כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת קליטה/7899




2
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות - 14.1.2004


פרוטוקולים/ועדת קליטה/7899
ירושלים, כ"ז בשבט, תשס"ד
19 בפברואר, 2004


הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 75
מישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימה ביום ד', כ' טבת תשס"ד, 14.1.04, בשעה 09:20


ס ד ר ה י ו ם

מצוקת דיירי בניה קלה וחשדות לאי סדרים
בהליך הקמה ושיווק של בניה קלה

חברי הוועדה: היו"ר קולט אביטל
רומן ברונפמן

עו"ד סמדר לוי-זיזי, משרד הבינוי והשיכון
שרה צימרמן, מנהלת אגף נכסים ודיור, משרד הבינוי והשיכון
שולמית שפיגל, ס. מנהל החטיבה הטכנית לביצוע, משרד הבינוי והשיכון
דורית נגד, מנהלת מח' דיור - מחוז ירושלים, המשרד לקליטת עליה
גרמן קונסטנטינובי, עוזר סגן החשב הכללי, משרד האוצר
גיא אבן, רפרנט שיכון, משרד האוצר
עו"ד אלי פוקסברומר, משרד הפנים
חיים יודלביץ, סמנכ"ל חברת "אזורים"
עו"ד יהושע באום, יועמ"ש, חברת "שיכון ופיתוח"
יפים רויטברג, מנהל ומהנדס ראשי של אגף התחזוקה, חברת "שיכון ופיתוח"

דנה גורדון

חבר המתרגמים בע"מ


מצוקת דיירי בניה קלה וחשדות לאי סדרים
בהליך הקמה ושיווק של בניה קלה

בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת
העליה, הקליטה והתפוצות בנושא מצוקת דיירי בניה קלה וחשדות לאי סדרים בתהליך הקמה ושיווק בניה קלה. אנחנו מדברים על בניה שהתחילה בשנות ה90- המוקדמות עם גל העליה הגדול.

מצוקת דיירי אופקים במקרה הספציפי הזה,
שכונת שפירא, ידועה לי מזה כשנה. הם ביקשו שאני אבקר שם מספר פעמים ואכן כך עשיתי וראיתי את הבתים. בניה קלה קמה עפ"י הוראת שעה מיוחדת של שר השיכון והבינוי דאז והיום ראש הממשלה אריאל שרון, בהליך תכנוני ומשפטי מזורז ואחרי שביקרתי שם הבנתי שיש פה שני רבדים שהדיירים ביקשו מאיתנו לחקור ולהעלות על סדר היום הציבורי.

הנושא הראשון זה איכות הבניה שיותר מזכירה את הדיור הזמני מאשר דיור קבע, הבניה המתועשת ובשמה האחר בניה קלה, כנראה נועדה לגל עליה גדול כאשר לא היו פתרונות דיור ובמקביל הוקמו אתרי קרוואנים גדולים שיועדו מראש לתקופה קצובה והיום אין אתרי קרוואנים בארץ, בניה קלה הפכה למגורי קבע והיום כעשור אחרי הבניה מתגלות בעיות שהם מעבר לבעיות בלאי, הבניה במקומות רבים מאוד מתמוטטת ומתפוררת ובסופו של דבר מסכנת חיי אדם. אני כבר לא מדבר על איכות החיים בתוך הבתים האלה. זו הבעיה הראשונה.

הנושא השני זה המחירים המופקעים שאנשים נדרשו לשלם. הייתי בבית שהעלות למשתכן הסתכמה ב85- אלף דולר, 60 מ"ר של בניה קלה שהיום היא כבר ראויה יותר להריסה מאשר לשיפוץ.

הדיירים של שכונת שפירא התארגנו והם מנהלים מאבק ציבורי והזמנה לישיבת ועדת הקליטה והעליה זה אחד השלבים של המאבק הזה.

הסיפור הזה של הבניה הקלה בשנות ה-90 מחזק
את הפתגם הצרפתי שרק הזמני הופך לקבע ואני יכולה להבין שאנחנו היינו במצוקה כי היה גל עולים שהתברכנו בו אבל הגיע בצורה בלתי מתוכננת ומהירה, אבל שום דבר לא מצדיק תנאים שהם בלתי סבירים בתקן הבניה ומחירים כל כך מופקעים לדבר שמראש ידוע שלא יחזיק מעמד. השאלה שעומדת בפנינו היא לא רק לבדוק מה היה, אלא גם איזה פתרונות אנחנו צריכים להציע לאנשים ששמו את כספם על קרן הצבי.

