כנסת פתוחה

סיור במחלקה לזיהוי פלילי במשרד לביטחון פנים

5
ועדה למאבק בנגע הסמים
27.1.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 37
מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
יום שלישי, ד' בשבט התשס"ד (27.1.2004), שעה 11:00

סיור במעבדה לזיהוי פלילי של המשטרה.

חברי הוועדה: איוב קרא – היו"ר

חגי קסטן – סגן רמ"ט מבצעי, המשרד לביטחון פנים
רוני בורוכוב – סגן מדען, המשרד לביטחון הפנים
אליעזר רוזנבאום – משנה למנכ"ל, המשרד לביטחון פנים
עוזי צדוק – ראש המעבדה לזיהוי פלילי, המשרד לביטחון פנים
סנ"צ צפריר גורן – ראש המעבדה האנליטית, המעבדה לזיהוי פלילי
רפ"ק רינה לוי – המעבדה לזיהוי פלילי, המשרד לביטחון פנים
ארמונד כהן – סגן ממונה יחידת הסמים, אגף המכס והמע"מ
חיים מסינג – מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים
איתן גורני – סמנכ"ל הרשות למלחמה בסמים
אורי אסטליין – ראש תחום אכיפת החוק, הרשות למלחמה בסמים

רחל ורצברגר – עוזרת מחקר בוועדה למאבק בנגע הסמים
אבריאל בן-דור – דובר הוועדה למאבק בנגע הסמים

בת שבע פנחסוב

ימימה פרלס


מפגש עם השר לביטחון פנים

בוקר טוב, אני שמח לארח את יושב-ראש הוועדה למאבק בנגע הסמים, את ידידיי מהמחלקה לזיהוי פלילי במשטרה, ולשוחח על נושא המאבק בנגע הסמים.

ראשית כל, אני רוצה להודות לשר לביטחון פנים. זאת סגירת מעגל של שנים שאנחנו הולכים ביחד בראייה הממלכתית. אנחנו חברים, זה לא סוד, אנחנו בשני כובעים שונים כרגע - אתה השר לביטחון פנים ואני יושב-ראש הוועדה למאבק בנגע הסמים בכנסת. באנו לכאן, נציגי ממשלה, נציגי הרשות למלחמה בסמים וצוות של הכנסת, כדי לשמוע ולהשמיע - עם סיום שנת 2003 - את כל מה שקרה מבחינת נגע הסמים, ואולי לתכנן אסטרטגיה לשנת 2004, גם מבחינתכם, גם מבחינת הרשות וגם מבחינת הוועדה. אני חושב, כמו שאמר ראש הממשלה, שנגע הסמים הוא איום אסטרטגי, והגושפנקא לכך היתה עכשיו בעסקת חילופי השבויים, לצערי הרב, שהתברר שרוב התכנון של חטיפת הישראלי אלחנן טננבוים היה על-ידי שתי משפחות - משפחת בירו בלבנון ששולט בתחום הסמים, ואביהם שיושב בכלא, יחד עם משפחת עובייד מטייבה, קייס עובייד. זה מצב אבסורדי, זה הגיע לממדים שאנחנו לא יכולים לתאר לעצמנו. אני מקווה שהסוגייה הזאת, שבאמת הפכה להיות איום אסטרטגי, ביטחוני, חברתי, תטופל במלחמה שאתה עושה, אדוני השר, אני יודע שאתם במשרד עושים עבודה גדולה בעניין הזה.

אני מציע שמנכ"ל הרשות למלחמה בסמים יאמר דברי סיכום לשנת 2003.

הייתי מנכ"ל עיריית יבנה עד לפני שבוע, ועכשיו התמניתי למנכ"ל הרשות. בגדול, כל הסוגייה של הסמים גם השנה התחלקה בין התחום של ההיצע והביקוש, כאשר בתחום ההיצע עיקר הבעיה היא בגבול הדרומי, שהוא גבול של שלום באורך 320 קילומטרים, גבול ישראל-מצרים. כמות ההברחות שם גדולה, כאשר החבירה של הצבא ומשמר הגבול בשנה האחרונה מסייעת לטיפול בבעיה. אנחנו בקשר מצוין עם דוד צור ואלוף פיקוד הדרום שמסייע להגיע למקומות, כי יכולה להיות פה בעיה גם בהיבט של פעילות חבלנית עויינת. זה בהיבט ההיצע, כאשר אי אפשר כמובן להתעלם מהגבול הצפוני שקשור לחיזבאללה, שם הסחר בסמים גם מממן טרור.

בתחום הביקוש התעסקנו השנה יותר בתחום ההשכלה הגבוהה. מחר סוף-סוף ניאותו ועד ראשי האוניברסיטאות לראות איך אנחנו מפתחים תוכניות מניעה בתוך המוסדות. זה צריך להתחיל בחשיפה, כי ברגע שאתה לא מוכן לחשוף את עצמך ולהכיר בעובדה שיש לך בעיה, לא ניתן לטפל. עד היום ועד ראשי האוניברסיטאות די התעלם מהבעיה, בפעם האחרונה שנפגשנו איתם היתה הדחקה מוחלטת של הסוגייה והעסק הזה פרץ כמו כל דבר שמוזנח. עיקר הצריכה בשנת 2003 היתה בקרב הסטודנטים, נעשה סקר בכל מכללה ובכל אוניברסיטה, והדגש העיקרי שלה היה בתחום של הסטודנטים.

התחלנו בפיילוט מאוד מוצלח של בית דין לעבירות סמים, זה כולל את משטרת מחוז תל אביב, קציני הנוער, קציני מבחן. עדנה בקרשטיין, נשיאת בית משפט השלום בתל אביב, משתתפת איתנו בהרצת הפיילוט הזה. אין ספק שברגע שזה יוטמע וימוסד, זה ייתן נדבך נוסף בסוגייה של גמילה והחזרה לקהילה של נרקומנים, שהיום ברגע שהם יוצאים מבית הסוהר הדרך שלהם לגמילה היא הרבה יותר קשה מאשר לאחר שיעברו את בית הדין לסמים.

השנה הזאת התאפיינה גם בפריסה מאוד רחבה בתוך הקהילה, יש כ-30 סניפים חדשים, הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי. לצערי בגלל גזירות התקציב אנחנו כנראה עלולים לצאת מאותם יישובים שנכנסנו אליהם. אבל בעיקרון הפריסה הזאת הפיחה רוח חדשה בפרוייקט השיקום, בעיקר במגזר הבדואי ובמגזר הערבי, ששם סוגיית הסמים היא די גבוהה יחסית למגזר היהודי. נכנסנו גם ליהודה ושומרון. עד השנה הזאת היתה די הדחקה של הסוגייה ביהודה ושומרון, השנה פנו אלינו בצורה מאוד מכובדת ונכנסנו לשם לעבוד יחד איתם. זה גם מסוג הדברים שאתה לא רואה אותם מיד, אבל ברגע שהתחלת לפחות יש איזשהו עוגן.

התחלנו פיילוט במשרד הקליטה בקרב האוכלוסייה האתיופית. גם שם, כמו בכל אוכלוסייה אחרת, הסמים זה סימפטום של בעיה אחרת. ראינו שם הרבה מאוד בעיות, ובחרנו שבע ערים בישראל ובהן התחלנו ברמה של פיילוט עם ראשי הערים בסוגייה של האתיופים.

