כנסת פתוחה

פרוטוקולים/כלכלה/7774



2
ועדת הכלכלה - 5.1.04

פרוטוקולים/כלכלה/7774
ירושלים, י' בשבט, תשס"ד
2 בפברואר, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 122
מישיבת ועדת הכלכלה
שהתקיימה ביום שני, יא' בטבת התשס"ד, 5.1.04, בשעה 09:06


ס ד ר ה י ו ם


בטיחות מכשירי הטלפון הסלולארי ואביזריהם

חברי הוועדה: היו"ר שלום שמחון
אבשלום וילן
יצחק וקנין
דוד טל
אילן ליבוביץ'
מלי פולישוק בלוך
אופיר פינס-פז

אורי אולניק, מנכ"ל משרד התקשורת
משה גלילי, סמנכ"ל בכיר אגף הספקטרום, משרד התקשורת
עו"ד נועה גבע, לשכה משפטית, משרד התקשורת
עידית צ'רנוביץ, יועצת בכיר לשר התקשורת
ד"ר סטיליאן גלדברג, המשרד לאיכות הסביבה
אהרון במוחה, ראש המעבדה לתקשים, מכון התקנים
יורי רוזנברג, ראש ענף - אלקטרומגנטית, מכון התקנים
צבי אגוזי, ראש המעבדה לחשמל ואלקטרוניקה, מכון התקנים
שרון פליישר, ראש אגף רגולציה, חברת פלאפון
רוני שטיינר, סמנכ"ל ציוד קצה ולוגיסטיקה, חברת פלאפון
עפרה ילון, מנהלת קשרי ממשל ומפעילים, חברת סלקום
יוסי מתוקי, ראש תחום גישה אלחוטית הנדסה, חברת סלקום
מישאל וקנין, סמנכ"ל רגולציה, חברת סלקום
עדי בירן, סמנכ"ל רגולציה, חברת פרטנר
אריה שניצר, מנהל קשר עם גורמי ממשל, חברת מוטורולה
נתן ניסני, מנכ"ל חברת סאני
אלי מדמון, סמנכ"ל הנדסה ותפעול, חברת סאני
רונן רגב, תחקירן ראשי, המועצה לצרכנות
רני ירום, סמנכ"ל ברס תקשורת סלולארית בע"מ
צדוק דרור, מנכ"ל חברת דן טק אנרג'י בע"מ
גרישה

אתי בנדלר

לאה ורון

חבר המתרגמים בע"מ








בטיחות מכשירי הטלפון הסלולארי ואביזריהם

אני רוצה לפתוח את הישיבה שהכותרת שלה בטיחות מכשירי הטלפון הסלולארי ואביזריהם.

אני כבר חייב לומר שאנחנו עושים פה דיון משולב גם לבקשתו של חה"כ דוד טל שביקש דיון דחוף, גם כן נושא בטיחות מכשירי הטלפון הניידים בעקבות פיצוץ סוללת הטלפון ואני אאפשר לו בהמשך לומר כמה דברים גם בעניין הזה.

אבל אני רוצה ברשותכם לפתוח את הישיבה באופן מסודר ולהגיד בעצם מה דיל הישיבה של היום. אנחנו עוסקים מזה זמן בנושא התקינה ומכשירי הטלפון הסלולאריים מכל מיני זוויות כולל הצעתו של חה"כ פז. אמנם הישיבה היום לא אמורה לעסוק בנושא התקינה. אבל מה שהעלה את החשש שלנו הוא בעקבות מידע שקיבלנו שהסתבר כנכון, יש כוונה למשרד התקשורת בעצם לנתק את האחריות בין המכשיר לבין החברות הסלולאריות.

אני מתכוון לכך שעד כמה שאנחנו הבנו ואולי הבנו לא נכון, ישנה כוונה לפתוח את העיגון של המכשירים הסלולאריים לכל דיכפין. כך שהחברות הסלולאריות יתנו רק את שירות הטלפון. בעצם אתה יכול להסתובב בכל שוק בעולם ובכל שוק בארץ ולקנות מכשיר ולבוא לאותה חברה שאתה מנוי אצלה ולבקש שתחבר אותך לקו. זה רק עלול להגביר את החשש שלנו לגבי האחריות הישירה על המכשירים עצמם. אז אם לא הצלחנו לאכוף את העניין של הקרינה, אנחנו בטח עכשיו נצטרך לאכוף בעצם שום דבר.

ונשאלות פה לא מעט שאלות בעצם של מי הדרישה לפתוח את הייבוא של המכשירים הסלולאריים, מה ההגיון שלה? האם מדינת ישראל תוצף בזבל של מכשירים שאף אחד לא יודע איך הם יוצרו ומהיכן הם באו ולמה ואולי יש על הכל תשובות, אני לא אומר שלא, אני רק שואל את השאלות. מתוך הנחה שאתה גם תענה עליהם בהמשך. ובעצם את מי הדבר הזה משרת. בעצם אל מי אנחנו נפנה בעתיד כאשר אנחנו נרצה לבדוק את כל הנושא בצורה מעמיקה.

נושא הבטיחות והשירות - השאלה אם זה משרת את הצרכן באמת, או שזה רק מגן על החברות הסלולאריות שבעצם מנתקים אותם מאחריות שצריך שתהיה להם.

העניין השני שאנחנו נרצה לקבל עליו תשובה כאן, למרות שאני מבין שעסקתם בנושא גם במקומות אחרים בכנסת, הוא הנושא של הפיצוץ שתכף יציג אותו חה"כ דוד טל.

והעניין השלישי, הוא אמנם לא נוגע באופן ישיר לישיבה, אבל גם בשביל ההגינות כלפי חה"כ וקנין, אני רוצה לומר אותו לא כדי למנוע ממנו את ההצעה לסדר שאני לא יודע מה הוא הולך להגיד, אבל אני רק יכול להניח.

הסיכום בינינו לבין הנושא של השיחות הארוטיות היה שהנושא יגיע בסוף חודש אוקטובר, תחילת נובמבר לדיון תקנות לועדה. ואני רוצה להביע את מורת רוחי לכך שטרם הנושא הוסדר. ולא רק שהנושא לא הוסדר עד כה, גם השירות הזה הולך ומתעצם, עד כמה שאנחנו מבינים, עד כמה שמגיעים אלינו פה חומרים. הנושא של השיחות הארוטיות רק הולך ומתעצם.

שאם אנחנו רואים שאנחנו נשארים חסרי ברירה כדי להעמיד את הנושא על סדר היום, אז אני כבר מודיע שבמהלך החודש הקרוב אנחנו, אם אכן זה לא יגיע, אנחנו נעמיד את הצעות החוק של חה"כ פינקלשטיין ושלי, על סדר היום כדי לקדם אותם להליך חקיקה. אני אומר את זה לחברות הסלולאריות שנותנות את השירות הזה. אני לא עושה את זה מתוך רצון, אני עושה את זה מתוך העובדה שאני מרגיש במידה מסוימת, יריקה בפרצוף של משרד התקשורת מעצם העובדה שלוחות הזמנים פה נמרחו באופן קיצוני.

תודה רבה ליו"ר. אני לא אפרט לגבי המקרה הספציפי שהעלית מפני שאני חושב שכולנו
מודעים לו, כולל חברות הסלולאר. מה שחשוב לי לציין שמנקודת מבטו של הצרכן במדינת ישראל וחובת הנאמנות שלנו היא בעצם לצרכן, לאזרח במדינת ישראל. שכל מכשיר פלאפון באשר הוא וכל אבריו, אם זה סוללה, אם זה לחצן, אם זה כל דבר אחר שמונח בתוכו, צריך לעבור איזה שהיא בדיקה בטיחותית. ועפ"י סעיף 4 לחוק התקשורת, נאמר שחברות התקשורת הן לוקחות בעצם את המכשירים האלו והן בודקות את הסוללות. ז"א, למעבדה חיצונית והן בודקות את הדבר הזה.

מה שברור שבמקרה שציינת אדוני היו"ר, הסוללה היא שהתפוצצה, זה ברור, זה מסר לנו נתונים סגן ניצב. ז"א, היה איזשהו כשל בסוללה הזאת. אני חושב שקודם כל אסור שיקרה מצב כזה, שהנכדה שלי או הבן שלי או הבן שלך, או קרוב של כל אחד מהיושבים כאן, יכול להחזיק פלאפון ושיתפוצץ למשל בפנים. זה נורא, ואולי הסכנה היא פחותה מפני שזה לא התפוצץ על הפנים, זה לא יכול להוציא עין, זה לא יכול לצרוב, לא יכול לרסק. אז בסדר. אבל אם מחר יכול לקרות דבר כזה שזה יתפוצץ למישהו לילד, ילדה, לי או לך בפנים, אני חושב שהתוצאות יהיו הרות אסון.

קודם כל אנחנו צריכים לדעת כאן שפנו בזמנו למוכר שמכר את זה (זה נקודת מכירה, זה נבדק ע"י המשטרה אגב), זה נקודת מכירה רשמית של פלאפון. ז"א, אני לא מוציא מכלל אחריות אף אחד, לא את משרד התקשורת ולא את פלאפון. המוכר אומר, אדוני אני מכרתי מכשיר פלאפון שיש עליו אישור. מה שקרה אח"כ, זה בעיה של פלאפון. אנחנו צריכים לבדוק אם זה בעיה של פלאפון או זה בעיה של משרד התקשורת, או שזה נופל בין הכיסאות. יכול להיות שאנחנו צריכים לתקן תקנות. אני אומר שיש כאן כמה דברים שנאמר והחוק צריך לתת את דעתו בכל הנושאים של סוללות כאלה ואחרים.

יותר מכך, גב' פליישר טוענת שהשוק הזה הוא פרוץ. ז"א, חברת פלאפון יודעת שהשוק הזה פרוץ ואעפ"י שהיא יודעת שהוא פרוץ, היא לא באה להסביר, לא לנו ולא למשרד התקשורת שיכולים להיות מקרים שכאלה. אני חושב שהאחריות היתה מחייבת אותה לנקוט באמצעים, לפחות ליידע אותנו שיכול שבמכשיר תקין שהוא במאה אחוז טוב, מישהו יכניס שם סוללה שהיא במאה אחוז לא טובה, ויכול לקרות מין אסון שכזה.

מעבר לכך אני חושב שאנחנו צריכים לדעת, אותה חברת פלאפון אחרי שקרה מה שקרה, הקימה ועדת בדיקה ואני רוצה לדעת מה העלתה אותה הועדה. זאת ועוד, גם המשטרה הקימה ועדה כזאת ואני רוצה לדעת מה המשטרה העלתה בחכתה. האם מה שהעלתה שהמשטרה העלתה אותה חקירה של פלאפון. ודבר נוסף, איפה מכון התקנים הישראלי כאן. האם ההתרשלות של מכון התקנים הישראלי כאן גרמה לכך שאפשר לשווק כאן סוללות בלי אולי תו תקן, אני לא יודע, אני מסייג את זה, אני לא יודע.

אולי זו רשלנות של משרד התעשייה והמסחר.

תכף נבדוק. אני חושב שצריך לבדוק את זה. אני חושב שעפ"י אותו סעיף בחוק התקשורת, בסעיף
4, חברת התקשורת חייבת לבדוק את הדברים הללו וצריך לספק לנו את הביטחון הזה. ואנחנו צריכים להיות בטוחים וסמוכים, שכל מכשיר פלאפון באשר הוא, עם כל סוללה שיכולה להתחבר אליו, הוא צריך לעמוד בתקני בטיחות שלא יגרמו לאסונות כאלה.

