ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 27/01/2004

הצעת חוק התקשורת בזק ושידורים) (תיקון - חסימת שיחות אירוטיות ואיסור פרסומות בעלות אופי מיני ברדיו טלפון נייד), התשס"ג-2003, הצעת חוק התקשורת (בזק ושירותים) (תיקון) (שירותים שאינם מיועדים לקטינים), התשס"ג-2003

פרוטוקול

 
פרוטוקולים/כלכלה/8108



2
ועדת הכלכלה - 27.1.04

פרוטוקולים/כלכלה/8108
ירושלים, כ"ה באדר, תשס"ד
18 במרץ, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 139
מישיבת ועדת הכלכלה
שהתקיימה ביום שלישי, ד' בשבט התשס"ד, 27.1.04, בשעה 10:30


ס ד ר ה י ו ם

1. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) )(תיקון) (שירותים שאינם מיועדים לקטינים) התשס"ג2003-
ח"כ שלום שמחון

2. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון חסימת שיחות ארוטיות ואיסור פרסומות בעלות אופי מיני ברדיו טלפון נייד) התשס"ג2003-

ח"כ גילה פינקלשטיין
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר שלום שמחון
דניאל בנלולו
רוני בריזון
עבד אלמאלכ דהאמשה
נסים דהן
יצחק וקנין
אבשלום וילן
דוד טל
איתן כבל
אליעזר כהן
גילה פינקלשטיין
אברהם רביץ
אילן שלגי
מוזמנים
אורי אולניק, מנכ"ל משרד התקשורת
בועז לוינסקי, נציג חברת טלטאץ' תקשורת בע"מ
יועצת משפטית
אתי בנדלר
מנהלת הועדה
לאה ורון
נרשם על-ידי
חבר המתרגמים בע"מ






1. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) )(תיקון) (שירותים שאינם מיועדים לקטינים) התשס"ג2003-

ח"כ שלום שמחון

2. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון חסימת שיחות ארוטיות ואיסור פרסומות בעלות אופי מיני ברדיו טלפון נייד) התשס"ג2003-

ח"כ גילה פינקלשטיין
היו"ר שלום שמחון
שלום לכולם.

אני פותח את סדר היום הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) )(תיקון) (שירותים שאינם מיועדים לקטינים) התשס"ג2003- של חה"כ שלום שמחון.

והצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון חסימת שיחות ארוטיות ואיסור פרסומות בעלות אופי מיני ברדיו טלפון נייד) התשס"ג2003- של חה"כ גילה פינקלשטיין.

אני ברשותכם רוצה להתנצל על האיחור בדיון, זה קורה מאחר וועדת הכלכלה התעכבה בדיון אחר שעסק בנתוני אשראי שהוא נושא חשוב. ולכן אני מתנצל בפני הצופים ובפני מי שהקדים על עיכוב בתחילת הדיון.

אני מברך את התלמידים שנמצאים איתנו כאן, אני שמח שהם איתנו.

אני רוצה לפתוח ברשותכם את הישיבה ואני רוצה לומר כמה דברים שהם חריגים ומבחינתי הם לא מקובלים.

בישיבה משותפת של ועדת החינוך בראשותו של חה"כ אילן שלגי ושל ועדת הכלכלה בראשותי, התקיים דיון לפני מספר חודשים בנושא השיחות הארוטיות, ביוזמתם של מספר ח"כים. באותה ישיבה סוכם להטיל על משרד התקשורת למצוא פתרון שיצמצם ככל האפשר את ממדי התופעה של השיחות הארוטיות.

בעקבות התחלת הליך העבודה של הועדה המשותפת, חינוך וכלכלה, שבו פחות או יותר הבנו שיש בכוונת משרד התקשורת למצוא פתרון לעניין הזה. לא רק למשרד התקשורת אלא לכל ציבור הנוגעים בדבר, בתופעה שאנחנו רואים אותה כתופעה בעייתית מאוד, במיוחד במה שקשור לציבור הצעירים במדינת ישראל וגם לציבור המבוגרים. אבל בוא נגיד שהמבוגרים עומדים ברשות עצמם.

מספר שבועות אח"כ, עוד בטרם ניתנה האפשרות למשרד התקשורת להגיש את ההמלצות לועדה המשותפת, הוגשה הצעת חוק שנוגדת את הסיכום שהיתה בועדה ע"י חה"כ פינקלשטיין. בעקבות הצעות החוק של חה"כ פינקלשטיין, אני הגשתי הצעת חוק משלי, שפחות או יותר תואמת את הסיכום שהיה בועדה.

שתי ההצעות האלה עברו בקריאה טרומית. כעבור מספר שבועות נפגשנו לישיבה משותפת שבה נכחו גם חה"כ פינקלשטיין וגם חה"כ יצחק וקנין, עם הצוות המקצועי של משרד התקשורת ועם נציגי החברות הסלולאריות. באותה ישיבה סוכם שהוגשו תקנות לועדת הכלכלה בחודש אוקטובר. זה הסיכום שהיה באותה ישיבה. ולכן זה פחות או יותר גם המושב היה אמור להיפתח בסוף חודש אוקטובר והיה ברור לחלוטין שבסוף חודש אוקטובר, התקנות האלו יוגשו לועדה על-מנת שתהיה דרך נאותה לפתור את הבעיה הכאובה של השיחות הארוטיות.

במהלך חודש נובמבר, מספר שבועות אחרי פתיחת המושב, בישיבה שהיתה עם מנכ"ל משרד התקשורת בעניין אחר אמנם, הודיע מנכ"ל משרד התקשורת שיש בכוונתו של שר התקשורת לתקן את כללי הרשיון ולהוסיף בהם את האיסור להשתמש בשיחות ארוטיות.

אני המתנתי עם העניין כיו"ר הועדה ומעת לעת גם דיווחתי לחברי יו"ר ועדת החינוך בשיחות כאלו ואחרות היכן אנחנו מתקדמים ומה קורה. מאחר והתקנות האלו לא הגיעו, אני החלטתי לזמן את ישיבת ועדת הכלכלה שתעסוק בקידום הצעות החוק בנושא השיחות הארוטיות. ונכון שכל הצעת חוק היא אינה אחת דומה לשניה. אבל לשתיהן יש את הכוונה להשיג מטרה נאותה של צמצום התופעה של השיחות הארוטיות.

אתמול בבוקר נפגשתי עם שר התקשורת ועפ"י סיכום איתו יגיע שר התקשורת בישיבה הבאה ויציג בפני ועדת הכלכלה וועדת החינוך של הכנסת, את השינוי בכללי הרשיון כפי שהוא מציע.

אני פירטתי את השיחה הארוכה מאחר ואני חושב שאנחנו פועלים בכללים פרלמנטרים הוגנים ככל האפשר. אבל אני רוצה לומר פה משהו מעבר לכל ספק. שאני כיו"ר ועדת כלכלה שעוסק בכל תחומי המשק הישראלי, לא אסבול לקבל בפקסים ניירות מהסוג הזה. מה מכילה המזוודה שקיבל שמחון מחברות הסלולאר. אני חושב שהיתה פה חריגה מעבר לכל כלל סביר ואני עוסק בכל תחומי המשק הישראלי. גם אם מישהו מנסה בדרך כזאת או אחרת להשיג את מטרותיו, שימוש בדרך כזו, זה מבחינתי דבר פסול לחלוטין.

