פרוטוקולים/מלחמה בסמים/7727



5
הוועדה למאבק בנגע הסמים
12/01/2004

פרוטוקולים/מלחמה בסמים/7727
ירושלים, ד' בשבט, תשס"ד
27 בינואר, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס'

מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
יום שני, י"א בטבת התשס"ד (12 בינואר 2004), שעה 11:00

שבוע המלחמה הלאומי בנגע הסמים
- הצעות לסדר-היום של חברי-כנסת יעקב מרגי (1923), איוב קרא (1950),
יצחק הרצוג (1961), יורי שטרן (1962), גילה פינקלשטיין (1964),
עבד אלמלכ דהאמשה (1965), ישראל אייכלר (1970), דוד טל (1978),
אחמד טיבי (1979), אילן שלגי (1980), רומן ברונפמן (1981)
ו-ג'אמל זחאלקה (1982).

חברי הוועדה: איוב קרא - היו"ר
יחיאל חזן

סגן השר לביטחון פנים וחבר-הכנסת יעקב אדרי
איתן גורני - סמנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים
שמאי גולן - דובר הרשות הלאומית למלחמה בסמים
ד"ר בלנקה לאטוטה - מפקחת, משרד הבריאות
הדס פילצר - מדריכה ארצית בנושא סמים, משרד החינוך
יפעת שטיינברגר - ראש חוליית מחקר סמים, משטרת ישראל
ואמ"ן, המשרד לביטחון פנים
עמירם קלאוס - סגן מנהל שירות נוער וצעירים, משרד הרווחה

חברי מועצת התלמידים מבית-הספר התיכון "אלדד" בנתניה.

בת שבע פנחסוב

חפציבה צנעני


שבוע המלחמה הלאומי בנגע הסמים

אני שמח לפתוח את הישיבה. זהו המשך דיון בהצעות לסדר-היום בנושא: שבוע המלחמה הלאומי בנגע הסמים. אני מברך את סגן השר לביטחון פנים שמתפנה מכל עיסוקיו כדי להשתתף איתנו בישיבות ואת כל אלה שבאים לישיבה הזאת. אנו נקדיש ישיבה זו לסיום שנת 2003, לסיכומים. הרשות למלחמה בסמים ומשרדי הממשלה שנמצאים כאן יבהירו ויתנו לנו נתונים ואולי דברים חדשים לסיכום השנה. אתם תגידו לנו האם יש סיכומים או לא.

אנו רוצים לשמור על ההפתעה עד ה-25 בחודש. קיבלתם הזמנה לסיכום השנתי. אין לנו את הכל.

אשמח לשמוע הפתעות גם היום. יהיו הפתעות אחרות.

אנו עובדים על הנושא.

האם אתם תוכלו להעביר לנו את הסיכום בבוא העת בכתב ומראש, ונדון עליו בישיבה?

לא, אין לי את זה עכשיו פה. בבוא העת? - בלי שום ספק.

ההגיון הצרוף הוא אחר. צריך שיהיה ברור אין לי בעיה להעביר לך לפני זה. אנו נקיים את אירוע הסיכום השנתי, אליו מוזמנת כמובן כל הוועדה. אנו נקיים אותו עם כל אנשינו בשטח. נעשה שם את הסיכום וגם נשמע את האנשים מהשטח. הם ידווחו לנו שם. אחרי זה נעביר השלמות, ונקיים פה ישיבה עניינית על הדברים.

כשרציתי, כראש-עיר, להעביר דברים מהר, הייתי מביא את הדברים במקום ואז אין זמן להתארגן. יכול להיות שיהיו לנו שאלות, יכול להיות שיש לנו הצעות. האם יש מניעה לשלוח לנו זאת מראש?

את עיקרי הדברים - בשמחה רבה.

קודם כל, תתחילו בסיכום על השבוע, ואחר כך אם יש דברים כלליים על שבוע המלחמה בסמים. תגידו לי מה אופרטיבית אתם חושבים שצריך לעשות. מה הם הרעיונות שלדעתכם צריך לעשות אולי כדי להעלות כמה שיותר את הנושא הזה לסדר-היום?

צריך לזכור, שבעצם, השבוע הזה הוא אחד משני האירועים שאנו מקיימים בשנה: ה-26 ביוני מדי שנה הוא היום הבינלאומי למלחמה בסמים, כלומר זה היום שהעולם מציין וגם אנו מציינים אותו. בדרך-כלל, ב-26 ביוני אנו מקיימים אירוע על העניין הזה בבית הנשיא.

אם כך, למה עשינו זאת השבוע?

אנו עושים את היום הבינלאומי ב-26 ביוני. מכיון שתלמידי בית-הספר, שנציגיהם יושבים כאן, נמצאים ביולי בחופש, המצאנו לפני מספר שנים פטנט ישראלי חדש: השבוע הלאומי שמתקיים בדצמבר ומותנה בחופש החנוכה, כלומר הוא תמיד מתקיים אחרי חנוכה. אנו מקיימים בישראל שבוע מאמץ מיוחד, השבוע הלאומי.

כלומר, בגלל החופש אנו מעבירים את זה לדצמבר.

וגם בגלל שנוח לנו פעמיים בשנה.

אם כך, למה שלא נעשה זאת ב-25 בינואר בתקופה הזאת?

