כנסת פתוחה

פרוטוקולים/סחר בנשים/7261



5
ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא הסחר בנשים
29.10.2003

פרוטוקולים/סחר בנשים/7261
ירושלים, ט"ו בחשון, תשס"ד
10 בנובמבר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 7
מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא הסחר בנשים
יום רביעי, ג' בחשוון התשס"ד (29 באוקטובר 2003), שעה 9:00

הצגתה לראשונה, של פעילות יחידת "אתגר" במשטרת ישראל בנושא הסחר בנשים.

חברי הוועדה: זהבה גלאון - היו"ר

נצ"מ אבי דוידוביץ - ראש יחידת ביקורת, משטרת ישראל
פקד רענן כספי - קצין מדור חקירות, משטרת ישראל
סנ"צ רוני ריטמן - ראש מפלג חקירות בנושא הסחר בנשים,
יחידת "אתגר"
אורלי מור-אל - סגנית בכירה לפרקליטת המדינה
עו"ד רחל גרשוני - ראש תחום (עונשין), משרד המשפטים
דודו וולף - יו"ר הצוות למאבק באלימות בישראל
עו"ד נעמי לבנקרון - מוקד סיוע לעובדים זרים
גלית ספורטה - מוקד סיוע לעובדים זרים
ריטה חייקין - רכזת פרויקט מאבק הסחר בנשים באזור הצפון
"אישה לאישה – מרכז פמיניסטי חיפה"
לאה גרינפטר-גולד - מנהלת "מכון תודעה"
עו"ד עינב בר - לשכה משפטית, "ויצו"
עו"ד עדי שיינמן - אגף משפטי בין-לאומי, משרד החוץ
דניאל מרון - מנהל מחלקת ארגונים בינלאומיים וזכויות אדם,
משרד החוץ

מיכל לוצקי

סיגלית אדרי

תמר מרימוביץ


הצגתה לראשונה, של פעילות יחידת "אתגר" במשטרת ישראל בנושא הסחר בנשים

אני פותחת את הישיבה. הישיבה שלנו היום נועדה לקבל דיווח ראשוני לגבי הפעילות של יחידת "אתגר", בעיקר בכל מה שקשור בטיפול ובמאבק היחידה בסחר בנשים. קיבלנו אתמול הודעה מהמשרד לביטחון פנים, שייקחו חלק בישיבה או שיציגו את הפעילות של יחידת "אתגר" מפקד היחידה תנ"צ יעקב פלג ורפ"ק שוק בללי. אני מבינה שהבוקר לפני זמן קצר קיבלנו הודעה – אפילו לא הודעה רשמית - שמפקד היחידה לא יגיע. במקומו הגיע רוני ריטמן – ואני שמחה שאתה כאן – שהוא ראש מפלג חקירות בנושא סחר בנשים ביחידת "אתגר". אני מניחה שאנחנו נשמע ממך דיווח מה עושה היחידה במאבקה בסחר בנשים.

אני מודה שיש לי תחושה מאוד מאוד לא נוחה -מרות שאני שמחה שאתה כאן ואתה תדווח לנו על פעילות היחידה - בגלל שלא הודיעו לנו רשמית, שמפקד היחידה לא מגיע. אני תוהה האם זה קשור לעובדה שבעוד כשעה תהיה מסיבת עיתונאים של ראש אגף תכנון במשטרה, שבה הוא ידבר על תוכנית הקיצוצים של המשטרה, ובין היתר יודיעו שמבטלים את פעילותה של יחידת "אתגר" ואת כל מה שקשור במאבקה בסחר בנשים. אני מודה שאני רואה מאוד בחומרה את העובדה שאף אחד ממשרד השר לא טרח להודיע לנו שמפקד היחידה לא מגיע ושהיחידה הזאת עומדת להתבטל. ראשית, אני רואה בחומרה את העובדה שהיחידה הזאת עומדת להתבטל, אם אכן הדבר נכון, ואנחנו עוד מעט נשמע על כך. אני מניחה שיש קיצוצים, אבל חשבתי שהמשטרה מייחסת חשיבות מאוד גדולה למאבק בסחר בנשים, ורואה בזה אתגר ממעלה ראשונה, כפי שאמר השר בזמנו. השר יופיע ב-10 בחודש בפני הוועדה. אני חשבתי שאחד הדברים שאפשר לציין בהם את המשטרה זה בזכות העובדה שיש יחידה כזאת, שאני גם יודעת שהיא רשמה לזכותה מספר הישגים בחודשים האחרונים, כאשר נעצרו כמה סוחרים מאוד מאוד כבדים.

לפני שבכלל אנחנו נכנסים לקבלת דיווח, אני אשמח לדעת ממך רוני ריטמן האם כל מה שאמרתי בפתח הדברים אכן נכון ומדויק. אני לא באה בטענה אליך, אלא אני באה בטענה ללשכת המפכ"ל והשר. אני חושבת שמדובר בזלזול בוועדה בכנסת. אם ידעו אתמול שהיום בשעה 10:00 תתקיים מסיבת עיתונאים, היו צריכים להודיע לנו. יכול להיות שלא היינו מזמינים אתכם, אלא אומרים לכם תודה כי אנחנו מאוד מעריכים את מה שעשיתם עד עכשיו. אנחנו חושבים שזה חמור שהפעילות של היחידה מפסיקה להתקיים. זה זלזול בוועדה של הכנסת וזלזול בדיווח לכנסת, כי אף אחד לא טרח להודיע לנו על כך. אני תוהה האם בכלל נקיים ישיבה לגופו של עניין. אני מאוד מעריכה את כל המוזמנים שהגיעו, אבל אני בכלל לא בטוחה שנקיים ישיבה כדי לשמור על פעילות היחידה, שאני מאוד מעריכה אותה.

נכון לאתמול בערב מפקד היחידה, תת ניצב יעקב פלג, ורב פקד שוקי בללי שאני המפקד שלו, אכן היו אמורים להגיע לכאן. אתמול בערב קיבלתי שיחת טלפון, שהם לא יגיעו כנראה בגלל אילוצים ארגוניים ובגלל פעילות מבצעית שהיחידה שלנו מתכננת, בין השאר כניסה לשטחים, שדורשת היערכות מוקדמת והמון פעילות. יכול להיות שזאת הסיבה, אבל אין לי מושג.

האם יש רגליים לסברה שבשעה 10:00 מודיעים על ביטול קיומה של היחידה? מה אנחנו יודעים על זה?

על-פי מה שאנחנו יודעים, היחידה לא אמורה להתפרק ולא להתבטל. היחידה אמורה להתרחב. על-פי הדיווחים בתקשורת והפרסומים במשטרה עצמה, יש החלטה ארגונית עקרונית, שהיחידה תתאחד עם יחידת יחב"ל. העובדה הזאת לא אמורה להשפיע על הטיפול בנושא סחר בנשים, היא יכולה רק לשדרג אותו. צירוף יכולות של היחידה שלנו עם היכולות של יחב"ל יכול רק לשדרג את הפעילות. אין שום בסיס לסברה שהנושא של סחר בנשים ירד מהפרק.

אבל הוא כבר לא יהיה חלק מהטיפול של יחידת "אתגר".

הוא יהיה חלק מהטיפול של יחידה, שאני לא יודע איך יקראו לה בעתיד, אולי יקראו לה יחב"ל, אולי יקראו לה אתגר, אולי משהו משולב בין השניים – לא משנה איך יקראו ליחידה.

כל התקנים של היחידה יישארו או שיהיה קיצוץ בכל התקנים במסגרת הקיצוצים של המשטרה?

אני לא בקיא בכל נושא התקינה. בעיקרון, התקנים הקיימים היום ב"אתגר" אמורים להישאר ולא אמורים לקצץ אף שוטר פיסית. אם חלק מהתקנים יקוצצו במסגרת הקיצוץ הכולל, יכול להיות. לפחות במפלג שלי שעוסק היום בסחר נשים, בנוסף לתופעות אחרות, אבל הוא המפלג היחיד שעוסק בסחר בנשים, לא מתוכנן שום קיצוץ.

אתה יודע שאתם הולכים להתחבר עם יחב"ל, שאתה ממשיך להיות ראש המפלג ושאתה ממשיך לעסוק בנושא סחר נשים והצוות שעומד לרשותך ימשיך לעסוק בנושא סחר בנשים. זה אומר שאני לא אפתח את הרדיו כשנסיים את הישיבה, ואשמע שקיצצו בפעילות של יחידת "אתגר" בנושא סחר בנשים.

למיטב ידיעתי, לא. אני יכול גם להגיד ההיפך, אני בשלבי הקמת צוות נוסף שיעסוק בתחום סחר בנשים. ביום ראשון הקרוב אני אמור לקבל קצין נוסף שהוא גם דובר רוסית. הוא איש חקירות מקצועי שעסק בתחום, ששמו רב פקד אלי קפלן. אתו אני אמור להקים צוות נוסף. מבחינתנו, נושא הטיפול בתחום אמור להיות טוב יותר.

אנחנו כמובן נעקוב אחרי מה שאמר ראש אגף תכנון. אני מתכוונת להעביר את המחאה שלי ללשכת המפכ"ל לגבי אופן הדיווח לוועדות הכנסת, את מי הן שולחות ואת מי לא. אשמח לשמוע ממך לגבי פעילות היחידה. אנחנו נפתח את הנושא, בבקשה סגן ניצב רוני ריטמן.

