פרוטוקולים/כספים/7627



ועדת הכספים -5-
שגיאה! שם מאפיין מסמך לא מוכר.

פרוטוקולים/כספים/7627
ירושלים, י' בטבת, תשס"ד
4 בינואר, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים
‏יום שלישי, ה' בטבת התשס"ד (‏30 בדצמבר, 2003), שעה 10:00

1. תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-17 לשנת 2004

2. הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מספר 58), התשס"ד-2003

3. שינויים בתקציב לשנת הכספים 2003

חברי הוועדה: אברהם הירשזון – היו"ר
רוחמה אברהם – מ"מ היו"ר
חיים אורון
אלי אפללו
דניאל בנלולו
רוני בריזון
נסים דהן
יצחק הרצוג
חיים כץ
יעקב ליצמן
מיכאל נודלמן
אורית נוקד
ניסן סלומינסקי
איוב קרא
אהוד רצאבי
אברהם בייגה שוחט

חה"כ מל פולישוק-בלוך
תמי אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית
שבח אהרון - חשב ועדת הבחירות המרכזית
יחזקאל לביא - מנהל האגף לתכנון ואחראי על המידע, משרד הפנים
רענן דינור - מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
שמואל מרדכי - מנהל מרכז ההשקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
גור בן-זאב - ע' למנהל מרכז ההשקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
עו"ד עידית גרינבוים - לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
עו"ד אבי פלדמן - ראש תחום השקעות, ייעוץ משפטי, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
עמיחי כץ - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
עו"ד עדנה הראל - משרד המשפטים
גבי גולן - יועץ ראש הממשלה לתכנון ופיתוח, משרד ראש הממשלה
אמיר לוי - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
שי יפתח - אגף התקציבים, משרד האוצר
יגאל גדרון - אגף התקציבים, משרד האוצר
גילי קניגסבום - אגף התקציבים, משרד האוצר
הרן לבאות - אגף התקציבים, משרד האוצר
גיא אבן - אגף התקציבים, משרד האוצר
ערן ניצן - אגף התקציבים, משרד האוצר
ערן פולק - אגף התקציבים, משרד האוצר
אפרים שקד - אגף כלכלה, מע"צ, משרד התחבורה
אפרים חיים - מע"ץ, משרד התחבורה
הרצל בן-יהושע - ראש אגף תקציבים, משרד התחבורה
עו"ד סמדר לוי-זיזי - לשכה משפטית, משרד הבינוי והשיכון
מיכאלה גרזון - סגן מנהל אגף אכלוס, משרד הבינוי והשיכון
חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים

אנה שניידר
מרב אלבז (מתמחה)

סמדר אלחנני

טמיר כהן

רשמה: אירית שלהבת



תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-17 לשנת 2004

בוקר טוב, אני מבקש לפתוח את הישיבה. הנושא הראשון על סדר היום הוא הצעת תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השבע-עשרה. כפי שידוע לכולנו, ועדת הבחירות המרכזית יושבת על המדוכה כל הזמן ועוסקת כל הזמן בנושא בחירות. לכן התקציב שלה הוא שוטף.

השנה היא לא שנת בחירות ולכן יש לנו תקציב קטן מאוד, שהוא אפילו נמוך ממה שהוגש בספר התקציב והונח על שולחן הכנסת. זה התקציב השוטף לשנה שלא מתקיימות בה בחירות. אם חס וחלילה פתאום יהיו בחירות, אז אנחנו נבוא לכאן, בדיוק כמו בפעם הקודמת.

למה את אומרת "חס וחלילה"?

מבחינתי היו מספיק בחירות. אני רוצה קצת מנוחה, להתארגן לבחירות הבאות. לא מבחינה פוליטית.

בשם הוועדה אני רוצה לברך את חבר הכנסת ליצמן על הולדת הנכד. מזל טוב, שיהיה לך רק אושר ונחת ובריאות, מכל הלב. אנחנו משיכים עכשיו בדיון.

למעשה התקציב הזה הוא תכנית העבודה שלנו לשנה שאין בה בחירות. הוא נדון בוועדת הכספים של ועדת הבחירות והובא לאישור הנשיאות ולאישור המליאה. על כל סעיף וסעיף יש דברי הסבר, מה קיים באותו סעיף ומה אנחנו מתכוונים לעשות.

רבותי, התקציב מונח בפניכם. אם לחברי הכנסת יש שאלות בנושא הזה, זה הזמן לשאול. אם אין שאלות, אני מציע להצביע.

הצבעה על הצעת תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-17 לשנת 2004

בעד – רוב
אין מתנגדים
הצעת התקציב נתקבלה.

תודה רבה. התקציב אושר. אני מודה לכם מאוד. תמשיכו לנהל את הבחירות בצורה מוצלחת.

תודה רבה.


הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מספר 58), התשס"ד-2003

אני עובר לנושא הבא: הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מספר 58), התשס"ד-2003. מי מציג את הנושא?

אני מהייעוץ המשפט במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. הצעת החוק העומדת על שולחנכם, תיקון מספר 58 לחוק לעידוד השקעות הון, מהווה הארכת תוקף של סעיפים מסוימים שלא תוקנו השנה ובעצם משלימה את הארכת התוקף לכל שנת 2003. אנחנו נמצאים בסופה של 2003 ואנחנו בעצם משלימים דבר שהיה צריך להיעשות כבר לפני חודשים ארוכים.

בעצם זאת חקיקה רטרואקטיבית.

במידה רבה כן.

עוד יומיים זה יהיה במידה מלאה.

התיקון של הסעיף הראשי שמקנה סמכות למינהלת מרכז ההשקעות נעשה כבר קודם במהלך השנה. בעצם אלה שני סעיפים שבשל תקלה טכנית, שאפשר להסביר אותה, לא הוארך מועדם עד סוף שנת 2003 מוקדם יותר יחד עם התיקון הקודם. כלומר, יש כאן השלמה של הארכת התוקף עד סוף שנת 2003.

זה מיטיב אחורה או מרע אחורה?

זה מיטיב. אבל זה לא הסמכות העיקרית בקטע של מרכז ההשקעות.

אני רוצה לדווח לוועדה שביום ראשון האחרון נתקבלה החלטת ממשלה להאריך את תוקף החוק לשנת 2004 לחצי שנה נוספת, כלומר עד יוני 2004.

כדי שיהיה ברור מה קורה במדינה.

בהצעת ההחלטה נאמר שהממשלה תעבוד על רביזיה בחוק לעידוד השקעות הון. אם הרביזיה הזאת לא תושלם בתוך חצי שנה, הממשלה תגיש בקשה להארכה נוספת עד תום השנה, כלומר לחצי שנה נוספת. זאת החלטת הממשלה.

זה כבר הגיע לקריאה ראשונה?

זה עדיין לא הגיע לקריאה ראשונה.

תסביר לי למה לא עובדים להיפך, למה לא מאשרים לשנה ואם תוך חצי שנה יבוא חוק חדש הוא יבטל את זה? אחרת עוד חצי שנה נצטרך לשבת פה פעם נוספת. כל דבר שאפשר לעשות ישר צריך לעשות עקום? כך כתוב בתנ"ך?

אני מבקש לספר לכם איך התנהלו הדברים לפני שהתקבלה החלטת הממשלה. משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה הגיש בקשה להארכה לשלוש שנים, ואחרי כן קיצר אותה לשנה. בסיכום עם משרד האוצר, כדי שזה יעבור בהחלטת הממשלה, סוכם על חצי שנה עם אופציה לחצי שנה נוספת. אני יודע שזה נשמע כמו חוזה שכירות. זאת החלטת הממשלה. אני רק מתאר לכם את הלך הדברים לפני החלטת הממשלה.

הממשלה מבקשת הארכה לחצי שנה בשל העובדה שיש לנו כבר טיוטה של תיקוני חקיקה והתקדמנו בה מאוד. הממשלה סבורה שבתקופת חצי השנה הקרובה יוגש לכנסת תיקון חוק כולל עם הסעיפים הנדרשים. זאת הסיבה שהממשלה ביקשה הארכה רק לחצי שנה.

אדוני המנכ"ל, אתה רוצה להוסיף משהו לעצם הדיון? אנחנו פתחנו את הדיון, הוצגה בפנינו הצעת החוק הזאת שמבקשים לאשר אותה רטרואקטיבית, ועל זה רוצים להלביש את הצעת הממשלה להאריך את תוקף החוק בחצי שנה נוספת. בבקשה גברתי היועצת המשפטית.

רק הערה. אמנם זה לא בסמכותי כיועצת משפטית אבל בעצם פורמלית הארכה לעוד חצי שנה או שנה זה נושא חדש כי זה לא מופיע בהצעת החוק שעומדת בפני הוועדה. כפי שאמרתי, אין זו סמכותי להעלות את הטענה.

למה זה נושא חדש?

זה נושא חדש מכיוון שכאן מדובר רק על הכשרה רטרואקטיבית של חוק שפג תוקפו.

אבל זה רק שינוי תאריכים.

אני אומרת את זה מבחינה פורמלית כי אין לי סמכות להעלות טענה כזאת, אבל זה לא מופיע בנוסח הכחול. לכן אם הממשלה או חבר כנסת יעלו טענה על נושא חדש, זה יצטרך ללכת לוועדת הכנסת. אם אף אחד לא יעלה טענה על נושא חדש אז הממשלה מתקנת את ההצעה.

הזכרת לאוצר מה להגיד. תסלחי לי, אם אנחנו נרצה להאריך את זה בשנה עכשיו האוצר יגיד שזה נושא חדש.

מחובתי להעלות את האפשרות הזאת.

אבל זה לא נושא חדש. זה רק שינוי בתאריכים.

חבר הכנסת ליצמן, אל תעלה את זה כנושא חדש וגמרנו. אם לא תעלה טענה על נושא חדש אז אנחנו לא נתייחס לעניין. אני מודה מאוד לגברתי שהעירה את תשומת לבנו לנושא הזה. בבקשה אדוני המנכ"ל.

אני חייב לציין שהארכת תוקף החוק בחצי שנה ללא ספק משדרת איזה ממד של אי-יציבות בכל הקשור למשקיעים ולרצון שלהם להשקיע. יחד עם זה, אנחנו מבינים היטב שזה הרע במיעוטו. אני רוצה לקוות שבמהלך חצי השנה הזאת נשכיל – קרי: משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ואנחנו – להביא חוק שעולה בקנה אחד עם צרכי המשק לשנים הקרובות. זה יהיה תלוי במידה רבה בשיתוף הפעולה של כולם.

בוודאי ידוע לכם שזמן רב אנחנו עמלים להגיע להסכמות בעניין החוק המשוכלל לעידוד השקעות הון. עד היום לא הצלחנו להגיע להשלמתו ואני מקווה שזה יקרה ברבעון הקרוב כדי שנוכל מהר ככל האפשר להודיע לציבור המשקיעים מה הם הכללים לשנים הבאות.

רציתי לשאול קודם כול, מה הסמכות של הוועדה אם היא רוצה להאריך את זה לשנה ולא לחצי שנה? אני לא יודע מה הסמכות שלנו.

