כנסת פתוחה

פרוטוקולים/נכסים נספי שואה/8466



2
ועדה לאיתור נכסי השואה - 16.12.03

פרוטוקולים/נכסים נספי שואה/8466
ירושלים, כ' באייר, תשס"ד
11 במאי, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 7
ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא איתור והשבת נכסים של נספי השואה
שהתקיימה ביום שלישי, כ"א בכסלו התשס"ד, 16.12.03, בשעה 12:00


ס ד ר ה י ו ם

חתימה על מסמך העקרונות בדבר הסדר בדיקה חיצונית
של נכסי קורבנות השואה בישראל

חברי הוועדה: קולט אביטל - יו"ר ועדת החקירה
אברהם רביץ

יושב ראש הכנסת - ראובן ריבלין

עו"ד שלמה שחר - האפוטרופוס הכלל והכונס הרשמי
עו"ד אלישבע פרקש - מנהלת היחידה הארצית לניהול רכוש
במשרד האפוטרופוס הכללי

גיורא רום - הסוכנות היהודית
עו"ד מארק איסמעילוף - היועץ המשפטי, הסוכנות היהודית
עו"ד משה שיף - עוזר בכיר למנכ"ל, הסוכנות היהודית

יצחק אלישיב - מנכ"ל הקרן הקיימת לישראל
עו"ד מאיר אלפייה - היועץ המשפטי הקרן הקיימת לישראל
עו"ד נטלי סולמן - לשכה משפטית, הקרן הקיימת לישראל

גד בן ארי - מנכ"ל קרן היסוד

יעקב אפרתי - מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל
עו"ד רחל זכאי-נוימן - יועצת משפטית, מינהל מקרקעי ישראל
עו"ד משה גילאי - מנהל אגף רישום ובעלות, מינהל
מקרקעי ישראל

דב שילנסקי - יו"ר דירקטוריון באוצר ההתיישבות
היהודים וחבר בהנהלת י.ק.ט

נח פלוג - מרכז הארגונים של ניצולי שואה
משה זנבר - נשיא המרכז לניצולי השואה
נפתלי לביא - יו"ר ארגון יהודי להשבת רכוש (איל"ר)
דוד גירנשטיין - יו"ר ארגון עובדי כפייה
עו"ד אלישבע גלילי - חברה בעמותת ילדי ניצולי השואה
משה שוחט - נציג ארגוני ניצולי השואה

עו"ד תאודור וינברג - לשכת עורכי-הדין

אלן שניידר - מנהל מרכז עולמי בני ברית


סמדר אלחנני - היועצת הכלכלית לוועדת הכספים
מירב אלבז - מתמחה, הלשכה המשפטית

סיגלית עדרי

אנה שניידר

חבר המתרגמים בע"מ































חתימה על מסמך העקרונות בדבר הסדר בדיקה חיצונית
של נכסי קורבנות השואה בישראל

בוקר טוב לכל המוזמנים ובוקר טוב ליו"ר הכנסת, שאנחנו מתכבדים בנוכחותו בטקס הזה
ובוקר טוב גם לצופים בבית. אנחנו היום עוברים עוד שלב בועדת עבודת החקירה הפרלמנטרית לאיתור והשבת נכסי קורבנות השואה. הועדה הזאת הוקמה לפני שלוש וחצי שנה ועבדה קשה בשלב זה בתחום אחד. והגיעה להישגים שאותם אנחנו, אני מקווה, נפרסם בערך בעוד שבוע.