אני רוצה לומר כמה מילות רקע. יחידת "אתגר" הוקמה בשנת 1998 במטרה להילחם בתופעת גניבות הרכב. לקראת סוף שנת 2002, אחרי שתופעת גניבות הרכב הגיעה לאיזון מסוים – יש עדיין מה לעשות, אבל יש היא הגיעה לאיזשהו איזון מסוים - החליט המפכ"ל להטיל עלינו משימות נוספות, ביניהן סחר בנשים. קיבלנו נתח מהטיפול בארגוני הפשיעה במדינת-ישראל, ותופעות פשיעה אחרות שיש להן היבטים ארציים, כמו: זיופים בקנה-מידה ארצי, סחר באמצעי לחימה וכל תחום שיחליט המפכ"ל כטיפול של יחידה ברמה הארצית.


למעשה, מינואר השנה התחלנו בהקמת המפלג חדש, המפלג לפשיעה שאני עומד בראשותו. התחלנו בארגון האמצעים, למדנו את הנושאים השונים, ומספטמבר השנה התחלנו לעסוק פיסית בתחום סחר בנשים, ופתחנו בטיפול בפרשייה הראשונה שלנו. עד היום עברו כחודשיים מאז הפרשייה הראשונה. אנחנו סיימנו טיפול בארבע פרשיות, כאשר כולן עוסקות ביעדים בקנה מידה ארצי. מדובר ביעדים היחידה שנבחרו, יעדים שיש להם השפעה על התחום בקנה מידה ארצי – לא מחוזי, לא תחנתי.

סיימנו את הטיפול בארבע פרשיות, עצרנו 28 חשודים סך-הכל. מתוכם כבר נעצרו עד תום ההליכים שישה חשודים, מהם יעד אחד יעד יחידת אתגר, שהוא בעל השפעה רבה מאוד על הנושא בתחום המחוז הצפוני. ארבעה עצורים נוספים עדיין עצורים עד החלטה אחרת. סביר להניח שייעצרו גם בימים הקרובים עד תום ההליכים. אתמול עצרנו שני בדואים, שלמיטב ידיעתי הם הראשונים בכל שרשרת העברת הנשים מגבול מצרים לארץ. אני חושב שלראשונה נעצרים בדואים, שהם השלב הראשון בתהליך. הם כרגע במהלך חקירה, והיום מובאים להארכת מעצר. בהמשך אנחנו מתכננים מעצרים במקביל גם באזור הדרום וגם באזור המרכז של חברי כנופיה, שמשולבים במעבר הבנות מגבול מצרים למעשה ומכירתן למכוני עיסוי שונים.

למה אתה מתכוון כשאתה אומר "יעדים בקנה מידה ארצי"? מה ההבדל בין הטיפול של היחידה שלכם לעומת תחנות משטרה שעוסקות במעצרים מקומיים? מה כל-כך משמעותי בארבע הפרשיות האלה?

ישנה במשטרה חלוקה טריטוריאלית על-פי יכולות. תחנות משטרה מטפלות בתחום שלהן על-פי יכולות במכוני ליווי ותלונות על הטרדה על-ידי העוסקים בזנות ברמה הנמוכה יותר של התופעה. ככל שעולים מרחבים ויחידות מרכזיות, עוסקים בתחום סחר בנשים ובעבריינים שמשפיעים על תחום המחוז, שעוסקים בסחר בתוך תחומי המחוז. אנחנו השתדלנו לבחור, כמובן על-פי סקירות מודיעיניות שונות, עבריינים שעוסקים בתופעה הזאת בהעברת נשים בין מחוזות, בייבוא של נשים לארץ. למעשה, היעדים הארציים הם עבריינים שיש להם השפעה על התחום בכל תחומי מדינת ישראל, לא רק במחוז או במרחב ספציפי. בעבריינים האלה לנו יש עניין למעשה.

אתה אומר ששישה מהם נעצרו עד תום ההליכים.

עצורים עד החלטה אחרת. בימים הקרובים, כמו שאני מכיר את הראיות נגדם, ככל הנראה גם הם ייעצרו עד תום ההליכים, ואז נגיע תוך חודשיים למצב של עשרה עצורים עד תום ההליכים, וכולם הם עבריינים שבאמת משפיעים על התופעה. אני חושב שזה הספק סביר לפרק הזמן האמור.

כשאתה אומר ארבע פרשיות, זה מאוד כללי. ספר לנו סיפור של פרשה אחת. אני מבינה שבמחוזות השונים הפעילות היא בדרג יותר נמוך, עוצרים בעלי מכוני ליווי וכו'. מה כל-כך משמעותי ביחידה כזאת מיוחדת בדרגים כאלה? למה היה צריך יחידה כזאת? למה המשטרה החליטה שהיא מקצה לדבר הזה יחידה מיוחדת בדרגים כאלה? ספר לנו על ההיקפים התקציביים, כמה אנשים עומדים לרשות היחידה, מה עושה היחידה, מה הקשר למשטרות בחוץ לארץ ואיזה קנה מידה של עבריינים נעצרו.

ברגע שיחידה קשורה או כפופה למרחב מסוים או למחוז מסוים, בדרך כלל אין לה יכולת לצאת לפעילות מעבר לתחום הטריטוריאלי של מרחב או מחוז. לנו אין מגבלה כזאת. גם אם הם יכולים, בגלל אילוצי כוח-אדם ואמצעים, קשה להם. אחת הפרשיות שטיפלנו בה של יעד יחידה, יעד מהצפון, היה כאשר קיבלנו דיווח ממנהלת ההגירה על דוח תשאול של בחורה שהיתה עצורה במתקן הכליאה שלהם ב"מיכל". היא החליטה במהלך הכליאה לספר מה עבר עליה מאז הגיעה לארץ. קיבלנו את הדוח הזה. בדוח היה שם פרטי בלבד, שהדליק אצלנו נורה אדומה. מנהלת ההגירה העבירה את הדוח הזה לידיעתנו. בגלל השם ובגלל האזור שבו מדובר חשבנו שמדובר ביעד שלה. התחלנו לבצע פעולות חקירה, ואכן החשד התאמת. אחרי שהעדה הזאת נחקרה, היא צירפה נשים נוספות שעברו דרכו. כך הגענו לעדות נוספות. התחלנו להתגלגל אל המכונים שבבעלותו. הבחור מחזיק מכונים גם באזור הצפון וגם באזור תל-אביב בתחנה המרכזית. קשורים אליו אנשים נוספים, שמפעילים את המכונים באזור תל אביב ושמפעילים את המכונים באזור הצפון. כל המשפחה שלו עוסקת בתחום - ההורים, הוא ואשתו.

הוא מפעיל את המכונים או גם מייבא?

הוא גם עוסק בייבוא, או יותר נכון הוא היד הראשונה שמקבלת את הנשים מהיבואן. אני לא יודע אם הוא עוסק בייבוא פיסית. אני מניח שכן, אבל לא הצלחנו להגיע לזה. בכל אופן, ברור שהוא היד הראשונה שמתחילה עם הנשים ברגע שהן מגיעות מחוץ לארץ ומפזר אותן למכונים שבבעלותו.

על איזה היקפים אנחנו מדברים? כמה מכוני ליווי בבעלותו ברחבי הארץ?

אני מעריך שבבעלותו ובשליטתו כעשרה מכונים באזור הצפון ובאזור תל-אביב, ואני אומר שלא בטוח שאני מדייק. הרבה פעמים יש כל מיני בעלויות פיקטיביות, הם לא שוכרים את המכונים על שמם. אנחנו הגענו פחות או יותר לסדר גודל של 10 מכונים. אני לא בטוח שזה המספר המדויק, אבל ברור שיש הרבה.

הוא נחשב ל"כריש" או "כרישון"?

מעצם העובדה שהוא הוכרז על ידינו לאחר בדיקות מודיעיניות כיעד ארצי, כיעד יחידת "אתגר" שהוא יעד ארצי, אני מקבל את ההגדרה של כריש. יש גם לווייתנים, אבל הוא גם כריש.

מה עם לווייתנים?

אנחנו מחפשים גם את הלווייתנים. מטבע הדברים, קשה יותר להגיע אליהם. הוא אחד היעדים. הייתי מגדיר אותו ככריש, וזה בסדר, וזה היה בשבילנו עבריין בכיר ראשון לטיפול של יחידה חדשה. מבחינת יכולת הטיפול שלנו הוא היה בקנה מידה מאוד גדול.

ישנם גדולים ממנו. חלקם גם יעדי היחידה. חלקם טופלו במקביל על-ידי יחידה מרכזית תל אביב, ולפחות אני יודע ששניים מכנופיית הלווייתנים גם מצאו את מקומם מאחורי סורג ובריח.

לאחרונה?

כן, לאחרונה.

בתיק אחד הורשע אדם וקיבל 10 שנים, והפרקליטות הגישה ערעור. אנחנו קראנו לו לווייתן. בגלל שיחידה מרכזית תל אביב מטבע הדברים טיפלה בנושא ועיקר הפעילות היתה שם עדיין מטפלת בדברים במקביל ל"אתגר".

רק כדי להבין מבחינה פרוצדורלית, אם "אתגר" תתחבר עם יחב"ל ותעסוק ביעדים ארציים, גם אם למחוז תל-אביב יש כרישים, אני מבינה שיעדים בקנה מידה ארצי יעברו לטיפולה של יחידת "אתגר". האם הטיפול בהם יופקע מתל-אביב?

