כנסת פתוחה

פרוטוקולים/עבודה/8139




5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות - 26.1.2004


פרוטוקולים/עבודה/8139
ירושלים, כ"ה באדר, תשס"ד
18 במרץ, 2004


הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
שהתקיימה ביום ב', ג' שבט תשס"ד, 26.1.04, בשעה 11:00


ס ד ר ה י ו ם

סכנת חיים לתינוקות החולים במחלות מטבוליות עקב עיכוב מזון מיובא
לתינוקות שנגרם כתוצאה מההנחיות החדשות של משרד הבריאות

חברי הוועדה: היו"ר שאול יהלום
אריה אלדד
עסאם מחול

דורית ניצן קלוסקי, משנה למנכ"ל משרד הבריאות
פרופ' אורלי אלפלג
ד"ר סטנלי קורמן
מיכאל וילצקי
שירי וילצקי
יהודית שפיזדה
רונה שפר, חברת מגה פארם
קרני גאוני, חברת מגה פארם
חיה שליו, חברת מגה פארם
רביב סובל, משרד האוצר
יהודה גולן, חברת פארמה בסט
שרון מרקוביץ, חברת פארמה בסט
מידד גיסין, צב"י
סטלה חקון, שירותי בריאות מכבי

וילמה מאור

ג'ודי וסרמן

חבר המתרגמים בע"מ




סכנת חיים לתינוקות החולים במחלות מטבוליות עקב עיכוב מזון מיובא
לתינוקות שנגרם כתוצאה מההנחיות החדשות של משרד הבריאות

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת
העבודה, הרווחה והבריאות בנושא סכנת חיים לתינוקות החולים במחלות מטבוליות עקב עיכוב מזון מיובא לתינוקות שנגרם כתוצאה מההנחיות החדשות של משרד הבריאות.

אני נדרשתי לענין הזה כאשר פנו אלי מהחברה המייבאת מזון לתינוקות החולים באותן מחלות מטבוליות, זוהי חברת מגה פארם. הם היו אצלי והסבירו לי שיצאו הנחיות חדשות של משרד הבריאות וההנחיות כל כך קשות כלפיהם שנוכח הכמות המצומצמת של היבוא הרי שנוצר מצב שבאים למלא את ההנחיות היבוא יהיה לא כדאי. ומאחר והיבוא יהיה לא כדאי יפסיקו את היבוא ויעברו לתחומים אחרים של עבודה והתפרנסות ורווחה ואז יווצר מצב שאותם תינוקות שצריכים כל כך ובלי זה הם לא יכולים לחיות ולגדול, לא יהיה את המזון.

כאשר הנושא הזה הובא לפני אני הפנייתי מכתב לשר הבריאות וכתבתי בו שיש סכנת חיים וכו', אתמול נפגשתי עם נציגי חברת מגה פארם ששטחו את הבעיות הקשות, לדברי נציגי מגה פארם הבדיקות גורמות לסחבת שעלולה לסכן את חייהם של התינוקות בשל העיכוב בהספקת המוצרים. כמו כן עלות הבדיקות עולה על ערך המוצר ותייקר אותו מאוד. חשוב לציין כי מוצרים אלה נמצאים בסל הבריאות, 80% מעלותם היא על חשבון המדינה. לטענתם היצרן מסוגל לספק את כל הנתונים הנדרשים בהנחיות כחלק בלתי נפרד מתעודות האנליזה. הם עוברים בדיקות בארצות אחרות והם יכולים לצרף את הבדיקות האלה.

אני ביקשתי מהשר שמשרד הבריאות יעשה חשיבה חוזרת בנושא הזה ויקבל כאסמכתא את הבדיקות המבוצעות ע"י מעבדות מוכרות בחו"ל או בישראל. קיבלתי תשובה ממנכ"ל משרד הבריאות פרופ' אבי ישראלי לפני כמה ימים והתשובה, המכתב שלי היה מ-יג' טבת ה7.1- והתשובה היא מ-כ' טבת 14.1, כותב לי פרופ' אבי ישראלי בתשובה למכתב:
"בהמשך לפנייתך לשר הבריאות אנו בוחנים את מדיניות הבדיקות לגבי כלל תרכובות המזון ובכללם תרכובות המזון לילדים עם מחלות מטבוליות. הבחינה המתבצעת הינה במטרה לייעל, לזרז ולהקל על שחרור תרכובות אלה תוך שמירה על בטיחות ובריאות הציבור. בימים אלה אנו מציעים לשר הבריאות נהלים עדכניים שיסייעו בפתרון הבעיה. במקרים חריגים בהם יש צורך בפתרון דחוף אנשי המקצוע במשרד הבריאות נותנים מענה נקודתי לבעיה".

אם אנחנו רוצים להרחיב את מה שכתוב כאן אז אני הייתי מבקש מד"ר דורית ניצן קלוסקי ראש שירותי בריאות המזון להסביר לנו מה המזונות האלה ומה היו ההנחיות החדשות שלכם ואיך אתם חשובים לתקן את הענין.

