פרוטוקולים/ועדת חינוך/7739



ועדת החינוך והתרבות -23-
שגיאה! שם מאפיין מסמך לא מוכר.

פרוטוקולים/ועדת חינוך/7739
ירושלים, ד' בשבט, תשס"ד
27 בינואר, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 147

מישיבת ועדת החינוך והתרבות
‏יום שלישי, כ"ו בטבת התשס"ד (‏20 בינואר, 2004), שעה 12:00

1. חשד לקניית תארים אקדמיים על-ידי עובדי מדינה.

חברי הוועדה: אילן שלגי – היו"ר
אורי יהודה אריאל
גילה גמליאל
איתן כבל
מרינה סולודקין
יוסי שריד

חה"כ עבד-אלמאלכ דהאמשה
יפה גב - ממונה על קשרים בין-לאומיים, משרד החינוך, התרבות והספורט
ד"ר ורה ריזיקוב - לשכת דוברות, מש' החינוך, התרבות והספורט
יעל פרבר - מתאמת בין הכנסת לממשלה, משרד החינוך, התרבות והספורט
רפ"ק אהרון גלאור - ראש מפלג הונאה, מחוז צפון, המשרד לביטחון פנים
רס"מ הראל אברהם - מפלג הונאה, מחוז צפון, המשרד לביטחון פנים
יורם צלקובניק - סגן נציב שירות המדינה למשמעת, נציבות שירות המדינה
קובי אמסלם - רכז משמעת, נציבות שירות המדינה
לילך גילורד-כץ - נציבות שירות המדינה
עו"ד אביתר טסלר - נציבות שירות המדינה
עו"ד יעל טור-כספא - ע' מנכ"ל לעניינים משפטיים, המועצה להשכלה גבוהה
נורית ולנסי - חברת הנהלה ויו"ר מחלקת פנסיה, ארגון המורים העל-יסודיים
אילן בהירי - יו"ר ארגון מנהלי חטיבות הביניים, הסתדרות המורים
ד"ר יוסף לוי - יועץ ועדת החינוך והתרבות
ד"ר גדעון בן-דרור - יועץ ועדת החינוך והתרבות

יהודית גידלי

רשמה: אירית שלהבת



חשד לקניית תארים אקדמיים על-ידי עובדי מדינה

(מציג את הנוכחים)

חברי ועדה נכבדים, חברי כנסת, גבירותי ורבותי, אנחנו מודאגים מאוד מתופעה חמורה ביותר, בכל מקום עבודה ציבורי ובמיוחד במערכת חינוך. יש מי שאומר שמערכת החינוך שלנו כושלת, וזה מעציב אותנו, אבל אם אומרים שהיא גם מושחתת אז זה צריך לזעזע אותנו. אנחנו יודעים שמדובר בתופעות שוליות ובודדות אבל אם לפני שנתיים היתה תופעה של אנשי חינוך שרכשו תארים על-ידי איזה לימוד כביכול, הרי פה לכאורה מדובר על אנשים שבכלל לא ראו את האוניברסיטה ואולי גם לא יודעים לבטא את שמה.

אולי אין אוניברסיטה בכלל, אני לא יודע.

ואולי אין אוניברסיטה, נכון.

למדנו ממה שנאמר בתקשורת שהנושא נמצא בבדיקה מזה זמן אבל הפרסום היה רק כאשר עצרו את האדם המרכזי ששיווק את התעודות האלה, אבל אותנו כמובן מדאיגים הקליינטים.

אבקש קודם כול מחברי הכנסת להביע גם הם דיעה בעניין הזה ואחר-כך נשמע כמובן את נציג המשטרה ונציגים נוספים שנמצאים פה. אנחנו נרצה ללמוד עד כמה התופעה הזאת אמנם נפוצה, כפי שאנחנו למדים מהתקשורת ביומיים האחרונים; ומה משרד החינוך, התרבות והספורט עשה בנידון. אני יודע שעוד לא הוגשו כתבי אישום אבל האם אנשים שהודו הושעו או שהם עוד עומדים מול תלמידים?

האם יש חקירה?

האם אנשים נדרשים להחזיר את הכספים שהם קיבלו שלא כדין? בבקשה, חבר הכנסת שריד.

מה כבר אפשר להגיד על מקרה כזה? אבל אולי בכל זאת שתיים-שלוש הערות.

הערה אחת, אדוני היושב-ראש, אתה צודק שכאשר זה קורה במערכת החינוך זה מדאיג שבעתיים כי מדובר אחרי ככלות הכול בחינוך, באנשים שצריכים להוות דוגמה חינוכית, אבל אתה טועה אם אתה חושב שזה קיים רק במערכת החינוך. צר לי להגיד לך שגם במשטרה היו ויש תופעות מן הסוג הזה, יסלח לי הרב-פקד, וגם שם יש לזה משמעויות מיוחדות. במלים אחרות, בכל מקום שיש פרצה היא קוראת לגנב. הגנב יכול להיות מורה, הגנב יכול להיות שוטר ויכול להיות הכול.

איפה הפרצה? הפרצה היא בכל מקום שמשלמים גמולים בלי בדיקה מספקת. הגמולים הם לא דבר של מה בכך, הם מוסיפים 20% למשכורת. אתה הולך, אתה לומד, או אתה לא לומד ואז זה בכלל נהדר, או אתה לומד כביכול. במקרה שלפנינו יש באמת דוגמה קיצונית. במקרים הקודמים שעלו בתקשורת היו לימודים כביכול אבל פה לא למדו אפילו כביכול.

בשעתו כאשר עבדתי במשרד החינוך אנחנו הודענו לכל מקבלי הגמולים באשר הם שהם לא יוכלו עוד לקבל גמול אוטומטי אלא הם יצטרכו להיבחן על-ידי משרד החינוך בעצמו, במשרד החינוך יהיו בחינות. אז אדם שרוצה לא ללמוד בכלל או ללמוד כביכול יידע שעצם העובדה שהוא מביא תעודה עדיין איננה מַספקת או מְספקת והוא צריך לעבור בחינות אחרות. אם הוא עובר אותן, נהדר, סימן שהוא למד משהו ושהוא יודע משהו. איך בסופו של דבר, אם בכלל, זה יושם או לא יושם אני לא יודע להגיד.

לא פעם באים אלינו בטענות למה אנחנו רודפים את השלוחות. אני הייתי ידוע כאחד מרודפי השלוחות הגדולים. השלוחות, פרט למקרים ממש יוצאי דופן, זה מעשה רמייה.

זה יותר גרורות מאשר שלוחות.

הגדרה יפה. אני מאמץ אותה. חוץ ממקרים ממש יוצאי דופן מדובר ברמייה ובזילות של ההשכלה הגבוהה, אולי להוציא מקרים מעטים. אני אומר את זה רק ליתר ביטחון, לא משום שאני מכיר מקרים כאלה.