אתן לך תשובה ממש אמיתית לעניין הזה. דצמבר מאפשר לנו לגייס משאבים של סוף שנה שלא נוצלו בכל מיני מקומות אחרים ולרכז אותם בשבוע זה. צריך לזכור כי את השבוע הזה אנו מותחים, ותכף תשמע ממני דיווח קצת יותר בהרחבה. מטרת השבוע הזה היא לרכז מאמצים, להעלות מודעות וליצור איזו שהיא פלטפורמה של סדרת אירועים שמתמשכת הרבה יותר. למשל, מסע ההסברה הזה או הפעילות הזאת נמשכים חודשיים. לכן, דצמבר נלמד על-ידינו כמצב טוב, כמצב נכון, ענייינית ופרקטית, לבצע זאת. אם מישהו מתעקש ואומר שהוא רוצה דווקא ינואר או פברואר, אין לי שום בעיה עם העניין הזה.

לא. אני רוצה, מהסיכום שלכם, שזה יסתיים בסיכום שלכם אותו שבוע או ייפתח לסיכום שלכם.

הלקח שלנו הוא שדצמבר הוא זמן מצויין כדי להציף את הנושא ולתת לו איזו שהיא הנעה לפעולה שנמשכת זמן. השבוע מחייב את הגופים השותפים לנו - משרד החינוך, תנועות נוער, רשויות מקומיות וכל מי ששותף לחגיגה הזאת - להכין תכנית. תכנית זו מוצגת אצלנו, כאשר אנו עושים קמפיין, מסע הסברה, בתקשורת, ולצערי הרב איננו יכולים לעשות 2-3 פעמים בשנה כי הוא מוגבל בכסף, והוא משמש מטריה לפעילות השטח. השנה בחרנו את אוכלוסיית ההורים כאוכלוסייה מרכזית ועיקרית שאיתה אנו מתעסקים. למדנו זאת ממחקרים וסקרים שביצענו ב-2003, וביצענו שניים גדולים כאלה. למשל, שאלנו בני-נוער מהו הגורם המרתיע אותם ביותר מלהשתמש בסמים, ומצאנו אצל אותם 80% ויותר שלא משתמשים בסמים ששני הגורמים המרתיעים אותם ביותר הם: החוק שאנו דנו בו כאן בפעם הקודמת, וההורים, כלומר הבושה או החשש מה יקרה להורים או איך יגיבו ההורים ובני משפחה אחרים שפתאום יקבלו טלפון בשעה 24:00 בלילה מתחנת המשטרה "בוא לקחת את ילדך. תפסנו אותו משתמש במריחואנה או באקסטזי באיזו שהיא מסיבה". זהו גורם מרתיע.

למדנו דבר נוסף - להורים יש נטיה לזרוק את האחריות מהם אל בתי-הספר או אל גורמים אחרים. אמרנו: "חברים, לא. ההורים, אתם אחראים". לבית-ספר יש את התפקיד שלו, לתנועות הנוער יש את התפקיד שלהן, לנו יש את התפקיד שלנו ולכל אחד יש את התפקיד שלו, אבל האחריות היא בראש ובראשונה על ההורים.

אני מסכים.

ההורים לא כל כך יודעים על כוחם. גם ממחקרים אחרים שיש לנו אנו רואים שההורים מרגישים עצמם חסרי אונים, והם חושבים שאין להם בכלל השפעה על ילדיהם, ולא הוא. המחקרים שלנו הראו, שהילדים מאד מתחשבים. לכן, חשוב לנו גם לתת להורים לדעת: "הורים, דעו לכם שיש לכם מה להגיד על המגרש הזה".

זה ברור.

לכן, הסיסמא "הורים, תתעוררו. מהיום סמים לב" היא הסיסמא שהובילה את מסע ההסברה הזה. הוא שימש מטריה למאות - ואני אומר "עשרות" בצינעה - פעילויות שטח. זה לא רק כל המתאמים שלנו. הצלחנו פה גם באותם ישובים וערים שאין לנו בהם מתאמים לגרוף לפעילות יפהפיה של ערבי הורים, סדנאות, הרצאות, ועדי הורים וסתם הורים שהתמקדו סביב העניין הזה, וזאת החל מהדברים הפשוטים של מה הורה יכול לעשות כלומר איך הוא יכול לגלות שבכלל ילדו משתמש בסמים. וזאת, תחת הסיסמא: "הורים, תתעוררו. מהיום סמים לב". זה חולק במספר של מעל 150 אלף, ובסך-הכל מעל 500 אלף, עם הסבר: למה זה מתחיל? מה אפשר לעשות? מהם סימני האזהרה? למי צריך לפנות?

עדיין אין לי את הסיכומים הסופיים של השבוע הזה או של החודשיים האלה, אך אין לי ספק שהצלחנו להרים את הנושא הזה אל תוך ההורים. החוכמה שלנו תהיה איך להמשיך את הרצף ואיך לשמור את העניין הזה לאורך כל השנה והלאה.

עשינו קמפיין אגרסיבי מאד מבית מדרשו של ראובן אדלר. חיפשנו משהו שיעורר ויכוח, ולא משהו שייקלט יחד עם כל אותם עשרות פרסומות בטלויזיה שהן נורא יפות ומשמחות ובהן נלך לאיבוד. בחרנו במתכוון בקבוק של תינוק שמתחיל לאט-לאט להסתובב עד שמגלים שבעצם הוא באנג1
ואת ההורים שמדברים. היו כאלה שניסו לעקוץ אותנו: "מה פתאום אתם אומרים שילד מתחיל עם חלב ומגיע לסמים?". זה לא חשוב. הצלחנו, באמצעות הדבר הזה ,למשוך את תשומת הלב. הרי אין לנו מספיק כסף, ואינני יכול להתחרות ב"סלקום" או באחרים בכמות הכסף שהם שופכים בפרסומות. עם הכסף שהצלחנו לשים על העניין הזה זכינו לתשומת לב רחבה ביותר.

זכינו לשיתוף פעולה מערוצי הספורט. ערוץ הספורט 5 ו-5 טי.וי - נכנסנו אליהם קרוב לאלף פעמים עם השקופית הזאת והתשדיר הזה בצורה יוצאת מן הכלל.

