כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת מדע/7784



5
ועדת המדע והטכנולוגיה
04.01.2004

פרוטוקולים/ועדת מדע/7784
ירושלים, י"א בשבט, תשס"ד
3 בפברואר, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 45

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום ראשון, י' בטבת התשס"ד, 4 בינואר 2004, שעה 10:30, בחממה הטכנולוגית באשקלון

ביקור בחממה הטכנולוגית ATI- אשקלון תעשיות ידע

חברי הוועדה: מלי פולישוק-בלוך

רוני מהצרי - ראש עיריית אשקלון
בני וקנין - יו"ר החממה הטכנולוגית
דוד וזאנה - מנכ"ל החממה הטכנולוגית
ד"ר יהודית זילברשטיין -
רינה פרידור - מנהלת תכנית החממות במשרד התמ"ת
עו"ד יעקב ביטון - יועץ משפטי
סימה דלצ'ינסקי - משרד המדע
סא"ל אורן ברבי - אט"ל
סא"ל מרשל גרנט - מקל"ר
סא"ל אסף שולמן - מקשח"ר
אורן אנקור -
ד"ר אריק הייליג - חברת נוטרה-ליז
יונתן ונגר - מנכ"ל חברת קלסיס
ד"ר אורי זילברמן - חברת אורי-דנט
פרופ' אמנון יוגב - חב' איג'ניואיטי
גבי לוי - יו"ר ועדת הפרוייקטים של החממה
איריס לייבוביץ' - עיריית אשקלון
ד"ר דוד מיכאלי - אינטמידיקס
לאה מלול - תושבת אשקלון
פרופ' רפי נבו - חברת טריטק
פרופ' עודד נכליאלי - חברת סיאלו-לייט
יצחק רז - יו"ר לשכת המהנדסים והאדריכלים
רביב רז -
דורון גורביץ' - עוזר פרלמנטרי של יו"ר הוועדה

ענת לוי

הילה לוי


ביקור בחממה הטכנולוגית ATI- אשקלון תעשיות ידע

בוקר טוב לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה בחממה הטכנולוגית באשקלון. דוד, בבקשה.

ברוכים הבאים לחממה הטכנולוגית באשקלון, הממוקמת צפונית לעזה ודרומית לאשקלון. בסדר היום נקבע שהיושב ראש, מר בני וקנין, יאמר כמה מילים, אחריו ידבר מר רוני מהצרי, ראש עיריית אשקלון הנבחר ואחר כך נציג מספר דוגמאות לפעילות של אשקלון תעשיות ידע כגורם בפיתוח תשתיות טכנולוגיות ותעסוקתיות בארץ בכלל ובאשקלון בפרט, כולל מספר דוגמאות של בוגרי החממה באשקלון, שנמצאים כאן איתנו. בהמשך נציג חזון בר השגה שהוא מודל של פארק היי-טק שיכול להתאים לעיר אשקלון, שמבוסס על סופיה אנטיפוליס. זהו תהליך שדומה להתפתחות של חברות בוגרות של החממה הטכנולוגית. אנחנו משמשים מודל לפרוייקטי חממות בארצות אחרות באירופה ואנחנו מוזמנים מידי פעם להציג כיצד עובד המודל שלנו.

אתה מהמקימים של המקום הזה?

לא. הגעתי בסוף 1997 וניהלתי עוד קודם לכן פרוייקט מתוך אחד הפרוייטקים שיופיעו כאן. החממה קיימת מ-1991. ד"ר יצחק עזרן היה מייסד החממה ואני החלפתי אותו.

בוקר טוב לכולם, אני שמח מאד שבאתם להתארח כאן. ייסדנו את החממה בשנת 1991, כאשר הייתי ראש העיר ומאז עברה החממה כברת דרך ארוכה. פרוייקט החממות הוא אחד הפרוייקטים היפים ביותר שהמדינה הקימה והוא תרם תרומה חשובה ביותר לטכנולוגיה, למדע וזאת גם תרומה ציונית מאין כמותה. באשקלון נקלטו כ-35,000 עולים והיום אשקלון מונה כ-115,000 תושבים. בשנות קליטת העליה נקלטו בחממה עשרות ואולי אפילו מאות מדענים שבאו לידי ביטוי בפרוייקטים השונים. החממה מנוהלת בצורה טובה מאד ואני חושב שמנהלת החממות, בראשותה של רינה פרידור, המדען הראשי, עושה עבודה נפלאה ומקצועית. התמיכה של המדינה חשובה מאד וצריך אפילו לחזק אותה. בשנים של אבטלה וכאשר רוצים להגדיל את הצמיחה, צריך להגדיל את התקציבים לחממות ולא לקצץ אותם. החממה נמצאת היום בנקודת מפנה ואנחנו מנהלים משא ומתן עם כמה יזמים, על מנת להפריט את החממה או פעילויות מסוימות מהחממה, דבר שייעשה, כמובן, בתיאום עם המדען הראשי. ההפרטה מיועדת ליצירת משאבים נוספים לחממה ולפרוייקטים. תודה רבה ובהצלחה לכולנו.

מכיוון שהזכרת את נושא התקציב אני רוצה ליידע את אלה שנמצאים פה שהוועדה בכלל ואני במיוחד שותפים למלחמה נגד קיצוץ בתקציבי המדען הראשי ובמיוחד בתקציבי החממות. אני יכולה למסור שלא יקצצו את כל מה שהבטיחו לקצץ ואני אומר בצניעות ששר התמ"ת מאד מעריך את המאבק שאני עושה בשמירה על תקציבי החממות. יש עוד כמה דברים שנמצאים בסימן שאלה והם ייפתרו אחרי התקציב, אבל אני בהחלט מתכוונת ללחוץ עליו באופן ספציפי בנושא החממות על מנת שיגדיל את התקציב, או לפחות לא יקוצץ בכלל. זאת ההבטחה שלי לכל אנשי החממות כי אני רואה בחממות את הסטרטר של המנוע לצמיחה ואתם יודעים שקצת קשה להדליק מנוע בלי סטרטר. לכן אני חושבת שצריך לתת עדיפות מיוחדת לנושא החממות, בפרט כאשר זה מעודד ומטפח את שילובם של העולים החדשים. כמה עולים חדשים נמצאים פה מתוך כלל העובדים?

כ-30%.

אנחנו נשתדל שהקיצוץ יהיה מינימלי ואולי אפילו יוסיפו תקציבים בהמשך.

רוני מהצרי, ראש עיריית אשקלון, בבקשה.

העיר אשקלון מונה היום 115 אלף תושבים, כאשר 35% מהם עולים חדשים. העולים החדשים באו עם מוטיבציה גבוהה לעבודה והם תפסו את מקומם של הוותיקים בעיר. באשקלון יש 17% דורשי עבודה ו-11% אבטלה, שחלק גדול מהם דווקא ותיקים. חלק גדול מהמפעלים מייצרי העבודה באשקלון הם עסקים קטנים או עסקים ברמת לואו-טק. לקחתי על עצמי כמשימה לשדרג את העיר לתעסוקה מתקדמת יותר כי יש פה פוטנציאל. הצעירים עוזבים את אשקלון ועוברים למקומות אחרים בגלל שאין להם תעסוקה בתחום ההיי-טק.

אין לכם בכלל היי-טק?

כמעט ולא. קיים מפעל עשות ועוד כמה מפעלים קטנים, אבל המפעלים הגדולים שצורכים כוח-אדם לא קיימים כאן בכלל. אשקלון משקיעה המון בתחום החינוך והתוצאות של הישגי התלמידים בבחינות הבגרות מציבים אותה במקום השני בין הערים הגדולות בישראל. 65% מצליחים בבחינות הבגרות לעומת ממוצע ארצי של 46%. אנחנו משקיעים המון בעניין הזה כי אנחנו מאמינים שזה מה שישדרג את העיר ובתכנית 2004 נשים עוד יותר ממה ששמנו עד עכשיו. זה בא, כמובן, על חשבון מקורות אחרים ומקורות ההכנסה הולכים ומידלדלים.