יש יוצאי דופן.

אני לא בטוח אבל כדי לא לחטוא בשפתי וכדי שאף אחד לא יתבע אותי לדין למרות חסינותי, אני לא מכיר מקרים כאלה. זה אף פעם לא דומה ללימוד במוסד להשכלה גבוהה, זה רק עניין של דרגת הזיוף ודרגת הרמייה. לא ממש לומדים כפי שלומדים במוסד להשכלה גבוהה. אז פה לומדים לרבע ופה לומדים לחצאים ופה לומדים אולי לשלושת-רבעי אבל ברור שזה לא אותו דבר.

שולחים סטודנטים למוסדות להשכלה גבוהה בישראל. אני לא רוצה להתבטא באופן וולגרי אז אני לא אגיד איך צריך לומר בסלנג שהם מאוד מאוד מתאמצים. הם מתייגעים על השכלתם האקדמאית. ואחר-כך, תלוי בתואר, אחרי 3-4 שנים הם מקבלים תואר ראשון, ואחרי עוד 2- 4 שנים הם מקבלים תואר שני, ותואר שלישי זה בכלל מאמץ מיוחד. ופה יוצאים ידי חובה גם במוסדות הלכאורה טובים יותר. יוצאים ידי חובה, לומדים בחיפוף נמרץ ואחר-כך מקבלים עוד גמולים בעבור זה.

לכן בכל מקום שוועדת החינוך והתרבות יכולה להפעיל את השפעתה כדי לעקור את הנגעים האלה של השלוחות היא צריכה לתרום את תרומתה.

התופעה הזאת מדאיגה אותי מאוד, בפרט שהיא עכשיו פשתה בצפון הארץ, באזור המגורים שלי, האזור שאני מכיר. אני למדתי פעם שצריך לחנך את התלמידים לשמור את המידות מכל משמר ולתת להם גם דוגמה אישית. במקרה הזה אנחנו נצטרך לחנך את המורים, לשמוע את המורים ולראות מה קרה. אני מציע שתהיה פה חקירה יסודית, בלי שום הנחות. התופעה אמנם נתגלתה עכשיו בצפון אבל אני חושש שהיא לא התחילה ולא נגמרה שם. אני יודע שבצפון בהרבה דברים אנחנו רק מחקים את מה שקורה במקומות אחרים.

מצפון תיפתח הרעה אבל זה לא כל הרעה.

לא כל הרעה שם.

בכל אופן, כולנו חייבים לפעול במלוא האחריות, עכשיו בישיבת הוועדה כהתחלה אבל בהמשך בתוך משרד החינוך ובתוך כל הדרגים האחראים. דבר כזה לא יכול להתקיים. צריך לבדוק עד הסוף, גם אם זה התחיל לפני 10 שנים או 5 שנים. זה הרי מתחיל טיפין-טיפין. אני מניח שזה התחיל באחד לפני 10 שנים, ובחמישה לפני 8 שנים. עכשיו כשזה פשה אז זה התגלה. אבל צריך לחזור לשורש העמוק ביותר, לבדוק את כל הדברים האלה ולשרש אותם, ולכפר על החטאים האלה.

תודה. אני מבקש לשמוע את רב-פקד גלאור ואחריו את סגן נציב שירות המדינה למשמעת.

קודם כול אני רוצה להגיד שהחקירה הזאת לא התפוצצה לנו בפנים לפני יומיים. החקירה על אוניברסיטת "המברסייד-לינקולן" התחילה לפני יותר משנה. "המברסייד" היא אוניברסיטה אנגלית שפועלת בעיר האל. אנחנו נמצאים עדיין בשלב של חקירה ולפני חיקור דין באנגליה והממצאים קשים מאוד. הסיפור של האוניברסיטה המולדבית "יון קראנגה" הוא לא סיפור ייחודי. יש 5,500 בוגרים בשלוחת אוניברסיטת "המברסייד" בישראל.

השלוחות פרוסות על פני כל הארץ, לא רק בצפון אלא מצפון ועד אילת. נכון שבאמת רוב התלמידים הם מאזור הצפון.

כשאתה מדבר על 5,500 בוגרים, לא כולם ממערכת החינוך.

לא. זה גם אנשי משטרה, גם אנשי צבא, גם אנשי שירות הציבור ממגזרים אחרים.

כל מי שמקבל גמול.

אם מדובר על משרד החינוך ועל מורים אז יש שם תופעה שמעוררת תהיות, של 350 מורים בישראל שלמדו ישירות לתואר שני מבלי שהיה בידם תואר ראשון. כאשר סיימו את התואר והביאו את המצג הזה למשרד החינוך, משרד החינוך אמר: מה הדבר הזה? אנחנו לא מכירים דבר כזה. חבר'ה, צריך ללמוד תואר ראשון. נתנו אפשרות ללמוד לתואר ראשון אבל לימודים לא בוצעו בפועל למרות שזה מה שסוכם. למעשה זה דבר שמשרד החינוך לא ידע עליו, זה היה יותר בין הזכיינים לבין אותם מורים. המורים חשבו שהם ילמדו תואר שני ונגמר הסיפור ואז אמרו להם שהם צריכים גם תואר ראשון, שזה גם כסף וגם זמן. אמרו להם: תגישו בין 5-7 עבודות. סיפקו להם מסמכים פיקטיביים, גליונות ציונים ורשימת קורסים שבכלל לא בוצעו, וזה מופיע בעדויות.

מי זה "הם" שסיפקו?

אותם זכיינים סיפקו לאותם מורים תעודות על לימודים שלא בוצעו בפועל לתואר ראשון.

אותה אוניברסיטה באנגליה אכן קיימת?

האוניברסיטה עובדת וקיימת. האוניברסיטה הפסיקה את פעילותה בישראל לאור הנחיה של פרקליטות המדינה למשרד החינוך ולמועצה להשכלה גבוהה ביולי 1999.

זאת היתה שלוחה זרה בארץ?

זאת היתה שלוחה זרה שהתפרסה על פני כל הארץ, בעיקר בצפון.

כשאנחנו עושים בדיקה השוואתית אנחנו מגלים כאלה שנושאים בשני תארים, אנשים שמופיעים ברשימות שיש להם תואר שני מבלי שמצוין תואר ראשון, או ששני התארים מופיעים ביחד וההנחה היא שהתארים מזויפים. אנחנו נקבל תשובה מלאה רק אחרי חיקור דין בנושא הזה, לאחר שנציג את אותם מסמכים החשודים כמזויפים בפני אנשי האוניברסיטה באנגליה.

