כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת חינוך/7714



46
ועדת החינוך התרבות והספורט
11/1/2004

פרוטוקולים/ועדת חינוך/7714
ירושלים, ג' בשבט, תשס"ד
26 בינואר, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום ראשון, התשס"ד (11 בינואר 2004), שעה 10:45

סיור במכללת אורנים
· הצגת אורנים, רקע נתונים יעדים יתרונות וקשיים.
· סיור בקמפוס ובספרייה החדשה
· מפגש עם סטודנטים
· מפגש עם דיקנים וסיכום ביקור

חברי הוועדה: אילן שלגי – הי"ר

פרופ' יאיר קארו - ראש מכללת אורנים
מיכאל עופר - מנכ"ל מכללת אורנים
יונה גרנות - סמנכ"ל מנהל אורנים
ד"ר כאמל חוואלד - מפקח מכללת אורנים
יפעת רבונה - סטודנטית במכללת אורנים
פולה בן-גוריון חדג'אג' - סטודנטית במכללת אורנים
רוז ורד-צדיק - סטודנטית במכללת אורנים
יעל דורון - סטודנטית במכללת אורנים
ענבל מור - סטודנטית במכללת אורנים
יפית שמעוני - סטודנטית במכללת אורנים
אילנה שחר-שוחט - יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת אורנים
ביני תלמי - דיקן הסטודנטים
ד"ר מיכל גולן - מרכזת החטיבה להכשרת הגילאים הצעירים.
גיא צפוני

אביאל אהרון - עוזר פרלמנטרי
גיא בן-גל - עוזר פרלמנטרי

יהודית גידלי

איה לינצ'בסקי


הצגת אורנים, רקע, נתונים, יעדים, יתרונות וקשיים

שלום לכולם, את המועד הזה קבענו כבר לפני כחודשיים, ובמקרה אנחנו מתחילים השבוע בסדרה של ישיבות ודיונים בוועדה בנושא של הכשרת מורים בישראל. אז העיתוי הוא מקרי אבל זה יוצא טוב, אנחנו באים לאחת המכללות הגדולות והוותיקות לפני שאנחנו פותחים בסדרת הדיונים בנושא הכשרת מורים בישראל. אנחנו שמחים להיות אורחים שלכם ואנחנו בידכם לשלוש השעות הקרובות.

אתם קודם כל בידיים טובות, ותודה למי שהגיע. אני חושב שיהיה לכם יום מעניין. אנחנו בצפון ואתם תראו גם את הנוף וגם את האורנים. אני רוצה להציג את האנשים שנמצאים פה, ואז אציג את סדר היום ונתחיל לשוחח לשוטט ולהיפגש עם כל מיני אנשים שחשוב כולכם תראו וחשוב שגם אתה, כיו"ר ועדת החינוך, תראה כי הכשרת המורים על ספינה מטלטלת.

שמי יונה גרנות אני סמנכ"ל למנהל של אורנים.

אני מייקל, מנכ"ל אורנים.

ואני יאיר קארו, ראש אורנים, פרופסור למתמטיקה אבל מוסב לחינוך בשנים האחרונות עד שישחררו אותי. מה שמחכה לנו על סדר היום, יש לנו כשעה ועשר דקות שבהם אני הולך להציג לכם בעיקר במצגת נתונים על אורנים, מה זה אורנים, מה הרקע שלה, נתונים מספריים, נתונים כספיים מהימנים לחלוטין, מה היעדים שלנו, איזה יתרונות יש לנו ואיזה חולשות.

אחר כך נעשה סיור בקמפוס כולל ביקור בספריה החדשה, היא מהממת, וכשתגיעו המושג מהמם יהיה ברור. אז תראו איך צריכה להיות מכללה לחינוך וכשתראו את היתר תראו גם איך היא לא צריכה להיות.

סברתי שבהזדמנות זו יהיה חשוב שאתה, כיו"ר ועדה, תדאג להיפגש גם עם סטודנטים, פניתי לאגודה והם שלחו עשרה סטודנטים אני מניח שרובם יגיעו, יאמרו את אשר על ליבם, מטוב ועד רע את אשר הם יחפצו. אחר כך מחכה לנו עוד חצי שעה עם ארוחה קלה סיכום ביקור לכם ומפגש עם דיקנים שונים ואנשים שהם ראשי חטיבות שזה מקביל לראשי פקולטות באוניברסיטאות.

אחד מהם הוא דיקן הסטודנטים שיציג את הפן שלו, אני לא יודע אם הסטודנטים יאמרו את זה, אז הוא יציג את הנושאים שקשורים לרווחה. הדיקנית ד"ר מיכל גולן תציג את נושא הכשרת המורים בגילאים הצעירים וגיא צפוני יאמר על העשייה הבלתי פורמלית של אורנים, מה שקורה לא במערכת האקדמית אלא הפעילות הכבירה שאנחנו עושים בקהילה בטווח של 50 או 60 ק"מ באורנים.

זה פחות או יותר סדר היום, זה נראה הרבה אבל תראו שזה יהיה קצר מאד מבחינת המבול שהולך לרדת עליכם. אני מבקש שבכל מקום שאתם רוצים להפסיק אותי, לשאול אותי אפילו את השאלות הנוקבות ביותר, יש חולשות שתראו ויש יתרונות שתראו, אל תהססו לשאול, המטרה שלי היא שתצאו מכאן כאשר יודעים מה זו אורנים, מה יתרונותיה, מה חולשותיה.

כמה מילות רקע על אורנים, אורנים הוא קמפוס שיושב ליד טבעון, הצלחתם להגיע אליו בלי קשיי התמצאות, בדרך כלל אנחנו צריכים לשלוח משלחות חילוץ בשביל למצוא לאן אנשים הגיעו. היא הוקמה בשנת 1951 על שטח שאתם רואים על המפה מאחוריכם. אלה 170 דונם שלרובם המכריע יש אישורי בנייה, כולל בגן הבוטני במקיף אותו שהוא בנאמנות שלנו אבל אנחנו גם רשאים לבנות בתוכו, 173 דונם בחכירה ממנהל מקרקעי ישראל.

הבעלות על אורנים הוא של חבר נאמנים של התנועה הקיבוצית. הבעלות אינה מתערבת בשוטף ובהליכים האקדמיים היא בעלות ציבורית בלבד שלא עוסקת בניהול השוטף ובנושאים האקדמיים.

אורנים התחילה דרכה כסמינר למורות, וצברה מוניטין ככזה בשנות ה- 50 ובשנות ה- 60 עד לתוך שנות ה- 70. היא הגיעה לסדר גודל של כאלף סטודנטים בשנות ה- 70, שרובם המכריע היה מהתנועה הקיבוצית. אני מדגיש את זה כי אתם תראו שזה פסה מזמן. האוכלוסייה עכשיו שונה לחלוטין ואורנים משרתת היום דברים שונים לחלוטין.

