כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת חינוך/8481



13
ועדת החינוך והתרבות –
26.1.04

פרוטוקולים/ועדת חינוך/8481
ירושלים, כ"ב באייר, תשס"ד
13 במאי, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 150
ישיבת ועדת החינוך והתרבות
שהתקיימה ביום שני, ג' בשבט התשס"ד, 26.1.04 , בשעה 11:30


ס ד ר ה י ו ם

החינוך הממלכתי ערבי בחיפה

בקשתו של ח"כ עזמי בשארה לדיון מהיר

חברי הוועדה: היו"ר אילן שלגי
טלב אלסאנע
אורי אריאל
מוחמד ברכה
עזמי בשארה
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אחמד טיבי
יוסי שריד

יצחק אסולין, עוזר מנהל המחוז, משרד החינוך
עבדאללה חטיב, מנהל אגף ערבי, משרד החינוך
ערסאן עאדאת, מרכז הפיקוח במחוז חיפה, משרד החינוך
ד"ר מנסור יאסר, עירית חיפה
דבורה עזרא, מנהלת האגף לחינוך, עירית חיפה
ד"ר מאגד' חמארה, ממונה על החינוך הערבי, עירית חיפה
עיסא מוחמד

מירב ישראלי

יהודית גידלי

חבר המתרגמים בעל מנת

גבירותיי ורבותיי בוקר טוב לכולם. אנחנו היום בישיבה בעקבות פניה של חבר הכנסת עזמי
בשארה לדיון מהיר שהועבר לועדה מנשיאות הכנסת בנושא החינוך הממלכתי הערבי.

ראשית, תודה שנענית וענית מהר על המכתבים שד"ר יאסר הפנה אליך בשם ועד ההורים.

אני אפתח בכמה משפטים קצרים ואני מציע שניתן לבעלי העניין גם לדבר. ד"ר יאסר מנסור הוא רופא ילדים אמנם, אבל אתה תראה שהוא מומחה בחינוך ויו"ר ועד ההורים. וסגן מנהל בית הספר עיסא מחמוד.

מה המיוחד בחיפה - המיוחד בחיפה שבתי החינוך הפרטי הכנסייתי נטל במערכת החינוך בעצם את רוב המעמסה. שני שליש של התלמידים הערבים בחיפה לומדים בבתי-ספר פרטיים כנסייתיים. אנשים שיכולים לשלם 400 ש"ח בחודש. מי שיש לו שלושה ילדים בחיפה שרוצה שילמדו טוב, משלם 2000 ש"ח בחודש.

נותר שליש אחד מהחינוך הממלכתי, אחרי תהליך ברירה לא טבעי, אחרי תהליך סלקציה לא טבעי בעצם, נותרו החלשים. מי שיש לו צרכים מיוחדים ובתי ספר פרטיים לא מקבלים אותם. משכבות חלשות שלא יכולות לשלם. החינוך הממלכתי הוא חינוך בעייתי, בגלל ששני שליש מהתלמידים לומדים בפרטי.

אם כל הפרטי הוא כנסייתי, האם גם ילדים מושלמים לומדים?

אפילו מהמשולש, אפילו מאום אל-פחם, שני אוטובוסים עוזבים את אום אל-פחם כל יום
לבתי ספר כנסייתיים.

התלמידים הם בעלי צרכים מיוחדים. משרד החינוך לא מחשב כמה בתי הספר הפרטיים חסכו לו על התלמידים הערבים. כי הוא משלם על התלמיד 70% ממה שמשלם בחינוך הממלכתי. הוא לא מחשב את כל המיליונים שהוא צריך להשקיע בתלמידים החלשים שנותרו במערכת החינוך. הוא מתייחס לתלמידים האלה כאל תלמידים רגילים. ולכן האנשים בעלי הצרכים המיוחדים, שזה במקרים מסוימים יספרו לך שליש מהבדיקות, אחרי בדיקות. שליש מהתלמידים לא מקבלים את השעות הדרושות ואת החינוך הדרוש.

מכאן שמשרד החינוך לא מוכן אפילו לפרסם את תמונת המצב שהוא עשה, כל כך חלש, כל-כך נורא המצב. אגב, גם תופעות אלימות, כל-כך נורא המצב שהם לא מוכנים לפרסם. נותר בית ספר אחד בחינוך הממלכתי שזה בית ספר יסודי ה', שזה ממש לחינוך הממלכתי. שבאיזה שהיא צורה הוא בית ספר ממלכתי וגם מצוין. יש עליו לחץ אדיר, כולם רוצים להיכנס ולברוח.

אגב, מהשכונות שבהם בתי הספר הקיימים לא שולחים אותם לבית הספר הזה שמוצאים בשכונה. בורחים לבית הספר ה' ושם נוצר לחץ אדיר עליו שגרם לשביתה כפי שאתה יודע אדוני, ממחסור בשעות וחוסר יכולת של בית הספר לתפקד.

לא שאנחנו משחררים את העיר חיפה מאחריות, לא הכל משרד החינוך, גם מתפרס להזנחות של העיר. אבל לפחות אנחנו מגלים אצל ראש העיר הנוכחי כוונות טובות. הוא רוצה לעשות דברים, אבל יש לו ירושה אדירה. גם אין רצף אגב, אין רצף מכיתה א' עד כיתה ח' בבית ספר אחד. צריך לעבור כל הזמן מגן הילדים לבית הספר ולחתוך את זה כמה פעמים בשביל להגיע.

נוצר מצב שהוא בלתי נסבל. אני אציע ליו"ר הועדה (הוא הציע בעצם לבקר בחיפה) שיבקרו ויראו מקרוב. שמשרד החינוך יראה את עצמו לא משוחרר מהטיפול בקהל המיוחד הזה, בגלל שהוא חושב שהוא בעייתי. הוא לא בעייתי, הבעיה היא שמשרד החינוך והעירייה לא בנו בית הספר, לא משקיעים בחברה. רוב התלמידים הטובים הם בבתי ספר פרטיים. ונותר חלק מהתלמידים שהם חלשים, אבל צריך גם להתייחס אליהם ככאלה, על מנת להרים את הרמה.