אשקלון היא בין הערים שגובה ארנונה הכי טוב במדינה, 93% גבייה, אבל בדיקה לעומק מגלה של-50% יש הנחות ומתוך 35,000 בתי אב, כמעט 12,000 בתי אב פטורים למעלה מ-70%. אנחנו "מפסידים" הכנסה של 27 מיליון שקל כל שנה. זאת עיר במצב סוציו-אקונומי מאוד נמוך ורואים את הפערים בקצוות.

אחד הפרוייקטים שאנחנו משתתפים בו הוא פרויקט עתידים, שמשתתפים בו 61 נערים. פרויקט זה מראה כמה פוטנציאל יש במקצועות המדעיים – מתמטיקה, פיזיקה וכימיה. המשימה שלנו היום היא לשדרג את העיר בתחום הזה כי יש בה פוטנציאל. תוך כשנה תהיה רכבת באשקלון, שתצמצם את המרחק בין אשקלון למרכז לכ-20 דקות. אנחנו שואפים לייצר מקומות עבודה גם מהגוף הזה, מהחממה, דבר שיקפיץ את אשקלון.

האוניברסיטה הכי קרובה היא באר-שבע?

לא. יש לנו מכללה שאין בה מקצועות מדעיים, משפטים ורפואה אומנם, אבל יש בה כל יתר המקצועות. התלמידים מקבלים תואר B.A. עצמאי והמכללה יוצאת לעצמאות. במכללה לומדים כ-5,000 סטודנטים והיא אחת המפוארות הקיימות בארץ. המכללה מאוד יפה, מושקע בה המון כסף ועושים שם עבודה טובה מאד.

המכללה שלנו נותנת היום תארים, חלקם כבר עצמאיים והשבוע הם יקבלו סופית את האישור העצמאי. יש לנו כל מיני מסלולים, חלקם יחד עם בר-אילן, חלקם עם אוניברסיטאות אחרות וחלקם של המכללה באופן עצמאי. 55% מהתלמידים לומדים במכללה לתואר ראשון במדעי המחשב.

ניסינו להכניס הנה את בית-הספר לרפואה, אותו בית ספר מפורסם שרצו להביא מחו"ל, אבל כנראה שהמונופול של האוניברסיטאות חזק בינתיים ולא הצלחנו.

החממה נוסדה ב-1991 וכיום פועלות בחממה כעשרים חברות שונות בתחומים מגוונים – ביוטכנולוגיה, מדיקל דיווייס, משינרי, אנרגיה, טלקומוניקציה, תחומי המים וכדומה. בכל פרויקט מעורבים אי אלו שותפים מהארץ ומחו"ל. היעדים מיסודה של החממה הם פיתוח תשתיות תעסוקה ופיתוח תשתיות טכנולוגיות בכלל במדינת ישראל.

כלל החברות הבוגרות למיניהן גייסו באופן ישיר מעל ל-37 מיליון דולר ללא השקעה של מדינת ישראל. מדינת ישראל השקיעה בסך החברות הללו הוא כ-13 מיליון דולר, כאשר בתוך זה יש החזרים למדינה, מס הכנסה וכדומה, כך שנמצא שההשקעה הישירה היא כ-8 מיליון דולר כנגד הכנסה ישירה לתוך מדינת ישראל של 38 מיליון דולר. בתהליך העבודה שלנו באופן יומיומי אנחנו מנסים לאתר משקיעים פוטנציאליים, הצגת הפרוייקטים ויצירת העניין בהם, ניהול קשרים אינטנסיביים שוטפים עם משקיעים והשתתפות בתערוכות ובכנסים של ATI וגם של החממות הפועלות בתוכנו.

החברות שאנחנו יודעים לגבי ההשקעות בהן הן פון-אור – כ-30 מיליון דולר במקרופון אופטי, אינתאמדיקס – השקעה ראשונית של כ-1 מיליון דולר בתחום זיהוי סיבות למיגרנה וחברת קלסיס – השקעה של מעל 5 מיליון דולר, איזולתרם – מפעל לבידוד תרמי. זה פרויקט שסיים את תקופת החממה ולמרות זאת החממה, באמצעים המוגבלים שהיו בידה, החליטה להשאיר את החברה תחת חסותה כי האמנו שהפרוייקט פוטנציאלי ונכון. לאחר כשלוש שנים מתום סיום החממה, נמצא משקיע בשם יגאל דמרי מאיזור נתיבות, שהשקיע בחברה מעל מיליון דולר והיום הגיש בקשה וקיבל אישור למפעל מאושר באיזור נתיבות. נוטרה-ליז היא חברה של פרופ' נסים גרתי, שמפורסם בתחום הכימיה. נעשתה השקעה ישירה של מישור אדומים בסך 1 מיליון דולר בתחום תוספי מזון. קיימת התעניינות של חברת באייר בפעילות של חברת נוטרה-ליז בתחום הטמעה ותרופות.

יתרונות החממה – סך הוצאה לפרוייקט ממוצע בתוך חממה לחודש היא כ-15 אלף דולר. חברות אחרות משקיעות כ-100,000 דולר, כך שהחממה מהווה גורם חסכוני בסך ההוצאה לרבות נושאים כגון: בקרה תקציבית, בקרה ניהולית וכדומה.

החסכון נובע מהמסגרת שחוסכת את הכסף?

אני לא מכירה את המספרים האלה והם נראים לי קצת מוגזמים. אחד היתרונות הבולטים ביותר של תכנית החממות הישראלית הוא שאנחנו מכניסים את הפרוייקט למשמעת. מצד אחד אנחנו נותנים לו את הגזר, מענק מאוד משמעותי, ומצד שני אנחנו מחזיקים אותו תחת משמעת. זה מנתב נכון את הפרוייקט, מונע המון בזבוזים ומוביל אותו למטרה.

יש פה יתרונות לגודל כי יש כאן מטריה של מנכ"ל אחד לכל הפרוייקטים האלה והרבה חסכונות בעלויות. בכל סטרט-אפ אחר יש מנכ"ל והוצאות רבות. זה נותן גם יתרונות למשק לאור אותה משמעת תקציבית.

תהליך ההתגבשות העסקית של חברה בתוך חממה הוא לא טריוויאלי.

קידום פרוייקטים אוניברסיטאים – היה קושי רב בתחילת 98'-99' לקבל פרוייקטים טובים ואיכותיים מתוך האוניברסיטה. אנחנו רואים באוניברסיטאות מאגר בלתי נדלה של פרוייקטים, אבל היה קושי עצום לשחרר אותם למסגרת החממה בגלל העברת הידע. על-פי נהלי החממה, הידע צריך להיות שייך לחברת הפרוייקט, אבל האוניברסיטאות שהידע שייך להן. נכנסנו ללופ בעייתי בהקמה בסיסית וראשונית של חברה, עד שנגיע למשקיע הרצוי, המשקיע האסטרטגי. בנושא הזה הגענו היום לעמק השווה בין האוניברסיטאות לבין תכנית החממות ואני מקווה שהדברים יילכו ויהיו קלים. עדיין קשה לנו כי האוניברסיטאות לא כל כך ממהרות להעביר את הידע לחממות. כאשר האוניברסיטאות הופכות להיות קבלניות משנה, חלק מהתנאים שלהן הוא שהידע שנוצר בתור קבלני משנה גם שייך להן. כמובן שזה אבסורד ולדעתי צריך לפתור את זה באיזשהו נוהל מסודר.

נקודות שיש לתת עליהן את הדעת לגבי התקציבים – התקציב של מנהלת החממה הוא כ-150-170 אלף דולר לשנה מהמדען הראשי. כמובן שחלק מהמקורות הכספיים הם גם תקורות ומכירת מניות, כלומר החממה צריכה ליצור מקורות כספיים משלה בסבבים ראשונים, דבר שהוא לא קל באופן עסקי. כשאתה מייסד חממה אתה מצפה להכניס כסף מתוך מכירות המניות עוד בשלבים הראשונים, בערכים שיכולים לכלכל את כלל פעילות החממה. זה קשה מאד, למרות שבחלק מהחברות זה כן אפשרי. למרות זאת, זה לא מתיישר עם מטרות החממה, למכור מניות עוד בתהליך של השנתיים הראשונות כחלק מהמקורות הכספיים שלה.