אחרי מאמצים רבים בשיתוף פעולה עם הרבה
מהיושבים כאן הצלחנו בשנים האחרונות להכניס לסל שירותי הבריאות תרכובות מסויימות שהם למחלות מטבוליות. מחלות מטבוליות זה מחלות נדירות באוכלוסיה. אלה ילדים שלקו במסלולים מסויימים בגוף שלא מסוגלים לעבד את המזונות הרגילים וזקוקים למשך כל חייהם לתזונה מאוד מסויימת ואם הם לא מקבלים אותה הילדים האלה עלולים ללקות במגוון רב של תופעות, אם זה תופעות פיזיות שמצריכות אישפוז ביחידות לטיפול נמרץ, אם זה ירידה ב-IQ ועד מוות. הילדים האלה תלויים מאוד בתרכובות הללו וצריכים אותם ואני מודה לכל החברים פה כי חלקם הגדול עושים את זה כמלאכת קודש כמעט, כך זאת באמת קבוצה ייחודית. זה מצד אחד.

הצד השני זה מה קרה לנו מאותו מקרה ומהישיבה האחרונה. מאותה ישיבה ובעקבות הדרישה הציבורית החליט שר הבריאות להנחות אותנו ולדרוש שכל אצווה ואצווה של תרכובות מזון לתינוקות ומזון שאנחנו קוראים לו מזון ייעודי, מזון ייעודי זה מזון שמיועד לאוכלוסיה מסויימת עם צרכים מסויימים, מזון ייעודי מושלם זאת אומרת שזה משהו שהילד או המבוגר צורך במאה אחוז, שזו תזונתו ותו לא, לא בא לפיו דבר אחר כמעט. במזון הייעודי ובתרכובות מזון לתינוקות לעשות בדיקות על כל אצווה ואצווה כפי שלא נעשה בשום מקום בעולם. אנחנו עושים פה צעד יוצא דופן. יצאנו גם לארגון הבריאות העולמי והצגנו את הצעד חסר התקדים הזה וקיבלו את זה בהבנה רבה. הם הבינו שאנחנו כרגע בתקופת בדיקה של עצמנו כדי לנסות לשרוד בתוך האי בהירות של מה שקרה.

בימים אלה אנחנו נמצאים בחקירת המשטרה, החקירה בעיצומה ואני מניחה שדי בקרוב היא תצא עם מסקנותיה שזה יסייע לנו, ברגע שנדע מחקירת המשטרה על מה אפשר, מי חשוד ומה כאן לא תקין נוכל יותר לכוון ולהסדיר את ההסדרים בצורה יותר טובה לעתיד. בכל מקרה השר גם מינה את פרופ' מנחם פיינארו לראש ועדה לבדוק את כל נושא יבוא המזון בישראל ואת כל העבודה שלנו בכלל. היום הועדה הזאת עושה עבודה מאוד מקיפה ובשבועות הקרובים היא תצא עם מסקנותיה. בין היתר הועדה גם נתבקשה לבדוק את האספקטים הללו בצורה מיוחדת, את המזון הייעודי המושלם ואת תרכובות המזון לתינוקות ולנסות להוציא אותם מתוך השק עם תשומת לב מיוחדת.

בואי נדבר על תקופת הביניים. נניח שאותה ועדה
היא ועדה רצינית והיא תבדוק ותיתן. כפי שיש לנו בטחון מלא שממשלות לא כל כך משתנות מהר אז אני מניח שיעברו חודשים רבים עד שהועדה תסיים את עבודתה אחרת היא לא תהיה ועדה ממשלתית, היא לא תהיה ועדה רשמית ולא יתייחסו ברצינות למסקנותיה, אז וודאי זה יקח חודשים רבים. בחודשים האלה איך את רואה את הענין. קחי מחלה אחת ותקחי את המזון ותתארי לנו את הכמות ומה הדרישות שנדרשות מבחינת המחלקה שלך והאם לא כדאי שבתקופת הביניים ללכת לצד המקל, כמובן בתנאי שהם יביאו הוכחות שהיא נבדקה במעבדות במדינות אחרות. אני לא אומר שזה יהיה כאן במצב חופשי שכל אחד מייבא, אבל בתקופת הביניים מדוע שלא נקל.

ניקח כדוגמה מחלה בשם פניקתנורה. כ400- ילדים
רשומים כילדים חולים, הילדים הללו נזקקים למזון הזה מדי יום ביומו ותלויים בו. זה המזון הבלעדי ואם שם חסר איזה שהוא ויטמין זה קטסטרופה. זה לא לתקופה קצרה, זה לתקופה ארוכה, לא יוספו לילדים האלה כמו תינוק רגיל שיש לו מגוון מזונות באיזה שהוא שלב, לילדים האלה לא. הם תלויים בתזונה הזאת. יש ילדים עם מחלת בשם איזוולריקה סידמיה, שמונה ילדים יש בישראל כרגע. הילדים האלה זקוקים למוצר הזה, הם אוכלים קצת מדברים אחרים אבל שום חלבון אחר לא יבוא לגופם.