ואני משוכנע לחלוטין שבחדר הזה יושבים אנשים שיודעים מהפקס הזה. אני חושב שהעבודה שעשיתי בתחום הזה היא עבודה מקצועית וגם ניסיון למנוע לחלוטין את קיומן של שיחות ארוטיות בטלפון הסלולאריים, גם אם זה שונה ממה שאני חושב בדיוק, זה בטח לא ייעשה בדרך המסוימת הזאת. אני חושב שזו דרך פסולה, זו דרך לא נאותה וזו דרך שמטילה רפש גם בבית הזה וגם בחבריי, חה"כ.
לאה ורון
אני רוצה להוסיף ולחזק את מה שאתה אומר, אני גם בעד הצעת החוק הזו, ואני חושבת שנעשו פה
גם מצד היו"ר וגם מצד חה"כ, דברים לא מבוטלים על-מנת לחסום את התופעה.

אבל לומר לך שביומיים האחרונים כמות הטלפונים שאני מקבלת בעניין הזה, אני חושבת שהפקס הזה, אני לא רוצה חלילה להמעיט מערכו, אבל זה פשוט נעשה בצורה שאני כבר לא יכולתי לסבול את הכמות של הטלפונים שקיבלתי בעקבות העניין הזה. אני לא יודעת, זו תופעה של לוביסטים שמעל המצופה.
אברהם רביץ
היו"ר, אני חושב שהאמירה שלך לא מספיקה, ראשית כל, כי אתה מעורב אישית עם הנייר
המבזה הזה.

אני חושב שצריכה להיות בתחילת הדיון החלטת גינוי של הועדה שהיא מגנה את הדרך הזאת. אני לא קראתי, רק ראיתי את כותרת הפקס הזה. אבל הכותרת מספיקה ואני חושב שהועדה צריכה לקבל החלטה שהיא מגנה את כל הדרך הזאת, לא רק את הנייר הזה. כי זה יכול להוליד עוד ניירות ועוד ניירות מכל מיני חוגים. ונתחיל את הדיון באופן ענייני. אנחנו חברי הועדה מחזקים את ידיך לנהל, ואולי חילוקי דעות שיש, כפי שתמיד יש, ללא מורא, ללא פחד. מחזקים את ידיך וננהל את הדיון כפי שאנחנו יודעים לנהל דיונים ביושר ובכבוד.
דוד טל
אדוני היו"ר, אני חייב להצטרף לגינוי הזה.

קשה לי לומר את שבחו של אדם בפניו, אבל כל שאני יכול לומר ויכול להעיד כאן
כאלף עדים, היות והייתי קצת בנושא הספציפי, עפ"י בקשתה של חברתי חה"כ גילה פינקלשטיין וחה"כ וקנין. ולאורך הזמן, אני מדבר על מספר החודשים אחורנית, שבאתי אתך בדברים, לעולם לא שמעתי דבר כזה או אחר או באיזשהו ניסיון שלך לדרוס את החוק של גילה או להפך. להפך, אתה ניסית כל הזמן למצוא איזשהו מכנה משותף. ובסופו של יום אפילו אמרת, שאתה תגיש את החוק הזה ותלך עם החוק הזה. כך שאני דוחה מכל וכל בשאט נפש את הדרך הזאת.

אני רוצה לומר, אני מקווה שאנשים שעשו את זה לא נמצאים פה, אבל אם הם נמצאים פה, דרך התנהלות שכזאת היא גורמת בעצם לאיזה שהיא אנטיגוניזם בכל הנושא הזה. אבל היות והנושא הזה חשוב לנו ולילדים שלנו, אז אנחנו נעשה כל מה שנוכל בצורה דמוקרטית ביותר. ויכול להיות שיהיו אנשים עם דעות קצת שונות לכאן או לכאן. אבל הדברים צריכים להתקבל כפי שאמר הרב רביץ, ללא מורא וללא משוא פנים.
אבשלום וילן
אני לשמחתי לא קיבלתי טלפונים ולא הייתי מעורב.

יש לי חדשות בשבילכם, זה לא הנושא הכבד ביותר שאנחנו טיפלנו ומטפלים בו כל השבוע או כל השנה. לכן אני קראתי פה את המכתב, הוא פשוט מכתב חצוף. אם אתה אמרת אדוני היו"ר שאנשים יושבים באולם, שיהיה להם את האומץ להזדהות. אם לא - אני מבקש ממך חה"כ פינקלשטיין משום שאת מוזכרת במכתב הזה ותהיה פה חזית אחידה.
גילה פינקלשטיין
אני מתפלא עליך חה"כ אבשלום וילן שאתה בכלל קושר אותי לעסק הזה.

אני אומר לך מדוע אין לי שום מושג - כי חה"כ שמחון שהכרתי אותו רק בעקבות הדיון הזה, בעקבות הצעת החוק שהגשתי, נפגשנו בקיץ מספר פעמים והשיחות שלנו התנהלו בצורה מאוד חברית ועם הבנה. שנינו החלטנו שנלך יחד, נעבוד יחד, נדאג לנוער בישראל, עם אותה מגמה, מאוד התרשמתי מהרצון של חה"כ שמחון, ראש הועדה, לפעול למען הנוער, לפעול לתיקון המצב. כך שאין שום סיבה, אני לא יודעת מדוע, אולי אנשים קראו את החוק והבינו שמדובר פה בחסימה מוחלטת של השיחות הארוטיות שגורמות נזק עצום.
אילן שלגי
יש בפנינו נושא שיש בו הצטלבות של, מצד אחד חינוך ומוסר ומהצד האחר הרבה כסף.

ולכולנו יש את הרצון למנוע חשיפה של קטינים לשיחות ארוטיות. אני מניח שזה משותף לכולם, אולי לא באותה מידה אבל זה משותף לכולם. אני סבור שאדם בוגר רשאי לעשות על חשבונו שטויות. ואם הוא רוצה להיות שותף לשיחות ארוטיות שיעשה כן ולא הייתי חוסם שיחות ארוטיות לצרכנים בגירים.

יחד עם זאת, אם אין דרך והחברות, לא רק הסלולאריות, גם בזק, לא תוכלנה להבטיח לנו שתהיה חסימה מוחלטת של שיחות כאלה לקטינים, אז יהיה צורך לחסום אותם בכלל. כאשר כמובן מי שירצה להשתמש בשירות הזה, יוכל להירשם ולרכוש את השירות.

ולאלה שאומרים שלאנשים לא יהיה נוח ולא ירצו להירשם, אני אומר על זה שני דברים. א: אז שלא יירשם. ואם כתוצאה מזה יהיה למישהו הפסד כספי, שיהיה. ב: אני זוכר שבדיון הקודם אמרנו עוד מעט תהיה אפשרות להתחבר לערוץ ה-play boy ובודאי יהיו רבים מאוד שיעשו זאת. אז כעת הערוץ הזה כבר קיים. אין לי את המספרים, אבל אני יודע שמדובר בעשרות אלפים של צרכנים שמצאו לנכון להתקשר לשירות הזה והם מקבלים את השירות.

