כנסת פתוחה

הכנסת השש עשרה

PAGE
10
ועדת חקירה פרלמנטרית, בנושא

איתור והשבת נכסי נספי שואה – 2.12.2003


הכנסת השש עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 6

מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא איתור והשבת נכסי נספי שואה

שהתקיימה ביום שלישי, ז' בכסלו התשס"ד, 2 בדצמבר 2003, שעה 11:30
ס ד ר ה י ו ם

הסדר בדיקה חיצונית של נכסי קורבנות השואה בגופי הנדל"ן

חברי הועדה: קולט אביטל – יו"ר ועדת החקירה


נסים זאב


אברהם רביץ

מר גד בן-ארי – מנכ"ל קרן היסוד


עו"ד ננסי כץ – יועמ"ש קרן היסוד


עו"ד אנה שניידר – יועמ"ש לכנסת


סמדר אלחנני – יועצת כלכלית לוועדת הכספים


מירב אלבז – הלשכה המשפטית

סיגלית עדרי

חבר המתרגמים בע"מ

אני פותחת את הישיבה.

יש גופי נדל"ן ששייכים למדינה כמו למשל האפוטרופוס הכללי, שאנחנו צריכים לבדוק אותם ושהם לא יכולים לממן את עצמם. כך שהמאבק שלנו מזה למעלה משנה וחצי עם הכנסת, לקבל את המימון. אחרי תלאות רבות, סוכם עם יו"ר הכנסת שנקבל מימון של מיליון מהכנסת, כדי שנוכל להתחיל את העבודה. גם היחידה המשפטית לא רצתה לצאת למכרזים, או בעצם לא אפשרה לנו לצאת למכרזים, כל עוד לא היה בטוח שיש כספים לעניין הזה.

מה נוכל לעשות עם מיליון?

זה רק עבור האפוטרופוס הכללי. גם אצל
האפוטרופוס, יש כבר יסוד לבדיקה שעשינו דרך דברים אחרים, וגם הם עברו על כ- 13,000 תיקים שמתוכם הם הצליחו להוציא הצידה 3,000 תיקים שלגביהם הם יודעים בסבירות מאוד גבוהה, שאלה התיקים שאנחנו מחפשים. ביניהם יש תיקי כסף אבל יש גם תיקי נדל"ן, כך שניפוי ראשוני כבר נעשה ואפשר להתחיל בזה.

בינתיים, כדי שנצא במכרז אחד לגבי כל הגופים, זרזנו את כל העניין של חתימת ההסכמים עם יתר הגופים. עם רוב הגופים הגענו פחות או יותר להסכמות טובות, עם הקרן הקיימת, עם הסוכנות היהודית שאיתה אנחנו נחתום ברגע שיחזור סלי מרידור. בבעיות מאוד גדולות נתקלנו כאמור, ב"יקט" שניסו להתחמק אבל בסוף הגענו איתם לעמק השווה, לגבי כמות שעות הבדיקה.

אחר כך היתה לנו בעיה גדולה יותר אבל זו בעיה שהיתה קיימת עוד בהתחלה עם "יכין חקל", אשר נרכשה ע"י סמי שמעון, ובמשך שנה וחצי או שנתיים הם כמעט ולא טרחו להשיב לנו על המכתבים. כאשר אמרתי להם שזה בזיון הכנסת, הם הגיעו הנה ושוב התחילו להסביר שאין מה לחפש אצלם, משום שהם גוף שאת כל הנדל"ן שלהם הם רכשו רק לאחר קום המדינה. הם אמרו שבמידה ואנחנו רוצים, נשלח צוותים לערוך אצלם בדיקה. לטענתם הם יעזרו להם, אבל הם לא ישלמו את החקירה הזאת.

נתנו להם עכשיו עשרה ימים, כדי לחזור אלינו בסוג מסמך שהם מוכנים לחתום עליו. הם לא מוכנים לקבל ממה שכאילו אנחנו מראש מחשידים אותם, וזו היתה הבעיה הראשונה.

למה שלא להביא תצהיר של כל הקרקעות?