יש לנו סמכות מלאה.

הוועדה יכולה להאריך גם לשנתיים.

רציתי לדעת, אם אנחנו נבקש להאריך את זה לשנה מה הסמכות שלנו?

אני רוצה גם לדעת, אם לאחר תקופה של 6 חודשים מסיבה כזאת או אחרת משרד האוצר ומשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לא יגיעו להסכמה, מה יקרה עם החוק? האם אנחנו באופן אוטומטי נאריך את זה בעוד חצי שנה או שהחוק ימות? אני רוצה לדעת מה בדיוק יקרה?

חבר הכנסת אפללו שאל למעשה שתי שאלות.

בשאלה הראשונה שמעת כבר, אנחנו יכולים להאריך את זה כפי שהוועדה מחליטה.

בשאלה השנייה, אדוני מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, כפי שאני מבין את שאלתו של חבר הכנסת אפללו, הוא שואל האם ההארכה בחצי שנה או בשנה מותנית בהסכמה בין משרד האוצר למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. זאת אומרת, רק אם הם מגיעים להסכמה מלאה אז החוק החדש יבוא; ואם הם לא מסכימים, האם זה אוטומטית יוארך לשנה? זאת שאלה שאני רוצה לחדד אותה.

הייתי מבקש להציע שמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ומשרד האוצר ידווחו לנו בעוד 3 חודשים באיזה מצב זה עומד כדי שנוכל לדעת איפה יש עיכובים, כדי שהוועדה תוכל לדעת האם החקיקה מתקדמת או לא מתקדמת ולא לחכות לרגע האחרון.

אני מציע, מאחר ואדוני עומד בראש ועדת משנה לענייני תעשייה, יכנס אדוני בעוד 3 חודשים את הוועדה לישיבה מיוחדת ויידון בנושא הזה ואז תקבל תשובות בעצמך איפה העניין עומד.

אני מודיע שבעוד 3 חודשים אני אכנס את ועדת המשנה לתעשייה.

אדוני היושב-ראש, אני מציע לוועדה לקבל החלטה על הארכת התקופה לשנה. הגשתי הסתייגות לחוק ההסדרים שקבעה תקופה של שנתיים אבל בשל הרצון לקבל את תמיכת הרוב אני מציע שנאריך את התקופה בשנה.

כל הספר הכחול מלא במילה "יציבות". כל מילה שנייה, כאשר אין סיבה נוספת למה עושים משהו, אומרים: אנחנו צריכים להביא את המשק ליציבות ולקווי מתאר ברורים. תפתחו את הנוסח הכחול המקורי, אני חושב שלפחות ב-10 מקומות המילה "יציבות" מופיעה, כולל בהתחלה. אבל בנושא שאין רגיש ממנו, דווקא בתקופה הזאת, העניין לא יציב.

הכנסת משמשת שוט על שני שרים, עם כל הכבוד להם, שיגיעו ביניהם להסכמה. אני מוכן למלא כל מיני תפקידים אבל את תפקיד השוט אני משאיר למישהו אחר. שראש הממשלה יודיע להם שאם הם לא מגיעים להסכמה תוך פרק זמן מסוים, למשל יש לי הצעה – יש לי אגב עשר הצעות, אני כבר מתחיל את דיוני הפיליבסטר – אם הם לא מגיעים ביניהם להסכמה הוא מחליף ביניהם, שר האוצר יהיה שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ולהיפך, או אם הם לא מגיעים להסכמה הוא מפטר אותם. יש לי כל מיני רעיונות כיצד ראש הממשלה יכול להכריח שני שרים, ודרך אגב גם את עצמו, להגיע להסכמה.

אני עושה מזה קצת בדיחה אבל עם כל הכבוד, בהצעות שמתגלגלות הפער הוא לא באיזה ויכוח האם חוק לעידוד השקעות הון יירד מ-28% ל-27% והאם אזור עדיפות א' יזוז 2 קילומטרים צפונה או דרומה. זה ויכוח על קונספציות שונות מאוד שמשנות את כל השיקולים של מי שמצוי בתחום הזה.

לא מחליטים על השקעות או על הרחבות בלוח הזמנים של הממשלה הזאת, עם כל הכבוד, במונחים של "מהיום עד חודש יוני". זה סתם. כך קובע מישהו שיושב באיזה משרד ורוצה להגיע לפשרה. בכל גוף רציני כשמתחילה עכשיו שנת 2004 כנראה מונחת תכנית השקעות ויושבים בדירקטוריונים ואומרים: אם יהיה כך, נעשה כך. אם יהיה כך, נעשה כך. אם יהיה לנו מענק כזה, הטבות מס כאלה.

אנחנו עוסקים בתיקון מספר 58. זה טלאי, על טלאי, על טלאי, על טלאי. אני לא זוכר כמה דיונים התקיימו כאן. חברים יקרים, צריך את הדבר הזה לפרוס מהתחלה. תיקון מספר 58 בחוק – כולם מבינים שזה חוק שבנוי כולו עם חוטי ברזל, בנושא שאין חשוב ממנו.

אז אנא תודיעו שקודם כול החוק נשאר לשנה. בשנת 2004 החוק תקף. אם יתגלה המאור הגדול בעוד 3 חודשים, תבואו לכאן ותגידו: חברים יקרים, יש חוק חדש, פתחנו מסלול מקביל. אילו המצאות אני ממציא עכשיו, אפשר לחשוב שצריך לזה מוח גאוני. במהלך שנת 2004 מפעלים שירצו להישאר במסלול הישן, ישארו במסלול הישן שכבר קיים כך וכך שנים, ואילו מפעלים שיעדיפו את המסלול החדש כי הוא נותן להם הטבות, יעברו למסלול החדש. שמעתי את שר האוצר מסביר שהוא לא רוצה לחלק הקצבות, הוא רוצה לחלק רק את הפירות. זאת אומרת, הוא רוצה רק לפטור ממס ב-100%.

500 מיליארד דולר.

אותו משקיע הוא כנראה די נבון, לפחות כך מניח שר האוצר. אני שואל: למה ב-1 ביולי? מצדי ב-1 באפריל או ב-28 בפברואר, לא חשוב לי מתי. נפתח למשקיע מסלול חדש ובשנת 2004 יפעלו שני המסלולים במקביל, ובא לציון גואל. מי שלקח על עצמו סיכון לפעול על פי המתכונת הקיימת והודיע למשרד שהוא עובד על-פי התכנית הישנה – היא תמשיך עוד שנה אחת. למה לא? ומי שירצה יילך למסלול השני. ואז יש יציבות ויש בהירות והכול בסדר. ולא כל הדבר הזה, שאנחנו משמשים פה באיזה מין תפקיד ... ועכשיו יהיה עוד משבר קואליציוני, כי אם בוועדה יהיה רוב ויחליטו על הארכת החוק לשנה שלמה יגידו: לכן עכשיו אנחנו מושכים את חוק ההסדרים.

העמדה שלי, יש להאריך את זה בשנה. אמנם המסלול המקביל שציינתי היה יכול לפעול גם במשך שנתיים אבל אני מבין שרוצים לעשות סדר.

נושא נוסף שאני מבקש שנסדיר אותו בחקיקה הזאת הוא לכאורה מוסכם על כולם. הוא כבר מוסכם על כולם מזה שנה אבל כל פעם הוא נדחה. פה הנזקים הם ממשיים באמת. באחד התיקונים הלא נבונים – אני לא רוצה לתת לזה שם אחר – של החוק לעידוד השקעות הון, לצורך הרחבת מפעלים הוחרגו מפעלי תעשייה שאינם נמצאים באזור תעשייה.

למשל אם רוצים להרחיב היום את מפעל התעשייה במשמר העמק, אי אפשר להרחיב אותו יותר במשמר העמק אלא צריך להעביר אותו לאזור התעשייה תבור. אם רוצים להרחיב את מפעל התעשייה בלהב ובדביר, אי אפשר לקבל תכנית להרחבה בעוד שנה בדביר אלא רק באזור התעשייה ברהט או בבאר-שבע. אומרים למפעלי התעשייה הקיימים: תעצרו פה. ומה בדיוק תעשו איתם? ברור לחלוטין לכל מי שמבין את העניין, הרי אף אחד לא יילך היום להעביר מפעל תעשייה למקום חדש. למי יש לזה כסף ומי צריך, מה בדיוק התכלית? אם מישהו מבאר-שבע או מרהט או מאחד הישובים הבדואים רוצה לעבוד בדביר אז הוא נוסע מבאר-שבע או מרהט לדביר, ואגב יש הרבה מקרים כאלה.

כל הרעיון למרכז את זה רק באזורי תעשייה – כולם מסכימים שהוא לא נכון. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אמר כאן שאני צודק. המנכ"ל אומר שאני צודק. חברים יקרים, תוציאו את העניין. לכן הנוסח שלי קובע ש"החוק לעידוד השקעות הון בתעשייה יוארך" – אני כתבתי עד 31 בדצמבר 2006, אני מוכן להתפשר לצורך הזה עד 31 בדצמבר 2004. "החוק במתכונתו הקיימת יחול על הרחבת מפעלי תעשייה שאינם באזורי תעשייה מוכרים". החוק הקיים היום קובע: "רק באזורי תעשייה מוכרים". על-ידי זה נתקן דבר שאין בו שום היגיון. דרך אגב, זה חל על אזורי עדיפות כפי שמופיעים בחוק, פה לא משנים את אזורי העדיפות הקיימים. אני אומר את זה לא רק על מושבים וקיבוצים. במצב הקיים היום מי שמוכן להשקיע בכל מקום שהוא בארץ, שירוץ וישקיע ושיעזרו לו על-פי המתכונת של החוק.

אדוני, תודה רבה, אני חושב שהבהרת את עצמך.

יש לי שלוש הערות.

אחרי ששמעתי את חבר הכנסת אורון היתה לי איזה אסוציאציה ואני רוצה לשתף אתכם. שמעתי באמת מנהמת לבו של חבר הכנסת אורון כמה זה בלתי אפשרי שאומרים למפעל: אתה לא יכול להתרחב במקום שבו אתה נמצא, אתה צריך ללכת לגושי מפעלים באזור. אני לא מצליח להבין למה כשאומרים דבר דומה לאנשים חיים, למה שם הוא לא מבין את זה. פה במפעלים הוא בטח מבין את האבסורד הזה.

אבל אתה לא מתנגד לזה.

לא, להפך, אני בוודאי שמח על זה. אני אשמח שגם כאשר ידברו על בני אדם הוא יבין שצריך לתת לאנשים להתפתח על-פי הגידול הטבעי של המשפחות ושאר הדברים ולא ישלח אותם לגושי התיישבות.

אני אחזור על האסוציאציה שלי. הוא כל-כך מבין כמה זה בלתי אפשרי שאומרים למפעל שהוא לא יכול להתרחב במקום ושהוא צריך ללכת לגושי המפעלים. אמרתי, שינסה להבין מה קורה כשאומרים את זה לא למפעל אלא כשאומרים את זה לישוב, לבני אדם. שינסה להבין מה המשמעות שאומרים לישוב שהוא לא יכול להתרחב במקום, שיילך לגושי התיישבות. אבל זה היה הערת אסוציאציה.