לפני הישיבה בדקנו בכמה יחידות מדובר וקיבלנו ממנהל ההנדסה באופקים קביעה שמדובר ב1,334- יחידות כאלה שנבנו בשטה של בניה מתקדמת, יחידות הדיור מפוזרות בשתי שכונות של העיר, שכונת מישור הגפן ושכונת שפירא.

קשה לי מאוד לדבר בעברית. אני קראתי, שמעתי
אבל לדבר קשה לי. [ באמצעות מתורגמן ] רבותי וגבירותי, אני מודה לכם על כך שמצאתם לנכון להיפגש עמנו, במיוחד אני מודה למר ברונפמן ולעמיתיו. מהיום שהבנו שאנחנו בני ערובה של המצב וזה נמשך כבר כמעט שמונה שנים, מיום ליום פנינו לגופים שונים, פנינו לכל מפלגה שיש שם נציגים דוברי רוסית, אבל התעלמו מאיתנו בכל מקום. פנינו למשטרה, מהמשטרה לא קיבלנו שום תשובה. בפרקליטות אומרים שאפילו לא ראו, יש לי כל האישורים, שלחנו מכתבים בדואר רשום, שלחנו את כל המסמכים. פנינו גם לבנקים, פנינו לפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, פנינו לבנקאי הראשי של מדינת ישראל ומהפיקוח על הבנקים ענו לנו שהבעיה העיקרית במקרה שלנו זה בכך שהשומה של מקרקעין בעת העיסקה היתה גבוהה מדי והבעיה השניה היא בכך שכל הבנקים למשכנתאות הסתירו מידע וודאי אודות המבנים שרכשנו מספי הבנקים. גב' נורית מור ענתה לנו, אנחנו לא חייבים לבדוק כל שומת מקרקעין שעשה שמאי כאשר ביקשתם הלוואה. ציינתי שמדובר בדוגמה של המשפחה שלי אבל לא מדובר במקרה פרטי אלא בבעיה כללית, ענו לנו שזאת בעיה שלכם והעובדה שמדובר במאות אנשים אתם צריכים להשלים עם זה. אבל אנחנו לא יכולים להשלים ובזמן של חקירת המצב אליו נקלענו שאלתי שאלה, ישנם גופי כלכלת שוק, אנחנו הגענו ממדינה בעלת מבנה חברתי וכלכלי שונה לגמרי, אנחנו באנו ממדינה בעלת אופי סוציאליסטי מפותח וקומוניסטי לא מספיק מפותח. שם לא ידענו מה זה בנק, הבנקים היו חסומים מאיתנו לחלוטין. כאן קיבלו אותנו בשמחה ואני מודה על כל מה שעשו בשביל אמא שלי שהיא מאוד מבוגרת, אבל יש לי שאלה מדוע הבנקים בקלות ראש כזאת העניקו הלוואות לעולים כל כך טריים.

נציגי הבנקים לא נמצאים פה ואנחנו גם לא דנים
במה סוציאליסטי ומה לא, אני מבקשת להצטמצם במה הן הבעיות ואיך אתם רואים את הבעיות.

היות וניתנו הלוואות לאנשים שידוע בעליל שהם
לא יכולים לשלם, אנשים מבוגרים, נכים ואימהות חד הוריות שלא היה להם מזומן לגמרי,

אין לנו אפשרות עכשיו לדון בנושא של
המשכנתאות, אני מבקשת להתרכז בנושא של הדיור.

היום יחידות הדיור שלנו נמצאות במצב שלא
מתאים למגורי אדם. באסיפה הכללית קיבלנו החלטה לפנות למר ברונפמן, עשינו סקר של הבתים והגענו למסקנה שעלינו לפנות לממשלה. פנינו שלוש פעמים לאריאל שרון והוא המליץ לנו לעבור את אותה הדרך שבגללה אנחנו נמצאים כאן. הכנו מכתב טענות למשרד השיכון, מורכב מ17- טענות רציניות בענין בטיחות המבנים שלנו, אני זקוקה לרבע שעה כדי לפרט את זה ולכן אני בקיצור אקריא את מה שאנחנו רוצים.