כך שאם לא תימצא הדרך לחסום לחלוטין את השיחות האלה לגבי קטינים שמשתמשים בטלפון הסלולארי, כולל לגבי אותם מיליונים של מכשירים שכבר נמצאים בחוץ, אז לטעמי צריך יהיה לחסום את השירות הזה בכלל ולאפשר אותו רק למי שיבחר בשירות ויתקשר עם החברה בחוזה שיהפוך אותו לנגיש לשירות.
יצחק וקנין
ראשית, לגבי המכתב הזה שהופץ - לצערי הרב אני בין אלה שדי מעורה בחקיקה, גם של שלום וגם
של גילה. ואני יכול להגיד שנפגשנו בקיץ וסיכמנו דברים ועמדנו בסיכומים. ואני חושב ששלום היה כן ואמיתי לאורך כל הדרך. ולהפיץ דבר כזה זה רק מבייש את אלה שהפיצו אותו.

לגופו של עניין, לדעתי הנושא של החיקוק בחסימת הקווים הסלולאריים, אינו רק בעיה של החברות הסלולאריות, אני חושב שזו בעיה גם של בזק ובעיה קשה מאוד. ואני חושב שבתקופה האחרונה יש פה התפרצות של מגיפה ממש. הדבר הזה אין שליטה עליו ואני חושב שהחברות היו חייבות בתקופה האמורה מאז הישיבה האחרונה שהיתה בת"א אצל שלום, ביוזמתו של שלום, לעשות מספר דברים ולא נעשו.

משרד התקשורת התחייב בישיבה לפני כשבועיים להניח פה את הסיכומים של השר. דהיינו את התקנות שהשר מתכוון איך הוא רוצה לטפל בבעיה. לצערי הרב, אתם ביקשתם שבוע, אנחנו כבר שלושה שבועות אחרי הזמן. ועדיין לא הונח שום מסמך שמסביר את הבעיה.

לצערי, אני חושב שאנחנו צריכים לשים פה את הדברים על השולחן. לא יכול להיות במדינה מתוקנת ואנחנו נגררים קרוב לשנה בנושא הזה. לא רק שלא מתקדמים קדימה, אנחנו זזים אחורה לצערי הרב. והכתבות האחרונות, רק ביום שישי האחרון, מי שקורא את הכתבה בידיעות אחרונות, שומו שמים, לאן אנחנו רוצים להגיע.

מדברים פה רק על שיחות ארוטיות, גם על הצ'טים וההיכרויות. זו הונאה אחת גדולה של הציבור. ילדים תמימים נופלים בתוך הדבר הזה. וכולנו מרימים גבה, מגלגלים עיניים. אי אפשר להגיד שהכתבה מגמתית. אני מחזיק פה חומר שלם, אז אפשר להגיד על כתבה אחת שהיא מגמתית, אבל אי אפשר להגיד על כל הכתבות האלו שזה מגמתי. אז גם בעיתון זה הארץ מגמתי?

רבותיי, יש פה תופעה שאנחנו כח"כים צריכים לטפל בה. לא יכול להיות שהדבר הזה פרוץ בצורה כזאת. אף אחד לא מפעיל, אפילו את השיקול דעת, כל ילד היום יכול להיכנס. אני צריך לקבל הודעות, "אם אתה רוצה להתפנק". חצי מפה מקבלים את ההודעות.

רבותיי, זאת שערורייה. לא יכול להיות שחברות הסלולאריות וגם בזק, נותנים את הפתח לדברים האלו. הטלפון שלי זה לא פח זבל של אף אחד והפקס שלי גם זה לא פח זבל. לא רוצה לקבל את הזבל הזה. אני חושב שהדבר הזה צריך להיות ברור לכולנו.

אתה יודע איזה אורך רוח היה לנו לאורך כל התקופה. ביחד אתך צעד בצעד, אבל לא יכול שהדבר הזה, לא רק שלא נעשה בו סדר, מיום ליום המצב הולך ומחמיר. ואף אחד פה לא נותן תשובות. החברות הסלולאריות בינתיים גורפות את הקופונים.
היו"ר שלום שמחון
יש גם תאריך להופעתו של השר בועדה, ב2.2.04-. הוא גם מ"מ רה"מ והנושא הראשון בסדר היום,
יהיה הצגת הפתרון ע"י שר התקשורת.
אורי אולניק
אני מודה שאני מסרתי בשמו של השר בשתי ישיבות לאחרונה בועדה, שהוא יכריע בעניין
בימים הקרובים.

הסוגיה שאנחנו מדברים בה היא חורגת קצת מסוגיות שמשרד התקשורת מטפל בהן באופן הרגולטורי השוטף, כי יש בה ממד ערכי, מעבר לממד המקצועי שהמשרד עובד בו מול החברות. ויכול להיות בשל הדילמה הערכית הזאת, המשרד גם בעצמו התלבט לאיזה כיוון ללכת. מכל מקום, מבלי שנציג כרגע את הפתרון המפורט שאליו רוצה ללכת השר.
היו"ר שלום שמחון
אתם מדברים על פתרון שהוא לא קשור לחקיקה, שינוי בכללי הרשיון.
אורי אולניק
נכון. אנחנו מדברים על שינוי הרשיון של חב' בזק ושל כל המפעילים הסלולאריים. באופן שברירת
המחדל תהיה שלכל הציבור הגישה לשיחות ארוטיות תהיה חסומה. כל בגיר שירצה לפתוח את זה יוכל ע"י פניה בכתב או טלפונית ע"י זיהוי בדרך שתיקבע לפתוח את השירות הזה לשימוש.

עולה כמובן השאלה כיצד מגדירים שיחה ארוטית.
היו"ר שלום שמחון
אתה גרמת בחלק מהדברים שלך להתלהטות מיותרת. כיוון ששינוי בכללי הרשיון יהיה כזה
שבאמצעות הקשה של קוד סודי, לא במכתב ולא בפקס, של קוד סודי, תאפשר לך להיכנס לתוך המערכת באופן סמוי כך שאתה לא תזדהה אלא כלפי השירות עצמו.
אורי אולניק
לא לחינם אמרתי בדרך שתיקבע. הדרך שתיקבע דהיינו באמת צריך למצוא את אותה דרך
שתאפשר מצד אחד, זיהוי שמדובר בבגיר ומצד שני, דרך שתאפשר מאחר שהולכים לברירת מחדל סגורה, דרך יותר פשוטה לפתוח את זה. ואמרתי בין בכתב ובין בדרך אחרת.

לגבי הנושא - קודם כל חשוב שנדע למרות המספרים שמצויים היום בעמודי העיתונים שמציעים את אותם שירותים, הם בד"כ קידומות סלולאריות, אנחנו רוצים להסדיר את זה גם ביחס לגישה ממערכת הטלפונים של בזק בחיוג אל אותם מספרים. ואנחנו גם רוצים לאשר לבזק, אם היא תרצה, להיות חלק מנותני השירותים האלה. עד היום היא לא חפצה. אנחנו חושבים שאם היא תרצה, היא צריכה להיות חלק מהעסק.
יצחק וקנין
מוכרים לכם פה סיפורים, עובדים עלינו בעיניים ומספיק עם העבודה הזאת. בזק גם היום נותנת
את השירות הזה.
אורי אולניק
לא לחינם הנושא של ההגדרה הוא חשוב. בעיני מאן דהוא שיחת צ'ט או שיחת היכרות בין נער
לבין נערה, יכולה להיות פסולה מבחינה ערכית לתפיסת עולם של מישהו והוא אומר, גם את זה אתה חייב לחסום.