התחלנו לבנות תוכניות חינוכיות למגזר הדרוזי ולמגזר הבדואי, דברים שלא עד היום. אנחנו לוקחים את משרד החינוך יחד איתנו, שרת החינוך הקימה ועדה בראשותה, שחלק מעבודתה זה ניסיון להוביל מהלך של חקיקה שיאסור על מכירת אמצעי עישון, מה שנקרא "בנגים". זה נמצא היום בטיפול הפרקליטות, האמת היא שהטיפול קצת איטי ואני מקווה שזה יתקדם.

יש מישהו שמתנגד לחוק הזה?

זה לא שמישהו מתנגד, כמו שמנסים למצוא כל דרך שאולי עורך-דין ממולח כזה או אחר יוכל לאכוף אותה. עשינו עכשיו מחקר מהיר על מה שקורה בעולם, כל הדברים מצביעים חד-משמעית בכל העולם שאין דבר כזה כמו בארץ - שהיה פסק דין של שופט ברמלה שזיכה בעל פיצוציה שהעורך-דין שלו הוכיח שה"בנג" שימש אותו גם לאגרטל בבית. זאת בדיחה עצובה, ואנחנו מקווים שהחוק הזה יחוקק.

אחד הדברים שהצלחנו לעורר השנה זה סעיף 37א לחוק הסמים המסוכנים. הצלחנו יחד עם ראש אגף התנועה לעורר את העניין הזה, ובאמת פרקליטת המדינה יחד עם היועץ המשפטי ייקחו את כל התובעים, הן במשטרה והן בבתי הדין האזרחיים, כדי ליישם את החוק הזה. לפני כשלושה שבועות נודע לנו שהיום אתה יכול לגזור על משתמש בסמים, בכלל לפני שהורשע, חמש שנות שלילת רשיון. אנחנו חושבים שזה אמצעי הרתעה בלתי רגיל, ואנחנו שמחים שזה התחיל לפעול.

דבר אחרון שאני רוצה לציין הוא נושא בדיקות השתן, עוד לא הצלחנו לשכנע את מערכת החינוך בנושא הזה. אני משוכנע שיבואו ימים שבהם זה ייכנס - בדיקות השתן, מעבר להרתעה, זה גם יביא לטיפול, טיפול שאנחנו מממנים אותו, טיפול אנונימי. מקלבים את הטיפול באל-סם, בתל"ם או באגודה למגזר הערבי, וכך מונעים בעיות.

יש מקומות בעולם שזה מקובל?

זה מקובל בעולם, למשל בשוודיה שזאת מדינה שגם מובילה בהישגים שלה. שוודיה מובילה בהישגים בזכות שלושה דברים - אחד, שינוי האווירה הציבורית; זה נושא שאני לא כל כך תולה בו תקוות. שנית, נושא של טיפול כפוי, קרי - או שאתה הולך לקבל טיפול או שאתה נכנס להליך של הרשעה, והנושא של בדיקות שתן. ברגע שאתה עושה בדיקות שתן בצורה אקראית, ברגע שיועץ או יועצת ראו שלתלמיד או תלמידה יש התנהגות מוזרה וביקשו מהם בדיקת שתן וגילו שיש בעיה, הזמינו את ההורים בצורה דיסקרטית, והילדים מקבלים טיפול. ברגע שגילו שילד לוקח סמים ומתחילים לטפל בו, הוא לא מתחיל עם הרואין, הוא לא מתחיל עם קוקאין. בדרך כלל מגלים את זה בשלב של הסמים הקלים ויכולים לתת לו טיפול. זה עובד בעולם - גם בארצות הברית, גם בשוודיה, ואגב, גם באשדוד. עכשיו אנחנו הולכים למיני פיילוט במקומות נוספים כמו קציר וחריש, מקומות שהם יותר קטנים.

זה ממש על קצה המזלג.

לפני שהשר יאמר את דברו, אני רוצה לחזור על כמה דברים שנעשו. לגבי עונש מינימום, בשבוע האחרון הגשתי לוועדת השרים לענייני חקיקה הצעה להטיל עונש מינימום של חמש שנים על סוחרי סמים. משום מה ועדת השרים לא טיפלה בהצעת החוק הזאת.

אני לא חבר בוועדה.

זה חשוב לי, חשבתי ששר המשפטים יתמוך בהצעה הזאת.

אולי הוא חשב שזה עונש רך מדי.

אני הצעתי 15 שנים, ואמרתי שאני מוכן להתגמש עד חמש שנים. מוזר שהצעת החוק שלי לא טופלה.

הצלחנו לשכנע את משרד ראש הממשלה שנושא הטיפול באלכוהול יעבור לרשות למלחמה בסמים. הצלחתי להעביר הצעת חוק איסור שידול למכור סיגריות ואמצעי עישון לקטינים. ביחד עם משרד המשפטים אנחנו מתקדמים עם זה. בנושא בדיקות השתן, לדעתי אנחנו בדרך הנכונה. אתמול ישבתי עם ארגון ההורים הארצי ואני חושב שיש שבסופו של דבר יסכימו שתלמידים יעברו בדיקות - לא מדובר על כך שיעמדו בתור, אלא פעם בחודש יכול לקרות לתלמיד שמנהל בית הספר יגיד לו "לך תעשה בדיקה", תלמיד שהמנהל חושד בצורה די ודאית שהבחור במצב לא טוב וצריך לערב את ההורים. המטרה היא לא פלילית אלא יותר חינוכית.

המטרה היא למנוע פתיחת תיק פלילי.

בדיוק. אנחנו עשינו סיורים בצפון ובדרום, אני חושב שבשני המקומות נעשית עבודה גדולה מאוד של משטרת ישראל, אך לדעתי אין מספיק כוח אדם. אני חושב שהיחידות הן יחסית קטנות לעומת המשימות, והצעתי - אמנם צחקו עליי כשהצעתי זאת - שתהיה גדר חיה של כלבים של 200 מטר כל כיוון, לשים שרשרת ברזל שעליה ירוץ כל כלב 200-250 מטר לכיוון הזה ו-200-250 לכיוון הזה, שכל כלב יכסה 400-500 מטר; כך ב-200 כלבים אתה מכסה את כל גבול הצפון, 100 קילומטר, אפילו עכבר לא ייכנס למדינת ישראל. אני לא יודע למה לא לוקחים את זה ברצינות. יש רעיונות שצריך לבדוק אותם, אולי באמת הדבר הזה יסגור הרמטית את הגבול וימנע הברחות. כי מה שקורה בגבול הצפון, עם כל העבודה הקשה שעושה משטרת ישראל - והיא עושה עבודה גדולה - 90% מהסמים עדיין נכנסים. זאת אומרת שצריך לעשות משהו נוסף. אני לא יודע כמה זה יעלה, לדעתי זה לא יעלה כסף רב. בנושא החינוך, שרת החינוך ריבעה את התקציב שלה בנושא המלחמה בסמים, בעיקר בנושא הסברה ומניעה, מה שלא נעשה בשום מקום. אני יכול לומר לך שבקיצוץ התקציב הדבר היחיד שאמרו שלא נוגעים בו - בפגישה שלי עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יחד עם חברי הכנסת חיים אורון ויצחק הרצוג - הוא תקציב המלחמה בסמים. זה הדבר היחיד שהסכימו במשרד ראש הממשלה לא לקצץ.