כפי שעשינו בבית הספר ה' מצוין, אפשר לעשות כמה בתי ספר מצוינים בחיפה. אם זה יקבל את תשומת הלב הדרושה. אגב, אני חושב שבית ספר ה' ואני מכיר את המצב בחיפה, אני חושב שבית ספר ה' הוא טוב יותר מכמה בתי ספר פרטיים מבחינת הרמה. אני מציע שד"ר יאסר יגיד כמה מילים.

הפניה שלנו לדיון על מצב החינוך בחיפה באה בעקבות כשלון ניסיונות. היו מספר ניסיונות
להידברות עם העירייה ומשרד החינוך של תשלום. וכל הניסיונות היו כדי להציל את המערכת מהידרדרות.

אני מדבר על ספינת הדגל של החינוך כפי שכינה אותה סגן מנכ"ל משרד החינוך. ואנחנו רואים שהיא טובעת היום. אנחנו לא הצלחנו לשכנע אותם שקיימת אי התאמה בין הצרכים של בית הספר ותלמידיו לבין המשאבים שניתנים על ידי משרד החינוך ועיריית חיפה.

מערכת החינוך בחיפה מתאפיינת על ידי חלוקה לשתי תת מערכות. אם אנחנו מדברים על ה', אנחנו מדברים על מערכת החינוך הרשמית, כי זה משקף אחד את השני וקשור באופן ממש הדוק אחד עם השני. מערכת החינוך בחיפה מתאפיינת על ידי לשתי תת-קבוצות. מערכת הממלכתית חלשה, סוג ב', מוזנחת, לא זוכה לאימון הציבור, לא זוכה לאימון ההורים שהם מצביעים ברגליהם והולכים בשני שלישיהם לכיוון המערכת הפרטית-הכנסייתית, עם כל מגבלותיה. היא לא מציעה הרבה דברים יותר מהחינוך הרשמי. פשוט יש סלקציה וכמובן הסלקציה הזו היא שיוצרת את התדמית.

כמה ילדים יש היום בחינוך הכנסייתי בחיפה?

שני שליש מ- 7000, קרי 4,500 תלמידים משולבים במערכת הפרטית.

יש מערכת פרטית משגשגת, מושכת את רוב הציבור, יש פיקוח ומימון של מוסדות כנסייתיים למיניהם. סלקטיבית בבחירת התלמידים והמורים בבחירה ראשונית וגם בהמשך. בהמשך הלימודים יש תופעה שהיא נקראת שחלוף תלמידים עם צרכים מיוחדים, נפלטים מהמערכת כאשר מגלים אותם, פולטים אותם לכיוון המערכת הרשמית. ותלמידים טובים שהם רוצים המשכיות, הוא דיבר על רצף, אין רצף ראוי בחיפה.

יש חטיבת ביניים שהיא הגבוהה בארץ לפי דעתי, שהיא לא מושכת ולא מהווה המשכיות לבית הספר. לכן בכיתה ד', אפילו אלה שלקחו סיכון ונכנסו למערכת של חיפה ה', בורחים והולכים לכיוון בתי הספר הפרטיים. לכן את השחלוף, טובים או תלמידים נורמטיביים וטובים ועם מצוינות באים למערכת הפרטית, ותלמידים עם צרכים מיוחדים מגיעים למערכת הפורמלית.

המצב הזה גורם לקוטביות קיצונית לימודית, קוטביות כלכלית, קוטביות דתית, קוטביות חברתית. הדברים האלה ניתן להוכיח אותם בלי שום מאמץ. רוב התלמידים שנמצאים במערכת הפורמלית הם חלשים, עניים, מוסלמים עם צרכים מיוחדים. רוב רובם של התלמידים שנמצאים במערכת הפרטית, הם אמידים, עשירים, טובים, נורמטיביים ונוצרים.

לכן קוטביות נוראה זו נוצרה כתוצאה מהמערכת החינוכית בחיפה. היא תופעה מאוד מאוד מדאיגה, לא רצויה. אנחנו מתנגדים לה בהחלט. הכיוון שלנו הוא הפוך לגמרי. יחס הגומלין כפי שאמרנו, בין שתי המערכות הוא רק על ידי השחלוף שלה, אין שום קשר נוסף, חוץ משחלוף התלמידים. יש לציין שהתלמידים שנפלטים מהמערכת הפרטית, מתקבלים בלית ברירה. אין שום אפשרות לסרב לקבל אותם והם נוחתים למערכת ללא שום תוספת של מענה, לא התייחסות במצב החדש.

נוצר מצב חדש, שבו האוכלוסייה שנמצאת במערכת הפרטית היא לא נורמטיבית. ישנו ריכוז של תלמידים עם צרכים מיוחדים שלא מקבלים מענה. אפילו ילדים שעברו ועדות השמה, עברו ועדות אבחון, לא מקבלים מענה על פי החוק. 20% מתלמידי בית הספר הוא לא נורמטיבי.

כמובן המצב הוא יותר חמור כאשר לא מוקצים משאבים מתאימים להתמודדות נכונה עם המצב שנוצר. ורבים מהתלמידים נשארים, יש ילדים בבתי ספר אחרים ללא מענה חינוכי, למרות היותם מאובחנים כבעלי צרכים מיוחדים ולמרות שחלקם עברו ועדות השמה. מצב זה פוגע בתלמידים עצמם, אך גם פוגע בתלמידים הנורמטיביים שרוצים ללמוד.