אני חושב שפה, אנחנו צריכים למצוא את אותה הגדרה שבאמת תעשה הבחנה בין סוג מסוים של שירות שכן יהיה ניתן ולא יצטרכו לחסום אותו, לבין שירות אחר שהוא כן יהיה נופל לתוך אותה ברירת מחדל. והנושא כמובן יובא גם בפניכם שתראו את אותה הגדרה שאנחנו בוחנים אותה. ואני מניח שבעיני מישהו ההגדרה הזאת אולי תהיה פרוצה מדי, ובעיני מישהו היא תהיה הגדרה שסוגרת יותר מדי.

זו פחות או יותר המתכונת. אני לא רוצה כרגע להיכנס לדיון מאוד פרטני. השר יהיה פה. אנחנו נציג בפני הועדה את תיקון הרשיונות המוצע, אם זו תהיה הדרך המפורטת שהשר יאמץ אותה. השר גם בפגישה שהיתה לו עם מנהלי חברות הסלולאר בשבוע שעבר, הודיע לחברות הסלולאר שזו כוונתו מבחינת אופן הפעולה. והם ביקשו שתינתן להם זכות שימוע בעניין והוא הבטיח שהיא תינתן.
איתן כבל
הוצע לי להתחיל את הדיון ולהגיד כך, הנושא חם ויש התלהטות יצרים.

אני רוצה לבחון איזו הצעה, כי בסה"כ יש כאן איזה סוג של התנגשות. כי אני מניח שאין ויכוח כאן בנושא הזה. שאף אחד מאיתנו לא רוצה, בטח לא בניו או בנותיו, יהיה חשופים לסיטואציה שבה הם נחשפים למצב שהם יכולים לצרוך שירותים מהסוג הזה. אבל מצד שני, גם עומד נגד עינינו רצונם של אנשים בגירים, כל אחד יעשה את אשר הוא חפץ כל עוד הוא לא פוגע.
היו"ר שלום שמחון
קריאת ביניים - יש הסכמה בועדה שלא תהיה נגישות לצעירים לשירות הזה.
איתן כבל
אני רציתי להציע הצעה שלדעתי היא הצעה נכונה וגם לא להעמיד בסופו של עניין את כל המערכת
במבוכה. אני לא חושב שצריך להיות מאגר שלעולם אינך יודע מי יגיע אליו ולא כולם סוטים, ותתפלאו כמה אנשים שאתם קוראים להם מהוגנים עוסקים בעניין.

הנושא הוא יצרי וכולם דואגים לילדים באותה המידה. אני מניח שיש הסכמה סביב העניין. אני חושב שסביב מספרי הטלפון צריך להיות שיוך מספרי. ז"א, כשאתה בא ורוכש את הטלפון הסלולארי שלך, כל אחד יצטרך להגדיר מי המשתמש. כי בסופו של עניין גם אם מדובר באדם בגיר שביקש לפתוח את השירות עבור עצמו, הרי תמיד יכול הילד לקחת את זה ממנו ואין סוף לדברים האלה.

הנחת העבודה שלי היא שחייבים למצוא כאן את האיזון. ואם יש כאן מצב שאתה כן יכול לייצר שיוך, שאתה יודע אם אתה עד גיל מסוים באופן אוטומט, השירות הזה ייחסם עבורך. ואני חושב שבסיטואציה כזאת אתה מצד אחד נותן פתרון לבעיה שאתה מנסה להתמודד איתה סביב שאלת ילדים ובני-נוער. ומצד שני, אתה לא צריך להכניס עכשיו אנשים בגירים לתוך כל מיני סיטואציות מפותלות שלבקש ולדרוש ודברים מן הסוג הזה.

זו דעתי ואם זאת הכוונה היא לא סתם לפוצץ בכל דבר שהוא לא מוצא חן בעיני קבוצה כזו או אחרת, זה עלי לפחות לא מקובל, כי יש יותר מדי נושאים. אתה הרי מתחיל בדברים האלה ואתה לא יודע לאן זה מגיע ואיפה זה נגמר, בחיים היומיומיים שלנו. כי גם יש כאלה שחושבים ששלטי החוצות הם גם כן איזה משהו שהוא פוגע בנשמותינו הטהורות.
יצחק וקנין
מתי הועדה הזאת תשנה את דעתה, תשמיעו פה את החומר פעם אחת.
היו"ר שלום שמחון
אנחנו רוצים לנהל דיון שקט, יש פה גם תלמידי בי"ס. עם כל הכבוד לכם, שגם הנושא הוא בעייתי
עבורם וגם ההתנהגות שלנו היא בעייתית.

אני רוצה להגיד לחברינו שנמצאים פה על מה בעצם הויכוח. אין ויכוח בועדת הכלכלה ובועדת החינוך של הכנסת. אנחנו צריכים לעשות הכל על-מנת שלנוער במדינת ישראל לא תהיה נגישות לשירות הזה.

עכשיו אנחנו מגיעים להבדלים גם בין שתי הצעות החוק לבין כוונתו של שר התקשורת וצריך לומר את זה. האם השירות הזה יהיה חסום לכולם ומי שירצה לפתוח את השירות הזה, יצטרך להזדהות. זה כיוון אחד. או האם השירות הזה יהיו בו כאלו קשיים להיכנס פנימה שהדור הצעיר לא ייכנס אליו. כי זה פוגע, 1: בעניין העסקי שאי אפשר להתעלם ממנו. לסגור מוחלט זה פוגע בשירות, צריך להגיד את זה. אין שירות כזה, הוא נעלם. השאלה אם מוצאים טכנולוגיה מתאימה שמאפשרת לאותם בגירים, שהגדיר קודם חה"כ בריזון, שאין לנו מה להתערב בענייניהם, אנשים מבוגרים שיחליטו מה שהם רוצים.

אני הבנתי שהעמדה לסגור את זה בפני הנוער היא ברורה לחלוטין. הבנתי שיש כוונה לא להביא את זה לחקיקה אלא ששר התקשורת ישנה את כללי הרשיון. וגם הדבר הזה הוא מבורך. ולפני דעתי אנחנו כרגע נכנסים לשלב איך לא למנוע את העניין, ומי שישתגע ורוצה, לא אתה, לא אני, לא הוא, לא אף אחד.

אבל מי שישתגע ורוצה, אנחנו לא רוצים לחזור למצב שבו ביהמ"ש ייאלץ להתערב ולהגיע לאותו מצב, הוא עבד על החוק של הפורנוגרפיה הרבה זמן, בסופו של דבר ביהמ"ש שינה את זה. אבל לא צריכים להגיע למצב הזה. מאחר ויש בינינו מכנה משותף וכמו שאמר כוונת החוק של גילה ואל כוונת החוק שלי, היה בסופו של דבר להגיע לקצה אלא למצוא פתרון אמיתי לעניין הזה. זאת הכוונה.

שר התקשורת החליט להגיע לפתרון, אני מברך אותו על כך. ואנחנו נאפשר לו בישיבה הבאה להגיע לזה. אבל בואו נקשיב אחד לשני.
גילה פינקלשטיין
מדובר כאן ברווח כספי וחופש הביטוי לעומת בריאותו הנפשית של הילד. ובמדינה נאורה כמו
מדינת ישראל, שאנחנו רוצים לגדל נוער ורוצים חברה מתוקנת, איך אנחנו יכולים לאפשר דבר כזה.