עד עכשיו אנחנו שמענו למי פנית ומה ענו לך. אתם
באתם הנה כדי שנוכל לקבל עדות. תנו לנו איזה שהוא תיאור מה קרה למבנים שגם אנשים אחרים ישמעו. אני רואה את התמונות.

בית ספציפי שהרצפה התמוטטה לגמרי.

האם מדובר ברוב הבתים?

372 יחידות דיור מתוך 1,300. דגם הקיבוץ הארצי,
188.

זה אומר שאם יש כבר מבנים כאלה עכשיו אז גם
היתר בסכנה דומה.

[ באמצעות מתורגמן ] יש רצפה ומעל זה קרמיקה.
העץ לבוד נרקב לגמרי ואין שום מסד בטון.

זאת אומרת שאת הבתים האלה בנו בלי בסיס. מי
בנה את זה?

קבלני משנה ושיווקה את זה שיכון ופיתוח.

היא לא בנתה, רק שיווקה, הקיבוץ הארצי בנה.

ולא היתה שום השגחה, אין מהנדסים, אין
תקנים?

אנחנו פנינו.

למה אתם מצפים מהועדה?

אנחנו מצפים להבנת המצב של שכונת שפירא,
אנחנו דורשים מחיקה מלאה של המשכנתא שקיבלנו מהמדינה.

הבעיה היא בעיה הנדסית, אני לא מנהלת אגף
תכנון והנדסה, אבל כמו שאתם יודעים זה אירוע של לפני 12-13 שנה ומאז,

אבל משרד השיכון כיחידה אז נתן את אישורו,
בדק את הפרוייקט, בטח היה מכרז.

האנשים מאז כבר התחלפו שלוש או ארבע פעמים.

אין תיקים, אין ארכיבים?

יש תיקים ויש הכל.

האחריות היא של האיש שהתחלף או של
המיניסטריון?

האחריות היא של המיניסטריון, אבל הידע,

את מייצגת את המיניסטריון?

כן, אבל הידע הספציפי הוא בוודאי יותר של
האנשים שהיו אז. הגיעו אז 200 אלף עולים כל שנה כאשר שנה ושנתיים לפני זה סדר הגודל היה 3,000-5,000 עולים. משרד השיכון בהנהגתו של מר אריק שרון עשה מאמצים אדירים לענות על הבעיה שאנשים לא יהיו באוהלים, כי היתה אז הצעה שאנשים יגורו באוהלים שהיתה מאוד קורבה ליישום.

אמרו להם שזה דיור ארעי?

לא, זה גם לא דיור ארעי. זה דיור קבע.

איך אפשר לבנות דיור כזה אם הוא לא עראי?

כפתרון חלקי על מנת שאפשר יהיה להרים את
המסות הענקיות האלה, פנו החוצה ליבוא חוץ על מנת להביא את זה כמה שיותר מהר. נעשו בדיקות רבות.

אז גם שולמו מענקים מיוחדים לקבלנים.

הבניה קלה ברובה,

זאת בניה ביבוא.

הבניה הזאת ברובה היא בניה קלה מיבוא, כאשר
הבחירה של המבנים האלה נעשתה הן ע"י זה שנסעו לחו"ל ובדקו והן ע"י מכרזים. הכל נעשה במכרזים כדת וכדין.

מה תפקידו של משרד השיכון בכל הסיפור הזה?

משרד השיכון ביצע את המכרזים, משרד השיכון
דאג,

מי חתם על אישור איכלוס?

על אישור איכלוס חותמת הרשות, טופס 4.
המשרד עומד מאחורי זה שהדירות שהוא הביא היו, נכון לאותם ימים, לפי התקנים שיצרו אותם במיוחד לבניה הזאת. אנחנו ערים מזה מספר שנים לזה שיש בעיות בבתים האלה, המשרד בחמש השנים האחרונות השקיע בתיקון הבתים האלה למעלה מ40- מליון שקל.

באיזה מקומות?

בכל מיני מקומות שיש את הבניה הקלה וזה בנגב.
בבאר שבע, בנתיבות.

אנחנו יכולים לקבל רשימות?

