כנסת פתוחה

פרוטוקולים/כלכלה/7767



2
ועדת הכלכלה
20.01.2004

פרוטוקולים/כלכלה/7767
ירושלים, י' בשבט, תשס"ד
2 בפברואר, 2004


הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 134
של ישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ו בטבת התשס"ד (20 בינואר 2004), שעה 9:45

1. תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים) התשס"ד-‏2004
2. תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור), התשס"ד-‏2004
3. תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה בדוד קיטור)(תיקון), התשס"ד-2003

חברי הוועדה: דוד טל – ממלא מקום יו"ר הוועדה

ולדימיר נמירובסקי סמנכ"ל תשתיות אנרגיה, המשרד לתשתיות לאומיות
דוד רודיק אגף ניהול משאבי תשתית, המשרד לתשתיות לאומיות
אדי בית הזבדי אגף ניהול משאבי תשתית, המשרד לתשתיות לאומיות
עו"ד זאב גרוס לשכה משפטית, המשרד לתשתיות לאומיות
אסף המאיר אגף התקציבים, משרד האוצר
גרישה דויטש מנהל מינהל תקינה, משרד התעשייה המסחר והתעסוקה
עו"ד אורית איטח לשכה משפטית, משרד התעשייה המסחר והתעסוקה
יבגניה ברנשטיין מקורות אנרגיה, המשרד לאיכות הסביבה
יונה אושפיז מנכ"ל יונה אושפיז מנועי חשמל, איגוד תעשיות מתכת וחשמל
אילון אושפיז יונה אושפיז מנועי חשמל, איגוד תעשיות מתכת וחשמל
טדי ניקולבסקי מהנדס, יונה אושפיז מנועי חשמל
נעמה בר גד איגוד יבואני מוצרי חשמל ואלקטרוניקה
אורן מנצור איגוד לשכות המסחר
דן למפרט איגוד לשכות המסחר
ראובן קמחי קריסטל מכונות ומוצרי חשמל, מנהל תמיכת המותג
משה אדר מנהל שירות ארצי ומנהל טכני, אלקטרה מוצרי צריכה
שמעון דן סמנכ"ל אלקטרה סחר
מודי קליינבורט מנהל יבוא, ישפאר הום טק
יהושע קפלן ראש המעבדה לאנרגיה
חני מונין הרשות להגנת הצרכן – מנהלת מחלקת סקרים ובדיקות

אתי בנדלר

לאה ורון

יפה קרינצה

1
1. תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים) התשס"ד-‏2004

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר יומנו תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגי של מנועי השראה חשמליים). מי קורא את התקנות?

יש לי הצעה פרוצדורלית. יש ארבע תקנות, שהן טכניות לחלוטין.

שמנו אותן בסוף התקנות המהותיות.

בסדר, אני קורא. "תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס"ד – 2004. בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לחוק מקורות אנרגיה, התש"ן – 1989 (להלן - החוק) ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות. 1. בתקנות אלה – "הממונה" – לרבות מי שהממונה הסמיכו לצורך אכיפת תקנות אלה; "מנוע" – מנוע השראה חשמלי אסינכרוני תלת-מופעי כלובי; "מעבדה מאושרת" - - -

רק לידיעתכם, המנועים האלה, שנשמעים דבר איום ונורא, משהו שבלתי ניתן לבטא את השם שלו, הם כיום הצרכנים של כ-70% מהאנרגיה במדינת ישראל.

כן, אבל על איזה סוג של מנועים מדובר כאן. מה זה מנוע השראה חשמלי אסינכרוני תלת-מופעי כלובי.

זו קטגוריה של מנוע חשמלי.

אני לא סתם שואלת. אני חושבת שצריכים להסביר לוועדה על איזה סוג של מנועים מדובר כאן. לתרגם את זה במובן של דברי הסבר.

כל המנועים הסינכרוניים, ורוב המנועים שאנחנו משתמשים בהם בארץ, כל מיני משאבות קטנות. זה שם הנדסי של המנוע.

תלת-מפעי זה תלת-פאזי.

כן.

אני ממשיך להקריא. "מעבדה מאושרת" כמשמעותה בסעיף 12 לחוק התקנים, התשי"י-1953".

האם אין מעבדות מאושרות נוספות? כמדומני שהוועדה אישרה בעבר מעבדות מאושרות נוספות, הובא לפחות חוק בעניין הזה.

זו שאלה במקומה, חוק להסמכת מעבדות.

אתם רושמים פה רק "כמשמעותה בסעיף 12 לחוק התקנים". האם לא גם כמשמעותה בחוק להסמכת מעבדות?

לאור העובדה שהבדיקה היא על פי תקן, מה שמפנה אותנו למעבדה זה התקן בחוק התקנים.

הרשות להסמכת מעבדות רק מסמיכה מעבדות, ומנהל התקינה הוא זה שמאשר. מעבדה מאושרת היא זו שמאושרת על ידי הממונה על התקינה, על פי חוק התקנים. אין נגיעה לרשות להסמכת מעבדות.

"התקן" – תקן ישראלי – ת"י 5289 "נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים אסינכרוניים, תלת מופעיים, כלוביים", אשר מופקד לעיון הציבור במכון התקנים הישראלי, רחוב חיים לבנון 42, תל-אביב וכן באגף ניהול משאבי תשתית, משרד התשתיות הלאומיות, רחוב יפו 234, ירושלים;"

האם את התקנים הישראלים אתם לא מפרסמים באתר האינטרנט?

אנחנו לא אחראים על התקנים הישראליים. מי שאחראי זה מכון התקנים.

יש נציג של מכון התקנים? אנחנו בוועדה משתדלים, שבכל מקום שמפנים למסמך משפטי שמופקד באיזשהו מקום - כדי להקל על הציבור - אנחנו בדרך כלל מבקשים להוסיף באותו דבר חקיקה, שעותק שלו מפורסם באתר האינטרנט של המשרד או של המכון או מה שלא יהיה.

התקנים כלל מופקדים בספריית מכון התקנים, והציבור מוזמן לרכוש אותם. בין היתר, אפשר גם לרכוש דרך אתר האינטרנט של המכון.

זאת אומרת, עיון אפשרי רק בספרייה ללא תשלום, אבל אם רוצים הביתה, צריכים לרכוש את זה.

בהחלט.

תקנה 2. "חובה לעמוד בתקן נצילות וסימון. לא ייבא אדם, לא ייצר ולא ימכור מנוע, אלא אם כן: (1) הוא עומד בנצילות המזערית המותרת על פי סעיף 3 – "נצילות" – שבתקן. (2) הוא סומן כנדרש על פי הפרק "סימון" שבתקן; (3) הוא נבדק במעבדה מאושרת, והועברו לממונה על ידי היצרן או היבואן, נתוני הסימון כאמור בפרק "סימון" שבתקן.