אנחנו רואים גם תופעות של מורים בכירים בבתי-ספר שהיו שותפים לזה. למשל אחת המורות בבית-הספר הריאלי בחיפה, שהוא בית-ספר מכובד, מחזיקה בתואר שני כאשר היא לא למדה מעולם. היא קיבלה תעודה מבלי ללמוד בזכות בעלה שהיה זכיין-משנה של השלוחה וגייס עובדים לטובת הזכיין.

מורה טובה?

זה בית-ספר מכובד.

האם זאת מורה שהיתה קודם בבית-הספר או שהיא התקבלה לבית-הספר בעקבות התארים הללו?

היא היתה מורה בבית-הספר והיה לה תואר ראשון ביד מאוניברסיטה מוכרת בישראל.

כלומר, זה מישהי שיודעת מה זה תואר ואיך רוכשים תואר.

כולם יודעים, גם אלה שאין להם.

כולם יודעים מה זה תואר.

לגבי אוניברסיטת "יון קראנגה" ממולדביה, שבגינה אנחנו כאן, מדובר ב-50 מקרים, כולם במגזר הערבי.

זה כל המקרים?

זה מה שידוע לנו.

350 המורים מהאוניברסיטה האנגלית הם ממגזרים שונים?

כן.

ב"יון קראנגה", האוניברסיטה המולדבית, נתפסו 50 מקרים רק במגזר הערבי. מתוכם 43 מורים – 10 מתוכם מנהלי בתי-ספר – וכן 7 פסיכולוגים, כאשר אחד מהם אפילו עבד כבר בעיריית עכו ונתן שירותים פסיכולוגיים. הוא כבר לא עובד שם יותר.

רוב החשודים הם מהצפון, פרט ל-3 מהדרום ועוד 2-3 מהמרכז. אנחנו מדברים אפילו על תארים שניים ושלישיים ואפילו תואר פרופסור אחד. במקרה הזה מדובר על לימודים שכלל לא התקיימו. פה מדובר על קניית תעודות והצגה של התעודות במשרד החינוך בניסיון לקבל הכרה.

צריך להגיד שהאוניברסיטה המולדבית עצמה הכחישה כל קשר לאנשים ואמרה שהיא לא מכירה אותם.

את המסמכים המזויפים עשו ברומניה.

לגבי "המברסייד" החקירה מבחינת המשטרה נמצאת בשלבי סיום, למעט חיקור הדין באנגליה. החקירה מלווה על-ידי הפרקליטות. לגבי "יון קראנגה" החקירה נמצאת בשלבים צעירים יותר.

אני רוצה לשאול את סגן נציב שירות המדינה, היות ובשתי הפרשיות הללו מדובר על כ-400 מורים, ולגבי חלק מהם הנושא נבדק כבר כשנה, האם יתכן מצב שהאנשים האלה עדיין עובדים כמורים? אילו פעולות משמעתיות אתם נוקטים כלפי המורים האלה? אולי אחר-כך גם גברת גב ממשרד החינוך תתייחס לזה.

הייתי רוצה להסביר את ההתנהלות. קודם כול, למען הסדר הטוב, יש מגעים בין המשטרה, הפרקליטות ונציבות שירות המדינה לגבי זהות הגורם שצריך לטפל בתיקים אלה או אחרים על-פי מידת החומרה של התיק, כלומר סוג העבריינות הפלילית שמתגלית, וזהות הגורם הבכיר – אם מדובר במורה או מדובר במנהל או במפקח או בחשב בכיר, כפי שהיה באחת התיקים שקשורים ל"המברסייד". העניין הזה כרגע בתהליכי גיבוש כיוון שהחקירה שעורך רב-פרק גלאור נמצאת עדיין בעיצומה.

לגבי כמה מקרים בולטים שהמידע עליהם הועבר על-ידי המשטרה, כשמדובר במפקחים בכירים, כשמדובר בחשב בכיר במשרד ממשלתי, אנחנו השעינו את האנשים האלה משירות המדינה, כלומר הם יושבים עכשיו בבית ואנחנו מחכים לתוצאות החקירה הפלילית בעניינם.

הם יושבים בבית למרות שעוד לא הוגש כתב אישום?

כן, למרות שלא הוגש כתב אישום. אנחנו התערבנו בהליכים האלה בתחילתם על-פי חוק שירות המדינה.

כשאתה אומר "בכיר", מדוע מורה שהוא אולי לא בכיר אבל הוא עומד יום-יום מול תלמידים ואמור לחנך אותם, למה שהוא לא יושעה מיד?

כיוון שההשעיה אצלנו נגזרת גם מהזמן שחלף מאז שהתבצעה העבירה, אם בכלל יש ראיות לקיום העבירה הזאת, ועד שהחומר מגיע לידיעתנו. הנושא הזה טעון גם חוות דעת של פרקליטות המדינה. נדמה לי שלא נמצא כאן אף נציג של פרקליטת המדינה שיכול היה להאיר את עיניכם בסוגייה הזאת.

אנחנו הזמנו אותם.

יש להם משקל רב בהכרעה בנושא הזה מכיוון שכל החלטה שלנו על השעיה טעונה התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו. בגלל היקף התיקים, בגלל הבעייתיות הראייתית אנחנו בחנו את שאלת ההשעיה רק במקרים הבולטים שאין עליהם פקפוק ראייתי.

מה לגבי אלה שהודו, שאמרו: סליחה, טעיתי? לפי התקשורת יש כאלה.

כמו בכנסת. מה אתה רוצה מאחרים?

בעניין הזה נערכה ישיבה אצל פרקליטת המדינה לפני כשנה ונקבעו קריטריונים מצטברים על דרך הטיפול, הפלילית והמשמעתית, בתיקים האלה. בחלק מהמקרים מדובר למשל באי-הגשת עבודה אחת או שתיים מתוך סט של עבודות. יש להבין שחלק גדול מהאנשים שלמדו בשלוחות האלה הם אנשים תמימים שאכן הגישו את העבודות כנדרש. אגב, מדובר באוניברסיטאות תקפות וקיימות בכל המקרים, כך ב"לטביה", "ברלינגטון", "המברסייד", "יון קראנגה" וכולי. אלה אוניברסיטאות שפועלות כדין בארצות שבהן הן פועלות. השלוחות הן אותם מוסדות פיקטיביים או סמי-פיקטיביים שהוקמו כנראה לצורך גלגול כספים בהיקף גדול מאוד. הן משכו אליהן דמויות בולטות במגזר הציבורי, אנשים שרצו לקבל את הגמול ומשכו אחריהם אנשים אחרים. אותם אחרים, שאולי מדובר במאות ואלפים, אין לי מושג מה ההיקף – אולי בעניין הזה חברי יכול להאיר את עיניכם יותר ממני – הם אנשים שלאו דווקא באו משירות המדינה פרופר אבל אלה אנשים שלמדו כדין, הגישו עבודות, התכוננו, חשבו לתומם שהם מקבלים תואר, שאמנם מגיע אליהם בדרך קלה למדי אבל הם עשו את מה שהם היו צריכים לבצע.