בשנת 71 הוקם פה בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה מחלקה להוראת מדעים שלומדים בה כ- 400 סטודנטים לתוארי B.a ו- B.su של אוניברסיטת חיפה בעמדת הוראה של אורנים. וזו הייתה ראשית כניסתה של אורנים לעידן אקדמי. המחלקה הזו מכשירה היום 40% מכלל המורים העל יסודיים במדינת ישראל.

כשאתה אומר על יסודי אתה מתכוון לשתי החטיבות העליונות?

על שתי החטיבות העליונות, 40% מהמערכת הממלכתית של מדינת ישראל מקורם במחלקה הזו, אלו נתוני ועדת בן-פרץ משנת 2001, אני לא חושב שזה השתנה באופן מהותי.

אתה מדבר עדיין על המחלקה להוראת מדעים?

כן.

זה תואר אקדמי מאוניברסיטת חיפה ותעודת הוראה שלכם.

נכון. זה גוף שנמצא באחריות מנהלית של אורנים באחריות הכשרתית פדגוגית של אורנים ובאחריות אקדמית של אוניברסיטת חיפה. מזה 30 שנה אני אומר את זה באופן קצר ומקוצר, הגוף הזה כיום מכשיר כ- 40% מכלל המורים העל יסודיים בתחומי המדעים אני כולל את כל ההכשרה האוניברסיטאית.

משנות ה- 80 החל תהליך אקדמיזציה במכללות שגם הגיע לאורנים, התוצאה שלו היא שינוי דרמטי של כל המבנה והייעוד של אורנים שהפסיקה להיות סמינר, היום סמינרים אלה מוסדות חרדיים. היא הפכה למכללה אקדמית בשנת 1991, מוכרת ומאושרת על ידי המל"ג ומ- 1000 סטודנטים בשנת 1971 היא נמצאת היום בסדר גודל של למעלה מ – 5,000 סטודנטים, שזה מספר נפוח ואני אחר כך אתחיל לכווץ אותו, אבל זה אומר משהו על הנוכחות.

יש לנו קרוב ל- 3200 סטודנטים לתואר ו/או תעודת הוראה וסדר גודל של כ- 2000 מורים בהשתלמויות שונות. יש כאן מרכז השתלמויות שמשרת את מחוזות חיפה והצפון. יש כאן בית ספר למחוננים של משרד החינוך שהוא באחריות שלנו שמשרת יותר מ- 200 מחוננים בכיתות ד' עד ט'. יש פה פעילויות לא אקדמיות, שאותם אני לא סופר, של כל נושא החברה והקהילה שיוצגו בפניכם, כולל מכינה קדם צבאית. מרכז יצחק רבין שיושב באורנים באחריותנו וכולל פרוייקט של קידום נוער באזורים לידנו שהם במצב מצוקה קשה, החל ביוקנעם, דרך הקריות בואכה טבריה. את האנשים האלה אני בכלל לא סופר תוך ה- 5000. ה- 5000 הם המערכת האקדמית.

אמרת מכינה קדם צבאית?

יש את ישיבות ההסדר ואנחנו פרצנו בשנת 1997 את העובדה שיש גם מכינות חילוניות שמקבילות לישיבות ההסדר, עמדנו מול השר יצחק לוי שהבין שאם לא תהיה סימטרייה בטוב אז תהיה סימטרייה דרך בג"ץ ויש לנו מכינה שזה המחזור השישי.

יש לה קשר פורמלי למרכז יצחק רבין?

יש לה קשר פורמלי ליצחק רבין בזה שמרכז רבין פועל אתנו בתכנית הדרכה משותפת.

כמה תלמידים אמרת שיש?

במכינת רבין בשנתון הזה יהיו 45 שאלה המכסות שיש למשרד חינוך. זו פנורמה כללית איך התחילה אורנים לפני 50 שנה. ולמעשה היום אורנים מבחינת מספר הסטודנטים וההיקף שלה היא הגדולה במכללות לחינוך במדינת ישראל. יש לנו עוד כשתי מכללות פחות או יותר באותו סדר גודל סמינר הקיבוצים ובית ברל.

לרקע, אורנים התחילה, כפי שאמרתי, כסמינר לגננות, אני רוצה לתת לכם תמונה ביחס לגופים כמו א.ל.ה שיצאו עם מסמכים מצערים בלי שהם ביקרו פה. ואחרי שהם ביקרו פה הם נדהמו, אחרי ששמעו אותנו ועוד לא ביקרו, הם ביקרו בסמינר הקיבוצים בשבוע שעבר, ויבקרו פה בחודש מרץ, הם נדהמו מאי הידיעה - - -

אתה מדבר על ועדת א.ל.ה? הם ממשיכים לפעול ? הם עושים ורסיה מתוקנת?

יש להם בעיה לעשות ורסיה מתוקנת, אחרי שעושים שגיאה צריך להודות ששגית, אבל הם ביקרו בסמינר הקיבוצים ביום רביעי והם יהיו פה בתחילת מרץ, אנחנו מחכים לשבתאי שביט, לא הייתי מוכן לוותר עליו, והם נדהמו כשהם ראו את הדבר הזה משום שהם חשבו שזה סמינר לגננות. לא שסמינר לגננות זו בעיה אבל זה פשוט לא זה.

ככה נראית אורנים, אורנים היא מכללה אקדמית בפריפריה יש את בית הספר למחוננים שהיה במקום שנקרא כפר תבור והוא קרס כי משרד החינוך לא הצליח להחזיק אותו. אתם תשמעו "קרס כי משרד החינוך לא מצליח להחזיק", הרבה פעמים במהלך הישיבה.

לבקשת מנהל המחוז צפון דאז קבלתי אותם, הם היו 160 ילדים בהירי עיניים, אדירים, שפשוט זרקו אותם מהיום למחר בלי שאף אחד יתייחס אליהם. בינתיים המספר גדל ל- 210 כי יש קריסות נוספות, יחידה של מחוננים באזור הקריות קרסה אף היא וגם אותם צרפנו.

מנכל"ית בשם שלומית עמיחי הבטיחה בינוי למחוננים בשנת 2000, מנכ"לית נוספת בשם רונית תירוש הבטיחה אף היא בינוי למחוננים, זה היה בשנת 2002. המגרש ישנו, הבניין איננו, הם חונים לנו על התשתיות של המכללה, הם משתמשים בציוד של המכללה, הם נהדרים, משרד החינוך לא פדה את השטרות.

אלה ילדים שמגיעים אליכם כל יום בהסעות.

הם מגיעים יומיים בשבוע ואנחנו בדרך לקבל שלושה ימים בשבוע משום שאנחנו לא מצליחים להחיל את הכל. זו מסגרת של יום שבועי, 200 הילדים נמצאים כבר בדוחק ביומיים בשבוע אנחנו בדרך להפעיל את זה שלושה ימים בשבוע כי יש הסתערות גדולה ויחד עם זה המשרד לא עמד בהתחייבויותיו.

שדמות, מנהיגות בקהילה, תראו את האנשים האלה בחלק השני של היום. המכינה הקדם צבאית על שם יצחק רבין, ותנופה שזה פרוייקט שאנחנו עושים עם הפנימייה ברמת הדסה, בפנימייה של ניר העמק של יוסי גושן, שהם שמות פחות או יותר מוכרים בצפון.