3. ביקורת. הממונה רשאי בכל עת סבירה להיכנס לכל מקום שמייצרים או מוכרים בו מנועים כדי לוודא קיום תקנות אלה.

4. תחילה. תחילתן של תקנות אלה ששה חודשים מיום פרסומן."

כמה כסף מדינת ישראל חוסכת בתקנות הללו?

אנחנו מעריכים על משהו כמו 60 מיליון קילוואט לשעה, או שווה ערך של 50,000 טון לשנה.

ואם נתרגם את זה לשקלים?

20 מיליון בערך.

בערך 24 מיליון שקלים, אבל הדבר הכי חשוב מבחינת המדינה, זה שיהיה חשמל. ה-60 מיליון קילוואט ז אפילו יותר חשוב מה-24 מיליון שקלים.

יש למישהו הערות בנושא הזה? בבקשה.

אנחנו יצרנים של מנועים חשמליים.

למען גילוי הנאות, עבדתי עם חברת אושפיז עד 1978.

ההערה שלנו, מקובל באירופה ובארץ שיש שני ב-סוגי מנועים. יש מנועים סטנדרטיים ויש מנועים בעלי נצילות גבוהה.. אני מאוד מצדדת באיכות טובה ככל שאפשר, וזה מקל עם שני קצוות. באירופה זה מקובל גם כן. בארצות הברית יש התקן הגבוה, המחמיר יותר. עקרונית אני בעדו, אבל.

מכון התקנים בארץ מורשה לבדיקות כלשהן, יש גם בתהליך העבודה אצלנו איזו 2000, וגם בדיקה של יבוא. ההתרשמות שלי הייתה שבניסוח כפי שהוא קיים היום, צריך לבדוק כל יחידה ויחידה. אני לא חושבת שזו הייתה הכוונה. הכוונה הייתה כנראה לבדוק מדגם או לקבל אישור לדגם ולא ליחידות. זה עניין של ניסוח.

דבר שני, יש מקום לבדוק ולהכשיר את המנועים כאן בארץ, כאשר הם מגיעים, וגם מסומנים. אני חושבת שיש צורך בזמן כדי לסכם את הנושא הזה, כדי לדעת מה ניתן לבדוק בצורה נכונה.

שישה חודשים, גברתי, זה לא מספיק?

לבדוק את זה – כן. לי נדמה היה שכתוב ארבעה חודשים. שישה חודשים זה ייתן זמן.

הכוונה היא להפעלה מהיום עוד שישה חודשים.

אני חושבת שאנחנו זקוקים לעוד זמן, שניתן יהיה לבדוק.

מדוע לא ניתן לבדוק אותם כשהם מגיעים לארץ עכשיו? הם אישרו לך שלא מדובר על כל מנוע ומנוע, אלא מדגמים.

ברשימה מדובר עד 500 כוח סוס בשניים וארבעה קטבים, ועד 350 כוחות סוס בשישה קטבים. יש כאן נציג של מכון התקנים, הוא גם יצטרך לבדוק ולראות מה היכולות.

תוכלו לעמוד בזה, יש עם זה בעיה?

לא בעיה, עד עשרה כוחות סוס המעבדה שלנו מסוגלת לבדוק. מעבר לזה,אנחנו מתארגנים, נדרשות השקעות מאוד גדולות. אם לא נצליח להתארגן עד עוד שישה חודשים, נסמיך מעבדות בחו"ל כדי שיבצעו את הבדיקות עבורנו בתקופת הביניים עד אשר נתארגן.

זאת אומרת, אם מנועי אושפיז ייבאו לדוגמה מנוע מהסוג שעליו מודבר מטייוואן, אתה תסמיך מעבדות בטייוואן שתאשר את זה? מכל מדינה שלא ייבאו אתם תסמיכו מעבדה?

הכוונה שלנו היא להסמיך מספר מעבדות ברחבי העולם, במקומות אסטרטגיים. במזרח הרחוק דברנו של שתיים, באירופה שלושה.

אבל זה לא לפי מספר המעבדות, משום שאם ארצה לייבא מנוע כזה מטורקיה, ולך אין כושר ויכולת לבדוק את זה בארץ, מישהו יצטרך לבדוק לי את זה בטורקיה. או שתכריח אותי להעביר את זה מטורקיה לטייוואן.

בשלב ראשון נסמיך מספר מעבדות, שהן המעבדות המקובלות, שבדרך כלל מבצעים אצלן את הבדיקות. נזכיר שמי שרוצה לייצא מנועים לאירופה, אני מניח שהוא גם צריך לבצע בדיקות, ובדרך כלל זו מעבדה אירופאית, כמו שזה נעשה במכשירים אחרים.

במידה ויהיה ייבוא מסיבי מטורקיה - כמו שאני לא מכיר היום – נשמח להסמיך גם בטורקיה, אלא אם כן כבר יהיה לנו את ציוד הבדיקה אצלנו. בנוסף, אנחנו מוכנים גם לבצע בדיקות במעבדות המפעל. דרך אגב, זה מה שאנחנו מתכוונים לעשות באושפיז עבור התוצרת שלהם.

אנחנו יכולים לבדוק מנועים עד 1,000 כוחות סוס בדיקה מלאה, וגם עד 3,000 בחצי ההספק. אפר להכשיר מעבדה כאן, שמכון התקנים יבצע את הבדיקות. זה דבר שדורש טיפול. אני חושבת שלזה צריך להקדיש את הזמן. יכולה להתעורר שאלה אתית.

אם הבדיקה תיעשה בתוך המפעל שלך? מכון התקנים עושה את זה ועושה את זה הרבה. הוא לפעמים אפילו לא מחברים תקן, אלא ניגשים ליצרן ומבקשים הצעה לתקן, והם בודקים את הנוסחאות, אם זה עולה בקנה אחד עם מה שהם מבינים הם מאשרים את זה.

זה מקובל בעולם.

מהבחינה הזאת אני לא רואה בעיה. אני לא רוצה שייווצר מצב, שאנחנו מאשרים את התקנות הללו, ויקרה אפילו מקר אחד, שמישהו ירצה להביא מנוע בודד מאיזו שהיא מדינה, ואנחנו נצטרך לטרטר אותו להעביר את המנוע הזה – היות ואין יכולת לבדוק את זה בארץ -לאיזו ארץ אחרת כדי לקבל את האישור. אם את אומרת לי שאין מצב כזה, ובכל מצב התקנות האלה מכסות את כל הרבדים מהמנוע הקטן ביותר לגדול ביותר, אז זה בסדר. אם לא, הגברת אכן צודקת, וצריך פרק זמן ארוך יותר כדי להיערך.