שמונה ילדים נזקקים לקופסה הזאת אחת ליום.
מה אתם דורשים מהחברה, החברה אומרת שבשביל שמונה ילדים נביא לכם את כל האישורים שהתרופה הזאת מהבית חרושת הזה עברה ללא שינוייים, מארה"ב ששם זה לא שמונה ילדים אלא החברה מספקת את זה ל800- ילדים ואז כדאי לה להביא את זה, אבל אם אתם תדרשו מאיתנו להעביר את זה במעבדות אז נפסיק לייבא, זה הרי לא בשוק החופשי זה בסל התרופות וקופת חולים משלמת בשביל זה.

כל מה שאתה אומר נכון, עד כה, עד ימי רמדיה
דרשנו את הניירות מהמעבדות מחו"ל. זה נמצא בחקירה עדיין אבל גם רמדיה הגישה ניירות ממעבדה בחו"ל, זה לא חדש, כך שהניירות הללו אנחנו היום איפה שהוא כבר אומרים שאיבדנו את האמון בנייר ולכן בא הצעד של הבדיקה הזאת. פה נשאלת שאלה ערכית, האם אתה מוציא את הילדים הללו, הם ילדים שלהם אנחנו לא נבדוק ולאחרים אנחנו כן בודקים בקפידה, יש בזה גם את הצד השני, כי דווקא הילדים האלה צריכים את זה לתקופה ארוכה.

תיכנסו עם החברות ותהיו גמישים. נניח רמדיה,
מזון צמחי, אנחנו יודעים שמזון צמחי צורך כך וכך אחוז מהאוכלוסיה עוד בלי המשוגעים לטבע, באמת כאלה שצריכים. אז יוצר אחוז גבוה ואחוז גבוה אני יכול לדרוש מהחברה המייצרת באחוז גבוה תשלחי, אבל אם כאן שמונה ילדים ואף אחד לא משוגע לטבע שהולך למזון הזה, זה שמונה וישארו שמונה, אז יוולד מחר עוד ילד ויהיו תשעה, זה המזון אז אני לא יכול להקשות עליהם. אני מניח שאותה ועדת פיינארו תמצא את הפתרון, אז בואי נחליט, כך אני הייתי אומר ואני שואל אתכם, שעד לועדה אנחנו נמשיך בדרך שהיתה עד לועדה כדי שהם ייבאו. אם יש לכם מישהו שמייבא אותה כמות כמו רמדיה אז יכולים להחליף לו, אבל בכמויות הפצפוניות האלה, תיכף נשמע אותם אבל הם באו אלי בהרגשת אין אונים.

אני חושבת שיש לנו איזה שהיא בעיה בהחלטה
כזאת. החלטה כזאת אומרת שאת הקבוצה הזאת לא בודקים ודווקא הקבוצה הזאת היא קבוצה מאוד מיוחדת.

נדמה לי שהגענו למצב שמתואר יפה בפסוק
שאומר הנכווה ברותחין נושק בפושרים. הגענו לאיזה שהיא קיצוניות שאומרת שכל אצווה של כל חומר לא משנה כמה אנשים. האם אנחנו לא יודעים להגיד שאותו חומר נמכר גם בארה"ב, נמכר גם באנגליה ולהיתלות במסמכים ובאצוות, אם יש לנו אמון בשירותי בריאות ציבור בשווייץ, בבריטניה, באנשים שהנסיון שלכם אומר שיש בהם מערכת פיקוח וסינון יעילים, האם אנחנו לא יכולים לבוא ולהגיד שאנחנו נסתמך באותם דברים שבהם חוק המספרים הקטנים עובד ועלול לגרום לחוסר יכולת.

גם את זה בדקנו ובקרה של כמה מהחברות שלא
כולן יושבות כאן, ישנן למשל מדינות שבכלל לממשל אין סיי בזה, הוא אפילו לא לקח על עצמו פיקוח ואחריות.

אנחנו כן רוצים שיהיה.

כמו ארה"ב.

ניקח את אלה שיש בהם, שכן נותנים פיקוח אבל
נישען על אלה שבודקים.

אף מדינה לא עושה פיקוח ברמה שאנחנו היום
עושים, שום מדינה בעולם. אף אחד לא בודקת את האצוות.

אני לא אומר שצריך לבדוק אצוות של כל דבר
ודבר.

היצרן מתחייב בכל מקום במדינתו הוא וזה מה
שבעינינו נראה נכון מקצועית, היצרן בודק במעבדה מוכרת, מביא את התוצאות והוא זה שאחראי. מתי נוצרת בעיה, כשנוצר איזה שהוא מצב שבו אומרים שמשרד הבריאות אחראי ולא היצרן.