אפשר לארגן פיצויים.

זה חומר למחשבה.

לעצם העניין, אני מסכים עם חברי שצריך להאריך את התוקף לפחות בשנה כדי לתת את היציבות.

דבר שני, יש בידי מכתב של כבוד שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שמופנה ליושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת הירשזון. הוא כותב שבמסגרת החוק לעידוד השקעות הון, החוק שאנחנו מדברים עליו, יש החלטת ממשלה והיועץ המשפטי אמר שראוי שהחלטת הממשלה תקבל גם את אישור ועדת הכספים. החלטת הממשלה מספר 2228 מיום 14 ביולי 2003 קובעת: "הוחלט לראות ביש"ע אזור פיתוח א' בעניין קבלת הטבות המס והמענקים על-פי החוק". זאת החלטת הממשלה. פונה כבוד השר ליושב-ראש הוועדה במכתב שאני מחזיק בידי ומבקש: "אודה לך על העלאת הנדון לסדר יומה של הוועדה".

אדוני, אני מצטער להודיע לך, עד לרגע זה לא שמעתי על הנושא הזה ולא ראיתי מכתב כזה.

אני קורא מצילום של מכתב.

אני מאמין לך. אני רק אומר לך שמופלא בעיני שאני לא מקבל מכתבים אבל הם מופצים לאחרים. שאלתי כעת את מנהל הוועדה, אולי אני לא קיבלתי והוא קיבל, והוא אמר לי שגם הוא לא ראה מכתב כזה.

לאור הקשר המופלא שראינו בין כבודו לשר קשה להבין את זה, איפה זה נפל.

אולי אני אחקור את זה יחד עם השאלה מדוע על מכתב בנושא תקרת הפיצויים, בנושא ה-10-7, ששלחתי לפני 3 חודשים לא קיבלתי עדיין תשובה. יכול להיות שזה באותה קטגוריה.

יכול להיות. אני לא יודע. יש גם העתק למר רענן דינור, מנכ"ל המשרד.

ראית העתק?

למיטב זכרוני כן.

לפעמים אני מסכים להיות שליח בין השר לבין אנשים.

אבל זאת לא החלטה. עניין כזה מחייב חקיקה.

זה החלטת ממשלה. רק היועץ המשפטי לממשלה אמר שראוי להביא את זה לוועדת הכספים. "ראוי", לא שזה היה.

יש על זה הכרה כאזור פיתוח א'?

כן, על-פי החלטת הממשלה. אבל אמר היועץ המשפטי לממשלה שראוי להביא את זה לוועדת הכספים.

אבל לא השתנה כלום.

מי אמר שלא השתנה? השתנה ועוד איך.

מאחר ודנים כעת העל חוק לעידוד השקעות הון, אולי זה הזמן להביא גם את העניין הזה, או שאדוני ירצה לעשות את זה בהזדמנות אחרת.

תודה. אנחנו נשמע תיכף את מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. אני אבדוק את הנושא הזה.

לגבי ההארכה בחצי שנה: כדי לבצע השקעות אנחנו צריכים תנאי ודאות. המשק צריך תנאי ודאות והמשקיעים צריכים תנאי ודאות. בדרך כלל ההחלטה על השקעה היא לא דבר קצר-טווח אלא דבר ארוך-טווח, צופה פני העתיד. לכן אנחנו מציעים להאריך את החוק בשנה נוספת ולא בחצי שנה. אנחנו בכלל חשבנו שצריך לעשות את זה לשלוש שנים אבל אם הממשלה תבוא עם הצעה אחרת, תשבו ותדונו.

זאת אומרת, אתה מצטרף לרעיון של חבר הכנסת בייגה שוחט, מה שהוא הציע בקריאת ביניים, להאריך בשנה ואם הממשלה תבוא עם הצעה אחרת אפשר תמיד לדון בה. תודה רבה.

גם השנה, בעצם העובדה שמשדרים שהולך להיות משהו חדש, יש בזה אלמנט של הרבה סימני שאלה ומשקיעים עשויים או עלולים לחכות ולראות מה טוב יותר. אבל אין מה לעשות, כאשר מתקבלת החלטה תמיד צריכה להיות תקופת מעבר.

אין ספק שהעניין של חצי שנה נולד מהתיאוריה שכאשר יש לוח זמנים קצר יש לחץ לגמור, כאילו זה יהווה מנוף ולחץ על המתדיינים לגמור את הפרשה מהר ככל האפשר. אבל זה נראה באמת טפשי למדי. בין ההחלטה של מישהו להשקיע, עד שהוא הולך למרכז ההשקעות ועד שעושים את הבדיקות כבר עוברת חצי השנה הזאת. הוא יישאר מרחף באוויר. הוא יגיע למרכז ההשקעות אחרי שהוא עבד במצב מסוים ופתאום יהיה חוק חדש ולא ברור מה יהיו תנאי המעבר. לכן אין ספק שצריך להאריך פה בשנה. חבר הכנסת אפללו, אני חושב שאין שום בעיה, הוועדה יכולה לאשר את זה, ואני מניח אפילו שהממשלה לא תמשוך בגלל זה את החוק, סביר להניח שזה לא יזיק לה.

בעצם אנחנו מאשרים תחולה של חוק כאשר נראה שהממשלה פעלה בלי אישור במשך שנה שלמה, מ-31 בדצמבר 2002 עד 31 בדצמבר 2003, אם הבנתי נכון. הממשלה פעלה באופן בלתי חוקי בעליל.

אני בטוח שהממשלה תגיב על דבריך בדרך כזאת או אחרת.

אני מבקש לקבל הסבר לעניין הזה, אם הממשלה פעלה בסדר מבחינה משפטית. אם הממשלה פעלה שלא כדין ועשתה פעולות במסגרת חוק שפג תוקפו ב-31 בדצמבר 2002, ולדברים יש משמעות, הם היו כרוכים בהטבות כאלה או אחרות שניתנו על-פי חוק שכאילו היה קיים אך לא היה קיים, יש בזה דבר חמור מאוד מאוד מבחינת התנהלות הממשלה. לכן הייתי שמח מאוד לשמוע מגברת אנה שניידר ומאנשי מרכז ההשקעות או ממנכ"ל המשרד במה מדובר כאן, איך הגענו לכך, אם באמת ההנחה שלי צודקת, שפעלו במסגרות בלתי חוקיות וביצעו פעולות שהחוק לא איפשר לעשות.

בדיונים שאנחנו קיימנו, גם במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה וגם בוועדת הכספים, לאורך כל הדרך חשבתי שכדי שתהיה צמיחה אנחנו חייבים לעודד את ההשקעות, לגרום לייצוא, ואחד הגורמים שיסייע למשקיעים זרים, ולא רק זרים, להיכנס ולסייע ולהיות שותפים זה כמובן אם הם יידעו בדיוק מה התנאים. לכן כפי שכבר אמרתי בישיבות הוועדה, הנחתי הצעת חוק, אמנם פרטית, להאריך את תוקף החוק לעידוד השקעות הון בשלוש שנים. אבל איך אומרים: אל תהיה צודק, תהיה חכם. לכן, אחרי ששמעתי את כל החברים שדברו לפני, אני חושבת שכולנו צריכים להתכנס כוועדה ולהאריך את החוק בשנה. אם יסיימו ויגיעו לחוק נכון קודם אז כמובן אפשר לקצר את התקופה. זאת הערה אחת.

אני לא מבין את דבריך ואת דבריו של חבר הכנסת בייגה שוחט. אני מבין הארכה של חוק בשנה בטענה שרוצים יציבות ושבמילא לוקח חצי שנה לאנשים להגיע ולעשות את כל הסידורים. את זה אני מבין. אבל אתם אומרים באותה נשימה: אם יביאו הצעת חוק מוסכמת אחרת אז אנחנו נדון בה ויכול להיות שנאשר אותה. המשקיע הרי הולך להשקיע במסלול מסוים. אם אנחנו נחליט אחר-כך לשנות את המסלול – זה לא יביא ליציבות.

אגיד לך מה ההבדל. אני מניח שתהיה תקופת מעבר והמשקיע יוכל לבחור בין זה לזה.

אדוני היושב-ראש, לאור מה שאמרת אני מבקשת לתקן את ההצעה שלי. למרות שאני חושבת שתהיה תקופת מעבר, אני בעד הארכת החוק בשנה נוספת ללא כל הסתייגות.

לעומת זה, שמעתי את ההסתייגות של חבר הכנסת אורון בעניין הרחבת מפעלים קטנים קיימים. אני חושבת שצריך לקבל את ההסתייגות הזאת ביחד עם ההארכה של החוק. כדאי לתקן את העיוות שקיים בחוק. זה נוגע במיוחד למפעלים שנמצאים בפריפריה.

אדוני היושב-ראש, יש לי שתי הערות. הערה ראשונה לא קשורה לדיון ואחריה אגע גם בהצעת החוק.

כחברי ועדת הכספים אנחנו ניזונים רק מהתקשורת על מה שקורה בתקציב המדינה. בעוד יומיים למדינת ישראל צריך להיות תקציב ומי שצריך לאשר את זה הם חברי ועדת הכספים. הדיונים בוועדה לא מתנהלים. מאחורי הקלעים מתנהלים דיונים ואנחנו, הדירקטורים של המדינה, לא יודעים מה קורה בתקציב המדינה. אני חושב שאנחנו זכאים וראויים שיעדכנו אותנו מה קורה עם תקציב המדינה. אנחנו לא צריכים להיות ניזונים מכלי התקשורת, למרות שכלי התקשורת הם כלי לגיטימי לדבר איתנו. אבל לפחות לאור הניסיון היפה מאוד בוועדה בשנה האחרונה בראשותך הייתי מצפה שתאסוף אותנו ותעדכן אותנו איפה עומד תקציב המדינה.

חבר הכנסת דהן, אל"ף, תודה על ההערה. בי"ת, אני רוצה לומר לך שאני לא הייתי הלילה במשאים ומתנים. שמעתי הבוקר מכלי התקשורת שהגיעו להסכמה כזאת או אחרת. אני לא מתכוון לכנס את הוועדה לשום דיון לפני שאקבל דברים מוגמרים. כשאני אקבל דברים מוגמרים אני אודיע לכם אותם.

אני יכול לעדכן אותך ששום דבר לא סגור עדיין, לא עם המפד"ל ולא עם האיחוד הלאומי.

תודה רבה אדוני. אבל הייתי רוצה לבקש שכאשר יהיו דברים מוגמרים כבודו יכנס את הוועדה ואנחנו נרצה לשמוע ולדון בהם. זאת אומרת, אנחנו לא ניכנס להצבעות רק בגלל ששם הם גמרו. אני רוצה לשמוע מהם. אולי גם אנחנו נצביע בעד.

אני אחשוב על הרעיון. זה רעיון מעניין. יכול להיות שיעלו פה טענה של נושא חדש, אני לא יודע, אבל נחשוב על מה שאמרת.

כל כסף חדש הוא נושא חדש.

עכשיו להצעת החוק. את עיקר הדברים אמרו כבר חברי אבל אני רוצה להתייחס אל זה מזווית אחרת. החוק הקיים היום הוא חוק טוב, אף שיכול להיות שצריך להכניס בו שינויים קלים כאלה או אחרים. אין חוק אחר. הממשלה חושבת שהיא תביא לנו חוק אחר בעוד שנה או אני לא יודע מתי. היא חושבת, היא רוצה להביא. מה הוא החוק החדש – אף אחד לא יודע. יכול להיות וסביר להניח שבננה אחת במקרר טובה משתי בננות על העץ. אולי משקיעים רבים ירצו לפעול על-פי החוק הקיים שהוא תמיד יהיה טוב יותר מהחוק החדש שיביאו. אני חושב שכבר בחוק הזה צריך להכניס הסתייגות שמשקיע שיבוא אחרי שתוקף החוק הזה יפוג אבל שהתחיל את התהליכים בתקופת החוק הנוכחי, תישמר לו הזכות להמשיך לפעול באותו אופן.

את זה נאמר בחוק החדש שיבוא אלינו.

אפשר לכתוב את זה גם בחוק הזה.

חשוב לי להגיד שבסיס הדיון הוא מה טוב לתעשיינים. דבר ראשון, התעשיינים צריכים יציבות. פה בהארכת תוקף החוק אנחנו משדרים אי-יציבות. התעשיינים צריכים לדעת טוב יותר ממשרד האוצר וממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מה טוב להם. אז בואו נאשר את החוק הזה, אדוני היושב-ראש, אם זה אפשרי לשנה ואז לאנשים תהיה יציבות כלשהי. במהלך השנה נוכל לדון ולראות מה דעתם של התעשיינים, מה טוב להם יותר. בכלל לדעתי אם רוצים להציע מסלול חלופי, עדיף היה להשאיר את המסלול הקיים ולהוסיף מסלול שני. לא לבוא ולהוריד מסלול ולהגיד "אנחנו יודעים טוב יותר מכם מה טוב לכם". אני חושב שהתעשיינים יודעים טוב יותר מאתנו כי הם אלה שחיים את העניין.

אני מבקש לומר מידע אישי שלמרכז ההשקעות יש ניסיון רב. יש לי הזדמנות לומר יישר כוח למרכז ההשקעות על העבודה הנהדרת שהם עושים לאורך כל הדרך, ולעומד בראשם מר שמואל מרדכי. גם בימים לא קונבנציונליים, בימי חופש, כאשר אני מבקש ממנו להגיע למקומות מסוימים ולראות מה הבעיות הוא מגיע. אני אומר לו יישר כוח.

אני רוצה לנצל את הוותק הרב שיש לי ולהגיד לכם שחצי שנה זה פרק זמן לא סביר. מהניסיון שלי בכל מיני חוקים, בכל מיני החלטות, האופק הוא לא מספיק רחוק. אז אם אפשר אני מבקשת לתמוך בהצעה.

אם רוצים להאריך בשנה חשוב בעיקר להאריך את סעיף 18(א) לחוק, שלא מופיע כאן, כי כאן זה שני תיקונים טכניים לשני סעיפים ששכחו להאריך אותם יחד עם התיקון העיקרי בחוק. צריך להקפיד על כך שכל סעיפי התחולה – ובעיקר סעיף 18(א) – יוארכו.

ולסיום, מן הראוי שיבואו לוועדה ויספרו מה עשו משקיעי חוץ שבבעלותם מפעל מאושר. הרי גם החוק המקורי הוארך רטרואקטיבית ולכן מן הראוי שיספרו לוועדה מה הם עשו בתקופת חצי השנה האחרונה, וגם בעלי מפעלים על-פי סעיף 94(א)(5א) שהיו זכאים למענק השקעה. איך פעלו לגבי שני הסוגים האלה של משקיעים?

נכון שאם הוועדה תחליט להאריך את החוק, ולא משנה מבחינתי לאיזו תקופה, יהיה צורך לעשות תיקון בסעיף 18 הקובע כך: "המנהלה רשאית לפי שיקול דעתה, ובהתאם לסכומים שהוקצבו למטרה זאת בתקציב המדינה, לאשר עד יום 31 בדצמבר 2003 את התכנית שהוגשה לה". כלומר, יהיה צורך לתקן את הסעיף הזה ולקבוע עד איזו תקופה תהיה המנהלה רשאית לאשר תכניות שהוגשו לה. זה סעיף 18 שלא מופיע בהצעת החוק שלפניכם כי ההצעה מתייחסת לסעיפים אחרים, כשכאמור מדובר בתיקון רטרואקטיבי.

בסעיף 47(א1) היום כתוב "חברת משקיעי חוץ שהיא בעלת מפעל מאושר שהבקשה לאישורו הוגשה למנהלה עד 31 בדצמבר 2002 תהיה חייבת בשיעורי מס מופחתים". אני מאמינה – אני לא יודעת, את זה צריך לשאול את משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה – שבשנת 2003 ההקלות המופיעות בסעיף הזה לא חלו על אדם שהגיש בקשה אחרי 31 בדצמבר 2002, ואם לא הוגשו בקשות אז לא קרה שום דבר. הוא הדין לגבי הזכאות לפי סעיף 94(5א). אבל נתונים עלינו לקבל מאנשי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

אני לא יודע אם זה יהיה אפשרי כעת או לא אז לפחות לפרוטוקול אני רוצה לומר, חברות משקיעי חוץ מקבלות היום הטבות מס לפרק זמן של 2-10 שנים. משקיעי החוץ המשקיעים בישראל מקבלים את הטבות המס האלה אך כאשר הם מחליטים להיות ציונים ולעלות לארץ, מס הכנסה בא ואומר להם: מצטערים, יש לכם הטבות ל-10 שנים אבל מכיוון שעליתם לארץ "תאכלו אותה", לא תקבלו יותר כלום, אין הטבות יותר. אני חושב שזה דבר שהדעת לא סובלת כי אנשים כאלה יגידו: בשביל מה לי להגיע לארץ? לכן צריך לתקן את החוק כך שתקופת ההטבות תישאר גם אם משקיע החוץ עלה לארץ.

זאת אומרת שמי שהתחיל בתנאים מסוימים יסיים את זה באותם תנאים.

אם הוא עולה לארץ.

הבעיה הזאת נוצרה בגלל ששונה חוק התושבות. גם מי שלא עלה בפועל לארץ אלא רק מבקר בארץ יותר מ-183 ימים כבר נכנס להגדרה. זה הבעיה.

חבר הכנסת רצאבי, טוענת היועצת המשפטית שלנו שהמקום להציג את הטענה שלך הוא בתיקון פקודת מס הכנסה ולא כאן. כיושב-ראש ועדת-משנה הייתי מציע לך להעלות את העניין הזה בוועדת-המשנה.

זה מופיע בחוק לעידוד השקעות הון.

הסטטוס נקבע בפקודת מס הכנסה.

זה מופיע בפרק ח' בחוק לעידוד השקעות הון. מס הכנסה מיישם את הפרק הזה בחוק לעידוד השקעות הון על-פי ראות עיניו.

כלומר, אתה מציע שנתקן גם את זה. אז תרשמו את זה כתוספות ואתם תתייחסו לנושא.

אני רוצה להגיב על מה שנאמר כאן. אנחנו מבקשים להרחיב את הצעת החוק הזאת לאור החלטת הממשלה שנתקבלה ביום ראשון להארכה לחצי שנה. עלו כאן טענות נגד הארכה לחצי שנה, שכביכול זה פוגע בוודאות או מגביר את אי-הוודאות מנקודת מבט המשקיעים. החלטת הממשלה התבססה על רצון והבנה שצריך לשנות את החוק. כמו שאמר חבר הכנסת אורון, החוק הזה הוא טלאי על טלאי. אם אנחנו באים עכשיו ואומרים שמאריכים לחצי שנה, כאשר אנחנו יודעים שמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה רוצה לשנות את החוק, וגם בהחלטת הממשלה נאמר שצריך לשנות את החוק כדי שהוא יתאם לצרכים בשנים הקרובות, אז בעצם יש פה אי-ודאות לכיוון השני. לשנות את החוק זה לאו דווקא אומר שכל מה שיש היום ימשיך גם מחר. יכול להיות שתהיה החלטה לבטל מסלולים, להסב מסלולים, לשנות אותם. אלה חלק מהדברים שיכול להיות שיוכנסו במסגרת החוק. זה תלוי בהסכמות שיתקבלו ומה שיגיע לכאן לכנסת ומה שהכנסת אחרי כן תאשר.

אני מודה לך על הדברים. כאשר אתם מביאים דבר לכנסת לאישור הוועדה אז אין ספק שהוועדה רוצה גם להטביע את חותמה באותם נושאים. ולכן היא מתייחסת ומותר לה, עם כל הכבוד, לחלוק על דברים כלשהם בעמדת הממשלה. אני קורא לכם לנסות לחשוב על מה שאמרו חברי הוועדה, להתייחס לנושא הזה ואפשר לקבל גם תיקונים. זה שהממשלה החליטה, זה בסדר גמור ואפשר לצאת ולהתייעץ עם השרים. אולי עלו כאן רעיונות כלשהם שהם לא כל-כך גרועים ואפשר לתקן את הדברים. בכל אופן התקיים פה דיון רציני ולא נורא אם מתקנים דבר או שניים.

אני מניח שהצוות שיגבש את הצעת החוק יצטרך לדון בסוגיות שעלו כאן על-ידי חבר הכנסת אורון ועל-ידי חברי כנסת נוספים.

אם יש פה כוונה להעלות להצבעה החלטה על הארכה לשנה, אנחנו נבקש שתהיה לנו אפשרות להתייעץ קודם לכן עם השרים.

אני לא אעשה שום דבר מבלי שאני אתן לכם את הגיבוי שתוכלו להתייעץ. אין לי ספק שיש לכם מנדט מסוים ואני לא אעשה לכם מחטף כזה או אחר.

אני אתחיל להתייחס לכמה נושאים ולאחר מכן אבקש שהיועץ המשפטי ומנהל מרכז ההשקעות ישלימו את התשובות.

קודם כול לעניין משך הארכת החוק. אזכיר לחברי הוועדה הנכבדים שהעמדה המקורית של שר התעשייה, המסחר והתעסוקה היתה להאריך את החוק בשלוש שנים. אם במהלך התקופה המדוברת נשכיל להגיע לסיכומים על עניין חוק חדש, שכפי שאמר מר שי יפתח מתאים לשנים הבאות, אזי הוא יחליף את החוק הקיים. לאור התנגדות האוצר, ובתיווך משרד ראש הממשלה, הסכים השר להאריך בשנה, ולאחר מכן במהלך הדיון בממשלה ביום ראשון האחרון הסכים השר שלנו, בתיאום עם שר האוצר ובהסכמה אתו, להאריך בחצי שנה. כל שנותר לי הוא לבקש מחברי הוועדה הנכבדים לכבד את הסיכום בין השרים כסיכום של פשרה. אנחנו מתחייבים, ואני יודע שגם משרד האוצר מתחייב, להביא את הצעת החוק החדשה במהירות הרבה ביותר.

זה יגרום לך להתעלף אם אנחנו נאריך כאן את התוקף לשנה?

ממש לא, אבל כאשר אנחנו מגיעים לסיכומים עם האוצר בפשרה, אני רוצה להגן על אותה פשרה גם אם במקור סברנו אחרת. אני חושב שכך ראוי.

ההרחבות במפעלים הן מתוקף צו שחתומים עליו שני השרים. אנחנו נפעל בעניין הזה בתיאום עם שר האוצר כדי לאפשר הרחבות במפעלים בקיבוצים באמצעות צו.

בנושא החלת החוק ביהודה ושומרון פעלנו כדלקמן: פעלנו לקבלת אישור השרים הנוגעים בדבר, לעניין זה שר האוצר ושר התיירות. שר התיירות נתן את הסכמתו. שר התיירות טרם התייחס עד כה לבקשנו, חרף פניות חוזרות ונשנות. אכן פנינו לוועדת הכספים, פנינו פעמיים, הן בחודש יולי והן בחודש ספטמבר, כדי שהוועדה תדון בעניין. אנחנו סבורים שראוי להחיל את החוק על-פי הכללים הקיימים. הכללים הקיימים מתייחסים לקווי רוחב ואנחנו לא רואים שום סיבה שלא להחיל את אותו עיקרון של קווי רוחב גם על מפעלים ביהודה ושומרון.

לגבי כל ההיבטים המשפטיים הנוספים שעלו כאן, ברשותך אבקש שהיועצים המשפטיים יגיבו.

כמה חברי כנסת העלו פה אותה סוגייה אבל חבר הכנסת שוחט העלה אותה לראשונה. סעיף 18, שהוא הסעיף הנותן את הסמכות למנהלה לקבל החלטות על אישור תכניות, הוארך כבר עד סוף השנה הזאת כך שמינהלת מרכז ההשקעות פועלת בסדר.

שני הסעיפים שנמצאים בתיקון מספר 58 מדברים על קבלת הטבות על-ידי משקיעי חוץ ועל מי שיש לו מעמד של מפעל מאושר. זה נועד להשלים את כל ההטבות, שיוכלו לקבל אותן לכל השנה ולא רק לחלקי השנה. לכן על שולחן הוועדה נמצא כעת התיקון שהבאנו.

זאת אומרת, ההחלטות שהמנהלה קיבלה על אישור תכניות חדשות, יש לה את הסמכות לכך על-פי סעיף 18 שתוקפו הוארך. כמו שאמרה היועצת המשפטית לוועדה, אם מאריכים עכשיו את החוק בחצי שנה נוספת או בשנה נוספת, צריך להוסיף את סעיף 18 לתיקון החוק שנמצא כעת לפני הוועדה כדי להוסיף סמכות נוספת שלא היה בה צורך לעניין התיקון של הארכת התוקף לשנת 2003. אם מאריכים את זה לשנת 2004, צריך להוסיף גם את זה.

אז יהיה צורך להאריך את כל ארבעת הסעיפים.

לגבי כל הסעיפים האחרים צריך פשוט לתקן את המועד. לגבי סעיף 18 צריך להוסיף אותו לתיקון, וזה כבר הוסדר עם היועצת המשפטית לוועדה. זה לעניין הסמכות ופעולת הממשלה בסמכות.

לעניין ההרחבות, דיבר כאן המנכ"ל. בנושא הצווים, אנחנו פועלים לתקן את הצו שחבר הכנסת אורון דיבר עליו.

במסגרת החוק?

זה במסגרת החוק אבל זה צו. ההליך החקיקתי הוא אחר. הוא יגיע לוועדה בכל מקרה לאישור אבל בהליך אחר. הוא לא הליך של תיקון חקיקה.

לא צריך חקיקה.

מתי הצו יגיע לוועדת הכספים?

במה שתלוי במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, בתוך שלושים ימים.

אין צורך. ניתן היום לקיים הרחבות בקיבוצים. זה הוארך לשלוש שנים עד סוף שנת 2006.

זה הוארך עד סוף שנת 2006 כך שבכל מקרה זה לא בוער ברגע הזה.

חבר הכנסת סלומינסקי שאל על מפעלי תיירות ביש"ע. כמו שנאמר, אנחנו הכנו את התיקון הזה והגשנו אותו. שר האוצר עדיין לא הגיב על התיקון הזה ולכן זה תלוי ועומד. כמו שאמרתי, זה צו ואפשר להעלות את זה לסדר היום של הוועדה. יש הסכמה של שר התיירות ככל שמדובר במפעלי תיירות. אנחנו הכנו את הצו וזה עומד על שולחנו של שר האוצר כדי שיצרף את חתימתו.

מתי זה יהיה מוכן מבחינת האוצר?

עדיין לא נתקלנו בצו, הוא עוד לא הגיע אלינו.

אולי תוכלו להעביר את זה למשרד האוצר כעת, אפילו במהלך הדיון.

יש לנו כאן עותק של המכתב ונוכל להעביר אותו עכשיו. זה מכתב שהועבר למשרד האוצר בחודש ספטמבר.

אני לא מכיר אותו אבל אשמח לקבל אותו. אני אבדוק איפה הוא עומד.

שאלתי שאלה שעדיין לא נענתה, מה יקרה אם לא יגיעו להסכמה בין האוצר לבין משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בעוד חצי שנה? האם באופן אוטומטי אנחנו נאריך את זה בחצי שנה נוספת?

על-פי החלטת הממשלה ההארכה היא לחצי שנה. אם במהלך חצי השנה הזאת לא תהיה חקיקה שמסדירה מחדש את כל נושא עידוד השקעות הון, החלטת הממשלה בעצם כבר מאשרת שיהיה צורך להביא נוסח חדש שמאריך בעוד חצי שנה. זאת אומרת, מבחינת החלטת הממשלה יש החלטה על חצי שנה, ועל חצי שנה נוספת אם לא מגיעים לנוסח מוסכם.

במקרה של אי-הסכמה באופן אוטומטי מביאים את זה להארכה לעוד חצי שנה?

נכון. לא צריך לשם זה לקבל שוב את הסכמת הממשלה.

זה בניגוד לדעתו של מר שי יפתח. יש פה איזה מחלוקת.

עוד אין נוסח רשמי של החלטת הממשלה, אין עדיין פרוטוקול של ישיבת מליאת הממשלה. הנוסח אומר שזה חוזר לממשלה, הממשלה מחליטה ומוגשת הצעת חוק ממשלתית. המתווה ברור גם לממשלה.

לפי מה שאנחנו מבינים, כרגע אנחנו מאריכים את זה לחצי שנה. במהלך התקופה הזאת יובא לאישורנו נוסח נוסף.

אני חושב שחבר הכנסת אפללו היה רוצה לדחות את ההחלטה עד שהם יחזרו עוד פעם מבירור. מבהירים לשר האוצר שהוועדה מבקשת להאריך את זה לשנה ואולי נקבל את הסכמתו.

נמסר לידי מסמך של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מכתב שנשלח למר ערן ניצן מאגף התקציבים במשרד האוצר ב-8 ביולי 2003 בעניין החוק לעידוד השקעות הון. יש פה אישור קבלה. לא יכול להיות שבמשך 5 חודשים לא נתקבלה שום תשובה ולא קרה שום דבר, על אף שיש אישור קבלה של המכתב. אני מבקשת לקבל התייחסות למסמך הזה.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש לחדד שאלה. אני רואה מחלוקת בין משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה למשרד האוצר על הסמכות להארכת התוקף. משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה אומר שבאופן אוטומטי העניין יחזור לכאן להארכה לחצי שנה נוספת ואילו משרד האוצר אומר שאין זה כך. אני רוצה לדעת קודם כול מה באמת יקרה, אם זה בסמכות, ומה יקרה אילו לא תהיה הסכמה.

לצערי הרב, לדעתי יש פה הרבה מאוד דברים לא ברורים. אני מציע להאריך את זה לשנה. אם יגיעו להסכמה ביניהם, יביאו אותה בפנינו. אם זה יהיה בהסכמה וזה יהיה כל-כך טוב, אנחנו נכבד את זה. זאת ההצעה שלי.

אני רוצה להתייחס לעניין הצו שאמור להיות מותקן על הרחבה במפעלים בקיבוצים ובמושבים. אמר מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שזה יכול להיות מוכן מבחינתם בתוך 30 ימים ואילו השאר תלוי במשרד האוצר. אני מבקשת שאנחנו כוועדה נקבע ישיבה נוספת בעוד 60 ימים. אני רוצה לדעת מה קורה בעניין זה. תודה.

אני הבטחתי לאוצר לאפשר לו להתייעץ. אני לא עושה מחטפים. שמעתם את כל הצדדים, גם את משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, גם את משרד האוצר וגם את חברי הכנסת. העלו פה כמה סוגיות:

1) האם להאריך את המועדים בחצי שנה או בשנה וכיצד זה יעבוד: או שנאריך בשנה ותוכלו לבוא עם הצעת חוק נוספת אחרי חצי שנה; או שנאריך בחצי שנה ואחר-כך זה יוארך לשנה.

2) חבר הכנסת חיים אורון העלה את הסוגייה של הרחבת מפעלים בקיבוצים.

3) חבר הכנסת ניסן סלומינסקי העלה את הסוגייה של יהודה ושומרון, והמכתב שהגיע או לא הגיע אלי, אבל המכתב קיים ואפשר לדון בנושא הזה.

4) חבר הכנסת אהוד רצאבי העלה את סוגיית התנאים של אדם שהתחיל במסלול ואחר-כך עלה לארץ. מה קורה, למה התנאים שלו צריכים להשתנות?

אלה סוגיות כבדות-משקל, שהייתי רוצה לחשוב עליהן. אני חושב שגם אתם צריכים לחשוב עליהן.

חבר הכנסת אלי אפללו, אתה עומד לכנס עכשיו ישיבה של ועדת משנה לנושא תעשייה כשעל סדר היום נושא מנועי הצמיחה במשק. אני מציע שאנחנו נפסיק את הישיבה עכשיו ונכנס ישיבה של הוועדה בתום ישיבת ועדת המשנה. אני נותן זמן עד אז גם לאוצר וגם למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה להתייעץ ביניהם ולנסות להגיע להסכמה. קחו בחשבון את מה שאמרו חברי הוועדה. יכול להיות שבפרק הזמן הזה של שעה-שעה וחצי תוכלו להגיע להסכמות. בשעה 13:00 אנחנו נתכנס פה לראות אם יש הסכמה בנושאים האלה ונמשיך את הדיון.


שינויים בתקציב לשנת הכספים 2003

יש לנו העברות תקציביות. אני רוצה לעבור עליהן עכשיו במהירות. אני חושב שיש הסכמה בנושאים האלה.