עבודת הועדה שלנו מתייחסת לנכסי קורבנות השואה, גם בתחום הכספים, ז"א, חשבונות בנקים וגם בתחומי הנדל"ן. בתחומי הבנקים אנחנו חתמנו על הסכם לפני שנתיים עם הבנקים, אחרי משא ומתן ארוך. הבנקים מימנו את הבדיקה, אנחנו סיכמנו וסיימנו את כל עבודת החקירה או הבדיקה בתוך הבנקים וכאמור, מבלי להיכנס לפרטים, הגענו להישגים, הגענו לעמלנו. הסתבר היה שווה. היום אנחנו עוברים שלב נוסף, ואחרי משא ומתן, שעבר בהפסקות, בגלל הבחירות באמצע. ובגלל זה שהכנסת התפזרה והקמנו מחדש את ועדת החקירה. רק היום אחרי משא ומתן ארוך ומסובך, אנחנו מגיעים לחתום עם גופי הנדל"ן העיקריים, או יותר נכון הגופים העיקריים שלפני מלחמת העולם ה-1, עסקו בנדל"ן.

הכוונה היא לבדיקה חיצונית. אנחנו מדברים על האפורטופס הכללי, אנחנו מדברים על הקק"ל, על הסוכנות היהודית, קרן היסוד, על י.ק.ט., על מינהל מקרקעי ישראל. אני מוכרחה כאן להגיד לך, אדוני היו"ר, ולצערי גם לצופים בבית, שלא כל מי שאתו ניהלנו משא ומתן, הגענו לתוצאות הרצויות. אני מתכוונת בעיקר לחברת יכין חק"ל ולהכשרת היישוב, שאתם נכנסו למבוי סתום בגלל אופי הבדיקה. עדיין יש התנגדויות. אני מקווה שנתגבר גם על הבעיות האלה. כי להערכתנו גם בגופים אלה ודאי בהכשרת היישוב, היה רכוש רב. במו עיני ראיתי בהכשרת היישוב, 30 אלף מסמכים ששייכים ליהודים שרכשו קרקעות לפני מלחמת העולם ה2- בארץ. ולכן זהו גם כן מימד חשוב שעוד אני מקווה נגיע אליו.

חה"כ קולט אביטל, יו"ר העבודה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה, הייתי וליוויתי את הועדה
כח"כ מן המניין והייתי חבר נאמן בועדתך. וליוויתי את כל אותן החלטות ויוזמות שבאו להביא לידי מיצוי, גם נושא ערכי וגם נושא שהוא חשוב מבחינת הקורבנות ויורשיהם להשבת הרכוש, שהוא הזכות המלאה של אדם שגם עבר את מאורעות השואה וגם נגזל, או משפחתו נמצאת גזולה בכך שהוא נספה. ואנחנו לא יכולים למצוא את הנכסים, כי הם נמצאים במקום שבו שלא ניתן למצוא אותם.

הצד הערכי הוא האמירה החד-משמעית, של מה שאנחנו דורשים מכל הגויים ומכל הארצות, דרישה שהיא לפעמים מתריסה. והייתי לאחרונה בליטא ובלטביה, ושם אמרתי, אנחנו מבחינת מדינת ישראל אין לנו מכם כל בקשה וכל דרישה, אבל הדעת אינה סובלת מצב שבו אתם, גם רצחתם, עם או בלי עזרת הנאצים, וגם היום אתם מבקשים למנוע ומבקשים לרשת את אותם קורבנות וצאצאיהם בטענות שונות ומשונות שהדעת לא סובלת אותם.

החיבוב שלנו והדרישה וההתרסה פעמים רבות כלפי העולם כולו, אתם מחויבים לבוא ולגלות ולהביא לידי גילוי נאות של כל עקבות היכולות להצביע על מקורו של רכוש כזה או אחר. כאשר אנחנו באים ודורשים זאת מממשלות ידידותיות או ממשלות שנעשות ידידותיות, אנחנו חייבים גם לקיים אותם לגבי עצמנו. והדברים האלה הם אלף-בית בכל חברה שדורשת מחברה אחרת לבוא ולעשות צדק.

ולכן ראינו חשיבות רבה בכנסת ללוות עניין זה ואפילו להשקיע מאמצים ומשאבים על-מנת שהחקירה תוכל להיות עד כמה שאפשר בלתי תלויה, עם פיקוח מלא. הכנסת החליטה לתת את תרומתה מתוך התקציב של הכנסת ופעולות הכנסת. אנחנו רואים זאת לא משום שאנחנו חושבים שהממשלה מתרשלת בחובתה זו, חשבנו שטוב יהיה אם הכנסת תשקיע גם את המאמץ על-מנת שהחקירה תהיה בלתי תלויה לחלוטין.