זאת אומרת, שתי קבוצות נפגעות. הקבוצה החלשה עם צרכים מיוחדים שלא מקבלים מענה. אבל גם הקבוצה שהיא נורמטיבית שהם רוצים ללמוד, שעצם הלימוד הופך לצורך מיוחד. זה הדבר החמור. זאת אומרת, מי שרוצה ללמוד הוא צריך להשקיע מאמץ וצריך לבקש שיתנו לו את התנאים האלה ללמוד. אז זה הופך לצורך מיוחד.

ישנן כמה הוכחות, כמה ועדות שעשו סקר וכמובן אני חושב שתוצאות המיצ"ב כפי שפורסם בעיתונות, מציבות את כל בתי הספר הממלכתיים בתחתית של תחתית הסולם. כמובן שמבחינת תפקיד העירייה גם פה הם לא יוצאים זכאים, כי מספיק לדעת שהשירות הפסיכולוגי המגיע למערכת, הוא הרבה הרבה פחות מהתקן לאוכלוסייה נורמטיבית. אנחנו מתפקדים עם פסיכולוג שעובד יום אחד בשבוע, שצריך לאבחן 100-200 תלמידים שיש להם צרכים מיוחדים, לתת להם מענה ולטפל בהם.

למרות בקשותינו עד היום לא בוצע תגבור, למרות שהיתה החלטה, אבל אני חושב שזה תקוע ואנחנו לא מקבלים את זה.

על מה התדיינתם עם משרד החינוך והעירייה?

אנחנו נשמע את משרד החינוך והעירייה. נשמע לפחות נציג אחד של משרד החינוך והתרבות ונציג
אחד של העירייה. אחרי שנשמע את נציגי המשרד והעירייה, נחזור לדוברים נוספים.

הנקודה הכי חשובה היא אי התאמה בין הצרכים של בית הספר הייחודיים לבין המשאבים שניתנים
מכל הבחינות. ואני חושב שאם לא נתערב השנה, עקב הקיצוצים הדבר הזה נחשף באופן מאוד מאוד בולט ואנחנו רואים קשיים תפקודיים. קרוב ל45- תלמידים מפחדים לבוא לבית הספר, הבית הספר הטוב שאנחנו דיברנו עליו, בגלל בעיות אלימות וזה מופיע בכל מיני בדיקות שנעשו.

מר אסולין, אם תוכל לתת לנו גם תמונה, שמענו פה על מספרים שבחינוך הממלכתי כ-2500, אבל
לא שמענו כמה בתי ספר, באיזה גיל, באיזה יסודי, ביניים, על-יסודי.

בחיפה יש שלושה בתי ספר ממלכתיים, עירוניים, קרי לא פרטיים.

אני אולי אתן, אני יותר בקי בפרטים האלה, אני מרכז את הפיקוח הערבי של מחוז חיפה.

בעיר חיפה בחינוך הממלכתי יש לנו ארבעה בתי ספר יסודיים, ויש לנו עוד בית ספר מקיף אחד שש-שנתי החל מהשנה שנקרא מקיף מוטלאבי, הוא מכיתה ז' עד כיתה יב'. והוא שוכן בשני קמפוסים מאוד מאוד חדישים, בנינים מאוד חדשים.

זה נכון שהנתונים שהציגו ד"ר מנסור וחבר הכנסת עזמי בשארה, שכשני שליש מהתלמידים לומדים בחינוך שאינו רשמי , או החינוך הפרטי. אבל מצד אחר, אין ילד אחד שרוצה לעבור מהחינוך הפרטי או המוכר שאינו רשמי לחינוך הממלכתי, והוא אינו מוצא את מקומו בתוך החינוך הממלכתי.

לפני שאגע במספרים, אולי אגע בנקודה נוספת מאוד חשובה. אנחנו כמחוז חיפה, כמשרד החינוך, לא מתנהלים באחריות לגבי מה שקורה במערכת החינוך הממלכתי. לפני כשנה עוד לפני שעלה הנושא הזה של בית ספר אלכארמה והמחסור בשעות לכאורה שם, בשיתוף פעולה בין המחוז לבין עיריית חיפה וגוף מאוד חשוב, שתי"ל בעיר חיפה. שתי"ל באו ביוזמה לעשות מיפוי מאוד עמוק, מאוד יסודי למערכת החינוך הכללית הערבית בעיר חיפה.

כדי שבעקבות המיפוי תתבצע או תוצג תכנית פעילות כדי לעשות פעילות מינהלית ופדגוגית בתוך מערכת החינוך הערבית של חיפה. שתי"ל סיים את עבודתו. הם כמובן שכרו אנשי מקצוע כאלה ואחרים. נכתב דוח מאוד רציני, בעקבות הדוח הכללי יש עכשיו תכנית פעילות שהתחילה להתבצע במערכת החינוך הערבית.

השבחת כוחות ההוראה, השתלמויות שונות. אגב, זה מחולק שם בין נושאים של השתלמויות בפדגוגיה שמשרד החינוך ישא בהוצאות האלה, כולל הדרכה בתוך בתי הספר, מדריכים ומדריכים בתוך בתי הספר. זה מתבצע, מזה חודשיים. והשתלמויות למורים, זה גם בא בעקבות תוצאות המיצ"ב שהיו בבתי הספר.

מה התשובה שלכם לטענה על מחסור בשעות, יותר מאשר במקומות אחרים?

לדעתנו, אין מחסור בשעות. היו מספר ישיבות עם ועד ההורים, נעשו חישובים מאוד מאוד
מפורטים. יש פה מסמך שאתה תוכל גם לראות.

יתר על כן, השנה בעקבות יישום דוח שושני שנתן תקן דיפרנציאלי שוויוני בין המגזרים השונים, בית הספר קיבל את כל השעות שהוא אמור לקבל. אני מסכים שבנושא של החינוך המיוחד צריך לתת עוד יותר שעות. אבל זו בעיה כלל ארצית, ולאו דווקא של המגזר הערבי ולאו דווקא של בית הספר בחיפה ה'.

אתה אומר הם בצרות כמו כולם.