אבל קודם לכן אני רוצה להעלות נושא אחד. הגיע אלי חבר הכנסת בריזון. פעם נוספת הגיעה אל הוועדה הפנייה המוכרת לכולכם (פנייה מספר 671) להעברת 32 מיליון שקל. אני לא מוכן שתיזרק לפתחי הצעת חוק ובשקט יאמרו לי אם כן לדון עליה או לא לדון עליה. אני מחזיר אותה לממשלה. כשהממשלה תהיה מוכנה להביא את זה לדיון, שתודיע לי על כך.

אני מבקש הצעה לסדר הדיון על ההעברות התקציביות. אדוני היושב-ראש, אני בטוח שגם אתה יודע שהמחשב באוצר סגור. אישור או אי-אישור של ההעברות התקציביות האלה לא נותן לאף אחד כלום. האוצר לא מבצע את זה. אנחנו טוחנים מים. בואו נדחה את זה וכשיפתח המחשב נדון בזה.

זה לבקשת האוצר.

מאחר והאוצר ביקש להעלות את הפניות האלה והאוצר אומר שהוא כן עומד לבצע את הדברים האלה, והיות והרפרנטים נמצאים פה, אז אנחנו נדון בבקשות.

פנייה מספר 475

הפנייה עוסקת בתקציב המינהל לאזורי פיתוח במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. במסגרתו לקראת התקשרות עם יזם לכניסה לאזור תעשייה רמת חובב משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מתכוון לבצע פעולות תשתית. לכן נדרשים 9 מליון שקלים.

פרט לכך, יש סידור טכני בנושא ההכנסות של המינהל לאזורי פיתוח. מקטינים אותן בהתאם להכנסות המוקטנות כדי שהחשב הכללי יוכל להעביר תקציבים מוקטנים.

הצבעה על פנייה מספר 475

בעד – רוב
אין מתנגדים
אין נמנעים
הפנייה נתקבלה.

תודה רבה. הפנייה מאושרת.


פנייה מספר 722 – תשלומים לנכים.

מדובר בהעברות פנימיות בלשכה לשיקום נכים, לטובת שכר בראש ובראשונה, הלוואות לרכב והחזקת טלפון. לנכי רדיפות הנאצים מגיעה השתתפות בהחזקת טלפון והלוואות מועדפות לקניית רכב.

יש פה הנהלה ואמרכלות. מה זה אמרכלות?

יש גם הוצאות מיכון ודואר.

ההורדה היא מהתגמולים ונאמר כאן שזה הולך לסעיף אמרכלות ולסעיף הנהלה.

בסעיף הזה יש לנו עודפים גדולים מאוד כתוצאה מההקפאה של הקצבאות. היתה קניית שירותי כוח-אדם לצורך ביצוע החוק של 1.1.47 ובשל הפרסומים גדלו הוצאות המיכון והדואר. אנחנו עושים כאן העברה לקניית שירותי כוח-אדם, שהיא העברה גדולה, והעברה פנימית, שאותה אתם לא רואים, מכיוון שהיא בתקנה בתוך תקנה, בסעיף תגמולי נכי רדיפות הנאצים.

אני מבקשת לדעת כמה. אני מתנגדת להעברה הזאת. לא יכול להיות שבסעיף כזה בגלל הקפאת תקציב נוצרות יתרות.

אבל את הצבעת בעד זה.

גם אם הצבעתי בעד מותר לי להעיר.

מר הרן לבאות אמר שנוצר עודף כי יש שחיקה בקצבאות. מי שהצביע בעד שחיקת הקצבאות, שלא יתפלא.

לא לוקחים מנפגעי רדיפות הנאצים.

לא משנה לי ממה לוקחים.

אנחנו העברנו הצעת חוק של 1.1.41 כמדומני ובהצעת החוק הזאת האוצר אמר שהיא עולה 360 מיליון שקל. אני טענתי אז שזה עולה 60 מיליון שקל.

אני תיקנתי את זה בהסתייגות ל-38 מיליון שקל.

סליחה, 60 מיליון שקל. בא האוצר ואמר: לא מסכים בשום אופן כי זה המחיר. ראש הממשלה מר אריאל שרון אמר: אני מקבל את דברי חבר הכנסת אברהם הירשזון ואכן בואו נלך עד 60 מיליון שקל. אני מודיע לך שזה לא הגיע גם ל-60 מיליון שקל. אני מודיע לך שלכן לא נותנים להם את כל הקצבה. אני מודיע לך שאם יש עלי לחץ לפעול בנושא הזה, זה הלחץ. לכן, לא מעניין אותי כל החוכמולוגיות. רק כשיתנו לנכים את מה שמגיע להם אני אאשר דברים אחרים. לכן אני לא מאשר את זה.

גם אם מדובר בסכום כסף קטן, מיליון שקלים שנלקחים מתגמולים לנכים, זה מיליון פה ומיליון שם, זה לא תקין.

אתם הממשלה, לא אנחנו.

אני מוחה בתוקף על הנוהג שפשה לאחרונה בוועדה שרק מי שצועק מדבר ומי שהוא "ילד טוב" לא מדבר.

אני לא ראיתי שיש נוהג כזה בוועדה ואני מציע לך לחזור מדבריך. חברת הכנסת רוחמה אברהם ביקשה רשות דיבור לפניך. כמו כן, מותר ליושב-ראש להתערב, וליושב-ראש יש גם אמוציות משלו בדברים מסוימים.

אני מבקש, מאחר ובמהלך השנה האחרונה העברנו כבר מסעיף התגמולים וההענקות לנכי נרדפי הנאצים מאות מיליוני שקלים - - -

לא העברנו. רצו להעביר.

אני חושב שזה דוגמה לאחד מסעיפי המקלט של האוצר שבו הוא שומר רזרבות ובמשך השנה הוא מחלק אותן, ויש עוד הרבה סעיפים כאלה. אני אומר לכל השותפים שהיום מתדיינים על 1.2 מיליארד שקל מהרזרבה ואומרים ש"אם זה ייפרץ הכול יתמוטט", שיידעו שיש עוד הרבה סעיפים שבהם יש עוד הרבה מאוד מיליוני שקלים של רזרבה שאיך אומרים, נישט גפערלאך.

אני מבקש שיגידו לנו כמה כסף נמשך מהסעיף הזה בתור רזרבה.

חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, אני לא אישרתי את זה, זה לא מעניין אותי. אני לא רוצה לשמוע על כך עכשיו. אני לא רוצה לדון בזה עכשיו.

פנייה מספר 723 – שינויים בתקציב הפיתוח של משרד התחבורה.

מדובר בשינויים פנימיים בתקציב הפיתוח של משרד התחבורה בהתאם לקצב ביצוע של פרויקטים.

אלה שני סעיפים שונים.

נכון, ושניהם עוסקים בפיתוח פרויקטים.

הצבעה על פנייה מספר 723

בעד – רוב
אין מתנגדים
אין נמנעים
הפנייה נתקבלה.

תודה. הפנייה מאושרת.

פנייה מספר 724 – שינויים בתקציב משרד הבינוי והשיכון. חבר הכנסת אורון, בבקשה.

זה אחד הסעיפים שהוא הפוך מהסעיף על נפגעי רדיפות הנאצים, הוא באופן קבוע גדל כל הזמן. זה הסעיף של בנייה כפרית. מי שלא יודע בדיוק, בנייה כפרית במדינת ישראל קיימת רק מעבר לקו הירוק.

פה כתוב "בערבה" – "לשם פיתוח תשתיות בערבה".

זה ממש לא נכון.

סליחה, חבר הכנסת סלומינסקי, שמעתי אותך אומר קודם שלא כל מי שצועק צודק ולא כל מי שצודק צועק. אז אל תעשה את שני הדברים.

היות והיושב-ראש עיכב את אישור הסעיף בשל נושא אחר, אני רוצה לציין שלפני שבוע העברנו כאן 43 מיליון שקלים לבניית 200 יחידות דיור שהכותרת שלהן היא "הלוואת אגודה". כאשר ביקשתי פרטים איפה בנו בהלוואת אגודה בשנים 2001, 2002 ו-2003 נאמר לי – במכתב שקיבלת העתק ממנו – שאי אפשר לתת את הנתונים כי יש שביתה במשרדי הממשלה. אני קצת יודע. אני אומר לפרוטוקול, למעלה מ-90% ממה שנבנה בשנתיים הללו נבנה בשטחים. כל הבקשות של המועצה האזורית ערבה והמועצה האזורית גליל עליון ומועצות אחרות לבנייה מהסוג הזה של הלוואות אגודה נדחות. ביקשתי לדעת את הקריטריונים. העבירו לי קריטריונים אבל אמרו לי שהיות ואנחנו נמצאים עכשיו בסוף השנה העניין פוקע ב-31 בדצמבר. המכתב הגיע אלי שלשום. זאת אומרת, יש עכשיו כמה אנשים שרצים בארץ לראות אם הם יכולים משלשום ועד ה-31 בדצמבר להגיע לבנק, לקבל אישור מקבלן וגם להשתמש בהלוואות האלה. לכולם ברור שכל זה הוא רמאות.

אני לא ארפה מהעניין הזה בכל סעיף הקשור לבנייה הכפרית. שלא "ימרחו" אותי עם 5 מיליון שקל בערבה בשביל להעביר מאות מיליוני שקלים למקומות אחרים מבלי שיימסר כאן דיווח מה קורה.

לסיכום אני אומר דבר נוסף, אנשי האוצר, כולל מי שיושב כאן, יגידו לך שהם לא יודעים עד היום איפה בנו בהלוואות אגודה בשנה שעברה, איפה מתכננים לבנות השנה ואיפה רוצים לבנות בשנה הבאה. כל ניסיון לקבל את הנתונים האלה ממשרד האוצר – שאין בעיה לקבל מהם כל נתון על כל משרד אחר – כשזה מגיע לעניין הזה לא יודעים ולא שומעים. אגב, כל הפניות שלי הן במקביל למשרד הבינוי והשיכון ולמשרד האוצר. ממשרד האוצר עונים לי: אנחנו מבררים במשרד הבינוי והשיכון פרטים על הוצאות של עשרות מיליוני שקלים שאין עליהם אינפורמציה.

זה גם עובר לרזרבה.

כאן מדובר על העברת כסף לערבה. זה מנוגד לכל התיאוריה של חבר הכנסת אורון, שאומר שהמינהל לבנייה כפרית עובד רק ביש"ע. דבר נוסף, אני יודע כבר שבנושא הלוואות אגודה סוף כל סוף הקיבוצים, בפנייה יזומה של חבר הכנסת חיים אורון, התחילו לפנות ולבקש ואם אכן הם יבקשו הם יקבלו, כשכל זה מדובר על הלוואות בלי שום מענק.

אל תכעס עלי אם אעיר לך הערה. חבר הכנסת אורון צריך לקבל את התשובה ממשרד האוצר. אתה יכול לשאול שאלות ולהביע הסתייגויות. אני לא מציע שתיתן לו תשובה רשמית על מה שהמדינה מבצעת.

גם הוא נותן תשובות.

הוא שואל שאלות.

הוא גם אומר תשובות. לכן אני מעיר על כך.