אני ממשיך לברך אותך על העקשנות שאת מגלה ועל ההתמדה בנושא הזה. אני יודע שכתוצאה מהחקירה בדבר נכסים והקושי הרב ההולך וגובר בכל שנה שעוברת, כאשר אנחנו גם נמצאים חסרים יותר ברקע עובדתי של כל קייס וקייס, של כל נושא ונושא וכל עניין ועניין. כמו גם בריבוי הטוענים והדורשים, אם וכאשר אנחנו מוצאים עקבות של רכוש כזה או אחר. הם הדברים הנותנים, אני חושב שאנחנו צריכים להזדרז ולהשתדל לסיים. אני יודע את המאמץ שעשינו כולנו יחד על-מנת לקדם את הנושא הזה.

אני חושב שהיום, החתימה על האמנה, היא גם צעד מעשי וגם צעד ערכי שמבטא בדברי האמנה את כל מה שאנחנו מבקשים לעשות על-מנת להביא את הצדק של הפרט בצד הדבר הבלתי נסלח והבלתי נשכח והבלתי ניתן לסליחה שלנו כעם, ושלנו כעם בני העולם שלא יכולים לבוא ולבוא ולומר לעמים אחרים, אתם יכולים לרחוץ בניקיון כפיכם ע"י כך שאתם תשלמו או תתנו איזה שהיא תמורה עבור אותם מעשים נוראיים שעשיתם. כל מה שאנחנו דורשים הוא צדק - וצדק לפרט. מדינת ישראל, ברוך השם, קמה חיה ונושמת ומבטאת את כל אותה אמונה במוסר ובמורל של התנועה הציונית והרצון הבלתי מתפשר להקים בית יהודי לעם היהודי בארצו. בית שהוא רק הוא יאפשר לעם ישראל לחיות לבטח בין משפחות הנאמנים.

אני מוכרח לומר שגלי האנטישמיות והגישה, גם מצד מדינות שמבקשות היום את קרבתנו, גם מתוך איזה שהיא תחושה אנטישמית האומרת, מי שחבר עם מדינת ישראל, יכול לעצמו דרכים כאלה או אחרות ללבה של החברה הדמוקרטית בעולם, של העולם החופשי, קרי אמריקה, הם תוצאה ותולדה של איזה שהיא התייחסות לעמנו וכתוצאה מכך לארצנו ולמדינתנו, שלפעמים מצריכה מחשבה נוספת על ההתפתחות של האנטישמיות בימינו אלה.

אבל כמובן שכאשר אנחנו מדברים היום על עולם חופשי ועל התפתחותן של דמוקרטיות חדשות ומתחדשות אשר ידעו מהו הנורא והאיום במדינה שבה הדיקטטורה שולטת שבה יש רודן, דיקטטור או אדם שהוא עם תודעה פשיסטית כזאת או אחרת, שמאפשרת לעשות שמות בכל מיעוט ובעיקר במיעוט היהודי, מתוך תחושה שאולי זה עוד חובה שלקיים כלפי אמונה כזאת או אחרת, שאתה הוא גם נולד.

אני חושב שבימים אלה יש חשיבות ערכית ממדרגה ראשונה להוכחה שבמדינת ישראל ובעם ישראל לא יתנו לשכוח ולהשכיח את המאורעות שעמנו עבר, על-מנת שדברים כאלה לא יקרו לעולם עוד. ידע כל אחד בעולם שמדינת ישראל היא היום, אותו מקום שבו יעשו את החשבון עם כל מי שרק יחלום לפגוע ביהודי בגלל יהדותו ובגלל מוצאו ולאומיותו.