ועובדה שהבאת החוק שלי, שלפיה צריך לחסום את כל השיחות הארוטיות עברה קריאה טרומית בתמיכה של 42 ח"כים, שמאוד שמחו על ההצעה הזאת. הגיע לכאן לפני חופשת הקיץ לישיבה בועדת הכלכלה פסיכיאטר שסיפר על אינספור ילדים שמגיעים אליו, מכורים לשיחות האלה. אלי הגיעו טלפונים ומכתבים של הורים שמבקשים עזרה.

אומר הפסיכיאטר שהגיע לישיבת ועדת הכלכלה, ד"ר פנחס דנון שלצערי היום לא יכול היה להגיע: "יש לי מרפאה לילדים ונוער ומרפאה למבוגרים וכן יחידת תעסוקה ושיקום. אנחנו רואים ילדים קטינים שבאים אלינו אחרי שבזבזו עשרות אלפי ש"ח. אני לא מדבר על 1000 ש"ח או 2000 ש"ח, אלא עשרות אלפי ש"ח ולכן הם מגיעים למצבים קיצוניים. המשמעות היא שהם מגיעים למחשבות אובדניות, מגיעים למעשים שטותיים ולמצבים קשים מאוד. אין סוף להפקרות וצריך לשים סוף לזה. כמו שאנחנו נלחמים בטרור, כך אנחנו צריכים להילחם בתופעה הזאת, מיידית, לחסום את זה כי זה גורם לנו נזק עצום, נזק להתפתחות הטבעית של הנוער, ההורים הופכים לכספומט. והילדים מגיעים למצבים של גניבות".

עובדה ובארה"ב יש חוק שחוסם את השיחות הארוטיות. חוק שהתקבל על כולם. בוגר שרוצה לשמוע שיחות ארוטיות שולח מכתב רשום למשרד התקשורת ושולח כרטיס אשראי. גם ביפן אוסרים שיחות ארוטיות בעזרת תקנים.
אברהם רביץ
אדוני היו"ר, ראשית כל אני מוכרח לומר אמירה שהיא איננה נושא לדיון במסגרת החוקית
המוצעת לפנינו. אבל עד כה הושמעו דברים שאנחנו לא מתעסקים עם מבוגרים, אנחנו לא הולכים להצעות המבוגרים. מבוגרים זה דבר שיכול להיות פרוץ לכל עבר. אנחנו כן עוצרים מבוגרים. אנחנו אוסרים על שימוש בסמים למבוגרים, אנחנו אוסרים על התאבדות למבוגרים וכן הלאה. אנחנו מטפלים גם במבוגרים.
היו"ר שלום שמחון
אנחנו רוצים להשיג את אותה מטרה. הכי טוב זה לא חוק, זה לשנות את הרשיון, זה מה ששר
התקשורת רוצה.
גילה פינקלשטיין
השר תומך בחוק הזה.
אברהם רביץ
אני בזה אסתפק באמירה אידיאולוגית למרות שהיא איננה קשורה לעניין, אבל מוטב שנתחיל
איתה, מוטב שנדע מהם הדברים הבסיסיים שמחייבים חברה תרבותית כלשהי.

לגופו של עניין, אני חושב שברמה התיאורטית כמעט ואין לנו ויכוח. כי הרי מכיוון ששתי הצעות החוק מדברות על קטינים, ונשמעה כאן על דעת כולם שאין ויכוח בנושא של קטינים, ומאוד שמחתי לשמוע דווקא מחה"כ שלגי, יו"ר ועדת החינוך, שהוא אמר, שאם זה דורש מחיר שזה יפגע גם בחופש.

אני גם שמח לומר כאן, אני כל הזמן מחפש זה וזו אחת ההזדמנויות שאני שומע. יש מכנה משותף גדול הרבה יותר נרחב בין הציבור הדתי, החרדי והציבור החילוני. המתורבת, אני לא מדבר על תופעות של אנטי טבע. ולכן הציבור הזה הוא ציבור שהוא יודע שמבוגרים עושים כל מיני דברים, מקריבים כל מיני קורבנות כדי לחנך, לפעמים להציל ילדים. מה אנחנו לא עושים בשביל ילדים. כל אחד בשביל הילד שלו, החברה בשביל ילדי החברה. אז האמירה הקדושה הזאת שנאמרה מפי אלה שהם כיום פה עם מספרים, חלק מהם דרך אגב, ברוך השם, היא אמירה מופרזת. זה לא נכון פשוט, אנחנו רוצים לעשות דברים ומוכנים להקריב את הקורבן הנוראי הזה. ואם יהיה צורך כדי לעזור לילדים.

ולכן מכיוון שאין לנו פה ויכוח לגבי הקטינים, השאלה היא עד היכן אנחנו מרחיקים לכת ובאיזה צורה אנחנו מבטיחים את אי הפגיעה בילדים. בזה אני רוצה לא להאריך בשלב הזה, כי כשיבוא השר, אנחנו נצטרך לדבר שוב.
היו"ר שלום שמחון
אני גם אומר אותו דבר גם לגבי הגורמים המקצועיים שנמצאים פה, אני מציע לחלק
להתאפק לדיון עם השר.
אברהם רביץ
אני דווקא כן רואה הבחנה בין תקנות שהשר יציע לקבל אותן לבין מעשה חקיקה. ואנחנו
כמחוקקים כולנו, יודעים את ההבדל הגדול הזה. יודעים את ההבדל של הקשיחות ראשית כל, בין אלה ואלה. אבל אנחנו גם כן יודעים את ההבדל של היום והמחר.
היו"ר שלום שמחון
מה אתה אומר, שחוק עדיף על שינוי?
אברהם רביץ
ודאי שחוק עדיף. אנחנו בכל זאת חיים בחברה מעורבת, עם תפיסות עולם שונות .כל אחד מייחס
לדבר אחר חשיבות לפי עניינו. חשיבות לחופש הביטוי, אפילו המופרז. וחשיבות לשמירה על צנעת הפרט. ויש חלקים אחרים בחברה שמייחסים את החשיבות הכי גדולה למה יהיה עם הילדים, מה יהיה הדור הבא, מה יהיה איתם כשהם יהיו מבוגרים. האם אנחנו לא מולידים אינוולידים מבחינה מינית.

ולכן אם תבוא הצעה, אני אומר לך אדוני היו"ר, הצעה שאכן תחסל, אך חסרונה היחיד יהיה שהוא יהיה במסגרת הרשיון, במסגרת התקנות. אני אציע שהדבר הזה ייבחן לתקופה מסוימת. אם זה עובד, אז בסדר, לא הבאנו את הישועה הסופית בשלב זה. נתחיל לחיות עם התקנות.
היו"ר שלום שמחון
הפניה של חה"כ שלגי כיו"ר ועדת החינוך ושלי לחברות הסלולאריות היא נענתה בחיוב, הם
הגיבו, הם נתנו תכנית משלהם. ז"א, אנחנו לא נהפוך אותם.
אברהם רביץ
בועדה כשאני השתתפתי, הם באמת אמרו שהם יביאו הצעות לפתרון.
היו"ר שלום שמחון
הם הציעו הצעות לפתרון, הם היו חלק קונסטרוקטיבי גם בפגישה שהיתה בת"א, הם לא
ברחו משיתוף פעולה.
אברהם רביץ
הם היו עושים בחוכמה אם הם היו מיישמים כבר את ההצעות שלהם.
היו"ר שלום שמחון
איציק, עמדתך ידועה, היא ברורה.
יצחק וקנין
אתה נותן פה קומפלימנטים.
היו"ר שלום שמחון
סליחה, אני לא נותן פה שום קומפלימנט. אתה לא יכול לאזן בעניין הזה כשאתה לא נותן למישהו
לדבר. בינתיים מתחילת הדיון הזה מדברים רק ח"כים. אני גם לא נוהג לעשות את זה בד"כ.