מה עם גלי צה"ל?

הפעם בחרנו את גלי-צה"ל ואת גלגל"צ, וגם איתם הגענו לאיזה שהוא- - -

אני חושב שלא צריכה להיות בעיה.

להפך, הוא אומר שהם עזרו.

הם עזרו בכסף. סעיף 46 לחוק הבזק מתיר רק לשני גופים להכניס פרסומות ללא תשלום: משטרת ישראל - כאשר היא עוסקת רק בחלק של החבלה, של החשד למיטענים, ופיקוד העורף - כאשר הוא עוסק במסיכות אב"כ. ניסינו, דרך הבית הזה, דרך הממשלה ודרך כל מי שאתה רוצה, להחיל את סעיף 46 גם אצלנו ונכשלנו. זה עולה לנו כסף. הבאנו את הנושא הזה פעמיים בשנים האחרונות, ולא הצלחנו.

איפה זה עומד?

שר התקשורת הפיל זאת בהמלצות שהוא קיבל מרשות השידור.

אם כך, אולי אנו נקיים דיון.

בשמחה רבה. אפשר שיתקיים דיון פה כדי לעורר זאת מחדש. זה, בהחלט, יכול לעזור לנו.

האם יש דוגמאות לכך מחוץ-לארץ? תבדוק את זה.

אני לא יודע. אנו נבדוק את המצב בחו"ל.

לגבי חו"ל, תן לי תשובה לשאלה האם זה קיים.

אין בחוץ-לארץ. אני לא מכיר חקיקה בשום מקום. בארצות-הברית יש שותפות בין איגוד שנקרא DRUG FREE AMERICA (איגוד "אמריקה נקייה מסמים") לבין רשתות הפרסום הגדולות, כמו אצלנו רשת ב', ואז הם לוקחים את חצי המחיר.

האם ניסיתם לעניין את חברות הסיגריות לסייע בפרסום?

לא. הסיגריות זה לא חלק מהסמים. יש להם את הצרות שלהם.

אנו חייבנו, במכרז הפרסום, במקרה זה זכה אלטר, ויש לנו MATCHING. על כל שקל שאנו נותנים הוא נותן שקל שלו, כלומר אם אני משלם 100 אלף שקל על פרסום הוא, משרד הפירסום שלנו, מוסיף 100 אלף שקל משלו. זה היה אחד התנאים הבסיסיים לזכייה במכרז, וכך זה עובד. כלומר, יש מה שנקרא: מכפיל כוח.

ניסינו לעניין כל מיני ספונסרים שיש להם נניח קשר למשל חברת "טבע" או "סופרפארם" או אחרים.

זה לא כל כך 'הולך'.

הם מוכנים, לא לציטוט ולא לייחוס, לתת לך תרומה של 5,000 שקל ובלבד שלא תגיד שהם תרמו.

האם משרד הבריאות לא היה מוכן להשתתף בזה?

למשרד הבריאות יש את העניינים שלו. יש פה את נציגת משרד הבריאות, והיא תתייחס לזה אחר כך אם היא תוכל.

למשרד הבריאות אין תקציב לדברים כאלה.

יכול להיות שיש לו תקציב לפרסום. יש, למשל, את משרד החינוך.

לא. הם לא מוכנים. אפשר לדון בזה כאן.

האם ניסיתם?

ודאי שניסינו.

עם סמנכ"ל השיווק של הבריאות וגם עם משרד החינוך. זה לא 'הולך'. אנו צריכים להיעזר בעצמנו ובוועדה הנכבדה הזאת ובך לגבי סעיף 46. זה הפרקטי. הדבר האמיתי זה לחייב זאת.

אם כך, תשתמשו בנו. לדעתי, לא צריכה להיות בעיה.

יושב-ראש הוועדה איוב קרא ואני נעשה כל מאמץ בעניין הזה.

הקמפיין הזה הציף גם את הקו החם שלנו (508-500-700-1), ואני מודיע לכם שיש בכל יום עשרות פניות מדהימות מהורים, מתלמידים וממשתמשים.

עומדת להיות ישיבה אצל ראש הממשלה.

היושב-ראש איוב קרא ביקש את העניין הזה.

נפגשתי עם ראש הממשלה לפני שלושה ימים, והוא הבטיח לי שזה יהיה בקרוב. אנו יושבים איתו, ותעלו איתנו.

הדבר המעניין בקו החם הוא, שהוא חשף זאת. אפרופו הדיון הקודם שהיה כאן, עשרות צעירים מתקשרים לקו החם ואומרים: "התמכרתי למריחואנה". חבל שאותם אנשים מופלאים, שבפעם הקודמת היית צריך לנזוף בהם, לא נמצאים כאן. אנשים מתקשרים ואומרים: "אני מכור למריחואנה. תעזרו לי". זו גדולת הקו הזה. אני מקווה שנוכל לחזקו ולשפרו במהלך השנה. זה רק עניין של כסף. כיום, הוא עובד מהשעה 09:00 בבוקר עד השעה 17:00 אחר הצהריים, ואנו רוצים הרבה יותר. אבל, זה לא נושא הדיון.

בסך-הכל, אני חושב שבחרנו נכון באוכלוסיית ההורים. זה יעד מרכזי אצלנו גם לשנת העבודה 2004, כך שאנו נמשיך עם זה. וכן, יש את נושא ההתמודדות עם סם המריחואנה. אנו לא מרימים ידיים. כלומר, הורים וסם מריחואנה, שזה המכנה המשותף הרחב - זה עובד וזה עובד נכון.