אני מודאג מאוד מהאפשרות שעם הזמן תתפתח באיו"ש, ברשות הפלסטינית, תעשייה של סמים כמו בדרום לבנון, תעשייה של גידול סמים, כי זה מקור קל לרווחים, ושם אין דין ואין דיין. קיבלנו סקירה מהמשטרה, שהיו שדות של כמה דונמים שגידלו בהם סמים. אני מודאג שכמו שהסמים מממנים את הטרור בדרום לבנון, זה יעבור לאזור יהודה ושומרון. זאת אחת מנקודות התורפה שצריך לחשוב עליה, והיא יכולה להיות סימן חלילה למצב לא נוח גם בראייה המשטרתית, גם בראייה הישראלית. כתוצאה מכך אנחנו מקיימים מחר ישיבה על הקשר בין סמים לטרור. אני יודע שכל ארגוני הפשיעה בישראל, אחד ממקורות המימון שלהם זה הסמים. זה הפך להיות איום אסטרטגי ביטחוני, גם איום חברתי, וגם אנטישמי. לדעתי חסן נסראללה אומר: אני לא צריך להתאמץ, מספיק לי שאני שולח סמים לתל אביב - אני פוגע בבטן הרכה של מדינת ישראל ומכריע אותה. העלייה הדרסטית בשנים האחרונות, כל שנה עלייה עוד יותר חדה של שימוש בסמים בחברה בישראל, ב-2003 יש עוד יותר סימנים של עלייה, מצריכה אותנו לחשוב על מדיניות חדשה. הזמנו את שגריר שוודיה שיבוא אלינו בימים הקרובים. אחוז השימוש שם היה הכי גבוה בעולם, והם הורידו אותו ל-7%. אצלנו זה בסביבות 11%, ואנחנו רוצים לראות איך הם עשו את זה.

תודה. המפגש הזה נולד בעקבות יוזמה של חבר הכנסת איוב קרא. מאוד שמחנו להיענות ליוזמה מכיוון שאנחנו במשרד לביטחון פנים הצבנו את נושא צמצום נגע הסמים והעבריינות שנובעת ממנה בחברה הישראלית כאחד מיעדי המשרד שהוצגו על-ידינו לראש הממשלה. במסגרת תוכנית היעדים, כל משרד מציג את היעדים שלו; לכל משרד יש תחומי פעילות, אבל הוא צריך לבחור את אותן סוגיות מרכזיות שעליהן הוא גם ייבחן בסוף השנה על-ידי ראש הממשלה והממשלה. בחרנו להציב את היעד הזה כיעד מרכזי שלנו, ואנחנו רואים בנושא הסמים מחולל פשיעה מרכזי הן בכל מה שנוגע לעבריינות נוער ופשיעת נוער ובוודאי בהקשר של תשתית כלכלית פיננסית שמזרימה סכומי עתק לארגוני הפשיעה. זה לא סוד שביקשנו מראש הממשלה להורות על העברת לרשות למלחמה בסמים למשרד לביטחון פנים. בשלב זה הנושא לא הסתייע, יש חששות, אולי גם לרשות, אולי גם למשרד לביטחון פנים, למשרד ראש הממשלה. בעינינו זה מהלך שישדרג את הרשות באופן מיידי, יסייע לחזק אותה במשאבים, להפוך אותה לזרוע מרכזית בתוך הרשויות שנמצאות במשרד לביטחון פנים ויאפשר לה להציב יעדים יותר מאתגרים ולעמוד בהם. הרעיון למקם את הרשות בשעתו במשרד ראש הממשלה היה כדי לייצר מודעות ציבורית, להדגיש את המקום המרכזית שיש לנושא בחשיבה הממלכתית: הנה ראש הממשלה עצמו עומד בראש משרד שבו מצויה הרשות למלחמה בסמים. יכול להיות שזה היה נכון לשעתו, אבל עכשיו לדעתי יש לשנות זאת.

זה היה ב-1988.

אני בטוח שאז זה תרם תרומה משמעותית, זה היה נושא שלא טופל עד אז בראייה ממלכתית, וזה הוקם כחלק מזרועות משרד ראש הממשלה. אני לא אשאל את חיים מסינג כמה פעמים יצא לו להיפגש במסגרת העבודה עם ראש הממשלה, אני לא מתאר לעצמי שזה הרבה פעמים מפני שלראש הממשלה מנהל מדינה ויש לו שפע של נושאים תובעניים שנמצאים ברומו של עולם וברומם של חיי היום-יום של האזרח הישראלי- הטרור, הביטחון, הנשק הגרעיני בעיראק, התקציב והקואליציה ועסקת השבויים. אני הייתי בלשכת ראש הממשלה מספיק שנים כדי להבין עד כמה ראש הממשלה חייב לעשות מיד הבחנה בין העיקר והטפל, את הטפל להפקיד בידי עוזריו, בידי המנכ"ל וגורמים אחרים, והוא מתמקד בהיבטים הכי חיוניים. כאשר הרשות למלחמה בסמים תהיה במשרד שבו יהיה לה קשר ישיר עם השר ועם המערכת, דבר שמייצר לכידות בהפעלה ומאפשר לקבל קשב מרכזי בחיים של המשרד, נדמה לי שבסופו של דבר זה יהיה לטובה. אבל זאת מדינה שמרנית, קשה לעשות שינויים, אבל נדמה לי שהשינוי הזה הוא נכון. אנחנו נאבקים עליו ומנסים לשכנע שזה יהיה לטובה באופן דרסטי. זה בוודאי משתלב מאוד עם העובדה שגם משטרת ישראל רואה בזה נושא מרכזי. במהלך כהונתי, שהיא בסך הכל די קצרה, פחות משנה, כבר השתתפתי בשישה או שבעה מבצעי פיצוח סוכנים של משטרת ישראל. פיצוח סוכנים זה אומר שחודשים ארוכים לפני הליך הפיצוח, ההפללה המעשית והמעצרים - חשבת כמשטרה, יצרת מודיעין, טרחת להשתיל סוכן כזה בתוך חבורה של סוחרי סמים. זה מהלך מבצעי יצירתי נועז, שיש לו פירות מאוד משמעותיים. אני רוצה לשכנע אותך, אדוני יושב-ראש הוועדה ואת הוועדה, להיות שותפים למהלך הזה. אנחנו מבקשים את תמיכת הרשות במהלך הזה, כי נדמה לנו שזה משתלב באופן קלאסי בראייה שלנו כמשרד לביטחון פנים, שעוסק גם במניעה ולא רק באכיפה. לכן אנחנו מפתחים היום את עבודת המטה בהקשר של איחוד כלל רשויות ההצלה - מגן דוד אדום, מערך הכבאות, פיקוד העורף, גם במסגרת המנדט שלהם חלק עיקרי ומשמעותי מדבר על מניעה, יצירת כלים הרמוניים שמסוגלים להתמודד מהר עם כל התפתות משברים. הרשות למלחמה בסמים עוסקת במניעה, חינוך, הסברה, טיפול ולא רק אכיפה, כל הדברים האלה מאוד משתלבים בראייה הכוללת שלנו - טיפול בשלב שעוד לא מתרחשת הקטסטרופה, אז אתה הכי אפקטיבי, אז אתה הכי יעיל. זה מאוד משתלב במה שחיים מסינג אמר.