אני מבקש רק לציין נקודה אחת מאוד חשובה וזה מספרים מוחלטים.

בתשס"א בבית הספר חיפה ה' היתה כיתה אחת בחינוך מיוחד ועוד 14 שעות כיתות שילוב (תלמידים שמשתלבים בכיתות הרגילות). היום בתשס"ד ואלה מספרים עובדתיים, יש לנו 100 שעות לחינוך המיוחד בשלוש כיתות של החינוך המיוחד ועוד 24 כיתות שילוב.

יכול להיות שהם לא מקבלים פחות מהממוצע הכלל ארצי. אנחנו הצלחנו להוכיח בכל ההקדמה
שלי שהם צריכים יותר הרבה יותר מהממוצע הכלל ארצי, בגלל שהשני שליש "הנורמטיביים" עוברים לחינוך הפרטי ואילו השליש החלשים כולם נדחקים לחוק הממלכתי.

אין פה משהו אפילו דומה לממוצע הארצי מבחינת הצרכים. זה הרבה יותר מהצרכים של הממוצע הארצי. פה דחפת את כל החלשים לחינוך הממלכתי, כי החינוך הפרטי לוקח את הטובים.

האם אתם מקצועית מסכימים לניתוח הזה?

לא מסכימים.

אז מה הנתונים שיש לכם?

אני חושב שבבית הספר חיפה ה' במשך שנים רבות נכנסו לשם תלמידים טובים. עם הזמן חלה נסיגה בכלל בבתי הספר הממלכתיים ויותר תלמידים באמת ממשפחות מבוססות יותר כלכלית.

כי אתה לא יכול גם להכריח ילד לבוא ללמוד בבית ספר רשמי. אבל אם משפחה מסיבה כלכלית או מסיבות אחרות, רוצה לחזור או לבוא מלכתחילה לבתי הספר הממלכתיים יש מקום לכל תלמיד. ואנחנו כמערכת רשמית מחויבים לטפל גם בחלשים וגם בחזקים. ככה שאני לא יכול להגיד את החלשים אני לא אוסף לחיקי, אני שולח אותם בחזרה.

לא אמרו שאתה לא אוסף אותם, אמרו שהיות ובאים הרבה חלשים יחסית, האמצעים הניתנים
הם מעטים מדי.

החלשים ב-4 בתי ספר זה כמו חלשים ב-10 בתי ספר.

אני רוצה להתייחס ספציפית לבית הספר שהנציגים שלו נמצאים פה, בית הספר חיפה.

אני רק רוצה להביא לידיעת הועדה שמשרד החינוך ועירית חיפה וד"ר מנסור בכבודו ובעצמו, ישבנו איתם לפני שבועיים והגענו להבנה והסדר. שאפילו סיכמנו איתם ונענו לבקשותיהם.

זה לא מומש.

כל מה שכתוב פה מומש אחת לאחת. צילמנו כמה עותקים. ישבנו איתם והם באו בטענות ואנחנו
ענינו על כל הצרכים שהם הציגו בפנינו.

אני גם רוצה להביא לידיעת הועדה, שמשרד החינוך והתרבות החל מהשנה הזאת, התחיל להקציב את בתי הספר לפי מספר התלמידים ולפי סוג האוכלוסייה שנמצאים בבית הספר. זאת אומרת, תלמיד בבית ספר מסוים יכול לקבל שעה שבועית של 1.3. לעומת זאת בבית ספר אחר הוא יכול לקבל 1.7 או 1.8. זאת אומרת, אם יש תלמידים חלשים בבית הספר, משרד החינוך מראש מתקצב אותם לפי העשירון בו הוא סימן אותם.

חבר הכנסת בשארה, אתה ציינת שיש ילדים חלשים. אם יש ילדים חלשים הם מגדילים את העשירון של בית הספר. ואז אם תלמיד רגיל מקבל 1.2, שם הוא יכול לקבל 1.4, 1.7 וכד'. לגבי בית הספר הספציפי חיפה, משרד החינוך החינוך פעם ראשונה שהוא נתן לכל בית ספר בדיוק איך הוא בנה לו את התקן שלו. לפי מספרי תלמידים, עשירונים, פחות אחוז. ואני גם הבאתי לכם, אתם יכולים לעיין. ואז נגיע כמה קיבלו החברים שלנו.

אבל בכל זאת מצאתם לנכון בסיכום האחרון לתת להם תוספת.

נתנו מה שאני כתבתי לפנים משורת הדין. מסל מנהל המחוז. ישבנו איתם ובסך הכל המחוז
מעוניין בהצלחת בית הספר. ועל-כן הוא הקצה להם תוספת שעות כפי שמצוינת שם, 15 שעות מסל מנהל המחוז ו- 220 שעות אפקטיביות שהם כ- 12 שעות רגילות מסל תכנית החומש. הם קיבלו תוספת שעות רצינית מאוד.

בבקשה של בית הספר הם טענו שאין להם שעות מה שנקרא אצלנו, שעות רוחב, בכדי לעזור לתלמידים חלשים. בדף שיש לכם בפירוש נאמר שיש שם 107 שעות פנויות, קרי שעות רוחב. תלמיד בכיתה צריך ללמוד X שעות בבית הספר, 29,30,31. כל השעות הנוספות בבית הספר, בית הספר מנצל אותם לסיוע במקביל ללימודים. יכולים להיות שני מורים באותה שעה בכיתה או טיפול בילדים חלשים. ופה אנחנו חישבנו, לפי התכנית של משרד החינוך, 107 שעות פנויות. המשרד הוסיף להם 15 שעות, סך הכל 122 שעות. ובתכנית החומש נתנו להם כ- 12 שעות, סך הכל 134 שעות רוחב יש לבית הספר שיכולים לטפל בתלמידים בצורה הטובה ביותר שיכולה להיות.

