פרוטוקולים/ועדת הפנים/7904



5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
28.1.2004

פרוטוקולים/ועדת הפנים/7904
ירושלים, כ"ז בשבט, תשס"ד
19 בפברואר, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 143
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, ה' בשבט התשס"ד (28 בינואר 2004), שעה 10:00

הצעת חוק הצהרת אמונים של חברי מועצת רשות מקומית, התשס"ג-2003 –
חבר הכנסת רוני בר-און

חברי הוועדה: אהוד יתום – מ"מ היו"ר
אלי אפללו
ואסל טאהא
משה גפני
ניסן סלומינסקי

רוני בר-און
עמרי שרון

עו"ד מרגלית בוטרמן - יועמ"ש, משרד הפנים
יחזקאל לביא - מנהל האגף לתכנון ואחראי על המידע,
משרד הפנים
יובל פרידמן - ר' ענף שכר, משרד הפנים
עו"ד אביטל שטרנברג – משרד המשפטים
עו"ד נועה בן-אריה - מרכז השלטון המקומי

מירי פרנקל-שור
איריס סניטקוב

יפה שפירא

תמר פוליבוי



הצעת חוק הצהרת אמונים של חברי מועצת רשות מקומית, התשס"ג-2003 –
חבר הכנסת רוני בר-און

אני פותח את הישיבה. חבר הכנסת רוני בר-און, אני מציע שנתחיל בהצגת ההצעה שלך לקראת קריאה ראשונה.

תודה רבה אדוני היושב ראש, תודה רבה לחבריי חברי הכנסת שהטריחו את עצמם ובאו. מדובר בהצעת חוק שהצעתי שעניינה הצעת חוק הצהרת אמונים של חברי מועצת רשות מקומית, התשס"ג-2003. עיקרון ההצעה הוא השוואת המצב מבחינת הטלת המחויבות הנוספת על מי שנבחר לכהן במועצה של רשות מקומית, כפי שמוטל עלינו חברי הכנסת. ככל הידוע, כאשר אנחנו נבחרים לכנסת, טרם כניסתנו לתפקיד, אנחנו מצהירים הצהרת אמונים שעניינה התחייבות לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותנו כחברי כנסת.

ככזו, היתה לי חסרה גם הצהרה של מי שנבחר לשלטון המוניציפלי, והדברים הם לא סתם בבחינת תוספת שאין לה ערך לבד מן הערך ההצהרתי. כידוע, היום הביזור השלטוני מעביר סמכויות - השלטון המקומי מהשלטון המרכזי - הרבה מאוד עניינים חשובים והרבה מאוד כספים נופלים לטיפולם של אנשים שמגיעים לרשויות המקומיות, שהם נבחרי ציבור ברשויות המקומיות. אני סבור שצריך להשוות את מידת האחריות והרצינות בנטילת התפקיד ובנשיאת התפקיד והמחויבות גם בעניין ההצהרתי הזה, שהוא לא רק הצהרתי אלא יש לו גם תוקף קונסטיטוטיבי. אדם מקבל על עצמו אחריות, מתחייב, מצהיר, לוקח על עצמו מכוח המשרה הציבורית שלו אחריות נוספת על האחריות שיש לכל אזרח במדינת ישראל לשמור על חוקי המדינה ולא לעבור עליהם.

אני מודה ומתוודה שאחד המקרים שהצית את דמיוני, כפי שכתבתי בדברי ההסבר, היא תופעה שנתקלתי בה ודי הכעיסה אותי. נבחר חבר מועצת עיר בתל אביב, בחור שאני מכיר אותו מהעיסוקים שלי בספורט, מוקיר אותו ומעריך אותו וחושב שהוא עשה לא מעט כדי להביא להידברות משותפת בין יהודים לערבים. מדובר ביליד יפו, תושב יפו ששיחק בנבחרת ישראל בכדורגל ובהפועל תל-אביב, והביא הרבה כבוד לסמל ולדגל של מדינת ישראל מעיסוקו כספורטאי. הוא נבחר למועצת העיר תל אביב, ובנאום ההכתרה שלו, בראיון העיתונאי הראשון שלו הוא אמר שהוא פלסטיני. זה צרם את אוזני.