ומה אם הם יביאו תצהיר? צריך לבדוק את זה. הם
טוענים שהם יכולים להוכיח את זה לפי המיסים שהם שילמו, אבל אנחנו חייבים לבדוק גם אם נגיע למסקנה שבאמת הכל נרכש אחרי שנת 1951. ומה אם קרקעות שנרכשו לאחר 1951, הם קרקעות שלא היו להם יורשים ועברו כל מיני ידיים? גם זה יכול להיות.

דבר שני, לגבי המימון הם עדיין לא רוצים אבל יכול להיות שיבואו לקראתנו.

צרה חדשה צצה לנו בסוף הישיבה, שהיתה די ארוכה ומייגעת, עם "רסקו". רסקו שהוא גוף ציבורי, אשר בהתחלה הסכים לבדיקה, טען שהם בעצם בפשיטת רגל כמו יתר גופי הנדל"ן, או יותר נכון הקבלנים בארץ, ואין להם ממה לממן. והם אמרו, "אם אתם רוצים אתם יכולים לחפש אצלנו אבל אנחנו לא נממן את הבדיקה". ואז הוצאנו להם מכתב, בהתחלה דרשנו מהם להתחייב על 115,000 ₪ והם שלחו לנו מכתב שהם מוכנים להתחייב על 50,000 ₪. אבל עכשיו הם מתכחשים גם ל- 50,000 ₪ האלה, וטוענים שזה לא נכון. האיש היה פה, והציג את עצמו גם כיועץ משפטי וגם כבא כוחו של המנכ"ל.

הם גם העלו טענה נוספת ומוזרה, שהם עשו בדיקה ולפי חוק ועדות החקירה, המדינה צריכה לממן את ועדות החקירה. יש חוק כזה, אבל אנה שניידר בדקה את העניין וזה לא חל עלינו.

יש חוק ועדות חקירה, ויש ועדת חקירה פרלמנטרית
על פי חוק יסוד הכנסת. בחוק יסוד הכנסת, כתוב שהכנסת תקבע לועדה את דרך פעולתה ואת סדרי עבודתה. כאשר הכנסת בחרה את ועדת החקירה הפרלמנטרית, נאמר במנדט שלה, שיהיו לה סמכויות כמו של ועדת חקירה לפי חוק ועדות החקירה.

אני טוענת שמכוח ההוראה הזאת, לא מכילים ככתבו וכלשונו את חוק ועדות החקירה, ולכן כאשר הועדה החליטה שהיא תדרוש מימון מהגופים הנבדקים היא עדיין מוסמכת לעשות זאת, אבל היא לא יכולה להכריח את הגופים הנבדקים לממן, כלומר זה נתון להסכמתם. עד היום, הגופים הסכימו.

כי זה עניין ציבורי, וגם לאותם גופים יש עניין
למצוא או להוכיח את זה שהם נהגו כשורה.

אבל מה אם הם בפשיטת רגל?

אז יכול להיות שנצטרך, במסגרת השעות שהכנסת
הקציבה לנו, לחזור שוב לכנסת.

דרך אגב, גם שם זו מן הלוואת גישור כי ברגע
שתיערך הבדיקה וימצאו ממצאים ויהיה כסף, אז הם יחזירו את הכסף לכנסת.

עדיף שהכנסת תיתן תקציב ולא הלוואות גישור, כי
לא מדובר בעסקת נדל"ן.

אני אחזור שוב על מה שארע כאן בשבוע שעבר.

בשבוע שעבר, סיכמנו את תנאי הבדיקה עם כל הגופים החל מהקרן הקיימת, האפוטרופוס הכללי, יקט, יכין חקל, הכשרת הישוב, והסוכנות היהודית שאיתם אנחנו צריכים לקיים ישיבה אחת נוספת כי הבטחנו זאת לגזבר שרצה להיכנס לעובי הקורה ולשתף פעולה, אבל כרגע הוא נמצא בחו"ל.