הוא אמר את הדברים. הנתונים נמצאים על השולחן. על מצב הסמים השנה דיווחנו כמה פעמים בהרחבה.

לגבי השנה הבאה, אנו חיים בחשש ובתקווה. החשש הוא משום שלפי מה שאושר לנו בתקציב קוצצנו קשות ובמקביל לכך גם קוצצה הפעילות שלנו עצמנו וגם הפעילות שלנו באמצעות המשרדים השונים, כולל זה ששלחנו אנשים טובים הביתה ושינינו לרעה תנאי שכר של אחרים.

אבל, עד כמה שאני יודע, חלק מהכסף הוחזר.

יש לנו הבטחות מאד מוצקות, שאנו סבורים שיתממשו, שיוסיפו לנו השנה סכום שיאפשר. בכל אופן, כשאינך יודע מה וכמה יבוא יבוא, קשה לך להתחייב. אנו לא יכולים לחתום על חוזים.

האם אתה יכול לומר לנו מה הם המספרים? מה היה ב-2003?

ירדנו ל-14.3 מליון שקל מתקציב המדינה מסכום של כ-20 מליון שקל שהיה לנו קודם. גם את זה כבר אמרנו, והובטח לנו חגיגית, כולל בעזרתו האדיבה של יושב-ראש הוועדה ובעזרתך ובעזרתם של עוד אנשים- - -

הבנתי שחלק מהכסף הוחזר.

הוחזר חצי מליון שקל.

לא הוחזר לתוך התקציב. לא הוחזר למסגרת התקציב.

אני אתייחס לזה.

הובטח לנו שבמשך השנה יוסיפו לנו. אני עוסק בכספים ברשות. אינך יכול לבנות על זה. האם אחתום על חוזים?! כבוד היושב-ראש דיבר על מתאם נוסף באיזה שהוא מקום, ואני לא יכול להתחייב על גרוש. זה אחרת, אם יש לי מכתב התחייבות של מנכ"ל המשרד: "בתאריך זה וזה תקבלו X ובתאריך זה וזה תקבלו Y". זה מה שהמנכ"ל שלנו פנה כרגע וביקש. ברגע שאומרים "נוסיף לכם X במשך השנה" - בסדר, כשיוסיפו נעשה. זה גם מקשה עלינו לעשות תכנית רב-שנתית. בהתחלה חשבנו לדבר על תכניות של 2-3 שנים, אבל בקושי אנו עושים תכנית לשנה הבאה, תכנית מצומצמת מאד. הוצאתי עכשיו הוראה לאנשי הרשות לאחר סיכום התקציב להוציא תכנית עבודה ל-2004, והתכנית הזאת תהיה לנו בסביבות סוף פברואר. לא יכולתי להוציא לפני שידענו מה יש לנו. אמרתי להם: "אתם מתכננים את התקציב על מה שיש. אני מחלק את מה שיש לי בקופה. אני מקווה שבמשך החודשים הקרובים יהיו לנו תוספות, ואז נוכל להוסיף על-פי סדרי עדיפויות או להגדיל". אבל, כרגע, אנו בונים על מה שיש לנו שזה באמת מעט.

אני גם מוכרח לומר, שבגלל המצב הקשה של המדינה, בקרנות, כגון קרן העזבונות שאנו נעזרים בה, הסכומים ירדו בכלל.

כמה היה מגיע לכם מקרן העזבונות?

אנו היינו מקבלים מקרן העזבונות שלושה מליוני שקלים בשנה במשך שנים רבות, ובשנה האחרונה קיבלנו רק מליון שקל.

כמה קיבלתם מקרן החילוט?

לגבי קרן החילוט, יש שנים טובות ויש שנים רעות.

אני כבר אומר לך שהשנה תהיה טובה. אינני אומר סתם.

אני יודע. מכיר את התיקים.

כמה יש בקרן החילוט?

אמרת שהיית בתותחנים?

הייתי בגולני ואחר כך במשטרה הצבאית.

הייתי פעם תותחן. יש קנה ארוך מאד לקרן החילוט, כי כשיש חילוט החילוט יכול להיות גדול, וככל שהסכום יותר גדול נאבקים עליו יותר. לפעמים, מאבק משפטי נמשך שלוש שנים עד שהכסף מוחרם. אם זה כסף מזומן - יפה. אם זה שווה כסף, אם זה רכוש - - -

מה קורה עם הכסף של החילוט אצל ראשי הפשע? מה עם סוחרים שמחלטים להם? לאן זה הולך?

לאן הולכים? אמרתי שיהיה כסף.

יש 160 בקשות בוועדה.

איפה החילוט של הסמים?

החילוט של הסמים נכנס לאפוטרופוס ומשמש את מועצת החילוט.

זה נכנס לאפוטרופוס.

לא. זה לקרן החילוט, שהיום הוספנו לה נציג של המשרד. כשמצטבר כסף, מחלקים. בשנת 2002 היו 8 מליון שקל לחלוקה ובשנת 2003 היו 2 מליון שקלים ומשהו. כל שנה וברכתה ופירותיה.

האם אי-אפשר לחלט אצל רוזנשטיין כמה מיליארדים?

אם תצליחו בזה, זה יהיה טוב.

השאלה היא האם באמת הכספים שנחלט השנה יגיעו כבר לקרן הזאת.

הם לא יגיעו השנה לקרן.

במי זה תלוי?

זה מתחיל לנוע. אלה חוקים שמתחילים להניע אותם.

זה מותנה גם בזה שקודם כל בית משפט יפסוק שאכן זה חילוט.

נדמה לי שהוא פסק.

בתיק הגדול? הוא לא פסק.

נדמה לי שהיתה איזו שהיא פסיקה לא מזמן. אני ניזון מאילן, מראש אמ"ן.