רוב המנועים בעולם, המנועים הנצילים וברמה הגבוהה, נבדקים במעבדות מכובדות ברחבי העולם, ואותן אנחנו מתכוונים להסמיך. כל יבואן שיהיה מוכן לבצע את הבדיקה במעבדת אושפיז על ידינו – לא על ידי אושפיז – נשמח לעשות את זה, עד שנתארגן. אני מניח ששישה חודשים זה מספיק, כי יש לנו פתרון ביניים.

אני מניח שלא תהיה בעיה בתום שישה חודשים לבדוק כל מנוע מדגמית. יש שאלה של היועצת המשפטית, האם מדובר גם על המנוע של המיקסר שלי בבית.

לא, זה במסגרת המוצר מיקסר.

ומכסחת דשא?

זה מוצר, יש על מכסחת דשא תקן. גם במזגנים יש מנוע, אבל אנחנו בודקים אותם במסגרת מזגן כמזגן. זה במסגרת המכלול.

ברור.

זאת אומרת, כאן מדובר שאדם לא ייבא, לא ייצר ולא ימכור מנוע לכשעצמו.

כן, מנוע כמנוע.

אני מבקשת שכשתעבירו את זה למשרד המשפטים, תפנו את תשומת ליבם לשאלה האם לא צריכים להגדיר בתקנה 2, האם לא יכול להתעורר ספק - שאצלי התעורר - שמדובר גם על מנוע כחלק ממכלול של מכשיר אחר.

זאת השאלה, האם חלקי חילוף לאותו מכשיר יבואו בנפרד, האם בטעות מישהו לא ירצה - - -

זאת אומרת, מנוע שמוכרים אותו כחלק חילוף למכשיר. בהחלט, על פני זה חל.

מכיוון שמכון התקנים ממבצע את הבדיקות למכשירים האלה, כל עוד המנוע בפנים הוא נבדק במסגרת התקן.

השאלה כאן אחרת. הזמנתי מנוע בגלל שהמנוע של המכסחת שלי התקלקל.

אם סוג המנוע הזה נמצא בתיק המוצר שהגשת לנו כדי לבדוק את הדגם של המוצר, אנחנו מאשרים אותו, אפילו לא בודקים אותו.

ביחס לזמן. אני חושבת שהתקופה דרושה אל"ף, לאפשר לבדוק את זה בארץ. אני חושבת שזה חשוב מאוד שייבדק בארץ.

הם סבורים שפרק הזמן הזה הוא די והותר כדי לבדוק את זה. אם הם היו מבקשים ממני יותר, הייתי מקבל את זה.

הדבר השני הוא, אם יתחילו לייצר אך ורק סוג זה – זה נתון אפשרי, הנצילות חשובה מאוד – יש מלאים של חומרי גלם וחלקים מוכנים. לא יהיה סביר לזרוק אותם, נצטרך למכור אותם וחלילה לא להיכנס לאיזשהו קונפליקט, כי זה לא יהיה לפי התקן החדש אלא לפי התקן הקיים היום. הייתי רוצה שיתאפשר למכון התקנים ולנו לבדוק מבחינת הזמנים את הנושא הזה. אני וראה את כל הנושא כמאוד חיוני.

גברתי מדברת על חלקי חילוף של מנועים מסוימים וחומרי גלם? מה למשל, הציר, החוטים?

חומר הגלם שמאפשר לנו נצילות יוצר גבוהה הוא החומר הפעיל. זה כולל את הפח החשמלי, הנחושת והכמות לה. הפח הזה, שהוא כמובן הרבה יותר יקר, זה שיש לו פחות איבודים, הוא יותר יקר. קונים אותו לצרכים, לא מחזיקים מלאי גדול מזה. יחד עם זאת, למנועים הסטנדרטים יש מלאי של פח ונחושת, ואלה חומרים מאוד יקרים. הם מיובאים כולם.

אז איפה הבעיה?

צריך לאפשר לנצל את החומר הזה, לייצר אותו, למכור אותו, מבלי לגלוש לגבול ולמצוא את עצמנו חלילה עוברים על התקנות או על החוק. לזה לא היינו מוכנים, אנחנו צריכים לבדוק את המלאים שלנו, את ההזמנות שישנן כבר בחו"ל, ולהספיק לייצר ולמכור לפני התקינה הזאת. לכן הייתי רוצה קצת זמן.

מה זה קצת זמן? אנחנו מדברים על שישה חודשים, מה מציעה גברתי?

חשבתי בעוד שישה חודשים להגיע לדיון, ואז נדע אם אנחנו כבר מוכנים או לא. אני רוצה להדגשי שאנחנו מייצרים מנועים בעלי נצילות גבוהה מאוד לפי דרישות של לקוח, ואנחנו מוכנים לזה. המנועים הקטנים צורכים מעט מאוד חשמל זה מקדחה בטעינה של בית מלאכה, עובדת שש דקות ביום, במזגנים – שם אולי כן עובדים הרבה. הצריכה הגדולה של חשמל היא במנועים הגדולים, אז עוד כמה חודשים אני לא חושבת שישנו הרבה.

אשמע את מכון התקנים ואת משרד התמ"ת, ואחר כך אתייחס לזה. אדוני המהנדס, אתה רוצה להוסיף משהו?

תקן דומה כבר קיים באירופה, ושם מכיוון כבר קיים ייצור ותכנו לדברים סטנדרטיים, נתנו שלוש שנים להתארגן כדי שמנועים יעמדו בתקן יותר גבוה. גם אצלנו יש כבר מנועים, יש תכנון קיים, יש כבר ייצור. אנחנו לא יכולים לזרוק את זה. צריך לתת זמן כדי למכור את מה שקיים, ולהעביר את כל תהליך הייצור לדגמים החדשים.

אתה מדבר על הבעיה שיכולה להתעורר לגבי מלאי קיים שנמצא כרגע אצלך, ואם אתה מוכר אותו בעוד שנה.

אז המדינה תפסיד 20 מיליון שקלים.

אז מה עושים עם מנועים קיימים במלאי? משרד התמ"ת, יש לכם תשובה?

אני עוד מחכה לממונה על התקינה, הוא עדיין לא הגיע.

למה הוא לא הגיע? האם זה מראה על זלזול בוועדה.

יש פקקים עצומים בדרך לירושלים.

אבל אתה הגעת, והוא הגיע.

אני ירושלמי.

הנה, מר דויטש הגיע.בדיוק שאלתי אם זו הפגנה של זלזול בוועדה שלא הגעת.

הגעתי.

טוב. מכון התקנים, מה עושים עם מלים קיימים, עם חלפים וחלקים שהוזמנו?

יונה אושפיז צודקת, יכול להיווצר מצב שייצרו מנועים עוד לפי הטכנולוגיה הקיימת. אין לי מושג כמה,אני לא מכיר את המפעל.