לאו דווקא. אנחנו בוחרים ביעדים שהם יעדים שמשפיעים ברמה הארצית. זה לא אומר שיחידה מרכזית תל אביב שהיא יחידה ותיקה עם הרבה יכולות, גם חקירתיות וגם מבצעיות בתחום, לא יכולה להכריז יעד שעיקר עיסוקה באזור מחוז תל אביב, אבל גם יש לו שלוחות במקומות אחרים. להם אין בעיה, גם מבחינת יכולת הטיפול החקירתי והמבצעי. גם לנו אין. ברגע שאנחנו נבחר יעד שיש לו השפעה ברמה הארצית, מטבע הדברים, בגלל שאנחנו יחידה ארצית, תהיה עדיפות לטיפול שלנו. אבל אין מניעה שאם יחידה מרכזית תל-אביב תחליט על יעד שלא מתנגש עם יעד שלנו, יטפלו ויעשו את זה לפחות כמונו.

אתם מתואמים?

מתואמים בהחלט.

שמענו על כריש אחד.

בפרשייה הזאת נעצרו גם עד תום ההליכים והוגשו כתבי אישום גם נגד הכריש עצמו וגם נגד אבא שלו. אשתו גם היא בתחום, ואנחנו חוקרים אותה. מדובר בעסק משפחתי. בפרשייה הזאת כל מי שהוגש נגדו כתב אישום נעצר כיום עד תום ההליכים.

ישנן פרשיות נוספות. אפשר לדבר על פרשייה שאנחנו עוסקים בה ממש בימים אלה. מדובר בייבוא של נשים דרך גבול מצרים, דרך בדואים שהגענו אליהם אחרי חקירה של העדות ואחרי שמסרו לנו פרטים קטנים כאלה ואחרים, והצלחנו בעבודת נמלים להגיע לחשודים עצמם. אלה שני הבדואים שנעצרו אתמול. הבנות הועברו מהבדואים האלה למפעילי מכונים בבאר-שבע, שבין השאר יש להם גם עסקים כשרים בבאר שבע והעסיקו אותן בבאר שבע. משם הן עברו למכונים באזור תל-אביב ומשם לאזור נתניה, כך שהן עשו טיול בכל הארץ. עדיין לא הגענו לכל חברי הרשת, הגענו לחלקם. אנחנו שמחים שהגענו לתהליך בראשיתו, לבדואים שמהם אנחנו מקווים שנוכל לגלות גורמים נוספים בתהליך, אולי מי עושה את כל ההעברה מגבול מצרים ואיך מתקיימות שיטות ההברחה. אני מקווה שנצליח "להתגלגל" עם זה.

מה המיוחד במעצר שני הבדואים אתמול בשונה ממעצרים של בדואים שכבר שמענו עליהם בפרשיות אחרות? האם מדובר בתפקידם ברשת?

אני לא מכיר את הפרשיות האחרות. למיטב ידיעתי, זאת פעם ראשונה שנתקלנו בבדואים שפיסית מעבירים בגבול את הבנות ומעבירים אותן לסוחרים בנגב, וזה אני לא בטוח שהיה בפרשיות קודמות. הם בפירוש היד הראשונה בתהליך. אני מקווה שמהם נצליח להביא אינפורמציה איך מתבצע תהליך, באילו מקומות מתבצעת העברת הנשים ובאילו שיטות, ואז אולי נוכל בעתיד להמתין להן כבר בשלב הראשון, עוד לפני שהן עוברות לכל מפעילי המכונים ועוברות את כל התלאות בדרך.

שמענו על מעצרים של בדואים ופגשנו בדואים שנעצרו. ביקרנו בבית-המעצר באבו-כביר. יש כאן נקודה שהובלעה קלות. סיפרת שהנשים שהובאו על-ידי אותם בדואים קודם הובאו למכון ליווי בבאר-שבע. ציינת שאלה שהעסיקו אותן, יש להם עסקים כשרים. אני מניחה שלא במקרה ציינת את זה. אתה אומר שמדובר באנשים שהם לא רק מנהלי מכוני ליווי, אלא הם מתעסקים גם בתחומים אחרים. מדובר בשימוש של עבודות לכאורה כשרות לצורך כיסוי והלבנה.

לא כולם כאלה, אבל בשני מקרים, גם הבחור שעבד בצפון יש לו עסק כשר וגם הבחור שאני מדבר עליו היום, יש לו עסק כשר בדרום.

מה זאת אומרת, הוא מורה?

בצפון מדובר במינימרקט בבעלות המשפחה, ובדרום מדובר בעסק של כלי רכב, במגרש לשטיפת מכוניות ולסחר בכלי-רכב. אני לא יודע אם הם מלבינים כספים באמצעות העסק הכשר הזה ואם הוא משמש להם איזושהי עבודה מאורגנת כלפי הסביבה. אתמול קיימנו פגישה עם מע"מ, ויש לנו כוונה לערב גם מס-הכנסה ולהתחיל, בשאיפה בכל תיק שאנחנו מטפלים בו, לנסות להיכנס גם לתחום הזה של הלבנת הון ושל העלמת הכנסות, כדי לפגוע באותם סוחרים גם בפן הכלכלי.

הזמנו לעוד מספר שבועות את יהודה שפר, ראש הרשות להלבנת הון בדיוק לגבי המעצר של אותם סוחרים ולגבי ההיבטים הפיננסיים. מעניין איך כסף שקיים כתוצאה מהברחת נשים ושימוש באותן נשים במכוני הליווי עובר הלבנה באמצעות עסקים כשרים. מעבר לשני המקרים האלה, האם יש עוד דוגמאות כאלה?

אין לי עוד דוגמאות, כי בסך הכל טיפלנו בארבע פרשיות. גם קשה לי להסביר על דרך הלבנת ההון, כי יש מומחים גדולים ממני בתחום. יש רצון לשלב אותם כדי להבין את התהליך ולנסות לתקוף את אותם יעדים גם בתחום הכלכלי, שלעתים מבחינתם לפחות הוא גורם יותר מרתיע מישיבה בבתי-סוהר.

אנחנו כרגע עובדים בצוות סחר בנשים אחד, שמונה שישה אנשים. אנחנו בהליך הקמה של צוות נוסף שיטפל בתחום הזה, וזה בנוסף למשימות אחרות שהוטלו עלינו. הצוות הזה, כמובן עם סיוע ברגע שנדרש ועם גיבוי מבצע וגיבוי מודיעיני של כל יחידת "אתגר", בפרק זמן יחסית קצר הביא לעשייה די משמעותית בתחום ולמעצר של חשודים באמת משפיעים ובסך הכל לתוצאות טובות. מדובר ב-10 עצורים עד תום ההליכים תוך חודשיים. ככל הנראה, בתחום הזה ניתן לעשות בפרק זמן יחסית קצר. המשאבים שנדרשים, לפחות מבחינת המשטרה להשקעה טרום מעצר, לא תמיד – לפעמים כן, אבל לא תמיד – גדולים כמו בפרשיות אחרות, אם זה רצח, סחר בסמים וכו', שדורשות עבודת הכנה לפעמים של חודשים ושנים. ניתן וראוי לעסוק בתחום. המשאבים שנדרשים הם סבירים. היחידה הארצית שמשלבת בתוכה את כל היכולות בהחלט יכולה לתרום לתחום, וזה נכון שהתחום הזה הוכנס לפעילותה של היחידה הארצית או כתוספת לפעילות קודמת, אבל כאשר הבסיס של היכולות המבצעיות והמודיעיניות קיים.

אנחנו נקים את הצוות הנוסף בזמן הקרוב. אני מקווה שאם תזמינו אותי בפעם הבאה ולא את פלג, אני אספר לכם על פרשיות נוספות.

כשאתה אומר שעצרתם את אותם עצורים, ואנחנו מדברים על הסרסורים ועל הסוחרים, מה לגבי הנשים? מה קורה איתן?

אני שמח על השאלה. אנחנו כרגע מטפלים ב-13 עדות תביעה שמוכנות להעיד. בארבע פרשיות האלה נחקרו כ-30 קורבנות סחר, מתוכן 13 מהן מוכנות להעיד. אלה שלא היו מוכנות להעיד, חלקן הועברו לגירוש. שמעתי שמדובר בכ-15% מסך כל העדות שמוחזקות היום על-ידי משטרת ישראל.

זאת אומרת שבארבע הפרשיות האלה אותן 13 עדות תביעה שמוכנות להעיד מהוות 15% מסך עדות התביעה.

שהיו בכל השנה.

מספר מאוד גבוה.

כן, יחסית מספר גבוה. הבעיה היא בטיפול. כמו שאת בטח יודעת, עדיין לא הוקם מקלט לקורבנות מהסוג הזה. יש בעיה קשה מאוד בטיפול. אנחנו מחזיקים חלק מהעדות, את מיעוטן באכסניות. לאחרונה, היה מקרה באכסניה בתל אביב שהגיעו וחברו אליהן חלק מהאנשים שקשורים לרשת ודאגו, חלק בשכנוע וחלק באמצעות איומים, להבריח אותן מאותה אכסניה. אנחנו הגענו אליהן והגענו גם לחשודים עצמם, והם הואשמו בעבירות נוספות, אבל העברנו את העדות לאכסניה אחרת, פחות ידועה מקודמתה, ובינתיים הן שם. שאר העדות שלא מוכנות להישאר שם מחפשות פרנסה, כי אין דרך לאפשר להן גם בתקופה עד לסיום העדויות בבית משפט לעבוד. מי שיעסיק אותן, למעשה עובר על החוק, כי הוא מעסיק שוהות בלתי חוקיות בארץ. אין דרך להעסיק אותן, וצריך בכל זאת למצוא את הפתרון איך בכל זאת בתקופה הזאת עד לעדות לתת להן איזושהי דרך להתפרנס. יש עם זה בעיה, ולכן גם אם רובן התחילו את דרכן באכסניה, אנחנו מקבלים מדי פעם טלפונים שמצאו אותן בגנים ציבוריים כאלה ואחרים והן עדיין ממשיכות לעסוק בזנות במקומות אחרים בארץ. רובן ממשיכות, לצערי, לעסוק בזנות בהיעדר פיקוח ומישהו שמנסה בדרך כלשהי להוציא אותן מהתחום.