בקיצור: אנו צופים קדימה בחשש ובתקווה כאחד. אנו לא מרימים ידיים, ונשתדל בפחות כסף לעשות יותר. אולי זה הצד הטוב שבדבר; זה מכריח אותנו לחסוך, להצטמצם ולקצץ. אתמול כבר היה אצלנו עורך-דין שרוצה להגיש תביעה משפטית בשם עובדת שהורדנו לה. זה לא קל.

עלות מסעי ההסברה גבוהה.

אבל, זה על דבר שהוא חיובי.

סעיף 46 - נקיים עליו דיון ונרחיב כאן.

אנו נעזור, ורק תכתבו לנו מכתב ונרוץ עם זה. גם חבר-הכנסת יחיאל חזן יתמוך בעניין הזה.

נכתוב מכתב ונבקש כאן דיון בעניין הזה.

דעו לכם, שזה עובד כמו כספית רועמת. זה עובד. אתה מקבל את התגובות בקו החם. זה חשוב, ואני אומר זאת לנציגות הצעירה שכאן. הדבר הכי בולט זה הפניות של אנשים שמבקשים לעזור להם לצאת מחשיש וממריחואנה.

מי אתה אומר שהם המתנגדים העיקריים לעניין הזה?

הערוץ הראשון דרך, ואז שרת התקשורת, תלוי באיזו קדנציה אתה נופל, מתנגדת בטענה שאם אתן לסמים מה יקרה עם כל העמותות האחרות. אני מסביר להם את ההבדל: "אני רשות סטטוטורית. אני משרד ראש הממשלה. מזה אינך מקיש על כל העמותות במזרח-התיכון. דיני כדין המשרד לביטחון פנים".

אני מסכים איתך. תביא לנו את זה.

תביא את זה. צריך לעשות פה שטיפת מוח לציבור.

חבל על הזמן. זה נושא הסמים. דרך אגב, היו אצל ראש הממשלה וגם אני הייתי, והנושא חשוב לו מאד.

בעניין התקציבי יש הבטחה חד-משמעית של משרד ראש הממשלה, של המנכ"ל. הדבר היחידי שהוא הבטיח ועליו היה קונצנזוס הוא שלא יפגעו בתקציבי הסמים ויוּספו עוד שבעה מליוני שקלים לרשות למלחמה בסמים.

דרך-אגב, אתה צריך לשים לב למשהו. לפעמים, עושים לנו את התרגיל שאומרים "תקציבי סמים", וכשאתה מחפש על מה הוא מדבר אתה רואה שזה כלל לא מגיע לרשות למלחמה בסמים וזה גם לא צבוע. זה לא כמו הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שבה מדובר בתקציבים צבועים. זה נעלם לך ואתה פשוט לא יודע איפה זה.

לא. אני מאמין למנכ"ל משרד ראש הממשלה.

לא, זה לא באשמתו. זה בתום-לב.

התנסיתי איתו, והוא מעולם לא איכזב אותי.

כנ"ל. הוא לא בקלות נותן, אבל כשהוא נותן הוא נותן.

אם הוא נותן לך מלה, זה בסדר. עד שהוא נותן מלה, זו בעיה. בנוכחות חברי-הכנסת חיים אורון ויצחק הרצוג הוא אמר פעמיים וסגרנו על זה שאתם תקבלו.

לגבי אשפוזיות יום, כפרי הגמילה וכל מה שצריך סביב זה, הוא הבטיח לפעול כדי שהם לא יפגעו. את זה אני יכול לומר לכם.

לדעתי, זה יהיה בדיון בקרוב, ולבטח הנושא הזה יעלה חזק אצל ראש הממשלה, ואנו נעלה את כל הנושאים הכבדים והגדולים. זו פעם ראשונה ראש הממשלה מתבטא בסוגיה מסויימת, ואתם מבינים כמה שזה חשוב לכולם.

אני עמירם קלאוס ממשרד הרווחה. זה נשמע בומבסטי, אך אנו קרבנות הצמצומים של הרשות למלחמה בסמים, ותכף אסביר למה הכוונה. היו לנו כמה פעולות מבורכות מאד עם הרשות למלחמה בסמים, את חלקן יודע יעקב אדרי, עוד בתפקידיו הקודמים כראש מועצת אור-עקיבא ואף כמנהל מתנ"ס.

אני מבקש לומר: ראש-העיר.

כשאני הכרתי אותו, היא היתה מועצה.

נכון.

הוא עצמו יודע שהוא 'דחף' לנו - "דחף" במובן החיובי - אוכלוסיות לקורסי ספורט למדריכים, ויצאו משם חבר'ה שהפעילו נוער וצעירים באור-עקיבא, וכן קורסים לקבלנים בתחומים השונים של ענף הבנייה והפעלנו שם עשרות.

הפעלנו עם הרשות למלחמה בסמים 1,200 בני-נוער, ואני מתכוון לבני-נוער מנותקים חסרי מסגרת, בפעולות ספורט. קראנו לזה: פרוייקט משותף - ספורט למניעת סמים. לקחנו אוכלוסיות קשות ובעייתיות, והפעלנו אותן בקבוצות ספורט. קיבלנו מהרשות למלחמה בסמים והקצבנו גם ממשרד הרווחה. היה לנו איזה סכום של חצי מליון שקל שמחציתו בא מהרשות למלחמה בסמים, וזו שנה שניה שאין לנו אותו כי הם הפסיקו להעבירו אלינו כי הם צומצמו. זה אבסורדי, שאני ממשרד הרווחה אתמוך. אבל, זה לא אבסורדי. אני מסביר פה עד כמה היתה לנו חשובה הפעילות המשותפת עם הרשות למלחמה בסמים. תיקצבנו עבור 1,200 בני-נוער, נוער בעייתי וקשה, פעולות ספורט. זה היה פרוייקט משותף, שהתברכנו בו ועשינו עליו מחקר שהוכיח עד כמה הפרוייקט הזה יעיל. אנו ממשיכים בפרוייקט הזה אבל בממדים הרבה יותר מצומצמים כתוצאה מהאילוצים שאליהם נקלעו הרשות למלחמה בסמים וגם אנחנו. אם הרשות למלחמה בסמים יקבלו, ואני מעודד את זה שיקבלו, אני מקווה שהם יחתמו לנו פה על צ'ק שהם ימשיכו בשיתוף איתנו בהפעלת הפרוייקט.