אם אפשר לומר מילה גם, אז בוא נאמר אותו, זה בדיוק הקו שאתה הולך אליו. בגלל זה אנשים מרשים לעצמם אח"כ לכתוב את אותם פקסים שהיו פה בתחילת הדיון, זה חלק מהעניין. או שתהיה מאוזן או שלא תהיה מאוזן. לא מגיע להם שום פרס, ולא מגיע להם דגל ולא מגיע להם שום דבר. רק צריך לומר שהיתה אליהם פניה של הועדה והם גם נענו לפניה הזאת.
יצחק וקנין
הם לא עשינו שום צעד בעניין הזה, זה שהם נענו, נענו, מה השתנה מאז.
היו"ר שלום שמחון
איציק עם כל הכבוד לך, אתה גם לא ביקשת, אתה מתחילת הדיון רק מתפרץ. תן להוביל את
הדיון כמו שצריך. צריך לומר גם את העניין הזה. אתה לא יכול לא לתת למישהו לדבר שהגיע הנה.
יצחק וקנין
לא הפרעתי לאף אחד.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אני רוצה להתחיל במה שנראה לי עיקר. למה הדיון כאילו מובל וכך כאילו או שהשר או
שהחקיקה. איזה סתירה יש בין השניים. למה לא גם את זה וגם את זה. להפך, החקיקה גם תיתן לשר כלים ותגן עליו בפני בג"צ, לפני התנגדויות, תיתן לו את כל האפשרויות.
היו"ר שלום שמחון
לא אמרתי שלא לחקיקה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אני לא האשמתי אף אחד, לא אמרתי. פשוט אני רוצה לחדד את זה. אני חושב שאנחנו יכולים
לנקוט גם בזה וגם בזה. להפך, הדברים ישלימו אחד את השני ואין סתירה ביניהם.
גילה פינקלשטיין
מה ז"א, שהאכיפה היא פלילית?
היו"ר שלום שמחון
שינוי בכללי הרשיון הוא מיידי נכון לעכשיו. חקיקה יכולה לקחת שנה וחצי .
גילה פינקלשטיין
למה - זה עבר כבר טרומית.
אבשלום וילן
אמר הרב רביץ, הוא מבין שבחקיקה ראשית בתוך העניין, יהיה התנגשות בין מערכות ערכים,
חופש הפרט, מה מותר. בעוד תקנות פותרות את הבעיה. אתה פותר את הנקודה ואתה לא לחקיקה ראשית שבה מתנגשות אידיאולוגיות ולא תצא מזה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אני לא חושב שהחקיקה חייבת להתנגש אידיאולוגית. בסוף היא זוכה ברוב של הכנסת.

אני רוצה גם להעיר על זה שציין פה חה"כ וילן. אני לא יודע למה כאילו אנחנו פה חלוקים. מי רוצה שהילדים שלו יהיו נגישים. לגבי הבגירים - ואני שמעתי אותך חה"כ בריזון.
רוני בריזון
אני צריך להיות אחראי לקטינים שלי, לא אתם. אני אסגור, אני אחליט, לא אתם תחליטו. כל אחד
אחראי לילדים שלו.
גילה פינקלשטיין
יש בני-נוער חלשים, זה מגיע לאנשים חלשים, לנוער חלש. תפקידנו להגן על החלשים.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אף אחד לא מציע את זה. אבל הציבור הרחב איננו
היו"ר שלום שמחון
אני מאוד מודה לך. אני ראיתי אתכם וכן הלאה ואני גם אמרתי משהו בעניין. ובכל זאת הדיון הזה
טעון ואני רוצה לאפשר לח"כים למצות את עצמם.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אני במשפט אחד רוצה להגיד, בואו לא ניפול לכך שתחת הכותרת של הגנת חופש הביטוי והגנת
הדמוקרטיה אנחנו נשאיר את העניין הזה פרוץ. זה בסוף יכה בכולנו.

אני חושב שהדמוקרטיה וחופש הביטוי מחייבים דווקא שאנחנו נשלוט בדברים גם האלה ולמען בנינו ולמען עתידנו כולנו.
היו"ר שלום שמחון
אני לוקח את הפלפאון שלי היום, יש היום פלאפונים מתוחכמים מאוד. אני יכול לשבת גם
בכיתה, אני לא צריך שום דבר, אני משחק עם הדבר הזה, אני גולש באינטרנט, אני נכנס לכל מקום בעולם. אתה באמת חושב שתצליח לחסום ולחסום כל דבר. אל תגזימו עם העניין הזה. הטכנולוגיה היום היא כזאת שאתה בביה"ס המורה לא תרגיש בכלל. אתה יושב ככה ומסתכל. אבל בואו לא נטמון את ראשנו בחול.
אליעזר כהן
אדוני היו"ר, אנחנו מתנהגים כאילו שלא דיברנו אף פעם על הנושא. אנחנו כבר דנים בנושא הרבה
זמן.

הפקס שאתה קיבלת זה חלק מהבעיה, זה הפריצות, זו פריצה אלקטרונית. מה עשו לך - על הנושא הזה יו"ר ועדת חוקה ממנה ועדה של דואר זבל, פקס זבל, אינטרנט חודרני. הולכים לעשות דיון בכלל על מי נכנס אליך הביתה כשאתה לא רוצה אותו בכלל ובאיזה נושאים. אני שם את הנושא הזה בצד כי על זה ידונו בועדה אחרת.

אני דן על הנושא של היום - הנושא של היום, ראינו את החוק של חה"כ פינקלשטיין, ראינו את החוק שלך. היא דתייה ואתה לא דתי, גם אני לא דתי. יש כאן בעיה, הבעיה היא לא אלקטרונית. באלקטרוניקה אפשר בצ'יפ אחד ובמפסק אחד לחסום או לא לחסום. הבעיה היא חינוכית ממדרגה ראשונה. ועל זה אנחנו מדברים ודיברנו לאורך כל הדיונים.

לכן מכיוון שגם מנכ"ל משרד התקשורת וגם החוק שלך וגם החוקים האחרים, כל הנושא הולך לכיוון נכון בסה"כ. אני מסכים עם חה"כ דהאמשה, אני לא יודע על מה אנחנו רבים. אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים, הנושא מובל לכיוון נכון, אני לא רואה בזה פגיעה בדמוקרטיה. כי פריצות זה לא דמוקרטיה. אם חושבים שיש הפקרות או פריצות. אני לא דתי ואני לא בעד זה שימצאו כל זבל בכל הזדמנות.
היו"ר שלום שמחון
אני הסברתי, אני לא עושה פה הורדת ידיים לאף אחד. זה שאני אצביע על החוקים האלו, גם על
שלך וגם על שלי, יש איזשהו תהליך שצריך לעשות אותו, בין היתר לקרוא את החוקים האלו ובין היתר גם להודיע שיש הצבעה.