מה שהיא אומרת זה שהם צריכים תקופת מעבר כדי לחסל את המלאי ולעבור למה שאנחנו רוצים. מה שנאמר זה שחצי שנה זה פרק זמן שלא יספיק בידם כדי לעבור ממצב אחד למצב שני.

אין לי דעה בנושא הזה. זה משרד התשתיות צריך לקחת בחשבון ולקבל החלטה מה הוא עושה במקרים האלה.

באירופה יש שתי נצילויות, גם גבוהה וגם נמוכה במקביל.

אבל הייתה מאז הזדמנות להגיע קרוב לסטנדרטים.

זה יכול להתבטא במנועים הגבוה, אם לא במנועים בהספקים הנמוכים.

הודעת המשרד הגיעה לכל הגורמים הרלוונטיים לפני שנה פלוס. זאת אומרת כל העוסקים במלאכה היו מודעים לפני הדיון, זה לא שפתאום אנחנו אומרים עוד חצי שנה. על זה היה מדובר מזמן. חוץ מזה, סך הכל האוריינטציה של ייצור מנועים זה דבר ידוע, יש ייצוא.

אדוני המהנדס, אתה יכול לומר לי איזה פרק זמן סביר, לא להגזים לכאן ולא לכאן?

שנה לפחות. יש הזמנות גדולות בדרך, של חומרי גלם וחלקים. יש דברים שכבר מוזמנים בחו"ל אצלנו.

יש בעיה של התנגשות בין אינטרס של מפעל מסוים, מאוד מכובד, לבין אינטרס מובהק של המדינה. צריך למצוא את הדרך באמצע, כי המדינה מפסידה גם הרבה באנרגיה וגם פליטות מזהמים מיוצרות מתחנות כוח.

אני לא בא להציע שום דבר שהוא לא ריאלי. כדי שהמדינה לא תפסיד, אבל כדי שגם הם לא יפסידו, יש אפשרות מעשית שאתם במשרד התשתיות תגיעו למפעלים הגדולים, לראות מה המלאים שיש להם, ולאשר את זה אפילו אם זה יהיה מעבר לשישה לחודשים. אני יכול לומר גם אחרת, שאני דוחה את זה לעוד שישה חודשים, לשנה הבאה, אז המדינה תפסיד כסף. אני חושב שאם אני מעמיד זה מול זה, האינטרס הציבורי גובר, אבל אני לא רוצה לפגוע במפעל.

זו בדיוק הסיבה שנתנו שישה חודשים, כדי להיפטר מהמלאים.

ואם היא לא התפטרה מהכל, רק מ-50% מהמלאי?

העניין הזה מלפני שנה וחצי, יש גבול.

אבל אתם יכולים לעשות ספירת מלאי, לראות מה יש להם כרגע - - -

אנחנו לא יכולים לעשות דבר כזה.

במנועים הקטנים, הנצילות אני עדיין בדעה שהיא לא משמעותית. אבל אנחנו בהחלט נעשה זאת. בקשתי את השישה חודשים, אפילו אם אתה אומר שידענו, באירופה ששם יש את מקורות החומר הם נתנו שלוש שנים. אנחנו מבקשים שנה אחת קרדיט. יכול להיות שבתום חצי שנה נגיד שזה בסדר. זה לא רק המלאי, היום למכור זה גם קשה, ואנחנו לא רוצים להגיע לגבול.

הבנתי. מר דויטש, בבקשה.

אישרנו לפני מספר ימים תקציב של מכון התקנים, שכולל סכום של שניים וחצי מיליון שקל להצטיידות. זה לא מספיק, אבל זה סכום שניתן להפעיל אותו וצריך להפעיל אותו. מכון התקנים היה צריך מתקן לבדיקת נצילות אנרגטית של המזגנים, למרות שיש דבר כזה בארץ אצל אחד מיצרני המזגנים, הם רכשו ציוד. לקנות ציוד, בשביל זה קיים מכון התקנים, זה דבר אחד. בינתיים למכון התקנים יש מספר רב של הסכמים בילטרליים עם הרבה גופים דומים בעולם.

אנחנו כבר אחרי זה. אם היית מגיע בזמן היית שומע את זה, ואז לא היית חוזר על זה. חבל להשחית את הזמן על זה. אני רוצה פתרון לנושא הזה. בגלל צוק העתים, בגלל שאי אפשר היום למכור כל כך מהר בכמויות כאלה גדולות – איך פותרים? הכי קל לי לומר שאני אדחה בחצי שנה, אבל נאמר פה – ואני לא יכול להתעלם מזה – שיש כאן נזק למדינת ישראל, ואני רוצה לאזן בין זה לבין זה. איזה פתרון המשרד יכול לתת?

מכיוון שיש פה שני אינטרסים שמאוד קשה לאזן ביניהם, מצד אחד אינטרס של תעשיינים ומצד שני אינטרס של המדינה, המשרד שלי יכול להסכים להצעה של תשעה חודשים, כדי לצמצם עד כמה שניתן את הנזקים לתעשייה.

בסדר, אנחנו נעשה את זה תשעה חודשים. יכול להיות אולי – אני מקווה שלא - שייגרמו לכם נזקים, אבל הם יהיו מזעריים ובשוליים. אני מאוד מקווה שכך יהיה ולא יותר מזה.

האינטרס של המדינה הוא האינטרס של כל אחד מאתנו.

גברתי צודקת, ולכן קבלתי את עמדתה של גברתי, ומלכתחילה לא סברתי שצריך לדחות את זה בגלל החיסכון של המדינה, ואני לא יכול להתעלם ממה שהשקעתם במפעל שלכם, ולכן אני מוכן לקבל את הצעתו של נציג המרד.

השאלה היא האם יש כאן חיסכון או לא, כי העלות של המנועים האלה יותר גבוהה.

קשה לי לעשות את החשבונות הללו, אבל אני חושב שעוד שלושה חודים זה פרק זמן סביר. יצאתם לא עם מלוא תאוותכם בידכם אבל משהו. נרשום לתקן, במקום שישה חודשים זה יהיה תשעה חודשים.

תודה גברתי, אני מודה לך שהערת את תשומת ליבנו בנושא הזה. יש עוד הערות? תודה. אנחנו מאשרים את התקנות הללו, בכפוף לתיקון, במקום תחילה שישה חודשים מיום פרסומן, תשעה חודשים. תודה רבה.

2. תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור), התשס"ד-‏2004

אנחנו עוברים לסעיף השני, תקנות מקורות אנרגיה. כמה מילים ברקע, כדי שנדע על מה אנחנו מדברים.

אנחנו מדברים על מקררים ומקפיאים, שנמצאים אצלנו בבית, ואנחנו מדברים על שני נושאים עיקריים בתחום הזה. אחד, קביעת הנצילות המינימלית של מקררים ומקפיאים, ובי"ת, קביעת דרוג אנרגטי.