אני רוצה להודות לך, יושב-ראש הוועדה. אני אשמח להגיע לוועדה אם תקיימו דיון בתחומים שהמשרד שלנו עוסק בהם. לקחת על עצמך משימה מאוד-מאוד חשובה.

אנחנו נקיים דיון אובייקטיבי ענייני בנושא העברת הרשות למלחמה בסמים, הרצון לראות את הרשות ת"פ המשרד לביטחון פנים.

אם הרשות לא תרצה, לא נכפה את זה.

אנחנו נקיים בוועדה, בשבועות הקרובים, דיון ענייני מקצועי, מה טוב ומה רע בכפיפות למשרד לביטחון פנים או למשרד ראש הממשלה, בהשתתפות כל הגורמים. הרשות למלחמה בסמים תאמר את דברה, משרד ראש הממשלה, המשרד לביטחון פנים, ונגיע להמלצה הראויה.

אני רוצה להודות לך, אדוני השר, שתמשיך לעלות מעלה-מעלה. אתה עושה עבודה חשובה לעם ישראל. אני רק מודאג מהמסרים הכפולים שיוצאים מאנשי חוק בנושא השימוש בסמים.

ביקור במחלקה לזיהוי פלילי

נעבור עכשיו לביקור במחלקה לזיהוי פלילי של המשטרה. עוזי צדוק, ראש המחלקה, בבקשה.

אתן סקירה קצרה בנושא של המלחמה בהברחות סמים. יחידת מג"ב רמון של המשטרה שפועלת באזור הר חריף, הגבול עם מצרים, תופסת לשמחתנו כמויות אדירות של מריחואנה, בדרך כלל חשיש, שמוברחים דרך הגבול. היום הסם הזה בכלל לא משונע לירושלים, כל הבדיקות וחוות הדעת ניתנות במקום, בבאר שבע, לפעמים אפילו באותו יום שבו הסם נתפס. כל התהליך מתייעל בצורה בלתי רגילה.

מה קורה עם כל כמות הסמים שאתם תופסים ומפענחים?

כל מה שאנחנו תופסים, לאחר שבית המשפט משחרר את הסמים הללו בעקבות דיון או בעקבות צו כזה אחר, מושמד.

אבל אמרו שיש כוונה למחזר את זה.

זה לא דבר שאני מכיר אותו, גם אין מה לעשות עם החומר הזה. זה חומר אורגני, שחוץ מאשר הוא סם אין לו שום ערך ושום שימוש אחר.

זה ברור, אבל מאחר שיש רופאים שנותנים מרשמים חוקיים אולי אפשר להשתמש בזה. האם יש התקדמות בנושא הזה? אמרו שבמקום שישלמו כסף, בדרך כלל מדובר באנשים נכים, ישתמשו בחומר שנמצא אצלכם. רציתי לדעת אם יש קונספציה חדשה.

במקרים נקודתיים. למשל, אם יש פניות ממשרד הבריאות של חולים סופניים שרוצים להשתמש בסם כדי לשפר תיאבון או פניות חולי גלאוקומה, מחלת עיניים קשה, כדי להקטין את הלחץ התוך-עיני. הפניות הנקודתיות האלה הרבה פעמים מופנות אלינו ואנחנו אמורים לספק את החומר. אבל אנחנו מספקים את החומר בעירבון מוגבל, כי אנחנו יודעים שחומר שאנחנו מוצאים בשטח אין לנו אחריות עליו. למשל קנבוס, אחת התכונות שלו שהוא משפר תיאבון. הוא גם מקטין את הלחץ התוך-עיני. זה ניתן רק על פי אישורים מאוד מוגדרים, בכמויות קטנות.

יש היום תחליפים, אתה יכול לקבל קנבוס בכדורים, בתרופות. אתה לא צריך דווקא לעשן. אבל האנשים אוהבים להשתמש ולעשן, זה עושה להם גם כיף. פרופ' משולם, שהיה בוועדה למאבק בסמים, מפתח את התרופות שמתבססות על קנבוס ואז הן ניתנות במינון ובפיקוח רפואי בצורה מאוד מבוקרת.

שמעתי מפרופ' משולם שיש גם סוג מסוים של סם נגד כאבים, כשעוברים ניתוח קשה, כמו מורפיום.

אולי זה האנדרופינים שהוא עובד עליהם, אני לא מכיר את הנושא.

זאת לא תופעה שאנחנו נתקלים בה בהרחבה, ואנחנו באמת לא עוסקים בזה. אם אפשר לעזור בזה, על פי האישורים המתאימים שמוצאים על-ידי גורם מוסמך, הכמויות הן ממש אפסיות. הסם כולו שנתפס - מושמד. כמויות המריחואנה שמושמדות בשנה יכולות להגיע להרבה טונות. התפיסות האלה הן ברמות של מאות קילוגרמים בחודש, לפעמים אפילו הרבה יותר מכך. פעם היו שורפים את הסמים שנתפסו ברמלה, היום אנחנו שורפים בצפון, במפרץ, במקום שמיועד להשמדת בהמות.

אבל זה לא משפיע על אנשי הערים הסמוכות?

לא, זה חומר שמתכלה לחלוטין והופך לאדי מים ול-CO2.

שורפים את זה בחום של 800-1,000 מעלות, לא נשאר מזה כלום.

התפקיד של מז"פ, המחלקה לזיהוי פלילי, הוא צומת מאוד מרכזי בכל הקשור לבדיקות ולאפיון, הגשת חוות דעת. אין מעבדה אחרת במדינת ישראל שעוסקת בבדיקות כאלה. אנחנו גם נותנים את השירות הזה לצה"ל, לכל גורם אחר שהוא גורם חקירתי שצריך לקבל חוות דעת מקצועית בנושא סמים. אני חייב לציין כאן את הרשות למלחמה בסמים שהיא מבחינתנו עזר בלתי רגיל. משטרת ישראל, עם כל התוספות התקציביות, כביכול, שהיא מקבלת - זה טיפה בים. הציוד המדעי שנועד לשמש אותנו בעבודה הוא בדרך כלל ציוד מאוד יקר, והמשטרה באמת לא מסוגלת ברוב המקרים לרכוש מתקציבה ציוד כזה. כאן נכנסת הרשות לעזרתנו בצורה מאוד נדיבה, אתם תראו כאן מכשירים שנרכשו בסיוע של הרשות. חשוב מאוד שהדבר הזה רק ילך ויימשך, ילך ויעמיק. בכלל, כל נושא החילוט והעמדת השווה-ערך הכספי מקרן החילוט לטובת המשטרה לסייע לה במלחמה בסמים, זה דבר מבורך שצריך להעמיק אותו כמה שיותר.

אפשר לרשום בפרוטוקול הבטחה חגיגית שהרשות סייעה בעבר, גם בהווה, והיא תסייע גם בעתיד.

עכשיו ד"ר צפריר גורן יציג בקצרה את הפעילות של המעבדה, ואחר כך נרד למטה לסיור.

אני הכנתי מצגת שמדברת על סמים חדשים. כמו שעוזי צדוק אמר, מז"פ מורכבת מהמעבדה המרכזית שקיימת כאן הרבה שנים. בשנת 2001 פתחנו את השלוחה הדרומית.

למה אתם קוראים לה המעבדה האנליטית?