תשתיות טכנולוגיות – הרי בסופו של דבר צריך מעבדות ואנחנו לא מעוניינים שהפרוייקטים ישתמשו במעבדות של האוניברסיטה. ליזמים שמגיעים מהאוניברסיטה קשה לצאת כי לכל מרצה יש המעבדה שלו ומבקשים שחלק מהפעילות תתבצע במעבדות של האוניברסיטה, דבר שאינו תקין מבחינה עסקית. אנחנו, כחממה, אין לנו תשובה לזה כי אנחנו לא יכולים להציע אלטרנטיבה כפי שיש באוניברסיטה. זאת בעיה נוספת שניסינו לאורך השנים לגשר עליה בתרומות כדי להקים מעבדה.

בעיה נוספת היא שחיקת השקל מול הדולר וחוסר מעורבות או מחוייבות עירונית. ההמלצות שלנו הן להגדיל את תקציב השיווק לכ-300 אלף דולר כי בסופו של דבר הכסף הזה נכנס לתוך החברות עצמן. כדי שנשווק נכון את החברות צריך תקציב.

בעניין הזה הגשתי הצעת חוק קרן לעידוד השיווק לחו"ל, בעיקר מתוך מגמה להיי-טק או לדברים כפי שמפותחים פה. אם נצליח לעגן את זה בחקיקה, תהיה תמיכה שיווקית כפי שאתם צריכים. אני בהחלט חושבת שאתה צודק כי בלי שיווק לא יכול להתקיים שום דבר.

צריך משהו ממוקצע היטב וניצול טוב של ההזדמנויות. תקציב נוסף שדרוש הוא תקציב לתשתיות, מעבדות, כ-1 מיליון דולר הוצאה חד פעמית.

משרד המדע לא יכול לעזור בעניין הזה?

ביקשנו ולא קיבלנו שום דבר.

מה עם משרד הקליטה?

גם הוא לא עוזר. נושא נוסף וחשוב הוא תקציב לחמש שנים. אנחנו פועלים עם תקציב שנתי ויש אי ודאות מתמדת.

זאת קללה ידועה בכל התחומים.

בלתי אפשרי לעבוד באי ודאות כזאת, ודאי לא בחממה. בעיה נוספת היא לאן תלכנה החברות הבוגרות? אני צריך למצוא להן איזשהו בית. משקיעים אסטרטגיים מנצלים את החור השחור הזה וכשהם משקיעים בחברות, ההם רוצים את החברות בסביבה שלהן, באיזור המרכז. מכיוון שקשה מאוד ליישב את החברות הבוגרות בסביבה האשקלונית, הן עוברות לצפון.

ב-65 מיליון של 'קוקה קולה' אפשר היה לפתח כאן המון דברים טובים. את זה אני אמרתי, לא אתה.

אני מסכים, אבל זה לא עומד כך.

זה כן עומד כך כי יש תקציב אחד שממנו אנחנו לוקחים וכולו מאותו משרד. הביקורת היא נגד השר ולא, חלילה, נגדכם.

אם לא היו נותנים להם, זה לא היה הולך לאף אחד.

לדעתי אנחנו לא מבינים היטב את מה שיש לנו ביד, גם מבחינת התשתיות שיש לנו ביד. לכן אנחנו מציעים מודל – הקמת תשתית בסיסית של פארק היי-טק, שיאכלס את החברות הבוגרות כאשר החממה היא הכוח המניע להיוולדות של חברות חדשות, במסגרת ניהולית ואסטרטגית משופרת יותר. לקחתי את מודל סופיה-אנטיפוליס מפריז ויותר מאוחר נראה איך המודל הזה עובד, למרות שרמת הטכנולוגיה שבו נחותה לאין שיעור ממה שקורה בחממות במדינת ישראל. אנחנו מדברים על פארק היי-טק ששותפים בו משרד העבודה, ATI, משקיעים פרטיים, האקדמיה, מכון הייצור ומשרד התמ"ת. המודל הצרפתי מעסיק בפארק כ-1,260 חברות שעובדים בו 26,000 איש. היתרון של הקמת פארק באיזור אשקלון, שהוא מרכז מסה של הסביבה האשקלונית הוא קרבה לתחנות רכבת, קרבה לכביש המהיר החדש באשקלון וקרבה לשדה התעופה. כוח-אדם זמין נמצא אצלנו כאן, במוסדות להשכלה גבוהה מהסביבה, כ-24,000, יש גם בבן-גוריון וכמובן גם במכללה באשקלון.
התמורות – אנחנו רוצים להגיע לכ-1,100 חברות בסביבת הפארק עם 26,000 עובדים תוך יצירת סביבה טכנולוגית מפרה, תמיכה בהמשך פעילות של חברות ומשיכה של חברות אחרות בינלאומיות. לכן, לדעתי, הקמת הפארק היא הזדמנות בלתי נדלית למה שיש במדינת ישראל ולצורך כך צריך, כמובן, מחוייבות של כלל הרשויות. מתוך כל זה אנחנו קוראים גם לכם למחוייבות אישית להקמת פארק המדע, הפארק הטכנולוגי כאן באשקלון.

אני באה מרעננה ואחד הדברים שראש העיר שלי יודע לעשות הוא לתת פטור מוחלט מארנונה וחלץ חזק של ראש העיר על ענקי תעשיית ההיי-טק. הוא מבטיח להם הבטחות ומביא אותם למקום. אם זאת תהיה דרכך, אני בטוחה שיבואו גם למקום הזה. אתה יכול להציע להם גם ים ונוף יפה, כך שאני חושבת שהם יבואו.

אי אפשר לתת פטור מוחלט ממיסוי.

עד היום הוא נתן פטור מוחלט לכמה שנים, קיצורים של בירוקרטיה ולחץ עליהם חזק.

ביילסקי לא צריך ללחוץ עליהם כי מספיק השם רעננה. לא צריך לעשות שום דבר.

זה לא מדויק כי כפר סבא ורעננה יושבות באותו אזור ויש המון הבדלים. צריכה להתבצע המון פעילות וזאת הדרך לעשות את הדברים. אם אני יכולה לעזור, אני אפנה לכל מי שרק אוכל, אבל הפעילות העיקרית צריכה להיות של ראש העיר.

הסיפור של 'קוקה קולה' נמשך כבר שבע-שמונה שנים וכדאי לראות את התחשיב הכלכלי שנעשה על-ידי הבנק לפיתוח התעשיה. התחשיב מראה חד משמעית את תוספת העובדים.

אני מכירה את כל הנתונים כי נכנסתי לעומק בנושא הזה. דיברתי עם כל הגורמים, גם בתמ"ת וזה הוויכוח העיקרי שלי עם אגף התקציבים באוצר. כשמסתכלים על השורה התחתונה, אנחנו רואים את המספרים ואתה צודק, אבל כאן מדובר על משהו שיש לו חזון והוא מביא אוכלוסייה מסוג אחר. ההשפעה שלו על כל הסביבה, על העיר אשקלון ועל מה שאתה רוצה לבנות אחרת לגמרי. מ'קוקה קולה' זה לא ייצא ומפארק תעשייה, מהסוג שאתה מדבר עליו, זה כן ייצא.

תודה. יונתן יציג את חברת קלסיס, בוגרת החממה.

חברת קלסיס היא חברה שהוקמה בחממה. היא התחילה מתעשיית הרכב והיום היא נמצאת בתעשיית המטוסים. זאת דוגמה לחברה שהתחילה עם רעיון אחד, בזכות השקעת המדען פותחו יכולות טכנולוגיות והטכנולוגיה הזאת נותבה לכיוון אחר, לתחום שוק אחר, אבל עם תוספת משמעותית.

חברת קלסיס מחזיקה פטנט למכ"מ אחורי שימנע התנגשויות מאחור. היום יודעים לעשות את זה בערך ב-1,000 דולר ואולי בעוד חמש שנים נדע לעשות את זה בסכום של שתי ספרות. זה מכ"מ שיושב מאחור ואם מישהו בא מאחור מהר מדי, הוא מדליק את אורות הברקס. כך יש זמן תגובה יותר ארוך למי שבא מאחור. קיבלנו כסף מהמדען לשלוש שנות מימון, כאשר בשנה השלישית התכוונו לא להשקיע ברכב. לכן ניצלנו 25% מהתקציב, כלומר החזרנו למדינה 75% מהשנה השלישית והמשכנו בתחום התעופה. החברה הוקמה בשנת 1998.