אם מישהו מבטיח לי את הכיסוי, אני חותם על הצ'ק. באמת עשינו דברים נהדרים ביחד.

וזאת, גם מקרן חילוט. עשינו דברים משותפים.

אנו גם נעשה דברים משותפים.

צומצמנו. מי כמו סגן השר יעקב אדרי שהיה באור-עקיבא יודע עד כמה זה חשוב באור-עקיבא כמו במאה רשויות אחרות.

אם תתמכו בנו בזה, זה יהיה טוב. ממש נחנקנו וצומצמנו בפרוייקט הזה שהיה פרוייקט מבורך שהוכח גם ע"י מחקר מלווה ומעקב וכו'. זו עלות זולה יחסית, כי יש יעילות בטיפול. היעילות בטיפול בקהילה הוא בהרבה יותר טוב מאשר במסגרות מוסדיות שעולות הון תועפות, שלא לדבר על בתי-סוהר וכו'. פה אני הולך יחד עם הרשות למלחמה בסמים.

אני מהמשרד לביטחון פנים. לגבי נתונים שנתיים, אנו עדיין עובדים עליהם והם עדיין אינם.

כשיהיה לךְ, תעבירי לי את זה.

מתי זה יהיה?

יש איזו מסיבת עיתונאים שהמפכ"ל צריך לצאת בה לתקשורת, כשאינני יודעת בדיוק מתי היא תהיה.

האם זה יהיה אחרי ה-25 בחודש או אחריו?

לא. זה תמיד יוצא אחרי.

אינני מאמינה. בדרך-כלל, זה אחרי. אני חושבת שלא אוכל להוציא את הנתונים קודם. אין לי אותם כרגע, כלומר אנו עדיין מעבדים אותם.

באופן עקרוני, מבחינת התופעה, אנו עדיין רואים רמה גבוהה מאד. אינני יודעת אם יש בכל עליות, אבל יש רמה גבוהה מאד של ביקוש והיצע למיגוון סמים.

צריך לשבח אתכם על 2003. הם הגבירו מאד את פעילות נוער חשיפה. נכון שכתוצאה מזה בכותרות העיתונים זועקים שתפסו פה עשרות תלמידים ותפסו שם עשרות תלמידים, אבל זה לא אומר שחלה עלייה בהיקף השימוש בקרב התלמידים אלא בתשומת הלב של המשטרה לנוער. זו פעולה ברוכה.

מדובר בפעילות של המשטרה.

אל תיבהל מלומר שיש גם עלייה. זה גם נכון. עם החשיפה ובלי החשיפה יש עלייה.

אני מרשה לעצמי להיות זהיר בעניין הזה. אני זהיר בזה, ונקיים על זה דיון אחר.

לא יכול להיות שיש כל הזמן עלייה.

הייתי מעדיף שאתם תהיו הצודקים ולא אני.

אנו נקיים דיון על זה.

הרמה היא גבוהה מאד, ואין על זה ויכוח.

העלייה והירידה נקבעות ע"י המחקרים שאנו עושים בשטח, ששואלים אנשים. המספרים, שהמשטרה נותנת, הם מספר התיקים ומספר התפיסות, וזו פונקציה של העשייה. אסור לנו להכות את המשטרה ולומר שבגלל שהם עושים יותר ותופסים יותר אז אומרים שיש יותר עלייה.

לא, אני לא קושר זאת לתפיסה.

ככל שהמשטרה מגבירה את פעילות נוער חשיפה וככל שנוספות יחידות, יש יותר תוצאות.

ראיתי השבוע דו"ח מארצות-הברית - אנו תמיד מחקים אותם קצת - ושם חלה ירידה בשימוש במריחואנה בקרב התלמידים.

אולי חלה עלייה בסמים אחרים.

לא. עליה בגילאים המבוגרים יותר. זה כמו אצלנו ודי דומה לנו.

היתה ירידה באקסטזי ובמריחואנה.

אנו משקיעים בשנים האחרונות כל כך הרבה בתלמידים, שיכול להיות שאנו מצליחים כן לראות את האור בקצה המנהרה ואני מקווה שזה לא האור של הקטר. נכון שאצל אחרים אנו מפסידים.

אני מקווה ומתפלל שאתם הצודקים ולא אני.

ראינו את המתקפה העצומה שהיתה על הרשות במיוחד, על הקמפיינים שלנו לגבי החשיש והמריחואנה. היו כל היריבים שלנו, כולל חברי-כנסת לא רבים.

אבל, הם לא רבים. הם 2.5. מה אתה מוטרד?

בחוץ יש יותר. הקמפיין הזה לא היה אהוד עליהם, וכנראה בגלל שהוא משפיע. התנפלו עלינו ואמרו: "חשיש, מריחואנה. אתם מבזבזים את הזמן".

הם עושים זאת למען הפופוליסטיות.

נתתי פה דפים של מאות מחקרים, ואף אחד לא קרא אותם.