אני חושבת שהצגת את הדברים נכונה. לנו יש
בעיה כשמדובר במספר ילדים מועט ועלות של הבדיקות ברוב המקרים היא יותר מעלות התכשיר וכלכלית לא כדאי לנו להביא. מעבר לזה, אנחנו מוכנים להיערך ולהציג את כל המסמכים שמשרד הבריאות דורש מחברת האם ולפחות ב-FHF לארה"ב את כל הבדיקות הם עורכים. המוצרים עוברים את כל הבדיקות ואנחנו מוכנים להראות לכם את המסמכים. את אותה אצווה מוכרים בכל העולם, זה לא כמו רמדיה שזה היה ייצור מיוחד לישראל, כאן יש יצור, בגלל שמספר הילדים הוא מועט בכל העולם אותה אצווה בכל העולם והמוצרים נבדקים. אנחנו רק רוצים להגיע לאיזה שהוא הסכם עם משרד הבריאות.

תני לי כמה דוגמאות, למה זה לא כדאי לכם.

העלות של הבדיקות זה 8,000 שקל לפי חישוב
שקיבלנו מקופת חולים כללית. התכשירים עצמם זה שבע פחיות, תלוי על איזה מוצר אבל זה נע בין 150-1,300 שקל לפחית. תעשה חישוב שגם המוצא עצמו עולה כסף. אם ילד נולד והוא צריך לקבל מיידית את הפורמולה ואין בארץ, זה הבחנה חדשה, אנחנו מטיסים. הבדיקות אורכות שבועיים.

אף פעם לא היה מקרה, כשפנו אלי כל מקרה אושר
מיד.

אבל למה צריך לפנות אלייך על כל מקרה?

כי אין ברירה.

זה לפי ההנחיה הנוכחית.

אני רוצה להבין אם זה נכון, אם מדובר על מוצר
מיוחד לישראל שצריך כשרות וכו', הם אומרים שזה מוצר בינלאומי, ולא מוצר שמיוחד לישראל, מוצר בינלאומי שאותה חברה מייצאת לכל העולם והם יביאו גם בדיקה שזה נבדק פעם אחת. אם הם היו מייבאים 10,000 קופסאות כל חודש הייתי אומר אפילו יעלה לצרכן בקופת חולים עוד שקל ושיעשו את הבדיקה, אבל מדובר כאן על דברים בודדים. הם לא חייבים שום דבר החברות האלה, אני מניח שיש להם עוד כמה עיסוקים אז הם יתחילו לייבא מוצרים אחרים.

מה שאני מציעה שנעשה, נעבור על אצוות שנבדקו,
דברים שכבר העברנו בדיקות והם עמדו בטווח שאנחנו מצהירים, נעבור על אצוות שכבר עברו בדיקות ואז נבדוק מה הם יכולים להביא לנו מחו"ל מהמדינות ומרשויות הפיקוח, וזה מעטים יכולים כי אני פניתי ל-FDA לשאול אם הם יכולים לתת לנו את הגיבוי על המוצרים והם אמרו שבפירוש לא.

יש פתרון שמשרד הבריאות יקח על עצמו. כמה
סוגים כאלה יש?

בסל יש בסביבות 30 מוצרים.

30 מוצרים, אז שמשרד הבריאות יקבל על עצמו
על חשבונו 30 בדיקות ונגמור את הענין.

אנחנו התכנסנו כאן כדי לדון בנושא שהעלתה
חברת מגה פארם שהוא גם מציק לנו. לנושא של העלויות אני לא רוצה להיכנס כי זה שולי אצלנו, אנחנו נמשיך לייבא בתנאים הרגילים. בעקבות פרשת רמדיה אנחנו נערכנו להגדלת מלאים. בעיקרון אנחנו נתקלים בעוד בעיות.

מה אתם מייבאים?

אנחנו מייבאים פנילפרי1 פנילפרי 2, פרוגסטמיל,
הדברים המיוחדים. אנחנו נערכנו עם מלאים גדולים יותר על מנת להיענות למחסור שאולי יהיה. אנחנו נתקלים בקשיים נוספים מעבר לעלויות שנתקלו בחברת מגה פארם. הדברים הנוספים שאני חושב שמשרד הבריאות צריך לתת דעתו עליהם, זה דבר ראשון לאפשר ליבואנים שמביאים מזון ייעודי או מזון מיוחד, לאפשר להם לשחרר את המוצרים מהמכס בתנאי הסגר. כלומר, היבואן מקבל על עצמו את האחריות לא לשווק עד שהוא לא יקבל את הבדיקות. זה יחסוך הרבה עלויות של איחסון בתנאים אולי לא נאותים במכס באשדוד והדברים הולכים אני חושב לכיוון הזה. אנחנו צריכים לאפשר תנאי איחסון נאותים לגבי המוצרים שאנחנו מייבאים. כי אם מוצר עומד בשמש יותר מדי הויטמינים שבו מתפרקים ואז אנחנו לא עומדים במה שקיים על האריזה. היינו שמחים אם היה לנו נוהל כתוב כדי שנוכל לעביר אותו ליצרנים על מנת שיעמדו בתנאים של משרד הבריאות ככזה ראה וקדש. אני מבין שגם זה באיזה שהוא שלב יגיע.