השאר שלא מעונינות להישאר באכסניה ומעונינות להתפרנס, מוצאות את מקומן באמצעות חברים, מכרים מארץ מוצאן או בכל דרך אחרת, למקומות אחרים, ואין לי מושג במה הן עוסקות. אני יכול להעריך, בדומה לאלה שכן באחריותי, שהן עדיין ממשיכות ועוסקות בתחום.

אלה דברים שאנחנו ערים להן לגבי מצבן של אותן עדות תביעה, בגלל בתי-המשפט ובגלל שהם עובדים לאט.

האם ניצב משנה דוידוביץ ופקד כספי רוצים להוסיף משהו לגבי יחידת "אתגר" ולגבי פעילותה?

כששאלת מה מיוחד בבדואים, לפעמים לא צריך לשאול מה המיוחד בהם, אלא במי שמטפל בהם.

מי שמטפל בהם, קרי היחידה מבחינת המשטרה?

כן, כשזה מגיע לטיפול של היחידה הארצית, זה עושה את כל ההבדל. רוני ריטמן ניסה להסביר את ההבדל בצנעה ובעליבות, אבל יש עוד כמה הבדלים. השעון של היחידה המחוזית שונה מהיחידה המחוזית או המרחבית. היחידה המחוזית הרבה יותר מוגבלת בזמן. אורך הרוח שיש ליחידה הארצית הוא הרבה יותר גדול, כך שהיכולת שלה לפתח פרשיות ולהתעמק בפרשה שונה לחלוטין והרבה יותר גדול, וזה בנוסף לאמצעים האופרטיביים שיש לה כיחידה ארצית.

ככל שיהיה איחוד עם יחב"ל – ואלה דברים שמתגלגלים במשטרה רק בימים האחרונים- בגלל אילוצים ארגוניים ואולי גם בגלל יעילות, התחום הזה לא אמור להיפגע ואין שום סיבה שהוא ייפגע. מה עוד, שאנחנו צריכים לזכור ש"אתגר" לא מטפלת בכל התופעה, אלא יש יחידות מחוזיות שמטפלות, ו"אתגר" היא מכפיל כוח בנוסף. ביניהן יש דפוסי עבודה ויחסי גומלין. יש להם יכולת להיות מתואמים, מתי זה מגיע לטיפול של היחידה הארצית ומתי זה מגיע לטיפול של היחידות המחוזיות עם היכולות שלהן. כפי שהוועדה יודעת, פיני אבירם זאת דוגמה, אבל יש עוד כמה יחידות מחוזיות שעשו עבודות יפות, וגם שם למעשה מתנהלים תיקים בצורה מאוד יפה עם תוצאות יפות.

האם פרשיות נפתחות רק בגלל עדות של נפגעות סחר שהגיעו לחקירה? האם זה הקריטריון המרכזי והבלעדי, או שיש גם קריטריונים אחרים, כמו ידיעות מודיעיניות שבעקבותיהן מחפשים את העדות?

לא, לגבי אלה שאנחנו הכרזנו עליהם כיעדים, אנחנו פועלים בכל האמצעים שיש לנו, כולל אמצעי האזנת סתר, כולל עיכובים וכולל פעילות של יחידה מבצעית וכוללת ביקורות בכל המכונים שלהם ותפיסת השוהות, עד שמגיעים בסופו של דבר לראיות, בין אם הן נובעות מאמצעים מודיעיניים כאלה ואחרים ובין אם אלה עדות שמדברות. אנחנו פועלים בכל האמצעים.

נכון לעכשיו, אנחנו פועלים כנגד אחד היעדים שאין נגדו עדיין אף עדה שמעידה, אבל אנחנו פועלים באמצעים מודיעיניים, שבפירוש אני יכול לומר שאף יחידה מחוזית לא היתה יכולה להשתמש באמצעים האלה.

אולי תסבר את האוזן של הוועדה ותספר לנו איך אתם מחליטים שמיסטר X לצורך העניין, הוא יעד בתחום של הסחר בנשים?

סוקרים את כל הפעילות שיש אצלנו, אצל גורמי המודיעין. בודקים מה האדם הזה עושה, מה היקף הפעילות שלו, כמה אנשים פועלים תחתיו. יש למערכת המודיעינית המשטרתית ידיעות מודיעיניות על כל אלה שעוסקים בפעילות הפלילית. אם היחידה מחליטה להכריז יעד, מקיימים ישיבות עם האנשים שעלו כתוצאה מחקירה ושאנשים דיברו עליהם. בוחנים את כל הידע – ידע מודיעיני וידע של חוקרים – ובוחנים את היקף הפעילות, עד שמגיעים לאדם, שנראה לנו שהיקף הפעילות שלו מצדיק את הכרזתו כיעד משטרתי.

על כמה כאלה הכרזתם היום כיעד בתחום הסחר בנשים?

אנחנו הכרזנו בתור התחלה על שני יעדי אדם, שני יעדי משנה ויעד איסוף. זאת משפחה שיש בה כמה גורמים שעוסקים בתחום, אבל הם כיעד איסוף. יעדי אדם הם דמויות, אנשים שהם מרכיב מרכזי בתהליך - מפעילים ארגונים, מפעילים אנשים, בעלי מכונים, גדולים מאוד בתחום בעלי השפעה ברמה הארצית. זה לא אומר שאין עוד, אבל כרגע בידע שיש אצלנו הם מתאימים לפעילות שלנו.

יעדי משנה אלה יעדים שהם מבחינת הידע המערכתי פחותים בחשיבותם הפלילית. הם פחות משפיעים מהיעדים שהם הראשונים, אבל עדיין בידע הקיים הם מספיק משפיעים וראוי לפעול כנגדם. יעדי איסוף אלה יעדים שיש לגביהם ידיעות חלקיות שהם אכן עוסקים בתחום. הם מתחילים להתרומם, רוצים לבחון את הפעילות העתידית שלהם, לבדוק האם להפוך אותם ליעדים ולהגביר את האיסוף המודיעיני נגדם. אני לא איש מודיעין, יכול להיות שאיש מודיעין היה מגדיר את זה יותר טוב, אבל פחות או יותר אלה ההבחנות.

לגבי אותה פרשייה שדיברת עליה, אותו עסק משפחתי מהצפון, האם אשתו מוגדרת כיעד משנה?

לא כל אחד שנחקר במשטרה יש לו הגדרה. ליחידי סגולה מדביקים כותרת, אבל יכולים להיות הרבה אחרים שהם סתם עבריינים, וגם הם ראויים לטיפול. ראש המשפחה שהוביל את העשייה בתחום הוגדר על ידינו כיעד. לגבי כל השאר, אנחנו עדיין נשמח להשיג כנגדם ראיות, עדיין נשמח לנטרל את הפעילות שלהם.

אני מבינה שאותו כריש עצור עד תום ההליכים. כשעוצרים אדם כזה עד תום ההליכים, מה אוסף הדברים בגינם הוא נעצר? אותה עדות של אותה אישה שתוך כדי זה היתה לכם הצטלבות עם העובדה שהוא יעד? האם יש ראיות נוספות? אם שופט עוצר מישהו עד תום ההליכים, אני מניחה שזה בגלל מכלול של דברים. אני רוצה להתמקד בפרשה אחת, כדי להבין איך הדבר הזה עובד.

אדם נעצר עד תום ההליכים על-פי מכלול ראיות, או ראיות מובאות בפני הפרקליטות. היא בוחנת אותן, האם הראיות עונות לדרישה של מעצר עד תום ההליכים, מסוכנות לציבור וכו' וכו'. בוחנים את הראיות.

מה קרה במקרה שדיברנו עליו?

במקרה שאנחנו מדברים עליו היו עדויות של נשים שעברו תחת ידם, ועברו במהלך הסחר בהן כליאה, התעללות, מעשי אונס קשים, התאכזרות פיסית, אילצו אותן לעבוד בתקופת המחזור החודשי, בזמן שהן היו חולות במחלות מין שונות עדיין אילצו אותן להמשיך לעבוד. הן עברו התעללות קשה מאוד. כל מסכת הראיות הזאת מובאת על-ידי הפרקליטות בפני בית משפט, והוא אמר את דברו. הבחנתי שהיום בתיקי סחר בנשים, בתי-משפט מאוד ערים לחומרת התופעה. יש כבר פסיקות בבית-משפט עליון לגבי החומרה של הדברים. בדרך כלל אנחנו לא נתקלים בקשיים להאריך מעצר לצורכי חקירה של חשודים בתחום הזה, ובדרך כלל גם חשודים שיש נגדם מספיק ראיות גם נעצרים עד תום ההליכים. במקרה של היעד בצפון, גם כנגד אביו הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים, אבל מכיוון שהוא איש מבוגר וחולה, בסוף המעצר עד תום ההליכים הומר במעצר בית עד תום ההליכים, אבל למעשה גם אביו נחשב כעצור עד תום ההליכים. בסך הכל בהשוואה לעבר, בפרשות האלה זה "הולך יחסית בקלות".