אם, נניח, אני נכנס לכיתה שישית או שביעית ושואל: "חבר'ה, כמה כאן משתמשים בסמים?", מיד כולם עונים: 70%, 80% או 60%. כאשר אתה תופס כל תלמיד ותלמידה בנפרד ושואל אותם: "לא אתה. כמה אתה מכיר אישית בכיתה שלך שהשתמשו, משתמשים, במריחואנה או בסמים?", פתאום אתה מגלה מספרים של 3 או 4 שזה אותם 10% או 11% ולא יותר. תאמין לי. תדבר איתם.

אני הדס פילצר משפ"י, נציגת משרד החינוך. מדברים על ירידה בקרב תלמידים ועל תלמידים שמודים יותר שהם משתמשים, וזה בעקבות הרבה דברים. בין יתר הדברים, זה בעקבות תכניות המניעה שאנו עושים, ובתוך תכניות המניעה החדשות היום אנו מכניסים גם את עניין שבירת קשר השתיקה - גם שבירת קשר השתיקה של אותם משתמשים מזדמנים, של המנהלים ושל הקבוצה, קבוצת בני-הנוער, קבוצת השווים, שיש להם אחריות לגבי אותם ילדים שמשתמשים. בתוך תכניות המניעה שלנו יש שתי תכניות מניעה: אחת כבר לא כל כך חדשה, שמיועדת לחטיבות ביניים ונקראת "למוח אין חלקי חילוף", שרצה במאות חטיבות ביניים ועושים עליה איזה שהוא מחקר, ובנוסף יצאנו ממש עכשיו, והיה לנו יום עיון גדול מאד בחנוכה, עם תכנית מניעה חדשה שנקראת "משמעות" לכיתות י'-י"א - תכנית מניעה שפונה אל בני-הנוער שנמצאים כרגע בחיפוש של משמעות בחיים שלהם בשלב הזה של חייהם, ומתוך המקום שהם נמצאים יצאנו אליהם עם תכנית מניעה חדשה יוצאת מן הכלל.

כל התכניות האלה - אנו יושבים עכשיו וגומרים לכתוב חוברת שמדברת על שבירת קשר השתיקה באיזור הדמדומים: באיזור של "התחלתי להשתמש", "אני כן משתמש" או "אני רק מתחיל". בדיוק באיזור הזה אומרים מה התפקיד של אותו משתמש ומה התפקיד של חבריו.

אני חושבת ששיתוף הפעולה שלנו בתוך בתי-הספר, עם העבודה שלנו עם ההורים גם בבתי-הספר וגם דרך הרשות למלחמה בסמים, גורם מאד מאד חזק לזה שהמשטרה מצליחה עוד לתפוס. שיתוף הפעולה של כל הגורמים חשוב. שלא לדבר על שבוע הסמים הלאומי; עשינו ימי מוקד חווייתיים, ממש HAPPENINGS מאד בומבסטיים ממש כחלק מתכניות מניעה.

ברצוני להגיד עוד משהו שהוא דווקא לא בתחום שיפוטי. אנו עושים פה כל מיני דברים ומדברים פה על כל מיני תכניות. במוצאי-שבת היתה תכנית "בליינד-דייט" של דנה מודן בערוץ 2 - לא ראיתי אותה ורק קיבלתי טלפונים - והסתבר שהבליינד-דייט התקיים באמסטרדם וצילמו שם את הזוג מעשן שם חשיש באופן חופשי. אני חושבת שזה אחד הדברים שצריך להיות פה לפחות פרסוםו, כמו שיש פרסום על סיגריות שהסיגריות מזיקות לבריאות. אנו עושים פה כל כך הרבה דברים ומדברים על אוירה ציבורית ועל המתירנות הציבורית, וכשיש תכנית כזאת והדברים מוצגים בצורה כל כך נחמדה - והרי זו עבירה על החוק, ודרך אגב באמסטרדם זה לא לא עבירה על החוק אלא זה משהו אחר - זו בעיה.

אי-אפשר למנוע זאת.

ניסינו בעבר כל מיני דברים.

האם אי-אפשר לכתוב למטה משהו?

אי-אפשר.

מה נכתוב: "צפייה רק למבוגרים"?

לא. להפך, אפשר לכתוב כמו שכותבים בסיגריות, שזה מזיק לבריאות, שזה מסוכן ושזה לא חוקי בארץ. אפשר להוסיף משהו בצד.

זה העניין שאנו נלחמים עליו - על שינוי האוירה הציבורית. יש עורכים לטלויזיה, יש מפיקים בטלויזיה ויש לה מנהלים.

ילדים, מה אתם אומרים?

מאלו כיתות אתם ומאיפה אתם?

תלמידה (1):

אנו מכיתה י' והם מכיתה ט'. אנו מועצת התלמידים מבית-הספר "אלדד" מנתניה.

תלמידה (2):

האם מותר לשדר את זה? האם מותר לשדר דבר כזה כמו שהיה במוצאי-שבת?

לדעתי, אנו מנסים להיות דמוקרטיים יותר מאשר מדינה.

אין כרגע מניעה חוקית.

אין מניעה חוקית. אולי צריך להגיש הצעת חוק שאוסרת דבר כזה.

תלמידה (2):

אני חושבת שאסור לשדר דבר כזה.

תלמידה (1):

ראיתי את התכנית. אני חושבת שזה היה מאד שגוי לעשות. יש פה מאמץ עצום כדי לנסות לקטול את כל הקטע הזה של גראס. כולם חושבים שזה באמת סם קל, וזה סם מאד קשה בסך-הכל כי קשה מאד לצאת ממנו. ההתמכרות שלו היא מבחינה פסיכולוגית. כשראיתי דבר כזה, זה גרם לי גם להסתכל על זה בצורה שונה לגמרי: כאילו מה? שני אנשים יושבים בבית-קפה ומעשנים ג'וינט.