אנחנו לוקחים חברה מכיתה י' ו- יא' בשלב זה בעיקר ממגדל העמק, אבל יש לנו גם נושרים מקצרין ומטבריה. עושים להם בגרות או בגרות חלקית, שולחים לאותם להיות חונכים בפנימיות של נוער נושר. נוער נושר זה נוער שהגיע לבית הספר בשעה 16:00 להחליף כאפות עם השמש אבל בשעת הלימודים הוא לא נמצא שם, יש להם יום חינוך ארוך כי הם מתחילים אותו רק ב- 16:00 אחר הצהרים כי בשעות הבוקר עוד לא יודעים איפה הם.

אנחנו אוספים את החברה האלה, עושים להם בגרות, יש להם מסלול צבאי, הם הולכים לצבא, משרתים בנח"ל ואחר כך הם עושים שנת משימה במדים בערים ובאוכלוסייה מהם הם באו כדי לחבר אותם בחזרה למדינה. הם משלימים שירות צבאי ואחר כך כל אחד הולך לדרכו. חלק מהמחזור הראשון כבר הגיע ללמוד. אבל מה שהמם את א.ל.ה זה לא הבורות ביחס לכל החלקים הלא אקדמיים אלא ביחס לחלקים האקדמיים.

באורנים יש מועצה אקדמית של 20 איש, 15 מהם פרופסורים מטובי האוניברסיטאות בארץ, על פי הנחיות להשכלה גבוהה, ו- 5 נוספים הם נציגי סגל ומנהלה של אורנים. יש פיקוח אקדמי מלא על אורנים. אורנים בניגוד למכללות אחרוך מוסמכת להעניק מספר מגוון של תארים. רוב המכללות לחינוך נותנות B.ed זה התואר של בוגר בהוראה. התואר עושה עוול משום שרוב המקומות הם שילוב של לימודים דיסיפלינארים פחות או יותר מלאים כאילו למדת חוג באוניברסיטה, ובנוסף תעודת הוראה.

אורנים הוסמכה על ידי המועצה להשכלה גבוהה בגלל מצב היסטורי מסוים של השותפות עם חיפה, האחריות עברה אלינו להעניק לא רק B.ed אלא גם B.a במדעי הרוח. באורנים יש B.a מלא במדעי הרוח.

היום זהB.a שלכם לא של חיפה?

המועצה להשכלה גבוהה, אחרי ששמעה ברוב קשב את הסבריי אף השתכנעה מהם ולאורנים יש B.a ומסתבר שזה לא כל כך רע. יכול להיות B.a במכללה שהוא B.a שמתחרה עם האוניברסיטאות.

וגם ה- B.su עדיין לא שלנו הוא עדיין בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה משום שההסכם שבמסגרת של המדעים נמשיך לעבוד אתם במשותף כי לחיפה אין מדעים. החלטנו קשט הזה להמשיך אתם את ההסכם.

למורים יש B.a ובניגוד למה שכתבו א.ל.ה שלא לומדיםB.a בספרות ובהיסטוריה ובמחשבת ישראל ובמקרא ובלשון ובאנגלית, בכל הלימודים האלה לומדים לימודים דיסיפלינאריים מלאים כמו באוניברסיטה. על מנת שלא יהיה הבדל בין רמת הלימודים ל- B.a לבין רמת הלימודים ל- B.ed באורנים, בניגוד למה שנקרא הדגם המנחה של המועצה להשכלה גבוהה, שבה ה- B.ed מחייב רק 24 שעות בלימודי הדיסיפלינה ואילו חוג באוניברסיטה הוא 28 או 30 שעות. כל לימודי ה- B.ed הושוו ללימודי ה-B.a . אין באורנים לימודים הם פחות מהחוג האוניברסיטאי.

אחרי שהמל"ג שמע גם את הדברים האלה והוא בדק , ואנחנו עומדים בכל התחייבותנו, למרות שמשרד החינוך לא תמיד מתקצב אותנו, אישר המל"ג לאורנים להרחיב את רשימת הפעילויות בכל הדברים האלה, יש לנו אישור מל"ג או ל- B.a או ל- B.ed מורחב דיסיפלינארי. זו התשתית של בית הספר, חוגי מדעי הרוח שכה עייפים ועלובים באוניברסיטאות, ואני אומר את זה הרבה פעמים, ואחר כך אני אדבר על תנאי הקבלה.

התשתית של הלימודים בבתי הספר, עד רמת התיכון, במדעי הרוח בעיקר, הילדים לומדים מקרא לשון תנ"ך היסטוריה. המדעים ברמה הגבוהה מתחילים רק בסוף חטיבת הביניים. סוציולוגיה, לימודי ארץ ישראל, חינוך חברתי קהילתי, חוג שמכשיר מורים לעסוק גם ב- interface שהולך ומתרחב בין בית הספר, תפקידו הקלאסי רק כלפי פנים, לבין בית הספר המודרני תפקידו כלפי חלוץ. עבודה מול מורים מול עובדים סוציאליים ומול ראשי רשויות ומול נוער רחוב. יש רק שני מקומות בישראל שבהם יש תואר אקדמי, חינוך חברתי קהילתי, אחד באורנים והשני בבית ברל.

המכון לאמנות והחוג לאמנות הוא היחיד מדינת ישראל שקיבל אישור מל"ג לא רק לתואר אקדמי אלא לתת תעודת הוראה מכיתה א' עד כיתה יב'. בדרך כלל תעודות הוראה ממכללה הם עד גמר חטיבת הביניים, אורנים קבלה אישור מיוחד ממל"ג לבצע תעודת הוראה באמנות עד גמר יב', וזה המקום היחיד.

גיאוגרפיה, דרמה ויצירה ערבית, אנגלית אזרחות, בתקשורת, עדיין אין הסמכה, זה נמצא בשלבי סיום של בדיקת המועצה להשכלה גבוהה, וחינוך מיוחד. זאת התשתית של אורנים, לא תשתית מסכנה, לא תשתית מתנצלת, אנחנו מתחרים היטב גם באוניברסיטאות, אבל הלימודים הם לימודים דיסיפלינאריים, משולבים בתעודת הוראה.

ה- B.a באזרחות מקביל למדעי המדינה?

B.ed באזרחות לא מקביל למדעי המדינה אבל בוגרי מדעי המדינה שמגיעים לפה יכולים לעשות תעודת הוראה ללא השלמות נוספות. באזרחות ישנו מקום אחד נותן תואר ראשון באזרחות במדינת ישראל וקוראים לו אורנים, זה המקום היחיד, אין את זה לא באוניברסיטאות, לא במכללות לא בשום מקום. המקום היחיד שלפחות התמודד עם האתגר הזה וקיבל אישור מל"ג זה B.ed ולא B.a . לימודים דיסיפלינאריים מלאים.