מר אסולין, יש פה מכתב בעקבות מכתבו של ד"ר יאסר מנסור, אני פניתי למנכ"לית ב- 16.11. לא
קיבלתי תשובה. המכתב הזה שבו אני שואל את המנכ"לית מה תגובת המשרד לטענות, הוא הגיע אליכם. אז יכול להיות שאילו היתה תשובה, גם הישיבה הזו היתה מתייתרת. כי קרו דברים, היתה איזה שהיא התפתחות אצלכם.

יש תשובה מ- 16.12.

כנראה שקיבלנו תשובה, אני לא זוכר שראיתי אותה.
אני רואה שהתשובה פה מדברת על זה, "לאור העובדה שבית הספר קלט אוכלוסייה הטרוגנית, החליט מנהל המחוז לסייע לבית הספר ב- 10 שעות שבועיות תגבור לימודים להוראת האיסלאם וכן ב- 100 שעות אפקטיביות נוספות לתגבור מיומנויות יסוד, מתמטיקה, לשון, ערבית, מדעים ואנגלית".

ודומני שאתם נתתם עוד יותר.

נתנו יותר לפנים משורת הדין, לכן אני מתפלא לבוא בכלל לדיון הועדה. קיבלו יותר מה שהובטח להם.

אני קודם שאלתי על כלל בתי הספר במגזר הערבי הממלכתי. התשובות האלה מתייחסות לבית ספר אחד, וזה בית הספר החזק מביניהם, כפי ששמענו. אז מה קורה בבתי הספר האחרים?

זה שאנחנו יושבים כאן בשני צדי השולחן זה לא אומר, אנחנו חברים טובים, אנחנו מדברים הרבה.
ד"ר יאסר שהוא רופא ילדים נמצא אצלנו באגף. אני לא יודעת אם יותר מאשר במרפאה, אבל הרבה ואנחנו כל הזמן משוחחים בינינו.

ולכן קודם כל כמה מילים על המגזר אבל במונחים של מי שמלווה את המערכת 11 שנה. אני מוכרחה לומר שגם בתקופתו של ראש העיר הקודם, מצנע, וגם בתקופתו של יונה יהב, אני חושבת שיש פתיחות רבה למגזר. והראיה לכך שבעצם מבחינת ההשקעות בשדרוג בתי הספר שנעשו בסדר גודל של מיליונים רבים במגזר הערבי, לא נעשו בבתי הספר האחרים. לדוגמא, המגזר הערבי, רק בית הספר אלטנאבי ששר החינוך הקודם שריד ביקר שם, וראובן שטיין חנך את שיזף, רק בקומפלקס הזה הושקע למעלה מ- 30 מיליון ש"ח. סכום אדיר שלא היה ב- 30 השנים האחרונות, ולא יהיה ב- 30 שנים הבאות.

בינוי של חטיבת ביניים, חטיבה עליונה, מרכז קהילתי, אלו סכומים שאנחנו כלל לא מכירים. אנחנו מזמינים אתכם לבקר. 24 כיתות.

אני באה לציין שבעצם מבחינת השקעה במבנים פיזית נעשתה כאן בכל בתי הספר ובגני הילדים. המקום היחידי, האישור היחידי שיש לנו היום לבנות, זה רק במגזר הערבי. בבית הספר יסודי הגשר, עבד אל-רחמן אל-חאג' וגני-ילדים. אין היום אישור ורשות לבנות בשום מקום, רק במגזר הערבי.

לגבי מצוקת שעות - מה שציינו כאן החברים שלי, אבל אני רוצה להוסיף עוד משהו. עמותת שתי"ל פועלת היום בעיר חיפה בתיאום עם משרד החינוך ובתיאום עם עיריית חיפה, וזה בעצם הגוף היחידי שגם קיבל אישור מראש העיר לפעול במסגרת 1,200,000 ש"ח לשדרוג המגזר הערבי בכל הרמות. בתוספת שעות, בתוספת פרוייקטים, בתוספת השתלמויות למורים.

שתי"ל זו עמותה שבעצם הדבר הראשון שהיא עשתה, היא מיפתה של כל הצרכים של המגזר הערבי. גם פרטי וגם רשמי. ועדי הורים, אנשי קהילה, מנהלים של בתי ספר, עשתה מיפוי ונכנסה וחדרה לכל הצרכים של המגזר. ובשל הצרכים האלה, בכל שכבות הגיל, גני ילדים ויסודיים ועל-יסודיים.

מה הם אמרו לעניין השעות?

הם בהחלט מתגברים בתוכניות שלם. קודם כל, שעות תכנים בסיסיים ושפה ומתמטיקה ומיומנויות יסוד. זאת אומרת ב- 1,200,000 ש"ח בעצם אתה נכנס לתוך הקהילה ואתה נכנס לתוך בתי הספר וזה תגבור נוסף למה שבעצם מתגבר כאן משרד החינוך.

אני ניהלתי הרבה שנים בית ספר תיכון של 1500 תלמידים. עם גם בית ספר הטרוגני. 1500 תלמידים אני מעולם לא ראיתי 134 שעות, אם ראיתי 10 שעות אז אני אמרתי, אלף פעמים תודה רבה. אני אומרת לחברים שלי, חברי'ה, יש כאן בהחלט פתיחות של ראש עיר, פתיחות מכאן עד להודעה חדשה.

שמענו מחבר הכנסת בשארה שראש העיר הנוכחי קיבל ירושה קשה.

יש רצון טוב. סוכמו הרבה דברים ויאסר ואנשיו ישבו אצלי, הם ישבו אצל ראש העיר. יש סיכומים
לגבי תגבור של פסיכולוג, עובד סוציאלי ושעות.

אבל כמו שאמרו כאן, אני בטוחה שבמנדט שיש לראש העיר הזה, חבר'ה אין לנו מכונה שמדפיסה כספים.

אנחנו יזמנו את ועדת שתי"ל בגלל שהעירייה לא רצתה לבדוק את המצב ואמרה שהכל בסדר.
ואז באנו ואנחנו ביקשנו ליזום בדיקה חיצונית.