כלומר, האם מי שרואה את התכנית מתפתה?

הוא עלול.

תלמידה (1):

לא מתפתה, אלא מסתכל על זה בצורה שונה, ובצורה כאילו זה הרבה יותר קל. הפרספקטיבה משתנה לגמרי לגבי סמים, וזה כבר לא נראה כל כך קשה. זה נראה כאילו דבר פשוט מאד. וזאת, במיוחד לילדים שלא מבינים בזה בכלל.

כלומר, במשקפת שלכם צריך לאסור זאת.

תלמידה (1):

כן.

מאד מעניין לשמוע את זה.

האם אתם נתקלים בתופעה הזאת של סמים בכיתות שלכם? כמה הייתם מגדירים שיש? האם יש הרבה בבית-הספר או מעט?

תלמידה (2):

לא הרבה.

תלמידה (1):

לא הרבה ולא מעט.

האם מדובר, נניח, ב-10% או ב-20%?

תלמידה (2):

לא, זה לא בכיתה שלנו. זה בעיקר בכיתה י"א.

כמה ילדים בכל כיתה? האם יש 40 ילדים בכל כיתה?

תלמידה (1):

בערך 40.

תלמידה (2):

אני מעריכה שבערך ילד מכל כיתה או משהו כזה.

הלוואי וזה כך.

תאמין לי שזה מה שאמרתי לך.

הבעיה היא, שיש הרבה נשירה מבתי-ספר, ומי שמשתמש הרבה בסמים זה לא בתוך בית-הספר. הם ברחובות. הנשירה מבית-הספר איומה.

תלמידה (1):

לפחות אצלנו בבית-ספר יש חלוקה של כיתות. יש כיתות של ילדים שאפשר להגיד שמצבם ההתנהגותי קצת לא נאות בכלל, כלומר ההתנהגות שלהם לא טובה, ויש כיתות שבהן ההתנהגות טובה מבחינת הציונים וכו'.

היא אומרת שיש כיתות שאחוז המשתמשים בהן הוא יותר גבוה.

תלמידה (1):

כן. בכיתות הקצת יותר נמוכות אפשר אולי למצוא בהן קצת יותר משתמשים וקצת יותר- - -

האם זה קורלטיבי באמת לילדים עם רמה יותר נמוכה?

איך היא החלוקה? האם החלוקה היא לפי מגמות ריאליות, ואולי אני ממשיך את הקו שלךְ?

כן. למשל, יש אומנות.

באומנות יותר משתמשים. כמה כיתות י"א יש? כמה יש בשנתון?

תלמידה (2):

לדעתי, זה בכלל לא קשור.

באוניברסיטאות גילו שזה קשור.

תלמידה (2):

כל האנשים שאני מכירה הם אנשים טובים מבית טוב עם כסף טוב וכאלה שיש להם עתיד מוזיקלי. הם אנשים טובים.

ומה? משתמשים. ברור שזה לא כולל את כולם.

גם באוניברסיטאות זה כך.

אני מוכרח לומר לך משפט אחד על מה שנאמר. המשטרה נכנסת לבית-ספר על-פי מידעים, ומשתילה סוכנים סמויים ולא חשוב אם זה השרת או המזכירה. היא עובדת שם ארבעה חודשים בחקירה סמויה, ואחרי זה עוברת לחקירה גלויה. 'מתלבשים' על בית-ספר והופכים כל בלטה, 600 תלמידים, ותופסים 40, 50 או 60. תאמין לי שאין אחד שמתחמק מהם.

זהו אחד האמצעים היעילים ביותר שיש. אנו עובדים על זה.

זה אחד האמצעים היעילים ביותר. זהו אמצעי אדיר. זה לא יותר מ-10%. קוראים לזה: מניעה הרתעתית, וזה עובד יופי.

לסיכום הדיון: אנו מצפים לסיכומים מעודדים, גם ברשות למלחמה בסמים וגם במשרד לביטחון פנים, שיהיו בעוד כחודש ימים.

נתוני שנת 2003, על-פי הוועדה, מדאיגים וחמורים ביותר ומצריכים חשיבה וגיוס כל המערכות, לרבות כל אזרחי ישראל, כדי להלחם בתופעה הזאת.

הנשק הכי חשוב למלחמה בסמים, על-פי הישיבות שערכנו בשנה הזאת, הוא גיוס ההורים, קודם כל, כדי שיתנו כתף במלחמתנו בסוגייה אולי החשובה ביותר.

אנו נקיים בקרוב דיון בלשכת ראש הממשלה, בנוכחות כל הגורמים הנוגעים בדבר, נעלה נושאים חשובים במלחמה היומיומית בנגע הסמים ונבקש להחיל את סעיף 46 כך שהרשות למלחמה בסמים תוכל לפרסם את מלחמתה בנגע הסמים גם בגלי-צה"ל וגם במדיה הציבורית, כמו משטרת ישראל ופיקוד העורף.

החוק חל על הערוץ הראשון, על קול-ישראל ועל גלי-צה"ל.

אנו פונים למשטרת ישראל ומבקשים לפעול יותר בקרב נוער בחשיפה. אומנם היה תיגבור של הנושא הזה בשנה האחרונה, אבל צריך לתת יותר ויותר כוח למהלך הזה, כי זה מה שמרתיע בני-נוער, יחד עם ההורים על מנת למגר את התופעה הזאת.

אנו תומכים בבקשתם של התלמידים מתיכון "אלדד" בנתניה שרוצים לאסור סרטים המעודדים שימוש בסמים. אני אגיש הצעת חוק פרטית בנושא הזה.

אני נועל את הישיבה.

אני מודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה