003. לגבי הקרנות ישנן ארבע רמות תשלומים שהם הרבה יותר נמוכים מאשר החברות משלמות, ואם תרצו, אני יכול לתת לכם את הפירוט. גם הן בנויות על בסיס של סך הכל נכסים בחודשים מסוימים של השנה.

ממוצע שווי נכסים.

לא ממוצע מדויק, אלא מאי-יוני אם אני זוכר נכון, ולכן התשלומים שונים. לגבי טענתו של מיקי צבייר, אני רוצה לעשות עוד הפרדה קטנה אחת, כדי שהדברים יהיו ברורים יותר. אם אני לוקח את האגרה השנתית של 2003 ומחלק אותה בין הקרנות לבין החברות - צריך לזכור שמספר הקרנות ומספר החברות מתחיל להיות לא רק דומה, אלא להערכתי עד סוף חודש ינואר מספר הקרנות יהיה יותר גבוה ממספר החברות, כאשר יש לנו בקנה כ-30 קרנות נוספות – אני רואה שהחברות שילמו 30 וחצי מיליון שקל עבור אגרה שנתית, והקרנות שילמו 17.9 מיליון שקל, כלומר בערך 58% מסך כל התשלום של החברות, כלומר סך כל התשלומים הם לא גבוהים.

כמה שילמו לאגרה המשתנה?

איזה אחוז משלמים מהנפח של הקרן?

יש ארבע רמות, וזה נמדד לפי סך כל הנכסים בחודשים מסוימים. אני יכול לתת לכם את הסכומים, אבל הקרן שיש בה הנכסים הגדולים ביותר היא הרבה יותר נמוכה, היא בערך 50%-55% ממה שמשלמת חברה גדולה, כלומר בנק גדול וכדומה.

לגבי ההכנסות מהיצירות, אני אתן לכם שני נתונים. נתון אחד הוא סך כל ההכנסות במשך כל השנה עד סוף דצמבר שהיה 13 מיליון. לו היינו נשארים בתנאים של 2001, ההכנסה שלנו מהאגרה הזאת היתה 25 מיליון שקל. צריך לזכור שבשינוי האגרה, הקרנות שילמו פחות 12 מיליון שקל, ואת זה צריך להביא בחשבון בכל דיון.

נעשה אז דיל, הועלו האגרות הקבועות - ואנחנו גם בעד המשך התהליך הזה כדי שלא תהיה התנודתיות שאתה מזכיר - והורדו האגרות המשתנות, והבורסה הוסיפה שמונה מיליון שקל בשנה.

אני חוזר ואומר שגם אם היינו הולכים בשיטתך והיינו נשארים בשיטה הישנה, סך כל האגרות הקבועות והמשתנות שהייתם משלמים היה הרבה יותר גבוה ממה שאתם משלמים היום.

ברור, כי זה היה לא בצדק ולא לפי החוק.

ל"ברור" ציפיתי, לא ליותר מזה.

לכן הלכנו לבג"צ בעניין הזה. אנחנו לא נגד האגרות, אלא נגד המבנה שלהן. אני צופה עודף בתקציב.

אני רוצה להשלים את הדברים שאמרה פה סמדר אלחנני. מכיוון שאנחנו לא "מרוויחים", כרית מסוימת אנחנו חייבים. אלמלא ההתעוררות של החודשים האחרונים, מצבנו השנה היה רע מאוד, כלומר היינו במינוס תקציבי מבחינת הכנסות מול ההוצאות, אבל כאשר ההכנסות גדלות, אני חושב שאנחנו הרשות היחידה במדינת ישראל שבאה הנה ומבקשת לתת הנחה ולהוריד את האגרות בשנה מסוימת. בתקופה שאני עובד ברשות עשינו זאת שלוש פעמים, פעם אחרונה בשנת 2002. אנחנו הורדנו את האגרה השנתית ב-12%, זה הרבה מאוד כסף. באמת סך כל ההכנסות לשנת 2002 היו נמוכות מסך כל ההוצאות. אני בכלל לא בטוח אם ייווצרו הכנסות. כמי שמתעסק בזה כבר 16 שנה, אני יכול לומר שאתה אף פעם לא יודע בבוקר מה יהיה אחרי הצהרים. לכן אני לא יכול להגיד לכם מה יהיה בסוף השנה.