זאת אומרת שלא בכל תא תהיה אותה רמה - - -

לא, כשמישהו רואה שני מקררים אחד ליד השני, הוא יידע שמקרר X נותן יעילות מכסימלית והשני מינימלית.

כמו התווית שיש על מזגנים? בסדר.

מה המשמעות לצרכן של היעילות האנרגטית, שבאחד היא מינימלית ובשני מכסימלית.

אם את מאחסנת אותה כמות של מזון במקרר אחד שהוא פחות יעיל, לעומת מקרר שני, את משלמת פחות כסף וצורכת פחות חשמל.

חוסכים, בסדר. נא להקריא את התקנות.

אני מקריא. "בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לחוק מקורות אנרגיה, התש"ן-1989 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: 1. הגדרות. בתקנות אלה – "התקן" – תקן ישראלי ת"י 721 – "מקררים ומקפיאים חשמליים לשימוש ביתי";

"יבואן מורשה" - מי שיצרן מכשיר קירור הירשהו לייבא אותו מכשיר או מוצרים אחרים של היצרן; "כוכב" - -כהגדרתו בתקן; "מכשיר קירור" – מקרר ומקפיא, כהגדרתם בתקן; "מדד צריכת אנרגיה" – צריכה בקילוואט שעה לשנה, כמפורט בפרט 3(א) בתוספת הראשונה;

"מעבדה מאושרת" – כמשמעותה בסעיף 12 לחוק התקנים, התשי"ג-1953; "מקדם התייעלות אנרגטית" – צריך להוסיף פה גם את האות A, כך זה יופיע. "גורם קבוע שבו מכפילים את מדד צריכת האנרגיה של מכשיר קירור, בהתאם לערכים במועדים המפורטים בתקנה 3, לפי העניין;

"צריכת אנרגיה מרבית" = צריכת אנרגיה שנתית לפי סוג מכשיר הקירור, המחושבת כאמור בתקנה 2, בהתאם למקדם ההתייעלות האנרגטית שבתוקף באותו מועד. "שיווק מרחוק" – כהגדרתו בסעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.

תקנה 2. צריכת אנרגיה מותרת. לא ייבא אדם, לא ייצר ולא ימכור מכשיר קירור שצריכת האנרגיה שלו עולה על 20% של צריכת האנרגיה המרבית, כפי שנמדדה במעבדה מאושרת, וחושבה לפי פרט 3 בתוספת הראשונה (להלן – צריכת האנרגיה המותרת)."

כשאתם מדברים "לא ימכור אדם", על פניו זה חל גם על מכירה בין אדם לרעהו, שלא דרך עסק, ואני מניחה שלא לכך אתם מתכוונים.

בסדר, אני רושם את ההערה הזאת.

את מדברת על יד שניה?

כן.

למען הסר ספק, אולי אפשר להוסיף - - -

אלי בסעיף התחולה נכתוב שזה לא חל - - -

בתקנה 7 כתוב: "תקנות אלו לא יחולו על מכשירי קירור משומשים".

יפה, סגור.

זה עדיין לא פותר את הבעיה, משום שאם אני קונה מכשיר חדש ומוכר אותו לאדם אחר, הוא עדיין חדש.

אנחנו מוכנים לספוג את הלקונה הזאת.

ברגע שהוא יצא מהחנות הוא כבר משומש.

בסדר.

מקרר יש כמעט בכל בית, צריכת החשמל הרבה יותר חמורה מאשר במנועים קטנים, שם רוצים להפסיק מיד את הייצור.

לא מיד, תשעה חודשים.

"3. מקדם התייעלות אנרגטית. מקדם ההתייעלות האנרגטית יהיה – (1) מיום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004) עד יום י' בטבת" - - -

מיום התחילה, אולי. התחילה שאתם מציעים זה שישה חודשים מיום פרסומן.

אם ככה, בואו נעשה את זה מה-1.1.2005, כפי שסיכמנו.

אז יהיה מיום 1 בינואר 2005 עד התאריך המתאים - - -

עד ה-31 בדצמבר 2006 – 1.20, תכף אקריא סיכום שהגענו אליו הבוקר עם אנשי איגוד שלכות המסחר, זה בא גם להסביר את התקנה הזאת.

"החל מיום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007) המקדם יהיה 1". למען הסדר, בעקבות דיון שהתנהל הבוקר עם איגוד לשכות המסחר ונציגי היבואנים, הסכמנו שהמקדם של 1.2 ייכנס ב-1 בינואר 2005, ובתוך כך סיכמנו שהמשרד יחד עם הגורמים המקצועיים, דהיינו מכון התקנים, היבואנים והיצרנים, יפעלו לעדכן במשותף את המדרגה שנקבעה ליום 1.1.2007.

זאת מבחינתנו, מדרגה גבוהה, היא לא נותנת מספיק יעילות, אנחנו מחפשים יעילות נוספת, תוך הבנת המשמעויות ונתונים שעדיין לא ידועים. העבודה הזאת תחל במהלך השנה הזאת. זאת אומרת, שכבר השנה, בשיתוף פעולה עם כל הגורמים, הולכים להתיישב על זה, גם לראות אנחנו יכולים לקבל יעילות נוספת, אחרי 0.7. אנחנו מעריכים שנצליח לעשות את זה.

תקנה 4 "דירוג היעילות האנרגטית של מכשיר קירור. (א) היעילות האנרגטית של מכשיר קירור תדורג בידי הממונה, בהתאם לחישוב המפורט בתוספת השניה, על סמך תוצאות מדידה של צריכת האנרגיה שערכה מעבדה מאושרת, אשר הביא לפניו היבואן המורשה של מכשיר הקירור (להלן – דירוג היעילות האנרגטית);

(ב) היה למכשיר יותר מיבואן מורשה אחד - ייקבע הדירוג על סמך תוצאות המדידה במעבדה שתוגשנה לראשונה על ידי היבואן הראשון מביניהם." זאת אומרת, אם יש עשר, הראשון שיבוא הוא הקובע.

מאותו דגם אתה מדבר.

בוודאי. תקנה 5 "חובת הסימון בתווית אנרגיה. (א) לא יציג אדם מכשיר קירור, תמונה או ציור של מכשיר קירור או חפץ הנחזה כמכשיר קירור בחנות, בתצוגה, בשיווק מרחוק או בכל אמצעי שיווק אחר, אלא אם כן הודבקה עליו או הוצגה בסמוך אליו, במקום בולט לעין, תווית אנרגיה בתוקף לפי הדוגמה והמפרט שבתוספת השלישית, שמפורטים בה כל אלה:
(1) שם היצרן; (2) דגם; (3) דירוג יעילות אנרגטית ותקופת תוקפו; (4) צריכת אנרגיה שנתית; (5) נפח תא ההקפאה~ (6) נפח תא מזון; (7) סימן T מתאים לאקלים טרופי; (8) סימון לפי התקן לטמפרטורת תא הקפאה; (9) סמל שימור אנרגיה ושנה."התווית הזאת היא תווית סטטוטורית.