כי אנחנו עוסקים בכימיה אנליטית, לכן אנחנו קוראים לה מעבדה אנליטית למרות שהיום אפשר לקרוא לה מעבדת הסמים.

ל"מעבדת הסמים" יש קונוטציה לא כל כך נחמדה, אנחנו מעדיפים לקרוא לה מעבדה אנליטית.

בשלוחה הדרומית אנחנו מטפלים בכל תיקי הקנבוס והחשיש של המחוז הדרומי. בשלוחה הצפונית, שנפתחה רק באפריל 2003, אנחנו מטפלים בכל תיקי הקנבוס והחשיש של המחוז הצפוני.

כדי לסבר את האוזן ולהראות תופעה כללית, אפשר לראות כאן את מספר התיקים שהגיעו לבדיקה במעבדה האנליטית משנת 1998 עד 2003. אנחנו רואים עלייה עד שנת 2000, בשנת 2000 יש השתטחות של העקומה ואפילו ירידה, זה כנראה בעקבות זה שכוחות משטרה שעסקו באכיפה, גם בתחום הסמים, נלקחו לעבודות ביטחון שוטף. לכן אנחנו רואים ירידה בתפיסות הסמים של המשטרה. שנת 2003 הסתיימה עם 18,400 תיקים כשהצפי היה 20,000. זאת אומרת, אנחנו ב-1,600 תיקים פחות ממה שצפינו שנבדוק.

מה הסיבה?

הסיבה היא שהמשטרה עוסקת פחות באכיפה ויותר בבט"ש.

הסיבה היא פחות תפיסות. זה לא כי יש פחות סמים. אנחנו לא משלים את עצמנו לרגע שהתופעה היא במגמת ירידה.

מבחינת התפלגות תיקי הסמים לפי סוגים, התמונה שאתם רואים כאן נכונה לעשר השנים האחרונות. אנחנו רואים שקנבוס וחשיש שנובעים מאותו צמח הם ביחד כשני שליש מכל תיקי הסמים, הרואין הוא כחמישית מכל תיקי הסמים וב-10% הנותנים יש לנו הקוקאין, האמפטמינים או מה שנקרא בעגה אקסטזי, LSD. כמובן שיש לנו תיקים שליליים, חומר שנתפס, הבלש שתפס אותם חשב שהם סם אבל אנחנו לא ראינו שהם סם, כל מיני חומרים ביתיים. 3% מהתיקים הם שליליים.

מבחינת כמויות סמים שהגיעו, מבחינת משקלים, אקח לדוגמא את שנת 2002. קנבוס וחשיש - בסך-הכל הגענו לסדר גודל של 10 טון תפיסות - 2.3 טון של חשיש ו-7.5 טון של קנבוס. חשוב לציין שחשיש זה דבר די חדש בשנתיים האחרונות; אחרי שלפני עשר שנים הוא היה די מצוי בשוק, הוא נעלם מהשוק וחזר לפני שנתיים בגדול. 2.5 טון מתוך 10 טון זה חשיש ולא קנבוס. הרואין נמדד פחות או יותר בעשרות קילוגרמים, אנחנו רואים כאן את התפיסות ב-2001 ו-2002, סדר גודל של כ-70 קילוגרם. קוקאין - די מתנדנד, לפעמים זה יותר, לפעמים זה פחות; 96 קילו בשנת 2002. אקסטזי - יש לנו כאן מאות אלפי טבליות, כשרוב הכמות של 2002, 950 אלף, כמעט מיליון, זאת תפיסה אחת ממחוז המרכז של טבליות אקסטזי שהוברחו בתוך מכונות ללישת בצק, סדר גודל כ-900 אלף טבליות בתיק אחד. LSD נמדד באלפי טבליות וגם הוא די מתנדנד, הוא בא בגלים, לפעמים הוא באופנה, לפעמים הוא פחות באופנה, וזה משפיע מאוד על התפיסות.

אני רוצה להציג כמה חומרים חדשים שהיו בשוק ולהראות שצורת העבודה שלנו עם החומרים האלה - אנחנו לא מטפלים בהם בעצמנו אלא יש ועדה שמנוהלת על-ידי הרשות למלחמה בסמים, שחיים מסינג יושב בראשה וחברים בה גורמים שונים, גם אנשי מכס, גם אנשי משרדים שונים כולל משרד הבריאות, כולל נציגים את המשטרה. למעשה כל חומר שאנחנו רואים שהוא מופיע בשוק, מובא לדיון בוועדה הזאת - האם יש טעם, האם יש לו השפעות, האם נעשה בו שימוש לרעה שמצדיק להמליץ לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת להכניס אותה לפקודת הסמים. אנחנו מעין ועדה ממליצה.

חצי הוועדה יושבת כאן עכשיו.

נכון. אנחנו מעין ועדה ממליצה שדנה בחומרים ערכית, האם אנחנו רואים שיש שימוש לרעה בחומרים, האם הם יכולים לעשות נזק, ויש החלטה של כל הוועדה האם להמתין או לקחת את החומרים האלה ולהכניס אותם לפקודת הסמים ולהפוך אותם לסם שנחשב מסוכן במדינה.

החומר הראשון שבחרתי הוא חומר שנדון בוועדה לפני כחצי שנה בשתי ישיבות אחת אחרי השנייה. זה בעצם חומר צמחי שנקרא Salvia Divinorum שהופיע בשוק. זה חומר שמקורו במקסיקו, אבל הוא מופץ מארצות הברית וממקומות אחרים לכל העולם והגיע גם לישראל. בשום מדינה בעולם, חוץ מבאוסטרליה, הוא עדיין לא נחשב לסם מסוכן. המעקב שלנו כמשטרה אחרי השוק אמר שלא נעשה בו שימוש לרעה נרחב בארץ, מה גם שההשפעה שלו היא לטווח של דקות עד שעה. אולי הוא גורם להזיות, הלוצינציות, אבל כרגע החלטנו להמתין ולראות האם יש לו חיי מדף כאלה שיצדיקו להכניס אותו לפקודת הסמים. אני חושב שבקטע הזה המושג של חיי מדף הוא נכון, כי כל מוצר כזה שמגיע לשוק אפשר להתייחס אליו כמוצר כלכלי שיש לו חיי מדף מסוימים. ברגע שאנחנו רואים שהוא מת אחרי שלושה חודשים, פחות משנה, אין טעם לטפל בו בכלל. ההשפעות של החומר הזה הן כאלה - קודם כל הן השפעות שלא נבדקו או לא נחקרו קלינית, אבל מה שמדווח על-ידי משתמשים הוא: תופעות של out of body experience , אתה כאילו יוצא מגופך, תופעות של הזיות; travels from time and space, סינסתזיה שזאת תופעה שבה אם אני מאיר לך, כשאתה תחת השפעה, בפנס לעיניים אתה תשמע צלילים או להיפך, זאת אומרת ערבוב חושים; תופעות של אובדן הכרה ואובדן זיכרון לטווח קצר. התופעה שהכי מדאיגה היא תופעה של flash-backs שזה מצוי גם ב-LSD, שאחרי שהשתמשת בסם הזה יכול להיות שמספר שבועות, חודשים או שנים אחרי כן פתאום יבוא לך "טריפ" יש מאין כשאתה כבר לא קשור לחומר הזה. זאת תופעה די מסוכנת שקיימת בסמים אחרים, למשל ב-LSD אבל פה יש דיווחים מעטים על התופעה הזאת והיא צריכה להדאיג, אבל כרגע החלטנו עם החומר הזה להמתין, לא לגעת בו, לראות אם ימות לבד, אם הוא ייעלם מהשוק. נראה לי שכרגע אנחנו לא רואים דוגמאות, נראה לי שהוא קצת נעלם מהשוק, ולכן אנחנו בהמתנה לראות איך זה יתפתח.