זה מוזר לך?

לא, אבל זה צרם את אוזני.

אתה לא יודע שיש פלסטינים במדינת ישראל, אזרחי מדינת ישראל? אתה לא יודע שאני אישית שייך לעם הפלסטיני?

הצהרת אמונים למדינת ישראל?

אולי תעשה זאת גם בעניין מועצת הזיתים?

חבר הכנסת טאהא, הרי לא הצעתי הצעת חוק שלחבר מועצת עיר אסור להצהיר הצהרה שהוא פלסטיני. גם לך אני לא מציע הצעה שאסור לך להצהיר שאתה שייך לעם הפלסטיני. אני רק אומר שבעודך שייך, לפי תפיסתך, לעם הפלסטיני, מרגע שנבחרת לכנסת ישראל, הרי אתה מחויב לחוקי המדינה, אתה מחויב לשליחותך בכנסת.

אני מחויב גם כאזרח לחוקי מדינת ישראל.

חבר הכנסת בר-און אומר שמתוקף היותך נבחר ציבור, מתוקף היותך נציג ציבור, אתה מחויב ליותר מאשר אזרח שמחויב לחוק, ולכן הוא מדבר על עניין ההצהרה.

הגשתי את ההצעה, כפי שהיא מונחת אצלכם ב-blue print, זאת אומרת גם את עצם ההצהרה, את חובת ההצהרה, את נוסח ההצהרה, את ההתניה שהכהונה מתחילה כאשר האיש מצהיר את ההצהרה, ואם הוא מפר את ההצהרה שלו, יראו את ההפרה כעילה לחדילת חברות במועצה, כאשר יש ממש העתקה של כל מה שקורה בכנסת. הממשלה באה אתי בדברים לפני שהיא אישרה את ההצעה. היא דרשה ממני דרישות. נעתרתי לדרישות. אני מסכים שהנוסח יהיה הנוסח שסוכם ביני ובין הממשלה. הנוסח אומר כך:

"בפקודת העיריות, אחרי סעיף 24 יבוא:

24א. (א) עם כינוסה של ישיבת המועצה הראשונה לאחר הבחירות יצהיר חבר המועצה

"אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי
במועצה".

(ב) חבר מועצה שלא הצהיר הצהרת אמונים לא ייהנה מזכויותיו של חבר מועצה כל
עוד לא הצהיר.

(ג) לא נכח חבר המועצה בישיבת המועצה הראשונה, יצהיר כן בישיבה הראשונה שבה
הוא נכח.

35ג. (א) עם כינוסה של ישיבת המועצה הראשונה לאחר הבחירות יצהיר חבר המועצה
אמונים, ואלה דברי ההצהרה" – אלה מועצות מקומיות.

זה אותו דבר.

זה אותו דבר, זה אחד על השני מועצות מקומיות ועיריות.

אני חושב שההצעה היא נכונה. להפך, לטעמי היא עושה אפילו upgrading לחברים שלנו בשלטון המקומי ומקרבת אותם לחברים בשלטון המרכזי. אני מבקש מכם לאשר אותה.

תודה רבה, חבר הכנסת בר-און. אני חושב שאנחנו כנבחרי ציבור, נוכח הדימוי של נבחרי הציבור היום – ואני מדבר על כלל נבחרי הציבור - לא בכדי עלינו לשמש דוגמה ולהוות עוד איזושהי מדרגה אזרחית מעל האזרח הרגיל שלא נבחר להיות נבחר ציבור, אבל כאשר הוא נבחר להיות נבחר ציבור, הוא צריך לשמש דוגמה ולהעלות את קרנו מעל הציבור הרגיל, ולכן אני רואה חשיבות להצעה הזאת. אני חושב שההצעה היא חשובה, הגיונית ודמוקרטית.