ישנם היום באוניברסיטאות בחיפה ותל-אביב תכניות לימודים לתואר שני באזרחות שזה סיפור אחר. תואר ראשון באזרחות יש רק באמנות. ביולוגיה פיזיקה מתמטיקה ומדעי המחשב אנחנו עושים בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה. אני רוצה לומר משהו בקצרה על ביולוגיה, ממוצע המתקדמים בביולוגיה בפסיכומטרי היה השנה 580. קיבלנו 72 מתוך 300 פונים, כי אין לנו יותר מקומות ותשתיות. יכולנו לקבל באותם תנאים ובלי להוריד את הרמה קרוב למאה, שלחנו אנשים מצוינים הביתה, לא הסכימו ללמוד במקום אחר, הם מחכים לתורם בשנה הבאה וזאת משום שאין לנו תשתיות.

עם כמה פסיכומטרי יקבלו את אותו סטודנט שבא אליך, באוניברסיטת תל-אביב או באוניברסיטה העברית?

יש לנו סטודנטים, ואני מקווה שאחד יגיע היום, שעברו מהאוניברסיטאות הנה משום שאנחנו לומדים פה B.sc 4 שנים ולא שלוש שנים וזה אחד המקומות האחרונים במדינת ישראל שהביולוגיה לא משועבדת ולא מרמה בשקט מתחת ועושה ביוטכנולוגיה, כי היום העניין הוא ביוטכנולוגיה אלא זו ביולוגיה קלאסית. לומדים פה עדיין זיאולוגיה, התנהגות בעלי חיים, מבצעים מעבדות, לא עוברים בלי לראות מעבדה כי לאוניברסיטאות זה עולה כסף.

יש לנו מעבדות בהיקף עצום, יש פה אנשים שבסוף התואר הראשון פונים לוטרינריה. עצוב, אבל זה חלק מעובדה. למה עצוב כי הייתי רוצה שיהיו גם מורים, אבל הם פונים לוטרינריה. הרוב הגדול של הסטודנטים ממשיך לתואר שני בתוך שלוש שנים מגמר התואר הראשון באוניברסיטת חיפה או באוניברסיטאות אחרות. הטובים בישראל, שהיום מעונינים בביולוגיה קלאסית מגיעים הנה והתחרות שלנו היא בסך הכל עם אוניברסיטת תל-אביב.

הוא בא הנה משום שזה הביולוגיה הבסיסית או משום שזה 4 שנים ופירושו שזה פחות לחץ או בגלל סביבת המגורים?

זה הרבה יותר לחץ משום שלא דיללנו וארבעת שנים כוללות תעודת הוראה.

אז למה שיבוא ללמוד ארבע שנים אם הוא יכול ללמוד בשלוש במקום אחר?

כי זה הטוב ביותר. זה דבר מפתיע. חלק מהסטודנטים בשנה ב' או ג' הם מתחילים להרהר האם לא כדאי לנו בכל זאת לגמור בשלוש שנים במקום אחר או ללכת על המוניטין עד הסוף ולעשות ארבע שנים. אחד הדברים שאנחנו פותרים את זה, זה המעבר לשנה הרביעית שהיא לא מלאה, הם משלימים את הלימודים פה, וכבר נרשמים לתואר שני במשולב בדרך כלל מאוניברסיטת חיפה.

לא השבת לי באיזה פסיכומטרי הוא יכול להתקבל בתל-אביב.

אני לא יודע, אני חושב ש- 70% מהם היה נקלט גם בתל-אביב.

מהם תנאי הקבלה ל- B.ed?

תכף אני אדבר על זה. פיזיקה מתמטיקה ולימודי המחשב אלה חוגים להוראת פיזיקה, הוראת מתמטיקה והוראת מדעי המחשב. תנאי הקבלה במדעי המחשב הם 550 ובפיזיקה ומתמטיקה זה 500. פחות או יותר יציב במשך השנים האחרונות. לימודי מדעי המחשב העלנו ל- 550 אבל בהוראת מדעי המחשב.

לדיסיפלינות ה- B.ed סף קבלה אחיד הוא 500 בפסיכומטרי עם אישור של ראש מכללה, מקביל לגמרי באוניברסיטאות, לרדת עד 460 בפסיכומטרי. היות והנושא ידוע ומוכר, שלחתי גם לחברי ועדת החינוך של הכנסת את העבודה היפה שעשינו על איסוף תנאי הקבלה - - -

אני לא זוכר את המסמך הזה, אם תוכל להביא לי אותו.

תנאי הקבלה למדעי הרוח באוניברסיטאות, וקבלתי היום עוד מסמך שעוסק בנושא של באר שבע, נמצאים בין 440 ל- 460. מה שלא אומרים לקהל, ואני אומר את זה פה גלוי, בעוד שאני אומר שתנאי הקבלה לאורנים הם 500 או 88 במבחן הסף, אבל באישורים ניתן לקבל מ- 460 ומעלה, זה מצריך שיהיו לו ריאיונות אישיים ותעודת בגרות טובה והוא עבר המלצות מסוימות, תנאי הקבלה לאוניברסיטאות, החשופים למדעי הרוח של בין 440 ל- 460 , שם יש אישור דיקן שאתה יכול לקבל מ- 400.

מה שקורה הוא שאנשים שאנחנו לא מקבלים פה למדעי הרוח בגלל שהם לא עומדים בתנאים, מתקבלים באוניברסיטה, מסיימים את ה- B.a וחוזרים אלינו לעשות תעודת הוראה. זה באשר לתנאי הקבלה, הם לא גבוהים והם לא נמוכים הם רלאטיביים. יש הרבה מידי מכללות לחינוך.

כמה יש באזור הצפון? מחדרה צפונה.

מוטלה שפיגלר אמר פעם בכדורגל שיש נתניה וכל היתר. אז יש אורנים וכל היתר, כי אורנים גדולה מהסכום של כל היתר. יש את גורדון שזו מכללה קטנה שמתמחה ביסודי, אז היא לוקחת חלק מהאוכלוסייה, ובאים אליהם גם כמה סטודנטים טובים. יש את שאנן לזרם הדתי אבל 10% מהסטודנטים שבאים היום לאורנים אלה בנות שירות לאומי שלא רוצות ללמוד יותר במכללות המסומנות של הממלכתי דתי.

לממלכתי דתי, אם אני זוכר נכון, יש כ- 12 מכללות.

15.

שזה בפרופורציה הרבה יותר מאשר המכללות הלא דתיות. מכללות הלא דתיות יש גם כ- 15 אבל הם פי שלושה סטודנטים. כלומר הדתיות הן רבות, והם כולן קטנות.

הן רבות, ורובן המכריע קטנות. יש הרבה מידי מכללות, כמו שאמרתי יש את גורדון, שאנן ויש את ויצ"ו, שזו מכללה לעיצוב שבשולי הכשרת המורים, משרד החינוך בחר להשקיע שם לאחרונה 7 מיליון ש"ח במקום להשקיע אותם פה בתשתיות של מכללה גדולה, שיקולים מאד משונים. ישנה אוהלו בקצרין, מכללה קטנה שהוקמה משיקולים פוליטיים. אלה המכללות לחינוך בצפון.