מתעשיית הרכב נתבקשנו על-ידי משקיע חיצוני להשקיע את הכסף הזה במכ"מ, שיגלה מטוסים בשדות תעופה לחברה קיימת שיושבת בהרצליה ושייכת לקבוצת פורמולה. החממה השקיעה בהתחלה לבדה, בשנה השנייה נכנסה חברת טרנסטק עם השקעה חיצונית, בשנה השלישית היה ניצול קטן מתקציב החממה, כאשר טרנסטק דוחפת לכיוון שדות תעופה והיום אנחנו במימון ממשיך ומלא של חברת טרנסטק. בבן-גוריון יש שלושה מכ"מים כאלה שמסתובבים סביב המסלולים באיזור הטרמינל, והיום יש מערכת מבצעית עם צגים במגדל הפיקוח.

החזון שלנו – יש בעיה עם שדות תעופה על הקרקע כי לא יודעים למנוע התנגשויות על המסלולים, במיוחד כשיש ערפל. המכ"מ שלנו משמש מכ"מ מבוזר שבעזרת ארבעה-חמישה סנסורים לאורך המסלול אפשר לתת כיסוי מלא של המסלול, להשתלב במערכת הרבה יותר גדולה של חברת-האם כדי לתת פתרון למניעת התנגשויות ולניהול מטוסים בתוך שדות תעופה. את הצג הזה מקבל הפקח ובזמן ערפל הוא מקבל תמונה מלאה, כמעט סינטטית, של כל מה שקורה, והוא יכול לנהל את התעבורה עם הרבה כלי פיתוח. יש אפשרות להקים את המכ"מים על בניינים באיזורי חניונים ואז לתת כיסוי גם של חניונים. יש לו יתרונות טכנולוגיים שאני לא אכנס אליהם.

למה זה הצליח? קלסיס לא ניסתה לשווק באופן ישיר ללקוח. היא לא לקחה את הכספים לנושא השיווק. קלסיס זכתה בתקציב של קרן עידוד השיווק וניצלנו 20% ממנו. היה כסף לשיווק, אבל נכנסנו לפיתוח הטכנולוגיה תוך התמקדות במה שאנחנו יודעים לעשות טוב. היתה גמישות לא להתאהב ברעיון של הרכב אלא להגיד שאפשר לעשות את זה בשדות תעופה ואולי להרוויח יותר טוב כי יש צורך גדול. בתוך החברה יש אלמנט חשוב מאוד של טיפוח ידע וכוח אדם, והידע שאנחנו עושים איתו את המוצר קיים היום בתוך החברה. זה חשוב מאוד כדי שהידע הזה לא יהיה מבוסס מדי על מקורות חיצוניים כי אז מאבדים גם יתרון תחרותי.

חברת טרנסטק, שהשקיעה בחברה לאחר החממה, הביאה את השוק. זאת חברה ישראלית שיש לה 100 שדות תעופה ברחבי העולם והיום היא משמשת כמובילה בשוק בקרת שדות תעופה. היום היא מביאה הסכם שותפות עם לוקהיד-מרטין לתת פתרון בכל ארצות-הברית ובעולם לבקרה קרקעית ובסופו של דבר הטכנולוגיה של קלסיס משמשת יתרון תחרותי-טכנולוגי של השותף האסטרטגי, שבעזרתו הוא מגיע למקומות שהוא לא היה מגיע אליהם לולא הטכנולוגיה. קלסיס לא עשתה הכל לבדה. הסינרגיה עם השותפה האסטרטגית היא קריטית.

חברת אורי-דנט כתרי שיניים היא חברת חממה ואנחנו צופים לה פוטנציאל עצום. ד"ר אורי זילברמן, בבקשה.

אני רופא שיניים בבית החולים ברזילי באשקלון ואני גם עובד בהדסה ירושלים במחקר בעיקר. זה הרבעון השלישי שלנו בחממה ואני רוצה לדבר איתכם על נושא די כואב, שיניים. היום קיימת בשוק קופסת כתרים של 3-M, וזה הדבר היחיד שאנחנו יכולים להציע לילדים. בלסת העליונה שאתם רואים לפניכם שמו את הכתרים האפורים ממתכת של חברת 3-M ובלסת התחתונה אתם רואים את הכתרים של אורי-דנט. אנחנו מנסים להחליף את המוצר שקיים בשוק כבר שלושים שנה, שממנו 3-M מתפרנסת בכבוד רב. בשנתיים האחרונות היא קנתה חברה מתחרה בנושא המתכות, זאת אומרת שהיא רואה עדיין במוצר הזה פוטנציאל אדיר. אנחנו הולכים, לצערנו, להתחרות בחברה גדולה כזאת.

יש שתי בעיות עם הכתרים האלה: 1. אסתטיקה. 2. בריאות. הבעיה החמורה ביותר של הכתרים היא שהם מכילים ניקל ואנחנו יודעים שקיימים היום פרסומים רבים על כך שניקל הוא חומר אלרגני, שיכול לגרום לתופעות אלרגיה חמורות ב-2%-3% מהאוכלוסיה. גם 3-M מדגישה על גבי הקופסאות שלה שהחומר יכול לגרום לתופעות אלרגניות. למרות כל זה יש להם FDA ו-CE על הכתרים האלה, אבל ברגע שאנחנו נוכיח שלחומר שלנו אין רעלים, הוא לא גורם לאלרגיה וכו', יכול להיות שאסור יהיה למכור את המוצר הזה בשוק. אנחנו לא הולכים להתחרות בהם אלא בשלב מסוים מתכוונים למחוק אותם.

מה ההבדל בין כתרים למבוגרים ולילדים?

למבוגר אנחנו מייצרים כתר בתהליכים מעבדתיים אישיים לכל אחת מהשיניים. פה אנחנו לוקחים כתרים מוכנים מראש, במידות קבועות, ואותם אנחנו מתאימים לשיני הילד. הטיפול בשן אורך כ-15-20 דקות בלי ארבע-חמש פגישות, מדידות וכו'. בנוסף לכך, אף הורה לא ישלם 1,500-2,000 שקל על שן, שנושרת בעוד כמה שנים. אם כך, אנחנו מדברים על כתרים מוכנים מראש, שבאים במידות קבועות ואותם אנחנו מרכיבים על שיני הילדים. החומר שאנחנו משתמשים בו נקרא אציטל רזין, שמיוצר על-ידי דופונט. מדובר בפלסטיק, שהוא בעל תכונות של מתכת ויש לו אישורים של ה-FDA ושל ה-CE. התחלנו את תהליך רישום הפטנט מחוץ לחממה ובזכות הכניסה שלנו לחממה אנחנו יכולים היום להפוך את ה-PCT לרישום פטנטים ברוב מדינות העולם, כי התקציב שעמד לרשותנו בהתחלה לא איפשר רישום של כל הפטנטים בכל העולם. בזכות תקציב המדען הראשי אנחנו יכולים לרשום את הפטנט בכל העולם ואנחנו מקווים שנהיה מספיק מוגנים, כדי שברגע שזה יתחיל להתפרסם, 3-M ירגישו את הפוטנציאל ויפנו אלינו.

זה התחשיב שלנו על הכנסות שנתיות צפויות, כאשר אנחנו יודעים היום שההכנסות האלה אמורות לעלות. יש היום נטיה לא להשתמש בכתרים האלה כי מבחינה אסתטית הם לא יפים ואנחנו מקווים שנוציא את הכתרים שלנו תהיה עליה בדרישה. התכנית שלנו היא להתחיל בישראל ולאט לאט להתקדם, כאשר כרגע אנחנו עומדים בפני פיתוח של מוצרים נוספים.

מה הצפי שלכם? מתי זה יקרה?

אנחנו בתקווה שבתחילת השנה הבאה ניכנס לניסויים קליניים עם אוניברסיטאות בעולם שהביעו תמיכה ורוצות להשתתף במחקר. אנחנו מקווים שבתחילת 2005, אחרי השנה הראשונה של הניסוי הקליני, ניכנס חזק מאוד לשוק.

החברה היתה רוצה להיות מעורבת בתחום טיפולי השיניים לילדים בכל העיר אשקלון, בשיתוף פעולה עם עיריית אשקלון, לרבות מעורבות של בית-הספר לרפואת שיניים של הדסה. זה התעכב בתהליך בירוקרטי. למעשה זאת תרומה של החברה לפעילות הכללית באשקלון.