אני חושב שאין צורך בחוק הזה, מפני שאזרח מחויב לכבד את החוק ולשמור אמונים לחוק, גם למדינה. אני חושב שחבר הכנסת בר-און הציע את ההצעה בגלל האזרחים הערבים, במיוחד בגלל ריפעת טורק. ריפעת טורק מוכר לכולנו, כי הוא היה שחקן כדורגל בנבחרת ישראל והוא תרם גם למדינה, גם לספורט במדינה וגם להידברות בין יהודים לערבים, אבל העובדה שהוא אמר שהוא פלסטיני היא לא סיבה שחבר הכנסת בר-און יציע את החוק הזה.

הוא נתן דוגמה.

במועצות מקומיות ובעיריות מצביעים גם אנגלים וגם אנשים מחוץ לארץ. כל תושב ששהה במקום שישה חודשים יכול להצביע. יש אנשים שהם לא יהודים ולא ערבים והם מצביעים.

אני לא דורש הצהרת אמונים מהמצביעים, אלא מהנבחרים.

אני חושב שנגיע ליותר מזה. אולי תזמין את כולם ותגיד להם להצהיר אמונים. אני חושב שכל אזרח במדינה הוא מחויב ושחוק כזה מיותר ורק מטיל ספק באזרחותם של הערבים במדינת ישראל.

הוא דורש את זה מכולם. הוא נתן פה דוגמה של ריפעת טורק, אבל הוא דורש את זה מכל אזרח ואזרח במדינה.

בדברי ההסבר שלו הוא נתן דוגמה. הוא לא נתן דוגמה של יהודי חרדי.

ואם הוא היה נותן דוגמה של יהודי חרדי, זה היה בסדר מבחינתך?

גם לא.

חבר הכנסת ואסל טאהא, אבל אני השוויתי אותו אליך. אתה השווית אותו אליך, ואני מכבד את ההשוואה הזאת. אתה יכול להיות חבר כנסת בלי להישבע?

אני מבין את ההסברים שאתה הסברת טוב מאוד, אבל אני מציע להסיר את זה, מפני שזה מיותר, כי כל האזרחים שווים בפני החוק. עצם היותם אזרחים זאת הצהרת אמונים לחוקי מדינת ישראל ולישראל. עוד מעט תגיד שאתה רוצה ליישם את זה גם על מועצת הזיתים ועל מועצות דתיות.

הם לא נבחרים.

כל אזרח ששייך למיעוט אתני בכל מדינה בעולם, אם לא מכבדים את הלאום שלו, את השפה שלו ואת המורשת שלו, הוא לא יכול לכבד גם אותך. ריפעת טורכ תרם להידברות, היה שחקן בנבחרת כדורגל ואמר שהוא פלסטיני ושהוא גאה על כך שהוא שייך לעם הפלסטיני. מהנקודה הזאת, בוודאי שהוא מכבד את הזולת. לכן עצם היותו אזרח זו הצהרת אמונים שהוא פועל ומכבד את מדינת ישראל וחוקיה.

אדוני היושב ראש, אני מאוד מכבד את חבר הכנסת רוני בר-און שהציע את ההצעה הזאת. ראשית אני רוצה להעיר הערה טכנית. אם אתה הולך לשנות את החוק כפי שהממשלה הציעה, ואם אכן יתקבל בסופו של דבר החוק כפי שהממשלה מציעה – ואתה אמרת שאתה מסכים לכך - נצטרך לשנות את חוק שירותי הדת היהודיים, כי במועצות הדתיות ההצהרה שצריך להצהיר היא כפי שאתה כותב בחוק הזה, זאת אומרת כפי שכתוב פה. אם אתה משנה את זה, אני חושב שבמקביל יצטרכו לשנות גם את חוק שירותי הדת.

ההצהרה היא בנוסח הלבן של משרד הפנים.

ובחוק שירותי הדת היהודיים מופיע הנוסח שמופיע אצלך בדף הכחול.

למה זה מפריע לך? בהצגת הדברים בקריאה הטרומית אמרתי שאם חברי מועצות דתיות - -

אני סבור שמבחינה טכנית – ואני חושב גם מבחינה משפטית - יהיה מאוד מצחיק, אם בספר החוקים תיכנס הצהרה של חברי הרשויות המקומיות בנוסח שהממשלה מציעה ולא של בנוסח שחבר הכנסת רוני בר-און מציע בקריאה הטרומית והנוסח במועצות הדתיות יהיה נוסח שונה. כמו שמתאימים את העיריות ואת המועצות המקומיות, לפי דעתי יצטרכו להתאים גם את המועצות הדתיות. זאת הערה טכנית.