אתה אומר חברת פלאפון, הפלאפון שלה, עכשיו אתה יכול לציין שהיא שלה.

היום אני יודע שהיא שלה ואני חושב שבעתיד אנחנו צריכים לדעת שזה שייך לאותה חברה,
חברה כזו או חברה אחרת. אני צריך לדאוג שכל מי שמחזיק מכשיר פלאפון ביד צריך להיות בטוח.

ביזמתך אנחנו ירדנו מהצעות החוק, בישיבה שהתקיימה בת"א.

השעינו אותם.

ואני רוצה להגיד שהקטסטרופה חוגגת. בתקופה האחרונה לא יכול להיות שאין לי שום פרטיות
שאני צריך לקבל הודעות קוליות על ימין ועל שמאל. אתה רוצה להתפנק, אתה רוצה זה, זה לא יכול להיות. כל אדם שני במדינת ישראל מקבל את ההודעות הקוליות האלה. למה אני צריך את זה. ואני אומר לך את זה באחריות. לא יכול להיות שמדובר על ילדים, אני אדם מבוגר, אבל כשמדובר על ילדים זאת קטסטרופה ואי אפשר למרוח אותנו כבר ארבעה חודשים.

אני תומך בעמדתו של חה"כ טל. אני חושב שהעובדה שאין תקן רשמי בסוללות זה פשוט
רשלנות פושעת. ושיקולי התקינה של משרד התעשייה והמסחר, כדאי שהועדה תדון על זה.

אני רוצה להתמקד בדברים שאתה אמרת אדוני היו"ר. אם אתה פותח את זה לדיון, כי זה מאוד מעניין אותי מה שהולך לקרות.

זה הדיון.

אני ברשותכם אתייחס בתחילת דבריי לנושא של הייבוא ואח"כ לכל נושא הבטיחות, אני אבקש
מהמשנה למנכ"ל להתייחס. ואני אתייחס גם להצעה לסדר שהעלה חה"כ וקנין.

בעקבות פנייה של יו"ר ועדת הכלכלה אלי בשבוע שעבר, העליתי בפני שר התקשורת את הדחיפות להכריע בסוגיית השיחות הארוטיות והשר ביקש אותי למסור ליו"ר הועדה שהוא בתוך ימים ספורים, יכריע על מתכונת ההסגרה של העניין. בין אם יהיה מדובר בצורה שהכל פתוח וכל מי שרוצה סוגר לעצמו ובין אם יהיה מדובר במתכונת של הכל סגור. ומי שרוצה שרוצה - פותח לעצמו, שזו הדילמה העיקרית שנמצאת בתוך ההסדרה של השיחות הארוטיות.

ואני מתחייב בשם השר שאנחנו בתוך ימים ספורים, נמסור את הכרעתנו בעניין. ונביא אותה בדרך של טיפול רשיונות. לדעתנו לא צריך תקנות, אלא טיפול רשיונות של חברות הסלולאר וחברת בזק.

אני מקווה שרק משרד המסחר והתעשייה יודעים מה זה ימים ספורים.

באשר לנושא של הייבוא. אין ספק מדובר בסוגייה מאוד מורכבת ולא בכדי אנחנו מנהלים כבר
דיאלוג שנמשך משהו כמו חצי שנה בשני סבבים שונים של שימועים מול המפעילים הסלולאריים בסוגייה הזו.

ואני רוצה להסביר את הדילמה שעומדת מסביב לעניין. נכון להיום דה פקטור החברות הסלולאריות מכוח, נקרא לזה הכוח השיווקי שיש להם, הם ברצותם לוקחות מכשיר מסוים שהוא נראה בעיניהם מכשיר שכדאי לשווק אותו, מכשיר שמתאים להם לנקודה הזו בתחרות, מכשיר שהעלויות שלו משרתות את הצרכים השיווקים שלהם, מכשיר שגם תואם את הבטיחות ואת ההתאמה שלו לרשת. ברצותם משתמשות במכשיר וברצותם אומרות, המכשיר הזה לא יעלה על הרשת שלי.

לפעמים מדובר בסיבות מאוד מוצדקות שקשורות. פנו אלינו שני יבואנים מאוד גדולים שפועלים בענף הזה בתחום התקשורת. ואמרו לנו, ראו נא, אנחנו נמצאים במצב שבכל מדינות אירופה לדוגמא, אנחנו מעלים 20-30 מכשירים חדשים מדי שנה, המכשירים האלה משווקים בכל המרכולים והחנויות השונות, או בסופרמרקטים או בחנויות מסוג אופיס-דיפו וכד'. אתה לא חייב לקנות את זה דווקא מהמפעיל. נערכות בדיקות במדינות האלה והצרכן לא חייב לקנות את המכשיר דווקא מאותו מפעיל סלולארי.

גם בשטח, כל מי מאיתנו נוסע לחו"ל וברצותו קונה, בין אם במזרח הרחוק ובין אם באמריקה ובין אם באירופה, איזשהו ציוד קצה חדש, הוא מגיע לארץ, והוא מתקשר לחברה הסלולארית והוא בד"כ עד היום עובד עם המכשיר הזה. ז"א, זה לא מצב שמכשירים שקונים בחו"ל, אז לא עובדים איתם היום. אני מניח שמסתובבים בשוק הישראלי, אני לא יכול להעריך את הכמות, אבל ודאי ובודאי שמדובר בעשרות אלפים של ציוד קצה שנקנה בחול, הובא לארץ, לא ע"י המפעילים ואנשים עושים בו שימוש.

אנחנו מנסים למצוא פה איזון בין שני אינטרסים. אינטרס אחד הוא שלציבור יהיה את מגוון המכשירים המקסימלי ששוק התקשורת העולמי מציע. שלא יהיה מצב שלמשל אם מוטורולה מציעה בארה"ב שבעה מכשירים חדשים, עם כל מיני פונקציות חדשות, עם כל מיני דברים חדשים, אי אפשר יהיה להעלות אותם למדינת ישראל כי נניח, סמנכ"ל השיווק של פלאפון, אורנג', מירס או סלקום, לא מתחשק לו להעלות את המכשיר הזה. למרות שמדובר במכשיר מאוד חדש, בטיחותי בכל קנה מידה.

בטח לא מעלים אותו כי יש לו קרינה, בגלל זה הם לא מעלים אותו. אני בטוח שזו הסיבה היחידה
שמנחה את מפעילי הסלולאר.

חברת הסלולאר לא קיבלו בתוך הרשיון שניתן להם שום בלעדיות על נושא ייבוא ציוד קצה.
הנושא של ציוד קצה, יש שוק חופשי במדינת ישראל. עכשיו השאלה איך גורמים לזה שלא תקרה את אותה תקלה.

יש הבדל בין מה שאתה אומר כרגע לבין הבעייתיים שיש במכשירים הסלולאריים. הנושא
הזה הרי חדשות לבקרים עולה. עם בעייתיות מסוימת שמישהו צריך לקחת עליה אחריות. לפחות להגיד, אני חברת X אחראי לבטיחות של המכשיר הזה. והקרינה שלו וזה שהסוללה לא תתפוצץ.

האם אתה שאתה צופה בטלוויזיה, היבואן הוא יכול להיות סוני, נוקיה, טושיבה. יש ציוד קצה
שקוראים לו טלוויזיה, אני בטוח שהוא יכול לעשות כל מיני נזקים, הוא יכול להתפוצץ. יש טרנזיסטורים במדינת ישראל, מישהו מעלה על דעתו שרק גל"צ, רשות השידור ו103- יהיה להם הבלעדיות לייבוא רדיו.

אני אבל מעלה על דעתי למשל, שאם אני מביא מהמזרח הרחוק או מהמזרח הקרוב או מכל
מקום אחר בעולם, ואני מתקשר לחברה אחת מהחברות האלה ואני רוצה להתחבר אליהם, שהם יגידו לי, אדוני תביא לנו את הפאלפון, תראה לנו את הפלאפון, הם יבדקו שהפלאפון תקין ואח"כ יתנו לי או לא יתנו לי אישור.

כך נעשה. עד עכשיו הסברתי למה לפתוח. יש גם צדדים מאוד כבדים ונימוקים מאוד כבדים, למה
אנחנו צריכים להיות מאוד מאוד שמרניים בעניין הזה. האישור שאתה צריך לבקש הוא לא מהחברה הסלולארית. החברה הסלולארית נותנת לך שירות שמשמעותו היכולת לשוחח באמצעות המכשיר, אח"כ אתה משלם בתמורה לשירות הזה. אין קשר ישיר בין חברת פרטנר לבין ציוד הקצה.

מצד שני, יש פה נימוקים מאוד כבדים שהועלו פה. גם ע"י חה"כ טל. שאנחנו חייבים להיות סופר זהירים. כי יכולות להיות תקלות מאוד משמעותיות שהנזק הציבורי שלהם הוא עצום. לדוגמא, כאשר חברת סלקום עלתה בתחילת דרכה, היה לה ציוד קצה לא תקין, (לא חשוב כרגע היבואן שבגללו זה אירע) אבל התקלה הזאת שיבשה את כל הרשת של חברת סלקום. וכל הציבור נאלץ ללכת בתורים גדולים ליד אליהו ולהחליף במבצע גדול שהחברה עשתה, את כל ציודי הקצה שהיא מכרה לעם ישראל מאותו סוג. לכן חייבת להתקיים בדיקה קפדנית שכל המכשירים הסלולארים שמיובאים הם כאלה שלא מפילים את הרשת.

יש לכם בכלל את היכולת לבדוק את המכשירים? למשל בנושא הקרינה, כנראה אין לכם את היכולת.

מי שאחראי על נושא הקרינה, יושב פה משרד איכות הסביבה. אנחנו עובדים לפי הוראות והם
אלה שאחראים על כל נושא הקרינה.

לא הזכיר היו"ר של הועדה, שבדיון הקודם על הקרינה שהיה אצלך בועדה לפני כמה חודשים,
נמסר שאין בארץ מכשור שבודק את זה, אז איך תבדוק את המכשירים.

ולכן בתוך הנוהל שעליו עושים את השימועים מול כל הענף בחצי השנה האחרונה, ישנן דרישות
מאוד קפדניות שכל מי שירצה לייבא מכשירים והוא עשה בדיקה של המפעיל הסלולארי ורואים שהמכשיר שלו לא מפיל את הרשת ורואים שהמכשיר שלו הוא מכשיר שכבר עבר תקנים בינלאומיים מקובלים, בין אם מדובר בארה"ב ובין אם מדובר באירופה. לא כל אחד יוכל להביא פה איזשהו מכשיר שמיוצר באיזה מדינה מהעולם השלישי ומיד להכניס אותו לשוק, דרך הדלת הראשית. זה צריך לעבור בדיקות מקובלות בעולם. לפני זה אנחנו לא נכנסים בכלל אל הדלת הזו.

ז"א, אנחנו מנסים למצוא, ואני לא בטוח שמצאנו עדיין את אותו איזון עדין, בין מצד אחד לעמוד בהוראות חוק. והיה לנו בג"צ שהעמיד בפנינו יבואן שאמר לנו, רבותיי, לא יכול להיות שלא נותנים לי להעלות על הרשת, במקרה הזה זה היה הרשת של פרטנר, לא יכול להיות שלא נותנים לי לעלות על הרשת של פרטנר, אני עומד ב1-5- תקנים בינלאומיים, תנו לי למכור את המכשירים שלי במדינת ישראל. מכוח מה, יש לפרטנר איזשהו וטו על מכירת הציוד. ואנחנו היתה לנו בעיה משפטית בבג"צ הזה. אני אומר את זה במלוא גילוי הלב.