יש את הסיכון שיצרנים, וזה חברת מגה פארם צריכה גם כן להיתקל בזה, יצרנים יכולים להגיד שבישראל עושים כל כך הרבה קשיים, אין לנו זמן לעשות את כל הטופסולוגיה הזאת רק בשביל ישראל, ואם נגיע לכזה מצב אז כל הסיפור יהיה עוד יותר גרוע. יצרן לא ירצה למכור, הוא לא ירצה לתת את הניירת כי להעסיק אדם שידפיס לו את הניירת זה לא דבר פשוט.

למוצרים שאתם מייבאים יש בדיקות?

יש בדיקות והם עומדים בתקן של FDA ובתקן של
השוק האירופי. היצרן שלנו במקורו הוא יצרן אמריקאי.

וזה אותה תרופה פה ושם. לא משנים לישראל שום
דבר.

לא. בעיקרון אנחנו מתחרים. הפחד הוא
שהיצרנים של הדברים הקטנים לא ירצו להתעסק עם ישראל. צריך למצוא איזה שהוא שביל זהב בנושא הזה.

אני מנהלת היחידה למחלות מטבוליות בשערי
צדק ואני היו"ר היוצא של החברה הישראלית למחלות מטבוליות ונמצא פה היו"ר הנכנס ד"ר קורמן. כל האנשים שיושבים סביב השולחן הזה נמצאים באותו צד של המתרס, אף אחד מאיתנו לא רוצה לפגוע בילדים ואני בזה מחזקת את מה שאמרו קודמי. אין לנו מחלה שזה מאיים עלינו כל כך ההפסקה של היבוא כמו במייפל סירופ ייעודי. יש לנו בדיוק 72 שעות מהרגע שאנחנו מפסיקים מתן ועד לרגע שיש לנו נזק בלתי הפיך. ביקשתי מזוג הורים, משפחת וידצקי שנוכחים פה היום מפני שיש להם ילדה בת עשרה חודשים שהגיעה אלינו ללא הכרה ומונשמת בגיל שבוע אחרי שכמובן היא לא נולדה עם הוראות שימוש שאומרים שימו לב שלילדה הזאת יש מייפל סירופ והיא חיה על היבוא הזה. אז נוח לי לחשוב עליה כשאני מנסה לראות איפה התקנות האלה בסופו של דבר יורדות עליה. ברור לי שהפתרון צריך להימצא. מה שחשוב זה שלא יצא מהחדר הזה איזה שהוא מסר שאומר שאנחנו נעשה איזה שהוא קומפרומיס, בשום אופן לו, והפתרונות הם כספיים, כמו בכל דבר.

ישבתי בקיץ כמה חודשים בלונדון והסתכלתי על המערכת שלהם והאנגלים לא מעוניינים לסכן את הילדים שלהם יותר משלנו, כמו נוי וידצקי בת העשרה חודשים יש היום בארץ ארבעה ילדים שצריכים את האנלוג של המייפל סירופ, את אותה פורמולת חלב שהיא תחליף שלם לאוכל. היא לא יכולה לאכול שום דבר אחר. לא קצת ולא הרבה. כל חייה. היא יכולה לנסות פירות וירקות קצת, אבל היא מנועה מהעוגה של יום שישי ביום הולדת של הילדים בכיתה ומהגלידה שכולם יאכלו ומההמבורגר. הילדה הזאת נכה מבחינה תזונתית באופן מלא.

אני מבקשת להזכיר, מחלה מטבולית זה לא שאוכלים ונהיה שילשול. זה אוכלים וזה נראה מצויין ואחרי שעתיים הילד מתחיל להתערפל ולשקוע. אנחנו מתעסקים בדיני נפשות. ב-FHF שזה מעבדה שאני מכירה יותר באנגליה יושבים אנשים שמתעסקים בקווליטי קונטרול מאוד רציני ונכון הוא שלא כדאי שנהלך פה חזיונות אפוקליפטים אחד על השני איך הם יפסיקו למכור, הם ימשיכו למכור מפני שהאג'נדה של החברות האלה כשהן קמו היתה לייצר אורפן פורמולות. יכול להיות שהפתרון צריך להיות שבכל מקום כזה שקיים ספק תשלחו איש שלכם,

למה קיים ספק? המייפל סירופ זה אותו מייפל
סירופ שעבר במעבדה באנגליה, אותו דבר, בית החרושת שולח את זה אלינו, אותו מייפל סירופ שעובר שם, אז מדוע את חוששת שזה יגיע לכאן אז צריך לעשות בדיקה חוזרת.