זה נכון, אבל קיבלנו את ועדת שתי"ל, המלצנו את זה. בסך הכל כל ההמלצות, אם זה תגבור שעות, פסיכולוג או עובד סוציאלי, הןהמלצות שאני בטוחה שראש העיר יעמוד מאחוריהן.

כשאני ממליצה, אני מבקשת תקן של פסיכולוג, אני יודעת שצריך לבטל את זה במקום אחד ולהביא את זה ממקום אחר. כך שאני בטוחה שכל ההמלצות שקיבלנו, אכן ימומשו ברגע אמת וזה לא רחוק כל-כך. עובדה היא, שבעצם הוא קיבל את כל דוח שתי"ל, הוא כבר אישר סדר גודל של 500 אלף , ואת השאר אני מניחה שהוא ישלם.

קודם קיבלנו סיכום של משרד החינוך, כמה שעות הוא הוסיף. מהמסמך של העירייה, אני לא מבין
כמה שעות העירייה מוסיפה, מה העירייה תורמת כעת במצב הנוכחי. כי פה מתייחסים לתרומה משותפת של מר אסולין להדס רבינוביץ, שפירושו המשרד והעירייה.

והעירייה משמעותה פסיכולוג שזה הרבה שעות.

פה מדובר על 20 שעות לחינוך המיוחד, 25 לחינוך הנורמטיבי. זה מסמך של העירייה מה- 29.12.
עכשיו יש מסמך של משרד החינוך מ- 4.1.04, האם העירייה נותנת משהו בנוסף לשעות האלה שעליהם מדבר משרד החינוך?

אלף שעות, כל הנושא של שתי"ל, זה מימון עירוני נטו. סייעות, סייעות לחינוך המיוחד, אנחנו תגברנו סייעות.

מתי?

עכשיו. כשהיתה ישיבה אצלנו, ביקשנו תוספת של סייעת, אפילו בלי לבדוק.

את מדברת על בית הספר או על כלל המגזר?

על בית הספר.

מה קורה עם האחרים שלא כל-כך יודעים ללחוץ.

סייעות הרי אנחנו מקבלים ממשרד החינוך. משרד החינוך הוא זה שמתקצב את הסייעות.
על פי בקשתם של אלאכרמי, אנחנו תגברנו אותם.

בבתי ספר אחרים שוב, אנחנו נותנים לסייעות לפנים משורת הדין, לפי הקצבת משרד החינוך ואף סוטים ממנה וחורגים ממנה. אנחנו בחריגה לא פשוטה בנושא של הסייעות גם למגזר הערבי. מעבר למה שמשרד החינוך נותן.

לגבי בתי הספר הפרטיים - כאן יש בעיה ואני חייב להציג אותה על השולחן עם קלפים פתוחים. בתי הספר הפרטיים במגזר הערבי בעצם כשהם לא יכולים להתמודד עם תלמידים חריגים, כמו בית הספר הריאלי הפרטי היחידי שקיים בעיר חיפה. בית הספר ברגע שהוא לא יכול לטפל בתלמידים שלו, הוא מפנה אותם לכל בתי הספר הממלכתיים בעיר חיפה, כי זה חוק. גם בתי הספר הפרטיים במגזר הערבי.

אנחנו לא יכולים להשאיר את הילדים ברחוב. על פי חוק, אם בית ספר בעצם לא מסתדר עם תלמיד שלא מצליח להשתלב במגזר הפרטי או שלפעמים גם הוריו לא יכולים לשלם, אנחנו חייבים לקלוט את הילדים האלה, אין ברירה. אלא אם מישהו יתן לנו את הרשות להשאיר אותם ברחוב.

אני נוטה להשתכנע שלגבי בית הספר ה' אתם אמנם נותנים פתרונות, גם אם ההבטחות טרם
מומשו. מה לגבי אחרים?

שני בתי הספר האחרים, ג'אסר ועבדל אל-רחמן ואחווה, הם קודם כל מקבלים ממשרד החינוך והתרבות יום חינוך ארוך. ובגלל שהם מקבלים חינוך יום ארוך, יש להם גם תוספת שעות רוחב, שלדעתי עונה על הדרישות.

לגבי בית ספר העדתי של אחמד דין, גם הוא קיבל מהמחוז תוספת של 20 וכמה שעות השנה. זאת אומרת, אלה מקבלים יום חינוך ארוך, קרי כל תלמיד מקבל 41 שעות שבועיות, חוץ משעות רוחב.

לא הצלחתי לחדד, אולי אני לא מבין. חסר בכל מקום, הקומץ אינו משביע מינימום של צרכים.
אני אומר לכם שיש מקומות שמצבם אולי לאין שעור יותר גרוע.

אבל אם אני מבין נכון ואולי אני אעזור משהו בקידום הדיון, מכיוון שרוב המערכת היא מערכת פרטית, שזה הייחוד של חיפה מכל מקום אחר. ובכל המקומות יש המון צרות. הייחוד בחיפה זה שהמערכת הפרטית היא המערכת הדומיננטית בעצם. ולשם הולכים שני שלישים מהילדים. וכאשר יש נשירה או פליטה של המערכת הפרטית והמערכת הכללית מכנסת אותם אליה, אז נוצר מצב שבמערכת קטנה יחסית יש שיעור גבוה יחסי של ילדים בעלי צרכים מיוחדים. זה הסיפור, כי אחרת אני לא יודע מה הסיפור.

לסיפור הזה צריך להתייחס, כי כל השאר, אני רוצה לספר לכם אם אתם לא יודעים, שמערכת החינוך עברה 13 קיצוצים בשלוש השנים האחרונות. כל מערכת החינוך עכשיו היא עור ועצמות. ואתם אומרים פסיכולוג, איפה יש פסיכולוגים, מי נותן פסיכולוגים היום. פסיכולוג זה ממצא נדיר בכלל במערכת החינוך היום.