יש סתירה מסוימת בחלק מהדרישות פה בין דרישות התקן 721 ובין התקנות. לדוגמה - - -

כאן מדובר בתקן משני לעומת התקנות הקודמות.

יש צריכת חשמל ל-24 שעות בתקן, ויש צריכת חשמל לשנה בתקנה. יש להתאים ביניהם, שלא תהיה סתירה. הייתי רוצה להתיישר על פי תקן בין-לאומי IC.

אולי כדאי שהסימון יהיה בהתאם לתקן, ובנוסף - - -

הנקודה היא באמת ל-24 שעות, אבל אם רוצים לתת איזו שהיא אינדיקציה לצרכן, אנחנו לא יכולים לדבר רק 24 שעות, אנחנו מדברים על תקופה.

פה אני לא מסכים אתך. לדעתי, הצרכן הרבה יותר מבין מה יוצא לו ליום.

אני רוצה לדעת איך אתם מתקנים. מר גרוס, אתה מתיישר לפי מר דויטש או - - - ?

נדון יחד.

לא, צריכים להחליט עכשיו.

אז נעשה צריכת אנרגיה יומית.

הרשות להגנת הצרכן, בבקשה.

בתור נציגת הצרכנים, נראה לי הגיוני שעדיף לפי שנה. זה נותן מושג יותר משמעותי לצרכן על הפערים. ביום ההפרש נראה קטן יותר.

תודה.

בת"י 721 יש תווית אנרגיה, לפי דרישות התקן. אם תהיה דרישה לתווית נוספת זה רק יגרום לבלבול.

אנחנו לא רוצים תוויות נוספות, לא רוצים לבלבל את הצרכן.

בת"י 721 יש דרישה, זה תקן רשמי.

הולכים לבטל את הדרישה הזאת, נבקש ממכון התקנים.

על פי חוק התקנים, העניין של חובת אימוץ תקינה בין-לאומי קיימת. צריך לבדוק מה הדרישה נכון להיום בתקן הבין-לאומי וללכת על פי הדרישה הזאת, אחרת צריך להסביר מדוע בישראל זה שונה.

מתי אתה רוצה לבדוק את זה?

תקבלו עד אמצע השבוע הבא. זה בסדר?

אני מציעה שהוועדה תאשר צריכת אנרגיה שנתית, ואם יסתבר כתוצאה מהבדיקה שהמונח איננו נכון, אז רק התקנה הזאת תובא שוב לאישור הוועדה.

יש בעיה קטנה. אמנם על פי התקן נדרש שתהיה תווית על כל מוצר, אבל אנחנו לא רוצים שעוד תווית תהיה על כל מוצר. לכן התווית שלנו נותנת יותר מידע צרכני לצרכן לרגיל, יש לו דירוג, יש לו הכל. בשבילי זה מאוד משמעותי שהאדם יראה את ההפרש בשנה שלמה ולא ביום. לגבי ההתנגשות הזאת - אני לא רואה בזה התנגשות.

אנחנו יכולים לאמץ את מה שהיועצת המשפטית שלנו הציעה? אנחנו מאשרים את זה כך, צריכת אנרגיה לשנה.

בעולם יש תקן בין-לאומי ויש דירקטיבה, שמוסיפה דברים נוספים.

בסעיף 5, בהתאם למה שיש היום במדבקה עם הנתונים שנדרשים בה, למול המדבקה החדשה עם הנתונים שנדרשים בה, יש שינויים. מן הסתם, אנחנו חושבים למכון התקנים תהיה פה פעילות נוסת בעקבות, אנחנו רוצים להבטיח במעמד הפורום הזה לא יהיו על היבואנים עלויות נוספות בגין בדיקות נוספות כתוצאה מהחלת התקנה הזאת. אנחנו מבקשים שזה יודגש.

מה יכול להיות למשל? אתה רוצה הצהרה של מר דויטש? בסדר. אתה יכול להצהיר לפרוטוקול, מר דויטש, שלא יהיה על היבואנים שום עלויות נוספות, מעבר למה שיש להם היום?

לא רק בגלל מדבקה, אלא בגלל עצם התקנה החדשה על מה שמשתמע ממנה.

אני לא יודע אלו השלכות נוספות יש, אם אתה יודע תאיר את עיניי.

לפי טענת משרד התשתיות מדובר בנוסחת חישוב בלבד. אנחנו חוששים ש/זה לא ייגמר בזה, וכתוצאה מזה מכון התקנים ידרוש מהיבואנים לבצע בדיקה יותר ארוכה שהמשמעות שלה בזמן או בכסף, ואנחנו מבקשים שיוכרז כאן שלא יהיו עלויות, כי לא נוכל לספוג את זה. אנחנו נצטרך להפיל את זה על הצרכנים, וכמובן שזאת לא הכוונה.

בסך הכל, המקררים האלה נבדקים והמידע יוצא ממילא, על פי התקן הרשמי, לתווית האנרגיה שמופיעה על כל מקרר. כל מה שמדובר פה, זה להכניס נתונים לנוסחאות מאוד מורכבות אולי - - -

גם הוא מבין את זה, אבל הוא רוצה להבטיח שבשורה התחתונה זה לא יעלה לו.

אם זה כל כך לא משנה וטריוויאלי, בוא נציין את זה.

אפס עלויות נוספות. נקודה.

בסדר. אנחנו עוברים הלאה.

תקנה 5. "(ב) תוקף תווית יהיה עד למועד עדכון מקדם ההתייעלות האנרגטית לפי תקנה 3; הממונה יודיע ליבואן המורשה של המכשיר, שהגיש את הנתונים שעליהם התבסס דירוג היעילות האנרגטית שלו, לא יאוחר מ-30 ימים לפני מועד עדכון כאמור, על דירוגו החדש של המכשיר ויהיה על היבואן לפעול להחלפת התווית.

6. ביקורת. הממונה רשאי, בכל עת סבירה, להיכנס למקום שבו מייצרים, מייבאים, מוכרים או מציגים מכשירי קירור כדי לוודא קיומן של תקנות אלה.

7. סייג לתחולה. תקנות אלה לא יחולו על מכשירי קירור משומשים."

סעיף 8 הוא תחילתן של תקנות אלה, לאור התיקון שהכנסנו בתקנה 3, אנחנו יכולים למחוק את סעיף התחילה כי הוא לא רלוונטי.

אפשר למחוק.

נמחק.

אתם מעניינים להיכנס לפירוט של התוספות?