מה אתה רוצה לומר לי, שיש זלזול של הרשויות בחיי האדם במדינת ישראל. לא איכפת לביהמ"ש
ולרשויות המקומיות לאשר.

בעצם מה שמנסים לגבש בתול הנוהל שהוא נוהל מאוד מאוד מפורט והוא מאוד מאוד טכני וכולל
המון שמות של כל מיני תקנים בינלאומיים על נושא של ייבוא של מכשירי סלולאר.
הוא בעצם מדבר כרגע על שני מסלולים. המסלול הראשון הקיים בתוך הנוהל הוא מסלול שבו מגיע יבואן ומציב ציוד קצה שכבר יש לו נקרא לזה, תעודות ואסמכתאות בינלאומיות מוכרות ומוכחות. והוא גם כבר נמכר בעולם בכמויות גדולות.

ז"א זה לא מכשיר שהטסט קייס הראשון שלו הוא מישהו שבמדינת ישראל יעשה בו שימוש. בנתיב הזה אנחנו אומרים לחברות הסלולאר תבצעו בדיקה אצלכם בבית, במעבדות שלכם, לגבי ציוד הקצה הזה ותגידו לנו מה המסקנה של הבדיקה. אם יש לה כל מיני דפקטים בתוך המכשיר, אני מניח שהיבואן יצטרך לבוא ולתקן את אותם דפקטים. אם המכשיר עומד בדרישות של המפעיל הסלולארי, אבל משום מה למפעיל הסלולארי לא בא לשווק אותו - למה - הוא לא אדום - למה - כי לא מתאים לשווק באותו רגע מכשיר שלישי שתומך ב-MMS, פונקציה חדשה ומודרנית של התחום הסלולארי.

ופה מגיעים למקום שבו הכלכלה החופשית צריכה לשחק. שאיפה שלאיש השיווק של פרטנר או לאיש השיווק של סלקום לא בא לשווק את המכשיר - צריך לתת לאותו יבואן את הזכות למכור את זה, תחת מגבלות מאוד חמורות. שלא יהיה ספק. שיש לו מעבדה, שיש לו חלקי חילוף, שהוא מתחייב לאחריות, שהוא מתחייב שיש כתובת לנושא של התקלות שיש לו יכולת מוכחת בכל הנושאים האלה.

שאתם בודקים מדי פעם בפעם.

שיש לו רשיון של משרד התקשורת, רשיון סחר.

מה שיקרה עכשיו שבעצם נניח שחברה סלולארית פלוני, אם היבואן יביא את המכשיר, אז בפעם
הראשונה שאתה רואה תקלה והמכשיר הוא לא בסדר, ממילא אני אקדם בזה את המכשירים שאני רוצה לקדם. ז"א, אתה לא מונע מהחברות הסלולאריות להמשיך לייבא מכשירים ולשווק אותם.

בטח שלא.

אתה פותח רק בפני אחרים.

המסלול הראשי ימשיך להיות. שלא יהיה לכם ספק. לחברות הסלולאריות יש כוח עצום ומבורך
בעניין הזה. הם ימשיכו להיות הקטליזטור העיקרי של הייבוא, אין ספק שכאשר קמפיין מסחרי מעלה ואנחנו רואים את זה חדשים לבקרים מעל הטלוויזיה, בוא קח את המכשיר הזה יהיה לך כך וכך דקות. זה ימשיך להיות הנתיב הראשי והמרכזי של הייבוא, אין לי ספק בכלל. אבל בצד אותו נתיב, יהיה נתיב אחר, עצמאי, תחת מגבלות ומחויבות לבטיחות ואחריות כפי שהנוהל הזה מחייב.

אבל בוא תיגע לנו בזווית של הצרכן. נגיד שאני יש לי מכשיר שנקרא לו לצורך העניין עכשיו טל.
מכשיר טל ואני בא איתו לחברה הסלולארית שלי, זה לא מכשיר שהיא מייבאת, אז הוא בודק את המכשיר ואומר, תשמע התקלה היא כך וכך ואתה גם צריך לרוץ עכשיו לעוד מעבדה. מה שאתה אומר לי עכשיו שאני הולך להיות מטורטר.

קודם כל היבואנים מטורטרים היום לא מעט. אנחנו בסה"כ בתוך מסלול הטרטור פותחים
מסלול טרטור חדש.

אם אני בא עם המכשיר שלי לפלאפון אז שם יש לי גם תקלה שקשורה לקו וגם תקלה שקשורה
למכשיר, הכל באותו מקום. עכשיו אתה מצפה שאני אלך לעוד מקום.

לדעתי בהמשך הדרך, גם כיום אגב אתה יכול לקנות מכשיר בחו"ל ואתה מקבל sim card
שאתה מקבל את היכולת לעשות בו שימוש עם קו.

החברות הסלולאריות יהיו מחויבות לטפל.

שלא יהיה לך ספק, בן-אדם קונה מכשיר בחו"ל, עכשיו פתאום יש לו איזה תקלה, זה לא עובד, הם
אומרים לו אדוני, קנית בחו"ל, בעיה שלך.

יש עוד אינטרס שלמען ההגינות ואני אומר יש רמת שירות בנושא הזה של טיפול בציוד קצה במדינת ישראל, מצוינת. רמת השירות היא טובה, היא גם מהירה מאוד. ברוב מדינות העולם יש לך תקלה במכשיר הסלולארי אתה בא בגרמניה, שם את המכשיר, אומרים לך תודה רבה אדוני, תבוא בעוד יומיים, תקבל מתוקן. בישראל אם הלקוח מגיע ואומרים לו תחכה שעה בתור, הוא מתחיל להתעצבן. זה הסטנדרט, ז"א יש סטנדרט שירות מאוד טוב במדינת ישראל, לא רק בתיקון, גם בשירות על הפעלת המכשיר. דהיינו הלקוחות יכולים להתקשר למוקדים הסלולאריים לרוב בשיחות חינם של מוקדי פניות, ומבלים דקות ארוכות ביותר מול נציג השירות של החברה, שהוא מסביר לכם בכלל איך להפעיל את המכשיר. איך להפעיל פונקציות. זה נורמת שירות שאני אומר מנקודת הראות שלנו, של משרד התקשורת, אנחנו מאוד שבעי רצון ממנה.

בצד הדבר הזה של הפיתוח של המסלול החליפי, יש אצלנו חשש שתהיה גריעה מנורמת השירות הזאת, במידה והרבה מאוד ציודים ילכו אל הנתיב של הייבוא העצמאי, ששמה החברות יגידו, לא קנית את זה דרכנו, תודה רבה, אנחנו לא נותנים לך את השירות.

לא תהיה בעיה מפני שאם הם יעשו כך, אנחנו נשלול להם את הרשיון והם ירוצו אחרי עוד
הפעם. והם מקבלים רשיון על דעת זה שהם יתנו את השירות הזה, ברמה הזאת בימים האלה, במוקדים האלה. אם לא - לא יהיה רשיון.

בכל הכבוד לכולם, גם אנחנו רוצים להגן על הצרכן וליצור תחרות במה שייבחן הלאה.

הממשלה לא יכולה בכל בוקר מחדש לשנות את כללי המשחק כמו שמתחשק לה. מה שקורה בארץ, זה שבכל דבר משנים את הכללים תוך כדי. זה לא עובד, זה לא יכול לעבוד לאורך זמן. יכול להיות שהוא לא בסדר וההוא לא בסדר והוא לא בסדר, אבל שהממשלה תהיה בסדר.

זה מה שאמרתי הרבה מאוד פעמים בועדה הזאת. אנחנו לא צריכים ללכת כעדר אחרי הממשלה. לא
כל מה שהממשלה מביאה לפה, צריכים לאשר. אנחנו אמורים לפקח עליהם ולא לתת להם כל מה שהם מבקשים, מפני שהרבה פעמים הם מבקשים וראינו את זה בערוץ 10, וראינו את השיחות הבינלאומיות, הם כושלים פעם אחר פעם, זה חוזר אלינו ואנחנו משלמים את המחיר.

גם אם הנוהל החדש הזה ייושם ואני אומר יש פה דילמות. יש פה דילמה קשה אם ללכת לכיוון
הנוהל הזה. אנחנו בתוך רשיון הסחר שהוא הרשיון נקרא לזה, של היבואן העצמאי שלא צריך עד דרכו להגיע דרך המפעיל שהיא כמובן תהיה עדיין הדרך הראשית. ובתוך רשיון הסחר יהיו הרבה מאוד הוראות שיחייבו אותו לעמוד בכל המפרטים של הבטיחות, של השירות, של המענה לצרכן.

ואני מקווה שדרך זה תימצא התשובה שגם אותו לקוח שקנה מכשיר, שלא דרך המפעיל הסלולארי, לא ימצא את עצמו פתאום מול דלת סגורה שאומרת, אדוני אני לא מתקנת לך את המכשיר ואתה גם יש לך תקלה, תשבור את הראש כי לא קנית דרך סלקום או דרך אורנג'.

אין היום אף מעבדה חיצונית שלא שייכת לאף
לחברה סלולארית. אז מה החידוש? זה דבר
שקיים.

ברשותך, אני רוצה להגיד שני משפטי השלמה גם בנושא שדיבר המנכ"ל.
קודם כל עד לפני כשנתיים בדקנו מכשירים ואישרנו אותם לאישורי סוג לפי הכללים הבינלאומיים. באירופה, בארה"ב וכן הלאה. לפי מספר שנים השתנו הכללים באירופה. פורמלית הם השתנו כבר לפני חמש שנים, אבל פרקטית לפני כשנתיים הם השתנו באירופה.

ובאירופה הם נהיו מאוד מאוד ליברליים. קבעו כללים שמכשיר סלולארי תיאורטית שאתה מסתכל עליו, הוא צריך להיות לא רק בטיחות, הוא לא צריך לעבוד כמעט. מדוע - כי הכללים בדרישות הסף פה אומרים שהוא צריך גם לעבוד, אבל את התקנים לכתוב איך הוא צריך לעבוד, עוד לא גמרו לכתוב. אז במקומם יש תקנים וולונטריים ויש גוף מסודר של איגוד וולונטרי של חברות הסלולאר ושל היצרנים.

כשאנחנו באים היום ליישם את זה, במסגרת אותם מסלולים שהזכיר המנכ"ל, אנחנו באים ליבואן ואומרים לו ככה, אתה חייב לעבוד בדרישות המינימום.

באירופה הדבר הראשון הוא בטיחות, ואצלנו זה הדבר הראשון זה התחרות בייבוא.

אנחנו צריכים את שניהם. קודם כל הדרישה באירופה אומרת שדרישת הסף היא שהמכשיר
יהיה בטיחותי מבחינת אלקטרומגנטית שיהיה בטיחותי מבחינה קרינה וחשמל, שלא יקרה לו בעיה. ושיעבוד עם רשת המפעיל. הוא צריך לעבוד גם עם רשת המפעיל, זה כתוב בדרישות המינימום. Requirement אבל לכתוב את התקן לזה, הם עוד לא כתבו.

קרינה היא מהמכשיר או מהקו שעובר דרך המכשיר?

הקרינה היא מהמכשיר ואת התקנים לזה כתבו. וזה במינימום הזה, כל מכשיר שמגיע מאירופה,
מכשיר GSM עומד בתקנים המינימליים האלה.

