ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 06/01/2004

מצבו של נחל הקישון והטיפול בו

פרוטוקול

 
פרוטוקולים/ועדת הפנים/7875



5
ועדת משנה למפגעי איכות הסביבה - 6.1.04

פרוטוקולים/ועדת הפנים/7875
ירושלים, כ"ד בשבט, תשס"ד
16 בפברואר, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 15
ועדת המשנה (של ועדת הפנים ואיכות הסביבה) למפגעי איכות הסביבה
שהתקיימה ביום ג', יב' בטבת התשס"ד, 6.1.04, בשעה 13:00


ס ד ר ה י ו ם

מצבו של נחל הקישון והטיפול בו
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר לאה נס
רומן ברונפמן
עבד אל-מאלכ דהאמשה
עמרם מצנע
מוזמנים
יוסי ענבר, סמנכ"ל תעשיות המשרד לאיכות הסביבה
אלי שטרן, המדען הראשי, המשרד לאיכות הסביבה
ד"ר יעל מייסון, אגף מים ונחלים, המשרד לאיכות הסביבה
ד"ר יהודה היימליך, רשות הנמלים, ר' היחידה לאיכות הסביבה
ד"ר שלום גולדנברג, מנהל המח' לבריאות הסביבה
ד"ר מנחם טל, מהנדס מחוז צפון, משרד הבריאות
רוזנטל רנית, עמותת אנשי הדממה
טל תמיר, עמותת אנשי הדממה
יובל תמיר, עמותת אנשי הדממה
שניאור חשין, עמותת אנשי הדממה
רוזנטל הנס, אבא של אריק רוזנטל ז"ל
עוגן גולדמן, מרכז מחקר ומידע
דנה נויפלד, מרכז מחקר ומידע
מרשה רזניק, הדסה ישראל
יריב אברמוביץ, מנכ"ל עמותת צלול
עמוס רון, מנכ"ל רשות הנמלים
יוסי סורוג'ון, מתכנן סביבתי, רשות נחל הקישון
מתי שולימוביץ, מהנדסת כימיה של רשות נחל הקישון
ד"ר יצחק ארנון, פעיל סביבתי קריות
ד"ר ג'יימס קריקון, קואליציה לבריאות הציבור
יהודה קולן, משרד הביטחון
ורד קירו-זילברמן, נציבות הדורות הבאים
ד"ר שי פינטוב, נציבות הדירות הבאים
ריכטר אלי, היחידה ררפואה סביבתית, האוניברסיטה העברית
חסאם מסאלחה, משרד המדע והטכנולוגיה
פרופ' אביטל גזית, מדעי החיים, אוניברסיטת ת"א
היכל יעקב, יועץ לועדת הפנים, הכנסת
שמואל חן
ציפי רון

יועצת משפטית מירי פרנקל-שור
מנהלת הועדה
יפה שפירא
נרשם על-ידי
חבר המתרגמים בע"מ

מצבו של נחל הקישון והטיפול בו
היו"ר לאה נס
אני מתכבדת לפתוח את הישיבה היום בנושא נחל הקישון.

כפי שרובכם יודעים לפני כשלוש שנים ישבה ועדה מאוד מכובדת בראשות השופט שמגר. בחנה את נושא הקישון, מימי הנחל, את חייהם של החיילים שמתאמנים שם, שהתאמנו שם. ומסקנות הוועדה היו חמורות מאוד, הן היו חד משמעיות. הם קבעו שמי הנחל מסוכנים. אסור לצלול בקישון, שום פעילויות ספורט, כמובן דייג. וכל פעילות אזרחית אחרת בנחל, בשפך הנחל. וכמובן שעל המשרדים הנוגעים בדבר למנוע זרימה של שפכים מזוהמים לנחל. וכמובן על טיהור הנחל מהזיהומים המצויים בו.

חלפו שלוש שנים ולנו יש הרושם שבעצם המסקנות של הועדה לא יושמו. היתה החלטת ממשלה שהיתה חד משמעית שצריך ליישם את כל מסקנות והמלצות ועדת שמגר. הוטלה על המשרד לאיכות הסביבה, שהוא הקים ועדת בין-משרדית שממש כוללת את כל משרדי הממשלה. והם אמורים היו לעמוד על יישומם המלא של ההמלצות.

מה שמסתבר ואת זה אנחנו נברר פה היום בישיבה, נכון להיום מתבצעות פעילויות כאלו ואחרות, פעילויות ספורט, שייט וחתירה בנחל הקישון ובשפך של הנחל, בסביבות נמל הקישון. במסגרת הבירורים שלנו לקראת הישיבה, הסתבר למשרד הבריאות שבעצם קיים אישור מטעמו שהיה בתוקף והוא ביטל אותו בעקבות הבירורים שלנו ב30.12.03- את האישור לשייט ופעילות ספורט שהיתה קיימת באזור. אני רואה בזה מחדל ראשון שמצביע שהיה ממש בניגוד להמלצות הועדה.

בפתח הישיבה ניתן את זכות הדיבור הראשונה לשניאור חשין שנושא בגופו את צלקות הצלילה בנחל הקישון. הוא יסביר בקצרה את מסקנות הועדה.
שניאור חשין
אני לא נושא צלקות בשלב זה של בעיות בריאות שנקראות לעין. הם נקראות בבדיקות של
חיפושים אחר חומרים שכן מצויים בגוף, או כפי שאנחנו כינינו מסגרת העבודה כפצצה מתקתקת לקראת התפרצות מחלה.

הדברים שאת העלית פחות יותר מסכמים את הדברים. אני רק רוצה לצטט מתוך מסקנות הועדה, דוח הביניים שיצא באפריל 2001. שאומץ באמת ע"י הממשלה. ואני אקרא כדי שתחשפו אל הדברים.

לפני שאני אקרא את המסקנות, אני רוצה לקרוא לכם מגוון דברים שליקטתי מתוך הדוח שהוגש, בדוח הביניים.

היה שם בנזין, חומרים רדיואקטיביים, פוספטים, אורניום, רדיום, טוריום, אשלגן ומתכות מחוללת סרטן. יש כדמיו פי 37.6 מהתקן, כרומפי 61 מהתקן, ניקל עופרת פי 52 מהתקן, חיידקים ומיקרו אורגניזמים בין 160 ל360- ממה שמותר במימי רחצה, שמן דטרגנטים. נחל הקישון וסביבתו מזוהמים כבר שנים מחומרים אנאורגניים ואורגניים, ביולוגיים וגם חומרים רדיואקטיביים. החומרים האלה כל אחד כשלעצמו במבנה שלו, עשוי להזיק לכל אחד ואחד שנמצא במימי הקישון, בין שהוא לגם, שחה, צלל או נחשף בכל דרך אחרת למים המזוהמים הללו.

אומרת הועדה שאלה החומרים הידועים. אבל כשהחומרים האלה מתרקבים אלו באלו נוצרים חומרים חדשים שהם פי כמה וכמה יותר מסוכנים מהחומרים הראשוניים שידועים להם. וההשלכות שלהם הם לא כל-כך ידועות. הועדה עצמה חקרה את ההיבטים על מחלת הסרטן. אך מקוצר היריעה שלה, היא אמרה שהיא מודעת לכך שעשויים להיווצר ויודעים על כך שנוצרות מחלות מסוגים שונים כתוצאה מהחשיפה לחומרים. והמחלות האלה הן רבות ומגוונות ולאו דווקא הסרטן הוא היחידי שמוביל את רשימת המחלות האלה.

אומר נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, באחד מהעמודים על פגיעה חד פעמיתדבר חמור מאוד. "בין החומרים אשר זוהו בימי הנחל ישנם כאלה שבמקרים מסוימים מספיקה חשיפה חד פעמית לשם גרימת נזק גופני בלתי הפיך". מספיק פעם אחת וזה תלוי ברגישות הספציפית של האדם במקרה הספציפי שנחשף, האם באותו היום או יום לפני כן, הושלכו חומרים, בוצה או כל דבר אחר מאחד המפעלים שיכול היה להביא לאותו נזק. הרגישות פלוס הדברים שנשפכו ופלוס האזור של החשיפה.

האזור שבו בעצם ניתן לועדה מנדט לחקור, הוא השפך, הנחל ומה שמכונה המבואות של נחל הקישון. בין שאר הממצאים שהוא מצא, אם כי לא ניתן לו את המנדט, הוא אמר, גם נמל חיפה הוא מזוהם בחומרים מסוכנים. אבל הוא לא המשיך משום שזה לא חלק מהמנדט שניתן לו.

המסקנות שהוא פורס והוא פורס מגוון רחב של מסקנות, בעמוד 35 פרק יד', כמו שאמרתי, באפריל 2001, "אין להתיר צלילה, אין להיכנס למימיו ואין לבצע אימונים, עד שהנמל והנחל לא יטוהרו. עד אשר לפי אישור רשויות הבריאות ורשויות איכות הסביבה המוסמכות, כל זיהום שיש בו כדי להשפיע על בריאותו של מי שנחשף, נכנס למים בהתאם לתקנים כאמור בסעיף… אנחנו ממליצים כי איסור זה יחול גם על פעולות ספורט, שחיה, חתירה או אימונים מימיים של תנועת ספורט ותנועת נוער הפעילות היום במימי הקישון".

האמירה היא חד משמעית, הממשלה גם קיבלה את האמירה הזו. בהמשך הוא גם אומר, "שאין להיכנס ולצלול בנמל חיפה, שהזיהום במימיו לא יפחת ולא יעלה על התקנים שייקבעו".

דוח זה חקר את לוחמי השייטת. לוחמי השייטת הם אנשים שעוברים בדיקות בריאותיות מקיפות. הם נבחרים ליחידה הזאת על שום כושרם ובריאותם. אין הכלל שחל עליהם הוא מיידי לכלל הציבור. מה שקורה לאנשי השייטת קל וחומר יחול על ילדים רכים שמתאמנים שם או כל האנשים שמצב בריאותם נמוך מאשר המצב של לוחמי השייטת כפי שהם התקבלו ליחידה בזמן שהתקבלו.

כמובן מסקנה מאוד ברורה ומיידית. הפסקה מיידית של ההזרמה של השפכים לסוגיהם. מסקנה שלישית, הזרמת השפכים לים, כלומר, לקחת את השפכים ולהסיט אותם משם לים הפתוח. "ניקוי הזיהום בנחלים ובים והפסקת ההזרמה התעשייתית והביוב". שאר הדברים כבר מתייחסים באופן ישיר ללוחמי השייטת.

ב24.2.02- קיבלה הממשלה באופן מלא את המלצות של ועדת שמגר, מדוח הביניים ומהדוח הסופי, בין השאר הם חוזרים על הדברים, הפסקת ההזרמה של השפכים, הפסקת השפכים לים, ניהול המקום והפסקת ההזרמה התעשייתית לביוב, כשביניהם גם אי פעילות צה"לית כפי שנאמר, אבל קל וחומר גם כל פעילות אחרת.

מן הסתם לאחר מכן היא העבירה את זה לשר הביטחון ולמשרד לאיכות הסביבה וניסיון מעקב רציף כל רבעון.
היו"ר לאה נס
כמו שהזכרנו, החלטת הממשלה היתה יישום מלא של ההמלצות המאוד ברורות ונראות אפילו לנו
מאוד פשטניות, והעדויות שמגיעים אלינו, ואנחנו נרצה לקבל על זה גם בירור ממשרד הבריאות. על זה שבעצם הפעולות ספורט שהיו עד ה30.12.- היו עם אישור של משרד הבריאות ורק ב31.12- הוא ביטל את האישור הזה שהוא בניגוד להמלצות הועדה.

אנחנו גם שומעים שאפילו פעולות דיג נמצאות באזור, רואים שם ספינות דיג לפעמים. יש שם ערימות של בוצה, גם את הנושא הזה אנחנו רוצים לברר.

המשרד הראשון שהייתי רוצה לשמוע זה משרד איכות הסביבה שהוא בעצם קיבל את המנדט מכוח החלטת הממשלה, ליישום מלא של ההחלטות. למרות שמהתגובה שלכם קיבלתי שאתם אמונים על שיקום הנחל. אבל כשאני קוראת את החלטת הממשלה, אז אתם אמורים להיות אחראים על כל יישום החלטות הממשלה והמלצות הועדה.
יוסי ענבר
א: אני רוצה לשים כמה עובדות השולחן. וללא תלות ואי תלות בועדת שמגר והחלטת הממשלה.
הפעילות בנחל לא התחילה עם היוודע נושא הצוללנים, התחילה גם קודם לכן.

פעילות של המשרד לאיכות הסביבה, עיריית חיפה, רשות נחל הקישון ועוד גורמים אחרים. שבעצם הובילה לכך שב31.12.01- כל המפעלים שהם המזהמים הכבדים שגרמו או לא גרמו, אני לא הועדה, אבל אלה שהזרימו את השפכים הלא מטופלים לנחל, השקיעו כ100- מיליון דולר, לא בבת אחת, לקח להם שלוש-ארבע שנים, ובאותו תאריך שקבענו, 31.12.01, איכות הקולחים שזרמו לנחל שופרה לאין ערוך. אני מדבר על מים שהם כמעט באיכות שאפשר להזרים אותה לנחל, אבל אי אפשר להזרים אותה לנחל.

המתכות הכבדות, רובן ככולן, ואין אפס מתכות כבדות גם במי שתיה, מי שלא ברור לו. אין חיה כזאת. רמת המתכות הכבדות ירדה ב85%-, רמת שאר המזהמים ירדה ביותר מ- 90%. ויש לי מספרים אחד לאחד. ומה שקרה בנחל, וכולכם מוזמנים לראות את זה, חזרו החיים לנחל. קודם לא שחה שם דגיג אחד בנחל. לא היה סרטן, לא היה ציפור ולא היתה צמחיה. והיום הנחל הזה חזר לחיים, לא חיים מלאים.
היו"ר לאה נס
ז"א, שלא מזרימים עכשיו עוד מזהמים, אבל המזהמים שנמצאים בנחל, לא נעלמו לבד.
יוסי ענבר
אני רוצה להתייחס למה שביקשת. אני עכשיו נכנס להחלטת ממשלה, דוח ועדת שמגר.

הפסקת הזרמת שפכים מזוהמים לנחל - הנחל לא מקבל היום שפכים מזוהמים. אני רוצה להבהיר שהבעיה היא כרגע שהמפעלים האלה מייצרים כ700- עד 1000 טון על בסיס חומר יבש מלח ליום. וזה מהול ב17- עד 20 אלף מ"ק של מים. ז"א, שריכוז המלחים שם הוא ריכוז אפילו יותר גבוה ממי ים. ומה לעשות, נחל הקישון אפילו בחלק שאנחנו מדברים עליו, הוא מליח, הוא לא מי ים כולו. והמקום התמלחות האלה הוא לא היכן שהוא נשפך היום לנחל.

ולכן הנחל עדיין לא משוקם באופן מלא. כיוון שחלק מהמלחים מכילים למשל כמויות גדולות של חנקן חנקתי וזרחן. זה גורם לתופעה של פריחת אצות בנחל. הם לא בהכרח רעילות, הם רעילות לגוף המים. יש פריחה של אצות שנובעת בכל מקום שיש רמה גבוהה של חנקות וזרחות וזה קורה בגוף צר כמו הקישון. ולכן אנחנו רוצים להרחיק את התמלחות האלה בסופו של דבר לים. ועל זה גם יש ויכוח, ואם זה לא יהיה בדיון היום, זה בטח בדיון הבא. ומצב המים היום הוא טוב-מאוד מאוד, יחסית למה שהיה בעבר. בעבר לא היו חיידקים. אני אגלה לכם למה - כי היה ה-PH חומצי, וב-PH חומצי אין כמעט חיידקים, בטח לא אותם חיידקים שמזיקים לבריאות, גם הם לא היו חיים שם. וה-PH הוא PH ניטרלי.

לגבי קרקעית הנחל - אף אחד פה לא מתווכח שבקרקעית הנחל ובחלקים משפך הנחל, יש עדיין בוצה שמכיל מזהמים. ואותם צריך להרחיק.
היו"ר לאה נס
מה זה עדיין? ז"א זה נשאר, לא חל שינוי. עשיתם פעולות בעניין?
יוסי ענבר
לגבי הנחל לא נעשתה עדיין שום פעילות להרחקת המזהמים באופן אקטיבי ע"י מאן דהוא. אבל
צריך לזכור שבשלוש השנים האחרונות גם היו מספר שטפונות שהסיטו חלק מהמזהמים קדימה לכיוון הנמל. אני לא אומר שזה טוב או רע, אלה עובדות החיים.

אין טעם להיכנס להוציא את הסדימנתים מקרקעית הנחל, כל זמן שלא שיפרנו את המים לאיכות רצויה. ברגע שהמפעלים ירחיקו את התמלחות לים, ברגע שהמים שיזרמו בנחל יהיו מים נקיים יותר, אזי גם ניכנס לפעולה של הרחקת הסדימנתים מקרקעית הנחל. וזה חלק מפעולת השיקום. במקביל נעשה שיקום אחר, על גדות הנחל אני לא חושב שזה הדיון פה, אבל גם הקהל מגיע לנחל ונהנה ממנו כבר היום.

יש בדיקות רציפות, הן ע"י רשות הנחל, הן ע"י המשרד לאיכות הסביבה והן ע"י המפעלים. בכל מפעל, בכל צינור מוצא ובמים. והדיווחים האלה מפורסמים לציבור באתרי האינטרנט.
היו"ר לאה נס
ועדיין המצב של המים עם כל השיפורים, עדיין אסור לשוט בו, אסור לצלול ואסור לשחות בו. אני
שואלת אם המים האלה לשימוש המצב שלהם היום, אם חל שינוי. ב2002- שהיתה החלטת הממשלה ליישום מלא, ואני מבינה שבו בזמן הזה שהיה כתוב, איסור שיט, איסור צלילה, חל שינוי.
יוסי ענבר
הוחלט שייקבעו קריטריונים.
היו"ר לאה נס
זה מה שאני שואלת, אם המים עכשיו ראויים, מישהו נתן פה אישור שזה ראוי?
יוסי ענבר
אני מדבר על איכות המים שזורמים בנחל היא איכות טובה. אבל קשה, לא יעזור כלום, אני לא אקבע אם ראוי או לא ראוי לשוט.
היו"ר לאה נס
להגיד מים טובים, זה לא מדעי. יש הרי הגדרות, ראוי לשיט, דיג, יש רמות שונות של מים.
יוסי ענבר
כאשר הבעיה היא בקישון ובמוצא שאי אפשר להפריד בין הקרקעית לבין גוף המים. ז"א, אם
אין הרחפה של הקרקעית, מה שאנחנו מודדים זה את גוף המים. איכות המים היא טובה מאוד. כמובן לא ראויה לשתיה כי מי המים מליחים מאוד. אני גם לא הייתי ממליץ לאף אחד לשחות שם. בגלל קרקעית הנחל ואני חוזר ואומר, יש בעיה בקרקעית.
היו"ר לאה נס
ז"א שבגלל קרקעית הנחל, למרות ששיפרתם את המים העליונים, עדיין אסור לשחות, לצלול, לשוט
וכל זה. התחלת להגיד שיש איזה פיתוח עכשיו מסביב והפיתוח הזה, בכל אופן מי שיבוא לפארקים עם כל הפיתוח הסביבתי הוא לא מסכן.
יוסי ענבר
צריך לזכור א: שאף אחד ממשרדי הממשלה הוא לא זה שהזרים ולא זה שפגע בנחל, והחברים
שנמצאים פה רובם מנסים להחזיר את הנחל לחיים. ואני לא חושב שמשרדי הממשלה והעירייה אפילו במקרה הזה, צריכים לשבת על שולחן הנאשמים. צריך לדווח מה נעשה וכיצד מקדמים את העסק.

ואני אומר שוב, המפעלים הפסיקו להזרים שפכים מזוהמים, איכות המים שמוזרמת לנחל היא טובה. ע"מ לשפר את הנחל לצורה מלאה, צריך להרחיק את התמלחות לים. ואז צריך להיכנס לשיקום הקרקעית של הנחל והמוצא. וזה אומר לפנות את הקרקעית הזאת משם, לחפור אותה ולמצוא פתרון מה לעשות עם הקרקעית .
רומן ברונפמן
זה לא נעשה עדיין.
יוסי ענבר
זה לא נעשה עדיין.
שלום גולדנברג
הנקודה החשובה ביותר שאני רוצה להגיד קודם כל, זה שכל הזמן מדברים על הקישון ומתכוונים
לפעילות שנעשית למעשה בים, לא בים הפתוח. צריך לזכור שנחל הקישון כנחל שהיה מזוהם באופן מסיבי, גם בעבר וגם הצלילות נעשו שמה וכו' וכו'. אסור לשיט והיה אסור לשיט ואנחנו אף פעם כנראה לא אישרנו שיט שם. לפחות בתקופה האחרונה הזאת.
היו"ר לאה נס
מה זה בתקופה האחרונה?
שלום גולדנברג
בתקופה שבה מדובר על החמש השנים האחרונות. האישור לשיט ניתן לביה"ס הימי שהיה ממוקם
בנקודה מסוימת של מעגן הקישון. ואת הנקודה הזאת בעקבות הדוח של שמגר
הסטנו והוציאו אותו לאזור שמבחינתנו היה נקי וראוי לשיט. לפי הבדיקות של המים בשטח.

אנחנו מקבלים את המסקנות של ועדת שמגר, אנחנו פועלים בהתאם להחלטות של ועדת שמגר. אנחנו לא מתווכחים, אנחנו ממלאים את מה שנאמר ועם החלטות של הממשלה כמובן.

מה שהתגלה לנו לאחרונה שלדוח של ועדת שמגר מצורפת מפה. ובמפה אותה נקודה שאנחנו סימנו כמתאימה לשיט מבחינת ביה"ס הימי, שהיא ממש בקצה, כלולה בתוך האזור שהיה אסור ע"י ועדת שמגר.
היו"ר לאה נס
ז"א, שמה שהם עשו עד עצם היום הזה, היה פשוט בניגוד לזה סכנה. אמר האדון הנכבד שהיה
לפי המלצת הועדה, המקור שבעצם עד עכשיו היה אישור. אני יודעת שזה מאוד קשה להודות על מחדל, אבל זה עדיף שהוא ייגמר מאשר שהוא יימשך עוד שנה.
מנחם טל
קודם כל במהלך דיוני ועדת שמגר, הופסקה הפעילות של ביה"ס הימי במקום הנוכחי שלו.
והפעילות הימית והתלמידים הלכו לעכו, לכל מיני מקומות אחרים, כדי ללמוד שיט.

ראש עיריית חיפה מינה צוות בהרכב של מנהל אגף החינוך התרבות והספורט, מנהל המחוז של משרד לאיכות הסביבה ומנחם טל ממשרד הבריאות ורשות נחל קישון. כדי לבדוק האם יש מקום שאפשר לחדש את הפעילות הימית של ביה"ס הימי.

קיבלנו נתונים מרשות נחל קישון, קיבלנו נתונים מהמשרד לאיכות הסביבה, קיבלנו נתונים לגבי המקומות האפשריים לחידוש הפעילות הזאת. היתה נקודה כמה עשרות מטרים מהים הפתוח שהוגדרה לכל הדעות מקצועית, בנקודה שעולה הים שמה כולל הקרקעית, הם נקיים לחלוטין.

מבחינה מקצועית גם המשרד לאיכות הסביבה, גם רשות נחל קישון, גם משרד הבריאות היו משוכנעים שהפעילות מתחדשת בנקודה שאפשר להגדיר אותה למעשה, ים פתוח. אני מודה שפשוט מתוך ה700- עמודים בסעיף שכותרתו, איסור צלילה בנחל הקישון, יש התייחסות והמלצה לכל פעילות ספורט, שחיה, חתירה או אימונים פנימיים. שהמפה הזאת מופיעה בנספח נוסף של הדוח, אחרי שהפעילות הזאת אושרה או חודשה באותה נקודה שמכל הבחינות, מקצועית וטכנית, מדובר במי ים.

אני כשקיבלתי את זה למחרת היום, הוצאתי מכתב, שאני מודה בזה, שלא הסתכלתי על המפה, טעיתי ואני חוזר בי. למרות שמבחינה מקצועית אני משוכנע שבשנתיים שהיתה פעילות באותה נקודת יציאה, אנחנו אפשרנו פעילות באזור שהוא לא קישון, שהוא ים פתוח מכל הבחינות.

המקום סומן, המים נבדקו כמה וכמה פעמים וממשיכים להיבדק. אנחנו מדברים על נקודה שמבחינה טכנית מקצועית היא נקודה שאפשר לעשות בה פעילות חתירה. עשו פעילות חתירה במשך שנתיים. זה 700 דפים שלא הצלבנו אותם במשרד, אני מצטער, אז מתוך ה700- דפים, אני מודה בזה שכאן היתה טעות אם אנחנו מקבלים ואנחנו מקבלים את החלטת ועדת שמגר שיש כאן תחום שמוגדר שהוא מומלץ כאסור לחתירה, אני כאן תיקנתי את העמדה שלנו והוצאתי את המכתב המתוקן, 24 שעות אחרי השיחה בינינו.

מבחינה מקצועית, גם על דעת רשות נחל קישון, גם על דעת המשרד לאיכות הסביבה וגם על דעתנו, הנקודה היא בעצם ים לכל דבר. למרות שמותר לחתור בים, אנחנו סברנו שמותר לחתור שם.
היו"ר לאה נס
אני רוצה את ההתייחסות שלכם לגבי נוכחות של דיג גם באזור, שוב גם שיש באזורים שהם
עכורים. גם לגבי הפעילות של הנמל שמתבצעים שמה תיקונים של ספינות, כוללים צלילה באותם אזורים שאני חושבת שלכל הדעות הם נמצאים כנראה במפות. ומי היה צריך לאסור את זה ובטח לא לאשר את זה.
שלום גולדנברג
לגבי הדיג, אנחנו עוד לפני ועדת שמגר ביקשנו מרשות נחל הקישון להציב שילוט שאמור לאסור
את הדיג. הם הציבו שלטים והם ישנם, כתוב שהמים מזוהמים.
היו"ר לאה נס
יש אכיפה מעבר לשילוט.
מנחם טל
הנושא של האכיפה אנחנו העברנו את זה לאגף הדיג. אני לא יודע בדיוק, אני מציע כאן לגבי
האכיפה, אנחנו כמשרד הבריאות, אכיפה של איסור דיג פרטי של אנשים בודדים, זה כנראה יש המון גופים שכל אחד אמור לטפל בקטע מסוים. ואנחנו כמשרד הבריאות לא מסוגלים לתפוס כל דייג שעומד שם, גם לא תפקידנו.
היו"ר לאה נס
ואישורים לגבי צלילה לצורך תיקוני ספינות וכו', שרשות הנמלים אמורה לקבל אישור מכם.
מנחם טל
לא מאיתנו, ממשרד העבודה.
שלום גולדנברג
נקבע כללים בעקבות דוח שמגר. נבדק הנושא וניתנו היתרים לצלילה של כך וכך שעות בכך וכך
חודשים. ז"א, כמה שעות בחודש מותר לצלול. האישורים האלה הם של משרד העבודה, אבל זה היה משותף עם צה"ל ועם כל המערכת הביטחונית שעסקה בדברים האלה. הנושא נבחן והנושא מפוקח.
רומן ברונפמן
מה נבדק?
שלום גולדנברג
נקבעו כללים של כמה מותר לצלול באזורים המזוהמים בהתאם לאיכות המים שנמצאה
בקישון ובנמל חיפה, אני מניח שעברו גם לנמלים אחרים, בעקבות הבדיקה הזאת.
עמרם מצנע
יש בעייתיות בכך שמדי פעם נכנסות סירות דייגים של בודדים וזוגות אל תוך הנחל וזה משרד
החקלאות עושה מאמץ לאכוף. המסחר הוא לגיטימי, הוא נכון, הוא מתאים, הוא בפיקוח.
שניאור חשין
אני חייב להגיב לזוויות עובדתיות שהועלו כאן וכבר נדונו בועדת שמגר כמה וכמה פעמים ע"מ
שהציבור יבין. אמר כאן הנציג של המשרד לאיכות הסביבה. ועשה הפרדה בולטת כפי שנעשתה בעבר ולא התקבלה, לא רק שהיא לא נתקבלה, היא נדחתה. בנושא של בין המים לבין הבוצה.

זה הרבה יותר חמור מכך מהטעם העיקרי שסירות באות ויוצאות ומעלות את הבוצה. הזרימה מהנחל מעלה את הבוצה; הסערות, הגלים והרוחות מעלים את הבוצה; הבוצה והמים חד הם. הניסיון להפריד ביניהם הוא מופרך לחלוטין.

דבר שני, לועדת שמגר ניתן מנדט מוגבל בהתאם לצלילות שבוצעו. לא בנחל, בנמל עצמו, מחוץ לנחל, מה שמכונה חוף שמן. אם כי הם השליכו על חלק מהמידע שהם קיבלו, גם על אזורים נוספים. ואמרו, המקומות האלה הם מסוכנים ולכן הבוצה בהם והמים המלוחים שמוזרמים כאלו וכאלו, הם עדיין מסוכנים לכניסה. אותו נזק חד פעמי שאותו ציטטתי לכם קודם כן, הוא נזק בעצם שיכול להתרחש לכל אחד שיכול בסביבה הנרחבת יותר, ליפול פעם אחד מים. אותו נער רגיש שבסופו של דבר ילקה במחלה כזו או אחרת. מחלה כרונית, במחלה אקוטית ארוכת טווח וקצרת טווח.

משפט מדבריו של שמגר - הוא בכל הפעילות של משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה ורשות הנמלים ומן הסתם הצבא והשייטת כפועל יוצא מכך. הוא ראה בכך עצימת עיניים. קוצר ראות, חוסר היגיון וביטחון עצמי מופרז מנופיו, מהותו והיקפו של הסיכון. אנחנו יכולים בסיטואציה הזאת להקטין את הראש שלנו ולומר, אה, עד כאן היה ולכן מכאן 30 מטר מכאן, הדברים האלה יכולים להתבצע לפעילות ימית, נפילה במים וכד'. התשובה היא חד משמעית, לא. אנחנו צריכים כרגע להגדיל את הראש, לא לעצום את העיניים כדי שלא נימצא מול דבר הרבה יותר חמור.

מעבר לכך, אחד מהדברים שבוצעה בזמנו זה העמקה של נחל ונמל הקישון. הבוצה עם כל החומרים המסוכנים לא נשפכו מס' ק"מ כפי שנאמר לאותו עובד שנשכר לעשות את השירות האלה, כמה ק"מ במרחק הרבה יותר מקצועי כפי שהוא היה אמור לעשות, אלא נשפכו לתוך מפרץ חיפה. המפרץ שמקשר בין חיפה לבין עכו. שפיכה של אותה בוצה לתוך נמל חיפה, לחלק שמקשר את הקריות-חיפה עד עכו. ז"א, שהסכנה הזאת היא מעבר לכך.

אני חוזר לעצימת עיניים. בוא היום נגדיל את הראש באופן כזה שלא נבכה עליו מאוחר יותר. עשרות מטרים לכאן או לכאן, אלא זה על תופעה הרבה יותר נרחבת, שהיום היא מחלה של השייטת, מחר תהיה מחלה של אוכלוסייה הרבה יותר נרחבת אזרחית, אם לא כבר כיום.
עמוס רון
ברשותכם אני לא רוצה להתייחס לא לעבר ולא לחליפת האשמות. אחת הבעיות הכלליות של
מדינת ישראל היא שכיש בעיה, אז אין אף פעם אשם אחד וכל מתמוסס.

אני רוצה לדבר על העתיד. נמל חיפה הוא הניזוק הגדול ביותר מבחינה תפעולית ומבחינות כלכליות ואחרות, מהימצאותה של הבוצה בקרקעית הקישון והימצאותה של בוצה לאורך הקרקע שעל גדות הקישון. יש היום כמות של למעלה מ250- אלף מטר קוב של בוצה שבחלקה בוצה רעילה שהוצאה לפני שנים מתחתית קישון ונמצאת שם.

אני סבור שאם אנחנו נמשיך להתנהל בצורה שהתנהלנו עד עכשיו, לא תהיה תקומה ולא יקרה שום דבר טוב. זה נכון שאיכות המים הזורמים בקישון השתפרה, אני ראיתי במו עיני. אבל בלי טיפול יסודי רציני בבוצה שבקרקעית ובבוצה של שלאורך הגדות, אנחנו נשאר עם אותם סיכונים באותה רמה, ויש תרחיפים. ולנו יש צורך לבצע מפעם לפעם העמקה של קרקעית בריחת הקישון וכתוצאה מזה גם עולים לתוך המים סדימנתים מזוהמים וגם קשה לסלק אותם.

אני סבור שלהשאיר את הפרוייקט הזה לרשות נחל הקישון, שעם כל הרצון הטוב אין לה לא את הכלים המקצועיים ולא התקציבים ולא היכולות להרים פרוייקט לאומי מסדר גודל כזה, זה פשוט להיפגש פה, שאת גבירתי חה"כ כבר תהיי שרה ויהיה צורך לבדוק מה לא עשינו.

הפתרון צריך להיות לדעתי בחקיקה, לא בהחלטת ממשלה. אני יכול לתת ערימה של החלטות ממשלה, כולל בענייני רשות הנמלים שפוקעות מאליהן.
רומן ברונפמן
מה אתה מציע?
עמוס רון
אני מציע לגשת לחקיקה שמתקצבת את העניין הזה. אפשר אח"כ גם לגבות את זה מהמפעלים
המזהמים. מתקצבת את הפרוייקט וקובעת לוח זמנים, ממנה מנהל מקצועי או גוף ניהול מקצועי לביצוע הפרוייקט הזה. ואנחנו יכולים תוך שנתיים לא לראות שם יותר שריד מכל המזהמים האלה.
היו"ר לאה נס
לגבי הנושא שכבר דיברתי עליו קודם, שאלה ששאלתי לגבי אותם טכנאים צוללים שמתקנים
את הספינות בנמל הקישון. מי נותן להם אישור לעשות את הדבר שנראה על פניו מסוכן? והשאלה השניה, לגבי בוצה, שביוזמתם כדי להרחיב את הרציף, עכשיו נעשית. אתה מדבר על הבוצה הקיימת שזה מחדל. אנחנו מדברים על מה שעכשיו. אתה מראה רצון כזה טוב לשיפור, שישנם עדויות שמעידות על כך.
רומן ברונפמן
יש לי שאלה נוספת, הרשות לא כפופה אליך?
עמוס רומן
לשאלתך הראשונה - אנחנו נוהגים בדיוק עפ"י הנחיות דוח שמגר והצוות שמבצע מעקב אחרי
יישום ההנחיות האלה. אנחנו במשך תקופה ארוכה לאחר פרסומו של הדוח, לא ביצענו צלילות בכלל בנמל. זה עיכב לנו ביצוע פרוייקטים חשובים כמו הארכת מסוף הכימיקלים, תיקונים הכרחיים ברציפים. כעת אנחנו מאפשרים צלילות.
היו"ר לאה נס
מה זה כעת, ממתי?
עמוס רומן
מלפני כחצי שנה. מבצעים צלילות מוגבלות. כלומר, כל צוללן מקבל מכסה של שעות ועפ"י
ההנחיות הגורם שמאשר את זה.
היו"ר לאה נס
מי הגורם שמאשר את זה?
עמוס רומן
יש צוות של משרד הביטחון, משרד העבודה.
ואנחנו מאפשרים צלילות אך ורק עפ"י ההנחיות האלה.

יתר על כן, אנחנו הנחינו שלא לאפשר שום צלילה שלא במסגרת חליפה יבשה, כלומר הגנה מלאה על גופו של הצולל, על מערכות האוויר שלו. ואנחנו מעריכים שההגנה הזו היא מספיקה בתנאים שנקבעו.

אני חושש מאוד ממצב שבו לא נוכל להרחיב את היתר הצלילות, כי העבודה שלנו, אנחנו מתחילים בעוד מספר חודשים לבנות רציף חדש בנמל חיפה, שנקרא פרוייקט הכרמל. יש לנו עוד פרוייקט יותר קטן. ובלי האפשרות לצלול אנחנו למעשה לא מסוגלים להקים את הפרוייקט הזה.

לשאלתך השניה לגבי העבודות שאנחנו מבצעים היום - אנחנו מעמיקים את בריכת הקישון לצורך הקמת רציף חדש. ביצענו עבודה מכינה גדולה מאוד, קיבלנו אישורים של המשרד לאיכות הסביבה לעשות שני דברים. 1: זה להוציא את כל השכבה העליונה שהיא השכבה המזוהמת ולפנות אותה רחוק ממפרץ חיפה, באתר רשמי לשפיכת פסולת.
היו"ר לאה נס
איך אתם מעבירים את זה?
עמוס רון
באוניה שמבצעים עליה בדיקות שהיא לא שופכת שום דבר בדרך עד האתר המאושר, שהוא די רחוק
ממפרץ חיפה, בלב ים. עפ"י הסדר במסגרת אמנת ברצלונה, הדבר הזה ניתן. בכמויות ובפיקוח המשרד לאיכות הסביבה.
היו"ר לאה נס
ערמות חדשות בהמשך לזה שמצטברות ליד ביה"ס הטכני, זה לא נכון.
עמוס רון
אחרי שפינינו את כל השכבה שיש בוצה רעילה. אנחנו מפנים עכשיו חול שאנחנו מבצעים עליו
בדיקות אחת לחודש. בבדיקות האלה הממצאים יש כמות קטנה מאוד של מזהמים, שהם כולם מתחת לתקן. איש איכות הסביבה שלנו הונחה לבצע גם בדיקות תקופתיות אחרי זמן יותר קצר, כדי לוודא שאין שם גם חומרים מזהמים. בכל מקרה האחסון של החול הזה שם הוא זמני בלבד.

החול הזה הוא חול טוב לשימוש לצורך מילוי ואנחנו נשתמש בו כתחליף לחול נקי לגמרי במילוי רציפים ופרוייקט שאנחנו עושים בנמל חיפה. יש לכך חשיבות בעיקר בגלל העובדה שאנחנו בכך מאפשרים חסכון בחול טוב, שזה גם אינטרס של המשרד לאיכות הסביבה. יש בו כמות מזערית של סדימנתים שאתה תמצאי אותה גם בחופים אחרים לאורך מפרץ חיפה. כלומר, אם תלכי לחוף קריית חיים, את תראי ששם, החול הוא לא כמו בחוף הדרומי של חיפה, הוא אפרפר. והסיבה היא שיש שם דלקים ויש שם חומרים אחרים, שעם השנים הם נשטפים אל החול. אבל זה לא בכמויות שמסכנות את הציבור בשום צורה.
היו"ר לאה נס
אני רוצה לשמוע את אלי ריכטר שהוא מומחה לגבי בוצה, אבל אני רוצה גם לשמוע את משרד
איכות הסביבה, גם לאשר את הדברים האלו, כי סה"כ זה באישורכם. ולגבי הבוצה היבשה שנמצאת לאורך גדות הנחל, שהיא נראית על-פניו כמסוכנת. הרי היא מתייבשת ועפה ברוח, אבק של בוצה מסוכן.
יוסי ענבר
א: לגבי היתר הטלה לים - אני רוצה להדגיש שההטלה לים נעשית במרחק רב בלב ים, במקום
שעומק המים בו, הקרקעית היא 1000 מ'. צריך לזכור שאם רוצים המשך פעילות של נמל או פעילות כלשהי, וצריכים להרחיב את הנמל. אם מעלים את הפסולת הזאת ליבשה, וצריך להתחיל בכמויות האלה, לא ברור לי כיצד נטפל בה ומה לעשות איתה. זה הפתרון הכי פחות גרוע, אין פתרון טוב. אין פתרון אידיאלי. פתרון הכי טוב לבוצה מהסוג זה הטלה ללב ים. אנחנו לא עושים את זה בלב שקט, אבל אין לנו שום פתרון פחות גרוע.

לגבי הבוצה שנחפרה לפני יותר מעשור שנים ושוכבת בבריכות אטומות על גדת הקישון. יש לנו אנליזה של כל בריכה ובריכה, בחתכים של הבריכות. חלק מהסדימנתה זה סדימנת נקי ממזוהמים. ויכול לשמש כמעט לכל שימוש שהוא. חלק יש לו רמות שאפשר להעביר אותם לאתרי פסולת. חלק לאתרי פסולת, תלוי ברמת החומר האורגני, חלק יכולים להגיע לאתר פסולת ביתית, חלק אפילו לאתר פסולת יבשה. וחלק אחר צריך לזכור מפגע אחר שקיים שם באיזור גם קשור לרשות הקישון.
היו"ר לאה נס
מה קרה לבוצה הזו, עם השנים היא נהייתה ממש טובה?
יוסי ענבר
היא השתבחה עם השנים ונשארה במקום. הבריכה אטומה מלמטה לא מלמעלה. הבוצה
הזאת היא לא בוצה שעפה, היא הדוקה, היא לא נספחת.

צריך לזכור שמישהו אמור לשלם וזה המפעלים ע"מ לפנות את הבוצה הזאת, ואנחנו מנסים למצוא את הפתרונות, כאשר אין יעד למשרד לאיכות הסביבה להוציא כל סכום ויהי מה.

פנו אלינו לאחרונה רשות הנמלים, היא רוצה את השטח, עד היום אף אחד לא פנה אלינו. הבוצה הזאת נחה על גדת הנחל, מבחינתי היא שכבה שמה, לא הזיקה לאף אחד. פנו אלינו רשות הנמלים, רוצים את השטח לבנות שם, להרחיב שם, לא יודע מה לעשות. במסגרת הרחבת פעילותם, רצו פתרונות לפינוי, נתנו להם פתרונות לפינוי שזמנית היא חלק מהם כאן, כולל הטמנה, כולל שימוש למילוי, כי הבוצה הזאת היא נקיה, כולל שיקום של אתר הפסולת של חיפה שנמצא לא רחוק משם. הטמנה באתר פסולת אחר.

הנושא שאת רוצה לדבר עליו, זה הנושא שלא אמרתי ואני אגיד אותו עכשיו, יש אפשרות גם לשרוף חלק מהבוצות האלה בכבשני מלט. כבשני מלט בעולם בכלל, משמשים כחלק מתהליך הטיפול בפסולות, בגלל הטמפרטורות הגבוהות, בגלל התנאים המיוחדים שקיימים בכבשנים האלה, אפשר להשתמש בחלק מהמרכיבים האנרגטיים כמרכיבי כמו סלוונטי מהתעשייה של פסולת שם ומהווים אנרגיה בכבשן המלט. כמו תחליף לחול בצורת סדימנתים.

בערך 900 אלף טון של אפר פחם נשרף לשנה ועד 10% מהמלט מורכב מפסולת בעצם שנכנס לתוך אפר פעם מרחף, שנכנס לתהליך המלט. וגם סדימדים מהקישון, אם הם יעמדו בקריטריונים הם יישרפו ואם הם לא יעמדו בקריטריונים הם לא יישרפו. ואין שום כוונה להעביר פסולת לנשר או סדימנת לנשר אם הוא יגרום לפליטת יתר בארובות.
יובל תמיר
אני חש פה תחושה קשה של דז'וו. לפני ארבע שנים אחרי פרסום של ידיעות אחרונות, של צדוק
יחזקאלי וענת טל-שיר על מה שקרה לנו בקישון. ישבנו פה בחדר הזה בועדת מפגעים סביבתיים בראשות חה"כ הירשנזון. ובאו כמעט כל הגופים, אולי אנשים אחרים, אבל כל הגופים שיושבים פה. וטענו שלמעשה הם יודעים שהנחל מאוד מזוהם, אבל אף אחד לא ידע שצוללים שם.

היום אני יושב פה ואני שומע שיודעים שצוללים, אבל הם אומרים שהכל נקי, לא מבינים בכלל מה הבעיה. אבל בכל זאת היתה ועדת שמגר והיו כל החברים המכובדים של המשרד לאיכות הסביבה והסבירו את התקלה שהיתה שם ואיך הם אוכפים. וכתב שמגר ששורש כל הרע, שהסיבה שלא הצלחנו להגיע עד היום לפתרון בקישון, זה החוק לתיקון המעוות ואותם הסדרים שניסו לאתרים של שפיכה לים, שהם למעשה לא אפשרו לנו, התהליכים שלנו נגמרו מזמן, והם לא אפשרו להגיע למצב של פתרון אמיתי בנחל.

אומרים פה שהבוצה נקיה וכל מיני סיפורים. אבל בסופו של דבר נשלחו 750 לוחמים לצלול בקישון, 150 מהם חולים בסרטן ועוד עשרות אם לא מאות חולים במחלות כרוניות ניווניות נוספות. ולא רק זה, אלא שעכשיו מסתבר גם שהמחלות הללו, האמותציות הגנטיות גם עוברות לדור של הילדים שלנו. ואתם צריכים להבין כל אחד, שאתם שולחים ילד קטן לשוט בקישון, אתם חורצים לא רק את דינו, אלא גם את דין ילדיו ודין נכדיו. הוא הלך הוא אפילו לא נשאר לשמוע פה, האדון.

משרד הבריאות הגדול חקרו בחוף שמן שזה נחשב ים פתוח בין נמל הקישון לנמל חיפה, שזה גם איזור דיון הועדה. תסתכלו בדוחות של חקר הימים והאגמים, בבוצה כמות המתכות היא עצומה, יותר גדולה אפילו בתוך נמל הקישון. חקר הימים והאגמים משנת 1980 לא מאשר לצוללים שלו לנגוע במים כדי שבעוצמה שיורדים לקחת דוגמאות בוצה, באזורים האלה הילדים נשלחים לשוט שמה עד הימים האלה.

וההיתממות, זה בדיוק מה ששמגר האשים את כל המערכות בעצימת עיניים. עצימת עיניים בטרמינולוגיה המשפטית זה בין גרימת מוות ברשלנות לרצח בכוונה תחילה. אם עד דוח ועדת שמגר, זה היתה עצימת עיניים, יום אחרי ועדת שמגר שכולנו ידענו ובאמת עצמנו את עינינו, אז כבר יותר חמור מזה. זה כמעט רצח בכוונה תחילה וזה אסור לנו שיקרה.

הילדים נשלחו בצורה צינית והועדה שאמרה להוציא את הילדים, היא קמה הרבה לפני שעלה הנושא הזה. כי אני ראיתי גם מכתב של רשות הנמלים ששלחו לילדים הביתה, הילדים פשוט הפריעו לעבודות פיתוח הנמל, לבניית רציף, הילדים הסתובבו בין הרגליים, אז רצו לזרוק אותם החוצה. יש בידי מסמך, אני יכול להביא אותו לועדה, שרשות הנמלים כותבים להורים שממליצה להעביר אותם, הם חיפשו פתרונות באזור של החוף השקט כדי להעביר את הילדים שלא יפריעו, לא בגלל שחס וחלילה שאולי ילד ימות מסרטן, והוא יצטרך לעבור את מה שאני עובר היום, עוד כמה שנים. וזה דבר בלתי נסבל מבחינתנו.

אמר עמוס רון בנושא של צלילות בנמל הקישון - הצלילות מתבצעות עד היום ולא רק עם חליפות יבשות. אני דיברתי רק לפני מספר ימים עם צוללים שצוללים בתוך הקישון. הם אומרים, בקיץ חם לנו, אי אפשר לצלול עם חליפה יבשה. אני יודע מה זה לצלול עם חליפה יבשה, אי אפשר לצלול - אז הם צוללים עם חליפות רטובות. חברת אוקיינה שולחת את האנשים שלה בחליפות רטובות. דייג שרוצה היום לרדת לתקן את קרקעית ספינתו, אף אחד לא אומר לו שאסור. כל השילוט שקיים, זה קיים לאורך הנחל, כי רשות נחל הקישון באזור של פתח נמל הדיג, נגמר הסמכות שלה, או מטר יותר או מטר פחות.
היו"ר לאה נס
אני מבינה שהאזור הכי קריטי שבו כל הפעילות שאנחנו מדברים עליה, שהיא מתקיימת בנמל הקישון.
יובל תמיר
ושם אין אבא לשום דבר ורשות הנמלים היא היחידה. אנחנו נפגשנו עם עמוס רון בנמל חיפה,
והוא אמר לי, שהוא היה מנכ"ל משרד האנרגיה בתקופה של שחל והוא ראה בחקר הימים והאגמים, אובחנה זורחות, והוא אמר לי, לא תעזור אף חליפה באזור כי הקרקעית של הקישון או קרקעית של נמל חיפה, זה כור גרעיני אחד גדול.

זו היתממות. אנחנו יודעים שצולל יורד למים, הוא שם את נפשו. זה כמו לצלול בכור בדימונה. אם אנחנו יכולים לקחת על אחריותנו את הדבר הזה. עכשיו אתם מדברים על שיט של הילדים ולהפרדה במים. תראו את הדייגים, יש כמה נמלי דייג בישראל, יש נמל באשדוד, יש נמל ביפו, תראו כמה חולי סרטן יש באשדוד באותן שנים ובאותה אוכלוסייה, שניים. ביפו, אחד. בעכו יש גם אחד. ובקישון יש 70. איך זה יכול להיות. זה לא אנשים שצוללים כמונו.

אבל הסיפור הוא מוטרף לחלוטין בגלל קרינה רדיואקטיבית שמגיע מהצי ה6- וזה מגיע מחיפה כימיקלים,, כי הפוספט הישראלי עשיר מאוד באורניום וטוריום. והנושאים עלו בועדת החקירה של שמגר. ושמגר העלה את זה לבקרה של היועמ"ש לממשלה. אבל בסופו של דבר, הדברים מסתובבים חוזרים, ולא קורה שום דבר והקטל הזה ממשיך.

גם בנמל חיפה שהוא נסגר ע"י ועדת שמגר לצלילה, היתה ועדה בין משרדית שהוקמה, עשו ניסויים בבני-אדם בניגוד לכל אישור במשהו שמותר. פרופ' יונה אמיתי שם בועדה, שלח 94 צוללים לוחמים של שייטת 13 לאזור שידע שאסור, כדי להוכיח שלא חודר להם שום דבר דרך העור. שמגר לא קיבל את זה כי הם ניסו להכשיל את הועדה. לפני זה קבעו תקן של 16 שעות לכל חייל שלוחם בנמל חיפה, לא בקישון, בקישון אסור בכלל. בנמל חיפה 16 שעות לכל חייל בלי לנגוע בבוצה.

אבל פה הרי כולנו יודעים, שאין דבר כזה לא לנגוע בבוצה וגם מפקד חיל הים יודע את זה. לכן זה פה היתממות ואותה עצימת עיניים שאנחנו מדברים עליה חזור וחזור ועוד אחד צריך למות ועוד אחד צריך למות.

התבצעה העמקה של נמל הקישון. ההעמקה הזאת לצורך בניית רציף מזרחי, אין בעיה. אבל ההעמקה הזאת מתבצעת שבעה חודשים. מהיום הראשון שבעה חודשים, 24 שעות ביממה, דקה דקה, שעה שעה, יוצאת בוצה אל החוף. זה אותה בוצה ששמגר אומר, שמספיק טיפה מגע איתה.
היו"ר לאה נס
הוא אומר שהוא שם את הבוצה על האונייה ושולח אותה.
יובל תמיר
אני אראה לך יש סרט שאני צילמתי שם שהבוצה יוצאת בחוף ליד הרציף ומשם יש משאיות. שבעה
חודשים, איך אתם יכולים להפריד את השכבה הזאת מהזאת. אני עמדתי ביום חמישי שעבר, וראיתי את הספינה מפנה את הבוצות הקשות, בשביל להפליג 20 מייל מעבר למדף היבשת, הספינה שמפליגה בעשרה קשר וזה ספינה מהירה, צריך לקחת בשעתיים להפליג צד אחד, שעה לרוקן את הבוצה ושעתיים לחזור, חמש שעות. אני מדדתי זמן מהרגע שהיא יצאה מלאה בוצה עד שהיא חזרה, 40 דקות.

לא ייתכן שב-40 דקות היא הגיעה ללב ים, שפכה את הבוצה וחזרה. יש לנו עדויות של אנשים שעבדו על הריבל הזאת, מה קורה באמת עם פינוי הבוצה. לפחות עד לפני שש שנים שהייתי מפקד יחידת איתור של חיל הים, הבוצה נשפכה ליד אתר הצוללת שירד במרכז במפרץ של חיל הים. יש שם המון ערימות של בוצה רעילה ממרכז המפרץ. אף אחד לא יוצא כי זה עולה הרבה כסף וזמן.

אז שלא יספרו פה סיפורים. הרי האמריקאים ניסו להזיז את הצוללת שירד, יש שם בוצה שניסו לכסות אותה עם הדייגים. שלא יספרו לנו את הסיפורים. טוענים שאלי קנדל אישר מיליון שלוש מאות אלף קוב לשפוך לאורך החופים באזורים שאזרחים צוללים, ואמהות וילדים לאורך חופי הקריות. וזה גם צריך להיחקר הדבר הזה.
יוסי ענבר
אתה מפזר האשמות.
יובל תמיר
אני מוכן לעמוד בפני כל דבר ולעמוד אחרי הדברים שאני אומר. מתפנה בוצה לגדות הנחל
לשם, חמש משאיות מפנות כל הזמן את הבוצה בערך 20 מ' ממגורי האנשים וחיילים בבי"ס הטכני של חיל האוויר ליד צער בעל חיים בטכני. הבוצה היא מועפת, היא מורחפת עם הרוח. אני הייתי שם ביום רוח, היא עפה כמו אני לא יודע מה.

אני פניתי למשרד לאיכות הסביבה, היה שם הפקח לקח בדיקות והם לוקחים בדיקות. אמרתי לו, תראה לי את הבדיקות, פניתי לדוברת התמיכה לריבלין, ביקשתי לאכוף משם מידע, שתראה לי את הדוחות ניתור של הבוצה.

עמד ד"ר רישפון גם בועדת שמגר ואמר שאין במדינת ישראל אפילו תקן מים. הוא אמר שהמים של הקישון שהם היו בשיא הזיהום עומדים בתקן מי השתיה של מדינת ישראל. דובר על קוליפורמים צואתיים. התקן לא מתייחס למתכות כבדות, לא התייחס כבר בתקופה ההיא. לא התייחס לנושא של כל מיני חיידקים אחרים שהם קוליפורמים צואתיים, והוא לא התייחס לרדיו אקטיביים. אותו דבר לפינוי בוצה. אם הבוצה היא בסדר וזה רק חול, אז למה רוצים לשרוף אותה.

משרד לאיכות הסביבה הסביר לי שהנתונים שלהם, למעשה הם מקבלים את הדוחות של רשות נחל הקישון. רשות נחל הקישון זה גוף שהוא בנוי מכל המזהמים, מוצגים בו כל המזהמים הגדולים של הנחל. לכן הוא לא אובייקטיבי, הוא ממונה ע"י ראש עיריית חיפה. שאני באתי לקבל מידע מהמכון לחקר הימים והאגמים, הם אמרו, אנחנו לא יכולים לתת לכם מידע, כי אנחנו ממומנים ע"י המפעלים המזהמים, לכן אם אנחנו נתן לך מידע, זה יחסוך כל מיני תהליכים במפעלים, אז אנחנו לא יכולים לתת לך.

בסופו של דבר האזרח הקטן, אין מי שיגן עליו. ולכן צריך לקום גוף שיקבע קודם כל תקני מים ובוצה. ולא לעשות הפרדה בין המים לבוצה. אנחנו מבקשים להיות שותפים לגוף הזה. שהגוף לא יהיה תלוי לא בשום מזהם ושום דבר אחר, אלא הוא יהיה נקי לחלוטין. והוא ידאג אחרי זה לראות מה קורה בנחל. אחרת לא נוכל לסיים.

לפני שאנחנו עושים כל פעולה, בואו נוציא את בני האדם מהר ככל האפשר, וזה גם צוללים וזה גם דייגים וזה גם ילדים קטנים ששטים, וגם חותרי קייקים שנכנסים לתוך הקישון עד היום, וגם את לוחמי חיל הים שצוללים בכל מיני איזורים אסורים. בואו נפסיק את זה קודם ואחרי זה נתחיל לדבר.
עמרם מצנע
אני רק רוצה לדבר בעיקר כיו"ר רשות נחל הקישון מיום היווסדה לאורך שמונה שנים וראש
עיריית חיפה במשך תשע שנים.

אני ליובל מקשיב הרבה. יובל בטח טוען שאני רק שומע, אבל אני גם מקשיב ואני בהחלט לא שם את עצמי במקומו. אני חושב שהמאבק שלו הוא נכון וצודק. אבל בסופו של דבר צריך לבחון בעיקר מה נעשה וכיצד זה נעשה ומה כמובן צריך לעשות בעתיד.

אחד ההישגים הענקיים של מדינת ישראל על רשויותיה, משרד איכות הסביבה, עיריית חיפה, רשות נחל הקישון, זה תהליך שיקום נחל הקישון. זה החלק המלא של הכוס והוא הרבה הרבה יותר מחצי. בואו נזכור מה היה מצבו של הקישון לפני יותר משמונה שנים, כאשר הוקמה רשות נחל הקישון בשיתוף פעולה עם משרד איכות הסביבה ועיריית חיפה.

כל מערך הצלילות והבדיקות והנושא הקרוי, שייטת 13, זה צלילות שנעשו כמובן לפני. במערך השמונה שנים האלו הנחל הגיע להישג אדיר. הופסקו הזרמות השפכים התעשייתיים, מה שנשפך היום זה בעיקר תמלוחות. ובמהלך בדיקות ארוכות, החל מתחילת נדמה לי 2002, המצב של ההזרמה של הנחל הוא עומד בכל התקנים. אני מדבר על תהליך של שמונה שנים. צריך להבין שום דבר לא קורה בין לילה. ובטח לא בהצהרות ובסיסמאות ופופוליזם.

רשות נחל הקישון קמה לפני ש"התפוצצה" בעיית המחלות של שייטת 13. וכאשר העסק הזה התחיל, כבר רשות נחל הקישון היתה בשלב מאוד מתקדם. עכשיו זה לוקח הזמן. התעשיות היו צריכות להתרגל לכך, הושקעו עשרות מיליוני דולרים כדי להגיע למצב שבו ההזרמה היא כפי שהיא היום. יש היום דוגמים אוטומטיים על כל הצינורות של הרשויות השונות ששופכות עדיין לנחל הקישון. אבל שפכים מטוהרים, בעיקר תמלוחות.

יש גם דוגם אוטומטי שנחנך לפני חצי שנה, בתוך הנחל עצמו, לא רק לבדוק מה יוצא בצינורות, אלא לבדוק גם מה התוצאה בתוך הנחל. אין לזה מודל בשום מקום. והוא עובד ודוגם באופן אוטומטי את הדגימות הללו. זה דרך אגב, מכון הטיהור של איגוד ערים חיפה, שהיא אחת המזהמים הראשיים, לא במתכות כבדות, אבל בעיקר בחומרים אורגניים, בעיקר הקוליפורמים וכל הדברים האלו שהם עלו אח"כ בסדר גדול בגלל שהחומצה טופלה.

אני גרסתי ואני גורס גם עכשיו שצריך להתייחס גם לשאלה האם מותר או לא מותר לשוט ולקיים פעילות של ספורט ימי בכניסה לנחל הקישון, לא באיזה שהיא ראייה טוטאלית. אני חושב ואני כך ראיתי כראש עיריית חיפה ולקחתי על עצמי אחריות, למרות מה שיובל אומר, למרות שנאמר בתקשורת, אני קמתי ואמרתי אני כראש עיריית חיפה וכיו"ר נחל הקישון, לוקח על עצמי אחריות לאשר פעילות בנחל. אני אומר את זה גם כאן. ובסוף צריך לקחת אחריות ובמדינה שלנו אם כל אחד ייקח אחריות בתחום שלו, ניראה גם אחרת.

וכאשר באמת אחרי הדוח הראשון של שמגר הוא המליץ להפסיק. דרך אגב להפסיק את פעילות הממוסדת. כי ארגונים לא ממלכתיים אין איסור לשוט בנחל, גם לא בתוכו. רשות נחל הקישון חויבה לשים שלטים שמורים על כך שיש בזה סכנה. ועל כן ארגונים, עמותות וולונטריות שעוסקות בעיקר בחתירה, בקייקים, עדיין עושים תחרויות, לא אל תוך הנחל עצמו, אבל באזור מה שנקרא מפרץ הקישון ונמל הקישון.

ובזמנו בעצה אחת ובתיאום, אני לוקח על עצמי אחריות רק כאשר מודד את זה עם אנשי מקצוע, ומשרד הבריאות ומנחם טל היה שותף מלא לקבוע בבדיקות איטיות, האם מותר או אסור לשוט בנחל. כל זה הופסק כמובן אחרי הדוח הראשון של ועדת שמגר. אני הופעתי בפני ועדת שמגר, אמרתי את אותם דברים שאני אומר פה היום. ואני חושב שאנחנו צריכים להתנהל בצורה מסודרת. מה ז"א, יש במדינת ישראל רשויות. משרד הבריאות הוא זה שקובע למשל אם חוף רחצה נסגר כתוצאה מזה שהמים זורמים או לא. משרד הבריאות הוא שצריך להורות עפ"י בדיקות, האם המים כשירים לשיט או לא.
היו"ר לאה נס
ומותר לנו לערער אם הוא קובע נכון או לא נכון. לאחר הבדיקות מודה שהוא טועה והטעות הזאת
היא חיי אדם.
עמרם מצנע
מותר להודות לכולם, אבל בסוף אנחנו צריכים איזה שהן רשויות שעומדות גם הן במבחן והן
קובעות. הם קובעים אם מותר לשתות את החלב או אסור לשתות החלב. לא משרד איכות הסביבה וגם לא אני. הם קובעים מה רמת הזיהום באוויר שהיא מסוכנת או איננה מסוכנת.
היו"ר לאה נס
אבל בשביל זה אנחנו יושבים פה, אנחנו ועדה שמבקרת וזאת זכותנו.
עמרם מצנע
מה שאני מנסה להסביר שאת זה צריך לקחת כבסיס לדברים. מה אומר לך משרד הבריאות -
הוא אומר לך, אני בדקתי את המים. המים מבחינת התקנים, מבחינה עמידה בתקנים, מאפשרים פעילות ספורטיבית. אבל בדוח ועדת שמגר, באותה מפה, המפה כוללת אזורים שבהם הועדה קבעה, דרך אגב היא לא אסרה.

הלוא הועדה לא אסרה את זה לעולם. הועדה קבעה ובעניין הזה משרד איכות הסביבה צריך וזאת אחריותו, לקבוע מהם הקריטריונים ולבדוק אותם בצורה רציפה שמאפשרת החזרת הפעילות. הלוא ועדת שמגר לא שמה את עצמה כשופט עליון וסופי, המודיע שאסור לעשות פעילות בנחל או בכניסה לנחל לעולם. היא גם לא אמרה אם תפנו את הבוצה או לא תפנו את הבוצה. היא קבעה שצריכה לשבת ועדה מקצועית ולקבוע מהם הקריטריונים. ואם המים יעמדו בקריטריונים האלה, ניתן לחזור לפעילות.

ואני אומר את כל הדברים האלה כי אני חושב שזה לא יהיה נכון שאנחנו בגלל לדעתי, היסטריה מיותרת נפסיק את כל הפעילויות שיש להן ערך בפני עצמן.

נשארת בעיה מרכזית והיא בעיית הבוצה. הבוצה יכולה להיות מטופלת. זה עולה כסף. יש מנגנון שאפשר דרכו לעבוד. ושותפות צריכה להיות של הגורמים המזהמים, יש שבעה גורמים מזהמים גדולים שתרמו את הזיהום לנחל. הם דרך אגב, גם מימנו את הפיילוט שנעשה בבית-חרושת נשר, עלה 700 אלף ש"ח, 100 אלף ש"ח כ"א וזה היה בעצם פיילוט לא רק לבדיקת האפשרות לשרוף את זה במשרפות, אלא גם לגבי שותפותם ואחריותם של המפעלים.

צריך לאשר תכנית אב, תכנית אב לקישון ולאגן הקישון אושרה, גם בממשלה. תכנית האב הזו משרטטת מה צריך לעשות במדויק כדי לשפר את המצב. ואז צריך לבוא אל שבעת המזהמים, אל הממשלה ואל הרשויות השונות לאורכו של הנחל, גם רשויות מקומיות וגם רשויות ממלכתיות, כמו רשות הנמלים. וכולם צריכים להיות שותפים בהוצאה שלפי הערכתי, מתקרבת ל350- מיליון ש"ח וכוללת בתוכה את כל מערך טיהור הנחל וניקוי כל האזורים הקרובים אליו. ובזה גם נסיים את בעיית הבוצה. זה לא כסף קטן, אבל יש לו שותפים חוץ מהכסף של המדינה. וזהו המהלך הכי חשוב שצריך לעשות אותו בעתיד.

בנושא של הסביבה אני תמיד טוען שאנחנו נורא מאוהבים במצב הקיים. כי כל פעם שיש איזה רעיון לתקן את המצב הקיים, הלוא צריך לעשות משהו עם הלכלוך. כל הגורמים המקצועיים, כולל גורמים מקצועיים בינלאומיים אובייקטיביים לחלוטין קבעו שכדי לטפל בנחל טיפול אמיתי, גם את התמלחות לא צריך לשפוך לתוך הנחל, אלא לשפוך לים. כי הים את התמלחות יכול לסתור ולקבל אותם אותו לתוכו.

נושא של השריפה בבי"ח נשר, היה פיילוט. הפיילוט הזה קבע את מה שקבע. יש באותם אגמים הרבה מאוד בוצה. חלקה כפי שנאמר מתחלקת לכמה חלקים. אבל המזוהמת שבתוכה צריכה להתפנות והיא היקרה ביותר, או כמובן לשרוף אותה או להעביר אותה למרכז לטיפול בפסולת מסוכנת. אבל את זה צריך לעשות. גם לשחרר את הקרקעות וגם כדי להפסיק את הפעולה.

כח"כ ששותף בועדה לאיכות הסביבה, צריך לפקח על הרשויות, צריך לבדוק אותם, צריך לבדוק את הטענות שמעלה פה יובל לגבי דברים שקורים בשטח. יש לרשויות חלק בזה וצריך לתבוע את זה מהם. חלק מהדברים הם אולי אפילו פליליים. וצריך לבדוק אותם ולעשות. אבל לא להגיע להיסטריה ולתוצאה שבה אנחנו ביד אחת לא מטיבים עם עצמנו וביד שניה הורסים את המערכות שצריכות להתקדם, לפעול ולוקח זמן לעשות אותם.

אני אינני יודע אם הועדה הזו ביקרה ברשות נחל הקישון. ואם לא, אני מאוד ממליץ, אני מניח שיזמינו אתכם. אני מאוד ממליץ לבוא לבקר בנחל הקישון ברשות, לקחת סירה, לשוט לאורכו. ביה"ס לספורט ימי שממוקם בתוך נמל הקישון, לא בתוך נחל הקישון, ופעל לאורך הרבה זמן והמים שם נקיים כי משם הם רק יוצאים אל הים הפתוח. עשינו בדיקה - הלוא מה היה החשש - שילד ייפול למים. אני רוצה להגיד לכם שבמאה אחוז מהמקרים לא נפלו ילדים למים. אני חושב שהספורט הימי הוא ערך, יש לו חשיבות, צריך לעשות אותו ללא סיכון חיי אדם.
היו"ר לאה נס
ואני לא השתכנעתי עד כה שזה עדיין לא מסוכן להיום. כי משרד הבריאות גם היה לפני שמונה
שנים, לפני דוח שמגר ולמרות זה צללו ושטו ודגו.
עמרם מצנע
אני גם רוצה להזכיר לכל הנוכחים הנכבדים שועדת שמגר לא מצאה קשר.
יובל תמיר
קשר משפטי והגיוני היא מצאה.
עמרם מצנע
לא מצאה קשר. זה סיכום הועדה של שמגר שעשתה בדיקה מאוד יסודית ומאוד רצינית.
הקישון עבר תהליך מדהים של שיקום. יש עוד הרבה מה לעשות.
היו"ר לאה נס
אני חושבת שבאמת צריך להמשיך ולגמור את השיקום שלו עד תום ורק אז לאפשר את כל
הדברים שנאסרו בדוח שמגר, ששוב גם לדעתי הם הגיעו באיחור, וכולנו יודעים שזה הגיע באיחור.
עמרם מצנע
המשרד לאיכות הסביבה צריך לרכז צוות שצריך לקבוע מהם הקריטריונים לחזרה.
היו"ר לאה נס
הוא קיבל אחריות מכוח הממשלה לעשות את זה. ומה שאנחנו אומרים כאן, שלדעתנו זה לא נעשה
מספיק.
אביטל גזית
אני בודק את הקישון עוד מלפני ועדת שמגר.
היו"ר לאה נס
אני רוצה במיוחד שתגדיר כי ציינו פה שבכל אופן רשות הנחל מדברת על פרק שרק הנחל עצמו ויכול
להיות שהיא לא נוגעת בשפך הנחל שעליו מדברים. שפך הנחל ששם מתבצעים גם השיט, גם הדיג. כי כולם, ברור להם שבנחל עצמו לא מתקיימת פעילות. אבל אנחנו מדברים על הפעילות שהיא בקטע המקשר שייתכן שבזה אתם לא פועלים ולא בודקים.
אביטל גזית
קודם כל אני גם מבצע מחקר על זה שלא קשור בהם ואני לא חייב לאף אחד והדוחות שלי הם
לטינים לחלוטין ומי שקורא אותם, יכול לראות אותם. והגבתי דרך אגב גם בועדת שמגר בעניין הזה.

הנחל והמפרץ ונמל הדיג חד הם. פעם אחת גאות-שפל מכניסה את הים אל הנחל ופעם הנחל יוצא החוצה. ומזלך אם היית בזמן שהיתה גאות או היה שפל. וכן ההתייחסות במצב כל-כך גרוע שנחל הקישון היה, גם לסטנדרטים בינלאומיים הוא היה כל-כך גרוע והחוכמה היא קטנה מאוד לשפר את מצבו ולראות שהוא שונה עשרות מונים.

אני אומר לכם מבדיקות, מניתור שאנחנו מבצעים מדי שנה, פעמיים שלוש בשנה, של הקטע המדובר. המצב הוא גרוע ביותר. ואני מתפלא יוסי שאתה מציג את הדבר שאיכות המים היא כל-כך טובה. זה שדגים נכנסים לנחל אין לזה ולא דבר למה שזה אומר עבורנו. הדגים ירגישו לא טוב, הם יברחו משם. חוץ מזה שהם מושפעים הם לא יודעים את זה במיטיב ואת זה אנחנו לא יודעים.

אנחנו מוצאים אותם מתים, רק עכשיו שדגים חזרו לנחל בקטע הזה מדי פעם יש אירועי תמותה מסיביים, שלא ראינו אותם בעבר, קודם לא היו דגים בנח"ל. אני פשוט נדהם לאחר כל הסיפור שכולנו חווינו בנושא של הקישון ומה שקרה, אם נמצא קשר מובהק או לא נמצא קשר מובהק, זה לא קשור שהאנשים מוכנים להסתכן על חשבון מישהו.

מכובדי מצנע, אתה מכיר אותי היטב. אני רוצה לומר לכם שמבחן התוצאה מוכיח לנו שגם הרשויות כולל משרד הבריאות שגו וקרה מה שקרה. כאשר ריכוזי המזהמים הם גבוהים זה לא חוכמה. מספיק שאני אמצא קדמילו בריכוז גבוה אני אוכל להגיד, זה יכול לגרום לתמותה, זה יכול לגרום לסרטן, זה יכול לגרום לאפקט כזה או אחר. החוכמה הקשה היא כאשר הקדמילו מגיע לריכוזים מאוד נמוכים. אבל יחד עם הקדמילו יש גם אהרסן בריכוזים נמוכים, יחד עם אהרסן יש גם פנוליום, יש קצת בנזין, כולם ירדו בסטנדרט. אבל הקוקטיל הזה אין לנו תקדים. את זה לא מבינים.

אם אתה לוקח כל חומר בנפרד הוא עומד בסטנדרט, אז אין לי בעיה. אבל הקוקטיל שאנחנו לא יודעים, אנחנו יודעים את העובדה, אחד ואחד זה שלוש או ארבע או חמש. אחד משפיע על הרעילות של השני והוא גורם לו להיות הרבה יותר רעיל ממה שהוא היה בלי הנוכחות של החומרים האחרים.

אני פשוט נדהם שמישהו חושב שאפשר לתת לילדים לשוט בנחל או בקרבת הנחל. נכון אז פעילות ימית היא נורא חשובה, צריך למצוא לה אלטרנטיבה, לא בנחל ולא בקרבתו. צלילה, צריך להיות אדם שהוא לא מבין את העניין שהוא לוקח על עצמו את הסיכון.

הנושא של הדיג - מכיוון שדגים נעים ממקום למקום, כל דיג אפילו אם הוא נעשה במפרץ לכאורה במים נקיים, לא מבטיח לנו שהדג לא היה קודם בנחל. ולחזק את מה שנאמר קודם ע"י שניאור, שהמים והבוצה חד הם, הדגים מוזרמים לבוצה, מה לעשות, הם אוכלי קרקעית. יש רבים מהם אוכלי קרקעית וזה עובר בשרשרת המזון. האצות אוגרות קצת, מכפילות את זה קצת בגופם והזחל של איזה חרק מכפיל את זה עוד בגופו והדג אוכל אותו והנה אנחנו פתאום מוצאים בדג כמויות מאוד מאוד גדולות.

ולכן ההתייחסות לנחל היום במצבו היא שהנחל מסוכן וכך צריך להתייחס אליו ואל סביבתו, עד שסיפור הבוצה לא יוצג פתרונו המלא, אני אם הייתי עומד וסמכותי היתה להגיד אם מותר או אסור, הייתי אומר אסור ללא כחל וסרק.
היו"ר לאה נס
כנראה המומחים, המדענים הבודקים של משרד איכות הסביבה ומשרד הבריאות, כנראה לא ברמה הזאת.
מתי שולימוביץ
כשהרשות הוקמה והתפרש לנו תכנית אב שאושרה ע"י הממשלה, אנחנו בעצם פירקנו את שכלול נחל
הקישון לכמה שלבים. שלב ראשון זה 1.1.02, כאשר יפסיקו להזרים לנחל את כל המזרימים שפכים לא מטופלים. שנת 2002, 1.1.04 זה תקופת ביניים. כאשר המזרימים יזרימו תמלחות ברמה ובגלישה כפי שניתן ע"י בשיתוף פעולה עם המשרד לאיכות הסביבה. וזה שלב ביניים בלבד עד 1.1.04 כאשר יימצא פתרון להזרמת המטוהרות בדרכם מספיק נקיה כדי שיוכלו להזרים. באחד הפתרונות היתה הזרמה לים ע"י הקמת צינור מוצא ימי.

מתוך הנחה שלא יזהמו את הים, ולא יפריעו לשיקום נחל הקישון. זה נעשה בשיתוף פעולה, עם עבודה מקצועית ביותר, עם הקמת מערך ניתור מכוון ופיקוח של כל המזרימים לנחל. ז"א, שהכל היה במכלול להקים מערך ממשך לבדיקות ולניהול של כל המזרימים לנחל.

לכן אנחנו כרגע נמצאים בתקופת ביניים של שיקום הנחל בתוך תכנית אב שלנו. שזה אומר הזרמת תמלחות לנחל מטוהרות תעשייתיות. אבל הם לא מתאימים, התקנים שניתנו להם הם לא מהנחל, שיהיה לכם ברור, זה לים. לכן הם תמלחות מטוהרות. נחל הקישון הוא אמנם אחד מהנחלים הכי גדולים בארץ, אבל גוף המים שלו קטן. אנחנו לא גמרנו את העבודה, אנחנו צריכים להשיג לו תכנית מים כדי להשיג את אספקת מים לנחל. יש לנו תקן איכות מים סביבתי.

בעצם לוח הזמנים שלנו יסתיים עם השלמת והחזרת הנחל לציבור והשלמת הטיפול האקולוגי המלא של הנחל, זה 2010. יש לנו תקן איכות סביבתי למי הנחל שבתוך הועדה הבין משרדית שהוקמה ב2002- זה התחיל ב- 1997 וסיימה את העבודה. זה כל המשרדים עם אחריות מאוד כבדה ומקצועית. משרד הבריאות, קודם כל הכל נעשה תחת פיקוח ושיתוף פעולה מלא עם המשרד לאיכות הסביבה.

לכן כשאומרים המים מאוד נקיים, נכון, היתה פשוט קפיצה מאוד מאוד חזקה. אנחנו דרך אגב חילקנו לכם חומר שמראה באמת את הקפיצה מבחינת איכות המים. אבל תחשבו, מדובר על 370 מיליון ש"ח כדי לשקם את הקישון. זה כסף רב. צריכים לפנות את הבוצה. צריכים קודם כל להשיג מים נקיים שיהיו מסופקים לנחל. רשות נחל הקישון היא גוף קטן. אנחנו ארבעה אנשים בתוך הגוף. מתוך זה יש מתכנן סביבתי, יש מהנדסת כימיה שמפקחת וזאת העבודה שאנחנו עושים.

כל החומר שסופק לועדת שמגר סופק על-ידינו. ז"א אנחנו אלו שהופענו בועדת שמגר. רק מערכת הפיקוח שלנו עולה המון המון כסף. איכות המים נכון להיום מאוד מתאימה לתמלחות שמוזרמות לנחל. יש הרבה תרכובות חונקות, זרחות, שיכולה להריץ את פריחת האצות בנחל. שיש שינויים דרסטיים מבחינת חמצן מומס בנחל. ויש הרבה מקורות דיפוזים שמגיעים אפילו ממעלה הנחל. הנחל הוא מתחלק למעלה הנחל ומורד הנחל. על מורד הנחל שהיה מזוהם ביותר ואנחנו מדברים על שיפור עצום שחל ב1.1.02-, זה בעצם מורד הנחל. יש לנו גם את המעלה שאנחנו צריכים לשקם.

שיקום הנחל נמצא בשלב ביניים, בין שנים 2001 ו2002- באמת קפיצה דרסטית באיכות מי הנחל. בשנת 2003 חלה הרעה באיכות המים בעקבות ריכוזי חנקות וזרחות החורגים מהתקן. למרות השיפור באיכות המים, עדיין רחוקה הדרך לשיקומו המלא של הנחל. יש להפסיק כל הזרמה החורגת אל הנחל. ההזרמה לנחל תהיה חייבת לעמוד בתקן איכות מי הנחל, לרבות מכון הטיהור חיפה. צריכים לנקות את קרקעית הנחל.
היו"ר לאה נס
ז"א, אנחנו מדברים על הקטע שלא מטפלים בו, הקטע של שפך הנחל, שם מתבצעים הצלילות,
השיט שאותם אנחנו חושבים שאסור שהם יהיו.
מתי שולימוביץ
המלצה מס' 4 בועדת שמגר, היתה המלצה לחיזוק כוח של רשות הנחל והרחבת התחום של
רשות הנחל.
רנית רוזנטל
אני אלמנתו של אריק רוזנטל. כל פעם שאני שומעת את הדברים שלך, אני מזדעזעת מחדש.
בעלי כעובדה נפטר מהקישון. יגידו כך או כך, לא משנה. המומחים האמריקאיים הטובים ביותר בעולם יעידו ששלושה גידולי מוח במקומות שונים במוח מסוגים שונים, זה תוצאה של השפעה רדיואקטיבית חיצונית כלשהי.

הם לא ידעו להסביר מה, אבל הם לא היו מעורבים בעניין הקישון. בעלי מת בגלל הקישון. חיי חרבו בגלל הקישון. הוא צלל המון בקישון. כל הזמן היה בתוך המים.

כתבתי משהו שאני מקווה שייכנס לך לאיזשהו מקום בלב על מנת שתבין שמדובר בחיים של אנשים:

"לו אריק היה היום בחיים, לא היה מאמין איך הולכת בוצת מוות נשלח במסירות נפשו, בעיוורון מוחלט, לילה בחורף סוער במיוחד, קר בקפיצת לוחמים בקישון השוקעים לתוך גורל אכזר. נחל ירקרק עם ריח של כימיקלים נפט ושמנים שהדגה כבר שלושים שנה לא בחיים. ואיך אנחנו שואלים, איך לתוך זה הם נכנסים.
לו אריק היה היום בחיים לא יאמין כיצד דבקות במטרה, אהבה כל-כך גדולה למדינה, רוח התגייסות ועשייה מעוורת את המחשבה במטרה כל-כך טהורה, תחת למלכודת חשוכה, הם עיוורים, הטביעו עצמם בלהט עשייה וציונות. שכחו להבין שבתוך בוצה אין חיים.
לו אריק היה היום בחיים לא מאמין איך ממשיך לגדול הקישון ואט ואט טובע ונחרב המקום שכה אהב. חברה הנשדדת מהרצון לכיבוש השלמה פוגעת במי השתייה והאדמה בנוף הירוק באוויר הנשימה בלהט הקדמה רצים כולם ככבשים תמימים כמו אריק ללב הביצה. ואיך, איך זה שאנחנו עדיין שומעים בתוכה.
לו אריק היה היום בחיים לא מאמין איך במותו הסמלי עדיין לא הסיקה המדינה שום מסקנה. שומרים על …. אותם ציוניים עיוורים, ואנחנו שוקעים וטובעים קורבנות הצרה של אותה חברה שיהיה בסדר, הבינוניות והחפיף המשבש את סדר המחשבה. אנחנו עיוורים, שבויים בלהט עשייה וציונות. שוכחים להבין בתוך בוצה אין חיים.
לו אריק היה היום בחיים, מצחיק נורא לומר שדווקא הוא מכולם האמין, כן האמין באותם עיוורים, באותה רוח הגשמה, עשייה ואהבה, באותה נתינה ללא גבול מדינה, יציצו לראות את חורבן בהיות האדמה. הוא הלוחם הציוני עם העקרונות והערכים, האמין שכרבים כמוהו רצים כולם כיום כעיוורים. אבל איך מפה ממשיכים.
לו אריק היה היום בחיים היה עומד כאן בעצב ומסביר שהוא קורבן של עיוורון החברה והקישון המתעצם מסמל להתפתחות הרסנית של אותה טביעה. ואנחנו שעסוקים במרוץ החיים, שוכחים שבבוצת מוות כנראה אין חיים".
שמואל חן
אני חושב שכל מילה שלי אחרי המלים המאוד חזקות של רנית פשוט יהיו מיותרות ולכן אני
אקצר.

אני רוצה לומר דבר אחד. מד"ר יוסי ענבר, סמנכ"ל לאיכות הסביבה שמענו שאין צורך לשים את הרשויות על ספסל הנאשמים. אני כן מאשים. אני מאשים בפירוש, אני מאשים את המדינה ואת רשויותיה במהלך רשלני של עשרות שנים בהפיכת נחלי החוף והקישון הוא הראשי שבהם, הפיכת נחלי החוף לתעלו ביוב פתוחות.

אני הייתי תלמידו של אביטל גזית, למדתי ממנו אקולוגיה. אני לא רוצה לדבר על אקולוגיה כרגע. אני רוצה לדבר גם על רגשות ולהתייחס גם למה שאמר עמרם מצנע. אני בתור ילד ראיתי איך בין לילה נחל אלכסנדר הפך לנחל ביוב. אנחנו בימי הקיץ היינו נוסעים לשם לשיט, ולא אשכח את היותי ילד בן 5 שיום אחד שט בנחל מלא דגים ולמחרת הדגים פשוט צפו על-פני הנחל והנחל הצחין והיה מת. וזה מה שקרה לכל נחלי החוף במדינת ישראל.

אני חושב שאנחנו רואים פעם אחר פעם כאן בועדה שההיסטריה של התושבים, של האזרחים הפשוטים, ובעניין הזה אני מתייחס לדברים של יובל תמיר, ההיסטריה הזאת מעלה ומציפה את האמת לאמיתה. אנחנו פשוט נמצאים כאן בארץ שהולכת ומזדהמת והגיע הזמן פשוט לעצור את זה. והגיע הזמן שהרשויות פשוט יתעשתו ויבינו שיש כאן כתב האשמה חריף וצריך להתעשת ולטפל בבעיה הזאת.
יריב אברמוביץ
אני רוצה לדבר על מדיניות. יושבים מסביב לשולחן הזה, בתחושתי, ואני אומר את זה
בעדינות גדולה. אנשים שאחראים באופן ישיר לחלק מהדברים שקרו. אז אלף, הם נגועים ואני מסתכל להם בעיניים.
היו"ר לאה נס
אנחנו לא ועדת חקירה ואני מבקשת להתייחס לנושא באופן ענייני. אתה בא לועדת כנסת שבאה
לדון בנושא ואני מבקשת להתייחס בהתאם.
יריב אברמוביץ
חלק מהדברים שנאמרים כאן צריכים להילקח בזהירות. אני חושב שכולם בבטן מרגישים
שמשהו לא טוב קורה בקישון או קרה בקישון או יקרה בקישון. יש עקרון כללי, ידוע, עולמי, אנחנו לא המצאנו את הגלגל במדינת ישראל, שנקרא הזהירות מונעת. התחושה והאמירה שמישהו לוקח אחריות על מעשה, לא פותרת את הבעיה עצמה.

העובדה היא שאם יש ספק, אין ספק. ואם יש ספק בנחל, ואני מאוד זהיר ואני לא נכנס לויכוחים המדעיים ולכל הדיאגרמות וכל המספרים. יש ספק בעניין הזה, צריך לעצור את הפעילות הזאת. וצריך למצוא מנגנון שיפקח על הדבר הזה. והאנשים יודעים ומרגישים בבטן וצריך ללכת אחרי האינטואיציות שלנו, אנחנו כולנו יודעים שקרו דברים. האמירות של רנית לא נולדו מהשמים.