אוהלו זה מה שהיה בכינרת?

כן. זה עלה למעלה בצעד פוליטי, אני לא נכנס לשיקולים הפוליטיים.

זה בצעד פוליטי אבל לא של ממשלת ימין, אם אני זוכר נכון.

בסדר, יש גם ממשלות שהן לא ימין שיש להם - - -

שעושות טעויות...

שיש להם צעדים פוליטיים. יש פה לא מעט מכללות אזוריות, ישנה מכללת תל-חי, מכללת צפת, מכללת הגליל המערבי, מכללת עמק הירדן, מכללת יזרעאל. ישנם שתי אוניברסיטאות, הרבה מידי מוסדות אקדמיים.

מכללת יזרעאל מכשירה גם מורים?

לא, היא לא מכשירה מורים, היא מכללה כללית תחת תקצוב ות"ת.

שאלתי אותך על מכללות למורים בצפון וספרת גם את יזרעאל.

מכללות למורים יש שלוש או ארבע ויש הרבה מכללות אחרות ואמרתי לשרת החינוך שצריך מה- 27 מכללות לחינוך להשאיר 10 לכל היותר ולמקד בהן מאמץ ותשתיות, אחרת זה מתפזר וזה גם יעלה את יכולת המיון שלה, שאותו נפח של סטודנטים מגיע לפחות מקומות אתה יכול לבחור יותר טוב. אבל לפי דעתי יש גם עודף מכללות אזוריות, מדינת ישראל מוציאה הרבה מידי כסף במקום למקד מאמץ. אבל זה במאמר מוסגר, אני לא רוצה להתייחס לזה.

אורנים נכנסה בין השלוש הראשונות לתואר השני. מהלך שהובלנו אותו חמש שנים בשיתוף עם פרופסור לב-ציון המנוח, ידיד יקר ואנשים נוספים במל"ג. קבלנו כבר אישור והשנה עובדת פה תכנית של תואר שני בהוראה רב תחומית. זו תכנית שלוקחת את כל המורים שבאים מתחומי מדעי הרוח והחברה שיש להם כבר תואר ראשון ומשדרגת את איכויות הוראה שלהם בצורה פנורמית לרוחב ולעומק.

האם בדרך כלל אלה מורים שמגיעים אליכם או תלמידי B.ed שממשיכים ברצף לתואר השני?

אי אפשר להגיע לתכנית הזו ברצף כי אנחנו דורשים בשלוש שנות ניסיון בפועל בבתי ספר. הרעיון המרכזי של התכנית הזו, אחרי שבדקנו את תכניות הלימודים, שמורה דיסיפלינארי שלמד תחום אחד, וזה קורה בדרך כלל למורי האוניברסיטאות שאין להם רוחב, יש להם אולי קצת יותר עומק דיסיפלינארי, אני לא בטוח, מי שלומד מדעי הרוח בכיתה של 200 איש, אני לא יודע איזה דיאלוג עמוק יש שם. לפרוש להם גם את הקשר לחוגים אחרים.

כשאתה לומד היסטוריה ואתה לא מבין את הקשר שלה לסוציולוגיה, הקשר לאזרחות, מה הטעם ללמוד על השואה בלי להבין את המשמעות של דמוקרטיה, בלי קשר לספרות. מה הקשר בין ספרות והיסטוריה נאמר בעיר ההריגה, רלוונטי או לא רלוונטי.

הלכנו בגישה רב תחומית, מל"ג אימץ את זה, קבלנו אישור וזה יצא לדרך אישרו לנו בשני השנתונים הראשונים 30 סטודנטים במחזור, היו 340 פונים ורק 30 מאושרים, צלחנו את זה בלי תביעות משפטיות.

יש שתי תכניות נוספות בדרך, אני אומר לכם כדי שתהיה לכם פנורמה על אורנים. תכנית אחת עוסקת בהוראת שפות, אנגלית וערבית, כאשר החוג לאנגלית הוא עם מוניטין מצוינים. סדר גודל של 20% מהמורים העל יסודיים במדינת ישראל באים מהחוג המסכן הזה במכללה. אלה נתונים של דו"ח ועדת בן-פרץ. הם לקחו את סך כל בעלי ה- B.a בחוג שנותן B.a , סך הכל תעודות הוראה ל- B.a אורנים ואוניברסיטאות אנחנו 20% מכל הכשרת המורים כולל האוניברסיטאות, שכל כך מתפעלים מהם בתחומי הכשרת המורים ואני מציע להירגע. התכנית השניה היא תכנית בייעוץ חינוכי.

יושב כאן בוגר שלהם אבל אני נוטה להסכים עם דבריך, בוגר החוג לאזרחות שמכשירה מורים באוניברסיטה העברית.

אם אתה מסכים עם דבריי אז זה טוב. אני לא יודע אם אתם מכירים את אביטל דרמון שנכנסה להכשיר מורים באוניברסיטה העברית, היא שוחחה אתי מרות על הנושא הזה. התכנית השניה היא תכנית של ייעוץ חינוכי, היא לקראת סיום הבדיקות בוועדה המקצועית, היא הולכת למל"ג השנה, יש לנו 700 פניות, איך נמיין 30, אני לא יודע.

יש קושי עצום בנושא ייעוץ חינוכי בצפון הארץ, גם בגלל מגזר ערבי גדול שאין בו פתרון לנושא הייעוץ החינוכי. יש לנו שלוש תכניות חשובות שכרגע עוצרים אותנו מלהגיש אותם, קצת משרד החינוך, קצת המועצה להשכלה גבוהה. אחת עוסקת בנושא פיתוח וניהול בתי הספר, כל נושא הניהול של בתי הספר במדינת ישראל נמצא בשנות ה- 80 מבחינת תפיסות ניהול.

התכנית השניה עוסקת בחינוך מדעי לגילאים הצעירים משום שאנחנו רואים את התוצאות. אפשר להשתולל ולהתנפל על המכללות אבל דבר אחד הם לא עשו, הם לא כתבו את התכנית של הבדידים, התכנית שבאה מאנשי אוניברסיטת חיפה, ידידי. הם לא כתבו את תכנית השפה במכלול להוראת הלשון, זו תכנית שבאה מארצות הברית, הם לא היו מח"ר 98 של חיים הררי שנעשה בכלל על המכללות ובלי השתתפותם. אז לפני שמטילים עלינו את עול האשמה כדאי קצת לדעת את העובדות.

יש הרבה ביקורת על השפה במכלול ושיטת הבדידים אבל היות וזה רץ בארץ הרבה שנים, האם אתם ושאר המכללות הכשרתם את המורים ללמד את שיטת הבדידים ואת השפה במכלול או שמראש אמרתם זה לא טוב ואנחנו לא רוצים להתעסק בזה.

אנחנו בכלל לא מכשירים את המורים ללמד פר תכנית ספציפית משום שיש הרבה מאד תכניות. במתמטיקה יש 6 או 7 תכניות שרצות עכשיו.

היום אני יודע, אבל מה היה לפני חמש שנים ולפני 15 שנה?