מה שאתה אומר היום לחברות הסלולאריות שכל נושא הקרינה מהרגע שהיבוא הזה ייפתח, הוא לא
באחריותם.

הוא קודם היה באחריות היצרן וממשיך להיות באחריות היצרן. הדרישות האלה של בטיחות הם
דרישות שקיימות והתקנים נכתבו ומכשיר לא נמכר באירופה בלי שהוא עובר את התקנים הללו.

אדוני היו"ר, מר גלילי גם ציין שזה אותה חברה וולונטרית של חברות הסלולאר. יש בזה ניגוד
אינטרסים בצורה בלתי רגילה. ז"א, אם אני צריך לשווק משהו, אני אגיד שהוא גרוע, שהוא משווק קרינה, שיכולה להעמיד לך את קוטרי המוח.

זה איגוד וולונטרי גם של המפעילים וגם של היצרנים.

ונשארה הבעיה שהמכשיר גם יעבוד ברשת של המפעיל ולכן אנחנו היום במסלול המקוצר מה שאנחנו קוראים, אנחנו דורשים שהוא יבוא עם הבדיקות האלה. ואני לא יודע אם זומן וישנו פה נציג של חברה ישראלית בשם אל-פסל שהחליטה לייצר את המכשיר הסלולארי היחיד. הם הלכו ועשו בדיקות, את כל המסלול הוולונטרי עד תומו, כולל בדיקות ב26- מפעילים באירופה. מה שהם לא חייבים, הם צריכים להיות עד 5. לכן כשיש חברה רצינית ואפילו אם היא ישראלית קטנה, אז היא עושה את זה.

אנחנו היום במידה מסוימת מחמירים לעומת אירופה. מדוע? כי באירופה אחרי שמכשיר עבר את הבדיקות הוולונטריות הוא לא חייב לעבור ברשת הפרטנית. אנחנו היום דורשים שיעמוד גם ברשת הפרטנית. הסמכות שלנו נובעת מחוק התקשורת וממה שכתוב ברשיון של חברת הרת"ן שהמכשיר חייב להתאים למפרטי הרשת שלה. ולכן זו דרישה שאנחנו היום דורשים ובאירופה לא דורשים אותה. וזה לטובת הצרכן.

מבחינת אלה שטוענים שהשוק פרוץ. אני אומר שוב, הוא לא פרוץ כי יש דרישה ראשונה לרשיון סחר. ז"א, יבואן לא יכול למכור ציוד אם אין לו רשיון סחר.

קיבלתי את זה ממנהלת האגף לרגולציה בפלאפון שהשוק הוא פרוץ. עוד מעט היא תגיד למה הוא
פרוץ.

חה"כ טל, אני לא שמעתי אותה, לא ראיתי.

יש לי את זה בכתובים מהמ"מ שלנו.

אני אומר, השוק לא פרוץ. א: יבואן חייב ברשיון סחר עפ"י פקודת הטלגרף האלחוטי. ובמסגרת
רשיון הסחר רואים שיש לו קשר כזה או אחר ליצרן שהוא מסוגל לקבל את גרסת התוכנה המתאימה ואת החלקים ואת הצב"ג ואת הידע וכל מה שצריך. ואו שהוא עושה את זה במעבדה שלו או שהוא נשען על מעבדה אחרת שעושה את בשבילו. ואם הוא ירצה מחר למכור שלא דרך חברת הרת"ן דרך המפעיל, הוא יצטרך גם לתת הידע התפעולי.

אצלנו אם משהו מתקלקל לך, אתה מחייג *123, אם אתה לא יודע איך להפעיל והם מסבירים לך איך להפעיל את המכשיר. בגרמניה כשאתה רוצה לעשות את זה - אומרים לך תבוא לנקודת השירות, המפעיל בכלל לא נותן את השירות הזה. ואז אתה פונה ליורוקום שלך או לסאני שלך, והם אומרים, כן אתה רוצה, תבוא לנקודת השירות, יסבירו לך איך להפעיל את המכשיר או שנשלח לך את החוברת.

אני רוצה לדעת במה זה עושה את המצב של הצרכן בישראל יותר טוב. לפי מה שאתה אומר, זה לא עושה את המצב יותר ויותר.
הלכתי לשוק במחנה יהודה, קניתי מכשיר, באתי לאדון פרטנר, המכשיר לא עובד, מה אתה רוצה שאני אחזור לפנסיונר בשוק מחנה יהודה, ויגיד לי, תבוא למעבדה שלי בשוק.

זה בדיוק מה שהוא רוצה, עם כל הכבוד למשנה למנכ"ל.

כשאתה קונה מכשיר, אנחנו מנסים למצוא את שביל הזהב. טובת הצרכן מצד אחד שיהיה לו
מגוון רחב של מכשירים, הכי רחב שאפשר לתת כמו בכל מדינה מתקדמת באירופה.

יש פה משהו שלי הוא קצת לא ברור. ז"א, אם נניח יש 7 מכשירי סלולאר שכרגע החברות לא
מביאות אותם לארץ והם רוצים להגיע הנה, לא ילך. אז למה אתה לא משאיר על הבנק הזה של המכשירים, ואתם אומרים, אתם תשתמשו בכל המכשירים האלו במקום הדבר הזה, אתם רוצים להציף את מדינת ישראל בזבל של מכשירים.

אין לנו סמכות.

אולי ניתן לכם סמכות, בגלל זה אנחנו יושבים פה.

אתם רוצים להציף את מדינת ישראל בזבל של מכשירים מכל העולם, תהיה פה הצפה שאינה מתקבלת על הדעת, ולך עכשיו תעקוב אחרי מה שיקרה. יש פה משהו לא הגיוני. תגידו לי חברות היבוא שרוצות לייבא לארץ, אולי נעשה על זה ישיבה ונגיע לתיאום ונעזור לכם.

יש עוד דבר לא הגיוני למה שאומר מר גלילי כרגע כאן, שהם מסתכלים בין הרצון של בטיחות לבין
הרצון לבין מגוון של מכשירים. אותי מעניין קודם כל, לפני מגוון של שמכשירים, בטיחות. ואח"כ במקום 30 מכשירים, יהיה לי רק 20, לא נורא. ולו רק יש לי את הבטיחות.

אתה היום רוצה לקנות, אתה מוכן לשלם פחות כסף, לא בטיחות, לא טיב. אתה מוכן לשלם פחות
כסף ולקנות מכשיר שאתה יודע שכשהוא יתקלקל תזרוק אותו, מה אני אגיד לך לא לעשות את זה. כשאתה קונה טלוויזיה אני אומר לך לקנות את הטלוויזיה הכי יקרה. ז"א, זו בעצם הטענה שמולה אנחנו חייבים להתמודד.

ולכן כשבא יבואן, כל מה שאנחנו דורשים ממנו, תגיד ללקוח מה אתה מוכר לו ותגיד לו שיש לך רק נקודת שירות אחת בת"א ושלקוח כשהוא רוצה לתקן את המכשיר הוא צריך לבוא עד ת"א כדי לתקן אתה מכשיר. ואם בתנאים האלה לקוח באילת רוצה לקנות את המכשיר, שיקנה את המכשיר. מה שאני מחייב אותו זה להגיד מה התנאים שהוא נותן.

מעבר לזה, אין לי סמכות היום, ואולי מחר יתנו לנו, אין לי סמכות היום להגיד, אתה לא תמכור. כשאני אומר בכל זאת מה אנחנו מבקשים מהיבואנים, ואני לא יודע אם יש פה נציגים של היבואנים, אז הם עוד יבואו ויגידו שאנחנו מחמירים.

אני לא נגד היבואנים שיהיה ברור, אבל אני בעד הצרכן ואני רוצה להגן עליו.

אני מחייב את היבואן לעמוד בדרישות של רשיון סחר, אני מחייב אותו לעמוד בדרישות של אישור
סוג ובפריטים מסוימים אני מחייב אותו לעמוד בדרישות שאנחנו קוראים לו, אישור שחרור מהמכס עפ"י צו יבוא חופשי.

ז"א, אותם דברים שלא נופלים לתוך פקודת הטלגרף ומחייבים אישור סוג, אנחנו עדיין מחייבים אותו לעמוד בדרישות מסוימות לפני שהוא מקבל אישור שחרור מהמכס. כמו חלקים למשל שהם לא נופלים לתוך אישור הסוג.

מתי זה אמור להיכנס לתוקף, השינוי ברשיון?

הוא עבר שני סבבים של שימוע כזה או אחר עם היבואנים ועם מפעילי הרת"ן. אנחנו התכוונו
לפרסם את זה בסוף דצמבר, החלטנו לחכות בין היתר בגלל הועדה הזו. לא רצינו לפרסם את זה יום לפני כן.

אני חושב שאנחנו צריכים לעשות סדר בבלגאן אדוני היו"ר, פה מתגלה תמונה מאוד מאוד
עגומה. הרשויות שלנו דואגות בראש ובראשונה ליבואנים ולמפעלים ולכל הדברים האלה. והם גם דרך אגב, ישמרו קצת על הצרכן. זו התמונה שמתקבלת כאן בעיני.

ואם זו התמונה, אני חושב שאנחנו צריכים לקיים דיון, לקחת את כל הנושא הזה לידיים, לבדוק אותו, להתקין תקנות חדשות. מבחינתי אני אמרתי שוב, עיני לא צרה בחברות הסלולאר ולא בארגונים שלהם. רק אני רוצה שלפני כל דבר, לפני כל אגורה הראשונה שהם מרוויחים, אני רוצה להבטיח את בטיחותם של הילדים, המבוגרים, כל מי שאוחז במכשיר סלולאר אצלו ביד.

מה שאני רוצה לומר זה שהיום לסוללות יש תקן לא רשמי.

ז"א, אני יכול להשתמש במכשיר סלולארי במזרח, בעיקר של פרטנר, והסוללה אני לא יודע מאיפה.

כאשר יבואן רוצה לקבל אישור למכשיר, הוא מביא ערכה, הוא מביא מכשיר עם סוללה, עם
ספק מטען, נרתיק ודברים כאלה. במסגרת הבדיקה של מכשיר כולל, אז אנחנו בודקים גם את הדברים האלה.

אגב, בשונה מהסוללות, לספק מטען יש תקן ישראלי רשמי שמחייב ולכן כל ספק מטען חייב לעבור בדיקה במכון התקנים ולראות שהוא מתאים למכשיר הספציפי שמביאים אותו ושהג'אג שנכנס כמו שצריך ושיינעל כמו שצריך וכן הלאה. ברגע שמביאים מוצר שהוא לא במסגרת הזאת. רוצים להביא עכשיו רק את הספק מטען או רק את הסוללה או רק את האנטנה, הדברים האלה ברגע שאין תקן רשמי מחייב, אז היבואן יכול לבדוק, יכול לא לבדוק.

הסמכויות אגב, שלקבוע תקן רשמי מחייב, הוא לא שלנו, אלא של המשרד למסחר ותעשיה. אבל שמעתי שנאמר קודם ע"י חה"כ פינס שאולי צריך לשנות את זה. אז אם צריך לשנות - אז יהיה תקן רשמי מחייב. נכון להיום, יבואן של סוללות לא חייב לבדוק אותם, זה התקן. אם הוא רוצה הוא בודק - ואז הוא משוויץ שהוא בדק לפי זה, ואם הוא לא רוצה לא בודק.

ראשית מוטורולה כיצרן תומכת בגישה של המפעילים הסלולאריים לבדוק את המכשירים
בישראל, לפני שמכניסים אותם לארץ, למרות מה שמר אולינק אמר, שאנחנו רוצים להביא 7 ונותנים לנו לעלות רק 5.