ד"ר דוד מיכאלי עלה מגרוזיה ב-1993 והוא רופא נוירוכירורג ממשפחה של נוירולוגים ונוירוכירורגים. בעת האחרונה הגשנו בקשה לזכות אותו בפרס נובל לרפואה.

מדובר במכשיר מדידה לחץ גולגולתי לא פולשני לזיהוי מגרנה. 15% מהאוכלוסיה העולמית סובלים ממגרנה ו-75% מהאוכלוסיה העולמית סובלים מכאבי ראש אחרים. מאוד חשוב לזהות איזה סוג מגרנה יש לבן-אדם וכאשר חולה מגיע לרופא, הרופא לא יודע לזהות אותה. מאוד חשוב שקיימת מערכת החממות בארץ כי ההמצאה שלי שכבה במגירה בברית המועצות לשעבר וחיכיתי להשקעות כמעט 25 שנים. הגעתי ארצה, מדינה כל כך קטנה לעומת ברית-המועצות לשעבר, ותוך שנה וחצי התחלתי לעבוד עם החממה. פיתחנו חברה בתמיכה של המדען הראשי ולמדתי כאן שמאד חשוב לא רק לבקש סיוע אלא גם לדעת איך לקבל אותו.

אחרי השקעת המדען הראשי הושקעו מיליון דולר בחברה שלנו על-ידי משפחת סורסקי מארצות הברית, שבנתה גם את בית החולים איכילוב בתל-אביב. מכשיר שלנו נמצא עכשיו בניסויים קליניים בווירג'יניה, ריצ'מונד, ואם הניסויים הקליניים יהיו טובים, חברת ג'ונסון את ג'ונסון וקודמן ייכנסו. הניסויים הקליניים בבית החולים ביילינסון, בו אני עובד, עברו בהצלחה גדולה ובסופם פורסמו התוצאות בג'ורנל של נוירוכירורגיה, כאשר 18 נוירוכירורגים, מהמובילים בעולם, אישרו את הפרסום שלנו.

דוד וזאנה היה המנהל של החברה שלנו והחברה שלנו התחילה העליה של מר דוד וזאנה לחממה. אני מקווה מאוד שהעליה הזאת לא הסתיימה. תודה רבה.

אגב, הניסויים הקליניים התחילו במרכז הרפואי ברזילי. פרופ' רפי נבו הוא מנכ"ל חברת טריטק, חברה יוצאת אוניברסיטה, עם פרופ' עדין. זאת גם חברה שמצאה השקעה של כ-700 אלף דולר נוספים עם חברת סולאור, שנמצאת באיזור התעשיה ניצני עוז. רפי, בבקשה.

טריטק עוסקת בתחום איכות הסביבה, בצד הטיפולי של הסביבה. אנחנו מציגים את עצמנו כחברה שעוסקת במערכות טיפול במים ובשפכים. ניתבנו את הטכנולוגיה לצורת מוצר שקראנו לו איפקטור. הגענו הנה וקמנו כחברת חממה ב-2001, כאשר הפרוייקט פותח באוניברסיטה העברית בירושלים במשך השנים עד אז. שני היזמים הטכנולוגיים מתוך האוניברסיטה העברית הם פרופ' אבנר עדין וד"ר ניקולאס וספן. אנחנו עומדים בפני שלושה שווקים: שוק השפכים, שכל שנה מגלם בפנים השקעות והוצאות של 50 מיליארד דולר, שוק ההתפלה – כ-5 מיליארד דולר, שוק מי השתייה הוא 50 מיליארד דולר נוספים, כאשר הרוב בענף הזה הוא בתחום התשתיות, הנדסה אזרחית, וחלקים גדולים מאוד הם גם ציוד וכימיקלים.

טכנולוגיית הטיפול במים מטרתה להרחיק מזהמים והרחיק חומרים מתוך המים, על מנת שאפשר יהיה להשתמש בהם. יש שלושה יצרנים של זיהום עיקריים: העיר, המפעלים והטבע. אנחנו מטפלים בשלושתם בעזרת המתקן ואנחנו עושים את זה ללא כימיקלים ובעלויות אנרגיה נמוכות. אלה שני היתרונות העיקריים שלנו. אנחנו עושים את זה בצורת תהליך רציף, שנקרא פלוקולציה חשמלית כאשר כל התהליכים הקיימים הם פלוקולציה בעזרת כימיקלים. אנחנו משיגים רמות שיפור הפרדת מזהמים יותר גבוהים מאשר עושים בתהליך הכימי.

מה מייחד אתכם ממטהרים אחרים?

המטהרים הקיימים מתבססים הרבה מאד על כימיקלים. אנחנו מתייחסים למטען החשמלי של המזהמים עצמם בזמן שכל תהליכי הטיהור האחרים מטפלים במים, כלומר עושים הידרוליזה, אלקטרוליזה וכן הלאה. אנחנו יוצרים נטיה לאותם יונים קולואידים שהתערער המטען החשמלי שלהם לחפש יציבות בעזרת יונים אחרים מאותו סוג, ובעצם כך אנחנו משיגים הגדלת שטח פנים, הגדלת משקל והרחקה או בסינון או בשיפוע מואץ של המזהמים. מתקן שלנו נכנס כמתקן אינטגרלי לכל מכון טיהור, בכל מתקן טיפול במים ובכל מפעל תעשייתי.

יש לנו שלושה סוגי מתקנים למפעלי טיהור שפכים למפעלי טיהור במים ולתעשיות, כי תעשיות צריכות לטהר את השפכים שלהן גם לפני שנכנסים השפכים למכון הטיהור העירוני עם רמת איכות מסוימת, שאסור שתהיה נחותה ממנה. עדיין יש בעיה קשה מאד בנושא המתכות הכבדות ורוצים לסלק את השפכים האלה עמוק לתוך הים התיכון, דבר שסותר את אמנת ברצלונה וגם עוקף מכרז שזכתה בו חברה שאנחנו מתחילים איתה שיתוף פעולה. הכל חי ואקטואלי גם למציאות הנוכחית. אנחנו מייצרים עכשיו שני סוגים והשלישי בפיתוח נוסף מבחינת הגודל שלו.

יתרונות של המערכת נמדדים גם בתחום ההשקעות הנמוכות, גם בתחום צריכת הקרקע וזה מאפשר חסכון בצורך להרחיב פיזית מכונים קיימים. קיבלנו הזמנה מסחרית לשדרג מכון טיהור שפכים קיים לא רחוק מכאן, באיזור המועצה האיזורית באר-טוביה-גן-יבנה. זה מכון שעבר את הקפסיטי שלו כבר לפני שנתיים והשיטה שלנו הוזמנה ואושרה על ידם לפתרון עומק כדי להימנע מהרחבה פיזית.

איפה עוד זה עובד?

המכון הזה הוא המכון הראשון ואנחנו נבדקים על ידי מקומות נוספים בארץ. למכון הטיהור חיפה יש בעיה דומה, אבל בסדר גודל של פי 50. הוא המכון השני בגודלו בארץ כך שאם נגיע לחיפה, זה יהיה טוב.

תחום התפעול והתחזוקה - את כל צריכת הכימיקלים אנחנו מבטלים, צריכת החשמל נמוכה ואנחנו עושים את הטיפול המורכב בשפכים בצריכה של 40 ואט למטר מעוקב, כאשר בתהליכים כימיים מתחרים זה כ-300 ואט למטר מעוקב. אנחנו חוסכים את כל נושא החלקים הנעים שנמצאים בתהליך הקונבנציונלי מכיוון שאצלנו זהו תהליך סטטי ואז גם נושא התחזוקה ואורך החיים של המתקן ארוכים יותר. גם מחזורי הטיפול הם מחזורים יותר קצרים, כי, כפי שאמרתי, אנחנו תהליך רציף.