שוב, אני מוכרח להודות לך על פעולתך למען הציבור ולמען ציבור הנספים וצאצאיהם. ואני רק יכול להיות גאה שאני, לא רק כיו"ר הכנסת, אלא כח"כ שליווה אותך בכל מעשייך.

קשה כמובן להוסיף על דבריך. אני באמת אסירת תודה, גם על הגיבוי המוסרי, גם על העזרה
החברית וגם על כך שהכנסת בראשותך, מוכנה להתגייס ולעזור מעשית למרות הקיצוצים, ע"י הקצאת משאבים גם משלנו לבדיקה הזאת.

אני רוצה להזכיר לכולנו שהרקע להקמת ועדת החקירה הזאת, היא התחושה המאוד עמוקה שנעשו עוולות גם אצלנו לפעמים, אולי לא בכוונה תחילה, אבל יש ונעשו עוולות לאנשים שאולי רכושם נמצא כאן. ומה שאנחנו תובעים ודורשים מאחרים, נאה שנדרוש גם מעצמנו. ולכן ככל שנשכיל לעשות את הבדיקה הזאת בצורה יותר מדויקת ויותר מקצועית, כך ניטיב עם כולנו.

מהסיבה הזאת אני רוצה להזכיר לכל מי שנמצא כאן, ודאי למי שנמצא בבית, שהבדיקה עצמה לא תיערך על-ידינו כחברי-כנסת. אנחנו נעזרים בגופים מקצועיים. טוב גם שהגופים שהולכים להיבדק קיבלו את העיקרון שלנו שהם לא יבדקו את עצמם אלא יקבלו בדיקה חיצונית. למיטב ידיעתי ודאי עם הבנקים וגם עם חלק גדול מהגופים שנמצאים כאן אתנו היום, זו הפעם הראשונה שהם נפתחים לבדיקה חיצונית כזו. ואנחנו בכנסת, דרך מכרז נדאג למצוא את הבודקים החיצוניים, כמובן וזה דיברתי עם הארגונים, שאנחנו גם נצטרך לראות אותם הבודקים, לא יהיה ביניהם לבין אותם המוסדות ניגודי אינטרסים. נתייעץ ונתחשב עם הגופים הנבדקים לגבי זהותם של הבודקים.

המסמך שעליו אתה וכולנו נחתום היום, הוא מסמך שמפרט את עקרונות הבדיקה הזאת. ואני מקווה שנוכל לצאת לדרך ולסיים את הבדיקה הזאת מוקדם ככל האפשר. כי גם הציבור הזה, כולל הציבור של היורשים, לא נהיה צעיר מיום ליום. כשהתחלתי את העבודה הזאת, הגיע אלי מכתב מיהודי בקנדה שהיה אז בן 84, היום הוא כבר בן 87. הוא פנה אלינו בקשר למגרש שאביו ז"ל שנספה בשואה, רכש כאן במה שהיה אז תלדוינסקי. היום זה תל-השומר. והמגרש הזה היה מגרש של חמישה דונם, ואחרי משא ומתן ארוך עם השלטונות, ואני לא אזכיר עם מי, הוצע לו כפיצוי 1,800 ש"ח על מגרש של חמישה דונם. אז מה שאנחנו רוצים היום למצוא, זה גם את הרכוש, גם לעזור לכל אותם האנשים שהוריהם נספו בשואה, או קרוביהם נספו בשואה, למצוא את הרכוש. אבל גם לעזור להם לקבל את הרכוש או את שווה ערכו בערך האמיתי. אני חושבת שגם זה חלק מהצדק שאנחנו צריכים לעשות אותו.

אין לי אלא להצטרף לברכות לרגל המעמד החגיגי הזה. יו"ר הכנסת דיבר על העקשנות של קולט
וחברי הועדה. אין ספק שלולא הדבקות שלהם במטרה הזו, לא היינו מגיעים כל-כך רחוק. והיום זה בעצם נקודת ציון מאוד חשובה. אין ספק, החוב שלנו, של כולנו, הוא גדול. והמעמד הזה ופעולות אחרות, עוזרות במשהו להשיב את החוב הזה.

האפוטרופוס הכללי נאמן לנכסים של כ2,800- נעדרים שאנחנו מעריכים שהם נספו בשואה. ועיקר המאמצים שלנו מכוון כיום לנסות ולאתר את היורשים שלא אותם נעדרים. שוב, ביוזמתה של חה"כ אביטל והעובדה שהיא לא התפשרה. קיבלנו לפני כשנה מימון וכבר פועלת יחידה בשם אינ"ש. והיחידה הזאת לוקחת את התיקים שאצלנו והולכת באופן אקטיבי אחר העקבות שיש בתיקים ומנסה למצוא את היורשים, ליצור אתם קשר. ולהביא לכך שהרכוש יוחזר ליורשים ולמי מהם.

אין ספק שזו פעילות חשובה, הגם שהיא עדיין לא מעוגנת בחקיקה ומצריכה הליכים פורמליים כאלה ואחרים. אבל בעקבות הפעילות הזו, היחידה הזו היא פעילה ויצאה לדרך. אנחנו מקווים שגם היא תניב בזמן הקרוב לא מעט תוצאות.

במקביל, שוב זה דברים שראוי לספר עליהם בעקבות היוזמה של חה"כ אביטל וחברי הועדה, היוהמ"ש לממשלה, שר המשפטים ומנכ"ל משרד המשפטים, מטפלים אישית בהצעת חוק שתביא לפתרון, הייתי אומר כולל, ואפילו יצירתי שיביא לכך שכל אותה פעילות שנמשכה שנים רבות, אפשר שהיא תקבל מפנה ובאופן כזה או אחר, אנחנו נביא לפרסום של כל הנכסים ברחבי כל העולם, של כל הנכסים שיש אצל כל הגופים וכרגע אנחנו בפרטים הטכניים לראות איך לעשות את זה על מנת להביא באיזה מקום סוף סוף, להשבת הרכוש למי שזכאים לו במשך שנים רבות.

כל האמור לגבי האפוטרופוס הכללי כבר באפריל 2001 חתם קודמי בתפקיד, מר שמואל צור, על מסמך שמעגן את המחויבות של האפוטרופוס הכללי לנושא הבדיקה ולטיפול שלנו. האפוטרופוס בעצם כמו כל הגופים האחרים כאן, בכל האמור לרכוש הזה, משמש כנאמן, אנחנו נאמנים לרכוש ואנחנו שומרים אותו ואנחנו מחויבים גם להחזיר אותו עד כמה שאפשר, לבעליו.

שמעתי אתמול על פריצת דרך נוספת, ושוב, אין לי אלא להביע את הערכתי לכך שנמצא מימון לביצוע הבדיקה, גם אצלנו, אצל האפוטרופוס הכללי. הכנסת אישרה מימון כזה. כל שנותר לראות אם יש איזו התייחסות לכך שהכספים האלה יושבו בעקבות הממצאים של הבדיקה. זה דבר שאנחנו צריכים לבדוק בצורה כזו או אחרת, האם אכן יהיו כספים. אני לא אוהב להיות חייב ולא להחזיר את הכסף. אבל אין ספק שיש כאן פריצת דרך, יש את המימון, אנחנו נמצא גם את הדרך איך לקדם. ושוב, הכל לאותה מטרה שכולנו נמצאים כאן עבורה.

יש מהלכים שאינם דורשים הסבר וזה אחד מהם. הסוכנות פועלת רבות למען ניצולי שואה. ומספיק
אם אני אזכיר את המפעל של חברת עמיגור שבנתה עד כה 5,500 יחידות לדיור מוגן, שחלק מכריע מהם מאוכלס ע"י ניצול שואה. ואני מציע שמי שלא ביקר שם ינצל את ההזדמנות פעם וילך לבקר ויראה איזה דברים נעשים בארץ ע"י הסוכנות.