העיקרון של הלמידה אצלנו הוא בכלל לא תלוי תכנית. הנושא של תלוי תכנית הוא קטע שבו אנחנו מטפלים במסגרת תעודת ההוראה. מפגישים את תלמידי תעודת ההוראה במסגרת 4 שעות, שזה 20% מסך כל נפח ההכשרה להוראה. מפגישים אותם עם תכניות לימודים. מהם תכניות הלימודים? איך מתמודדים אתם, מה לומדים בהם? ולרבים מהם אנחנו מלווים מאוחר כך עוד שנים בתוך השדה.

ידענו על הבעיות של השפה כמכלול לא מעט שנים. היינו מעורבים בפרוייקטים של שיקום נזקים של השפה במכלול. בשנת 97 שנכנסתי לתפקידי פה, דבר ראשון שהלכתי לבדוק, זה מה מלמדים במתמטיקה, כי אני בא מתחום המתמטיקה. התכנית להוראת מתמטיקה באורנים השתנתה באותו יום והיא בניגוד לאשת לוט, לא תביט אחורה. פה לא יהיו נציבי מלח, פשוט גמרתי את התכנית הקודמת, הסיפור הזה נגמר.

לא מורה כוללת ולא מורה שלומדת 4 שעות מתמטיקה, מי שרוצה ללמד מתמטיקה בבית הספר היסודי לומדת התמחות מלאה במתמטיקה ובתוך זה נכנסו עכשיו הכרה עם תכניות לימודים, תכניות לימודים אלטרנטיביות, ובעיקר עקרונות. איך את מלמדת? לא רק על בסיס תכנית אחד אלא איך את מלמדת באופן פנורמי. איך תבחרי לעצמך תכנית לימודים שמתאימה לך או תתקיני תכנית לימודים שמתאימה לך.

בזה נפרדה אורנים לפני 6 שנים מהמושג מורה כוללת למתמטיקה, היא גם נפרדה ממנה עכשיו בעוד מספר דברים כי מהשנה מורות שהולכות ללמד בבית הספר היסודי ספרות, מחשבת ישראל, מקרא לשון עושות את זה כ- B.a . הן לא עושות את זה יותר כהתמחות חלקית ללא שום סיכוי. היא תלמד בדיוק מה לומדות חברותיה באוניברסיטה במקום עם 200 איש, עם 30 איש בכיתה. יש לך B.a ועשית הכשרה להוראה לבית הספר היסודי. הם עושים את זה במשולב, לא אחרי.

התכנית האחרונה שיש לנו וממתינה להגשה זו תכנית שעוסקת נוער נושר. 27% מהנוער לא מסיים את לימודיו בכיתה יב', החלטנו להתמודד עם זה בגיבוי של הג'וינט שעוזר לנו.

הנשירה היא אחרי כיתה י' או אתה יודע גם כמה אחוזים נושר כבר קודם.

ישנם גם קודם, עד כיתה י' נושרים, עד כמה שראיתי במחקר האחרון של פרופסור קופ, 10% עד 12% וישנם עוד 10% שנושרים בדרך כלל במעבר מחטיבת הביניים לעליונה או בגמר השנה הראשונה בעליונה שהם לא מתמודדים עם הבגרויות. יש על זה נתונים מאד מפורטים.

אמרת סך הכל 27%.

זה מגיע ל- 27% .

הנשירה קודם אפילו לא עומדת בדרישות של חוק חינוך חובה.

יש נושרים סמויים, כאלה שבכל זאת נמצאים בבית הספר אבל לשהותם יש ערך מועט. יש פשוט הקצאת משאבים לשירותים חברתיים, חוברת שכל שנה מוציא פרופסור קופ, אני חתום עליה, לומד אותה, בודק מה אפשר להגיב, חוברת מעניינת. אלה התכניות שלנו.

הבטחתי נתונים, ספרות באוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת תל-אביב 450 תנאי קבלה. גיאוגרפיה 450, היסטוריה 450, וגם כל השאר, אמנות רב תחומי, לשם שינוי, 490. באוניברסיטת בר-אילן מעל 500, כל הזרם הדתי מתייחס בצורה הרבה יותר חיובית לנושא ההוראה.

חתכי הקבלה גם במכללות הקטנות הדתיות ברובן, לא בכולן, הם סדר גודל של 20 או 30 נקודות פסיכומטרי יותר גבוה מאשר הממלכתי. צריך לומר את זה לשבחם, גם אם הם פזורים כמו פטריות, יכול להיות שמהרבה פטריות קטנות צריך לעשות אורניה אחת גדולה, אבל הייחוד של הקבלה שם היא באופן עקבי יותר גבוהה.

החוג למקרא אוניברסיטת חיפה, בשל ריבוי סטודנטים מקבל השנה בתנאי קבלה 440. אוניברסיטת בן-גוריון ב- 460. אני חושב שבמכללות לחינוך יש הרבה מה להשתפר אבל גם אי אפשר לצפות למצב ביזארי של מוסדות אקדמיים שמתוקצבים כמו בתי ספר יסודי.

מספר תלמידים F.T.E שפירושו Fool Time Education , אנחנו לוקחים את כל התלמידים, גם תלמידים שנמצאים פה בהיקפים חלקיים, כי אתם שומעים 5000 וחושבים שיש פה אימפריה, יש פה אימפריה, אבל לא כזו, ומכווצים את זה לתלמיד על פי חלוקה של 20 שעות. תלמיד שנמצא פה פחות מ- 20 שעות למידה בשבוע, איננו נחשב לתלמיד מלא. אם הוא נמצא פה 10 שעות, הוא נחשב לחצי תלמיד. תפקידם של המספרים האלה לכווץ קצת את הקבוצה הגדולה של משתלמים שנמצאים פה בהיקפים קטנים.

באורנים בתשנ"ג היו 2002, הגענו לשיא בתשס"ג, שנה שעברה, עם 4021. פחות או יותר פי 2 בתוך עשור. תקציבי משרד החינוך, שתראו אותם, עשו מהלך הפוך במגמתו. זה לא שהתעוררנו יום אחד והחלטנו שנהיה מוסד של 4000, אנחנו מבטלים פעולות מתואמות עם משרד החינוך. משרד החינוך ביקש בתשנ"ז לפעול לכך שהכשרת המורים העל יסודית בצפון מדינת ישראל תקבל פה בית ושנטפל בזה ברצינות, אלו חוגי ה- B.ed העל יסודיים שהראיתי לכם קודם.

הם לא האמינו שנתמודד עם זה, יש לנו היום בחטיבה הזו סדר גודל של 500 סטודנטים. הכשר המורים העל יסודי במדינת ישראל נמצאת באורנים. אין בכלל ממכללות אחרות שיש בהן, גם לגורדון אין על יסודי. מיקדו פה את המאמץ וזה חלק מההסבר לגידול הגדול שהתחלנו אותו פה וזה התייצב.

אחר כך זה זרזיף קטן כלפי מעלה בו הגענו עד 4000, המצוקה התקציבית מורידה אותנו בכיוון ההפוך. בכל אופן בפרופיל של מכללה שהכפילה את עצמה בתוך עשור, לא מתוך גחמות אלא מתוך תכנון של משרד החינוך.