בסה"כ נשאר קרן היסוד, ובהבדל מיתר הגופים, איתם אנחנו כבר חתמנו עוד בזמנו של אברהם בורג, כך שהעקרונות מוסכמים בינינו. מה שנשאר עכשיו לקבוע בינינו, הוא מספר השעות של הבדיקה ודרכי העבודה.

עם הקרן הקיימת והסוכנות היהודית, סיכמנו על 2,000 שעות עבודה לכל אחד מהם. עם שני הגופים האלה סיכמנו בעיקרון "ג'נטלמני", שאם נזדקק לפחות מ- 2,000 שעות עבודה, אנחנו לא ננצל את כל השעות אבל אם אנחנו נצטרך לעבור על 2,000 השעות, אז נפנה לאותו הגוף ונגיד שלהשלמת העבודה אנחנו זקוקים לעוד X שעות.

זה לא בדיוק "הסכם ג'נטלמני", שהרי לא יקרה
מקרה שנשתמש עם שעות העבודה, כדי למשל לאשר צוואה פרטית.

לא. זה הסכם ג'נטלמני במובן שהבדיקה יעילה יותר
או יעילה פחות וגם היקף העבודה.

מה שהוסכם הוא, שהבדיקה תתבצע ביעילות במספר
שעות מינימלי אפשרי, ובלבד שלא תיפגע איכות הבדיקה.

אנחנו חושבים שהמספר המינימלי הוא 2,000, אבל
אני לא יודעת מה מצב התיקייה, אני לא יודעת איפה המסמכים ובכמה מסמכים מדובר.

האם קרן היסוד בעצמה עשתה בעבר בדיקה, והאם יש להם רישומים בנושא?

אני מנכ"ל קרן היסוד, ונמצאת איתי כאן גם ננסי כץ
שהיא היועצת המשפטית של קרן היסוד, ובהמשך היא תאמר מספר דברים יותר ספציפיים לגבי בדיקות שקרן היסוד עשתה ומנסה לעשות. לפני כן הייתי רוצה לומר מספר משפטי רקע, אשר יתכן ותהיה להם גם השלכה על השאלה של 2,000 שעות או לא.

בהשוואה בהקשר הזה של נכסי נספי שואה, בין קרן היסוד לבין למשל הקרן הקיימת ואולי אפילו לסוכנות היהודית, אנחנו ארגון שפוטנציאל הנכסים העומדים לרשותנו, כמו למשל קרקעות, הוא הרבה יותר קטן ובכלל ללא השוואה. כלומר, הקרן הקיימת הם בעלי הקרקע הגדולים ביותר במדינה, כי זה בעצם ייעודה היות והיא עוסקת בקרקעות, בעוד שקרן היסוד איננה עוסקת כלל בקרקעות וזה לא כלול כלל בסדר יומה "העסקי" של קרן היסוד.

בעבר אתם הייתם רוכשים קרקע, או רק מקבלים
תרומות?

בעבר המאוד רחוק, היו מספר מקרים שבהם חברות
פרטיות שפעלו בארץ ישראל במה שנקרא אז "גאולת קרקעות" או "רכישת קרקעות" וכו'. אלה היו חברות פרטיות עסקיות, אשר נקלעו לקשיים, פשטו את הרגל ולא הצליחו לקבל מימון מהרוכשים הפוטנציאליים, וקרן היסוד נחלצה לא פעם לעזרתם ובדרך הזאת קרן היסוד מצאה את עצמה בשלבים יותר מאוחרים מחזיקה בבעלות של קרקעות, ובישיבה הקודמת גם העלנו מספר דוגמאות. אלה מן חברות שלא במצב העסקים הרגיל של קרן היסוד, הפכו להיות בבעלותה של קרן היסוד.

יכול להיות שבעליהן של אותן חברות עסקיות שנקלעו
לקשיים, היו קורבנות שואה?

בהחלט יכול להיות.

לא הבעלים, אלא הקרקעות.

בעלי הקרקעות. קצ"א והכשרת מפרץ חיפה, אלה
חברות שפנו ליהודים בחו"ל ואמרו להם לרכוש קרקע. הם לא סיימו את הליכי הרישום ונקלעו לקשיים, קרן היסוד הלוותה להם כסף, החברות התפרקו וחלק מהחברות או מהנכסים שלהן עברו לקרן היסוד כנושים.