מבחינת הסוללות, מוטורולה קבעה סטנדרטים מאוד גבוהים שהיא עומדת בהם ובודקת את המצברים, את הסוללות, את תהליך הייצור. נזכור שהיום בעולם יש בערך יותר מחצי מיליארד סוללות מהסוגים האלה. והסיכוי או המקרים של התפוצצות הוא אפסי. הסיכוי שזה יקרה הוא מאוד מאוד קטן. בכל מקרה הבדיקות במוטורולה האיכות, מאוד מאוד גבוהים, הבדיקות מאוד מאוד מחמירות.

מוטורולה קבעה את הסטנדרטים האלה.

מוטורולה העולמית בארה"ב. אין תקן ישראלי, אבל יש כל מיני ארגונים בארה"ב יצרני הסוללות
הם קבעו סטנדרטים מאוד מאוד גבוהים בארה"ב .

מוטורולה תומכת בגישה של המפעילים הסלולאריים. כל מכשיר צריך להיבדק ע"י המפעילים הסלולאריים למרות שמבחינה שיווקית, מה שמר אולינק אמר, זה יכול לפגוע בנו. אנחנו חושבים שזה הרע במיעוטו.

אדוני היו"ר, אולי אפשר לשמוע את נציגי פלפאון משום שהם הקימו ועדת בדיקה לגבי המקרה
הספציפי ומה הם העלו בחכתם.

אני הולך להסביר את המסכת הזאת. אני אומר מראש שהיא איננה פשוטה. יש בה מערכת שלמה
של אינטרסים. חלק מהאינטרסים הם נוגדים ואם יש דבר אחד, יו"ר הועדה, מר טל וחברים אחרים, שבו לכולנו יש הסכמה, אין לי ספק בזה, זה טובתו של הציבור. אין דבר יקר יותר לפרטנר ואין לי ספק שלמפעילים האחרים מציבור הלקוחות שלנו, מפני שאחרת אין לנו פרנסה, אין לנו הכנסה, חבל על הזמן.

חברת פרטנר לא מייבאת מכשירים סלולאריים אלא בשוליים. וחבל לדבר על השוליים, כי אני אגזול את הזמן על כל מיני ייבוא נקודתיים. ציוד קצה סלולארי מיובא לישראל ע"י גופים שרובם ככולם יושבים בחדר הזה. רובם ככולם נכון להיום מייבאים ציוד סלולארי מן הטובים של הטובים.

אתם קונים מהם?

אנחנו קונים מהם. מדובר בחברות בטופ נכון להיום. הזכיר כאן המנכ"ל או המשנה למנכ"ל
שבעקבות בג"צ הוא כפה עלינו, על פרטנר, לחבר לרשת שלנו מכשיר מהמזרח הרחוק, אני לא אנקוב בשמו, כי הוא אמר, אתם חושבים שבמכשיר הזה יש פגמים מסוימים, אבל אנחנו חושבים שהפגמים הם לא כל-כך נוראיים וכמו שמשה נאם בפניך, זכותו של הקהל, להבין.

למה רק על פרטנר, זה לא על חברות אחרות?

כי המכשיר הספציפי הזה עובד ברשת GSL והיבואן משום מה, נכון לאותה נקודה, ביקש
להתחבר לפרטנר ובמקרה זה אני אומר, לצערי, אני מתנצל מישאל, לא לסלקום. כך שהצרה היתה רק שלנו.

בנקודה הזו אני רוצה לעצור. אתה אומר שאתם קונים את המכשירים מגופים שמייבאים אותם.
את מה שאתם רוצים לקנות. למה אני צריך את התיווך שלך בעניין הזה? למה אני לא יכול לקנות את זה ישירות מהיבואן? אם זה מכשיר שאתה ממליץ עליו.

אתה לא צריך לשאול, אני מעוניין שתעשה זאת.

זה שאני אקנה את זה ישירות ולא בתיווך שלך, זה יוזיל את המכשיר?

פרטנר מצהירה שאין לה שום אינטרס במכירת המכשיר באמצעותה. ההוצאה הגדולה ביותר
של פרטנר זה על סבסוד מכשיר שהיא מוכרת ישירות.

כלומר, אתם לא מרוויחים על המכשירים.

אנחנו מפסידים על המכשירים, זה מופיע בדוחות שלנו כמה מאות שקלים על כל מכשיר בממוצע.
אנחנו תומכים תמיכה מלאה בטובתו של הציבור שיקנה את המכשירים ממי שמוכר אותם, בכל דרך שהוא רוצה. אבל בדרך פלא נודע לנו, וזה לא בדרך פלא מפני שהוא חייב היה להביא את המכשיר לבדיקה, שהמכשיר האמור מנפק 18% מהשיחות. אומר משה גלילי, קודם כל, זה לא 18% זה 5%. תסלח משה, אם טעיתי במספר. אני אומר 18%, בדקנו. אבל בוא נניח שזה 5%. ז"א 5% מהמקרים מתנתקת לך שיחה, למי אתה תבוא בטענות.

אליך.

אבל אתה לא יכול לבוא אלי בטענות. על מנת שאותו מכשיר לא יתנתק 18% או 5%, היצרן
צריך להכניס בו שינויים והיצרן הזה לא מעוניין להכניס בו שינויים.

בחשבון הזה שאתה שולח לי פעם בחודש, אתה יכול לציין על איזה מכשירים אתה ממליץ?

בודאי.

אז אל תמליץ על המכשיר הזה.

אני לא ממליץ. כאן הגעת לפתרון מה אנחנו אומרים. אנחנו סומכים לחלוטין בייבוא
מכשירים מן הגורן ומן היקב, ובלבד שהמכשירים האלה יהיו בטיחותיים, באספקט הסוללות, באספקט ה-SAR שדיברו עליו קודם בכל אספקט אחר. ובלבד שלא יפילו רשת כמו שאמר מקודם אולניק המקרה האומלל הזה של סלקום בחודש אפריל שנת 1995, ותשים לב, לא היה מדובר במכשיר זבל, אלא במכשיר של חברה מכובדת. אבל לזה אני מוסיף עוד דבר או שניים ותזכרו. היום אולי זה קשה להבין אבל בעוד שנה, כולם יבינו את זה. המכשירים האלה טובים ככל שיהיו, או פחות טובים, הם מלאי תכונות. יש בהם מאות תכונות. אני מחזיק כאן מכשיר יוצא מן הכלל שקיבלתי מחברת נוקיה. אני מנסה אותו, המכשיר הזה ואני מתנצל בפניך, כי אני לא אומר בזה שהמכשיר הוא לא טוב, המכשיר הוא מצוין. המכשיר הזה יודע לצלם, לכן לא נתנו לי להכניס אותו לכנסת, היה צריך אישור מיוחד. בעוד חצי שנה או שנה, כמעט כל המכשירים יהיו עם מצלמות. אבל המכשיר הזה לא יודע להעביר תמונות MMS מהמכשיר הזה אל מכשיר אחר ברשת פרטנר. המכשיר לא יודע להתחבר לחדשות הכתובות כשכל מכשיר אחר שעובד אצלנו מתחבר אליהם.

נכון לרגע אני פותח את הטלוויזיה, אני רואה כאן מכשיר 9 ש"ח לחודש, שלוש שנים. אני אצלך
בכיס שלוש שנים. אני יכול לקנות ממויש'לה את המכשיר הזה, אני לא בכיס שלך שלוש שנים.

אל תהיה, גם עכשיו אתה לא חייב להיות.

כמה עולה מכשיר כזה קטן.

אני חוזר ואומר, אין שום חובה להיות קשור לרשת סלולארית. לא שלוש דקות, לא שלושה
חודשים ולא שלוש שנים. שלם את מחירו של המכשיר ותלך.

2000 ש"ח עולה המכשיר. יש פה יבואן של מכשיר דומה. כמה יעלה לי אם אני קונה את זה ישירות
ממך.

מכשיר שאתה מכיר.

בסביבות ה2500- ש"ח.

אבל זה לא המחירים שבחו"ל, עם כל הכבוד לכם.

אדוני היו"ר, גם בחו"ל המחירים שנראים לך נמוכים, הם מסובסדים ע"י החברות. ואת אותה
קשירה שאמרת קודם לשלושה חודשים או לשלוש שנים, הם קושרות אותך. זאת הנורמה.

אדוני, אני מצהיר, אין שום חובה להתקשר אלינו לשלוש שנים. והאמן לי, תרשה לי להגיע לעניין הזה. כי העניין הזה בסופו של דבר יפגע בציבור. אנחנו תומכים בייבוא חופשי. הביאו את המכשירים הנפלאים האלה או מכשירים נפלאים אחרים, כתוב על העטיפה media massaging multi, כתוב כל מיני דברים נפלאים, האדם שקנה ינסה להפעיל את זה עם רשת אורנג' או עם רשת אחרת, והתכונה הזאת לא תעבוד. מה הוא יעשה - הוא שילם במיטב כספו.

אני צריך לצפות ושוב אני לא מתכוון חלילה לפגוע בנוקיה או במוטורולה או במישהו אחר, שהיבואן והמוכר יסביר לצרכן איזה תכונות לא עובדות במכשיר וזה יכול להיות שונה בין רשת סלקום לבין רשת פרטנר.

הייתי באירופה יחד עם משלחת של אנשי עסקים שנסעה לסקנדינביה לעזור לבעיות שבין סקנדינביה לישראל. משה קודם סיפר לך על התהליך הוולונטרי באירופה. שאלתי אותם האם אתם מאפשרים בתהליך הוולונטרי הזה, שהוא דרך אגב, לא תהליך פשוט בכלל, תהליך מאוד מורכב, יש לו בו בין 1000 ל1500- בדיקות. אבל סומכים האירופאים על היצרנים האירופאים. אתה רמזת קודם נכון. יש כאן פרוטקציוניזם אבל מסוג אחר, כי הבדיקות הן רציניות. הם סומכים על היצרנים שהם יעשו את הבדיקות האלה במעבדות היצרן.

שאלתי את האיש הנכבד מחברה X האם אתם סומכים על מכשירים מארץ מסוימת מהמזרח הרחוק, הוא אמר, אנחנו עוד לא בדקנו את המפעלים באותה ארץ. מדובר על ארץ גדולה. אמרתי לו, אבל בכל זאת אפשר למצוא באירופה ציוד מאותה ארץ. הוא אמר לי לא, אין להם עדיין אינטרס לייבא מאותה ארץ לאירופה. במילים אחרות, אנחנו האירופאים נסגור את עצמנו עם מערכת של בדיקות. אל-פסל, החברה הישראלית שהוזכרה קודם, אפשר להזמין אותה לכאן, בילתה תהליך של חודשים ארוכים שעלה לה מעל 100 אלף דולר כדי לעבור את תהליכי הבדיקות האלה.

שרון פליישר מפלאפון, ותתייחסי גם לאירוע שהיה באותה הזדמנות.

אני אתייחס קודם כל לדבריו של חה"כ טל. פלאפון לא חושבת כלל שהשוק הזה פרוץ. אנחנו
נשאלנו לגבי הסוללות בלבד. בעניין הסוללות חברת פלאפון חושבת שהיה נכון שיהיה תקן ישראלי, שיקבע סטנדרטים בסוללות. בגלל שאין תקן כזה - הסוללות שאנחנו מביאים בעצמנו, אנחנו בודקים אותם ע"י מעבדה חיצונית, ע"מ לראות שבאמת הם עומדות בכל הסטנדרטים.