אמפטמינים או מה שנקרא אקסטזי, היא בעיה בפני עצמה. אלה סמים שאנחנו קוראים להם סמים מעוצבים, שעל בסיס המולקולה שאתם רואים כאן, האמפטמין שהוא אבי המשפחה, אפשר לבנות סדרה של אלפי חומרים. בכל אחד מהמקומות שמצוינים כאן בחץ, אני יכול לעשות שינוי כימי קטן, להוסיף זנב למולקולה, להוסיף אטום כזה או אחר, ויש קומבינציות שונות שאני יכול לבצע. כל עוד שמרתי על המבנה הזה של החומר, יש סיכוי רב שהחומר יישאר בעל השפעה ממריצה כמו האמפטמינים או שההשפעה הזאת תגדל או תפחת, או שיתווספו לה השפעות נוספות של הזיות. הקטץ' פה הוא שאם אני רוצה עכשיו ככימאי, עם ידע של שנה ג' בכימיה, לבנות מולקולה שלא קיימת בפקודת הסמים - קל לי מאוד לעשות את זה עם ידע שרכשתי בהשכלה באוניברסיטה, ואני יכול באמצעים שנמצאים גם באינטרנט, על פי ספרים שנמצאים באינטרנט, לקחת את המולקולה הזאת, להתחיל לשנות אותה ולבנות מולקולות אחרות, וקשה מאוד יהיה למחוקק לעקוב אחרי זה. זה בתנאי שהפקודה בנויה בצורה פרטנית שבה החומר נקרא בשמו המפורש. מכיוון שאנחנו לא רואים שמישהו בשוק הישראלי מייצר סמים שונים שלא מופיעים בפקודה, כרגע החלטנו לא לשנות את הפקודה בכיוון שיפתור את הבעיה הזאת. כרגע המצב שקט, לכן בפקודת הסמים הישראלית יש רק 14 חומרים ממשפחת האקסטזי, כשיש אלפי חומרים כאלה בשוק - לא בשוק הישראלי, אלא בשוק בחוץ. זה לא מגיע כל כך לארץ.

אולי אתן דוגמא אחת לטיפול מהיר שעשינו בחומר כזה ממשפחת האקסטזי. הגיעו למעבדה בשנת 1998, במספר תיקים, טבליות שנראות קצת מוזרות, טבליות קצת שמנוניות. זה היה במקביל לחקירה של מעבדה שנתפסה בכפר נטר וראש המעבדה שם היה יואל רחמילביץ. כשנכנסנו למעבדה שלו בחשאי, מצאנו את הפלטה הזאת שהיא בדיוק אותה פלטה שממנה יוצרו הטבליות האלה. מצאנו על הפלטה הזאת גם שרידים של חומר, וכשהשווינו את שרידי החומר הזה למה שיש בטבליות, גילינו שיש פתאום חומר חדש שאפשר לראות שהמבנה שלו דומה מאוד למה שהראיתי מקודם, שהוסיפו לו עוד שלושה זנבות שונות. החומר הזה נקרא בספרות DOB, ותוך שלושה חודשים מרגע שהחלטנו שיש לנו בעיה בשוק הכנסנו את החומר לפקודת הסמים בתמיכה של הוועדה למאבק בסמים של הכנסת והוועדה המקצועית שאז לא היתה ברשות למלחמה בסמים אלא במשרד הבריאות. היתה המלצה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת להכניס את החומר הזה מהר לפקודה ולפתור את הבעיה, ואכן בשנת 1998 זה הוכנס לפקודת הסמים.

ועדת הסמים עוד לא היתה מוסמכת, היתה ועדת משנה של ועדת העבודה והרווחה.

זאת דוגמא להכנסה מהירה של חומר לפקודה, ואנחנו מסוגלים לעשות את זה כמעט תוך שלושה חודשים אם אנחנו משתכנעים שיש צורך.

תופעה אחרת שקרתה בשנת 1999 - הגיע אלינו למעבדה, בעקבות בקשה פרטית, חומר צמחי בשקית, לא באריזתו המקורית. בדקנו והוצאנו חוות דעת שהחומר הזה אינו סם מסוכן. עשינו את זה מתוך כוונה להכיר את השוק ולהבין מה הולך בו, מתוך רצון לעשות טובה לאדם שלא רצה להסתבך. מסתבר שקצת עבדו עלינו, ואחרי שלושה חודשים הופיע פתאום בשוק מוצר שנקרא Buzz, אפילו כתוב אלו רכיבים יש בו. על העטיפה שלו שמו עלה בצורה של קנבוס, שזה כבר מעיד על תכולתו. בהוראות כתבו: "מוצר זה אותו אתה מחזיק בידך מבשר תחילת מהפכה בישראל. לראשונה לאחר מאבקים הצלחנו לקבל אישור ממשטרת ישראל למכירה בארץ" - משטרת ישראל היא בכלל לא גורם שמאשר מכירה או שימוש בחומרים. השתמשו כאן בצורה מאוד צינית בחוות דעת שלנו שניתנה מתוך רצון טוב כדי לקדם מכירה של המוצר הזה. המוצר הזה באמת יצא מן השוק אחרי חצי שנה. עוד כתבו בהוראות: "מהיום ישראל היא חלק מהעולם הגדול בו מותר להיות ב'הַיי' מבלי לחשוש". יש כאן רמיזות לכך שהחומר הזה הוא תחליף למריחואנה אבל המשתמשים לפי מיטב הבנתי השתמשו בחומר הזה, והיו דיווחים שהמקסימום שמקבלים ממנו זה כאב ראש ומהר מאוד הוא נעלם מהשוק והוא כבר לא קיים כאן.

אותו אדם עשה כסף, ואחר כך הוא חזר עם האקסטזי ושוב עשה כסף, והפריירים קנו.

חומר אחר, לדוגמא, מנישה אחרת לגמרי של שימוש לרעה הוא ההיפנודורם שהיא תרופה לחוסר שינה. החומר הזה הוכנס לפקודת הסמים בשנת 97 מכיוון שהוא אחד מהסמים שיכולים לשמש למה שנקרא אונס בפגישה. זאת נישה מאוד מיוחדת, יש מספר חומרים שמסתובבים בשוק בנישה הזאת, החומר הזה הוא טבליה שמיוצרת על-ידי טבע שמטרתה היא רפואית אבל נעשה בה גם שימוש לרעה בקטע של אונס בפגישה. בחור שהולך לבר, לוקח טבליה כזאת, לא רוצה משחקים ועניינים - סליחה שאני בוטה - יושב בבר, מכיר בחורה, משחיל לה למשקה טבליה כזאת, היא נרדמת והוא יכול לעשות בה כרצונו. יש הרבה מקרים כאלה של אונס בפגישה תחת השפעת החומר הזה ועוד כמה חומרים שמסתובבים בשוק הישראלי. זאת היתה עילה להכניסו לפקודת הסמים.