אנחנו בתחושה שלנו שמאבק ציבורי הוא חלק אלמנטרי מאותה תנועה. ואנחנו מצטרפים ביד מחבקת למאבק של אנשי דממה, בגלל שאנחנו חושבים שיש פה בעיה של מדיניות. בגלל שאם לא יפתרו את הבעיה של הקישון, אז יהיה כרוניקה של מוות ידוע מראש במקום הבא.

יש תחושה ואמר את זה שניאור חשין, של הקטנת ראש. אמירות לגבי ארגונים וולונטריים כן, ארגונים וולונטריים לא, פה מותר ככה. משרד הבריאות עם כל הכבוד לא קורא מפה. לא מצליח לחבר בין מפה לטקסט. בלי האשמה ישירה למשרד הבריאות חלילה. אני אומר, זה חלק מבירוקרטיה, קורות תקלות בבירוקרטיה. ואני רוצה להגיד שזה בתמימות לצורך העניין. אבל צריכים להיות זהירים. אנחנו צריכים להזהיר את עצמנו, אי אפשר לסמוך על הבירוקרטיה. הטיפול הזה צריך להיות מערכתי וצריך לחתוך את הדברים עכשיו.
יהודה היימליך
אנחנו מבצעים היום פעולות של חפירה ימית בתוך נמל הקישון שזה אותו שטח. העבודה עצמה
למעשה מבצעת ניקיון של קרקעית הקישון. היא למעשה תורמת לניקיון של קרקעית נמל הקישון שעליו אנחנו מדברים. היא איננה תורמת למה שקורה בתוך הנחל עצמו.

בהתייחס למה שאמר יובל, הקרקע מזוהמת מקרקעית מעל הקישון, מובלת לאתר מאושר ע"י המשרד לאיכות הסביבה, כשבספינה יש מפקח לכל הפעולות. גם בוצה שמסולקת ליבשה היא בוצה שנמצאת בשכבות התחתונות נבדקת. הבוצה נבדקת ע"י המכון לחקר הימים והאגמים, גם הבוצה שלמעשה מסולקת לאתר אפסילון, גם הבוצה שהועברה לקרקע, נבדקה. יש ערכים, ערכים שבוצה שסולקה לקרקע בקדמון וכספית הם נמוכים בשני סדרי גודל מערכי הסף שמפרסם המשרד לאיכות הסביבה.
ג'יימס קריקון
אני רוצה להתייחס רק לנושא זיהום אוויר. לפני כמה ימים קיבלתי מכתב מהשרה לאיכות
הסביבה, היא כותבת
"רוצים לקחת חלק מהבוצות הרעילות ביותר לקחת אותם לרמלה ולשרוף אותם ברמלה".
היו"ר לאה נס
כשאני שאלתי בנושא, אמרה השרה שאין לה כוונה כזאת, אלא אם כן יש פה איזה שהוא צו שעובדים
עליו.
ג'יימס קריקון
הבדיקות, הדוחות האלו, "אנליזות כימיות של בוצה שנאגרה בבריכות" הבדיקות האלה לא
שוות פרוטה. מכיוון שעשויות בצורה חובבנית ביותר. ודיברתי עם כל האנשים שעשו את העבודה. רוצים להביא את הבוצות הרעילות ולשרוף אותם בנשר רמלה, להפיק אנרגיה, להשתמש בחול. הפעולה הזאת לא מקובלת באף מקום בעולם. חוץ מזה, על איזה תקן, זה על תקן ישראלי. הנתונים הם ככה - פה מותר להוציא מתכות כבדות שבוצות מלאות מדי. בבוצות פה מותר פי 2 או 3 סדר גודל יותר. את זה אי אפשר לסבול יותר.
הנס רוזנטל
כשאריק נפטר, קראתי הרבה אנליזה. היתה כבר ועדת כנסת ב75- והיא המליצה וביקשה והקימה
ועדה ולא יצא כלום, שום דבר. כל הזמן היו ועדות חדשות וגופים חדשים. המצב החמיר בקישון. ואני מוכרח גם להגיד שאני קראתי כל מיני אנליזות, הגרינפיס עשה אנליזות ולפי ידע הכימיה שלי, האנליזות האלה היו הכי יסודיות. למה לא עושים בארץ איזה גוף יסודי שבודק את זה. אני מבקש ממכם תדאגו שזה ישתפר, זה לא יכול להימשך כך.
יוסי ענבר
אני רוצה לומר בקיצור כיוון שהוטלו פה כמה האשמות - 1: כמו שנאמר פה, המים שזורמים
היום לנחל הם בסדרי גודל יותר טובים מאשר היו בעבר. ואני ציינתי בתחילת דבריי ולא שמעו את זה, שמקור המים האלה הוא לא נחל, הוא מחוץ לנחל.
יובל תמיר
אתה מוכן לשחות איתנו היום במים הטובים האלה?
יוסי ענבר
כן.
יובל תמיר
אני מוכן לשחות אתך ועם בניך ונשחה בקישון.
יוסי ענבר
אין בעיה. דבר שני, אני קשה לי להתמודד עם האמוציות שלכם.
יובל תמיר
אני סוחב שלושה סוגי סרטן מהמים האלה, לא אתה. ואני כבר פגשתי אותך כמה פעמים. אתה
מגן על המפעלים במקום על האנשים, זה התפקיד שלך.
יוסי ענבר
אני מוחה על ההתקפה הזאת, היא לא במקום. המשרד לאיכות הסביבה הוא היחידי שפעל,
שדיברו על 50 שנה של חוסר מעש, בעקבות פעילות של משרד האיכות הסביבה, רשות הנחל והעירייה, התחילו לזוז דברים. אז לבוא ולהאשים את הגופים היחידים שעושים משהו, זה לא במקום.

כל זמן שלא נעשה כלום, הכל היה בסדר. אז נעשים דברים, אף אחד לא אומר שהנחל כרגע הוא פרפקט, יש בוצה בתחתית הנחל, אף אחד לא אמר שהיא לא קיימת. וכולם יודעים שצריך לפנות אותה, וזה עולה מאות מיליוני ש"ח.

עד כאן אלה העובדות. והתחלנו בצעדים לשנות ולשפר את הנחל, כל הגופים שעוסקים במלאכה. זה לא המקום וזה לא נכון לבוא הנה לכנסת כל פעם ולקבל האשמות, מאותם גופים שעושים דברים.

דבר שני, לגבי תקני איכות האוויר, מדינת ישראל אימצה את התקן המחמיר יותר מהאמריקאי, את התקן הגרמני. והמשרד לאיכות הסביבה לא ירשה שייפלטו מזהמים שחורגים מהתקן הזה. ולבוא ולהאשים שאנחנו שוב, באים ונותנים יד לזהם, זה לא נכון, נהפוך הוא.

מצד שלישי היות גם רוצים להמשיך לקיים פה פעילות כלכלית במדינת ישראל, וצריך לבחון את הצדדים מכל הכיוונים, ולפעמים גם צריך להתפשר. אני חוזר לאותה הטלה בים - אם צריך לקחת את הבוצה הזאת ולהטיל אותה לים, על-מנת שלא תשכב על שפת הנחל עוד עשר שנים ונחפש מה לעשות איתה - אז כנראה שזה הפתרון הכי פחות גרוע. אני לא אומר הכי טוב. ויש לכל פעילות במשק מחיר, לכאן או לכאן. והתפקיד שלנו כרשויות, אם זה איכות הסביבה, ואני מניח שגם משרד הבריאות, משרדים אחרים, זה לעשות את המאזנים על מנת להוביל המשך פעילות כלכלית בצד אחד, ומבלי לפגוע בחיי האדם ואיכות הסביבה מצד שני.
שמואל חן
למה בעלי המפעלים לא נושאים בעלות הכלכלית?
ציפי רון
רק לאחרונה, אישרו את הרחבת נמל חיפה, נמל הכרמל. מה עושים אם היתה דרישה מיוחדת
לפזר חול באותו מקום שאסור בצלילה כדי לשפר את המצב החופים. מדרום לחיפה ומצפון לחיפה. לא היה שום דיבור על זה שהמקום אסור לצלילה, שהנמל הוא כל-כך מזוהם שאסור לפזר את החול. איך החול הזה יכול לשמש להנאה ולציבור. אני מבקשת לבדוק את זה.
יהודה היימליך
הנתונים פשוט לא נכונים.
לאה נס
אני רוצה לסכם את הדיון שהיה היום. מההתרשמות שלי ברור, משרד איכות הסביבה,
זה לא שאתה הנאשם, קודם כל, בועדה שמדברת על בנית מפגעים סביבתיים, אז ברור שמשרד איכות הסביבה, הוא הרשות המבצעת. אנחנו מדברים פה על ביצועים, אז ברור שהדבר הראשון זה משרד איכות הסביבה. יש לו גם את הזכות וגם את החובה, אנחנו מדברים על שני הדברים.

כמו שאמרת, אי אפשר להגיד שלא נעשה משהו, בהחלט נעשה משהו. בשנה האחרונה יש הפחתה בהזרמה של השפכים של המפעלים המזהמים לנחל עצמו. מכל הנתונים שנאמרו פה, ממידע שהגיע לפני זה, ודאי שלא הגענו ליישומם המלא של דוח ועדת שמגר.

הועדה קוראת למימוש מהיר יותר של יישום המלצות ועדת שמגר עפ"י החלטת הממשלה. והיא באמת מטילה את אחריות הביצוע על משרד איכות הסביבה. ולכן הדברים בעיקר נאמרו למשרד איכות הסביבה. כמובן שמתקיימת ועדה בין משרדית, משרד הבריאות שהוא גורם מאוד משמעותי לעניין.

אני חושבת שאנחנו צריכים לקרוא להפסקה של כל פעילות בשלב הזה, פעילות ספורטיבית, ימית, דיג כמובן באזורים שמדוברים. צויינה הנקודה הספציפית שבמפה שמשרד הבריאות פספס, הרי כולם יודעים שלא מדובר פה בקווים ברורים. אין פה קיר שמכאן והלאה. הרי יש פה שינויים דינמיים בנחל, בים, בגאות ושפל, בקרקעית של הבוצה. בכל מיני פעילויות שיש תרחיפים של הבוצה שעולה ויורדת. הדגימות שנלקחו.

אני חושבת שבמצב הזה אנחנו פה בועדה הזאת, בעקרון של הזהירות המונעת, אני חושבת שפה אנחנו ודאי נמצאים בכמה רמות מעל זה, ולהגיד שאנחנו מדברים על איזה משהו ממש ערטילאי, שאנחנו מדברים על זהירות מונעת. כי סה"כ יש פה המלצות מאוד חמורות ומאוד חד משמעיות, שהן לא מיושמות.

צר לי, כמו שאמרו שהנושא הזה כבר דנו ב1975-. והנה עם המלצות כאלה, עם דיונים בשנים כאלו. ועובדה שרק לפני שלוש שנים, למרות כל הועדות, היו המלצות חד-משמעיות ומאוד חמורות. אני לא חושבת שאנחנו צריכים להקל ראש עם כל ההערכה שלנו והכבוד להרבה מהפעילויות שאמורות להיות חלק מהחיים שלנו. אבל החיים שווים יותר והערך שלהם חזק יותר מהפעילויות האלה. וצריך למנוע את זה עד אשר באמת לא יהיו שום חילוקי דעות שאפשר לשוט, לצלול ולדוג בסביבות נחל הקישון. לא רק בנחל אלא בסביבות נחל קישון.

ציינו פה דברים שאני חושבת שהם על סף פלילי ולדעתי צריך לבדוק את זה. לגבי הפינוי של הבוצה. נושא הבוצה, אני חושבת שמשרד איכות הסביבה צריך להיבדק. ולא צריך אפילו להימנע מבדיקה פלילית בעניין. הנושא הוא מספיק חמור כדי רק להסתכם באיזה ועדה שתדבר בעניין.

אנחנו פה בועדה, אם חה"כ ירצו להיות שותפים לעניין, ננסה ליזום חקיקה כדי שתאיץ את כל התהליכים שדוברו, שאפשר לעשות אותם. כי כמו שנאמר פה, עם רשות של נחל הקישון, עם כל הכבוד לכל העבודה שהיא עושה, וכולם פה מעריכים את העבודה שנעשית, אבל אין לה מספיק את הכוח, את האמצעים ואת היכולת לממש את הדברים.

אין לנו זמן, אנחנו לא יכולים לחכות כל-כך הרבה זמן עד 2010.

תודה רבה לכולם.



הישיבה ננעלה בשעה 15:07

קוד המקור של הנתונים