אפשר לקבל הכל. הרבה מאוד כסף הוא משקיע
בזה.

מה מהות התיקון? זה באחריותך?

מהות התיקון לא באחריותי כי אני לא מבינה בזה
הרבה. אצלי האחריות היא לתת את הכסף לזה. זה אחד התקציבים שלא מתקצצים למרות כל הקיצוצים על מנת שיהיה אפשר לגמור את התיקונים בכל הבתים ובחלק עוד לא גמרנו. עוברים בית בית ומבצעים את התיקונים וכמה שהתיקונים מסובכים, עושים אותם. מהות התיקונים, יש פה אנשים של שו"פ יותר אנשי הנדסה או אנשי האגף הטכני.

אנחנו תיכף נגיע לקונספציה. יושבים פה אנשים
ואצלם לא תוקן שום דבר והם כבר פונים שמונה שנים.

אין דבר כזה. יכול להיות שטרם הגענו לבתים
שלהם, למרות שאני יודעת שאנחנו כבר ב70%- של התיקונים. אם היא תגיד לי בדיוק באיזה פרוייקט היא גרה אז אני אדע אם הגענו אליה או לא הגענו אליה, אבל אנחנו מתכוונים להגיע לכל הבתים. למרות שהתקציב הזה לא מקוצץ ובכל זאת הוא לא 40 מליון שקל בשנה.

את חוזרת על זה פעם שניה, ואנחנו מאוד
מעריכים שהתקציב הספציפי הזה לא קוצץ, השאלה שעומדת לפנינו כרגע היא לא אם הוא קוצץ או לא, יש פה שלוש שאלות, שאלה עקרונית איך זה שלוקחים בתים, קונים אותם, מחליטים שהם עומדים בתקן, את אומרת שיצרו תקן מיוחד, איך לא בונים יסודות, יש פה איזה ענין הנדסי שכדי להביא בית אתה גם בונה איזה שהיא תשתית הנדסית, איזה שהוא מסד, כי אם שמים על קרשים רצפות ברור שבמדינה כמו שלנו הכל נרקב. זאת שאלה הנדסית ראשונה. מי נתן אישורים, מי נתן את היכולת לאכלס.

אנשים מחכים שמונה שנים, יש לכם תיקים, יש לכם תלונות, זה נמצא אצלכם בתוכנית העבודה. אחרי שכבר שיפצתם ובמקומות שאתם שיפצתם, האם טיפלתם גם ביסודות כדי שבעוד חמש שנים או שלוש שלנים לא תשקיעו עוד פעם 40 מליון. כי אם עושים טלאי על טלאי מדינת ישראל רק מפסידה כסף.

לגבי הצד ההנדסי אני אתן לאנשים אחרים לענות.
אני יודעת שאנחנו לא מתקנים חלקית, הפתרונות שאנחנו מביאים היום, גם בגלל זה זה לקח זמן, על מנת להבין איזה פתרונות צריך היום לעשות על מנת שהבית יהיה תקין לכל השנים ולא באופן זמני.

הבתים שהובאו לארץ אלה בתים שעומדים בתקן
של המדינה שממנה הם הובאו. רוב הבתים הם בתים מתוצרת ארה"ב ורוב הבתים בטקסס בנויים בשיטה הזאת וזה לא בניה זמנית. הבתים האלה לא משתווים לקרוואנים, למרות שאולי מבחינה חיצונית העין הבלתי מקצועית רואה את זה כך.

זה לא משתווה לקרוואנים כי לקרוואנים יצקו
יסודות ושטחי בטון ופה לא עשו את זה, לכן זה לא משתווה לקרוואנים.

אני מוכנה להיכנס לדיון מקצועי בנושא ואני
מוכנה להוכיח שהם לא משתווים לקרוואנים אפילו לא בהקשר למה שציינת. הבתים האלה הם קונסטרוקציה בפני עצמה, והיא יכולה לשאת שתיים שלוש קומות. הדגם הנבחר הוא דגם של קומה אחת, לדגם הזה היו גם תוספות אורגינליות.

מה התפקיד שלך במשרד השיכון?

סגנית מנהל חטיבה טכנית לביצוע במחוז הדרום
ואופקים שייכת למחוז הדרום.

באופקים כבר היו שיפוצים?