אבל אם יש ריכוז גבוה במיוחד של ילדים בעלי צרכים מיוחדים, יותר מ- 20% שזה שיעור לא רגיל, לא נורמלי, אז צריך להתייחס לעניין הזה, מה קורה עם הילדים שמוגדרים על פי ועדות השמה בין השאר ולא תמיד זה ועדת השמה. מה קורה עם הילדים בעלי הצרכים המיוחדים בשהות בתוך המערכת הרגילה. זה נושא הדיון.

אני סבור שחבר הכנסת שריד עשה את האבחון הנכון לבעיה. אני חושב שבתי הספר הפרטיים
בחיפה משרתים לא רק את האוכלוסייה של חיפה, אלא תלמידים שמגיעים מכל מיני מקומות, מהמשולש, אפילו מהנגב. אני יצא לי ללמוד שם.

הבעיה היא באותם תלמידים שלא נקלטים בבתי הספר הפרטיים, אינם מוצאים את המסגרת המתאימה, אינם מקבלים את התגבור ואת מספר השעות הראוי להם. אנחנו יכולים לתאר לעצמנו מה היתה הבעיה אילו לא היו בתי ספר פרטיים, כמו הרבה יישובים אחרים במדינה, שכל הנטל היה נופל על מערכת החינוך, אם זה הרשות המקומית ואם זה משרד החינוך.

אילו האוכלוסייה הערבית מקבלת את חלקה הפרופורציונלי בתקציב, אני לדעתי מערכת החינוך הממלכתית היתה מצוינת. אז לא יכול להיות שאתה תעניש אוכלוסייה בגלל שהיא ביוזמה פרטית תהיה בבתי ספר פרטיים. הנוסחה צריכה להיות את אלה צריך להתאים כי הם עוזרים באיזשהו מקום גם למערכת החינוך וגם לשלטון המקומי.

יש פה מסמך חשוב, הבעיה שכל רגע נשלף מסמך
אחר. אתה רואה שכבר הישיבה של היום כבר
פעלה את פעולתה. היא כבר הועילה כי זה מאתמול. מכתב מ- 4.1.04, המכתב הזה מבשר גדולות ונצורות.

מר אסולין, במשרד החינוך, מותר לעובד ערבי לעבוד בשבת במשרד?

חלילה וחס.

במכתב הזה אם אני מבין נכון, אני מתמצת: "נהיה מוכנים לפתוח כיתות לבעיות התנהגות
במידה ויהיו תלמידים שעברו ועדת השמה כפי שנתבקש בחוק… ומחזיקים במסמכים קבילים… אני מבקש ממנהלת בית ספר אורים להפרעות התנהגות בחיפה וזה שנענתה בחיוב ללוות את בתי הספר והדרכתו בהתמודדות עם בעיות אלה עד סוף השנה".

אני רק רציתי לתקן מר ערסאן עודאת למה יש 14 שעות ולא 24 וזה רשום כאן בתקן.

אנחנו ערכנו בבית הספר מיפוי. בית הספר מאכלס 600 תלמידים מכיתה א' עד כיתה ו'. ערכנו מיפוי על שם משאב שהבאנו אותו מהתקן של בית הספר. מאבחנת דידקטית, יש לנו 82 ילדים מאובחנים. כאשר יש עוד 60 תלמידים שהם עומדים בתור לאבחון. יש לנו את המשאבים כדי באמת לעשות את האבחון, משובים של פסיכולוג ושל מאבחנת דידקטית, שבאמת נוכל להדביק ולערוך את כל האבחונים.

אם אני לא טועה, עיריית חיפה אפילו סגרה מרכז לאבחון או שעמדה לסגור את מרכז האבחון.

דווקא עיריית חיפה הגדילה, הרי אנחנו התפרסנו בכמה מרכזים.

יש 82 תלמידים מאובחנים, מתוכם 48 שעברו ועדת השמה, ורק 37 נמצאים בשלוש כיתות של
חינוך מיוחד. 11 ילדים לא נמצאים בכיתות חינוך מיוחד, נמצאים בכיתות הרגילות.

17 תלמידים מקבלים את שעות השילוב, שזה 14 שעות מקבלים את השעות האלה. 19 תלמידים לא מקבלים כי אין. הם נמצאים בתוך הכיתות. 7 ילדים מקבלים את השעות ממרכז חיה, זה מחוץ לבית הספר. והמצב הזה יוצר מצב של אקלים בית-ספרי מאוד קשה. גם המיצ"ב יעיד על זה. ועוד 60 תלמידים שהם צריכים לעבור אבחון.

שאם נעשה חישוב קל, יצא לנו לפחות 120 ילדים שהם בעלי צרכים מיוחדים. שזה הרבה על 20%. כאשר בכל אוכלוסייה נורמטיבית, ילדים בעלי צרכי מיוחדים יש בסך הכל 3%.

זו ההערה חשובה מאוד. אני פשוט לא יודע מה לומר לסגן מנהל בית ספר שמצביע על בית הספר ש- 50% מהתלמידים שלו הם חינוך מיוחד. משהו לא נכון ולא טבעי ולא אמיתי. הנתונים שלו הם נראים לי נתונים מוגזמים מאוד. והנתונים של הבדיקה האמיתית הם נתונים של פסיכולוג מקצועי עושה אותם וכותב את הנתונים שלהם.

מבחינה הגיונית, מבחינת אחוזים, לא יכול להיות שהאוכלוסייה טובה מאוד שם, יש פה איזה אינטרס לנפח את המספרים.

מה תשובתכם לעניין שהעלו פה חבר הכנסת בשארה וחבר הכנסת אלסאנע, שבתי הספר הפרטיים שאצלם נמצאים שני שליש מהתלמידים, חוסכים למערכת הרבה כסף. איפה זה בא לידי ביטוי?