בקצ"א יש הסדר עם האפוטרופוס הכללי שכבר אושר בבית המשפט, והאפוטרופוס היה אמור לטפל בזה. לגבי הכשרת מפרץ חיפה, האפוטרופוס הכללי השאיר את הרישומים בקרן היסוד, השתתפו אז "נכסים בישראל" שזו חברת בת של הסוכנות אשר מנהלת עבורנו את הנכסים שיש לנו, בדקה את הרישומים שלהם ועשתה ניסיונות לאתר אנשים, הם קיבלו פניות מאנשים ואכן הוחזרו קרקעות, שהרי אנחנו לא מעוניינים להשאיר אצלנו משהו שהוא לא שייך לנו, ואנחנו גם לא יודעים לנהל נכסים וזו גם לא המטרה שלנו, כפי שגד בן ארי אמר.

לגבי קצ"א הכל הוצהר בבית המשפט, האפוטרופוס ממשיך לממש קרקעות ואת החלק של קרן היסוד כנושה מובטח, אנחנו מקבלים בכל מימוש, אבל אנחנו לא מקבלים קרקעות. הנכסים האלה נרשמו על שם קרן היסוד, גם לנו וגם לאפוטרופוס יש רשימה מלאה של הנכסים האלה ואנחנו יודעים בדיוק איזה נכסים הם באמת של קרן היסוד, ואיזה נכסים שנרשמו על שם קרן היסוד עדיין שייכים לקצ"א.

גם בנכסים שנרשמו ע"ש קרן היסוד, יש סבירות
מאוד גבוהה שנמצא קרקעות, ולפחות במובן הזה של הרישום הוא חייב להיות.

יכול להיות, ולכן אני חוזר לנקודה של היקף השעות,
אין לנו שום בעיה שנסכם על 2,000 שעות. אני רוצה להאריך ולהאמין, שאם לקרן הקיימת הוקצו 2,000 שעות אז בדיקה בקרן היסוד יכולה להיעשות בשליש מכמות הזמן, אבל אם יידרש יותר אז כמובן נעשה כמה שיידרש.

אבל זה ברור שאנחנו לא סתם "יורים באוויר".
כלומר, היו יהודים כאלה שסמכו על קרן היסוד ואמרו להם תנהלו לנו את הנכסים.

לא היתה זיקה בין היהודים לקרן היסוד, אלא רק עם
חברות שפשטו את הרגל. קרן היסוד, קיבלה את הבעלות מהחברות.

זה כמו עם הקרן הקיימת. אדם רכש אדמה ונתן כסף
לחברה, לצורך העניין חברה בשם "הרברט סמואל" ששם יהודי רומניה רכשו אדמות, והחברה פשטה את הרגל ונעלמה.

אז למה זה מגיע ליהודי רומניה?

מכיוון שהם כבר שילמו את הכסף.

אבל אני כבר השקעתי בחברות שפשטו את הרגל, גם
בורסאיות, האם יש לי למי להתלונן?

יתכן היפותטית מצב, שאנשים שילמו 60% או 70%
מכספם, לאחר מכן הם נספו בשואה אבל המשפחות שלהם נותרו.

צריך להבין איך קרן היסוד נכנסת לסוג כזה של דברים. בשנות ה- 20 וה- 30, קרן היסוד היתה בעצם הארגון היחיד שהיה לו כסף. זה לא פלא שבתקופה הזאת קרן היסוד ממנה את כל המפעלים הכלכליים החברתיים והתרבותיים בארץ. אנשים לא יודעים שלמשל הפילהרמונית הוקמה מכספי קרן היסוד, וגם בצלאל הוקם בכספי קרן היסוד. האוניברסיטה העברית, שעמדה בפני פשיטת רגל, ניצלה ע"י קרן היסוד. חברת אל-על הוקמה בכספי קרן היסוד, היתה עוד חברה מוקדמת שקראו לה "אווירון בע"מ" אשר רכשה מטוסים ישנים בפולין בכספי קרן היסוד. חב' "צים" הוקמה מכספי קרן היסוד. גם מפעלי ים המלח הוקמו מכספי קרן היסוד.