אני אעביר את הרשימה. גם באופקים חברת שו"פ
ביוזמת משרד השיכון עשתה סקרים פרטניים, מפקחים של שו"פ תיאמו עם הדיירים, נכנסו לכל בית ובית, עשו סקר תקלות, והיו תקלות כי טיב הבניה שנוי במחלוקת בגלל טיב הבניה בארץ ולא בגלל הבתים עצמם, ועל הרשימה הזאת נעשה תכנון, הוזמן תכנון אצל הקונסטרוקטור גם של מערכות ביוב וגם של מערכות חשמל, קורות העץ שנרקבו עקב בעיות אחרות הוחלפו וכל הדברים האלה תועדו.

ומה עם יציקת בסיס?

הבעיה היא שכל בית יש לו את היסוד שלו
האורגינלי ואין יסודות סטנדרטיים לכל הבתים. יש בתים שיש להם רצפות תלויות, זה לא אומר שאין להם בסיס, ויכול להיות שמסיבות הנדסיות כאלה ואחרות הרצפות האלה לא עמדו במבחן הזמן וצריכים לחזק אותם. זה לא אומר שלבתים אין בסיסים. במקרים כאלה אנחנו מביאים פתרון הנדסי דרך הקונסטרוקטור, יש פתרונות לנושא הזה ויתכן שהאנשים האלה שיושבים פה אליהם התקציב עוד לא הגיע. זה נכון שזה בעיה, אבל עדיין התקציב ממשיך לזרום, אנחנו ממשיכים לבצע את התיקונים במנות שאנחנו יכולים לבצע אותם ומבצעים אותם בצורה הטובה ביותר ומתוכננת. התיקונים מבוצעים ע"י שיכון ופיתוח.

אמרת שהבתים עומדים בתקן בטקסס, אני לא
יודעת איזה בתים ואני לא יודע מה הבעיות בטקסס, אבל נניח שבטקסס הם בסדר, בכל זאת התגלו פה הרבה בעיות. נרקבו קורות עץ, נרקבו רצפות, יש חורים בקירות עצמם, הבעיות הם יותר מבעיה אחת אבל מעבר לזה אני רוצה להבין, את אומרת שהבתים בסדר ומי שייבא אותם בסדר אבל את אומרת שיכול להיות שהיו טעויות הנדסיות. אני שואלת, נבנתה תשתית, נבנו יסודות, נבנה המסד, יש יציקה של בטון או אין יציקה של בטון. תסבירי לנו איך הבתים האלה, כי בארה"ב במקומות פרובלמטיים שאי אפשר לעשות יסודות עושים עמודים ועובדה ששם הם לא נרקבים.

יש יסודות. יכולנו להביא תוכנית של המבנה ושם
היו מוצבים כל האלמנטים שעכשיו אנחנו דנים עליהם.

אנחנו נשמח לקבל.

יש פה איזה שהיא אי הבנה מבחינת היסודות
והבית עצמו. אני חושב שאתם מתייחסים ליסודות שכן עשו לפי התכנון של הקונסטרוקטור, לפי המצב בקרקע. לכל פרוייקט ופרוייקט יש יסודות שלו, קלונסאות, קורות קשר בכל הבתים. אין התמוטטות של בית בבניה קלה.

אבל התמוטטות של הרצפה כן.

זה לא יסודות. ברגע שמשרד השיכון עשה יסודות
או מפלטות בודדות או מקלונסאות בכל מיני עומקים לפי הנחיות יועץ קרקע, הבית היה מוכן להרכבה עם הרצפה שלו. יש טיפוסים שיש בהם רצפת בטון עם פלטת בטון, פה קנו רק את היסודות לפי טיפוס הקרקע, לפי עומסים שהקרקע יכולה לשאת.

מהנסיון שלך, איך אתה מסביר את ההתמוטטות
של הרצפה?

קודם כל אין התמוטטות של יסודות. מהסקר
שערכנו נמצאו שתיים שלוש דירות בקיבוץ הארצי שחלק מהרצפה קרסה. מראייה אי אפשר לדעת.

אתה לא יודע מה הסיבה.

עד שלא בודקים את הקונסטרוקציה לא מבינים.

אנחנו מדברים על תופעה שקיימת שמונה שנים.

זה לא קרה שמונה שנים.