אנחנו מטפלים באותם מקרים שבהם אנשים קיבלו עבודות מבנק עבודות מוכן. עבודות כאלה, כנראה אותן עבודות, מסתובבות אצל אותם אנשים שהגישו אותן. אף אחד לא בדק את כשרות העבודות, את הרמה האקדמית שלהן וכולי. בחלק גדול מאותם מקרים היה כנראה מדובר בפיקציה אחת גדולה. באותם מקרים בולטים אנחנו טיפלנו והשעינו אותם, ככל שזה נוגע לעובדי מדינה.

למה פקטור הזמן הוא רלוונטי? מה זה שייך לזמן? ואם זה יותר זמן, אז מה?

פקטור הזמן הוא אחד הפקטורים הרלוונטיים לעניין הזה, כששוקלים יחד עם זה גם את היקף הראיות.

על זה לא שאלתי. אני מבקש שתשיב על מה שאני שואל. היקף הראיות – אם זה לא מוכח זה עניין אחר, אז יש קושי משפטי, הכול ברור. על זה לא שאלתי. מה שברור אני לא שואל. אמרת שיש פקטור של זמן. מה עניין הזמן לכאן? מה זה משנה?

אני מאמין שפקטור הזמן שחלף הוא אחד השיקולים שבגינם הפרקליטות נמנעת כעת מלתת את חוות דעתה.

למה?

צריך לשמוע את הפרקליטות בנושא הזה.

אבל מה דעתך? מה הקשר של פקטור הזמן? נניח שזה היה לפני 5 שנים. אז מה? זה רק מחמיר את העניין. זה עושה את העניין טוב יותר אם כבר 5 שנים הוא מקבל גמולים שלא כדין?

קודם כול, אני מסכים אתך. אני רוצה שתבין שהתיקים האלה היום מפוזרים בפרקליטויות השונות. מדובר בעשרות רבות של תיקים. אני לא בטוח עד כמה התיקים נבחנו שם ומה הבשלות שלהם להגשת כתבי אישום. אחד הקריטריונים, יחד עם פקטור הזמן, הוא אם מוגש כתב אישום או לא מוגש כתב אישום באותה פרשה כדי להצדיק את הליך ההשעיה שהוא הליך קשה מאוד מבחינת האיש.

ברשותך, אני רוצה לשמוע את גברת גב ממשרד החינוך. איך אתם מתייחסים לעניין? אל תתני לנו תיאור טכני איך גיליתם את זה אלא אנחנו רוצים לדעת מה אתם עושים בעניין הזה. אתם מחכים שהמשטרה ונציבות שירות המדינה יתקדמו?

ברגע שהאנשים האלה סיימו את לימודיהם הם צריכים לקבל אישור של היחידה להערכת שקילות תארים במשרד החינוך. עם האישור הזה הם הולכים הלאה ומקבלים את הגמולים או זוכים במכרזים.

מקבלים העלאה בשכר.

לגבי הקבוצה הזאת, פשוט לא נתנו להם אישורים. זאת אומרת, זה מיד נעצר. לכן הם גם לא קיבלו דבר.

כלומר הם לא הצליחו לרמות אתכם, הם רק ניסו.

נכון. זה מיד הועבר לרשויות החקירה. לגבי קבוצות אחרות, הדברים מתגלים מדי פעם.

מה העלה את חשדכם?

שהגיעה קבוצה יותר מדי גדולה בבת-אחת.

הם גם לא יצאו למולדביה.

כאשר אנשים באים לקבל את האישור הם צריכים להביא תצהיר מעורך-דין והם גם חותמים על תצהיר בפני הפקיד שמקבל אותם. לפעמים מדרך התשובה על התצהיר מרגישים שמשהו כאן לא בסדר. במקרים האלה הם לא ידעו אפילו איפה זה נמצא ואיזה אוניברסיטה. שאלו אותם באיזה שיטה הם למדו – שיטה פרונטלית או שיטת התכתבות – והם לא ידעו לענות על זה. כאן אפשר היה מיד לחוש שיש בעיה.

הבעיה כמובן קשה יותר כאשר האנשים יודעים איך לרמות. במקרים האלה עלו על קבוצות גדולות הרבה יותר, כמו ב"המברסייד", ואז התיקים מועברים לחקירת המשטרה ובהתאם להנחיות שלה אנחנו פועלים. בשלב הזה כל מי שמביא בקשה לשקילוּת מהאוניברסיטאות שבחקירה, לא נוגעים בו, זאת אומרת אנחנו לא מאשרים והם בהקפאה ולא מטופלים בשלב הזה עד שהעניין לא יתברר.

האם אתם במשרד החינוך נקטתם באילו פעולות מול המורים האלה, או שרק אמרתם שעכשיו המשטרה תבדוק?

אני לא עוסקת בשטח הזה ואני לא יודעת אם נקטו באופן ספציפי בצעדים כלפי אנשים בודדים. באופן כללי אני יודעת שלא, אבל אני לא יודעת אם נקטו צעדים כלפי אנשים ספציפיים.

נקודת המוצא שלי היא, לפני שצריך להיות בלש – כשמגיע מורה או אדם ואומר: "הנה, אלה התעודות" צריך להיות רישום אצלכם במשרד האם בכלל קיים מוסד כזה שמאושר על-ידכם.

חד-משמעית, ברור.

הרי התברר שהמוסד הוא בכלל פיקציה. לא בחוץ-לארץ אלא השלוחה בארץ.

למולדביה אין שלוחות אפילו, הכול מזויף.

אני שואל שאלה אחרת. כשבאה קבוצה ואומרת שהיא זכאית לתואר משלוחה שלא קיימת, הרי לא צריך להיות בלש לדעת שזה פיקציה. אני יודע שבמשרד החינוך יש רשימה, וגם מקיימים הרבה דיונים מי מאושר ומי לא.

בכל המקרים האחרים יש שלוחה. זה המקרה היחיד שפשוט זייפו תעודות.

במקרה של "המברסייד" זה נראה כאילו באנו לחפש אתונות ומצאנו מלוכה, למדו שם 5000 איש.

יש כאלה שלמדו. לשלוחת אוניברסיטת "המברסייד" בישראל יש 5,500 בוגרים ישראלים.

הרמאות שם היא בדרגות שונות.

יש שם מגוון של בעיות.

יש גם כאלה שגמרו כדין?