אבל אנחנו הולכים לעשות פעילויות נוספות.

חבר הכנסת הרצוג, הוועדה הבינלאומית אמרה בצורה מפורשת שהפעילות של רשות ניירות ערך היא הפעילות המרכזית שבגללה היא מוכנה למחוק את מדינת ישראל מהרשימה.

טרי, מקריאה בעיתונים, אני מניח שההליכה לאג"חים של חברות גדולות - וראינו בתקופה האחרונה שהיו הנפקות יחסית גדולות - היתה כדי לצאת מהמחויבות לבנקים. לבנקים היתה מדיניות אשראי די קשיחה. מטבע הדברים, אנשים או גופים שיכולים היו לקחת אג"חים – לקחו, כי אז הם היו משוחררים מערבויות וכו'. אני מניח שברגע מסוים הבנקים לא ישמחו שמחת יתר על כך. האם מרגישים שינוי בעמדת הבנקים או שהם שמחים על כך מכיוון שזה מקל על האובליגו שלהם?

ברמת המאקרו, אני מניח שתהיה הסטה מכיוון האג"ח שמגייסת המדינה לכיוון של השוק. הרי אין אג"ח מיועדות, אז יבואו קופות הגמל וקרנות הנאמנות ויצטרכו ללכת לשוק.

אבל הן ילכו לאג"ח מדינה רק לא לאג"ח מיועד. איך המדינה תממן את הגירעון? היא תוציא אג"ח. במקום שזה יהיה אג"ח מיועד, זה יהיה אג"ח לא מיועד.

ברגע שהיא תוציא את האג"ח הסחירות, יהיו אלטרנטיבות אחרות. יכול להיות שיבחרו באג"ח מגובות משכנתא או באג"ח אחרות. זאת תשובה חלקית למה ששאלת.

אז יגיעו לתשואות של האג"ח המיועדות.

אני לא בטוח.

בואו ניפגש.

אני לא בטוח. יש גם גופים בינלאומיים שמגיעים לכאן. גם הם יהיו שחקן מרכזי. לגבי הבנקים, כרגע אנחנו בהחלט רוצים לרוץ מהר עם כל התוכניות שלנו ו"להתניע" את המהלך כדי שהם כבר יוכלו לגייס בשוק ושהבנקים לא יציעו להם דברים יותר אטרקטיביים.

אנחנו עוברים להצבעה. נשקול בקשתך, מיקי צבייר, לגבי הקמת ועדה. אני אודיע לך לגבי עניין זה, כי אני לא רוצה להמשיך את הדיון עכשיו, אבל אני בהחלט אשקול את הנושא הזה. אנחנו מצביעים עכשיו על תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2004, כפי שהונח לידינו. מי בעד? מי נגד?


הצבעה

בעד – כולם
נגד – אין
תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2004 אושר.

התקציב אושר. אני מאוד מודה לכם.

2.
הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 13) (נכה השוהה מחוץ לישראל),
התשס"ד-2003

אנחנו עוברים לסעיף הבא, הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 13) (נכה השוהה מחוץ לישראל), התשס"ד-2003, של חברת הכנסת קולט אביטל. נציגי משרד המשפטים, משרד האוצר, האם יש למישהו הערות בנושא הזה?

הממשלה תומכת בהצעת החוק. יכול להיות שיהיה צריך לעשות שינויי נוסח קלים.

אישרנו את הסעיף התחילה 3(א) במהלך הדיון בקריאה הראשונה פתוח. אפשר לקבוע שהתחילה תהיה ביום פרסומו של החוק. נצטרך לעשות שינויי נוסח לסעיף הזה.

זאת לא היתה קריאה ראשונה, זאת היתה קריאה טרומית.

אנחנו מכינים את זה עכשיו לקריאה שנייה ושלישית, זה עבר קריאה ראשונה.

האם יש הערות?

צריך לקבוע את התאריך לאחד בינואר.

זה יהיה אחד בינואר, מכיוון שסעיף (ב) קובע שהזכאות לתגמול תחל באחד בחודש שלאחר יום התחילה.

מי בעד העלאת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית? מי נגד?

הצבעה

בעד – כולם
נגד - אין
הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 13) (נכה השוהה מחוץ לישראל), התשס"ד-2003, נתקבלה.

זה אושר, אני מאוד מודה לכם.
הישיבה ננעלה בשעה 11:15