לגופו של עניין, אני רוצה לספר לכם שלפני כארבע שנים היה דיון בקרב המפלגות הדתיות להציע את הצעת החוק הזאת ולהכניס את הצהרת האמונים למועצות הדתיות. היתה דרישה של המפלגות הדתיות שתהיה הצהרת אמונים. כמובן שרצו לשדרג את העניין ושחברי המועצות הדתיות יהיו יותר נאמנים לנושא. חבר הכנסת רוני בר-און, מאז שחברי המועצות הדתיות התחילו להצהיר אמונים, המועצות הדתיות התפרקו.

עכשיו אני מבקש פטור מחובת הנחה, אני מבקש לרוץ עם החוק הזה....

אם אכן מתקבלת עמדת הממשלה, ואני מניח שזה מה שיתקבל, אני מציע - גם לחבר הכנסת המציע, גם לך אדוני היושב ראש וגם ליועצת המשפטית - להכניס תיקון גם בחוק שירותי הדת, כדי שלא יהיה נוסח שונה.

אין לי עמדה לגבי החוק הזה, אני לא בעד וכמובן לא נגד, אלא רק אומר שכדאי שיהיה רשום בפרוטוקול שמאז שחבריי במפלגות הדתיות דרשו הצהרת אמונים בנושא של המועצות הדתיות הן התפרקו.

הגשנו את הנוסח המתוקן, גם על פי החלטת הממשלה. נוסח ההצהרה תואם את הנוסח שמקובל בכנסת וגם הסנקציה היא זהה לסנקציה שקבועה בכנסת. מחוק הכנסת – לא מחוק יסוד: הכנסת – אימצנו את הרעיון שחבר מועצה שלא נכח בישיבה הראשונה, יצהיר על כך בישיבה הראשונה שבה הוא נכח.

מכיוון שרוב המועצות מכהנות, אני מציעה לקבוע הוראת מעבר לבחירות הבאות.

מהבחירות הבאות, אבל - -

מועצות אזוריות בלבד, וגם לא לכולן.

ואם זה יתקבל ויעבור, למה לא להחיל את זה על המועצות האזוריות?

הנוסח מקובל בכל תיקון שאנחנו עושים בשלטון המקומי ומחילים אותו על המועצה הנבחרת הבאה.

לא אכפת לי, לא רציתי שזה יעורר תסיסה. תראה מתי הגשתי את החוק. יכולתי לשחק בתקופה עד לבחירה גם לרשויות המקומיות, לא רק למועצות האזוריות, אבל לא רציתי שזה יהיה חוק אד-הוק.

זה צריך גם לחול על הרשויות ביהודה ושומרון.

באופן עקרוני, הוראות חוק שהוחלו ביהודה ושומרון לא יתקבלו מלכתחילה, אלא יתקבלו במליאה על דרך ההסתייגות.

אני זוכר שהכנסנו את זה כל פעם, וכל פעם זה אושר וזה כן עבר.

זה היה בדרך ההסתייגות, בדרך כלל של חבר הכנסת בני אלון, שהתקבלה במליאה.

למה? אם אני יכול לעשות זאת בהסתייגות בכנסת, למה אי אפשר בוועדה?

בוועדה אפשר להגיש הסתייגות.

למה אי אפשר להכניס זאת ישירות?

מכיוון שזה חל בשטח מדינת ישראל ולא על יהודה, שומרון וחבל עזה.

אז איך בהסתייגויות בכנסת זה כן חל?

המליאה החליטה ברוב להחיל את ההסתייגויות.

אני רוצה להכניס את זה כהסתייגות.

זה לקריאה שנייה ושלישית.

מרכז השלטון המקומי תומך בהצעה המרוככת שנוסחה על-ידי הממשלה.