רגע, אני לא בטוחה שזה מכסה את הכל. אם אני מסתכלת למשל על תקנה 5, צריכים להחליף את המדבקה מיד, כדי שהיא תכיל את כל מה שכתוב תקנה 5. נכון שמקדם התייעלות אנרגטית, לפי התקנים - - -

צודקת.

אז אני מציעה שזה יחול מ-1 בינואר 2005.

בסדר. "תוספת ראשונה (תקנה 2) חישוב צריכת אנרגיה מרבית של מכשירי קירור". אנחנו מסווגים את המקררים לפי קבוצות. יש עשר קבוצות. "קבוצה 1 – מקרר ללא תא הקפאה, 2- מקרר עם תאים בטמפרטורה של 5 עד 12 מעלות צלסיוס, 3- מקרר עם תא הקפאה ללא כוכבים, 4 – מקרר עם תא הקפאה עם כוכב אחד, 5- מקרר עם תא ושני כוכבים, 6 – מקרר עם תא הקפאה ושלושה כוכבים, 7 – מקרר/מקפיא עם תאי הקפאה עמוקה ארבעה כוכבים, 8 – מקפיא ארון (upright type) כהגדרתו בסעיף 3.3.2 – ISO (E) 5155 משנת 1995. קבוצה 9 – מקפיא ארגז (top-opening type) כהגדרתו בסעיף 3.3.1 - - - "

מקפיא ארגז עליון , זה מקפיאים תעשייתיים?

לא, זה רק למקררים ביתיים. "10 – מכשירי קירור עם יותר משתי דלתות ומכשירי קירור אחרים.

2. נפח מתואם. במכירי קירור המכילים תאים שונים שלכל אחד מהם טמפרטורה שונה, תיקבע צריכת האנרגיה הותרת בהתאם לנפח המתואם, שהוא סכום משוקלל של נפחי התאים השונים; חישוב הנפח המתואם יעשה לפי הנוסחה להלן:"

V adjusted זה הנפח המתואם בליטרים, זה קיבול נקי ולא נפח. Vt זה קיבול נקי של סוג התא במקרר בליטרים, כפול Wt שזה חישוב שהוא 25 מינוס Tt - - -

יש כאן מישהו שהוא מהנדס? הנוסחה הזאת בסדר? אני רק רוצה לדעת שלא תצא שגגה מתחת ידינו אם נאשר את זה.

בהגדרה של ה-Ft יש טעות. המקדם צריך להיות בנו-פרוסט ולא בתא הקפאה. זה צריך להיות מקדם של 1.2 בנו-פרוסט.

נגיע לזה. אנחנו נותנים דוגמא. הערכים של Tt הם סוג תא המקרר, ויש טבלה, ואנחנו נותנים דוגמה לחשב את ה-Wt. אנחנו לוקחים ערך, במקרה הספציפי הזה, של מינוס 18, 25 מינוס המינוס 18, לחלק ל-20, זה מגיע ל-2.6.

אתם רוצים להשאיר את הדוגמה בתקנה עצמה? כתוב "לדוגמה"? אז זה בסדר.

בשורה האחרונה זה Wt שווה (25+18)/20=43/20=2.15.

זה לוכסן או פעולת חילוק?

זה חילוק, משתמשים בקו נטוי. Tt זה טמפרטורת אחסנה של כל תא במקרר במעלות צלסיוס. אנחנו מוסיפים בסוגריים, פרק ד סעיף 3.2.5 לתקן.

כתוב איזה תקן?

זה התקן בהגדרה. הגענו לתיקונים בטבלה. את הנו-פרוסט הוספנו ל-Ft. Ft זה מקדם 1.2, זה תא הקפאה נו-פרוסט, ו-1 ביתר התאים. Ct זה מקדם המביא בחשבון את האקלים. אקלים טרופי זה T.

"בתא הירקות זה 1.35, תא מזון 1.30, תא 0 מעלות צלסיוס 1.25, תא הקפאה ללא כוכבים 1.25, תא הקפאה כוכב אחד 1.20, תא הקפאה שני כוכבים 1.15, תא שלושה או ארבעה כוכבים 1.10.

3. חישוב צריכת אנרגיה מרבית לפי סוג מכשיר הקירור. (א) מדד צריכת אנרגיה". זה מספר קבוצות לפי פרט אחד. כל הקבוצות, פרט לקבוצה 10 שיש לה חישוב אחר בעמוד הבא, מופיעות פה. אנחנו רואים שלפי הקבוצה יש מקדם כפול הנפח המתואם של המקרר, פלוס ערכים שונים. החישוב האנרגיה המרבית, לפי קילוואט שעה לשנה, זה ה-A – מקדם ההתייעלות שהולך ומשתנה עם השנים, והחל מה-1.1.2005 זה 1.2. מכפילים את הערכים האלה כפול הפקטור, וזה מגיע לצריכה המרבית המותרת, ומעבר לזה יש גם עוד 20%, בהתאם לתקנה 2.

בחישוב סופר שמרני, מבוסס על נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, החיסכון של הדבר הזה הוא לפחות 40 מיליון קילוואט שעה בשנה. אם מחשבים את מחיר החשמל זה 16 מליון שקלים. אבל מה שחשוב זה החיסכון בחשמל, שיהיה חשמל.

"צריכת אנרגיה מרבית למכשיר קירור מקוצב 10 בפרט 1" – אמרנו שזה חישוב שונה. "תחושב לפי טמפרטורת התא שבו הטמפרטורה הנמוכה ביותר:" יש טבלה של טמפרטורת תא, שבו הטמפרטורה הנמוכה ביותר זה הטמפרטורה ששוררת שם. קילוואט שעה לשנה, זה הצריכה האנרגטית המרבית לפי החישובים האלה.

עכשיו אנחנו מגיעים לדירוג האנרגטי. "תוספת שניה (תקנה 4 (א)) דירוג היעילות האנרגטית של מקררים ומקפיאים. א. חישוב מקדם יעילות אנרגטית." האות I היא הדירוג. זה צריכת אנרגיה בפועל בקילוואט שעה לשנה, לחלק בצריכת אנרגיה מרבית מותרת בקילוואט שעה לשנה כפול 100%.

"1. צריכת אנרגיה מחושבת לפי צריכה ל-24 שעות הנמדדת במעבדה מאושרת לפי תקן 721 במכפלה של 365 ימים." דהיינו המדידה תבוצע בפרק זמן של יום אחד, ואחר כך עושים את המכפלה.

"2. צריכת אנרגיה מרבית מותרת מחושבת לפי מפרט שבתוספת הראשונה." אנחנו כל הזמן חוזרים חזרה.

למעט המילה "מותרת" שלא מופיעה בטקסט. אתה רוצה להוסיף אותה?

זה מרבית מותרת. נרשום את זה במכנה, ובסעיף 2 גם נוסיף "צריכת אנרגיה מרבית מותרת".