אין לי שום חשש אבל שני דברים אני זוכרת.
בסיפור רמדיה המעבדה בגרמניה לא היתה מעבדה קיקיונית, היא היתה מעבדה שהיה לה את כל הניירות ואני בספק אם כל ועדה שהיא, פיינארו ואחרות, יצליחו לצאת עם איזה שהיא מסקנה שתמנע אותנו מטעויות נקודתיות שאורבות לנו. הדברים האלה קרו וכנראה שיקרו אבל בואו ניתן לועדה לצאת עם מקנותיה. לגופו, כל כמות הילדים שמקבלים מייפל סירופ אנלוג בכל העולם היום לא שווה לכמות הילדים שקיבלו בפ"ת רמדיה. עד שאני אגיע לשמוע ששני ילדים בשווייץ, שזה בטח מה שבכל שווייץ נותנים כי הרי בשווייץ כשיודעים שיש לך מייפל סירופ אז בכלל לא עושים ילדים, אבל כל הכמות הזאת לא תעזור לי בשביל למנוע פה תקלה נקודתית.

אם אנחנו חוששים שמעבדות בחו"ל לא מהימנות עלינו, נשלח אדם שיסע ויבדוק ויחזור ויסגור אחד לאחד. כי מה האלטרנטיבה, שמשרד הבריאות יקח על עצמו את הבדיקות פה וישלם את ה3,000- שקל על כל אצווה. בניגוד לרמדיה שייבאו ארצה אלפי קופסאות בחודש, אנחנו לכל הארץ מייבאים היום מייפל סירופ אנלוג 60 קופסאות לחודש. קחו מתוכם שבע, תגידו ליבואן לשלם 3,000 שקל עבור בדיקת כל אחת מהמרכיבים, לא צריך להיות איש עסקים גדול אפשר להיות רופא בשביל לדעת שזה לא ילך.

אם יבוא משרד הבריאות ויגיד אני מקצה מליון
שקל לבדיקות האלה, פתרת את הבעיה.

לא, יש בעיית זמן קשה.

נניח שהוא יעשה מדגם, נניח שהוא ימצא את
הדרך לפתור את בעיית הזמן ותיכף נדבר על בעיית האיחסון, אז הוא יפתור את הבעיה. כרגע משרד הבריאות לא אומר את זה, כרגע משרד הבריאות מטיל את הבדיקה על החברות המייבאות או על קופת חולים, וכאן החברות המייבאות אומרות שהמחיר כל כך גבוה שאנחנו לא יכולות לספוג אותו ואז השאלה חוזרת לאנשי המקצוע. צריכים לקחת הסתברות מסויימת, כך אני מבין את זה אבל אני לא איש מקצוע, אבל ההסתברות שלי אומרת שאם, נכון שהיתה מעבדה בגרמניה ברמדיה וכל הדברים האלה אבל זה היה קו ייצור למדינת ישראל, אז אתה אומר שזה לא מעניין אותם, והם עשו טעות בכוונה או לא בכוונה שאת זה נבדוק. אם הוא יודע שהוא עושה את זה לכל העולם וכל העולם משתמש בזה אז לא תשמעי על שווייץ.

אתה אומר את זה כאילו מדובר באלפי ילדים
ואנחנו מדברים על עשרות בודדות בכל העולם. זה עדיין קו ייצור ייחודי. אני לא חושבת שרמדיה בגרמניה עשו משהו בגלל שזה היה קו ייצור ייחודי לישראל, זה היה יכול לקרות במה שהם שלחו לדיסלדורף, זה במקרה קרה לנו.

ההסתברות אומרת שמה שלא שייך לי, אם אני
הולך לייצר מעילים ואני יודע שגם הבן שלי ילך עם המעיל הזה בחורף ובגשם אז אני חושב אחרת.

כבודו דואג לכל עם ישראל בכיסא שלו ואני דואגת
לכל הילדים, אבל אני רוצה להחיל את הדברים עוד יותר חמור. אני מרגישה שלפתחי רובץ חטאת. אני הסתתי את היבואנים להכניס את הפורמולות לפני שנתיים לתוך הסל, מי שהלך והכניס נענש היום, מי שממשיך לרשום על טפסים ייחודיים של 29 ג' עליו לא חלה התקנה.

זה חל, היום גם ל29- ג' התקנה חלה.

מה הפתרון שלך?

התקשרו אלי ואמרו לי בואי נפתח את מחסני
החירום.

יש כאן בעיה שעצרו את היבוא.

יתכבד משרד הבריאות וישלח נציג שיבדוק את
המעבדות אצל היצרן ויחליט אם כן או לא.

על חשבון משרד הבריאות.

גם המעבדה בגרמניה היתה בסדר, רק שהיה בה
תקלה נקודתית. אנחנו לא יכולים לשים בכל מעבדה מישהו שיבדוק את קו הייצור און ליין.

פרופ' אלדד אתה מנסה לומר שהמעבדה בארץ
ימנעו בה תקלות נקודתיות?

המטרה פה היא שכל אצוות תיבדק, שזה בדיקה
אופטימלית. השאלה אם זה לא אוטופי, האם אנחנו יכולים לעמוד בזה. הדרך הכי טובה לבדוק אם גפרור עובד זה להדליק אותו, השיטה היא פה שכל פחית לפני שאני נותן אותה לילד האם אני רוצה לבדוק אותה ורק אז, הלא ברור שאנחנו מגיעים לאבסורד, אז את מציעה שנשלח נציג למעבדה וניתן הכשר למעבדה בגרמניה, נדמה לי שזה לא יעזור לנו.