היא לא נוסחה על-ידי הממשלה. זה הנוסח שלי, על דעת הממשלה.

מרכז השלטון המקומי תומך בנוסח המתוקן שהונח היום על שולחן הוועדה.

אני מבקשת להצטרף להערה של עורכת הדין שטרנברג לגבי הוראת מעבר.

לגבי מועצות אזוריות שבהן נערכו הבחירות אתמול, זו גם שאלה האם יהיה ניתן להחיל, מכיוון ששם גם על-פי הכללים - -

הם לא ידעו מראש. אני חושב שזה גם הגיוני.

אדוני היושב ראש, למה שלא נריץ את זה תוך שבועיים לגבי המועצות האזוריות שנבחרו?

נבחרו היום ראשי מועצות. שמעתי ששבעה מהם חדשים. הם לא ידעו על העניין הזה מראש.

אין מועצה אחת שנשארה כפי שהיא. אני לא מדבר על ראשי מועצות, אלא על חברי מועצה.

מכיוון שאומרים לי שמועד כינוס הישיבה הראשונה של המועצות האזוריות שנבחרו אתמול הוא 45 יום מיום הבחירות - -

חלקן באיחוד רשויות, וזה מייד.

איפה שלא נספיק – לא נספיק. ומכיוון שיש מספרים די גדולים של חברים במועצות אזוריות, אולי נוכל להתקדם באופן שנתפוס גם את אלה שיוכרזו עכשיו. אני לא אפעל פה ברמה היסטרית, אבל אם נתקדם - -

אני מציע להניח לזה, חבר הכנסת בר-און. בשפת הרחוב, זה בגלל הפייריות. אני הייתי מוכן להיבחר לחבר מועצה - -

אם אתה לא צריך להישבע? מישהו יכול לטעון את זה?

אני לא יודע, מספיק שאחד יטען את זה, אז מה הוספנו? החוק זה דבר חשוב, התחולה תהיה מהבחירות הבאות, ואני חושב שזה הגיוני לגמרי. מדוע להתחיל להעלות עכשיו סימני שאלה ולהקשות קושיות?

חבר הכנסת בר-און, אני מציע שתסכים כמחוקק החוק הנ"ל שהתחולה תיכנס באופן חלק לחלוטין והיא תהיה בעוד שלוש שנים, כי ישנן רשויות שתתמודדנה שוב בעוד שלוש שנים בגלל איחודן, ולא נטיל זאת על מועצות שרק אתמול סיימו את ההתמודדות בהן.

בוא נבחן את זה בקריאה השנייה והשלישית, ונדחה את זה לקריאה השנייה והשלישית.

אני רוצה לציין שלוש הערות לסיכום. את סוגיית התחולה נבחן בין הקריאה השנייה לשלישית.

אני מבקש לבחון את הנושא שהעלה חבר הכנסת גפני בנושא המועצות דתיות.

לא אגב החוק הזה. אלה שיעורי בית ליועצת המשפטית.

השאלה היא האם אין מקום לעשות תיקון עקיף. האם אתה לא מעוניין לעשות תיקון עקיף? אם זה מקובל, אנחנו כבר נוציא את זה לקראת הקריאה הראשונה.

מאה אחוז.

אביטל מעירה את תשומת לבי שיש בעיה של מעמד המועצות הדתיות.

אין פה בעיה.

זו הערה שולית, לא לעניין. לגבי ההערה של חבר הכנסת סלומינסקי, צריך לבדוק את המכאניזם, והכנסת תטפל בעניין הזה.

חבר הכנסת בר-און, מה לגבי חוק שירותי הדת היהודית? אתה מסכים לתיקון עקיף?

נכניס זאת בקריאה שנייה ושלישית. תבדקו את זה, אני לא רוצה לעמוד מול מליאה שתתחיל לעשות לי חיסול חשבונות אחר כך.

אני מבקש לבחון את הסוגייה הזאת. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – כולם
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק הצהרת אמונים של חברי מועצת רשות מקומית, התשס"ג-2003 התקבלה בנוסח המתוקן.

ברכות לך, חבר הכנסת בר-און. החוק מוכן לקריאה ראשונה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40