יש גם תוצר לוואי בלתי נמנע, שגורם כאב ראש גדול לכל מי שמטפל במים בנושא הבוצה. נושא הבוצה קיבל אישור לפני כשבועיים לקומפוסטציה, בתנאי שזה יהיה מספיק יבש ומספיק קומפקטי. הבעיה בבוצות היא שהן רטובות וזה נובע, בין השאר, מכך שיש כימיקלים שמעורבים בתהליך הטיפול. היות ואצלנו אין כימיקלים, אנחנו מראש נותנים ריכוז מוצקים יותר גבוה. זה לא סוף התהליך, אבל זה מקצר את ההשקעה שנדרשת להמשך. מרוויחים נוספים הם המפעילים במתקן הטיפול, כי זהו תהליך קל ונוח לתפעול, והסביבה, משום שהכימיקלים מוסיפים הרבה מלחים בתהליך הטיפול במים. זאת היתה אחת הסיבות העיקריות לכך שנבחרנו על ידי אנשי איכות הסביבה של המועצה האיזורית, משום שבכל מקום שנוגעים בו יש בעיית מליחות גם של הקרקעות, גם של מי התהום, גם של השפכים עצמם וגם של תהליך הטיפול עצמו.

אנחנו מאפשרים לגופים שמשתמשים בו לעמוד בתקני האיכות של המזהמים. בשורה התחתונה אנחנו גורמים לחסכון בהשקעה ובתפעול באחוזים שמוזכרים על גבי השקף. מתקן הטיפול בשפכים מקבל אותנו עוד בתחילת הטיפול, לפני הטיפול הביולוגי ואחרי הטיפול הביולוגי, לפני הסינון. כשייכנסו תקנות ועדת ענבר שיחייבו טיפול שלישוני כתנאי לשימוש בכל השפכים שמטפלים בהם בארץ, זה יביא את זה למצב של השקעה אמיתית.

אתה מדבר רק על אתרי ביוב וטיהור מים. למה אי אפשר להשתמש בזה, למשל, לאקוויפר החוף שהוא מזוהם?

חלק מהמים של אקוויפר החוף מתקבלים כתוצאה מהחדרת הקולחים של מפעל השפד"ן.

יש בעיה רצינית מאד בנושא אקוויפר החוף. האם המתקן שלכם יכול להועיל שם?

המתקן שלנו בעצם עושה חיקוי מלאכותי של תהליך טבעי שהקרקע עושה. אם מדובר על כך שהעומק של הקרקע הוא המסנן הטבעי, באמת מתחילים להגיע למצב שבו יש בעיות עם רווייה מבחינת מזהמים ואורגניזמים בשכבת המצע של החול. אנחנו נכנסים השנה לעבודה משותפת עם חברת זינון ממברנות מקנדה, שיש לנו איתה שיתוף פעולה מהשנה שעברה בתחום בדיקה. הם מקימים מתקן ניסויים בחוף אשדוד כדי לבחון את הטיפול התחליפי על מנת לעזור למים שבאים מהשפד"ן. בנוסף לכך, כאשר שואבים את המים, אם הם באים באיכות ירודה כמו שעושים עם מתקן הסינון הארצי במי הכנרת, אפשר לעשות אותו הדבר – להעביר עוד תהליך סינון עם תהליך טיפול מוקדם.

רצינו להציג משקיעים אסטרטגיים ומה החשיבות שלהם בתהליך הפיתוח הגלובלי של ATI לצרכי הקמת פארק היי-טק.

אנחנו מסיימים השנה את החממה עם גיוס כסף. הצגנו בתערוכה בארצות הברית בשנה שעברה והגענו לשיתופי פעולה. תודה רבה.

ברשותכם, נצא להפסקה של חמש דקות ונמשיך אחר כך.

(הפסקה בדיון, שעה 12:00)
(חידוש הדיון, שעה 12:10)

אני מזמין את פרופ' עודד נכליאלי, שהוא גם פרופ' חבר באוניברסיטה העברית וגם מנהל מחלקת פה ולסת במרכז הרפואי ברזילי באשקלון.

צהריים טובים, חברת קרל-סטורג' היא חברה גרמנית, המובילה בתחום המכשור הרפואי האנדוסקופי. פיתחתי איתה אנדוסקופ טיפולי, שנחשב האנדוסקופ הקטן ביותר בעולם, שניתן להחדיר אותו לתוך מערכות וניתן לקבל איכות פנטסטית של מילימטר. פיתחנו שיטה להתערבות כירורגית מיניאטורית וכיום זאת השיטה שמובילה בעולם. היא נלמדת בכל האוניברסיטאות וכמעט כל חודש אנחנו מעבירים קורסים במקום אחר.

זה רשום כפטנט?

כן, של חברת החממה. בתחום הזה הגענו לאפשרות לעבוד בתנאים של עבודה מכנית, כלומר מה שהיינו יכולים לעשות היה להשתמש בכלי של מילימטר, והבעיה מתחילה כאשר אנחנו נכנסים למימדים גדולים של אבנים. הכיוון היה להשתמש בכלי שניתן להחדיר אותו באמצעים מיניאטורים לתוך הבלוטה, כאשר הכיוון היה לייזר, שנותן את התוצאות הכי טובות והכי פחות פגיעה ברקמות. הבעיה הגדולה היא מערכות הולכה. תוך זמן קצר מאד הצלחנו להגיע לפיתוח סיבים, שגם על הסיב עצמו יש עכשיו פטנט. אחת הבעיות היתה להכניס סיב לתוך רקמה, כאשר צריך שיהיה מעבר של מים ואוויר. הצלחנו ליצור סיב, שלא נכנסים לתוכו נוזלים וזה תחום עצום לכל העבודות התת מימיות, בלי שום קשר למה שאנחנו עושים היום. הנפיצות של הבעיה היא באחוז באוכלוסיה ובשטח הזה אנחנו היום מובילים בעולם. השיטה שנעשה תיושם ותילמד במקומות אחרים, וזה יתרון גדול.

איך עושים היום בעולם?

מוציאים את הבלוטה בניתוח חיצוני. השיטה שלנו היא שילוב של אנדוסקופ עם פעילות מכנית. האופציה הזאת תתן ביצוע שכמעט כולה אנדוסקופית. למעשה אפשר לבצע ריסוק של האבן לאבק וזה היתרון הגדול. לא צריך לעשות הוצאה של האבן כי הופכת לאבק.

זה טוב גם לאבנים בכליות?

כן.

זה לא דומה למה שעושים בתל-השומר בהסרת גידולים?

על ידי סוג מסוים של לייזר שניתן לעבוד איתו בתוך הגוף, הצליחו לעבוד איתו מחוץ לגוף בתוך הרקמה עצמה, כאשר הוא יהיה סופר סלקטיבי לאבנים כי הרקמה שלו ברקמה הרכה מאד מאד נמוכה. הצירוף של זה עם חברת קרל-סטורג' יהיה חלק בלתי נפרד מהמערכת האנדוסקופית והאופציות עצומות.

מה החלק שלה בחברה שלכם?

כרגע היא מייצרת את האנדוסקופ ובשלב הבא היא תייצר אנדוסקופ, שיותאם לגודל של הסיבים. היום אנחנו יודעים את הקטרים של הסיבים שאנחנו הולכים להגיע אליהם והמטרה היא להגיע לאנדוסקופ שהגודל החיצוני שלו יהיה מילימטר. היום יש אנדוסקופ של חצי מילימטר עם אותה איכות וזה מילימטר עם 10,000 פיקסלים. התוצאה תהיה חצי מילימטר, כך שנוכל לרכז הכל במילימטר, גם את האנדוסקופ וגם את המערכת. בעתיד זה יהיה גם למערכות אחרות – אורולוגיה, למערכות רפואת שיניים ועוד.

אתה פיתחת את כל הרעיון?

כן.

עסקנו בוועדת המדע בקניין רוחני של רופאים, שמפתחים כל מיני דברים כמו זה, שאין להם חברה במקום אחר בה הם יכולים לרשום את הפטנטים. אתה נעזר בחממה הטכנולוגית אבל יש רופאים שאין להם חממה טכנולוגית ליד בית החולים שלהם, ואז הפטנט הטוב שלהם הולך לאיבוד. אנחנו מנסים למצוא דרך כדי שרופאים יוכלו לרשום את הקניין הרוחני שלהם על שמם, למרות שהם בתוך בית חולים ממשלתי.

יש בעיה עם התקינה של הנציבות. יש שם חוקים דרקוניים.

על זה אנחנו הולכים לעבוד עכשיו.

מלי מדברת על בתי חולים ממשלתיים, שם יש בעיה חמורה, שכוללת חשיבה לא נכונה.