אנשים מתלוננים שמונה שנים. הגב' אומרת לנו
שכבר חמש שנים משפצים בתים, אז אנחנו יודעים שהבעיה קיימת שמונה שנים ואנחנו עדיין לא יודעים מה הבעיה.

באותם פרוייקטים שכבר גמרנו אנחנו יודעים. כדי
ללמוד את הנושא אנחנו מפרקים ואז מבינים מה קרה.

מה הביא את שיכון ופיתוח להיכנס לתיקון
הפרוייקט?

שיכון ופיתוח מזה כ-40 שנה משווקת דירות שנבנו
ע"י משרד השיכון מסוגים שונים. החוזה נחתם לפני שנים, ב90-91- שיכון ופיתוח היתה חברה ממשלתית, הטילו עליה את השיווק של כל היחידות מדן ועד אילת, לא של הקיבוץ הארצי, יש למעלה מ20- ספקים וכל מודל הוא אחר, את השיווק, את הקשר עם המשתכנים ובעקבות כך את התיקונים. העבודה קשה, נמשכת כבר שנים ולכן שיכון ופיתוח למרות שהיום היא חברה פרטית שהופרטה ב1995- מקיימת את החוזה וממשיכה בביצועו עם משרד השיכון.

מי מממן את זה?

משרד השיכון. אנחנו עובדים במסגרת ההנחיות
והתקציבים של משרד השיכון.

העובדה שמשרד השיכון מקצה כספים לזה
מלמדת על כך שמשרד השיכון הכיר בבעיה והכיר באחריות.

משרד השיכון מכיר באחריות שלו לגבי דגמים
ודיור שהוא בנה בכל הארץ, הוא לא מתחמק מאחריות. לא נתקלנו אף פעם שמשרד השיכון מתחמק מאחריות.

האם אתם בדקתם, אתם הבנתם קודם או אחר כך
שסוג הבניה הזאת היא מאוד פרובלמטית, מה הביא אתכם לרכשו כאלה בניינים והאם היום הייתם רוכשים את אותם הבניינים.

הרכישה בוצעה ע"י משרד השיכון ולא ע"י שיכון
ופיתוח. לאחר הרכישה וההקמה, לקראת האיכלוס הועברו הדירות אלינו לשיווק. אני ליוויתי את משרד השיכון בחקיקה שהיתה לצורך הפרוייקט הזה, היו מכרזים, נחתמו חוזים עם כל ספק וספק ישראלי שהיה צריך לבצע ולייבא את הפרוייקט. העיקרון שעמד מאחורי זה היה מאוד פשוט, למה קראו לזה בניה קלה, אם פותחים את התקנות רואים שבניה קלה שהמשקל המרחבי של הקיר הוא נמוך יותר מהמקובל בבניה של בלוקים ויציקה, זה כל ההבדל. הואיל והביאו מוצרים ממפעלים בחו"ל הכלל היה שהתקן של ארץ המוצא הוא המחייב ובכל מקרה של סתירה בין תקן ארץ המוצא לתקן הישראלי מחייב תקן ארץ המוצא. עו"ד אברהם גל בשם פרוייקט דומה בערד ניסה לפסול את התקנות וזה עמד במבחן בית המשפט העליון. מכון התקנים עשה תקן מיוחד משלו לבדיקה ובקרה של כל אחד מהטיפוסים ומכון התקנים היה צריך לאשר ואישר, כי אנחנו לא איכלסנו לפני שקיבלנו את אישור מכון התקנים, שהמוצר הזה עומד בתקן המיוחד. קשה לי להניח שמכון התקנים חרג ממה שהוא שמר, ומעולם במערכת שליוויתי אותה לא נאמר שזה בניה זמנית או ארעית.

היא גם לא נמכרה בתור שכזאת.

במקרה הזה אני לא מלווה את התיקונים בפועל
אבל הבעיה התקציבית היא בעיה. עד שלא מאשרים תקציב אי אפשר לבצע.

האם אפשר לקבל מידע מה מתוכנן לגבי השנה
הספציפית הזאת?