אני נותנת הסבר על אישור של מוסדות. יש כמה רמות. אנחנו מאשרים תעודות ממוסדות אוניברסיטאיים מוכר בחוץ-לארץ. זה נוגע לכל העולים שמגיעים לארץ ואנחנו צריכים להכיר בתעודות שלהם. יש ספרות מיוחדת, ספרות בין-לאומית שעל-פיה אנחנו עובדים. בהתאם לספרות הזאת נקבע אם האוניברסיטה מאושרת. בשלב הבא אנחנו בודקים בתוך האוניברסיטה אם התלמיד עצמו למד: כמה שעות הוא למד, כמה שנים הוא למד וכדומה.

לגבי שלוחות בארץ, רק שלוחה שיש לה רשיון פעולה מהמועצה להשכלה גבוהה מתקבלת אצלנו. אם זה מוסד שאין לו רשיון פעולה מהמועצה להשכלה גבוהה, אפילו אם היה לו רשיון בעבר ותוקף הרשיון פג, גם אז אנחנו לא מקבלים.

מתוך 5,500 הבוגרים של שלוחת אוניברסיטת "המברסייד", כנגד כמה הצעתם לפעול?

כדי שהתמונה תהיה ברורה, למשטרה אין יכולת לחקור 5,500 בוגרים. הדרישות מלכתחילה היו לחקור בין היתר לא רק את הגוונים הפנימיים אלא את ההתנהגות של האוניברסיטה. אנחנו הלכנו בכיוון אחר כדי להתמקד יותר בנושא של עבירות פליליות.

אפשר לומד ש"המברסייד" דומה לפרשת "לטביה"?

יש להם מאפיינים שונים. אני מכיר גם את הסיפור של "לטביה" אבל "המברסייד" זה דבר שונה. יש פה מִצְרָף של דברים בעייתיים. היתה "חגיגה" באותה תקופה כשכיתות לימוד נפתחו גם בתחנות דלק. יש דרישות של המועצה להשכלה גבוהה שלכל כיתה או שלוחה צריכה להיות ספרייה, אפילו בודקים אם יש כיסא ושולחן לכל תלמיד, אם יש לוח וגיר ואמצעי המחשה. זה המצב, התמונה היא עגומה מאוד.

היה להם אישור מהמועצה להשכלה גבוהה?

היו אישורים, הכול עבד יפה מאוד.

אני מבקשת לשאול לא למה עכשיו עלו על השלוחות של אוניברסיטת מולדביה ושל אוניברסיטת "המברסייד" בארץ. אני שואלת את משרד החינוך למה בכלל מעסיקים במערכת החינוך מורים שאין להם תואר ראשון או תואר שני. למה מורה שאין לו תואר ראשון בכלל נכנס לכיתה?

זה לא שייך לדיון שלנו היום.

הגשתי הצעות חוק, שבלי תארים אי אפשר לעבוד בבית-ספר, אבל בגלל שעבר חתול שחור בתוך הליכוד לא הייתי יכולה לקדם אותן.

נשמע את נציג הסתדרות המורים, מר אילן בהירי.

קודם כול אני רוצה להביע איזה מחאה. יש קרוב ל-150,000 מורים וכאן מדברים על איזה קומץ קטן שנתפס וכבר אומרים: "עובדי ההוראה". אנחנו מטילים כתם מאוד-מאוד לא טוב.

מי מטיל את הכתם? אלה שקנו תעודות.

אלה העשבים השוטים. חס וחלילה, אני יודע שאף אחד לא מתכוון לזה להטיל כתם על כלל המורים.

ראיתי לנכון לומר את זה.

אמרת ועכשיו תמשיך. חובתך להגיד את זה. האם מישהו כאן מדבר על 150,000 מורים? דיברנו על 50, ועכשיו שמענו שיש אולי עוד כמה.

אני מסכימה עם דבריו, שצריך להיות זהירים מאוד בהכללות.

מאה אחוז. הבעיה היא רק שגם כמה מראשי הסתדרות המורים לא היו מספיק זהירים.

נכון, ואתה יודע שהם הלכו.

הם לא הלכו בקלות ולא מיד.

הוא דווקא הלך בקלות מאוד, אבל לא משנה, אנחנו לא נכנסים כרגע למה שהיה. אני רוצה לומר כרגע דבר אחד, הסתדרות המורים לא תומכת בדברים האלה והיא מוקיעה אותם.

לאור דבריך אני כבר מתחיל לחשוד.

תתחיל עם "מוקיע" ורק אחר-כך תגיע ל"אבל".

ה"אבל" הוא קודם כול בעקבות זה שאני שומע שכל הזמן מדברים על מורים ומורים ומורים, ו"המורים הורסים את מערכת החינוך". זה לא רק מורים. גם חבר הכנסת שריד אמר שזה לא רק מורים. יש גם עובדי מדינה אחרים.

אנחנו ועדת החינוך והתרבות. בוועדת הפנים ואיכות הסביבה ידונו בעניין עובדי רשויות.

יש כאן גם תביעה של הסרת חסינות לחבר כנסת שחשוד בגניבת תואר, מה לעשות.

הסתדרות המורים מוקיעה את הדברים האלה, בוודאי, היא לא תומכת בזה. יחד עם זה, צריך לדבר גם על אנשי הוראה שלמדו באוניברסיטאות האלה ועשו את הדברים נכון, למדו, הגישו עבודות. לכן אני אומר, צריך לבדוק כל מקרה לגופו ולא לשפוך כאן את כל המים עם התינוק. היום הופתעתי כאשר נתקלתי לראשונה במין שלוחה כזאת של אוניברסיטה. שמעתי על "לטביה", שמעתי על הדברים האלה. אני אומר שוב, אנחנו מוקיעים את זה, אנחנו לא שמחים. אנחנו אפילו מתביישים במקרים כאלה. אבל צריך לבדוק כל עניין לגופו.

זה לא עונש קולקטיבי בכל מקום שמישהו לומד באוניברסיטה.

האם לדעתך מורה שהוגש נגדו כתב אישום, ושבחקירה הודה במעשים הללו, ראוי להמשיך ללמד יום-יום בכיתה?

אני גם מורה לאזרחות ועד שאשמתו לא הוכחה - - -

הוא כבר הודה.

אתה רוצה שעד סוף התהליך, עוד 2-3 שנים, הוא ימשיך ללמד תלמידים?

אתה יודע שיש אנשים שהיו בהנהגת המדינה והושעו מתפקידם לא כאשר הם הורשעו אלא כאשר הוגש נגדם כתב אישום. אתה יודע את זה?

אתה יודע גם על אדם, שאתה מכיר אותו, שהוגש נגדו כתב אישום ובמשך 10 שנים הוציאו את נשמתו וכאשר הוא נמצא זכאי הוא נפטר 10 ימים אחרי הזיכוי.

אני שואל על מי שהודה כבר עכשיו שהוא קנה תעודה.

אם אדם הודה, הוא צריך לקום וללכת, אסור להשאיר אותו.