אני הודעתי בתחילת הדיון, לא הסתרתי זאת, שבעקבות הודעתו של שר התקשורת שיש בכוונתו לשנות את כללי הרשיון, הוא יופיע הנה בישיבה הבאה. אם הועדה תתרשם שהפתרון המוצע על-ידו הוא פתרון מרחיק לכת מצד אחד או מקטין לכת מצד שני, אז אנחנו נראה מה לעשות.
רוני בריזון
קודם כל תודה על זכות הדיבור. כמו שצוין כאן אני לא חבר קבוע בועדה, קראתי זאת כדרכי לפני
שהגעתי הנה למדתי את הנושא, קראתי את הצעות החוק, התעניינתי במגוון הדעות שקיים בועדה.

ואני מוכרח לומר שאני מגיע לעניין הזה מכיוון קצת שונה. מפני שאני מסכים ששיחות ארוטיות זה לא בדיוק דבר שצריך להתהדר בו, וזה בודאי לא דבר שצריך בשבילו לעלות על הבריקדות. ומה שמטריד אותי זה עניין אחר לגמרי, לא עניין השיחות הארוטיות.

מה שמטריד אותי זו הזכות הבסיסית של בן-אדם להיות מוגן בצנעתו. ז"א, בגדול הרי לפנינו וזה לא משנה כרגע אדוני היו"ר, אם מדובר בהצעת חוק או במה שיבקש השר לשנות בתנאי הרשיון. מדובר בעצם בשתי אפשרויות. האפשרות הראשונה שזה פתוח אלא אם כן סוגרים את זה. והדבר השני שזה סגור אלא אם כן פותחים את זה.

אני בא מאסכולה שבה דברים מותרים אלא אם כן הם נאסרים במפורש ולא להפך.
במקרה שלפנינו יש סכנה גדולה נוספת. מפני שאם המערכות האלה הם סגורות, כלומר אסורות מלכתחילה, ואני כדי לפתוח אותם, ואני לא נכנס כרגע לשאלה האם ניתן למצוא דרך טכנולוגית שבעזרתה ניתן לפתוח מערכת סגורה בלי להזדהות יתר על המידה. אני מניח שיש ואני מקווה שהיא תימצא, ואם כן, אני בהחלט מוכן לשקול ולשמוע.

אבל כפי שהדברים עומדים כרגע, הדרך לפתוח את המערכת הסגורה היא להזדהות בשם ובמלכות ולבוא ולהגיד, הנני האיש הזה והזה שמספר תעודת הזהות שלו או מספר הלקוח שלו, מספר הטלפון שלו זה וזה, מבקש בזאת לצרף אותי לקבוצת האנשים שמאזינות לשיחות ארוטיות. ובאיזשהו מקום במדינה הזאת תהיה מערכת מחשב שתהיה משותפת לחברות הסלולאריות ולבזק. מפני שזו הדרך היחידה לנהל את העניין הזה. כי הרי מאותו טלפון אתה יכול בעצם לגשת לרשתות ולמספרים אחרים. באיזשהו מקום במדינת ישראל יהיה קובץ מחשב שמעליו תתנוסס המילה הזאת שאני הזכרתי אותה. רב קובץ הסוטים.

והקובץ הזה יהיה יעד למשטרה ולשירותי הביטחון ולעיתונות סקרנית ולהקרים פורצים ולכל מיני גורמים אחרים. כי זה קובץ מאוד מעניין, זה קובץ של אנשים שיש להם נטיות מעניינות וקיומו של הקובץ הזה הוא פגיעה קשה ונוראה בזכותו של הציבור לצנעה. אני זכאי לעשות גם דברים שהם נחשבים אולי בעיני אנשים אחרים לסטייה, ואני זכאי לא להירשם בתוך מאגר כזה שאנחנו כולנו יודעים במדינה, מה יקרה איתו.

כולנו מסכימים שיש אחריות לקטינים. השאלה היא האחריות של מי. אני באתי לכאן בדעה שהאחריות לקטינים היא על הוריהם, האפוטרופסים הרשמיים שלהם, אותם אנשים שאחראים להם. אותם אנשים שקונים להם את הטלפונים, אותם אנשים שמחייגים את הקוד שנועל את הטלפונים האלה מכניסה לשיחות ארוטיות, אבל גם להימורים וגם לכל מיני דברים אחרים שההורים לא רוצים שהילדים ישתתפו, אולי גם לאינטרנט. אבל זאת אחריות של ההורים, ולא משהו שהכנסת צריכה להחליט עבור ההורים ולסגור את העניין הזה. ולמנוע אותו לחלוטין ולאפשר את פתיחתו רק ע"י הצטרפות אל המאגר המגונה הזה.
היו"ר שלום שמחון
אני פשוט את הדיון הזה מסיים כיוון שיש דיון נוסף שלא מן המניין. אני לא אוכל לתת לכל מי
שהגיע, לדבר.
דניאל בנלולו
אדוני היו"ר ידידיי חה"כ. מה שאני רואה כאן יש פה קונסנסוס לגבי הדאגה לילדינו. על זה אין לנו ויכוח.

אבל איפה הבעיה הקשה - שצריך לבוא ולהזדהות. מצד שני, צריך לבוא ולתת קוד. וידידי רוני שאתה ודאי איש מחשבים, ואני רוצה לומר לך, שאני פעם ניסיתי את הילדים שלי וקניתי להם פלאפונים ושמתי קוד שם, אחרי חודש, פרצו את זה אחרי כמה שעות.

ואני רוצה לכם שהיום עם האלקטרוניקה והמחשבים שמתקדמים איתם כל-כך מהר, אנחנו בבעיה קשה מאוד. בעצם מה תפקידנו כח"כים או כמחוקק, אנחנו רוצים לנסות, למזער את הבעיה הקשה הזו. אני לא יכול לחסום בפני כולם, אני לא יכול לחסום כל דבר במדינה. אין לנו את הכוונה הזאת גם כן. לא בפרסום כמו שנאמר פה ולא בעוד הרבה נושאים אחרים שכרגע לא המקום לבוא ולהסביר אותם.

אבל בואו נחשוב כולנו כאן סביב השולחן הזה, השר יגיע יאמר את שלו, החברים כאן מהסלולארי יאמרו את שלהם. אבל הדבר הכי חשוב זה שיש קונסנסוס פה בין כולם שצריך לדאוג שאותו ילד יימנע ממנו לגשת לדבר הזה.
בועז לוינסקי
אני נציג של חברת טלטאץ', תקשורת בע"מ אשר מספקת שירותי תוכן כאלה.

אני החלטתי היום ללבוש שכפ"ץ ולעלות לכאן כדי שאולי תיקחו בחשבון עוד כמה אספקטים. החברה שאני מייצג מפרנסת 50 משפחות בישראל. במעגל הראשוני או המעגל השני. כמוה יש עשרות. מדובר פה בענף שמפרנס מאות אולי אלפי משפחות. גם לענף הזה יש זכויות יסוד.

החברות האלה מספקות שירות חוקי לחלוטין. שרבדים רחבים מאוד הרבה יותר ממה שאתם אולי חושבים, מבקשים והשירות נדרש. ויכול להיות שהערכים של האנשים שדורשים את השירות הזה, לא מתאימים לערכים של אנשים שיושבים כאן.
היו"ר שלום שמחון
מה שמצופה ממך להגיד כאן, זה איך מגיעים למצב שהדור הצעיר במדינת ישראל לא יהיה נגיש
לשירות הזה, נקודה. כל היתר הוא לא רלוונטי.
בועז לוינסקי
בחברה דמוקרטית, הרי שם המשחק זה איזון זכויות. לכל האנשים שמתפרנסים מהשירותים
האלה יש זכות לחופש עיסוק. יש להם זכות שמוגנת בעקרונות על של המדינה לקניין.