מה שלא ברור לי זה היכן האנשים האלה גרים
ואיפה אנחנו בתיקונים בפרוייקט שלהם. יש שם שישה שבעה פרוייקטים, יש פרוייקטים שגמרנו ויש פרוייקטים שאנחנו באמצע. לכן אני צריכה לדעת בדיוק ואנחנו נגיד להם בדיוק מתי נגיע אליהם. סדר הגודל שאני יודעת, מול ה-42 מליון שכבר הוצאנו, למיטב יידעתי יש עדיין סדר גודל של 15-17 מליון שאנחנו צריכים להוציא. יש לנו לנושא הזה בערך 5-6 מליון בשנה, לכן זה יקח עוד כשנתיים שלוש אלא אם כן נתוגבר על-ידי משרד האוצר על מנת שאפשר יהיה לגמור את זה יותר מהר.

האם בבניינים האלה יש סכנת נפשות?

לא, הם לא מסוכנים, חד משמעית. אם היתה
סכנת נפשות היו מוציאים אותם.

אין פה סכנת נפשות, אין התמוטטות של קומה
שניה למשל.

אין קומות שניות, תוספות בניה אנשים עשו על
דעת עצמם עם הקונסטרוקטור ששכרו לבד ואז משרד השיכון לא יכול לשאת בזה כי הם קיבלו היתר בניה מהרשות. באופקים יש כמה וכמה פרוייקטים ואנחנו פועלים במקביל במספר אתרים, באותו תקציב של 5-6 מליון שקל אנחנו מחלקים אותו במקביל וגומרים כמה פרוייקטים בשנה. בשוכנת שפירא חלק מהבתים שופצו ואנחנו יודעים מה הבעיות שם וחלק מהדברים עדיין לפנינו.

את התיקונים בקיבוץ הארצי אנחנו נתחיל רק
בשנה הזאת.

אני מבין שבמשכנתא אין ביטוח לקירות לגג או
לרצפה, זאת אומרת שמראש איכות הבניה היתה כזאת שבנק לא היה מוכן לבטח את זה.

אין בארץ במסגרת הבנקים ביטוח לליקויי בניה.
הממשלה ניסתה להכניס באמצעות חברת ביטוח דבר כזה וזה היה מייקר את הבניה ב15%-. אין ביטוח לליקויי בניה לאף אדם. בביטוח המשכנתא יש רעידת אדמה, שריפה, פיצוץ צנרת ועוד דברים כאלה, לכל עם ישראל. ליקויי בניה הם באחריות היצרן.

אחריות היצרן במקרה הזה זה היבואן. אתם
עושים את זה במקום היצרן.

אין לי כל כך מה להגיד על מה שנאמר פה , יש
תקציב שלא נפגע והוא לא קטן במיוחד, כ-20 מליון שקל.

סדר גודל של כל הסעיף הזה, כאשר מתוכו אנחנו
גם מממנים את התיקונים האלה והרבה תביעות משפטיות שיש לנו.

האם מישהו עושה איזה שהיא בדיקה מה קרה
פה, איך מייבאים דברים כאלה שבמשך שנים אחר כך הממשלה צריכה להשקיע תקציבים על גבי תקציבים כדי לתקן אותם. אתם עושים איזה שהיא בדיקה מערכתית בענין הזה?

בנקודה הזאת אני לא מרגישה מספיק גדולה
במשרד בשביל להגיד לך שאנחנו עושים בדיקה אחורנית. הידע הקיים הוא שאז עשו את מה שאפשר ואת מה שתקין והידע בא אחרי זה. כל התקלות באו אחר כך. המדינה אומרת שמכיוון שאנחנו אחראים לזה אנחנו מתקנים את זה. לא עושים במשרד שום חקירות עבר, אני לא יודעת אם יש לזה טעם, זה גם לא תחום אחריותי.

זה תחום אחריותו של מי?

בשביל זה יש אנשים גדולים ממני. אני מניחה
שיגידו בסופה של הבדיקה שהביאו דברים תקינים שהיו תקינים לארצות שם, ההתאמה שלהם בארץ התגלתה בשנים היותר מאוחרות, זה בכל זאת פעם ראשונה שעשו את זה. לחלק מהארץ זה כן התאים, בחלק מהארץ זה לא התאים, בנגב זה פחות התאים אולי בגלל האקלים. אני לא מניחה שבדיקה כזאת תניב הרבה שכל מעבר לשכל שאנחנו מוצאים היום כדי לתקן את הבתים האלה.

מתי התחילו לתקן את הבתים?