מבחינת המשטרה כן, אבל יש לנו עוד ביקורת על בתי-המשפט.

מכיוון שראש אגף המודיעין יגיע לדיונים הבאים, הוא גם יוכל לתת סקירת מודיעין. הייתי שנים רבות במודיעין ביחידה מרכזית תל אביב, ולכן שתי הדמויות שהזכרתי היו לווייתנים. הם באמת היו לווייתנים, ואם יחידת "אתגר" היתה פעילה עוד לפני כן, לדעתי הם היו יעדים של יחידת "אתגר".

אני פותחת את הדיון. דודו וולף, יושב-ראש הצוות למאבק באלימות במשרד ראש הממשלה.

קודם כל, אני מברך על כינוס הוועדה הזאת, שיש לה חשיבות עצומה. אני יושב תחת ועדת שרים למאבק באלימות בישראל במשרד ראש הממשלה. אנחנו עוזרים רבות לחברת הכנסת גלאון בנושא לחצני מצוקה.

אני נתקל בתופעה חדשה - אותו סוחר נשים גם מחזיק לפעמים מכוני ליווי ולפעמים דירות. אנחנו נתקלים בתופעה שבמעצרו הוא טוען שהוא רק השכיר את הדירה לאותן נשים. רציתי לדעת האם אתם פועלים בנושא הזה כדי לבלום את התופעה הזאת, כי מתברר שאחרי 48 שעות הוא יוצא מחדר החקירות והולך לביתו כאילו דבר לא קרה.

קודם כל, פנינו לוועדה בזמנו לגבי סגירה מנהלית של בתי בושת ומכוני ליווי. נדמה לי שזה בהליך חקיקה. זה יאפשר לנו כמו שסוגרים בתי קזינו, להתמודד עם התופעה הזאת.

הם פשוט מתחמקים מכל אחריות בעניין הזה בצורה חוקית לחלוטין.

היום אין סמכות למפקד מחוז לסגור סגירה מנהלית, רק בתי קזינו.

הוועדה תטען שזה יהיה זהה לסגירת בתי קזינו, כדי שיוכלו להוציא צו מנהלי ולסגור את מכוני הליווי.

במסגרת החוק הכולל שהגשנו.

בהצעת חוק נפרדת.

מה בנושא דירות? כי זאת בעיה.

גם אם תהיה סגירה מנהלית, כמו שהוא משכיר היום דירה ברחוב X, למחרת אדם יוכל להשכיר אותה ברחוב Y ואנחנו לא נדע מזה.

במידה שתיקחו עדות מאישה ולא יהיו מספיק הוכחות לכך שזה תיק סחר או שהפרקליטות לא מסכימה לכך, מה תעשו עם האישה? אני לא רואה שפותחים תיקי סרסרות נכון להיום.

אני מציעה שנאסוף כמה שאלות. שתי ההערות שנשמעו כאן הן מאוד חשובות, אבל הן פחות מתייחסות לפעילות של יחידת "אתגר". אנחנו לא נפנה את כל השאלות שלנו לנציגי המשטרה באשר הם, ולכן הייתי רוצה להתמקד בפעילות הארצית.

דובר על התיאום שאתם עורכים עם יחידות מחוזיות. רציתי לשאול אתכם האם יש כוונה לעשות את זה עם מנהלת הגירה. למה אני שואלת את זה? כי אני שומעת שמג"ב לעתים מעביר ישירות את הנשים ואת הבדואים לידי מנהלת הגירה, שעורכת תשאול ראשוני. על סמך התשאול הזה הם מחליטים האם מדובר בקורבנות סחר או לא. אני לא יודעת האם יש להם מומחיות כדי לדעת האם הן קורבנות סחר, כי הרי לא ברגע הראשון תמיד הנשים מתלוננות, וזה דבר ידוע. לפעמים זה לוקח כמה ימים ואפילו כמה שבועות. לי יש הרגשה שיכול להיות שמתפספסים כאן תיקים, ולכן נורא שמחתי שאמרת שנעצרו בדואים, כי לא ראיתי שזה קרה לפני זה. האם יש כוונה לקיים תיאום, כדי שיהיה ראש אחד שנותן הנחיה כשאתם מוצאים בדואים עם קבוצה של נשים בגילאים כאלה וכאלה? אל תרחיק אותן מייד, משום שהן לא מתלוננות ברגע הראשון.

המעצר של נשים שמגיעות באמצעות הבדואים זה למעשה תחילת התהליך.

לפעמים הן מוברחות מייד. השאלה היא האם יש כוונה לקיים תיאום.

לא שיש כוונה, יש תיאום. השיטה עובדת כך שהנשים שמגיעות למתקני הכליאה של מנהלת ההגירה מתושאלות.

זה טוב, אבל אני שואלת על שלב מוקדם יותר. אמרו לי במנהלת ההגירה, שיש מקרים שבגבול עורכים את התשאול, לפני שהן מועברות ל"מיכל", ואז נופלת ההחלטה האם להעביר אותן ליחידה מחוזית או להרחיק אותן מייד כי הן אינן קורבנות סחר. כשהן מגיעות למתקן "מיכל", כבר דנו אותן כקורבנות סחר, אבל זה צומת מאוד רגיש.

את זה אולי צריך לשאול את מנהלת ההגירה. אנחנו לא מעורבים בתהליך עד להעברה למתקן "מיכל", אולי רענן יוכל לפרט על כך יותר. מה שכן, קיים תיאום בינינו לבין מנהלת ההגירה. דוחות התשאול האלה שמופקים מהתשאול של העדות מגיעים לגורמי אח"ק – אגף חקירות – ומנהלת ההגירה. במידה שגורמי אח"ק במנהלת עולים על דוח מסוים שיש בו לכאורה חשד לסחר בנשים, הם "מעניינים" אותנו. בתחילת דבריי אמרתי, שליעד מהצפון הגענו דרך מנהלת ההגירה. כל מה ש"מעניין", הם "מעניינים" קודם אותנו. במידה שאותנו זה לא "מעניין" – לא בגלל שזה לא מעניין, אלא בגלל שזה לא נקשר לנו לאחד מהיעדים שלנו או שאין לנו יכולת להתמודד עם זה – הם מעבירים את זה לטיפול ליחידה המחוזית או המרחבית, לפי הצורך.

ברגע שתחנת משטרה הבחינה באפשרות כזאת, היא מעבירה את זה ליחידה מרכזית. אותו דבר לגבי מג"ב רמון, ברגע שהוא יבחין שמדובר בבנות שנסחרו, הם יעבירו את התיק למחוז הדרומי.

אמרו לי שלפעמים הבעיה היא באיתור ובאבחון שזה קורבן סחר, וזאת הבעיה. אינני יודעת איך לפתור אותה, אני פשוט פותחת אותה.

רחל אומרת שיכול להיות מצב שהם עוצרים X נשים. אחרי שהם אומרים שהן לא קורבנות סחר, לא נתעסק עכשיו איתן ולא נתחיל להעביר אותן, מחזירים אותן חזרה?

לא אמרתי את זה ככה ואני לא חושבת כך. אני חושבת שלפעמים כשעוצרים את הנשים ואת הבדואים, לא תמיד יודעים לאבחן שאלה קורבנות סחר. הן יכולות להיות מהגרות בלתי חוקיות שבאו לעבוד בניקיון. גם הן מוברחות דרך גבול מצרים, אבל השאלה היא איך לתת הנחיות לאבחון, כי ההבחנה לא יכולה להיות רק בגלל שהן לא התלוננו מייד, כי זה לא התהליך.

יש תיאום בין מג"ב רמון למנהלת ההגירה ולמחוז הדרומי. מעבר לזה, זה כמו בכל תחנת משטרה אחרת.

אני יודעת, אבל אני פותחת את זה כבעיה.

רחל, הן גם לא כל-כך יכולות להתלונן. על מה הן תתלוננה? הן רק הגיעו.

האם יש קשר ליחידת "אתגר" עם משטרות בחוץ לארץ, או לחלופין עם משטרת מצרים או משטרת הגבולות של מצרים כדי שאפשר יהיה יותר להיכנס לנושא?

עדיין לא היה לנו קשר עם משטרות בחוץ לארץ. במסגרת כל ההכנות להקמת המפלג, קיימנו מפגשים, בין השאר עם מנהלת המחלקה הבינלאומית כדי לקבל ממנה איזשהו הסבר על כל הקשרים בין מדינות זרות, משטרות זרות, איך הנושאים האלה עבדו. קיבלנו ממנה סקירה קצרה על הנושא, אבל עדיין לא יצא לנו בפועל להתעסק עם משטרות זרות ועם מדינות זרות בהליכי הסגרה כאלה ואחרים. יש לנו עבריינים דרושים כבר בפרשיות שלנו, שאנחנו יודעים שהם נמצאים במדינות זרות. למיטב ידיעתי, עם המדינות הספציפיות האלה יש בעיה לקיים איזה שהם הליכים של הסגרה וכו'.

ישראלים או לאו דווקא?

מדובר באזרחים שמוצאם מאותן מדינות, אבל יש להם אזרחות ישראלית. אנחנו יודעים איפה הם נמצאים, אבל יש בעיה עם אותן מדינות. לשאלתך, עדיין לא היה קשר ממשי.

האם אמור להיות קשר כזה?