אני ממשיך להקריא. "ב. דרגת היעילות האנרגטית של מכשיר הקירור:" אנחנו רואים את הדרגות מ-A עד G, כשה-I 120, זה מבטא את המינימום שבתקנה 2, שזה 20% התוספת המרבית.

"תוספת שלישית (תקנה 5 (א)) דוגמת תווית אנרגיה." בהמשך יש המפרט שאומר מה צריך להיות גודל התווית, כל הגדלים הם המילימטרים. בעמוד האחרון יש ציור של התווית עם גדלים. "יש להשתמש במפתח הצבעים כמפורט להלן." דרך אגב, הצבעים האלה ממש מדויקים, אחד לאחד, וזה מפתח בין-לאומי.

לפני הגודל, בטבלה, איפה שכתוב צריכת אנרגיה שנתית בקווט"ש, יהיה כתוב מה היא הצריכה? זאת אומרת, לציבור יהיה ברור מה היא הצריכה.

כן, זה כל הרעיון.

כל זה כתוב היום בתקן, רוצים להוסיף גם מה הצריכה בשנה.

"יש להשתמש במפתח הצבעים כמפורט להלן". עכשיו אנחנו נותנים את ההגדרות. כל הצבעים מורכבים מ: cyan שזה כחול, magenta אדום, yellow צהוב, black זה שחור. אנחנו נותנים דוגמה, דהיינו אם אנחנו רואים דבר שמורכב מ-07X0, זה אומר שאין בו כחול, 70% מהצבע שרואים הוא אדום, 100% צהוב ו-0% שחור. זה הגוונים. ליד כל אות יש את התכולה מבחינת הגוונים. זה מה שיוצא בדירקטיבה. אני לא מזגתי בעצמי את הצבעים לראות שזה מה שיש, אבל ככה הדירקטיבה אומרת, וזה ככה בדירקטיבה האירופאית.

ככל שזה יותר ירוק זה יותר טוב, יותר יעיל.

יופיע במשבצת הימנית למטה בתווית קילוואט שעה? מספר?

כן. יופיע הקילוואט שעה, ושנה יהיה מתחת לזה.

שלצרכן יהיה יותר ברור.

המספר שיהיה רשום לשנה, לשעה, מה זה ייתן לצרכן? יש לו נקודת השוואה למינימום ומכסימום?

במקביל לדבר הזה תהיה לו אות שתגיד לו מה הצריכה. אם הוא רואה B, הוא יודע שהוא בצריכה המינימלית. אם הוא רוצה הוא יכול לחפש משהו יותר יעיל.

נקודת ההשוואה היא לא רק במספר, אלא גם קובע הסימון בצד ימין קובע.

מר דויטש, כל הכבוד, באמת עשיתם עבודה יפה.

למה זה מר דויטש?

אני רוצה לציין את האגף לניהול משאבי תשתית, מר בית הזבדי ומר רודיק, שעשו עבודה רבה.

יש השגות?

יש. עברתי באופן יסודי על כל הנוסחאות, היות ויש לי רקע הנדסי, והשוויתי את זה גם לדרישות הדירקטיבה האירופאית. הדרישות הן זהות לחלוטין, למעט כמה טעויות סופר, שתיקנו פה. השוני היחידי זה נושא הפקטור Ct, שזה מקדם המביא בחשבון את האקלים. הקביעה הזו היא די שרירותית. אני חושב שמן הראוי, היות ועשינו "גרייס" לשנה, שמשרד האנרגיה יישב עם כל הגורמים, איגוד לשכות המחסר, היצרנים ומכון התקנים, על מנת לבדוק האם הפקטורים שנקבעו פה הם באמת מתאימים. חוץ מזה אין לנו הערות מבחינה טכנית הנדסית.

תודה.

הקראתי לסיכום שאליו הגענו הבוקר עם איגוד לשכות המסחר, ואני חושב שהדבר הזה כלול בתוכו ואין צורך להוסיף. נכון לתקופה מה-1 בינואר 2005 ועד 31 בדצמבר 2006, בנוי לזה – ואמנם מר למפרט חושב שהדברים האלה שרירותיים, ולצורך השיחה אני מוכן לקבל את זה - - -

מה פתאום, למה שרירותי?

רק לצורך השיחה.

הוספנו שתי נקודות "שפיל". הוספנו את הפקטור, שנבדק, ה-A הזה הוא בתוך המשוואה. אחרי שהכנסנו את הפקטור של ה-Ct, עוד הוספנו את פקטור ה-A, שנמדד בשטח. מכון התקנים יחד משרד התשתיות מדדו את הביצוע של המקררים, ומה יש בשטח, בשני תנאי אקלים שונים, ועל בסיס הדבר הזה נקבע ה-A. בנוסף לזה גם הוספנו את ה"שפיל" של ה-20%.

הבנתי, מספק אותי. יש עוד הערות? תודה רבה, אנחנו מאשרים את התקנות הללו, ועוברים לסעיף הבא.

יש עוד נקודה שלא הוזכרה כאן.

שאלתי אם יש עוד משהו, ואדוני לא ענה, אבל אתן לך לדבר.

תודה. נושא המלאים. החלת החוק היא ב-1 בינואר 2005. מה יקרה עם מלאים שנמצאים בארץ? בסך הכל, ההזמנות הן מחו"ל.

זה בעוד שנה מהיום.

בסדר, אבל מה קורה אם ב-31 בדצמבר אני עומד עם מלאי של 3,000 או 5,000 מקררים.

יש לך זמן להיערך לזה. תודה רבותיי.











3. תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה בדוד קיטור)(תיקון), התשס"ד-2003

אנחנו עוברים לסעיף הבא. תקנות מקורות אנרגיה, נצילות הבעירה בדוד קיטור.

מדובר פה בתיקון טכני לארבע תקנות שונות. יש הדגרה בתוך התקנות של המנהל.

אז החלפתם, במקום "המנהל", "הממונה".

כן, תיקנו את זה. כולם על אותו בסיס.

יש הערות לזה? אין. אשר על כן, אנחנו מאשרים גם את התקנות הללו, רק תקרא אותן.

"תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה בדוד קיטור)(תיקון) התשס"ד-2004; בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לחוק מקורות אנרגיה התש"ן-1989, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת אני מתקין תקנות אלה: תיקון תקנה 1. בתקנה 1 לתקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה בדוד קיטור) התשנ"ג-1993 (להלן -התקנות העיקריות), הגדרת "המנהל" – תימחק.

תיקון מונח. 2. כל מקום בתקנות העיקריות, שנאמר בו "המנהל" יבוא במקומו "הממונה"."

כל השאר זה תקנות זהות בנוסחן?

בדיוק.

אנחנו נצרף את זה לפרוטוקול, ואנחנו מאשרים גם את התקנות הללו. תודה רבה רבותיי, אני מודה לכם מאוד. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:05