שני דברים. דבר ראשון, אנחנו נשמח מאוד שכל התלמידים שלומדים בחינוך הפרטי שיעברו
לחינוך הממלכתי, נקלוט אותם בשמחה. דבר שני, משרד החינוך מתקצב את בתי הספר בהתאם לסוג האוכלוסייה שלהם.

אם האוכלוסייה קשה, היא מקבלת תוספת. הדוגמא של יום חינוך ארוך לבתי ספר ותוספת שעות לבתי ספר, זאת התשובה שמשרד החינוך נותן. הבאתי לכם גם דוגמא לגבי החישוב המדויק לפי כל תלמיד וכו'.

אין ספק שהתרכזנו בבית ספר אחד שאפילו כאשר כולם מודים שמצבו טוב יותר מאשר האחרים,
לפי הנתונים שהוצגו כאן על ידי מוחמד עיסא, לא כל הצרכים שלו מומשו. והפירוט של השעות, של מספר התלמידים מוכיח זאת.

אני רוצה לומר שהקונטרסט, הניגוד בחיפה בולט בשל העובדה שהיא מערכת פרטית ומערכת של חינוך ממלכתי. ולכן ההישגיות והתוצאות וכו' של מגזר של שני שליש, הם טובים יותר מאשר השליש הנוסף. יש יישובים רבים ורוב היישובים הערבים במדינת ישראל אין בהם מערכת חינוך פרטית. ולכן מצב בתי הספר הוא לאין ערוך, ובלי להשוות הרבה יותר גרוע מאשר במקומות אחרים.

אני רוצה להזהיר את עצמנו מסטיגמות. בדרך כלל אומרים שבית ספר זה יותר טוב מאחר, בשל נתונים אובייקטיביים. אבל כאשר כולם מתחילים להגיד שבית הספר ההוא לא טוב והשני הוא טוב, וההוא לא טוב, והשני הוא לא טוב, קשה להרים את בית הספר הזה עם הסטיגמה מעל הקרשים. ולכן אני חושב שכדאי שניקח את זה בחשבון.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות שהעלה ד"ר עזמי בשארה.

עשיתי בדיקה והשוואה. מספר התלמידים בתשס"ג היה 605, בתשס"ד היה 589, סך הכל תקן בתשס"ג היה 856, תשס"ד 859. ותשס"ג פר תלמיד היה 1.41, בתשס"ד 1.47. זה מראה שיש עליה בהקצאת פר תלמיד באותו בית ספר. לשאלתך ד"ר עזמי בקשר לנתוני המיצ"ב. קודם כל משרד החינוך מפיץ את המיצ"ב להנהלת בית הספר ושולח העתק גם לרשות המקומית.

כל מנהל בית ספר מחויב להציג את המיצ"ב ולדון על המיצ"ב יחד עם המורים ולעדכן גם את ועד ההורים. והם צריכים לבנות תכנית פעילות בית-ספרית על-מנת לטפל באותן נקודות שהתגלו כנקודות תורפה במיצ"ב. לכן הנהלת בית הספר מחויבת לבנות תוכנית פעילות ספציפית מדי כל שנה ולכתוב למשרד החינוך אם יש להם דרישות מסוימות.

אודות נושא האלימות - היות ובמיצ"ב נמצא שיש שם בעיה בנושא של אלימות בית ספר, הייתם מחויבים לבנות תוכנית על-מנת למגר את תופעת האלימות. אם הייתם מגישים יוזמה למשרד החינוך, אני בטוח בזה שהמשרד היה מקציב לכם סכום כספי על-מנת לטפל בסוגייה הנ"ל.

משפט אחד שהציג אותו ד"ר עזמי בשארה בקשר לנושא של המעברים - אני אומר לך, תוכנית המעברים היא תוכנית שהוצגה על ידי המשרד ונבנתה על המשרד. הנהלת בית הספר מחויבת ליזום את הקשר בין בתי הספר היסודיים לבין חטיבת ביניים ולבדוק תוכנית מעברים שהיא בהלימה לצרכים של בית הספר.

שלוש טלגרמות: ה- 40% של החינוך הממלכתי בעיר נושא בעול של 100% שאותו חייבים לתגבר.

בית הספר אלכראמה נפתח והוקם בהקשר של התחזקות המגמה בקרב האוכלוסייה הערבית ומימוש זכות החינוך חובה חינם ולא אחרת. לכן צריכים לחזק את המגמה הזו ולא לעשות אותה בשל אילוצים תקציביים.

הטלגרמה השלישית, צריכים לשנות את המשוואות של התקצוב והקצבה למגזר הערבי בחינוך הממלכתי בחיפה ולא יעזור שום דבר. בחינוך המיוחד אנחנו "אוכלים אותה" אם יש בג"צ ואם יש להקצות שעות לכל המגזר, ארצית, אנחנו החינוך המיוחד במגזר הערבי, לא מקבל אף תגבור בגין פסיקה של בג"צ, כי העיר חיפה כולה הגיעה לאופטימום.

זו המשוואה. אז אם אתה בא בטענה, אומרים לך, 'זו המשוואה'.

אני מציע לעצמנו כך.

ראשית דבר שאתם תואילו להיוועד שוב, אנשי משרד החינוך והעירייה ונציגים של המגזר של החינוך הממלכתי בחיפה. לא רק בית ספר אחד עם כל הכבוד, לבית הספר המוביל בקבוצה הזו.

קודם כל, אתם תיפגשו ביניכם. ואנחנו רואים שקרו דברים לאחרונה שעוד הם בתהליך של מימוש. ותואילו להודיע לנו בתוך שבועיים איך הדברים מתקדמים.

דבר שני, ועדת החינוך והתרבות תקיים בקרוב ביקור במערכת החינוך בעיר חיפה. ואני כבר ביקשתי ואחזור ואבקש שנבקר גם בחינוך במגזר הערבי בחיפה.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:30