אם כתוצאה מחקירה מתפתח צורך בקשר כזה, אם צריך בדיקות כאלה ואחרות כדי לאמת או להפריך עדויות מארץ המוצא, בהחלט לא נהסס. יש לנו נציגים בחוץ לארץ, לא אמורה להיות בעיה עם זה.

ציינת קודם שאין לך אפשרות להחזיר את הבנות למעגל העבודה. מה באמת נעשה איתן? בגלל שהן עוזרות לכם, למה לא עוזרים להן לקבל אשרות זמניות לעבודה, למשל?

אני הייתי שמח, אם הן היו יכולות לקבל אשרות זמניות. צריך לבחון את זה, אבל זה לא ברמה שלנו.

אבל מה נעשה איתן בפועל?

בפועל, אנחנו מאפשרים להן לשהות באכסניה, בבית-מלון במימון המשטרה.

והן יודעות את זה כולן? האם כל ה-13 בנות שציינת יודעות את זה?

בוודאי, לכולן היתה אפשרות לשהות שם.

לא כולן בחרו להישאר שם?

לא, היו יותר, וכיום נשארו רק שתיים. שאר הבנות נשארו אצל מכרים וחברים.

הוועדה התייחסה לסוגייה של עדות תביעה בכמה ישיבות. אני חושבת שזאת אחת הסוגיות היותר רגישות. מדובר בנשים שמוכנות להעיד, מוכנות להסתכן, וכמו שאמרו קודם הן נמצאות בסכנה, כי הסרסורים באים למקומות שבהם הן שוהות.

דווקא בגלל זה רציתי להבהיר את הנקודה, כי רק שתיים נשארו באכסניה.

באכסניה הזאת, באכסניות אחרות יש 15 או 30 נשים.

לכן חשוב לנו מאוד שיקימו את המקלט, כי בימ"ר תל-אביב הם פשוט קורסים. יש להם כל כך הרבה עדות, וזה צוות אחד. זה צורך השעה להקים את המקלט. שם אולי טמון הפתרון.

ברור, הרי אנחנו מדברים על זה לא אחת. אנחנו נשמע בחודש הבא סקירה לגבי המקלט. אני מבינה שיש עמותה שזכתה כבר בניהול המקלט. הכל הולך הרבה יותר לאט ממה שחשבנו ותכננו. המקלט כבר היה אמור להתחיל לפעול במרץ 2003, כמו שהבטיח היועץ המשפטי לממשלה, וכנראה שזאת לא ההבטחה היחידה.

יש התקדמות, כי אני מופיע בדיונים. יש עמותה שזכתה ויש מקום מיועד.

היועץ הופיע בפני הוועדה, והתחייב שזה יהיה בינואר 2003. אחר כך אמרו שבמרץ 2003 המקלט יתחיל לפעול. אם אנחנו נתחיל לפעול במרץ 2004, אשרינו.

אם נוכל לשכן את העדות ששוהות בדירות מכרים במקלט, זה יפתור בעיה.

המקלט זאת סוגייה נכבדה בפני עצמה. אנחנו גם הגשנו הצעת חוק מאוד מקיפה בכל הנושא של הגנה על עדות תביעה. הבעיה הגדולה שלנו כרגע, מעבר לעניין של המקלט, היא מול מערכת בתי המשפט. אני חושבת שבתי המשפט מפקירים את העדות האלה, ברגע שההליך הזה הוא כל כך איטי. כל הוויכוח הוא האם זה יהיה במסגרת דן יחיד או שלושה שופטים – את כל הוויכוחים האלה ניהלנו בישיבה בהשתתפות מנהל בתי המשפט, דן ארבל – מפקיר את העדות האלה, את חייהן, את כבודן ואת גופן של אותן נשים.

זה לא בדיוק נכון להגיד שבתי-המשפט לא עושים.

לא אמרתי שהם לא עושים, אלא אמרתי משהו הרבה יותר חריף. אני אמרתי שהם מפקירים את העדות האלה.

אני מנסה למתן את דבריך. הנהלת בתי-המשפט הוציאה הנחיה לקצר את הזמן, ואני מדברת על עדויות רגילות, כלומר תוך חודש מהגשת כתב האישום צריכה להיות הקראה ותוך חודשיים צריך להתחיל עם ההוכחות.

רשום שבועיים.

אני מדברת על עדות מוקדמת.

אנחנו נבקש שבתי-המשפט ייתנו דיווח לוועדה.

אני חייבת להגיד שהם כן עושים, אי אפשר להגיד שהם מפקירים, כי זאת מילה יותר מדי חזקה.

עובדה שאפשר, אני לוקחת אחריות על מה שאני אומרת.

אם לא תהיה במהלך החודשיים אפשרות לתעסוקה ולהרוויח כסף, כל המקלטים לא יעזרו. הן רוצות כסף, הן צריכות לשלוח הביתה כסף והן צריכות להתפרנס. הן מקבלות מהמשטרה 150 שקל לשבוע. זה לא מספיק לסיגריות ליום.

קיבלתי מכתב, נדמה לי מהיועצת המשפטית של "אישה לאישה". פניתי לשר לביטחון פנים בעניין הזה. גם כך נשים שמוכנות להעיד קיבלו 200 שקל לשבוע בחודש יולי שנה זו, שזה באמת סכום מינימלי. עכשיו קיצצו להם את הסכום ל-150 שקל. מקצצים בזה, מקצצים ביחידה וכל הזמן מקצצים. את כל הדברים האלה נשאל את השר לביטחון פנים כשהוא יהיה כאן בעוד כשבועיים לגבי הקיצוצים.

יש לי הבטחה ממנהלי המקלט, שהנשים לא יוכלו לעבוד.

אני מצטערת להגיד לך - -

אני אשמח אם תדונו בה, אבל זאת ההבטחה שניתנה לי לפני שבוע.

יש כאן פנים לכאן ולכאן. מאוד יכול להיות שאם נשים תהיינה במקלט הן תהיינה עסוקות והן תקבלנה עזרה נפשית, עזרה פיסית ועזרה כלכלית.

האם קיבלתם איזשהו גיבוי מארגון זכויות אדם בתחום הזה של סחר בנשים? איך אנחנו רואות את זה מנקודת המבט של האישה? מה הן עוברות? אין לי ספק שיש לכם המון מידע, אבל אני חושבת שלארגונים חוץ פרלמנטריים תמיד יש יתרון בתחום הזה של היכרות ממשית עם השטח, אולי מזוויות קצת שונות ממה שאתם מכירים.

מעבר לזה, אני מבינה ש"הנשים שלכם" התפזרו בבתי מכרים וידידים, אבל עדיין היינו שמחים אם הייתם מעבירים את האינפורמציה - אנחנו מטפלים באזור של המרכז, וקמה עכשיו קליניקה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. אני חושבת שבסך הכל אנחנו יכולים לספק מענה, כי לפעמים צצות כל מיני בעיות, ואני חושבת שהפתרונות פשוטים רק מאוד לא נגישים לנשים.

לגבי אותן נשים שסיפרת שהן מאוימות, אני מבינה שהיתה חקירה וכתבי אישום, אבל מה הלאה? גם אם נצא מנקודת הנחה שמשטרת ישראל יכולה לספק להן הגנה, בין אם על-ידי העברתן למקום אחר לדירת מסתור, למקום שבו הן מוגנות, השאלה היא מה קורה כאשר הן מגורשות למדינה כמו מולדובה, שם ערך חיי אדם לא גבוה במיוחד? לפי הנוהל שקיים היום, לפחות בתכתובת עם משרד הפנים משנת 2001-2002, אם היחידה החוקרת תמליץ, משרד הפנים ישקול בחיוב מתן אשראי. השאלה היא האם תלכו עם זה הלאה והאם תסייעו להן גם בדרך הזאת.

בואי נתחיל מהדבר הראשון שהעלית, לגבי עניין השתלמויות וכו'. הקצינים אצלנו אכן עברו השתלמויות. אני עצמי השתתפתי בהשתלמות שהתקיימה פה בירושלים עם גורמי פרקליטות וגם עם משרד המשפטים וגם אתם הרציתם שם ושמעתי אתכם. אנחנו מתכננים לשוטרים שלנו, לכל אנשי המפלג, ובנוסף לאנשי החקירות, גם לאנשי המודיעין והכוח המבצעי שעוסקים בתחום, השתלמות יחידתית פנימית. במהלך חודש ינואר תקבלי הזמנה בקרוב, כי גם את כבר משובצת בלוח הזמנים. אנחנו מתכוונים להכשיר את האנשים גם מנקודת המבט האחרת.

ראשית, ההשתלמויות האלה נראות לי מאוד חשובות. תמיד יוצאים נשכרים מהן. אני חושבת שאותן נשים שאתם עוצרים לצורך עדות תצאנה נשכרות אם יהיה כאן שיתוף פעולה, מעבר לעניין של השתלמות, בין יחידת "אתגר" – או בכל וריאציה שהיא תהיה בה עכשיו - לבין ארגוני זכויות אדם שעוסקים בענייני הנשים הנסחרות בצפון ובמרכז. אני יודעת שיחידות משטרה שעשו את זה, היחידות עצמן יצאו נשכרות ובטח הנשים יצאו נשכרות, וכדאי אולי למסד איזה נוהל של שיתוף פעולה בעניין הזה.