זה יחסוך הון תועפות.

אבל הנציג לא יכול היום לנסוע ומחר לא, כל היום
הוא יסתובב סביב העולם.

זה יכול להפוך לאבסורד אם אנחנו נמשיך בקו
המחשבה הזה. אני חושב שמה שהיו"ר ופרופ' אלדד מציעים, יכול להיות שאנחנו נגלה שהתרופה היא קטלנית יותר מאשר המחלה. ממה שאני שומע מפרופ' אלפלג שאם הפורמולה הזאת לא נמצאת זה יכול להיות קטלני עוד לפני שאנחנו בודקים את זה ולכן אי אפשר לוותר על זה.

חשוב שלא נתבלבל בין המקרה שהיה בעבר עם
הרמדיה והמזון הנוכחי. זה מצב ייחודי, אנחנו עלולים לסכן את הילדים האלה בהחלטה שתחייב לבדוק כל אצווה. כמו שאנחנו לא מעמידים שוטר על יד כל מעבר חצייה ליד כל בית ספר, אנחנו יכולים לבדוק פה ושם באופן מדגמי פעם בשנה מוצר מסויים במעבדות שלנו בלי לסכן את היבוא ובלי לגרום לעיכוב ולדעת שסך הכל המעבדה של החברה עומדת במה שהם קובעים על המוצר ולסמוך כמו שבכל העולם עושים את זה. אם אנחנו נוסיף פה בדיקה שלנו מדגמית מדי פעם ולא את כל היבוא אני חושב שזה יפתור את הבעיה.

מה שאמר פרופ' קורמן זה מאוד חשוב כי לאמיתו
של דבר, וצריך לשמור את הדברים בפרופורציות, ברור לנו שכל היצרנים עושים עבודה טובה ויש מקרה אחד שקרה מה שקרה והיום אנחנו מגיבים בצורה הזאת לנוכח המצב. אבל אני בטוחה שזה לא ימשך ואנחנו נחזור לשפיות הדעת. איפה שהוא זה ידרש לבדוק מדגמית ונעשה את זה. אחת הדרכים שחשבנו, יש רשימת מעבדות מוכרות, מעבדות המפעלים לא מוכרות לצורך זה ברוב המקומות, יש מעבדות מפעלים גדולים שעברו הכרה ע"י הרשות להסמכת מעבדות שמקובלת בעולם. יש מפעלים שיש להם את ההכרה ואז בשלב המקדם הזה אנחנו נגיד אם ל-SHS או למפעל זה או אחר יש מעבדה שמוכרת ע"י הרשות להסמכת מעבדות, אנחנו נקבל את תוצאותיה כאילו זה נעשה במדינת ישראל ולא נצטרך לעשות את כל התהליך הזה, כי מעבדה כזאת שעוברת את ההסמכה מתוקף הענין יש שם פיקוח עליהם.

הבעיה היא שעל כל משלוח אתם מבקשים מהם.

בטווח הקצר לא רצינו להפלות בין הילדים הללו
שיש להם את הצורך הזה ועוד יותר גדול מתינוקות רגילים.

אז אין ברירה, אתם חייבים כאן למצוא. מר גולן
אומר שעד שאתם עוסקים בענין בגלל רמדיה תראו איך אתם לא חושבים על איחסון התרופות. הוא אומר שבגלל זה הויטמינים מתפרקים והילדים לא מקבלים אותם וזה ענין נמשך. מה שהוא רוצה לומר זה שיש עוד הרבה דברים לעשות, לא צריכים תמיד להיתפס בנקודה, יש עוד הרבה דברים שאתם צריכים לעשות ולבדוק ותעשו ותבדקו.

אבל מר גולן יודע טוב מאוד שיש מחסנים בנמלים
והם מסודרים אבל הם מלאים.

מה הפתרון שלך לשתי החברות האלה שמביאות
את המוצרים הבודדים.

היה קל לי להגיד שלא נעשה בדיקות אבל אני
חושבת שזה לא פייר כלפי אוכלוסיית הילדים הללו שתלויה במזון כמו כל הילדים האחרים, ההורים של הילדים הללו אני בטוחה שרוצים לדעת שהמזון עבר בקפידה את הבדיקות באותה מידה. ועדת פיינארו עומדת לתת את המלצותיה בשבועיים שלושה הקרובים, אני יודעת שזה מפליא שועדה ציבורית עושה את זה, אז בחודש הקרוב יהיה שינוי.

בואי נסכם שבחודש הזה, אחר כך תבוא ועדת
פיינארו ונדון בה, אבל בחודש הזה יהיו אותם נהלים כמו שהיו עד היום לגבי הילדים הבודדים האלה. בואי לא נחיל עליהם החמרות בחודש הזה.