למען הגילוי הנאות, אני רק אומר שאני ציטטתי את מה שנמסר לי בדוח של המ"מ שלנו שעשה
עבודה בדבר בנושא והם היו בקשר עם פלאפון. ז"א אני ציטטתי רק מה שנמסר לי ע"י מכון מחקר ומידע.

ולכן עד שלא יהיה כזה תקן ישראלי, כמו שנאמר פה, גם אין תקן עולמי, הסוללות האלה במידה
ואנחנו מביאים אותם, אנחנו עושים את הבדיקות ע"מ לוודא שבאמת הם עומדים בכל הסטנדרטים.

אתם עושים מדגמית, או כל סוללה?

אני סמנכ"ל ציוד קצה בפלאפון. בעצם שאנחנו מייבאים ציוד לבד, מאחר ואין תקן, לנו חשוב
שבעצם הבטיחות, שחלילה לא יקרה משהו. אנחנו בעצם בדקנו מה עושים במעבדות, מה עושים בחו"ל ואימצנו סט בדיקות שבעצם אנחנו מנסים, אפילו ליצור פיצוץ בסוללה ולראות את כל הנזקים שאנחנו גורמים לסוללה בכיס, במים, שחלילה לא יקרה משהו.

שאל אותך חה"כ טל האם לגבי כל הסוללה.

זה בתהליך האישור. מדגמית עפ"י התקן, עפ"י סטנדרט מדגם מהסוללות שמגיעות, עושים בדיקה. אחד, מוודאים שמה שאישרנו זה מה שמגיע. היו מקרים שבעצם הגיעו דברים אחרים. כל סוללה לוקחים מדגם מהמשלוח, בודקים שזה אכן מה שהזמנו, אכן מה שבדקנו ואכן מה שאישרנו. כי בעצם אנחנו מפחדים שיכניסו דברים אחרים.

לגופו של עניין, לגבי אותה סוללה, בעצם אותו מקרה שקרה עם הסוללה, בעצם עדכנו אותנו על הסוללה שהתפוצצה בירושלים. אז הלכנו לראות מה זה ובעצם ראינו שזו סוללה שהיא נושאת מדבקה של חברת סמסונג עליה שבעצם לא יובאה דרך פלאפון. היה שם אחריות של חברת אחרת. בכל מקרה עירבנו את היבואן, חברת סאני-אלקטרוניקה, שגם בעצם הם הביאו גם את אנשי סמסונג, בעצם בהסתכלות משותפת נראה שהסוללה שהובאה, מישהו זייף סוללה של סאני.

עפ"י החקירה של המשטרה, נאמר חד משמעית, זה לא זיוף.

על הסוללה הזו יש מדבקה, לקוח תמים יכול לחשוב שקנה סוללה אורגינלית של סמסונג. רק
איש מקצוע יכול להסתכל בפנים ולהבין שזה לא אותה סוללה. עכשיו זה נכנס לנושא אחר שלא קשור ולא עם תקן, בעצם איך מונעים אפילו אם יש תקן, שמישהו לא יזייף כאלה דברים. יש לזה גורמים מצוינים. סוללה כזו נמכרת כנראה בדולר-שניים, שמישהו נראה שאפילו מרכיב באיזה חצר אחורית, במקום להביא בעצם סוללה שאפילו אם אנחנו מביאים סוג מקביל.

אדוני היו"ר, אני לא יודע אם התכוונת שקבעת את הדיון הזה דווקא היום, אבל למי שלא יודע,
היום לפני תשע שנים, התפוצץ טלפון סלולארי בעזה על האוזן של יחיא עייש.

אני רק חוזר לחזק את הדברים, לפחות חלק מהדברים שעדי אמר, אבל עוד לפני כן. צריך להבין שהסיפור הזה של ייבוא מכשירים מכל מקום בעולם, בעצם מתפתח מאוד בשנים האחרונות. בין היתר בגלל ששתי הרשתות הסלולאריות העיקריות, סלקום ופרטנר, עובדות בשיטת ה-GSM שבה אתה יכול לקנות מכשיר בכל מקום וכל מה שאתה צריך, זה בסה"כ להחליף את ה-sim card שלך. וגם אם אתה קונה את המכשיר בצרפת או באיטליה או בפולין, אתה יכול לבוא אתו לארץ. ואנחנו יודעים שיש היום, אתם רואים יש המון אנשי עסקים שנוסעים לכל מקום בעולם והם רק רואים שהמכשיר הכי חדש רק יצא, הם קנו את זה בדיוטי-פרי של ציריך או בניו-יורק איפה שהוא. ומיד מביאים את זה לארץ ומבסוטים ומראים את זה לכל העולם.

ההבדל הוא שהנוהל הזה שמשרד התקשורת שמתכנן לעשות או שוקל לעשות, עלול להפוך את אותו טפטוף לשיטפון. ובמקום שיביאו לפה מכשירים שהם טובים, גם יש פה מכשירים שהם בעייתיים.

מה העמדה שלכם?

בכל זאת אני חושב שכדאי שאנשים יבינו את הרקע. הרעיון לפתוח את השוק הוא רעיון נכון,
הוא רעיון נכון כלכלית. הוא גם, כמו שעדי אמר, טוב לחברות. כי אנחנו היום על כל לקוח שקונה מאיתנו מכשיר, אנחנו מפסידים כסף.

אפשר לראות את זה במאזן שלכם?

בודאי. צריך להבין לכאורה החברות הסלולאריות היו צריכות להיות הראשונות שיהיו בעד זה. כי זה
גם ישפר את מצבנו בסופו של דבר מול היבואנים הקיימים, שאנחנו קונים.

וצריך להגיד משהו על היבואנים הקיימים של סלקום ופרטנר וגם פלאפון עומדים מולם. אין ספק שמדובר בחברות שמייבאות את המוצרים הכי טובים שיש בעולם. נוקיה, סמסונג, יתר המכשירים שהחברות מוכרות פה, הם מכשירים מהליגה הלאומית העליונה. אין שאלה בכלל.

צריך להבין שלהבדיל מהרציונל שפעל נכון כשמשרד האוצר ב93- החליט לפתוח את המשק לחשיפה לטקסטיל שאמר, במקום שתקנה חולצה ב50- ש"ח, לך לשוק, תקנה חולצה ב10- ש"ח, אחרי דקה היא תיקרע לך.

אני מקבל מסלקום חשבונית של שני עמודים. מה אין שמה מקום להכניס כמה שורות שיגידו לי על
איזה מכשירים אתם ממליצים?

אין לנו בעיה, אנחנו גם אומרים את זה. הבעיה שעכשיו הטפטוף הזה שנמצא בשוליים. היום
אתם יכולים להיכנס לאתר שנקרא ol shall, זה אתר מכירות פומביות מאוד מוכר. יש בו נכון לעכשיו, עוד לפני שנוהל האישור שונה, נוהל ייבוא ציוד קצה שונה, יש בו למכירה 14 מכשירים סלולואר שאין להם אישור סוג בישראל.

אתם מפרסמים באיזשהו מקום את הנזק שעלול להיות מקניית מכשיר שהוא לא כל-כך מתאים.

יכול להיות שאנחנו צריכים לעשות את זה.
אנחנו חושבים שצריך שיהיו שלושה דברים.
חברות הסלולאר הישראליות, גם סלקום גם פרטנר, לפעמים מגלות תקלות שמכשירים גורמים לרשת, אני לא מדבר רק על התקלה שהיתה בשנת 95.

תגיד לנו מה העמדה של סלקום.

יש לנו שלוש נקודות. אנחנו חושבים שאסור שהטפטוף הזה יהפוך לשיטפון כי זה פוגע
בצרכנים. כמו שאמרת, בשוק מחנה יהודה אפשר לקנות מכשיר. אני מחזיק פה ביד מכשיר של חברה שנקראת copytall זה מכשיר שנמכר בשווקים בישראל, והוא למשל לא יודע לדבר עברית. הבן-אדם מגיע לחנות רואה מכשיר בחלון הראווה, הוא קונה אותו ב600- ש"ח, הוא אומר, יופי של מכשיר, המכשיר הכי יפה, לא מוכרים לי כזה דבר, לא בסלקום, לא בפרטנר, ולא בפלאפון. מגיע הביתה פותח אותו ורואה שהמכשיר לא יודע לדבר עברית. הטקסטים שלו רק בסינית.

זה לא קשור לנוהל, אז יש מישהו שהצליח להבריח למדינת ישראל ציוד קצה, בלי ששמו לב
והוא מוכר את זה.

אבל בנוהל אתה לא נתת לזה תשובה. חשוב לנו מאוד עניין איכות הרשת. וצריך להבין שהם
אומרים שמגיעים מכשירים מאירופה, אירופה זה לא רק צרפת ואיטליה שהן מדינות מתקדמות. אירופה זה גם פולין וגם מדינות אחרות שהן מדינות שהן חצי עולם שלישי.

בנוהל אישור ציוד קצה יגרמו לכך שזה לא יוכל להגיע הנה, וגם אתם שיגידו לכם לחבר, שאתה
רוצה להתחבר אלי, אני בא אליך.

אתה קונה מכשיר בשוק, אתה לוקח את הטלפון שלך, יש לך טלפון שהוא טלפון של נוקיה.

אז לאן אני בא עם המכשיר הזה?

אתה לא צריך לבוא לאף מקום. מוציא את ה-sim card מעביר אותו וזהו נגמר הסיפור. לא צריך
אישור מאף אחד. עכשיו, אותו טפטוף יהפוך לשיטפון. כי בסופו של דבר, כל מה שאתה צריך, אתה לא הולך לסלקום ואתה לא הולך לפרטנר, אתה לוקח מפה מוציא את הסוללה, מוציא את ה-sim card, את אותו צ'יפ קטן שיש פה, ומעביר אותו מכאן לשם.

הכרטיס הזה שאתה מדבר עליו, בכרטיס יש עוד נתונים, האם יכולים להשפיע על הנתונים?

התשובה היא לא. כי כמו שאנחנו אומרים ברחוב, צריך שידע גם לקרוא וגם לכתוב. אז לצורך
העניין, כי הוא יודע לכתוב עברית, הוא צריך בסופו של דבר שגם המסך, ידע לקרוא את העברית הזאת. והעברית שמופיעה על ה-sim' למשל רשימת טלפונים, הוא יכניס אותה לתוך המכשיר, ויוצא לו gibberish. חה"כ שמחון ישלח SMS לבן שלו או הבן שלו ישלח לו SMS , הוא לא ידע לקרוא אותו. ולכן הדבר הזה הוא קריטי וצריך להבין את זה.

1: איכות הרשת, 2: העברית. אנחנו משקיעים המון כסף בתכנים בעברית. בפורטלים סלולארים וחדשות ועדכוני תנועה במולטי מדיה. כל הדברים האלה ברור שהמכשירים האלה שמגיעים לפה היום בטפטוף ומחרתיים בדלת הראשית, ייכנסו לפה והצרכן לא יוכל להשתמש בשירותים האלה. 3: השירות ללקוחות.

אני רוצה לשמוע את היבואנים. בכמה זה מוזיל לנו.

אני רציתי להתייחס לסוללה המתפוצצת. הסוללה המתפוצצת ללא שמץ של ספק, היא סוללה
מזויפת שכפי הנראה מיוצרת במפעל זיופים בעזה.

יש בעיה שאין תקן. אני לא מבין מה זה תקן לא רשמי. אם אין תקן רשמי - אז אין תקן. אין תקן לסוללות. היבוא של סוללות פרוץ והזיוף שלהם בעזה ודאי ודאי שהוא פרוץ.