אני באופן אישי מברך על שיתוף פעולה כזה. כבר היינו בקשר עם ארגונים, כולל ארגון "אישה לאישה" שפנה אליי במספר הזדמנויות. אני יודע ששוקי בללי בקשר עם הרבה גורמים בתחום. כל קשר מהסוג הזה מבורך. נשמח לשמוע ולסייע בעניין. כל שיתוף פעולה מבורך.

לעניין נושא אבטחת העדות, אכן יש בארץ בעיה. מעבר לאכסניה ומקלט אם יהיה, קשה יהיה למשטרה לאבטח את שלומן מעבר לזה. כמובן שאם תהיה תלונה, אנחנו נפעל ולא נרפה, עד שנביא את המעורבים לדין.

לגבי חוץ לארץ, במידה שיהיה חשש ממשי - כתוצאה מעדויות, כתוצאה מראיות אחרות, ממידע מודיעיני מוצק כזה או אחר - שיש סכנה לשלומן במדינות המוצא, אני לא שולל אפשרות לשקול את האופציה השנייה של מתן אשרות, אם זמניות או אחרות, לפחות עד שהמידע או הראיות ייבדקו על-ידי מדינת המוצא, יופרכו, יאומתו.

במקרה שלו, יכול להיות שאחרי שהן יסיימו להעיד, רמת המסוכנות בארץ תהיה יותר גבוהה מחוץ לארץ.

כל מקרה נבחן לגופו.

סגן ניצב ריטמן, דיברת על ארבע פרשיות. תן לנו דיווח על פרשה מתחילתה ועד סופה, כדי שנבין איך אתם עובדים על פרשה. אומנם נתת לנו הסבר מקיף מאוד על הפרשה הראשונה, אבל אנחנו רוצים לרדת לפרטים של פרשה.

ניקח פרשייה שקראנו לה "הפנתר הוורוד", על שם מכון בתל-אביב. קיבלנו ידיעות על הבעלים, הבחור שמנהל את המכון הזה ומנהל במקביל עוד ארבעה מכונים באזור תל-אביב, על עצמו ועל השותפים שלו. הגיעו אלינו עדות בדרכים מודיעיניות, שהיו מוכנות להעיד כנגד אותו חשוד והמעורבים הנוספים. הן העידו על דירות מסתור שהחזיקו אותן בהן וכלאו אותן בהן ולא נתנו להן לצאת משם. אנחנו קיבלנו את הפרטים על המקומות, התארגנו וצילמנו את שתי הדירות האלה בתל-אביב, כאשר אנחנו יודעים על דירה נוספת באזור באר-שבע. שתי הדירות שהיו באזור תל אביב, התמקמנו סביבן בתצפית. ראינו בתצלומים שהבנות לא יוצאות ממפתן הדלת. הגיעו אנשים פנימה, הביאו איתם אוכל, אבל הן לא יצאו משם. נושא הכליאה אומת למעשה, עד השלב שהחלטנו לפצח את הפרשייה, כי סברנו שיש לנו עדויות של העדות ויש לנו ראיות שתומכות במה שהן אומרות. הכנסנו למעצר את כולם – את הקופאים, את מנהלי המקום, עד לרמה של הבחור שדואג להביא מגבות נקיות מדי כמה שעות לאותו מכון. כולם נחקרו. אספנו בסופו של תהליך עדויות משלוש נשים על כל תנאי ההעסקה שלהן, על ההתעללויות שהן עברו, וניגשנו למעצר החשודים העיקריים.

עצרנו את כל המעורבים. הם נחקרו, חלקם הכחישו, והיו עימותים בין העדות לחשודים. בפרשייה הזאת היו שישה חשודים, ונותרנו עם שני עבריינים נמלטים, העבריין העיקרי ושותפו. התחילה פעילות ארצית לאיתור העבריין העיקרי. כדי לאתר אותו, הפעלנו רכזי מודיעין בכל הארץ. קיבלנו בשלב מסוים ידיעות שהבחור, שלו דרך אגב אין מקום עבודה מוכר, נוהג להגיע מדי שבוע לחנות מסוימת או במספר חנויות בכיכר המדינה ששם הוא קונה בגדים ונעליים ושרק שם הוא אוהב לקנות. התמקמנו שם בתצפיות במשך מספר ימים כדי לנסות להגיע אליו, אבל לא הצלחנו. בהמשך התקבלה ידיעה על איזושהי מסיבה שהוא אמור להתארח בה באחד מימי השישי לאחרונה. התמקמנו שם גם עם כוחות רבים וסגרנו שם רחוב שלם. בסוף אותר הבחור, שהגיע עם בחורה שהיא אחת מבעלות החנויות בכיכר המדינה. הוא נעל נעליים ששוות כ-3,500 שקל. הוא נעצר והוגש נגדו כתב אישום. את יד ימינו ושותפו אנחנו עדיין מחפשים באותן שיטות כפי שפירטתי קודם.

חלק מהחשודים בתיק הזה, שלא היו מעורבים בסחר עצמו, אלא היו מעורבים בהעברת הבנות ממכון למכון ובדאגה לצורכיהן בזמן הכליאה שלהן, אבל בהנחיית אותם מובילים בתחום, הם שוחררו – חלקם למעצרי בית, נגד חלקם הוגשו כתבי אישום בגין סרסרות, כליאת שווא וכו', אבל הם לא נעצרו עד תום ההליכים, אלא שוחררו בתנאים כאלה ואחרים. בתיק הזה מי שעצור עד תום ההליכים זה היעד העיקרי וחשוד נוסף, שאני מאמין שייעצר גם עד תום ההליכים בבוא היום, כי הראיות נגדו למעשה זהות.

נעליים ב-3,500 שקל, על גבן של הנשים. האם אתה יכול לתת לנו מיפוי של המקומות בארץ? דיברת על באר-שבע, על הצפון, על תל-אביב ועל נתניה. האם אתה יכול לתת לי מיפוי של יחידת "אתגר" ועל המקומות המרכזיים ששם נמצאים המכונים וששם העסק הזה מתרחש?

אני לא יכול לתת לך משהו מסודר. אני יכול לתאר לך מהתרשמותי במהלך עבודה שארכה חודשיים. יש מוקדי סחר בבאר-שבע, באזור הדרום בכלל, מכיוון שהיום שיטת ההברחה המקובלת היא העברה היא דרך הגבול הדרומי. בשלב ראשון רוב הבנות מרוכזות באזור הדרום – אילת, באר שבע. לאחר מכן עוברים לאזור המרכז – זה בדרך כלל השלב בתהליך. באזור המרכז, כמו שאר ענפי פשיעה, יש ריכוז גדול בתחום הזה של מכוני ליווי ובתחום הסחר. בשלב השלישי מאזור המרכז עוברים צפונה. הבנות עוברות בדרך כלל מן תהליך כזה.

ואני מניחה שעוצרים בדרך בנתניה.

יכולים לעבור גם בנתניה. זאת תופעה שמאפיינת אתרי תיירות, וגם נתניה נחשבת לאחת מהן. שם ככל הנראה זה הופך להיות חלק משאר הבילויים, לצערנו. לאחר מכן הן מועברות בשלב השלישי בדרך כלל לצפון, ומהצפון או שהן חוזרות חלילה לאיזשהו מעגל, או שברגע שמיצו כל אותם סוחרים את ה"שימוש" באותן נשים – וקשה לי להשתמש במילים האלה - בהרבה מקרים גם יש גם הסגרה למשטרה. אין לי נתונים מדויקים, אבל ברגע שהסוחרים "השתמשו" באותן נשים והחזירו את כספן, הבחורות האלה מיצו את היכולות שלהן. הן כבר מוכרות, והדרישה כנראה בשוק היא כל פעם לפנים חדשות, ולכן הן מועברות ממקום למקום. ברגע שה"שימוש" בהן מוצה, ישנו תהליך של הסגרה שלהן.

זאת אומרת שהסוחרים מסגירים את הנשים למשטרה.

או הסוחרים או באמצעות מתווכים. הם אומרים שבדירה זאת וזאת ישנן נשים, המשטרה תופסת אותן ומגרשת אותן. אין לי נתונים ואני לא יכול לתת דוגמאות, אבל למדתי מתוך התהליכים שישנה גם תופעה כזאת.

האם זה לא מסוכן לסוחרים להסגיר נשים שעברו את כל קצווי הארץ?

בדרך כלל לא, כי הסוחרים העיקריים הם בשלב הראשוני של התהליך. בשלב השלישי והרביעי כבר מוכרים אותן, גם לא משנה הסכום. הרי הם קיבלו את מה שהם שילמו עבורו, כל אחד "עשה את הקופה שלו". הסוחרים בשלב השלישי והרביעי בתהליך הם בדרך כלל מהשוליים יותר או הפחות נחשבים בתחום, כך שלא כל כך אכפת. גם הבנות כנראה בשלב כזה בתהליך, שגם הן כבר רוצות לחזור הביתה. חלקן "עשו את הכסף שלהן" ולא רוצות יותר, חלקן עברו כאלה התעללויות שהכסף כבר לא משחק להן תפקיד והן רוצות רק לחזור הביתה. יש גם תהליך כזה, אבל אין לי נתונים על ההיקף שלו.

הוא גם לא חייב לצלצל ולהגיד לה שהוא הסגיר אותה. הגיע השוטר.