אתייחס לפנייה הזאת ולשתיים שאחריה כי שלושתן קשורות זו בזו. כל הפניות האלה מעבירות בסך הכל מיליון שקלים למשרד התחבורה, מיליון שקלים נוספים למשרד החקלאות ו-5 מיליון שקלים למשרד הבינוי והשיכון. אלה כספים שיועברו למועצה האזורית הערבה התיכונה מכיוון שהממשלה זיהתה פגיעה קשה וספציפית בתפקוד המועצה ובתקציבים שמופנים אליה בגלל צעדים שננקטו בתכנית החירום הכלכלית לשנת 2003. על כן בשנת 2003 אנחנו מעבירים את 7 מיליון השקלים האלה דרך משרדי הבינוי והשיכון, החקלאות והתחבורה.

קודם כול אנחנו דנים בפנייה הזאת. לאחר מכן נדון בפניות הנוספות. אני חושב שחבר הכנסת אורון מציג כאן פעם אחר פעם דרישות שהגיע הזמן שתמלאו אחריהן.

הם לא יודעים. הוא יגיד לך שהם לא יודעים. שיגיד שאני אומר לא-אמת. אני אומר לפרוטוקול, שנציג האוצר יגיד אם הוא יודע איפה היתה בנייה תקציבית בשנה שעברה.

אבל לא על זה דיברו. דיברו על הלוואות אגודה.

שיגיד איפה היו הלוואות אגודה בשנה שעברה.

דיברת על הלוואות אגודה שאושרו לפני שבוע. על מה אתה מדבר?

שיגיד לי נציג האוצר איפה היו הלוואות אגודה.

הגישו לך רשימה.

לא הגישו.

רבותי, אחרי ששמענו את הצגת הנושא אני בכל אופן לא חושב שצריך לעשות את זה על חשבון ההעברה ואני כן חושב שצריך להעביר את הנתונים לוועדה. אני מודיע לשניכם, אם לא יבוא דיווח לוועדה – אני אכנס ישיבה עם חברי הכנסת סלומינסקי ואורון, נמקד בדיוק את הדברים ולאחר מכן אם לא נקבל דיווח אני מודיע, לא אאשר יותר פניות.

הצבעה על פנייה מספר 724

בעד – רוב
אין מתנגדים
אין נמנעים
הפנייה נתקבלה.

תודה רבה. הפנייה אושרה.

בכל שאר ההעברות התקציביות אנחנו נדון בשעה 13:00. אנחנו עוברים לוועדת המשנה. אני מודה לכם מאוד.


(הישיבה הופסקה בין 11:30-13:50)


הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מספר 58), התשס"ד-2003

אני פותח את הישיבה. אנחנו חוזרים לנושא הצעת החוק לעידוד השקעות הון והדרישות של חברי הכנסת. אני מבקש לדעת האם יש איזה פשרה בעניין או דיעה אחידה כלשהי. יצאתם, דיברתם ואני מציע שתציגו את ההסכמות בפני הוועדה.

הצגנו מראש בקשה להאריך בחצי שנה. הממשלה אמרה שבמהלך חצי השנה הזאת היא רוצה להביא תיקון בחוק לעידוד השקעות הון, לעשות רפורמה מסוימת, כשחלק מהדברים מוכרים: כמו גושי מס חדשים ועוד כמה תיקונים.

אתם העליתם חשש מפני מה שיקרה אם הממשלה לא תסיים את הכנת הרפורמה בחצי השנה הזאת ואז יהיה צורך לחזור לכאן ולהעלות הצעת חוק חדשה ולעבור שלוש קריאות ואולי בסוף עלול להיווצר מצב, אפילו מסיבות בירוקרטיות, שאין חוק לעידוד השקעות הון.

הפתרון שאנחנו רוצים להציע הוא לבקש מכם להאריך את החוק בחצי שנה. שני השרים הממונים על החוק, קרי: שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ושר האוצר, יוכלו להאריך את החוק בצו לחצי שנה נוספת באישור ועדת הכספים של הכנסת. בדרך הזאת נוכל להבטיח שאם השרים לא יצליחו להביא רפורמה או שיצליחו וזה עדיין יהיה בדיון בוועדת הכספים ויישאר עוד חודש-חודשיים עד שהוועדה תסיים את הדיונים בחוק, אפשר יהיה בצו ולא בשלוש קריאות להאריך את תוקף החוק ככל שיידרש עד לכל היותר שנה. אנחנו לא רוצים להגיע לזה אבל אם לא תהיה ברירה בעצם זה פותר את הבעיה.

אבל אין לנו בכלל חוק בקריאה ראשונה להארכת תחולה. מה שמונח כאן הוא דבר אחר. על זה אנחנו מלבישים את התוספת?

כן. מאחר ואף אחד לא טען שזה נושא חדש, זה אפשרי.

זה עוד לא הגיע אפילו כ-white print.

אנחנו עושים כאן משחק, אנחנו לוקחים דבר קיים ומלבישים עליו. אלא אם כן אתה מציע שוועדת הכספים תמתין עד שיעבור קריאה ראשונה וכן הלאה.

בעניין הזה אני סומך מאוד על אדוני היושב-ראש.

אני מציע להאריך בשנה. תהיה לי הסתייגות ונדבר עליה ואתם תצביעו ויהיה רוב בעד ההצעה שלכם.

אדוני היושב-ראש, אתה צריך להצביע על נוסח אחר.

אני מבקש להאריך עד 31 בדצמבר 2004. אם השרים יביאו לכאן הצעה לחוק חדש אז או שתוקפו של החוק הקודם יתבטל או שעל-פי ההצעה שלי יהיה מסלול מקביל למשך חצי שנה.

אני מבקש שתכינו את כל הנוסחים כדי שנוכל להצביע על זה, אם לא היום אז לפחות מחר.

בתוך כמה דקות זה יהיה מוכן.

שאלת אותי על נושא הרחבת מפעלים. אמרו לך, ובצדק, שעד שנת 2006 אין בעיה. יש בעיה רק בנקודה אחת, שאולי גוררת לנקודות נוספות. אגב, בכל המקרים מדובר בהרחבה, לא מדובר במפעלים חדשים. היום ביותר ויותר מפעלים קיבוציים יש שותפים.

שואל חבר הכנסת אורון מה קורה אם היום נכנס אלי בעל מפעל, שיש לו עד שנת 2006 אפשרות להרחבה, והוא יבוא ויגיד: אדוני, ב-2007 אני רוצה להרחיב ואני חושש שלא יתנו לי להרחיב יותר. אז בשביל מה אני צריך את כל העניין הזה? אני מראש לא רוצה להיות פה.

זה לא המצב כי הממשלה שקיבלה החלטה בשנת 2002 עד 2006 וקבעה שהצו פוקע בשנת 2006. הכול פוקע ב-2006, וזה נוגע גם לאותם מרחיבי מפעלים. ב-2006 הממשלה תדון מחדש ותחזור לוועדת הכספים עם הצעה. כל השינוי שהיה ב-2002 נתחם בזמן.

אני יודע את זה. יש שני מצבים. אם אתה בא ואומר: מצבם של כל המפעלים אחיד והאדם יחליט אם הוא רוצה להיות בעין דור או רוצה להיות באלון תבור, זה דבר אחד. אבל לא יכול להיות שאם עין דור עם השותף החיצוני שלהם רוצים להרחיב את המפעל שלהם לשבבי זכוכית, יבוא השותף החיצוני ויגיד: זה בסימן שאלה. אם יש חוק אחיד בכל הארץ, הוא אחיד בכל הארץ. אדם נורמלי בארץ יודע שיכול להיות שבעוד שנתיים או בעוד חצי שנה תבוא הממשלה ותשנה את החוק לעידוד השקעות הון, זה חלק מהסיכון שלו. כרגע נוצר מין מצב שיש קבוצה של 200 וכמה מפעלים שעומדים וקיימים. לרובם אין שום תכנית ללכת למקום אחר, וחלקם נמצאים היום עם כל מיני שותפים חיצוניים שאינם חברי קיבוץ ופתאום נכנס עוד איזה גורם של אי-ודאות שאף אחד לא חושב שהוא מוצדק. אף אחד לא יגיד היום למעגן מיכאל שיפרקו את המפעל במעגן מיכאל ויעברו לאור עקיבא. הרי זה סתם עלה באיזה שלב כי היתה קונספציה כזאת ועכשיו זה מעיק.

אין על זה גם ויכוח ולכן אני מבקש שתורידו את אי-הבהירות הזאת. נכון שהיא לא פוגעת היום במי שמגיש בקשה להרחבה אבל אם לא היתה שום בעיה הרי לא הייתי פונה בעניין הזה. הבעיה שאני מעורר הרי קיימת במציאות כי היא יוצרת מצב של אי-ביטחון.

מגיע מישהו חיצוני למשא ומתן עם עורכי-הדין שלו, הוא בודק את כל הניירות ואומר למפעל: כאן זה בטוח רק לשנתיים הקרובות ואחר-כך זה כבר לא בטוח. מה אתה היית עושה? מה אני הייתי עושה? הייתי דורש שיגידו לי שזה בטוח. לכן אני מעלה את זה כאן. ברור שתמיד המדינה יכולה לעשות הכול, היא יכולה לשנות את החוק לעידוד השקעות הון והיא יכולה לבטל את האזורים או להחליפם. זה בסדר, זה כולל את כולם. אבל כאן נוצרה החרגה של קבוצת מפעלים מסוימת. דרך אגב, אין לזה שום היגיון. כשאני מנסה להבין מהיכן זה צמח, אני לא מצליח להבין. אז תורידו את העננה. אני מבין שכבר שנה מבטיחים להביא הצעת החלטה לממשלה אך לא מביאים. תביאו החלטה פשוטה, שמה שיש בכל מקום, על-פי החלוקה האזורית, יהיה גם במפעלים האלה, ונגמר העניין. ואז תשוו את מצבם למצב של שאר המפעלים בארץ.

רבותי, מה הבעיה שלכם בנושא הזה? אני מבין שמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מצדד בזה.

ממש כך.

אז מה הבעיה?

אני כנראה לא מצליח להסביר אבל אין שום בעיה. בשנת 2002 הממשלה קיבלה צו לארבע שנים.

אם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה אומר שיש בעיה אז יש בעיה.

יש גם משמעות הרבה מעבר לכך. זה אומר שיש שתי קבוצות נפרדות, של הקיבוצים ושל האחרים. מה ההיגיון? למה? יש עוד מישהו שהוגבל בהרחבה?

כן, כולם. הצו כולו יפוג ב-2006. עין דור היום נמצאת באותו מצב כמו מפעלים אחרים. בשנת 2006 הצו יפוג, תשב הממשלה, תבחן מחדש את המדיניות ותבוא לוועדת הכספים עם צו חדש.

כתוצאה משינוי ההגדרה של אזורי עידוד תעשייה בשנת 2001, בשנת 2002 אמרו: מי שנפגע כתוצאה מהשינוי אנחנו נותנים לו תקופת מעבר שבה אפשר יהיה לבצע את ההרחבות, ותקופת המעבר נגמרת ב-2006.

כל הצו נגמר ב-2006.

לא.

אבל זה חל רק על הקיבוצים.

זה צו שבא לתקן רק את המצב של מי שנפגע כתוצאה מהצו של 2001.

סלח לי מאוד, בוא לא נתווכח על עובדות. אני מודיע לכם בצורה הברורה ביותר, ב-101%, החלטת הממשלה קובעת שהצו שהוצא בעקבות החלטת הממשלה הזאת כולו פוקע בשנת 2006. הצו ניתן עד שנת 2006. אנא תבדוק את זה.

מר גבי גולן, לשיטתך לא יהיו הרחבות אחרי 2006?

יהיו הרחבות, בוודאי.

זה מה שאנחנו אומרים. זה ויכוח על ניסוחים. אתה מסכים אתי שבמצב הקיים היום מי שיוצא נפגע זה התעשיות בחצרים של הקיבוצים והמושבים?

לא.

אז יש לנו ויכוח.

אגב, אתה היחיד שאומר את זה.

אבל זה עובדה, חבר הכנסת אורון. בואו נבדוק מה כתוב בצו.

יש ויכוח בתוך הממשלה ואתם רוצים שאני אקבל כאן הכרעות על ניסוח? אני לא קראתי את הנוסח. כאשר באה הממשלה פה אחד, כל המשרדים, ואומרת שזה הניסוח, אזי אמון עלי הניסוח. היום אני רואה שזה לא אמון על כל הממשלה. לפיכך אני לא מוכן לקבל החלטות.

אני ער לכך שצריך לגמור את החוק הזה עד מחר. מחר אנחנו בין כך מקיימים כאן ישיבות. תבואו עם דבר מוגמר, עם נוסח כתוב ומודפס ואז אין לי בעיה להצביע על זה מחר. אבל תבואו עם תשובות על כל הנושאים שסיכמנו.

הסוגייה שחבר הכנסת אורון מעלה לא קשורה למועד הארכת תוקף החוק. יכול להיות שהיא צריכה לקבל פתרון.

אנחנו מציעים להפריד את הנושא הזה בכל זאת.

אני מוכן ללכת לקראתכם. אני לא רוצה לעכב את זה אבל תעשו לי טובה, בואו נסכם - - -

אומר לכם מה הבעיה, ואני לא יודע אם זאת הבעיה של חבר הכנסת אורון. אני הולך לקראת הממשלה בהרבה מאוד דברים. אחרי שאני מעביר את הדברים אז הממשלה שוכחת שאנחנו כאן. אם אתם מבטיחים לחבר הכנסת אורון להביא דבר מוגמר בעניין שהוא העלה בעוד זמן מסוים, אני רוצה לדעת שתתקיים כאן ישיבה בעוד זמן מסוים ואז יעלה הנושא שחבר הכנסת אורון העלה. יכול להיות שנצביע נגד אבל אני רוצה שנהיה מוכנים לנושא הזה. אם אתם אומרים לי על דעת כל המשרדים שבתוך 2-3 שבועות, עד סוף ינואר, נקבל נוסח המוסכם על הממשלה, אין לי בעיה, אבל שיהיה ברור.

בסדר גמור, אין שום בעיה.

תודה רבה.

בעניין יש"ע יש לכם גם כן חודש ימים. לא צריך להביא את זה היום.

מי שצריך לטפל בנושא יש"ע הוא שר האוצר. כל הפניות אליו לא נענו. ששר האוצר יואיל לענות.

מר אמיר לוי, אני מבקש ממך. אני עוד לא ראיתי את המכתב, קיבלתי אותו רק עכשיו. יש עניין של הארכת הצו ביש"ע. תבדקו את זה. משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה אומר שהם לא מקבלים עדיין שום איתותים מהאוצר למרות הפניות שלהם. אני בטוח שאתה תוכל לבדוק את זה, לראות מה עמדת האוצר.

אני מציע להביא את זה בצורה מסודרת. יש"ע זה לא במסגרת החוק. אושרה בוועדת הכספים מפת האזורים והיועץ המשפטי לממשלה נתן חוות דעת שראוי להביא לאישור ועדת הכספים גם מה שקורה ביש"ע, וזה מה שצריך לעשות.

אני מציע שתביאו את זה לכאן, זה הכול.

אז מה צריך, חתימה של שר האוצר על הצו?

כן.

אם זה מחוץ לחוק אז איך?

צריך להודיע לאמריקאים. אנחנו חיים במדינה מטורפת.

יש כאן שני דברים: פעם אחת החלת החוק, ופעם שנייה קביעה שכל מי שייקח את זה יקבל את חוק הנגב ...

עד סוף ינואר תבואו לוועדה עם הצעה בנושא הזה.

אני רוצה להבהיר עניין אחד. גם היום יש"ע מוגדרת ומקבלת אישורים לפי אזור א'. היועץ המשפטי לממשלה אמר שראוי להביא גם את הנושא הזה לאישור מחדש בוועדה.

רק שתדעו כיצד מוגדרת יש"ע. יש את אשכולות ויש את להב. להב היא אזור ב' ואילו אשכולות אזור א'. זה בדיוק אותו קו רוחב. אנחנו 800 מטר ממערב לקו הירוק והם 800 מטר ממזרח לקו הירוק.

אנחנו נקיים על זה דיון בחודש ינואר. גם בנושא שהעלה חבר הכנסת רצאבי אנחנו נדון עד סוף חודש ינואר.

על זה צריך להביא לכאן את אנשי מס הכנסה.

אנשי מס הכנסה הוזמנו גם לדיון היום.

הנוסח כתוב כמעט בנוסח סופי. הרעיון המקורי כתוב ולכל היותר יכולים להיות שינויי נוסח קלים, לא מבחינת המהות אלא רק מבחינת הפרוצדורה.

לעומת הנוסח הכחול, הוסיפו כאן את סעיף 18(א). הנוסח יהיה כדלקמן:

"בסעיף 18(א) בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן – החוק העיקרי), במקום "ו' בטבת התשס"ג (31 בדצמבר 2003)" יבוא "י"א בתמוז התשס"ד (30 ביוני 2004)"."

"השרים רשאים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להאריך בצו את התקופה האמורה בסעיף זה לתקופה נוספת, ולא לאחר יום י"ט בטבת התשס"ה (31 בדצמבר 2004)."

אני מגיש הסתייגות. אני רוצה לומר ליושב-ראש הערה עקרונית. אם אני לא טועה זה פעם ראשונה שאנחנו מחוקקים חוק שמסמיך את השרים להאריך בצו תוקף של חוק משמעותי מאוד. אני מכיר את החיים, ברור לי שיאריכו עוד פעם. בטכניקה הזאת יאריכו אותו אחר-כך בערך עשרים שנים. זאת אומרת, החוק הזה הופך מחוק שהארכתו כרוכה בשלוש קריאות בכנסת, כי הוא חוק כבד מאוד עם משמעות גדולה מאוד, לחוק שמאושר בצווים.

רק בחצי שנה נוספת.

אחר-כך יהיה תיקון בחוק שיגיד שגם אחר-כך מאריכים אותו בצו לשנים הבאות. בחייך, אנחנו לא חיים בארץ? מבחינה עקרונית יש הבדל גדול בין להגיד בואו נאריך בחוק ונעצור לבין להכניס לחוק לעידוד השקעות הון מנגנון של הארכה בצווים. כולם יודעים אילו רגישויות יש כאן. בחוק הזה ישנן ההטבות, ועל זה אחר-כך מדביקים את האזורים, ולזה מדביקים דברים אחרים. רק עכשיו סיימנו ישיבה של שלוש שעות וראינו עד כמה זה חוק של מיליארדים. הוא לא יכול להיגמר בכך ששני שרים יחליטו בצו.

זה באישור ועדת הכספים.

הצענו לוותר כאן על שלוש קריאות כדי שזה לא ייתקע.

חבר הכנסת חיים אורון, אתה מדבר על כך שזה צריך לעבור במטחנה הציבורית. המטחנה הציבורית, בלי לפגוע, היא לא במליאה אלא היא פה בסופו של דבר. המליאה תקבל את הטחינה שאנחנו נעשה כאן. אם זה מגיע לכאן לפני תהליך הטחינה אז אנחנו גם יכולים לומר: רבותי, סליחה, אנחנו לא מאשרים את הדבר הזה.

אני מבקש לרשום כאן הסתייגות.

הצבעה על הצעת החוק לעידוד השקעות הון (תיקון מספר 58), התשס"ד-2003

בעד – רוב
אין מתנגדים
אין נמנעים
הצעת החוק נתקבלה.

תודה רבה. הצעת החוק אושרה. תחזרו אלינו עד סוף חודש ינואר בנושאים שביקשנו. אני מודה לכם מאוד.


שינויים בתקציב לשנת הכספים 2003

אני עובר להעברות התקציביות.

פניות מספר 726-727

הצבעה על פניות מספר 726-727

בעד – רוב
אין מתנגדים
אין נמנעים
הפניות נתקבלו.

תודה רבה, הפניות אושרו.

פניות מספר 728-729 – משרד החקלאות.

הצבעה על פניות מספר 728-729

בעד – רוב
אין מתנגדים
אין נמנעים
הפניות נתקבלו.

הפניות נתקבלו.

פנייה מספר 733 – משרד הבינוי והשיכון.

הצבעה על פנייה מספר 733

בעד – רוב
אין מתנגדים
אין נמנעים
הפנייה נתקבלה.

תודה. הפנייה אושרה.

פנייה מספר 737

הצבעה על פנייה מספר 737

בעד – רוב
אין מתנגדים
אין נמנעים
הפנייה נתקבלה.

תודה רבה. הפנייה אושרה.

פנייה מספר 738- פנייה תקציבית זו נועדה להגדיל הרשאה להתחייב בסך 750 מיליון שקל.

מדובר בהרשאה להתחייב בגין הסובסידיה השוטפת לחברת רכבת ישראל. לפני חודש-חודשיים אישרנו כאן את הסכמי הפיתוח וההרשאה להתחייב בגובה 24 מיליארד שקל שתקצבה את כל הסכמי הפיתוח. במקביל להסכמי הפיתוח יש הסכם לסובסידיה השוטפת של הרכבת שמסתכם ב-750 מיליון שקלים לחמש שנים, עד סוף שנת 2008. לכן אנחנו צריכים לתקצב את זה כבר היום.

מתוך זה מורידים כאן 42 מיליון שקל.

לא, 42 מיליון שקל אתה מוסיף להם. זה נוסף בתקציב שוטף.

זה מפחיד קצת ששני חברי כנסת צריכים לאשר הרשאה להתחייב בסכום כל-כך גבוה.

קודם כול אנחנו 4 חברי כנסת. האם יש התנגדות? אני מבין שזה סכום כבד.

הצבעה על פנייה מספר 738

בעד – רוב
אין מתנגדים
אין נמנעים
הפנייה נתקבלה.

תודה רבה, הפנייה מאושרת.

רבותי, הישיבה נעולה. אני מודה לכם מאוד.


הישיבה ננעלה בשעה 14:15