אני חושב שמחוקק צריך לבוא וליצור את ההסדר שיאפשר פיקוח ומניע מילדים להגיע לשירותים ארוטיים כאלה. ומצד שני ליצור הסדר שיפגע בצורה המועטה ביותר בשאר הציבור. והדרך הנכונה היא לא לעשות חסימה גורפת, אלא למצוא, ואני מעריך שיש שלל פתרונות של חברות הסלולאר, איך מגינים על ילדים וזאת הדרך הנכונה לעשות את זה. הדרך השניה פשוט תמית את הענף כולו, תשלח ילדים לאתרי אינטרנט שהתכנים בהם פוגעניים הרבה יותר.
רוני בריזון
גם ההורים יגנו על ילדים בשילוב. מה לילדים בשילוב אין הורים.
אבשלום וילן
למען גילוי נאות, אני חייב לטעון שאני לא מכיר את התחום בכלל. אבל אני אעמוד על זכותם של
אנשים שמעונינים בסוג כזה של דבר במסגרת החוק לקבל את השירות ובלבד שלא יפגעו באחרים.

ולכן יש פה התנגשות בין מערכת ערכים. בין מצד אחד רצון של מי שמאמין שמסיבות דתיות אידיאולוגיות או אחרות, השירות הזה פסול בכל מכל גם למבוגרים וגם לילדים.
גילה פינקלשטיין
אבל זה לא דתיות, זה בריאות הנפש. זה לא דת, אין לזה קשר לדת.
אבשלום וילן
אמרתי אחרות, תקראי לזה בריאות הנפש, תקראי לזה שמים כחולים, זה לא רלוונטי.

ולכן הצעתי אדוני היו"ר שאני חושב שבין ההתנגשות בין מערכות הערכים, הדרך היחידה היא לפי הצעת שר התקשורת לפתור את זה בתקנות. ואני הבנתי שאף לא מתכוון להחזיק קבצים של רשימת סוטים.
אתי בנדלר
הערה ראשונה, אני מבקשת שהועדה תיקח לתשומת ליבה את הערתו האגבית הייתי אומרת
של מנכ"ל משרד התקשורת באשר לקושי להגדיר ארוטיקה. זוהי הערה מאוד חשובה, משום שועדת החינוך והתרבות הכינה תיקון בכנסת ה15- לחוק התקשורת בזק לשידורים. כדי להסיר לא לאשר שידורים פורנוגרפיים בטלוויזיה.

על מדוכת הנוסח מהם שידורים פורנוגרפיים ישבה הועדה הרבה מאוד ישיבות ובסופו של דבר קיבלה נוסח כפי שהיא קיבלה. על סמך אותו נוסח, החליטה המועצה לשידורי כבלים ולווין בסבב הראשון להחליט ששידורי פלייבוי נכנסים למסגרת שידורים פורנוגרפיים אסורים ולאחר זמן, היא שינתה את החלטתה והיא החליטה שאותו נוסח מאפשר בעצם לשדר את שידורי פלייבוי.

אינני מייצגת כרגע, אני פשוט פורסת בפני הועדה עובדות כדי שהיא תביא אותם בחשבון בהמשך דיוניה. והנושא הזה עדיין תלוי ועומד בפני ביהמ"ש העליון ואין עדיין הכרעה אם אכן מדובר בשידורים פורנוגרפיים או לא. דבר אחד כן ברור הוא שהשידורים האלה, שידורי פלייבוי, יסווגו כאשר יסווגו, לא ניתן לקבל אותם אלא אם כן מבקשים בקשה מפורשת להצטרף לשידורים האלה. ויש רשימה אצל חברות הכבלים והלווין מי מבקש.

הערה שניה היא ששתי הצעות החוק עברו בכנסת בדיון מוקדם להכנה לקריאה ראשונה ע"י ועדת הכלכלה. אני מבינה שמשרד התקשורת איננו מציע לעגן את הנושא בחקיקה בכלל, גם לא בתקנות, אלא ברשיונן של חברות הסלולאריים -אם אני מבינה נכון. הועדה תשקול את הדברים, אם היא תגיע למסקנה שאין מקום לקדם את הטיפול בהצעות החוק האלה, כי הפתרון הראוי הוא במסגרת תנאי הרשיון, תצטרך הועדה בשלב כלשהו לקבל על כך החלטה ולהביא את המלצתה בפני המליאה.
אברהם רביץ
האם אפשר למחרת בבוקר לשנות את תנאי הרשיון?
אתי בנדלר
רשיון אפשר לשנות, אכן אחרי שימוע וכיוצ"ב. יהיו עוד שיקולים אני מניחה שהשר יביא.
היו"ר שלום שמחון
אני רוצה לסכם את הדיון.

א', אני רוצה להתנצל בפני אלו שהגיעו לדיון היום ולא דיברו כאן. אבל מאחר ואני בתחילת הדיון קבעתי כבר דיון נוסף ל2.2.04- שבו יופיע שר התקשורת ויודיע מה הוא מתכוון לשנות בתוך תנאי הרשיון. בטכניקה החדשה למנוע את האפשרות שתהיה נגישות לקטינים לשירותים ארוטיים. אנחנו נמתין לבואו של שר התקשורת. והועדה רק אחרי שהיא תשמע אותו ותראה מה הוא מתכוון לשנות בתנאי הרשיון, רק אז היא תחליט האם להמשיך בהליך החקיקה כן או לא.

אני רוצה לומר שגם בשני החוקים המונחים כאן על השולחן, יש הבדלים משמעותיים. כמו שאתם מבינים הצעת החוק שלי היא יותר בכיוון של הדעות שהציג פה חה"כ בריזון. והצעת החוק של חה"כ פינקלשטיין הניחה על השולחן, הם יותר בכיוון תפיסת העולם שהציג פה חה"כ רביץ וחה"כ וקנין.

ועל כן אני רוצה לומר לחברים שיושבים כאן, שיש דבר אחד שהועדה בו בדעה אחידה, למנוע לצעירים לגשת לשירות הזה. אז יש הסכמה כוללת בלי שום קשר לתפיסות העולם שנהוגות כאן. יש פה ויכוח לגבי הדרך ולגבי התערבות היתר של הכנסת או של הרגולטור בתוך שירותים שניתנים ע"י מגזרים עסקיים אחרים, כולל העניין של צנעת הפרט.

אבל מאחר והדיון הזה ממילא יצטרך להתקיים, אני רוצה לומר לחבריי, חה"כ, ששינוי בתנאי הרשיון גם אם אני לא מסכים לו וגם אם חשבתי שהצעת החוק שלי היא הדבר הכי נכון בעולם ואותו דבר חשבה חה"כ פינקלשטיין לגבי החוק שלה, תנאי הרשיון הוא הדרך המהירה ביותר שיכולה להיות. ואני לא כל כך אוהב אותה. היא קוראת מהיום למחר, וזה נכון שאפשר לשנות אותה. אני רק לא מכיר שר תקשורת שהכניס לתוך תנאי הרשיון כללים חדשים שהוא יוכל לעמוד בפני הלחץ שלכם ואני קצת מכיר אותו. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30

קוד המקור של הנתונים