הנושא של החשיפה ביחידת "אתגר" הוא חשוב מאוד. הוא מעלה את המלחמה בסחר מדרגה נוספת. במקביל, אנחנו רואים את זה בבתי המשפט בשני פסקי דין שקיבלנו לאחרונה, גם פסק הדין בעניין פרודנטל וגם פסק הדין בעניין דושקר, שרצוי מאוד ללמוד אותו היטב גם מבחינת המשטרה, כי זאת בהחלט עליית מדרגה מבחינת האכיפה של הסחר, גם בנושא של סחר, העברת זכויות, וגם בנושא של העיסוק בזנות. בית-המשפט אומר שזאת עבירה שעונשה 14 שנות מאסר כשהיא מתבצעת בנסיבות המחמירות. אומר בית המשפט שהעבירה מתממשת בכך שהוא נותן לאישה אפשרות לעסוק בזנות. יחסית, בכל הדירות שדובר עליהן לא צריך אפילו לקנות אותה, רק צריך לתת לה את האפשרות לעסוק בזנות. אנחנו רואים פה גם התקדמות בנושא האכיפה.

בית-המשפט מדבר היום על תהליך של העברת זכויות באותה אישה. התמורה שכל כך הפריעה לנו בהרבה תיקים - בית-המשפט אומר שהוא נותן לה פירוש רחב, אני צריך תמורה מועטה, ואני יכול גם להעסיק אותה מהנסיבות. היום אנחנו לא צריכים כל כך להוכיח את העברת הכסף. עדיין העברת זכויות היא לא דבר כל כך פשוט, יש לי לפחות תיק אחד שעומד על הפרק בבית משפט עליון בערעור שלנו. אנחנו מתמודדים עם העניין הזה של הוכחה, שדווקא באישה הזאת מתוך כמה נשים היה לנאשם הזה חלק מסוים, כאשר מדובר בשלושה נאשמים שפועלים יחד, שניים מהם אחים. אם דיברנו פה קודם על הנעליים, אחד האחים קנה יגואר ב-300,000 שקל. ראינו את הצ'ק בתיק ונדהמנו מהעניין הזה. זה לא כל כך פשוט, כי לא תפסנו חשוד ובחורות בדירה כדי שכבר נוכל להוכיח, אבל הרבה יותר קל להוכיח את זה, לאו דווקא דרך הבחורות עצמן. קודם רצו שהן יראו את הקנייה או את העברת הכסף. היום אפשר לעשות זאת גם דרך הוכחת השותפות, הקשר בין הנאשמים השונים, הוכחת העשייה הפלילית המשותפת. דרך זה אפשר היום להגיע להרשעות בסחר, וזה עוד ילך ויתפתח. לפחות בפסק-הדין בעניין של דושקר הוגשה בקשה לדיון נוסף. אנחנו לא יודעים אם היא תתקבל או לא, יכול להיות שיהיה על זה דיון נוסף בבית המשפט העליון בהרכב מורחב של שופטים. האמת היא שזה לא מפחיד אותנו, כי רוב השופטים בבית המשפט העליון חושבים בכיוון עליו אנחנו חושבים. גם בעניין הזה אנחנו בתחילת הדרך, אבל הלכנו בהחלט צעד אחד קדימה.

אני דיברתי לאחרונה עם מספר פרקליטות במחוז תל אביב. יש בעיה קשה מאוד באיכות העדות של העדות. איכות העדות – ברגע שהן מגיעות אחרי מספר חודשים לדוכן - היא בעייתית. אנחנו גם אומרים להן שהן יכולות לתבוע פיצויים, ואז הן נוטות להחמיר עם הנאשם, וזאת בעיה. אומנם הכלים שיש לנו טובים, אבל עדיין איכות העדות שלהן בעייתית מאוד.

הפעילות של מנהלת ההגירה היום, לפי מיטב ידיעתנו, מסתכמת במעצר וגירוש. האם אתה חושב שיש לזה איזשהו אימפקט על התופעה בכללותה, כלומר האם אתה רואה איזשהו צמצום? כי כמו שאנחנו רואים, זה רק עידוד סחר – אם עצרו בנות, מביאים בנות אחרות, ובזה זה בערך מסתכם.

מעבר לזה, בתחילת דרכה של מנהלת ההגירה שמנו לב שהיתה פעילות והיו שואלים נשים לגבי סחר בהן. היום כשאנחנו מבקרים בכלא, אנחנו שואלים נשים לגבי עניין הסחר. אחוז הנשים שאומרות שהן תושאלו בעניין הסחר נמצא בירידה מתמדת, זה הרבה יותר נדיר. אני יכולה להגיד לך שלפני שבועיים קיבלתי תשובה חמורה במיוחד. מישהי אמרה ששאלו אותה מי "בעל הבית", וכשהיא הראתה כמה תמונות, הדבר היחיד שהיה לשוטר להגיד זה "מה, זה בעל הבית? הוא עוד לא בא לקחת אותך מהתחנה". כמו שיש לכם הגדרה מסודרת למה שאתם עושים מול המחוזות, אני חושבת שכדאי לכם גם מול המנהלת לתאם פעילות ולדעת איך בדיוק לאסוף את המידע ולהבהיר שכדאי לאסוף אותו מכל האנשים, כי כל אישה כזאת יש לה אוצר בלום של מידע. אני חושבת שהיחידה שלך יכולה כך להחכים. כאשר ישב שם חוקר מהצפון, הוא אסף מידע ובאמת אז פיצחו כמה פרשיות על בסיס העדויות של הנשים שם.

בצוות הקיים יש דוברי רוסית?

כן, יש שני שוטרים דוברי רוסית. יש לנו ביחידה עוד דוברי רוסית, גם ביחידות מודיעין וביחידות מבצעיות, כך שגם בהם ניתן יהיה להיעזר, אם זה להאזנות בשפה הרוסית או לכל דבר אחר. כמו שאמרתי, קפלן שהוא עצמו גם דובר רוסית, גם הוא יגיע. יש דוברי רוסית. כרגע עם כמות הפרשיות שיש לנו אנחנו מסתדרים, אבל הכוונה היא להגדיל את העסקת דוברי הרוסית, גם כרכזי מודיעין, כי בדרך כלל כדי לדבר עם מקורות מודיעיניים בתחום הזה גם צריך לדעת את השפה. מנסים לחלק את הדוברים לכל המחלקים השונים, אבל יש לנו דוברי רוסית ואנחנו עובדים איתם.

נשים יש?

אחת החוקרות היא דוברת רוסית.

אני רוצה להודות לכם נציגי המשטרה ולסגן ניצב ריטמן, ראש מפלג חקירות בנושא סחר בנשים ביחידת "אתגר". אני מאוד מקווה שיחידת "אתגר" רק במסגרת האיחוד שלה עם יחב"ל לא תחדל מפעילותה הארצית בנושא הסחר. יש חשיבות מאוד גדולה לפעילות במחוזות השונים. ההגדרה של יעדים ארציים והפעילות הארצית בעינינו היא חשובה במיוחד, מה גם שבעיניי היא יכולה לתת מענה גדול גם בכל הנושא של הלבנת הון כחלק מהמאבק בפשיעה מאורגנת ובכל ההיבטים הפיננסיים. כמו שאמרתי קודם, אנחנו נתייחס לזה בישיבה אחרת.

ממה שדווח כאן אנחנו מבינים כמה דברים. ראשית, דיברנו על יעדי אדם, יעדי משנה ויעדי איסוף. מדובר לא אחת בעסק משפחתי של אבא, בעל, בת, אישה, אחים. מדובר כאן בתעשייה שלמה, שאני מבינה שחלקה מנסה להלבין את הכסף הזה באמצעים כשרים. אנחנו רואים חשיבות רבה מאוד להרחבת הפעילות נגד הסחר בנשים על-ידי יחידות המשטרה. אומנם הדברים שלך בשלב זה מרגיעים אותנו, אבל אני כבר אומרת לך שאנחנו נעקוב אחרי זה. זה לא שאני מביעה אי אמון בדברים שלך. נהפוך הוא, אני מודה לך על הצגת פעילות היחידה, אבל אני אומרת שאנחנו מתכוונים לעקוב אחרי זה ולשאול את השר בעוד שבועיים מה עולה בגורל היחידה והמפלג.

אין ספק שנדרש תיאום בין כל הגופים השונים, החל מהשאלה של רחל גרשוני האם כבר בשלב המעצר הראשון מדובר על נשים שנסחרות או שהן רק עברו כדי לעבוד בעבודות ניקיון. כל התיאום הזה בין מנהלת ההגירה, בין היחידות השונות והגופים החוץ פרלמנטריים שעוסקים בנושא נחוץ. שמנו לב לא אחת שתמיד תיאום זה לא רע.

אני מודה שמה שמטריד אותי זה כל הנושא של הקשר עם משטרות בחוץ לארץ. דיברנו על כרישים, אבל אם אנחנו מדברים גם על לווייתנים, אין ספק שהקשר למשטרות בחוץ לארץ מאוד משמעותי, עם כל הבעייתיות של אותן ארצות, כי אנחנו יודעים בדיוק איך המשטרות שם פועלות לצערי. הנושא הזה צריך לקבל דגש מיוחד. מאוד יכול להיות שבעוד כמה שבועות נזמין אותך שוב לדווח לוועדה מה עושה היחידה החדשה.

יש עוד משהו קטן להצהיר – מדובר בחוזר מיוחד, שראש אגף החקירות וראש אגף המודיעין יוציאו לעניין טיפול בסחר בנשים. מדובר בחוזר מיוחד לכל יחידות המשטרה על אופן הטיפול ועל הגברת הטיפול בתופעה. מדובר בחוזר שייצא בעוד זמן מה.

אבקש לקבל העתק לוועדה.

תודה רבה לכם, אני נועלת את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30