יש פה נקודה מסויימת שלא עלתה ואני חושב
שהיא בעייתית מאוד במשרד הבריאות, זה נושא הבקרה והאיכות כן עלה אבל נושא התקנים לביצוע הדברים האלה לא עלה פה על השולחן ואנחנו ראינו בהרבה נושאים שקשורים לתרופות ולמשרד הבריאות ובנושא של הוצאת OTC וכל הדברים האלה למשרד הבריאות, הוא מודה בעצמו, אין כוח אדם לבצע ולפקח על הדברים האלה. הוא גם לא מקבל תקנים מתאימים ממשרד האוצר אז זה לא מספיק שיחליטו שצריך לבדוק, אין ספק שצריך לבדוק.

אתה מדבר על תקנים של כוח אדם, לא תקינה.

תקנים של כוח אדם לפיקוח ולבדיקה. אני חושב
שחלק מהעיכובים נגרמים בגלל שאין כוח אדם לבצע את הבדיקות האלה במהירות הנדרשת.

מר גיסין אומר דבר מאוד נכון, אבל לענייננו פה
אני חושבת שיש תעשייה ויש יבואנים והאחריות מוטלת עליהם והם צריכים לדאוג שבמקומות הייצור, אנחנו לא אמורים להיות שוטר על כל תהליך ותהליך, אנחנו לא יכולים.

אתם הפכתם להיות שוטר בגלל בעיה וכאן
אומרים לך תחזרי קצת אחורה לא לגבי הכל, אם יש לך עכשיו לגבי המזון הצמחי, תעשי, זה חברות גדולות שמביאות מליונים, אני לא נכנס עכשיו לזה את זה בודקת ועדת פיינארו, לגבי הבודדים האלה שתי החברות שמייבאים את ה30- מוצרים האלה לילדים הבודדים, לקבוצות הבודדות של המחלות המטבוליות, לגבי אותם מצומצמים שזה אותה אצווה שנמצאת בכל העולם, לגביהם חכו אתם חודש, לא הפוך. לא חכו חודש להחלטה אלא חכו חודש להחלטה שלכם.

אם את מוכנה לחזור למשרד ולהתייעץ עם אנשי מקצוע ולהביא לנו פתרון תוך 48 שעות.

בסדר גמור.

יש בפני פניה מבית חולים של ילד שצריך לקבל
מייפל סירופ ואם זה לא מגיע אז כל שבוע הוא צריך להוציא אלף שקל או משהו כזה. מה הילד הזה יוכל לעשות, או מה יקרה איתו במשך החודש הקרוב.

תוסיפו עוד ילד מחברון שאובחן נכון לשבוע
האחרון.

האם קיים המזון הזה, הפורמולה הזאת, האם
הוא יכול להשיג אותה באותם תנאים שהשיג אותה עד עכשיו?

הפורמולה קיימת. לרשות יש בעיה ואנחנו עוברים
מקרה מקרה, יש בעיה, היה מקרה למשל בהדסה לא מזמן שלרשות עצמה לאנשים שם המחיר הוא יקר, אין את הקופות, אין את ההשתתפות שיש לקופה ולמשרד הבריאות.

כי הם לא בביטוח בריאות.

נכון. ולהם זה עולה הון תועפות.

אם אתה משלם את זה בלי עזרה זה עולה 1,600
שקל לחודש לילד. וזה רק האוכל, עוד לא דיברנו על נסיעה לבית החולים ועל בדיקות ותרופות נוספות.

האם הוא ימשיך לקבל את הפורמולה הזאת
באותם תנאים שהוא קיבל עד עכשיו?

הוא יקבל אבל זה יקר.

אבל אין את זה, אתם עיכבתם את השחרור.

לא, יש את זה, אין ילד שחסר לו את זה.

אז למה לפני שבועיים ביקשו לפתוח מחסני
חירום?

פתחנו מחסני חירום, המחסנים מלאים.

אבל שם יש דברים שלא נבדקו.

נבדקו, אנחנו בדקנו על חשבוננו. לא נשארה
בישראל פורמולה לא בדוקה.

אנחנו מסכמים כך, הועדה הגיעה למסקנה שלגבי
המחלות המטבוליות של ילדים, ההוראות הדווקניות הביאו למצב של אי נגישות למזון מאחר והחברות המייבאות אינן מסוגלות לעמוד גם בקצב וגם בהוצאות של הנושא ולכן קיבלה על עצמה ד"ר דורית ניצן תוך 48 שעות לשבת במשרד עם אנשי המקצוע, להביא לנו סידורים.

ההמלצה שלנו שאני מסתכן ואומר אותה היא, לעשות סטטוס קוו עד שתבוא המלצת פיינארו ולא להפוך את הדברים ולהקשות. אנחנו אומרים את זה רק כהמלצה בלתי מקצועית ומסוייגת ולא במקום אנשי המקצוע ואיננו מתיימרים להחליף את אנשי המקצוע ואני מבקש תוך 48 שעות להביא לנו את התשובה.










הישיבה ננעלה בשעה 11:40