מה מבחינת התקצוב של משרד החינוך? אתה אומר שהוא לא הלך אתכם, עד כמה הוא מאחור?

תקצוב משרד החינוך מחולק לתלמידים סדירים, תלמידים שלומדים תואר ראשון בלימודים מלאים ועל פיהם נקבע התקצוב. ה- F.T.E שיש לך פה זה תלמידים, כל מיני תלמידים לומדים תואר ראשון שבאים להשתלמויות וכל התלמידים האחרים. מכסת משרד החינוך היא בהדרגה קטנה, כאשר התקצוב פר תלמיד קטן גם בהדרגה.

כלומר, התקצוב פר תלמיד סדיר היה לפני שלוש שנים 2.15 שעות שנתיות שזה בכסף כ-23,000 פחות או יותר, והתקצוב הזה ירד לפני שנתיים ל- 2.1 והשנה הוא כנראה יורד ל- 1.9 ו- 1.6 כלומר הוא יורד בצורה דיפרנציאלית בהתאם לשנתונים, הממוצע יהיה בטח 1.8.

מכסת התלמידים גם קטנה יחס, לפני שנתיים הייתה המכסה גדולה יותר משנה שעברה ב- 400 תלמידים, והשנה כנראה יקטינו אותם בעוד 600 תלמידים, עוד לא הודיעו לנו בדיוק, אבל הודיעו לנו שאנחנו צריכים להיות מוכנים.

יש אצלכם תלמידים לא מתוקצבים?

ישנם תלמידים שלא לומדים לתואר ראשון ולא לתעודת הוראה, הם לא תלמידים מתוקצבים, הם לומדים בשכר הלימוד שלהם.

שכר הלימוד שלהם מכסה את התוצאה? או שאתם צריכים לסבסד אותם?

אנחנו צריכים לסבסד אותם, המכסה מיועדת לתלמידים שלומדים לתעודת הוראה לתואר ראשון בלבד, זו המכסה, אחר כך יש השתלמויות ועוד דברים נקודתיים, אבל לא כמכסה כוללת.

כדי לסבר את האוזן בנפח כללי, משום שאתה רואה את ה- F.T.E וזה היה די דומה אם היינו לוקחים תלמידים סדירים, התקציב הריאלי לתשנ"ט, שזה היה סדר הגודל הגדול ביותר, התקציב הכולל שהעביר לנו משרד החינוך היה בשיאו בתשנ"ט. בערכים ריאליים של היום, מתוקני אינפלציה, הוא סביב 65 מיליון.

התקציב ב- תשס"ג הולך להיות 51 מיליון. ירדנו ריאלית מ- 65 ל- 51 שזה כ- 25% ולפני הקיצוץ הגדול של שנה הבאה.

האם לך ישנה אם התקצוב יבוא דרך הות"ת.

אני אומר את דעתי על זה בהמשך. אנחנו רואים את ההשתתפות של משרד החינוך פר תלמיד F.T.E זה לא פר תלמיד מתוקצב כי כמו שאמר מייקל שהסטנדרט לתלמיד מתוקצב היה 2.15 והוא נשחק, עכשיו אני לוקח חשבון אחר. סך כל הקצאת משרד החינוך מחולקת לסך הכל תלמידים מאושרים באורנים, כולל תלמידי השתלמויות.

אתם תראו שוב את אותה תמונה, זה עלה בתנודות קטנות, הגיעו לשיאו בתשנ"ט, כשמשרד החינוך השתתף פר תלמיד בערך ב- 16,000 ש"ח, עשה תנודה ב- תש"ס, שזה היה קיצוץ שלומית עמיחי הידוע לרעה. תוקן בחזרה בתשס"א ועכשיו ירד דרמטית ל- 13,435, בגלל ירידות דרמטיות בהיקף התקציב. שימו לב, חזרנו כמעט עשר שנים אחורה.

אם תקטין את מספר הסטודנטים הם יקטינו לך את ההקצבה.

התלמידים הסדירים, הם עושים את זה בצורה מאד משונה, אתה מקטין את מספר הסטודנטים, כתוצאה מלחצים להקטין את מספרם, לא שאנחנו מעונינים להקטין אותם, אנחנו גם לא מעונינים להגדיל מי יודע מה.

האם הלחץ להקטין הוא בתקצוב או בדרך אחרת?

הלחץ להקטין בא על ידי שליטה בתקציב, פשוט מתקצבים אותך, אחרת אתה צריך לבצע הפחתת שעות ופיטורי עובדים.

זה אומר שהורידו לך את ההקצבה מ- 65 מיליון ל- 51 וזה גורם לך להפחית את מספר הסטודנטים.

וגורם לי לפיטורי מורים.

אם אתה מפחית את מספר הסטודנטים, האם מערכת החינוך תיפגע? כמה מורים היא צריכה לעומת המורים שקו הייצור מוציא כל שנה?

יש פה שאלה קצרת טווח ושאלה ארוכת טווח. המוסדות להשכלה בישראל לא עובדים על בסיס של צרכים מיידיים של שנה שנתיים משום שלפי ההיגיון הזה צריך מחר לסגור את רוב הפקולטות למשפטים.

בוא נדבר על חינוך, יש עוד הרבה בעיות במדינה.

עד לפני שנתיים, לפני שסגרו את הדלתות, בין 70% ל- 80%, תלוי בשנתונים, תלוי בהיקפים בביקוש, נקלטו מיד עם תום לימודיהם בהוראה.

אתה מדבר על מורים שלכם או מורים בכלל?

מורים שלנו, אני לא יודע על מורים בכלל כי אין לי נתונים כלליים. ישנם 20% עד 30% או שלא נקלטו או שהלכו לדברים אחרים. למדו פה את התואר ואת תעודת ההוראה ובחרו בקריירה אחרת. 85% מהקהל שלומד פה הוא נשים, חלקם למרבה המזל מתחתנות יולדות ומתכננות את החיים מחדש אחרי הלימודים משום שיש שינויים שהם לא בדיוק מתוכננים שאתה מגיע לפה.

קיימת הערה, והיא בוודאי לא מופנית למורים של אורנים, ואני משוכנע בזה, היא מופנית לכיוונם של מכללות אחרות, בעיקר לדתיות שאומרות הרבה סטודנטים באים למכללה למורים כדי לקבל תעודה אקדמאית, אחר כך הם בכלל לא מתכוונים להיות מורים, אלא שגם כדי להיות פקיד בבנק, עם התעודה הזו תנאיך יותר טובים.

את זה לא כדאי לעשות פה באורנים, באורנים צריך ארבע שנים כדי להגיע לתעודה הזו, שיעשה את זה באוניברסיטה בשלוש שנים.

לכן אמרתי שזה לא מופנה לאורנים.

בכלל המכללות לחינוך, שמסובסדות על ידי האגף להכשרת מורים לא כדאי לעשות את זה שם, כיוון שבאותם 27 מכללות, הלימודים נמשכים 4 שנים.