פרוייקט נוטרה-ליז הוא האחרון שנציג כאן היום. זהו פרוייקט שעוסק בננו-טכנולוגיה, גם בתחום תוספי מזון וגם בתחום התרופות. ההשקעה בחברה לאחר צאתה מהחממה יהיה כמיליון דולר. שמן קנולה של חברת שמן הוא מבית הפיתוח של חברת נוטרה-ליז, שסיימה רק שנתיים בחממה. לא פשוט להוציא חברות עם מוצר לאחר תקופה של שנתיים. ד"ר אריק היילי, בבקשה.

שלום לכולם, נוטרה-ליז עושה ננו העשרה בטכנולוגיה, שאחד היישומים הראשונים שנכנסנו אליו הוא כיוון המזון, כי חשבנו שזה יהיה הכיוון הקל ביותר. החברה נוסדה ב-2001 על ידי פרופ' גרתי וד"ר אסרין ממכון קזלי. הכסף הראשוני ניתן בהיווסדות החברה על ידי שותף אוסטרלי יצרן שמנים וההשקעה הראשונית, כמיליון דולר, הושלמה באוקטובר 2003. יש יותר מ-200 מיליון אמריקנים שצורכים תוספי תזונה למיניהם, שרבים מהם עושים מעט טוב, אם בכלל.

בטוח שהם עושים טוב למי שמוכר אותם.

יש הרבה מולקולות בריאות ופעילות שקשה להמיס ומכך נגזר שהן בקושי נספגות. על רקע זה, הספיגה או היעילות הביולוגית שלהן קטנה ביותר ולא ניתן להשתמש בהן כתוספי תזונה ו/או כחומרים להעשרת מזונות. הפתרונות – בדרך כלל משתמשים במולקולות האלה במנות גדולות, שימוש תכוף או מתעלמים מהן. יש רשימת מולקולות כגון: ליקואין, ליקופן, פיטוסטרול, שהוא הכי חזק שלנו כי ידוע שאם התואם הצמחי של הכולסטרול ניתן באמצעים שיהיה גם פונקציונלי, הוא יעזור לקליטת הכולסטרול בטווח הקצר ולהורדת רמת הכולסטרול בטווח הרחוק. הצורך הוא לשפר את ההמססה ואת הספיגה ואם אפשר, שחרור איטי או מבוקר.

מ-1997 עד 2001 עלה שוק המזון הפונקציונלי בארצות הברית מ-4 ביליון דולר לכ-20 ביליון דולר. המזון הפונקציונלי הוא אותו מזון שיהיה גם בעל ערך תזונתי, גם טעים וגם בעל ערך בריאותי. זה השוק שאליו מתכוונת נוטרה-ליז לחדור בפאזה הראשונה, אבל אנחנו לא לבד. גם חברת 'קוקה קולה' פיתחה משקה תפוזים מועשר בפיטוסטרולים. הם עשו מיקרו קריסטליזציה של אותו פיטוסטרול ואנחנו מאמינים שאצלנו זה יהיה קצת יותר פונקציונלי, אבל כרגע חובת ההוכחה עלינו בתהליך שאורך זמן.

יש כאן שילוב של חומרים פעילי שטח ושל שמנים, וכאשר מוסיפים את כל אלה יחד לאיזשהו מדיום, הם יסתדרו בצורה של מבנה כדורי, אם המדיום מימי למשל, כאשר המעטפת שלו הוא אותם ראשים אוהבי מים, הפנים שלו הוא אותם ראשים שונאי מים. הפיטוסטרול, שהוא מטבעו חומר שונא מים, ימצא את דרכו פנימה וזה הרעיון. החידוש של החוקרים באוניברסיטה העברית הוא שמדובר בסדר גודל של כ-30 ננומטר, מאד מאד קטן.

תוסף הליקופן הוא אותו אנטי אוקסדן, שמועצת הירקות דיברה עליו די הרבה בקיץ הקודם. הוא לא מתמוסס במים וברגע שהוא מגיע לקיבה הוא מתגבש ונעלם במורד מערכת העיכול. יש פה השוואה בין ליקופן שמקורו בעגבניות טריות מול ליקופן שמקורו בתרכיז של נוטרה-ליז. אתם רואים שכעבור חמש שעות, רמת הליקופן בדם היתה גבוהה פי שלושה על פי הפטנט של נוטרה-ליז וגם נשארה לאורך זמן.

הננו-מבנה שמכיל את הפיטוסטרול או את הליקופן במעי מגיעה לממברנה, שמפרידה בין מערכת העיכול לדם. נוצרת אינטראקציית שטח מקומי והיא הרבה יותר משמעותית ככל שגודלו של המבנה יותר קטן. אם הממברנה מאפשרת לו לעבור, הוא עובר ובדיקות הוכיחו שהחומרים שמרכיבים את הננו-מבנה האלה לא נספגים.

מה הממברנה הזאת? הרי היא לא בגוף.

לא. זאת הממברנה בין המעי לבין הדם.

האם זה הפתרון האולטימטיבי לבעיית ההשמנה?

לא. אנחנו מקווים שאחד הפתרונות שיוליך את המהפיכה הקטנה הזאת הוא גלידה מועשרת בפיטוסטרולים.

אם תמצא הפחתת כולסטרול, תרוויח די יפה, אבל אם תמצא פתרון להשמנה, תהיה מיליארדר.

בתערוכת ביוטק 2003 עמדנו עם דוכן גלידה ולדעתי זה היה אחד הדוכנים הכי אטרקטיביים. המוצר שקיים היום על המדף הוא השמן ויש רשימת מוצרים שנוטרה-ליז מתכננת. זכינו בשנה שלישית חממה והכיוון שנוטרה-ליז תתקדם אליו יהיה לחפש מולקולות שניתן ליישם עליהן את הטכנולוגיה, להמשיך לפתח את הפורמולציות, כמובן שאי אפשר בלי נסיונות קליניים ולעלות על הנתיב החוקתי. אני חייב להודות ל-ATI על העזרה בתחום הניהול ולדוד שלימד אותי לחשוב בגדול. אני מודה גם לחגית, המנהלת המדעית, שהצליחה לקחת את המדע והטכנולוגיה ולהוריד אותם אל קו הייצור.

תודה. אנחנו נציג סרטון בן שבע דקות שיציג את המודל הצרפתי סופיה אנטיפוליס.

(הקרנת סרטון)

הפארק הטכנולוגי הזה מאד מרשים והוא הגדול ביותר באירופה. בענייני חממות הם לא כל כך מצליחים והם באים ללמוד מאיתנו. כפי שאתם רואים, הפארק בנוי ברמה מאד גבוהה ואנשים עברו לגור שם. בשלב הבא, אחרי החממה, זה יהיה נכון לאשקלון, שתהיה מסוגלת להציע מיקום טוב לחברות הפרוייקט שיוצאות מהחממה או לחברות אחרות שמחפשות מיקום טוב. לדעתי עיר צריכה לצאת מעורה כדי להקים פארק טכנולוגי כזה, כדי למשוך עוד ועוד חברות.

קיבלנו פניה מהם לסייע בידם בהקמת חממות.

אני מאד שמחה לארח פה את מלי, שהיא ידידה נאמנה של תכנית החממות. עברנו תקופה מאד קשה עם התקציב ובפעם הראשונה בתולדות תכנית החממות היה מצב קריטי אמיתי, כי תמיד רק עלינו בתקציבים והתרחבנו, והפעם היתה סכנה לקיומה של התכנית. מלי נרתמה לתכנית ועשינו הרבה יחד.

תכנית החממות היא אחת התכניות של ממשלת ישראל, שבאה להגביר את היכולת של התעשיה מבוססת הטכנולוגיה. זה לא מה שיעשה את כל השינוי, אבל זה אחד הכלים. היעד שלנו הוא שהממשלה תיכנס היכן שהכסף הפרטי לא נכנס ואם אנחנו לא נתרכז באיזור הזה, אין שום זכות לקיומנו. אנחנו צריכים לדעת להיכנס בתהליך הנכון ובזמן הנכון ולצאת בזמן הנכון. אנחנו שומעים שצריך עוד כסף כדי להקים תשתיות, אבל זה כבר לא בתחום של תכנית החממות הטכנולוגית.