התקדמנו. כלומר הסתדרות המורים מסכימה שמי שעשה מעשה כזה והודה – או כפי שאני אומר כשהוגש נגדו כתב אישום או כפי שאתה אומר כשהוא הורשע – יושעה. ושוב, השעיה זה לא פיטורים. אם אחר-כך הוא יימצא זכאי אתה יכול להחזיר לו את הזכויות וגם את הכבוד.

אדוני היושב-ראש, עד כמה שאני יודע אתה עורך-דין במקצועך.

בכל הכבוד, דעתך לא חשובה וגם דעתו ודעתי לא חשובה. למה? כי יש פסיקות בג"ץ בעניין הזה. בג"ץ כבר מזמן פסק שלא מחכים להרשעה. לכן בכלל לא חשוב מה אנחנו חושבים, עם כל הכבוד לנו.

אמר כאן סגן נציב שירות המדינה שכמה בכירים – לאו דווקא ממערכת החינוך – הושעו. לטעמי מורה שמלמד ילדים בכיתה א' או בכיתה ה' או בכיתה י"א הוא בכיר מאוד. הוא מחנך ואסור שיעמוד מול תלמידים.

יש פסיקות ברורות בעניין הזה. איך יסתכלו על מורה כזה בכיתה?

הדברים נהירים לי מאוד. מורה שהודה והוכחה אשמתו, אסור לו לעמוד יום אחד בכיתה. אני לא מדבר על אלה שהודו או כאלה שהורשעו אבל לפעמים אחר-כך מסתבר שהדברים לא כל-כך מדויקים. צריך לחשוב גם על האנשים האלה. מה שאמר חבר הכנסת שריד, אם יש בג"ץ מי אני בכלל שאתווכח עם בג"ץ אבל אני אומר שצריך לחשוב גם על המורים האלה.

יש בג"ץ בעניין הזה שעל-פיו מר דרעי היה צריך לפרוש.

אני חושב שיש תמימות-דעים סביב השולחן הזה על רמת החומרה וגם על הצורך בהשעיה. השעיה נעשית בהחלט לא רק עם הגשת כתב-אישום אלא גם בשלבים מוקדמים יותר, בשלב ההודאה ולעתים גם בתחילתה של חקירה כשיש חומר ראיות לכאורה שלא קשור אפילו בהודאה אלא שקושר את האיש לביצוע עבירה מסוימת ודי בכך כדי להשעותו.

בעניין הזה אנחנו מחכים לאור ירוק מהמשטרה שמבצעת את החקירה, והחקירה של המשטרה לא תמיד מתבצעת במהירות שהיינו מצפים לראות, וגם מהפרקליטויות השונות, שגם עם ההתנהלות שלהן יש לנו בעיה. כשאנחנו נקבל אור ירוק מהגורמים אלה, תישקל ההשעיה של האנשים האלה. באותם מקרים שהשעינו, לא השעינו רק בגלל הבכירוּת של האנשים אלא בגלל חומר הראיות שהיה מצוי בפנינו, ולא נמנענו במפגיע מלהשעות מורים. קודם כול, ברור לחלוטין שמפקח, שתפקידו לפקח על המורים, דמו אדום יותר מדמו של המורה הפשוט לצורך העניין הזה. גם לגבי המורה הפשוט אנחנו נשעה אותו או נשקול את השעייתו ברגע שיוגשו כתבי אישום. עד היום ההתנהלות של הגשת כתבי-אישום בפרקליטות היא אטית מאוד.

אני רק רוצה להשלים את התמונה המספרית. קיבלנו עד היום 30 תיקים כאלה לטיפול משמעתי מתוך מאות התיקים שנמצאים בחקירה. החליטו שבתיקים האלה די ברמה המשמעתית, אין להם את החותם הפלילי המובהק בגלל נסיבות כאלה או אחרות. מתוך 30 תיקים הגשנו עד עכשיו 7 תובענות. אגב, אם דובר על לימוד בתחנת דלק אז באחד התיקים גם היה לימוד במשרדי מס הכנסה בתל-אביב שהיה מקום מפגש של התלמידים, בהשראת אחד מאנשי מס הכנסה שעבד שם. מתוך 7 התיקים, 5 הם אנשי מס הכנסה. אחד מהם, סמנכ"ל הרשות לשיקום האסיר, פורש בימים אלה משירות המדינה בשל העובדה שהוגשה נגדו תובענה.

עכשיו הוא הולך להשתקם ...

הוא המורשע הראשון בפרשה הזאת והיד עוד נטויה.

אולי נשמע גם את הגברת מהמועצה להשכלה גבוהה, עו"ד יעל טור-כספא. איך אתם רואים את הנושא הזה?

אנחנו כמובן רואים את הנושא הזה בחומרה. יחד עם זה, לפחות ממה שאני קוראת על הנושא הזה בעיתונות, זאת איננה פעילות שקשורה לסמכויות המועצה להשכלה גבוהה. היינו, לא התקיימה פעילות לימודית בישראל שדורשת רשיון של המועצה להשכלה גבוהה.

כך זה במקרה היוצא דופן של "יון קראנגה". זה פחות מעניין אותנו. אנחנו מדברים למשל על האוניברסיטה האנגלית "המברסייד", זה המקרה שאתם צריכים לתת בעניינו תשובה. זה שבמקרה של "יון קראנגה" היה סחר בתעודות ואפילו לא היתה שלוחה, זה באמת לא עניינכם. מאיפה למועצה להשכלה גבוהה לדעת על דבר שלא קיים? אנחנו מדברים על הדברים שמתקיימים בתחנות הדלק.

אנחנו יודעים שאתם לא מפקחים אקדמית על השלוחות אבל האם אתם בודקים שיש כיתה וכיסאות ושולחנות?

מעבר לבדיקה של זהות הלימודים למוסד האם, המחוקק קבע כמה תנאי-סף וביניהם התנאי הקבוע בחוק, שיש מקום לימודים שמבטיח רמת לימודים נאותה. זה אחד התנאים שנקבעו בחוק ואנחנו בודקים למשל מינימום ספרים בספרייה, אנחנו כן בודקים תנאים כלשהם.

היה נציג שלכם בתחנת הדלק ובמשרדי מס הכנסה?

אנחנו כן מעורבים במה שאירע ב"לטביה", ולמיטב ידיעתי גם ב"המברסייד" ו"ברלינגטון". התלונות שהחלו את כל הבדיקה באו מהמועצה להשכלה גבוהה במסגרת צוות אכיפה שמתקיים עם פרקליטות המדינה. הנציגויות האלה בישראל מעולם לא פעלו ברשיונות של המועצה להשכלה גבוהה אחרי כניסת החוק לתוקף. "לטביה" לדוגמה פעלה על-פי אישורי פעולה שניתנו באופן וולונטרי על-ידי המועצה להשכלה גבוהה.