נעבור הלאה. גם GHB הוא חומר שהוכנס לפקודה מאוקטובר 2003, אחרי שהופיע בשוק הישראלי. גם הוא חומר בנישה המסוימת של אונס בפגישה. מכיוון שראינו שהוא מופיע בשוק, וגם על פי אמנות בין-לאומיות וגם על פי מה שקורה בארצות אחרות הוא סם מסוכן, החלטנו בוועדה, כבר ברשות הראשות למלחמה בסמים, להכניס אותו לפקודת הסמים, ואכן הוא נכנס לפקודה. מה ההשפעות של ה-GHB? קודם כל, אין לו שימוש רפואי, הוא בעל השפעה מרגיעה ומרדימה, ואפשר להרדים מישהו ולעשות בו כרצונך תחת ההשפעה של זה. במנות גדולות הוא יכול לגרום ל"קומה" ואף למוות. לפעמים אנחנו מוצאים אותו אצל אנשים שעוסקים בפיתוח גוף, כי החומר הזה גם גורם לפיתוח מסת שריר. הוא אחד מסדרת חומרים שקיימים בשוק ואפשר לקנות באינטרנט, שגם אנשים שעוסקים בפיתוח גוף משתמשים בהם. מאוקטובר 2003 הוא מוגדר כסם מסוכן בפקודת הסמים ואסור בשימוש. האנליזה שלו היא קצת קשה כי הוא בדרך כלל מופיע בתוך מבחנות כחומר חסר צבע, הוא נראה כמו מים, אבל אנחנו השתלטנו על העניין הזה וכל חומר כזה, שמגיע עם המאפיין של נוזל חסר צבע אנחנו בודקים לראות אם זה GHB.

Ketamine - עוד חומר שלא מוגדר עדיין בפקודת הסמים וכרגע לא מצאנו עילה להגדיר אותו בפקודת הסמים - זה מוצר וטרינרי שמשמש בדרך כלל להרדמה של בעלי חיים; סוסים או פרות, כשעושים להם ניתוחים, מזריקים להם Ketamine שהוא חומר מרדים. גם בחומר הזה אנחנו רואים מדי פעם שמשתמשים לצרכים שונים ויש לו השפעה בעיקר הזייתית, הלוצינוגנית, אבל הוא לא מאוד נפוץ ואנחנו כרגע לא כל כך דנים להכניס אותו לפקודת הסמים המסוכנים.

דבר מעניין שקרה בכנסת בשנת 2001 - הגיע לוועדת העבודה והרווחה לובי של אנשים שעוסקים בקוסמטיקה וטבעונות והם ביקשו מהוועדה, מכיוון שלשמן שמופק מהזרעים של קנבוס יש ערך קוסמטי וערך תזונתי, יש בו חומצת שומן מאוד מיוחדות שלא מצויות בתזונה שלנו, שיכנעו את ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אפילו בתמיכתנו, להוציא מן הפקודה את השמן שמופק מזרעי הקנבוס. בזרעי קנבוס אין החומר הפעיל של הקנבוס, לכן הם לא משפיעים, אבל הזרעים אסורים בהחזקה ושימוש מכיוון שיש להם פוטנציאל גידול, אפשר לגדל מהם קנבוס. אבל כשאתה מפיק מהם שמן, ולשמן יש ערך קוסמטי, אין בו חומר מסוכן, אין בו חומר שיכול לגרום להשפעה, ולכן גם משטרת ישראל, גם משרד הבריאות אני חושב, הסכימו עם הגישה לאשר לאותה נישה של אנשים שעוסקים בקוסמטיקה וטבעונות להשתמש בשמן הזה, כך שהשמן הזה היום מותר. זה יכול לגרום אולי לטעויות לגבי שמנים אחרים שמופקים מהצמח והם כן סמים מסוכנים, שאחד מהם הוא שמן חשיש שמופק מסוליות החשיש או שמן קנבוס שמופק מכל הצמח ושניהם כן מכילים סם. אז אנחנו היום מחנכים את יחידות המשטרה לדעת לעשות את ההבחנה בין שמן שמופק מן הזרעים, שהוא מותר, לבין שמנים אחרים של הצמח שהם אסורים.

אנחנו רואים בשנים האחרונות גם, מעט מאוד אבל רואים, בעקבות הטיולים של אנשים במזרח שמביאים כל מיני חומרים מכל מיני תרבויות שלא הכרנו לפני כן, למשל פטריות הזיה שלא כל כך היו קיימות בארץ עד לפני שנתיים. אנחנו מתחילים קצת לראות אותן, זה פחות נראה כמו פטרייה אבל זאת פטרייה, אפשר לראות את הגבעול ואת הכיפה. הן מכילות חומר שמופיע בפקודת הסמים אבל אנחנו מתמודדים את זה די טוב. קקטוסים שמגיעים בדרך כלל ממקסיקו, מדרום אפריקה, גם ה-Peyote שהוא קקטוס שמכיל מסקאלין שהוא סם מסוכן. יש כמה קקטוסים שמתחילים להסתובב בשוק, אבל זאת לא תופעה גורפת, זאת תופעה מאוד מינורית.

דיברתי קודם על עישון קנבוס למטרות רפואיות. למשרד הבריאות הוגשו מספר תביעות לאשר החזקה ושימוש בקנבוס לצרכים רפואיים. העותרים אמרו כי צורת השימוש בקנבוס המסייעת להם היא עישון. יש תכשיר רפואי שאפשר להשתמש בו שמכיל PFC, אבל הם טוענים שרק עישון יעזור להם. הם טוענים שהתכשיר הוא חסר השפעה, אבל אם אתה מעשן זה משפיע. זה נראה לי טיעון קצת מופרך, ולפחות כשאני נשאלתי אני הזהרתי את כל הגורמים שאולי יש כאן ניסיון ליצור לגליזציה בדלת האחורית, ואולי דרך עישון להשיג לגליזציה של הקנבוס למטרות אחרות. אבל המקרים האלה הם מקרים נקודתיים.

יש היום עשרה אנשים שיש להם אישור.

בדרך כלל זה מאושר פר מקרה או פר בקשה על-ידי מנכ"ל משרד הבריאות.

בארצות הברית כבר לא נותנים אישורים כבעבר, כי הוכח שהנזק הוא יותר חמור מאשר התועלת.

בקנדה מותר להשתמש במריחואנה.

זה מה שרציתי להציג לכם. אם יש שאלות, אשמח לענות.

לגבי החשיש שנתפס, באיזה יחס עומד אחוז החשיש ההודי לכלל החשיש?

הוא אחוז קטן מאוד, הוא בטל בשישים.

אני מציע שנרד עכשיו לסייר במעבדה.

אני אראה לכם כאן כל מיני שיטות להסלקת סמים, כאשר לגילוי הסמים אנחנו נעזרים גם בכלבים. כאן יש דובי שמשמש להסלקת קוקאין. במקרה הזה הקוקאין לא מוסלק בחלל בתוך הדובי, אלא הדובי עצמו הוא קוקאין. לקחו קוקאין, עירבבו אותו עם חומר פלסטי וסיבי זכוכית, יצקו לתוך תבנית את הדובי הזה. מי שראה את הסרט Traffic, שם הם מדברים על איך להכין קוקאין בכל מיני צורות - היו אריות, היו לנו דובי. היה לנו מקרה נוסף של הסלקה מאוד מתוחכמת בצורה של מזוודה. אנחנו מדברים על שתי מזוודות יפהפיות, אותנטיות לחלוטין, כאשר מסתבר שדופן המזוודה היתה בנויה מקוקאין. במקרה הזה אותו אדם שהביא קוקאין - אגב, באיכות מאוד גבוהה - כמזוודה, הביא בנוסף למזוודות האלה גם 15 קילו קוקאין. אני חושבת שעל אותם 15 קילו הכלבים עלו. זאת דרך הסלקה בצורה של עיוות הסם לכלי אחר.

הסלקות אחרות הן הסלקות בתוך הגוף. אדם בולע את אותם זרגים, זרג כזה הוא בגודל של סוללה, כאשר אנשים יכולים לשאת בתוך הגוף שלהם מעל 100 יחידות כאלה. משקל של כל יחידה כזאת הוא בין 5 ל-8 גרם, כלומר בין חצי קילו ל-800 גרם אדם יכול לשאת בתוך הגוף שלו.

עוד שיטות מתוחכמות להסלקה הן בתוך מיכלים למיניהם, אם זה בקבוקי ליטר ואז אפשר לקחת את החומר, להמיס אותו באלכוהול ולהציג אותם כבקבוקי ליקר; בקבוקי שמפו, קופסאות שימורים שארוזות בצורה הרמטית לחלוטין, נראות אותנטיות. עוד סיפור עוקף מכס - אדם שלח חבילה של שמן זית אסלי ישראלי לקולומביה, שלושה מכלים של כמה ליטרים כל אחד, אותו שמן הגיע לקולומביה, בקולומביה מישהו בא, לקח את החבילה, החזיר אותה אחרי מספר שעות למכס וטען שזה לא שלו. החבילה הזאת חזרה לארץ בדואר חוזר. על דואר חוזר אין שום ביקורת, אבל עירנות של אחד האנשים בדואר עלתה על הכמות הזאת. היו בחבילה קרוב ל-5 קילו קוקאין, כאשר מעל הקוקאין היתה שכבה של שמן להסתרה. זה לגבי הסלקות, וכמובן יד הדמיון עולה על כל דבר.

כשמדברים על סמים אחרים, צריך לדעת איך הם נמצאים בשוק. למשל LSD - אנשי המשטרה, וגם המשתמשים, רגילים לראות את ה-LSD בצורה של ריבועי נייר. מנה של LSD זה ריבוע של חצי סנטימטר על חצי סנטימטר. אבל יש לנו גם LSD שמופיע בצורות חריגות, למשל הכדורים שאתם רואים כאן, טבליות בגודל מזערי.

כמה עולה דבר כזה?

סכום הכסף שאנחנו נותנים כדמי כיס לילדים. מנה של LSD, ריבוע, עולה בין 50 ל-100 שקלים, תלוי אם זאת מסיבה איכותית או פחות איכותית. קופסת גפרורים שבה מוכרים את המריחואנה ומכילה 8 גרם עולה 50 שקלים. מנה של הרואין, לא בלוד ששם המנות גדולות ועולות 100 שקלים אלא בכל מקום אחר בארץ, נמכרת ב-50 שקלים. גם טבליה של אקסטזי נמכרת בסדר גודל של 50 שקלים. במבצע זה יכול להיות 3 ב-100. כך שמדובר בשוק עם כסף מאוד קטן. המחיר ליחידה הוא לא גבוה. אם אני מסתכלת על סכומי הכסף שאנחנו נותנים לילדים שלנו כדמי כיס, בדרך כלל זה שטר של 50, לא צריך להחזיר כאן עודף.

המחיר לא משתנה כבר כמה שנים, והחומר משתבח. זה אומר שהחומר נכנס בכמויות גדולות, יש כאן היצע וביקוש.

כשמדברים על עלות להכין טבליה של אקסטזי, כולל אותה מכונה לייצור טבליות והסתרת המקום, זה 30 אגורות לטבליה. המחיר שלה בשוק הוא 50 שקלים, 30 שקלים במחירי מבצע, כך שיש כאן פער אדיר מבחינת הרווחים שאותו אדם עושה.

מה אנחנו עושים במעבדה מעבר לנושא של זיהוי סמים וחוות דעת? מאחר שכל תפיסות הסמים של הארץ מגיעות אלינו, יש לנו אפשרות לקבל תמונה כללית על שוק הסמים, מה שצפריר גורן הציג בהרצאתו, אלו סמים יותר נפוצים, אלו פחות. אנחנו רואים ההשתנות לאורך זמן, יש לנו אפשרות לקשר בין תפיסות, האם חומר מסוים וחומר אחר הגיעו מאותו מקור. מה מצב היובש בשוק, האם יש הרבה סמים או פחות סמים מסוג מסוים, מה הריכוז של המרכיב הפעיל. כשריכוז ההרואין יורד במנות, אנחנו מבינים שיש יובש והיה צורך למהול יותר את הסם; כשיש ריכוז גבוה יותר, כמובן שלא היה צורך למהול. אנחנו מקבלים כאן תמונה כללית, קישור בין תפיסות, איתור ארץ המקור, שיתוף פעולה שיש לנו עם עמיתים בחו"ל מאוד עוזר לקבל תמונה כללית איפה ישראל נמצאת בתוך המפה הזאת.

מגיעים אלינו כל מיני דברים, הרבה דברים מהמכס, גם זיופים. לפני כחמש שנים הגיעו הטבליות האלה, בדקנו מה יש בתוכן ומצאנו שזה החומר הפעיל של הויאגרה. לא ידענו איך להתייחס לזה. שנה אחרי כן בא אלינו ביקור מקמאו, טריטוריה פורטוגזים ליד סין. כשהראיתי להם, הם ישר אמרו: ויאגרה. הבנתי מהם שבסין וכנראה במזרח, כמו שאתה יכול ללכת לקנות לך חליפה של ארמני או כל מיני שמות מותג, הם פשוט לוקחים תרופות מהמערב, הם כנראה לא מרגישים מחויבים לחוקי הפטנט, מזייפים אותן ומשווקים את זזה בסין בצורה חופשית. בין היתר זה גם מגיע לארץ, ישראלים שנמצאים בסין לוקחים "בוכטה", מביאים לארץ. מה שאתם רואים כאן נתפס במכס, וזה ויאגרה לכל דבר, אבל לא ויאגרה מוגנת פטנט של פייזר אלא ויאגרה סינית.

אני העליתי רעיון. אני רוצה לבקש מבית חרושת טבע סרטון על ייצור תרופות אצלם. אני רוצה לקחת מהארכיון שלכם את הסרטונים שיש מה-FBI ומכם על מעבדות שמייצרות את כדורי הסם. אני רוצה להראות לילדים איך נראה בית חרושת רציני לתרופות, ואיך נראה המקום שבו מייצרים את האקסטזי וכל ה"ג'יפה", להגיד להם: רבותיי, תראו מה אתם לוקחים.

זה נראה רעיון מצוין.

אתמול סגרתי את הרעיון עם חיים מסינג, עכשיו נראה איך זה יפעל.

אני רוצה להודות לכם. הסיור הזה היה חשוב מאוד. תודה רבה.

תודה רבה לך על הביקור.



הסיור הסתיים.