לא יזיקו תקציבים נוספים לתשתיות כדי לפתח יותר תעשיות. זה בהחלט מועיל למעבדה עצמה.

זה לא שייך לחממה הטכנולוגית אלא לשלב הבא. שמנו לעצמנו כמטרה לתת לאדם יחיד עם רעיון הזדמנות להוכיח את עצמו ולהוביל אותו נכון לסטטוס חדש בתום תקופת החממה, אחרי שנתיים או שלוש, שכסף פרטי מתעניין בו ומשקיע בו. בסוף הדרך אנחנו צריכים להגיע לכך שנצליח להביא את השותף האסטרטגי או את הכסף הפרטי והמטרה היא לא שיווק ומכירות.

הגדולה שלנו היא שאנחנו מתרכזים בהגעה למטרה, כפי שתיארתי אותה ואנחנו מראים אחוזים מאד יפים של הצלחה. המדינה נותנת המון ואין מדינה שלשלב הזה נותנת כל כך הרבה. פרוייקט מקבל היום כ-300-500 אלף דולר מענק כדי לעבור את השנתיים האלה, דבר שמהווה 85% מהתקציב המאושר. זה אומר שהוא צריך להביא רק עוד 15% מכיסו, אבל גם את זה הוא לא מביא כי החממה עוזרת לו להביא משקיע פרטי.

הוא מביא את הרעיון.

נכון, אבל ללא תקציבים, הרעיון הזה היה יורד לטמיון. הוא מקבל הזדמנות כאשר המדינה לוקחת את כל הסיכון כדי לעשות התנעה ולהביא אותו למצב ממנו הוא יכול להמשיך בשוק החופשי. צריך להבין שהמדינה לא נוטשת אותו אחרי שנתיים או שלוש אלא ממשיכה לתמוך בו. רוב הפרוייקטים שעוזבים בהצלחה את החממה, ממשיכים במסלול הרגיל של המדען הראשי ומקבלים 50% מענק. הם צריכים להראות יכולות, להיות בשלים וכך הלאה, אבל את זה הם כבר בנו במשך השנתיים בהן הם היו בחממה. הלקוחות שנמצאים במסלול הרגיל של לשכת המדען, שם נותנים כספים הרבה יותר גדולים, לפחות 15% מהם יוצאי חממה. אלה חברות ששכחו כבר מזמן שהן יצאו מחממה, חברות מובילות בתחומים שלהן. לפני חודשיים נחנך ביבנה חנוכת מפעל חדש של אסטרונאוטיקס. גם הוא יצא מחממה ופיתח קופסת בקרה למזל"טים לביצועים מאד מיוחדים. אמרו שהחממה לא יכולה לעזור כי צריך הרבה יותר כסף ויותר זמן, אבל אני התווכחתי עם הבודקים המקצועיים ואמרתי: בואו נתניע אותם ואחר כך או שהכסף יבוא או לא. היום הם מעסיקים ביבנה 100 עובדים, מוכרים לנייבי האמריקני, עברו לפלטפורמות ימיות והם נראים נהדר. זה פרוייקט שיצא מאיש משוגע, שקיבל את ההזדמנות שלו מחממה באריאל. זה מה שחממה צריכה להיות ולא יותר מזה.

החממה הזאת הולכת להפרטה?

המדינה נותנת עד היום הרבה יותר מאשר הכסף הגדול הזה. הכסף הגדול הוא לא ב-180 אלף דולר שנותנים למנהלה של החממה אלא ב-85% שנותנים לכל פרוייקט, 4-5 פרוייקטים בחממה כל שנה, שזה 130 מיליון שקל תקציב. המדינה נתנה לחממות אפשרות לקבל עד 20% מהמניות של הפרוייקטים בשביל הכסף שהמדינה שמה. כל התמלוגים במסלול הרגיל חוזרים לתקציב של החממה כתוספת, וכשבוכים על הכסף צריך לזכור את זה. עשינו את זה כדי לאפשר לחממה להתחזק עם תמריץ חיובי להצליח ובחממות מסוימות זה עובד מאד יפה. נכנסנו למסלול ההפרטה לפני כשנה וחצי ו-12 מתוך 23 החברות הקיימות נכנסו להפרטה בחצי השנה האחרונה עם קבוצות מאד חזקות של משקיעים. המדינה משקיעה יותר במסלול ההפרטה, היא הגדילה את התקציבים מול לקיחת אחריות של קבוצות חזקות מאד, שמתחייבות מראש על 2 מיליון דולר לשנתיים ולוקחות על עצמן מראש את כל ההתחייבות של המימון המשלים, 15%. אנחנו בודקים ומאשרים רק חברות כאלה, שהמטרה העיקרית שלהן היא השלב הבא. אני מקווה שגם חממת אשקלון תיכנס באיזושהי צורה למסלול של משקיעים פרטיים, כי בכסף ממשלתי כל הזמן אי אפשר להגיע רחוק וזה גם לא נכון. צריך ללמוד לנצל אותו כדי לבנות את התשתית הנכונה של החממה, כשכסף פרטי נכנס ומעצים את הכסף הממשלתי.

המלצתי בפני השר שלי שנכון לחשוב על עזרה של משרד התעשיה לשלב של בניית פארק טכנולוגי במקומות פריפריאליים, כי זה בהחלט יכול לתת חיזוק נוסף. אם העיר שמאכלסת את החממות במקומות פריפריאליים לא מתעניינת בהן, אין לחממות שום זכות קיום וכבר קרה שנסגרו חממות. רק ערים שמבינות מה החשיבות של העניין וגם מבטאות את זה, יכולות לעשות את השינוי. אשקלון בהחלט תמיד ליוותה והיתה מודעת לחשיבות של החממה הטכנולוגית. בעניין זה אנחנו יכולים לצעוד צעד אחד קדימה, עם עזרה ממשלתית, כדי לשכנע יוצאי חממה להישאר בפריפריה שבה הם נמצאים ולהוות מוקד משיכה לחממות נוספות שיגיעו לשם.

תודה רבה לכולם. אני שמחה שהמנכ"ל פה, יש לו חזון והוא דוחף ודוחף. השילוב של מנכ"ל החממה עם ראש העיר החדש, שרוצה להפוך את העיר שלו לאלופת ההיי-טק, באמת יהפוך את האיזור הזה לפארק אדיר של היי-טק. אני מסכימה עם הניתוח שלך לגבי תפקיד החממה, שהוא מאד מוגדר, כי ברגע שאובד הייחוד שלה, נשבר כל המבנה והמפעלים ההתחלתיים האלה יילכו לאיבוד אם זה יהיה משהו תעשייתי-עסקי. זה בהחלט יכול להיות הגרעין שסביבו יתפתח הפארק. פגשתי את השר אולמרט ביום חמישי וביקשתי להיפגש איתו לשיחה יותר מסודרת אחרי התקציב. אחד הדברים שאני אדבר עליהם הוא החממות, אבל אני גם מאד מנסה לדחוף את נושא הפריפריות. תמיד אומרים עלינו, אנשי שינוי, שאנחנו דואגים תמיד למרכז הארץ, אבל בהיותי גרה במרכז הארץ, אני רוצה שיותר אנשים יעברו לפריפריות. שירתתי באיזור עזה ובמחצית מהזמן גרתי כאן, בשכונת אפרידר, ואני זוכרת את העיר הזאת מאד לטובה. אני חושבת שהמקום הזה יכול להיות הבונבוניירה של איזור מרכז הדרום ואני אדבר עם השר על כך שיהיו כאן עוד כמה דברים חוץ מ'קוקה קולה'. אנחנו ננסה לקדם את הפארק הזה שאתם מדברים עליו ובכלל את כל 23 החממות הקיימות.

צריך המון שיתופי פעולה במדינה, שהיום נקראים בשם איגום משאבים. לצערנו, בגלל שלכל אחד יש אגו מפותח, כל אחד רוצה ממלכה משלו. אני מנסה כל הזמן להראות שצריך לשתף פעולה כי על ידי שיתוף פעולה מגיעים לתוצאות אדירות. זאת אחת הסיבות לכך שאני שמחה שבאו לכאן אנשים ממערכות שונות. אני מאד מודה לכל מי שארח אותנו כאן ותודה לכל הנוכחים שבאו. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:55