לכן בתקופה ההיא, היות וקרן היסוד היתה המכשיר הפיננסי המרכזי, זה רק טבעי היה משיקולים ציוניים ולא עסקיים, שהיא נחלצה לסייע לאותן חברות שהיו בקשיים ואשר עסקו בפעילות ציונית.

בכל אופן אנחנו כמובן נשמח לבדיקה כזאת, היא גם יכולה לעזור לנו כי אנחנו לא מומחים בקרקעות.

אגב, אנחנו עכשיו מתחילים לכתוב את ההיסטוריה של קרן היסוד. אנחנו יוצאים עכשיו בפרוייקט של כתיבת ספר של קרן היסוד, ד"ר מרדכי נאור וד"ר ירון בנזיני, בפרוייקט של שנתיים וחצי של כתיבת ההיסטוריה אשר במידה רבה זו ההיסטוריה של ארץ ישראל, שזו היסטוריה מעניינת. הסיפור של קרן היסוד, הוא באמת סיפור מדהים.

מי היה המייסד?

קרן היסוד נוסדה בשנת 1920 בלונדון, וחיים וייצמן
היה הרוח החיה.

אתמול הגיע ארצה הנשיא העולמי של חב' "סיסקו", אשר בא כדי לחנוך פרוייקט חברתי משותף לקרן היסוד ול"תפוח" של לאון רקנאטי. מדובר בפרוייקט של מימון מחשבים לבני נוער שהוא יוזמה שלנו והוא פועל כבר ב- 8 ערים, ערי פיתוח ואזורי הפריפריה.

זה יאפשר לתלמידי תיכון עם תום שלוש שנים, לקבל
כבר תעודות הסמכה המוכרות בכל העולם, להיות טכנאי PC וטכנאי אינטרנט.

להשלמת התמונה, אני חושבת שצריך גם לציין שבשנות ה- 20 וה- 30 קרן היסוד פעלה בכל העולם באיסוף תרומות, וקיבלנו כבר פניות מאנשים שמקורם ברומניה או בהונגריה או בצ'כיה, שאמרו שברשותם פתק שהוא בעצם קבלה לקרן היסוד, ושהאבא שלהם סיפר להם שפעם הוא קנה קרקעות. הדברים האלה לא תמיד קשורים, אנחנו יודעים שקרן היסוד גייסה תרומות ונתנה קבלות על התרומות האלה, אנחנו גם יודעים שאנשים קנו קרקעות באותו מקום.

אז הם רוצים בחזרה את התרומות?

אנשים אומרים שיכול להיות שזו בעצם היתה קבלה
על הקרקע שלו.

אני ראיתי מסמכים על קרקעות שנרכשו. כלומר, היו
קבלות עם מספר החלקה והכל.

אני מציעה, שלא לגזול יותר מזמנכם או מזמן חברי הועדה. במידה והנספח המונח לפניכם מתאים לכם בניסוח, אנחנו רק נצטרך להשלים ולהוסיף שינוי קטן.

אנחנו יוצאים למכרז לגבי הבודקים החיצוניים, ואנחנו כמובן נתייעץ אתכם לגבי אותם אנשים שיערכו את הבדיקה אצלכם ונעביר לכם הצעת שמות, זאת כדי שלא יהיה ניגוד אינטרסים.

הם חלק מהחוזה במכרז, או שהם מתחייבים כלפינו
ואנחנו מתחייבים כלפי הזוכים?

יש חוזה בין הכנסת לבין הבודקים, ואת הכסף הם
מעבירים לנו. כלומר הגופים הנבדקים מעבירים כסף לכנסת, והכנסת מעבירה לנו, כך שאין שום קשר כספי בין הגוף הנבדק לבין הבודק. אבל, יכולה להתעורר שאלה של ניגוד עניינים, כאשר נניח ייבחר בודק שהיה פעם עובד של אותו גוף או בעימות משפטי איתו. אנחנו מדברים על בודקים שהם עורכי דין, שמאי מקרקעין, היסטוריונים וכו'. עדיף לקבל את עמדת הגופים, לגבי בודק שיבחר במכרז ועדיין יש מנגנון של התייעצות.