הסוכנות עמדה שכם על שכם עם הועדה מהיום הראשון. היא תמלא את חלקה ותעזור ככל שיידרש במהלך העבודה. אני מקווה שהתוצאות תהיינה חיוביות.

קרן היסוד ואני מניח שאני יכול לדבר בשם נציגי כל הארגונים שיושבים כאן, בודאי תעשה ככל
שהיא יכולה כדי לשתף פעולה עם כל בדיקה. ואנחנו יותר מאשר נשמח אם בדיקה מקצועית מהסוג הזה, תוכל לסייע לנו, ע"י כך לסייע לקרובים של מי שנספו בשואה, אם יש כאלה. אם יש כאלה שקשורים לנכסים שבניהולה של קרן היסוד לסייע להשבת רכוש.

ברשותך הייתי רוצה לשאול שאלה. אם העובדה שהכנסת אישרה אתמול תקציב שמממן את הבדיקה הזאת, האם זה פוטר את הגופים הנבדקים מהצורך לממן את הבדיקה הזאת, או שזה תקציב נוסף?

זה תקציב משלים. העקרון הוא והדרישה היתה שהגופים הנבדקים יישאו בהוצאות לגבי גופים
ממשלתיים, כמו האפוטרופוס הכללי שהוא לא גוף שיש לו הכנסות, אלא תקציב ממשלה. נאלצנו לבקש מהכנסת ומהאוצר שישלים את הכספים.

אדוני יו"ר הכנסת, יו"ר הועדה. מיד לאחר תום מלחמת העולם החליט דירקטוריון הקק"ל על
הקמת יחידה מיוחדת שתעסוק בהשבת רכוש לנעדרים. היחידה הזאת פעלה בלשכתו של היוהמ"ש של הקק"ל. ואכן לאורך כל השנים קיבלנו תביעות, דנו בהם והחזרו רכוש לכאלה ששמו את מבטחם בקק"ל, והם או קרוביהם לא חזרו מהתופת האיומה.

כאשר נפתחו בשעה טובה ומוצלחת שערי העלייה מבריה"מ, תגבר היוהמ"ש, עו"ד אלפייה, את המחלקה בעוד עו"ד, כי גל התביעות גבר. אנחנו במהלך השנה גם העברנו רכוש לאפוטרופוס הכללי. תיקים שנדרשים פשוט כדי לפשט את העניין ולסייע לועדה. אנחנו בהחלט צועדים עם הרעיונות של הועדה כתף לכתף, ואנחנו נסייע להחזיר ולהשיב כל רכוש אשר ניתן לנו ויש לו יורשים. כי חובתנו להיות אור לגויים, ואסור לנו לדרוש, כמו שאמר היו"ר הכנסת, מאחרים מה שאנחנו לא דורשים מעצמנו.

גבירתי היו"ר, חה"כ קולט אביטל, אדוני יו"ר הכנסת רובי ריבלין. באתי פה בכובע של אוצר
התיישבות היהודים. באוצר התיישבות היהודים 40% של המניות שיש לי.ק.ט הם של נעדרים, אבל לפי הגיון חלק גדול הם של ניצולי שואה. כשנתמניתי לחבר המועצה של אוצר התיישבות היהודים, בישיבה הראשונה שהייתי שם, התחלתי לצעוק בקשר לנושא רכוש נעדרים. ואנחנו השקענו 72,182 פרסום במודעות בכל השפות בכל העולם. ו432,535- בהכנסת כל הרישום שיש אצלנו, 80 אלף שמות על מחשוב, והקמת אתר אינטרנט לדבר הזה. למרות זאת אנחנו באים ואני אומר בשם החברה, ברצון ובהבנה ובתמיכה לצד הזה שנעשה למרות שלאוצר ההתיישבות היהודים אין בכלל או מגיע, אבל למען להיות למעלה מכל ספק ודוגמא לכולם, אנחנו הסכמנו להצטרף.

לבסוף אני רוצה ברכה לקולט אביטל. אני לא נבחרתי לכנסת בגלל שאני ניצול שואה, אבל מהיום הראשון שאני בכנסת אני לא עזבתי את הנושא הזה. ואני לאורך כל השנים זעקתי גם מעל בימת הכנסת, טענתי שמדינת ישראל עוסקת, גוזלת את ניצולי השואה בכל מיני דרכים. וגם אני היום חושב כך. אבל אמרתי כבר לקולט אביטל, אני צעקתי והיא לא צעקה, אבל עושה. ועל זה מגיע לה ברכה.

אני באמת מודה לך, אולי אני אגיד מילה פמיניסטית, זה מה שנשים עושות, הן לא צועקות - הן עושות.

קודם כל אני רוצה בשם מרכז הארגונים של ניצולי השואה להגיד תודה לכל מה ששמענו
מנציגי הארגונים הכלכליים, נכונותם לעזור ולאתר ולהביא לפני הועדה את המצב של רכוש של נפגעי השואה שאפשר יהיה להחזיר אותו גם ליורשים וגם לניצולי השואה. אני מאוד שמח על המילים שאמר יו"ר הכנסת רובי ריבלין, שצריך להזדרז ולסיים את עבודת הועדה כי כמובן ניצולי השואה הם בשלב האחרון. רובם הם מעל ל75- וזה כבר קרוב ל60- שנה אחרי המלחמה.

הייתי לפני שבוע, יחד עם דוד גרינשטיין, בקורטריון הקרן הגרמנית המפורסמת של 10 מיליארד מארק. ושם הוחלט על דעת הבונדסטאג הגרמני וממשלת גרמניה, לגמור כל התשלומים החד-פעמיים לניצולים, למה שנקרא, עובדי כפיה, אלה שהיו במחנות ריכוז ובגטאות, החל מ9.5.2005-. הם אומרים, זה סמלי. 60 שנה אחרי גמר המלחמה צריך לגמור עם כל החובות.

הייתי מציע שהועדה תקבל החלטה שנגמור כל הדברים האלה. בכל מערב אירופה כבר גמרו. במזרח אירופה יכול להעיד נפתלי לביא שעוסק בזה, הם אומרים, אם אתם לא גמרתם, מה אתם רוצים מאתנו. אני מציע לקבל החלטה שעד ה9.5.-, שישים שנה אחרי גמר המלחמה, אחרי גמר הרצח והשוד, נגמור את הדברים גם פה.

כפי שכולם יודעים אני גוף יחסית צעיר. מינהל מקרקעי ישראל הוקם רק ב1961-. ירשנו מה
שירשנו, ירשנו מה שהעביר לנו האפוטרופוס הכללי. אנחנו עשינו לעצמנו בדיקות ואנחנו בודאי מסכימים ותומכים ונסייע לכל בדיקות של מי שיבדוק מטעם הועדה, נעזור להם, נסייע להם. ואני מקווה שנגיע לתוצאות האמיתיות.

אדוני יו"ר הכנסת, גברתי יו"ר הועדה ואחרון חביב, ידידי מכבר הימים, היהודי הליטאי של
הכנסת, חה"כ שילנסקי. היינו מתכתבים לפעמים מעל הבמה ביידיש.

אני חושב שזה יום גדול מאוד, היום. לפעמים עושים דברים שנראים כקטנים, כותבים, חותמים על משהו. הפופיר פה , הפופיר שם, אבל זה בעצם יום גדול. זה יום שאמור גם לנו בישראל ללמד אותנו פרק שהעם היהודי תמיד השתבח בו, שהנחיל לכל עמי העולם את הצדק, עשיית הצדק והיושר כלפי הזולת. אני בטוח שעמים אחרים מאוד יהיו מעונינים לשמוע מה קרה כאן היום. וכאשר זה ימחק את האמירה שנאמרה לא פעם ע"י מדינות שונות, ואתם בישראל מה אתם עושים. אתם טוענים כלפינו ומה אתם עושים במדינתכם שלכם. ואת החרפה שגרמה גם לנזקים לא מעטים התחלנו להסיר בועדה קודמת של הכנסת, שטיפלה ובהצלחה, אני מוכרח לומר, בנושא כספי הפיצויים מחב' ג'נרלי. שהיא דרך אגב כבר העבירה כספים רבים מאוד, מאות אלפים אם לא יותר, אני חושב שלמעלה ממאה מיליון דולר. והנה הועדה הזאת בגלגוליה השונים, מתקדמת יפה מאוד. ועושה כל יום צדק עם כאלה שאינם יכולים לתבוע את הצדק הזה באופן טבעי ורגיל. וזה דבר לימודי, הוא גם כן חלק שמלווה אותנו בהיסטוריה של העם היהודי כלפי עצמנו וכלפי העולם כולו.

יש לי את הכבוד ואם מותר לי לומר, את העונג לפעמים, לשבת בועדה שחה"כ קולט אביטל מנהלת, בצדק ביושר, בחוכמה וכאמירה פמיניסטית אז אפשר לומר, שחכמת נשים בנתה ביתה. ז"א, יש כאן חכמת נשים. הפמיניסטיות האמיתיות לא אוהבות את האמירה הזאת. הן מוכנות אפילו להיות טיפשות כמו הגברים, העיקר שלא יופלו לרעה. אבל מה לעשות, אנחנו בכל זאת אומרים שיש חכמת נשים, שהיא יכולה לעשות דברים מופלאים שאחרים לא עושים אותם. ולכן אני גם כן מוצא לנכון להודות לארגונים השונים שחלק מהם אולי אפילו כולם, בהתנדבות בסופו של דבר, אולי בלחץ ציבורי, זה לא הזיק הלחץ הציבורי, אבל בסופו של דבר, כמו חה"כ שילנסקי, הארגון שהוא מייצג בעצם באופן התנדבותי, אפילו שהוא איננו את עצמו שייך לפרקטיקה של העניין. התנדב להיות חלק מכל הדבר הזה.

נכון אמר הדובר פלוק, ששם המשחק הוא המהירות. אני נמצא עכשיו בועדת חוקה חוק ומשפט שעוסקת במינוי שופטים, יותר שופטים פחות שופטים. ואנחנו יודעים על התנהלות משפטים שנערכים בדרך הרגילה, יש משפטים שנערכים ועד שמוציאים פס"ד, זה בערך כחמש שנים. יש אפילו מקרים בודדים יותר מחמש שנים. כאן אנחנו לא יכולים להשאיל לעצמנו את הפריבילגיה הזאת למשוך דברים. שם המשחק הוא, מהר וטוב והכי טוב האפשרי.

אני רוצה להודות באופן אישי ליו"ר הכנסת. למרות שהכנסת נמצאת במצב כמו כל המדינה של קיצוץ בתקציבים, אנחנו כחברי-כנסת מרגישים זאת בראשונה, מקצצים לנו על ימין ועל שמאל. ובכל זאת הוא מצא לנכון שבנושא הזה הוא אישר את המשך תפקודה של הועדה הנכבדה הזאת, מתוך באמת התחשבות בנושא בעצמו ובאנשים שנמצאים אתנו היום.

ואני רוצה לברך אתכם, עד 120. תיהנו מהכספים שאנחנו נוכל לייעד למטרה הקדושה הזאת.

אנחנו עוברים לטקס החתימה. אני רוצה להודות ליו"ר הכנסת, לכל הגופים הנבדקים שהגיעו כאן
היום. אבל חובה נעימה גם להודות ליועצים המשפטיים, קודם כל היוהמ"ש של הכנסת, ולעו"ד מירב אלבז, וליועצים המשפטיים שעבדו אתנו מטעם כל אותם הגופים. תודה רבה לכולם. יצאנו לדרך. אני חושבת שאנחנו יכולים לברך שהחיינו. ולאחל לכולנו שהבדיקה תהיה טובה, מהירה, יעילה וגם מדויקת.

תודה רבה.



הישיבה ננעלה בשעה 12:30