משנת 98 התחלנו לקבל כסף על מנת לתקן.

ממי באה היוזמה להקצות כסף לתיקון?

אני מניחה ששלי, ראיני שיש בעיה ובאנו למשרד
האוצר ואמרנו שצריך לתקן את הבתים.

אני נציג החשב הכללי והועדה הבינמשרדית.
כפתרון לאנשים האלה מבחינת תשלומי המשכנתא, אני מציע לאלה שיש להם בעיה בתשלום המשכנתא, ואני מניח שיש כאלה לא מעט, לפנות לועדה, הועדה עד היום מצאה ל-99% מהאנשים פתרונות כאלה ואחרים, אני גם מבטיח שהועדה תסתכל על המקרים האלה ברגע שיצויינו שאלה המקרים בכובד ראש ומעבר לכך.

אפשר לדבר על הפסקת פינויים?

אני לא יכול עכשיו להתחייב לשום דבר, צריך
לפנות לועדה באופן מיידי וכל המקרים האלה יטופלו.

אתה מדבר בשם הועדה הבינמשרדית של משרד
השיכון והחשב הכללי.

כן, משרד האוצר משרד השיכון והבנקים. זה
בקשר למשכנתאות ובאופן מיידי אם יפנו תוך חודש, זה לוקח כשבועיים שלושה להביא את החקירה הכלכלית כי זה דבר אישי לכל פונה, ואנחנו נטפל.

מי יכול להיות הכתובת לאנשים האלה בועדה?

אפשר לדבר גם איתי אבל צריך לפנות דרך
הבנקים ותוך חודש יהיה דיון בועדה. זה לא קשור לליקויי בניה, זה קשור למצב הכלכלי העכשווי של כל משפחה.

זאת ישיבה ראשונה ואני לא חושבת שאנחנו נסיים
היום את כל הנושא, אנחנו נרצה לחזור אליו. אנחנו רוצים לשמוע מכם איזה שהיא התחייבות שלגבי השכונה הספציפית הזאת תיערך בדיקה לא בגלל פניות פרטניות, יש לנו בעיה של שכונה שלמה, באו נציגים של ציבור שלם סימן שזה לא רק מקרה אחד או שניים, אנחנו יודעים שעד עכשיו אתם אומרים שאתם חושבים שפתרתם 70%, ונאמר פה שזה נכנס לתוכנית העבודה של השנה, יש אנשים שחיים בתנאים בלתי נסבלים, לא רק בגלל שהרצפה התמוטטה אלא כפי שאנחנו ראינו בתמונות גם יש להם חורים בקירות ונכנסים מים, אנחנו מדברים על חורף, ראינו בתמונות קירות שלמים שהתמוטטו, ככל שתקדימו לשלוח מישהו לשכונה הזאת לעשות את הסקר ולבוא אלינו עם איזה שהוא לוח זמנים שאומר לנו אנחנו רוצים לפתור את הבעיה הזאת בשנה הקרובה, כך אנחנו נדע שלפחות הבעיה הספציפית הזאת היא כרגע בטיפול.

אני חושבת שאנחנו לא רוצים להסתפק רק בענין הזה של השכונה הזאת אנחנו מעריכים את העובדה שאתם קיבלתם אחריות על הנושא ושאתם מקצים לזה את המשאבים כדי לתקן ולשפץ, אבל אנחנו מבקשים לקבל מכם את הרשימה של מה שנעשה עד עכשיו ואנחנו רוצים לקבל בועדה הזאת איזה שהוא דו"ח מקצועי כדי להבין מה היא התופעה, מה הם הליקויים, איך זה קרה ומדוע זה קרה.

אני הייתי מבקש משרה צימרמן להכין לנו תוך
חודש ימים את הדו"ח שאת ביקשת. איפה בדיוק בוצעו השיפוצים.

מה סוג הבעיות שנתגלו וכו'.

מה ההיקפים ובאיזה מקומות. משיכון ופיתוח אני
אבקש לפנים משורת הדין שבחודש הקרוב יעשה סקר בשכונת שפירא, אנחנו נקבע תוך חודש וחצי ישיבה נוספת שנוכל לשמוע דיווח.

אנחנו רוצים לברך על האמירה היוזמה והנכונות
של הועדה הבינמשרדית לדון בנושא המשכנתאות.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30