אני רוצה להבין, מאחר והנספח אינו מנוסח כל כך
טוב, בסעיף 1 נאמר שתיקבע מכסת שעות של בדיקה ובסעיף השני נאמר שבמידה ויהיה צורך להוסיף מעבר למכסה קרן היסוד תממן את השעות הנוספות. לפי זה, לא ברור שקרן היסוד תממן גם את השעות המקוריות. בסעיף 3, נאמר שאנחנו נביא מקדמה כל חודש. אני רוצה להבהיר, הרעיון הוא שתיקבע מכסת שעות שאותה, במידה והם ימולאו בפועל, קרן היסוד תממן את פעולת הבדיקה כולל שעות נוספות במידה ויהיה צורך לעשות אותן. כלומר, אתם מבקשים שאנחנו נממן את כל התהליך.

סעיף 1 בחוזה יהיה: "הצדדים מסכימים בזאת שקרן היסוד תישא במימון הבדיקה, בכפוף לאמור בנספח זה".

סעיף 2 יהיה כפי שכתוב, ואח"כ בסעיפים 3 ו- 4 תהיה הפנייה לסעיף 2 ולא לסעיף 1 כדי שלא תהיה אי בהירות בעניין הזה. כאן גם אמרנו, שקרן היסוד תקצה את הסכום הנדרש לפי תעריף שתקבע ועדת החקירה הפרלמנטרית, אבל בהתייעצות עם קרן היסוד.

בסעיף 3 ייאמר:

"על אף האמור בסעיף 2, אם יתברר לצדדים תוך כדי הבדיקה שיש צורך בשעות עבודה נוספות של הבודקים, תקבע ועדת החקירה הפרלמנטרית בהתייעצות עם קרן היסוד את התוספת הנדרשת לשעות הבדיקה. קרן היסוד תקצה את הסכום הנדרש להיקף שעות נוספות אלה, לפי תעריף החשב הכללי לשעת עבודה הנזכר בסעיף 2".

בסעיף 4, לא יהיה שינוי.

מאחר וקרן היסוד הוא גוף שבאמת לא יכול להיות
גרעוני, יהיה להם קשה לחתום על מסמך שאיננו מציין תקרת סכום, כי לתוספת אין תקרה. הרי התייעצות, לא אומרת שהם מקבלים את העצה שלם.

לגבי השעות, אני גם רוצה להסביר שיש איזו תקרה
גם ב- 2,000 שעות האלה. אנחנו מדברים על שעה, שלפי התעריף הממשלתי עולה 142 + מע"מ, שזה 170 ₪ לשעה. זה התעריף הזול ביותר שיש וזה מה שאנחנו משלמים.

מהם לוחות הזמנים, כלומר מתי מתחילים?

אנחנו רוצים להתחיל כמה שיותר מהר.

האמת היא שאנחנו אישרנו את התקציב שלנו לפני
כשבועיים, אנחנו נוכל לגבש תקציב נוסף אבל צריך לדעת פחות או יותר אם הבדיקה תתקיים תוך שנה, כך שמרבית ההוצאה תהיה על שנת 2004. אז אנחנו נצטרך "לקמט" את זה כדי לראות על מה אנחנו מדברים פחות או יותר.

אנחנו מדברים על 170 ₪ לשעה X 2000 שעות, שזה
יוצא 340,000 ₪.

זה סכום מאוד משמעותי, לארגון כמו קרן היסוד שהוא ארגון הרבה יותר קטן.

אנחנו הלכנו כאן לפי 2,000 שעות, ואתה אמרת
בתחילת דבריך שאולי בקרן היסוד זה יגיע לכדי שליש בלבד.