"המברסייד" – האם שמעת היום את השם הזה לראשונה, כמוני?

לא, אני מכירה את השם של "המברסייד" ושל "ברלינגטון". כמו שאמרתי, התלונות על הפעילויות האלה באו מהמועצה להשכלה גבוהה בעת כניסתו של החוק לתוקף. המוסדות האלה לא קיבלו רשיונות לפעולה מהמועצה להשכלה גבוהה והם נמצאים בחקירה משטרתית.

כמה רשיונות מעודכנים של המועצה להשכלה גבוהה יש היום לשלוחות? לא מה שהיה פעם.

אני יכולה לבדוק את זה. אני פשוט לא עובדת ביחידת השלוחות.

יש הבדל גדול אם אנחנו דנים במצב של נניח 5 אישורים או של 500 אישורים.

זה לא 500 ולא 5. משהו כמו 15 אישורים. לכל תכנית לימודים ולכל מקום לימודים מתקבל רשיון נפרד. כלומר, זה לא ניתן פר מוסד אלא פר תכנית לימודים.

כמה תכניות לימודים כאלה יש לנו, מה ההיקף?

אני מוכנה לבדוק. לא מדובר על מאות. צריך להדגיש, היקף הפעילות בשלוחות בישראל ירד באופן משמעותי ודרסטי מאז כניסת החוק לתוקף, ובמיוחד בתקופה האחרונה מאז שהחוק נלמד והופנם והוצאו הנחיות לפרשנות החוק ולדרכי הפעולה והמועצה להשכלה גבוהה בעצם למדה להכיר אותו. אני יכולה לברר.

את יכולה לכתוב לי מכתב יפה ולספר לנו בכמה שלוחות, מחלקות, לא משנה כרגע, מדובר?

אני גם מוכנה לרדת כעת ולהביא את הנתונים.

אני מזכיר שאנחנו החלטנו לא מזמן לקיים דיון בנושא השלוחות ואז נבדוק את זה מחדש.

צריך לסגור את כל השלוחות, להוציא אולי 2-3 שלוחות שעשו מאמץ מיוחד. אחרת זה נגע שלא ניפטר ממנו לעולם.

היה כאן דיון על הכללים ואז אמרנו שאנחנו נדון בכל נושא השלוחות.

הרי צריך לחשוב באופן סביר, עד כמה שאנחנו מסוגלים, למה אדם בכלל יילך ללמוד בשלוחה. הרי אם הוא בונה-פידה רוצה ללמוד אז הוא יכול ללכת למוסדות רבים וגם לפטור את עצמו מדאגות, אם התואר כן טוב או לא טוב. למה בכלל אדם ירצה ללכת לשלוחה? הרי מלכתחילה יש פה דבר בעייתי. היום הרי ידוע, לשלוחות אין שם טוב, חוץ אולי מ-2-3 שלוחות. עצם העובדה שאדם בורר לעצמו שלוחה כדי ללמוד בה, היא כבר אומרת דרשני. יש פה כבר רצון לעשות את החיים קלים יותר מכפי שהם באמת. כל אחד מאיתנו רוצה שהחיים שלו יהיו קלים יותר.

עו"ד טור-כספא, אמרת שאת יכולה להביא את הרשימה. תבדקי גם ואמרי לנו האם לשלוחת "המברסייד" היה בכלל רשיון.

זה בעייתי מאוד.

את הכסף אתה כבר מוציא, ואתה משלם לא מעט, לפעמים יותר מאשר במוסדות מוכרים.

גברת גב, עם כל הכבוד, וטוב שבאת לכאן, הייתי מצפה שמשרד החינוך ישלח לכאן גם מישהו שיוכל לומר לנו איך הוא רואה את הנושא מבחינה ערכית ומה הוא הולך לעשות מול המורים האלה.

מצד האכיפה. לא מהצד הערכי.

עוד לא שמענו ממשרד החינוך שגם הוא סבור שמורים לא יכולים להמשיך ללמד כאשר הם רימו וזייפו. אני מצטער שמשרד החינוך לא שלח מישהו כזה. עם כל הכבוד, את תיארת יפה את הדברים שהם בתחום טיפולך. חבל שמשרד החינוך לא שלח אדם נוסף שיאמר את עמדת המשרד.

זה אומר שאין להם עמדה.

יש לך ספק שמשרד החינוך מגנה את הדברים האלה?

השאלה היא האם המשרד נוקט באמצעים משמעתיים.

אנחנו נצטרך להשמיע את העמדה, אין ספק. חברת הכנסת גמליאל, רצית לדבר?

אני אמרתי את דברי.

אני ממליץ שהוועדה תקבל החלטה להעלות תיכף ומייד את הרב-פקד לסגן-ניצב בגלל העובדה שהוא אמר "תארים" ולא "תוארים". מי שאומר "תארים" ולא "תוארים" כבר מגיע לו סגן-ניצב.

אני מציע החלטה כדלהלן: 1) ועדת החינוך והתרבות מזועזעת ומודאגת ביותר מגילוין של תופעות שחיתות בקרב מורים ומחנכים שהעזו לרכוש תעודות לתארים מאוניברסיטה במולדביה בה לא למדו מעולם.

הוועדה שמעה בדאגה על חקירה נוספת המתנהלת נגד בוגרי שלוחה בישראל של אוניברסיטה מאנגליה, המזכירה את פרשת אוניברסיטת "לטביה".

2) הוועדה קוראת למשטרת ישראל ולפרקליטות להשלים את החקירות במהירות, וככל שיוחלט להגיש כתבי אישום לעשות כן בלא דיחוי.

3) הוועדה קוראת למשרד החינוך, התרבות והספורט לפעול בנחרצות לביעור התופעה, בין היתר על-ידי השעיית כל מורה, מנהל או עובד הבא בקשר עם בני נוער מיד עם הגשת כתב-אישום נגדו והשעיית מי שהודה בעבירה.

כמו כן, יש לדרוש מכל עובד שקיבל כספים בתרמית בגין תואר כי יחזיר את הכספים מיד, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וזאת בלא קשר להליך הפלילי והמשמעתי.

הסוף הוא בעייתי. כל המוסיף גורע. תוריד את הסוף.

לפי דעתי אתה צריך לומר אמירה ערכית.

אני לא מדבר על קנס. אני מדבר על החזרת הכסף. שמעת, בפרשת מולדביה לא קיבלו כסף. בפרשת "המברסייד" יש כאלה שמקבלים גמול.

אדוני היושב-ראש, אני חושבת שהמשפט האחרון מיותר.

את לא רוצה שיחזירו את הכסף?

מעבר לזה, צריך להבהיר שבאמירה הזאת הוועדה חלילה וחס לא מטילה דופי בכלל המורים בישראל, לפי הבקשה של נציג הסתדרות המורים.

אין צורך. זה מובן מאליו. אנחנו לא נופלים במהמורה הזאת.

אם כבר, אני היססתי אם לא לכתוב שאנחנו קוראים להסתדרות המורים להוקיע תופעות של שחיתות בקרב מחנכים אבל החלטתי למחוק את זה.

אני רוצה להזכיר שנושא אוניברסיטת "לטביה" נמצא בפני בג"ץ ולהערכתי גם בעניין הכספי יהיו לזה השלכות על שלוחות של אוניברסיטאות אחרות.

אני אוותר על המשפט האחרון.

אני מציע לך, היושב-ראש, במקום להתפתל בכל הפיתולים האלה ובמקום להיכנס "לפני כתב אישום", "אחרי כתב אישום", וכולי, לומר שהוועדה קובעת – לוועדה מותר להתנסח גם באופן כזה – שברור לחלוטין כי כל מורה שידו היתה במעל הלימודים האלה לא יכול להמשיך להיות מורה, לא אחרי כתב אישום ולא לפני כתב אישום. זאת אמירה ערכית.

אני מצטרפת למה שאמרה חברת הכנסת מרינה סולודקין, שהוועדה רואה חשיבות כי המורים במדינת ישראל יהיו לפחות בעלי תואר ראשון.

"הוועדה קובעת כי כל מורה שידו היתה במעל בלימודים כוזבים או חצי כוזבים, איננו יכול להמשיך ולמלא את תפקידו כמורה".

אני שומע מגברת פרבר שיש את עמדת משרד החינוך.

דיברתי עם מר ציון שבת, מנהל אגף בכיר לכוח-אדם בהוראה. הוא אומר שברגע שהמשרד יקבל אינפורמציה מוסמכת מהמשטרה או מכל גורם מוסמך אחר על הזיוף הזה, הוא יפתח מיד כלפי המורה בהליכים משמעתיים עד למיצוי הדין. לא יוותרו לאף אחד.

האם "הליך משמעתי" פירושו גם השעיה?

כולל השעיה, בהחלט.

טוב, זה נרשם בפרוטוקול.

נכון לעכשיו יש לפחות שני מפקחים מושעים שאני יודעת עליהם.

זה מהפרשה הוותיקה.

הוא אמר: חד-משמעית.

בפרשה החדשה שמענו על 50 מקרים, מהם חלק כבר הודו באשמה.

רובם הודו.

אז הרוב הזה לא צריך להיות בכיתה, כבר היום.

האם המשטרה מעבירה את המידע הזה למשרד החינוך?

המשטרה מחויבת להעביר דוח אשמה לאחר חקירה באזהרה לנציבות שירות המדינה.

האם נציבות שירות המדינה העבירה למשרד החינוך, התרבות והספורט?

בפרשת מולדביה - - -

הוא אומר לך שהרוב הודו. האם קיבלת את זה כבר בכתב?

אנחנו פתחנו בפרשת מולדביה. זה התחיל בחקירה משמעתית שבגלל חומרתה סברנו שיש מקום להעביר אותה לחקירה פלילית. כיום היא נמצאת בין המשטרה לבין הפרקליטות, כשהפרקליטות עוד לא גיבשה דעה סופית.

כל הזמן שומעים ממך: "פרקליטות".

יש לזה חשיבות כי לפרקליטות יש מעמד סטטוטורי בחוק. אני רוצה שתבינו את העניין הזה. אנחנו מדברים על חבורת מורים מהצפון שהם מורים כשרים שניסו לשפר את תנאי הגמול שלהם בתעודה פיקטיבית מאיזה אוניברסיטה במולדביה. הנושא נמצא כעת בדיון בינינו לבין הפרקליטות לצורך ההחלטה על השעיה והעניין לא סגור.

"הוועדה מבקשת תוך שבועיים ימים לקבל מנציבות שירות המדינה וממשרד החינוך, התרבות והספורט את כל השמות והמספרים של המורים שכתוצאה מהפרשה הזאת בשלוחת אוניברסיטת מולדביה הושעו מתפקידם."

אני חושב שמספיק לנו מספר, לא צריך שמות. דיווח כמה מעורבים הושעו מתפקידם.

תוך שבועיים ימים. אגיד לך גם למה אני אומר את זה. יש לי ניסיון לא טוב עם גורמי האכיפה, גם במשרד החינוך עצמו וגם בנציבות שירות המדינה. עד שמגיעים שם לאכיפה זה קריעת ים סוף, ולאו דווקא מתוך רגישות-יתר לזכויות אדם. לו הייתי חושב שזאת הדאגה היתה דעתי נחה עלי. זה בגלל בירוקרטיה ובגלל פלפולים משפטיים.

אני הייתי נוהג בדרך מסוימת מאוד כדי להעביר את נטל ההוכחה לצד השני. אם מבחינה ערכית אתם חושבים שמורה כזה לא יכול להמשיך לשמש בתפקידו, תפטרו אותו או תשעו אותו. אם הוא יחשוב שנגרם לו עוול, שהוא יתבע אתכם, ותחת צו של בית-המשפט אתם תפעלו כפי שתפעלו. אני זוכר מקרים איומים ונוראים שאי אפשר היה לצאת מהמשפטנים ואי אפשר היה לצאת מהתסבוכת הבירוקרטית-משפטית ושום דבר בעצם לא נאכף על אף אחד.

אני מבקש להעיר ששבועיים ימים זה מועד לא ריאלי. אי אפשר יהיה לקיים תהליך השעיה תוך שבועיים ימים, אלא אם כן עושים השעיה דחופה על-ידי משרד החינוך, התרבות והספורט.

זה דחוף. אדם שהודה בקניית תארים. זה גם עבירה ממין העניין, זאת אומרת זה לא שהוא עבר איזה עבירה שלא קשורה בכלל בתפקידו, במעמדו, במחויבויות שלו כמורה. הרי הוא באמת לא יכול להיכנס לכיתה. איזה צורה יש לזה שמורה, שידוע שקנה תעודה מזויפת ביודעין - - -

זה לא רק ידוע אלא הוא הודה בכך בעצמו.

איזה צורה יש לזה שהוא יכנס לכיתה? מה הוא ילמד שם בכיתה? מה המקצוע שהוא ילמד?

אזרחות. אזרחות טובה. הוא ילמד כמה גמול אפשר לקבל בשנה?

אנחנו נסכם כך: מאחר והוועדה שמעה מנציג משטרת ישראל כי רוב 50 הנחקרים בפרשת שלוחת אוניברסיטת מולדביה הודו במעשה, הוועדה דורשת מנציבות שירות המדינה וממשרד החינוך, התרבות והספורט כי ימציאו לוועדה עד סוף חודש זה את מספר המורים, המנהלים והפסיכולוגים שהושעו מעבודתם.

תודה רבה רבותי.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00