אבל גם אם יהיה תקן וזה מזויף זה לא מכסה.

כנגד תקן צריכים להיות אמצעי אכיפה. אני חושב שמדינת ישראל היא מדינת חוק, אבל יש לה בעיה
עם אמצעי האכיפה שלה מסיבות כאלה ואחרות. ולכן אם לא יהיו לנו חוקים שאוכפים אותם, יהיו פה סוללות מתפוצצות.

אתם יודעים שבעזה מזייפים, מאיפה מגיע לך המידע?

לא, הגיע. אם היה מגיע - אז היינו עושים משהו.
זה מידע שמסרו לנו, אנחנו בודקים אותו.

המהלך הזה של התקשורת יוזיל את המכשירים לצרכן הישראלי.

אני לא בטוח שהוא יוזיל את המכשירים לצרכן הישראלי. המכשירים במדינת ישראל נמכרים
בחבילות של זמן אוויר, זה החוזה לשלוש שנים. העובדה שאנשים לא משתחררים ולא קונים רק את הכרטיס.

מה אני מרוויח מהדבר הזה?

אם המהלך הזה יהיה מלווה בסטנדרטים ברורים, מי בודק את המכשירים, מהו סף הכניסה של
המכשירים, מה סף הבטיחות של המכשירים, מי נותן שירות למכשירים וגם על זה תהיה מערכת אכיפה, יכול להיות שהמהלך הזה הוא מהלך פנטסטי. הוא יפתח את השוק לתחרות חופשית והוא יאפשר ייבוא של מכשירים טובים ובדוקים ומשרתים כמו שצריך, ויכול להיות שהכלכלה החופשית תעבוד והכל יהיה בסדר.

אני כבר מזמן הצעתי לשנות את השם של הועדה שלנו, לועדת החאפריות והפיראטיות. כי כל נושא
שמובא הנה, כמעט כל נושא, אנחנו עוסקים בחאפרים, בפיראטים, אם זה תחנות דלק, אם זה טלפון סלולארי או כל נושא שאנחנו עסקנו בו.

ומה שנדרש ככל הנראה זה חוק כל החוקים, שחוקים צריכים לאכוף. ז"א, הבעיה המרכזית. אז בהינתן כל אלה שיש לנו מדינה של חקיקה, אבל חוסר אכיפה. וזה עובדה. אנחנו צריכים לתת את הכלים בשביל ששוק חופשי יוכל להתקיים פה במדינה הזאת. כי אנחנו כולנו בעד שוק חופשי. שוק חופשי לא יכול להתקיים בלי שקיפות, גם בלי מידע. השקיפות היא באיזה סטנדרטים מכשירים צריכים לעבוד - אף אחד לא יודע. זה גם צריך להיות בשפה מובנת לציבור הרחב ולא רק של המומחים. כי אני לא מבינה כלום אם יגידו לי מספרים.

יותר מזה, אני גם אמרתי בישיבה הקודמת שדיברנו על הקרינה, חברות הסלולאר כבר נותנות עלון עם ידע שאכן המכשיר שלי יש לו קרינה ואין שם שום ידע משווה, שזה מקרין יותר מזה וזה פחות מזה. אז מה זה עוזר לי שיש לי מספר.

מכיוון שאני גם יו"ר ועדת מדע וטכנולוגיה ועסקנו לפחות ב5- ישיבות אולי יותר בנושא קרינה מכל מיני סוגים. אני יכולה להגיד שלא כולם אומרים שזה לא משמעותי הקרינה. צריכים מידע עובדתי, אני חושבת שמשרד התקשורת, אדוני המנכ"ל, צריך להיות זה שמתריע לציבור עם חברות הסלולאר על כל מיני טלפונים של כל מיני חאפרים שמסתובבים פה וצריכים להבין שלא הכל עובד פה ושאתה עלול לזרוק את כספך לשלים אותו על קרן הצבי. זה צריך ליידע את האנשים בצורה ברורה. וצריך גם מעבדות שאם אני רוצה לבדוק את מה שקניתי, שיהיה לי מעבדות בלתי תלויות, הן לנושא הקרינה והן לנושא הסוללות. וגם זה צריך להיות מוכר וידוע לציבור.

הייתי לא מזמן בנחל שורק, ואני חושבת שהגיע הזמן ואולי נעשה את זה ביחד שנרצה להפוך את מכון המחקר, למרכז לאומי לבדיקה בנושא של קרינה.

זה עלה בישיבה קודמת.

אנחנו צריכים לקדם את זה. לפחות את הנושא של הקרינה, גם של מכשירים סלולאריים וגם של
אנטנות. כל נושא הקרינה יהיה מרוכז שם ושנדע שיש גוף לאומי-ממלכתי שהוא נטול פניות, שכל אזרח יכול לבוא ולבדוק שם. ואם אנחנו נדע שיש גורם כזה - לפחות נדע שתחום מסוים פתרנו.

מה שאני הבנתי ממר ניסני, שבתהליך הקרוב לא יוצא שום דבר לצרכן, ואפילו אתם מעדיפים
את העמדה של החברות הסלולאריות.

אני חושב שהתחרות היא תחרות שתשפיע לאורך זמן. קשה להגיד שלמחרת בבוקר שיפתחו כמו
שיפתחו, זה ישפיע על המחיר. אני מניח שהתחרות תעשה את מה שהיא עושה בכל השטחים. יחד עם זאת, אני מצטרף פה למה שנאמר, שזה צריך לבוא באמת עם תמיכה מסודרת של בדיקות, של תקנים שצריכים לקבוע. לבדוק שאכן עומדים בסף, אתה תהיה מסוגל לתת שירות לציבור, יש לך מעבדות.

שאתה כצרכן תדע שיש מעבדה ויש יכולת לתת שירות ויש תקנים ואני בהחלט חושב שהסוללות צריכות לעבור מהלך של תקנון, כדי שבאמת לא יהיו אירועים מהסוג שקרו. אבל אני חושב שלאורך הזמן, התחרות תשפיע בצורה חיובית.

אם צרכן רכש מכשיר זול יותר בגלל שהוא לא מקבל שירות, בגלל שאין אחריות ואולי זה גם
יתפוצץ לו, אז זה לא כלכלה. הלוא עולה לתחזק את המכשירים האלה, הון תועפות. אנחנו מחזיקים 29 חנויות במדינת ישראל, 19 נותנות שירות, בתור יבואנים.

החברות שמוכרות את הקווים ואת זמן האוויר, מחזיקות עשרות מרכזי שירות בארץ. זה עולה כסף. עכשיו, שיבוא מישהו חאפר ויזרוק את המכשיר על השולחן ולא ייאכף עליו שירות שאנחנו נותנים, הוא ימכור אותו יותר בזול. גם אני יכול, תוריד לי את השירות, תוריד לי את האחריות, תוריד לי את צרכי התקינה, אני גם כן מוכר בזול יותר.

זה התפקיד של משרד התקשורת.

התאפקתי הרבה זמן היום ואני שמח שהתאפקתי. הבנתי שאנשים לא יודעים שמאז שנת 2000 יש
תקן ישראלי לסוג הזה. למה אנשים לא יודעים - כי התקן לא הפך לחוק. מכריזים עליו כתקן רשמי. בנושא של איך נאכוף ואיך נדאג שכל הסוללות וכל היבוא יתאים. כאשר הופכים לתקן רשמי, אפשר להכניס את התקן למה שנקרא לתוך צו ייבוא חופשי.

משנת 2000 עד 2004 התקן לא הפך לרשמי, למה?

גרישה אולי ייתן את התשובה לזה, כי לא הוא הופך תקן לרשמי, אלא משרד התמ"ת הופך את
התקן לתקן רשמי. אבל במדינת ישראל אכיפה בנושא תקנים היא מבוצעת א: ע"י הכרזת התקן כתקן רשמי, זה מאפשר את תוצרת הארץ ואת הזיופים וכל מה שדיברנו לאכוף שיתאימו לתקן. מצד שני, מכניסים את התקן הזה מול פרט המכס גם לצד ייבוא חופשי וכך גם דואגים שכל הייבוא ייבדק ויתאים לתקנים. אז כל מה שצריך לעשות עכשיו זה להכריז על התקן כרשמי.

למה אתם לא מכריזים על זה כתקן רשמי?

אני מבקש להתייחס בהסתייגות לדבריו של עמיתי, צבי אגוזי ממכון התקנים. כי כמובן למכון
התקנים יש גם אינטרס כספי רציני מאוד שהתקן יהיה רשמי ויהיה צורך לבדוק את כל הסוללות וגם סוללות נטענות.

הנושא הוא נושא מורכב ביותר ועל כך נאמר במשרד התקשורת. קודם כל לא ניתן לייבא גם סוללות וגם רכיבים אחרים של הסלולאריים ללא אישור משרד התקשורת. מדוע - בשנת 2001 היה דיון בביהמ"ש העליון, ערעור חברת יורוקום נגד מכס. המכס תבע את יורוקום ב10- מיליון ש"ח על אי תשלום סיווג לא נכון של סוללות בין היתר. כתוצאה מדיון שם התקבלה החלטה, פסק ביהמ"ש העליון לערעורים, שיש לקחת את הסוללות לטלפון סלולארי המשלימות את גב המכשיר להעביר אותה מסיווג של מצברים או סוללות נטענות לסיווג של רכיבים של טלפון סלולארי.

מכון התקנים אומר שמשנת 2000 יש תקן, מה קורה?

אני מבקש תקן שמספרו 5020, תקן יחסית חדש, משנת 2000, שהתקן הזה הוא אימוץ תקן
אמריקאי משנת 1997 ובתקן הזה נאמר: "תחום התקן - דרישות של התקן אינם חלות על סוללות שנבחנו לשימוש במוסד שבו חלות על השילוב של הסוללה והמוצר דרישות של תקן המוצר". במילים אחרות, ברגע שאנחנו התחלנו והתחלנו הכרזת רשיונות על התקן. יצא מכתב שלי שהשר שוקל להכריז רשמיות על התקן, התחיל התהליך, יש עיצומים וקצת עיכוב. יחד עם זאת, אני צופה שלא נוכל להכריז רשמיות על התקן. התקן לא חל על הסוללה כאשר היא משמשת כמשלימה.

תשובה לחה"כ פולישוק-בלוך, למכון התקנים יש יכולת בדיקות מהטובים ביותר בעולם ואת
מוזמנת לבוא לבקר אותנו, לא רק את נחל שורק.

עדיין משרד התקשורת בהחלט יכול להתנות את התנאים שלו, למרות שהתקן הוא תקן וולנטרי,
הוא יכול להתנות את תנאי ההתאמה לתקן.

אני רוצה להתחיל קודם כל בנושא הבטיחות. עלו פה כל מיני טענות. קודם כל שמחנו לשמוע
שהתחיל הליך של הכרזת תקן רשמי. ואם אכן יש בעיה והתקן יחול באופן חלקי, אז אולי לפני שקובעים את התקן רשמי, ומגלים שהוא חלקי בלבד, שווה לעשות תיקונים בתקן, ולפחות לעשות אותם במקביל כדי שלתקן תהיה משמעות. יש פה איזה אחדות דעים, כולם מסכימים שצריך תקן רשמי, אבל איכשהו זה לא קורה.

לגבי נושא ייבוא המכשירים - קודם כל רק הערה אחת לגבי הנושא של החאפרים, עבריינים וכו'. כמו שנאמר כאן ע"י חה"כ פולישוק-בלוך יש הרבה מאוד בעיות עבריינות זיופים וחאפריות בכל מיני תחומים. והטיפול בהם צריך להיות טיפול מערכתי כולל לשיפור האכיפה ולא לבוא בכל פעם שרוצים לפתוח שוק לתחרות, ולהגיד, אוי ואבוי יהיו חפארים. מהדוגמאות שעולות פה רואים שחפארים קיימים כבר כיום.

אנחנו לא נגד זה שתהיה תחרות בשוק, אולי בטווחים הארוכים אולי זה גם יוזיל את המחיר
לצרכן וייתן לו מרחב תמרון גדול יותר. אנחנו צריכים לאזן בין התחרות בשוק לבין הבטיחות. שהבטיחות היא מרכיב מאוד חשוב. השאלה מי בעל הבית של הבטיחות. הבעל בית של הבטיחות של החברות הסלולאריות ושל אחריות המכשיר. שהציבור ידע שלא כל מכשיר שניתן להביא, יכול להתאים לחברה כזאת או אחרת. הם צריכים לאשר את המכשירים האלה ולומר אלו מכשירים שלא עובדים אצלנו.

שיפרסמו.

מאה אחוז. לכן צריך לתת לו כלים נוספים, לראות בהם כתובת שאחראית. כפי שהדברים
נראים כרגע, בלי לפגוע חלילה בדברים שנאמרו פה ע"י משה גלילי וע"י המנכ"ל, אז אני לא רואה שהעניין הזה בשל.

מצד שני, אני רוצה לראות איך משרד התקשורת מתכוון מחר בבוקר להחליט שזה מיושם. מה תהליך העבודה פה? אנחנו לא מצליחים להבין האם זה רק בדיון, בבדיקה או במחשבות. או שמשה גלילי ביום ראשון בבוקר מתכוון להוציא הוראות ביצוע. אם זאת הכוונה שלכם - אני אציע הצעה אחרת. אם אתם עדיין בתהליכי הידברות ותחזרו אלינו לדווח לנו מה קורה - זה סיכום אחר לחלוטין, שתדעו.

קודם כל, רוב המקרים, תחרות חופשית מטיבה לצרכן. זה לא איזה כלל שצריך להעמיד את
העובדה. ומצד שני, בכל תחום וגם בתחום הזה, צריך להיעשות בהסכמה כדי שהתחרות לא תגרום נזקים לצרכן. ונאמר פה, ייתכן שצריך לחדד את הנהלים המקדימים גם לבדיקת הבטיחות של כל מכשיר שמאושר וגם לבדיקת ההתאמה של כל מכשיר לרשתות השונות, לפני שהם מאושרים.

אגב בעניין הזה, עלתה השאלה מי צריך להיות אחראי על הבטיחות - האחריות לבטיחות לדעתנו צריכה להיות של המדינה וזה לא צריך להיות האחריות של חברות הסלולאר, גם אם חברת הסלולאר הן גדולות ומכובדות, עדיין אנחנו לא סומכים עליהן להיות אלה שקובעות מה בטיחותי ומה לא בטיחותי, וצריכה להיות אכיפה. והפעם נכנס העניין הרשמיות של התקן, בין היתר לסוללות.

השאלה של ההתאמה לרשתות, בפירוש צריך שבתוך הנוהל שבו קובעים אילו מכשירים ישווקו בארץ, תיבדק במסגרת הנוהל, גם ההתאמה לכל אחת מהרשתות. התאמה בכלל והתאמה לכל אחת מהפונקציות שמציע המכשיר. וצריך להסדיר גילוי מאוד הגון לצרכן מה בדיוק הוא קונה. ז"א, ברור לחלוטין שכאשר מישהו קונה מכשיר שכל משהו שהוא מדבר וכותב סיני, אז פגם מהותי במוצר.

את מה שאמר שהאיש היקר הזה, אני לא מצליח להחדיר לעמיתי, משה גלילי. ואנחנו חברים בלב
ובנפש. מזה שלושה חודשים מפני שהוא הולך בגישה שאומרת, אני חייב לפתוח את השוק לתחרות.

בתוך הנוהל כרגע כתוב במפורש שבתוך רשיון הסחר חייב להיות בצורה ברורה ושקופה כל
הפונקציות שהמכשיר הזה כולל, בצורה בולטת לצרכן. על זה כבר ניתנה תשובה בתוך הנוהל.

אני אמרתי בדברים שלי קודם, יש לנו דילמה. שאנחנו לא החלטנו לאיזה כיוון אנחנו הולכים. אני רוצה להציע לך אדוני היו"ר, אנחנו נפרסם את טיוטת הנוהל בתוך אתר האינטרנט של משרד התקשורת. ונביא אותה לעיון יו"ר הועדה והחברים האחרים. ואנחנו בהחלט נבוא ונשמח לקבל תגובות, למרות שכבר עשינו סקר על הנוהל הזה פעמיים, עם כל התעשייה. בהחלט אנחנו נשמח לשמוע עוד פעם הערות, בין אם זה מהציבור ובין אם זה מהגורמים האינטרסנטים, היבואנים והחברות בעניין הזה. כולל הערותיו של יו"ר הועדה או חברי-הכנסת. ואם אדוני יזמין אותנו לדיון שוב, ודאי שנגיע.

בוא נגדיר עכשיו איזה לוח זמנים אתם נותנים.

אתה תבחר את לוח הזמנים.

אנחנו בעצם מעבדה שראתה בחמש השנים האחרונות למעלה ממיליון וחצי סוללות שהגיעו
אלינו לשירות. ואני יכול להעיד על עקומת ירידה דרסטית בבטיחות ובאיכות.

ז"א, היום הבטריות פחות בטיחותיות בישראל?

פחות בטיחותיות. המפעילים נלחמים בשיניים להכניס סחורה איכותית. היבואנים המובילים
מביאים סחורה איכותית, אבל השוק פרוץ לכל חנויות המכולת להביא משטחים של סוללות לא בטיחותיות. משטח כזה יכול לבוא למטוס ולהפעיל מטוס. זה יכול לפגוע במחשבים אצל היבואן עצמו וזה יכול גם להתפוצץ שזורקים את הסוללה. מבחינה טכנולוגית, הסוללות הולכות ומשתנות. לדעתי, הנושא הזה של תקינה הוא דבר מאוד מורכב, התחום הזה הוא לא רק מתבטא בסלולאר, הוא מתבטא במצלמות וידיאו, ציודי מדידה, כל העולם הופך ועובר לסוללות נטענות.

היום יש שיניים למשרד התקשרות כי בעצם בא המחוקק ואמר, שהסוללה מהווה חלק ממכשיר, היא צריכה לעבור דרך משרד התקשורת. יכל להיות שמכאן משרד התקשורת אומר, אני עושה בדיקה או לא עושה בדיקה, אבל הסוללה עוברת היום דרכו, והוא הראשון ולו הכי קל היום לשים את היד על הדבר.

קודם כל אני אתחיל עם מה שכרגע שמענו. ולכן אני הבאתי את הנושא הזה לדיון משום שהחשש
שלי הוא ממה שעתיד לקרות בנושא של סוללות. אז מצב הבטיחות כפי שבא לידי ביטוי כרגע ע"י המעבדה הספציפית הזאת, אני לא חושב שצריכה להידלק נורית אזהרה לוועדה הזאת אלא אבוקה. ולכן אני חושב שצריך לעשות סדר בבלגאן הזה ואנחנו צריכים להקצות את הזמן הדרוש כדי לבחון את הנושא הזה.

מעבר לכך, החבר גרישה, שהכרזה על התקן הרשמי תהיה יותר קצרה מאשר הכרזה על מדינת ישראל.

מר גרישה, עם כל הכבוד לתקנים, נתתי לך אפשרות לדבר, בסוף אני צריך לשמוע מגורם
פרטי שאולי הוא אינטרסנטי ואולי לא. שיש ירידה בבטיחות של הבטריות במדינת ישראל בשנים האחרונות באופן דרסטי. בכל הכבוד, אני לא רוצה להעמיד את הדבר הזה. או שהגורמים הממשלתיים מפקחים או שהם לא מפקחים.

בסוף הקצה של הישיבה, אומר בעל מעבדה פרטית שיש פה ירידה דרסטית, שהולך להיות עוד יותר מסוכן. עכשיו אנחנו נמצאים שבו במקרה במקרה, שר התמ"ת הוא גם שר התקשורת, אז מה הבעיה לאמץ את התקן. מכון התקנים זה גם כן חלק ממשרד התמ"ת.

יש כאן חברה, שמענו, מוטורולה חברה בינלאומית, רצינית, תיקחו מה שהם החליטו
כזמני.

שלוש שנים יש כבר תקן ולא עשו עמו דבר. אתה יכול לראות איך מתנהלות הרשויות, איך הרשות
המבצעת מתנהלת. אני חושב שזו בושה למדינת ישראל.

אדוני היו"ר עצם העבודה שהתקן הזה מונח כבר שלוש שנים במכון התקנים הישראלי והזרוע העיקרית בתמ"ת לא עושה בזה דבר ועוד מחכה לראות היא מכריזה על זה. אני חושב שזה רשלנות, אני לא רוצה לומר פושעת, אולי במקרה זה פושעת. יכול להיות שאנחנו דנים פה בדיני נפשות.

מעבר לכך, אני הייתי מעדיף להעביר לנציגי הסלולאר את הסמכות אבל גם את האחריות לגבי כל הנושא, עד כמה שהדבר ניתן ואפשרי. ולו רק מהסיבה שזו כתובת, נציגים כאלה של חברת סלולאר אין לנו הרבה. והם גופים גדולים, יש להם אינטרסים והם יעשו הכל כדי להגן על האינטרסים שלהם, לכן הם גם יעשו הכל כדי שסוללה פגומה לא תצא לשוק הישראלי.

אני מסכם. א: אני מתחיל עם הבעיה היותר קשה של הסוללות. ואני חושב שאנחנו שמענו את
העובדה שיש ירידה דרסטית בבטיחות של הסוללות הסלולאריות ועל כן אנחנו מבקשים משר התמ"ת באופן דחוף לאמץ את התקן כמה שיותר מהר. הוא אמור להופיע במהלך החודש בועדת הכלכלה ואני אשמח אם באותו יום הוא גם יודיע שהוא מאמץ את התקן ומגביר את הפיקוח על בטיחותם של הסוללות הסלולאריות.

העניין השני לעצם הדיון שהתקיים פה בפתיחת העיגון למכשירים סלולאריים, אנחנו נקיים דיון נוסף בעוד חודש וחצי. אנחנו מקבלים את ההודעה של מנכ"ל משרד התקשורת שהנושא ייפתח באינטרנט לבחינה ועיון של הציבור הישראלי בכלל. ולהתדיינות מתמשכת נוספת בין החברות הסלולאריות לבי משרד התקשורת.

אנחנו רואים את היכולת לאזן בין טיב השירות שיינתן לצרכן הישראלי לבין הבטיחות כדבר מאוד חשוב.

הדבר הנוסף שאנחנו מקבלים כהודעה ממנכ"ל משרד התקשורת שבטרם יוחלט להוציא את התכנית הזאת לפועל, יימסר על העניין דיווח לועדת הכלכלה ויתקיים על העניין הזה דיון נוסף.

ובכל מקרה אני חושב שעלו פה הרבה מאוד נושאים שצריכים להישקל בכל הזוויות שלהם.

לגבי השיחות הארוטיות, נתייחס בתוך ימים ספורים.






הישיבה ננעלה בשעה 10:55