הוזכרה פה החברה להשתתפויות בנכסים. לפי
הערכתי רוב הבדיקה תיעשה בחברה להשתתפויות בנכסים, שהיא חברת הבת של הסוכנות היהודית, זוהי חברת ניהול נכסים גדולה מאוד וטובה המנהלת את נכסי הסוכנות היהודית, נכסי קופת הפנסיה של הסוכנות ואת נכסי קרן היסוד. לכן הבדיקה שאתם מתכוונים לבדוק בנכסי הסוכנות היהודית, גם היא תהיה בחברה הזאת.

אבל לסוכנות יש נגישות לעניין הזה, רק מבחינה
מינהלית ולא מבחינת בעלות, היא נותנת לכם שירות ולא יותר.

הבדיקה תהיה באותה חברה, גם של הסוכנות וגם של
קרן היסוד.

כאן אנחנו מדברים על האספקט הכספי של "כמה
יעלה", ואז לא יהיה שום טעם שבודק יבוא פעמיים לאותה חברת נכסים, אלא בודק אחד יבוא באותו יום וישב על הנושא הזה.

אני מבינה, שהסכום הזה מקשה עליך מבחינת הצגת
תקציב השנה.

באופן מהותי, אני לא מציע
משהו שונה כי בלאו הכי אנחנו מסכמים כאן שבמידה ויהיה צורך בשעות נוספות, תהיה התייעצות איתנו. הרי לא יהיה מצב שבו אם יהיה צורך בשעות נוספות נגיד "לא, הבדיקה הסתיימה", אלא אנחנו כמובן נסכים על העניין הזה. אבל אני הייתי מבקש שאולי מכסת השעות הראשונית שתיקבע, תהיה נמוכה יותר בהקשר של קרן היסוד. ואז אני יכול לתקצב תקצוב ראשוני, על בסיס נניח של 1,000 שעות ולא 2,000 ובמידה ויהיה צורך מעבר לזה אנחנו נוסיף.

קרן הקיימת, לפי המלצתנו ותיווכנו, העבירה את רוב
הנכסים לאפוטרופוס הכללי.

גם אנחנו. רוב הנכסים מהסוג הזה, מרביתם מנוהלים
משנת 1948 ע"י האפוטרופוס הכללי. כלומר מאז קום המדינה, קיבל מקרן היסוד את רשימת כלל הנכסים מהסוג הזה, ויש לנו את הרשימה הזאת.

זו בדיוק מהות הבעיה שיש לנו לבדוק, אתם העברתם
לניהול האפוטרופוס נכסים.

כל אותם נכסים שהיו ידועים אז, כנכסים נפקדים.

אותן החברות, שפשטו את הרגל ואתם רכשתם אותן,
באופן עקרוני העברתם הכל לניהול האפוטרופוס.

כל אותם אנשים שנמצאים ברשימות של חברה X, האפוטרופוס טוען שאין לו שום רישום ושאין לו את הרשימות, ואנחנו כן מצאנו רשימות בארכיון הציוני למשל. אז מה בדיוק קרה?

אנחנו לא יודעים, צריך לבדוק את זה. אנחנו יודעים
בודאות ויש לנו מסמכים המעידים על כך שכל אותם דברים שהיו ידועים בשנת 1948, הועברו לאפוטרופוס הכללי.

השאלה היא, איך העברתם את זה? עם שמות או בלי
שמות? גוש, חלקה או שזה הועבר עם השמות?

לפי הדוגמאות שהשאירו אצלנו, זה היה עם כל
הרישומים. כל מה שהיה אצלנו, הועבר.

צריך לבדוק, יכול להיות באמת שהעברתם רכוש
חלקה רישום וכ', בלי השמות של מי שרכש.

אני מתרשם שהבדיקה תהיה קלה ומהירה.

אני שוב אומר, במידה ויהיה צורך ביותר שעות כמובן
שאנחנו רק נשתף פעולה ונעשה זאת.

בסדר. נדפיס זאת מחדש ונקרא לכם בעוד שבוע או שבועיים לטקס החתימה ואפשר לצאת לדרך.


הישיבה ננעלה בשעה 12:30