הנתיב המשתלם לעשות את זה הוא במכללות הרב אזוריות. המכללות האזוריות הכלליות הם עסק כספי פורח. את ערכו האקדמי אני לא יכול לשפוט, יש יותר טובים ויש פחות טובים, ראיתי גם מצוינים וגם כאלה שלא הייתי נותן להם לכוון את הכניסה לאורנים. זה עסק משום שאתה לומד בלימודים הרב תחומיים בלי חובת נוכחות, באורנים גם חייבים להתייצב, אי אפשר ללמוד פה שחייה בהתכתבות. אין פה שחייה בהתכתבות. אם אתה רוצה להיות מורה, רואים אותך שופטים את הביצועים שלך רואים איך אתה בגן ואיך אתה בבית הספר. אין פה שחייה בהתכתבות וזה קשה.

יש בתוכם גם אנשים שהולכים ואומרים מראש שהם ילכו לקריירה משולבת, בעיקר בתחום החינוך המיוחד, אומרים אני בא לעשות חינוך מיוחד בגלל המוניטין, אהיה מורה לחינוך מיוחד או לשילוב בבית הספר וגם אעסוק בזה באופן פרטי, אין לי שום בעיה עם זה. זה יותר קיים בתחומים של החינוך המיוחד, אדם שבא לעשות פה אמנות 4 שנים או ביולוגיה 4 שנים, החוג העמוס ביותר במדינת ישראל, 40% מעל החוגים המקבילים באוניברסיטאות מבחינת עומס למידה, זה לא משתלם.

כיום יש עודף הכשרה , צריך לומר את זה ביושר, וזאת משום שבתי הספר סגורים, סגרו את הכניסה לבתי הספר. אתה מכשיר אנשים צעירים שבאים לבתי הספר, חלקם משתחל בגלל צורה שבה מתנהלת הרפורמה, במקום לקחת אנשים שסיימו את דרכם בבתי הספר עשרת אלפים כאלה להערכתי, למצוא להם תנאי פרישה מתקבלים על הדעת ולהוציא אותם, אתה תסחב עכשיו גננות עד גיל 64 עם חוק עידוד הפרישה לנשים, עם המחטף שהיה שם, זה לא מתקבל על הדעת.

אנחנו באים לבתי הספר ויש שם דברים פתטיים. לא נעים כי גם אנחנו מתקרבים לגיל הזה לאט לאט, למרות מאמציי שלא לחלוף את גיל ה- 40, זה קרה. אז יום יבוא ויגידו לי אדוני אתה צריך ללכת, יכול להיות שכבר עכשיו אני צריך ללכת, אבל אי אפשר לעבוד עם ילדים בכיתה א' כל יום עם המורה נחמה שהיא בת 63. הם אומרים לה "סבבה, נחמה" והיא חושבת שקיללו אותה, היא לא יודעת שזה ברכה כי הסלנג אחר. העודף בולט בממלכתי דתי, החרדים זה סיפור אחר, אין להם השכלה גבוהה והם רואים את זה כהשכלה הגבוהה שלהם.

לגבי ות"ת, אני סבור שבטווח הארוך, אם משרד החינוך לא ימצא דרך אמיתית לא דקלרציות, להשאיר מספר קטן של מכללות באיכות גבוהה מאד, הסיפור הזה ייגמר. אי אפשר, בצורה בה הוא מתנהל להבטיח לאורך זמן הכשרת מורים טובה במדינת ישראל, גם לא מכללה בסדר גודל של אורנים. בגלל התשתיות שצריכות שדרוג, אתה מכשיר את מורי ישראל למדעים בתנאים של שנות ה-80. משרד החינוך היה פה ואמר אנחנו עומדים לתקצב תשתיות של בתי ספר יסודיים, זו ההתמחות שלהם, ות"ת יודע לתקצב מוסדות להשכלה גבוהה.

סברתי שנים שהזיקה למשרד החינוך היא נכונה אם משרד החינוך מבין מה יש לו ביד ומסוגל להתייחס ולתקצב ולפעול מול המכללות לחינוך לא מול 27, מול 10 מול 12 עם הייחודיות, לכל היותר. את היתר נסגור לאלתר ונרכז את המאמץ ואת המשאבים המצומקים, לרכז שם ואחר כך להבטיח למכללות האלה תקצוב אקדמי נאות ולא תנאים של הסתדרות המורים. למורים שעובדים פה אין חדרי סגל זה משהו שלא יעלה על הדעת במוסד אקדמי כי משרד החינוך אומר, חדרי סגל, שומו שמיים, הם צריכים חדר מורים עם כוס קפה עם הפסקה ב-10:00 עם פעמון.

אם הות"ת יהיה זה שמתקצב, הרי המדינה לא תיתן לו יותר כסף.

היא תעביר את התקציב.

אבל אתה אומר שבתוך החלוקה בין המכללות אתה מאמין יהיה לך יתרון כי הות"ת יכיר בצרכים היתרים שלך לעומת מכללות אחרות.

אני מאמין שאם משרד החינוך לא ילחץ על הברקס, יסגור הרבה וישאיר מעט יציג להם את המשאבים, המערכת הזו תיפול נפילה נוראה מבחינה איכותית. גם אלה היום שמבחינה איכותית סוחבות, ולא רק אורנים, זה ווינגייט, סמינר הקיבוצים, וגם לווינסקי בחלק מהדברים. התוצאה בארבע השנים האחרונות, תקצוב משרד החינוך למכללות יורד באופן דרסטי. זה לא יכול להימשך ככה.

ות"ת עוסק בהערכה של צרכים כלליים ויעשה גם את ההערכה להכשרת המורים. אם משרד החינוך לא יכול לעשות את זה ולא יכול להגן על המכללות שלו ולא רוצה שהמערכת הזו תעבור לאוניברסיטאות באופן מלא, שם תהיה קטסטרופה, כי האוניברסיטאות הן אוניברסיטאות למחקר ואני מקווה שאני לא פוגע באף אחד, אבל מה שמעניין אותם זה קודם כל המחקר. בקיץ הם לא בארץ.

אחר כך החוגים המובילים פסיכולוגיה משפטים מדעי המחשב ואחר כך יש את החוגים של מדעי הטבע, אחר כך החוגים של מדעי הרוח, ולבסוף, למעט אוניברסיטת חיפה שיש פקולטה לחינוך, בכל יתר המקומות זה בית ספר לחינוך ומעמדו נמוך, שם יש חוג לחינוך ושם יש אחריו חוג להוראה שחלק גדול מעובדי הסגל שלו הוא לא עובדי אוניברסיטה אלא עמית הוראה, מורים ששוכרים מבחוץ, ובחוג להוראה ישנו זנב לשועלים שנקרא הכשרת מורים. תהיה קטסטרופה. גם היום האוניברסיטאות מכשירות כאלף מורים בשנה פחות או יותר.

הם מכשירים את המורים העל יסודיים.

המנדט שלהם הוא העל יסודיים. כ- 600 נקלטו בתשס"ב בתוך מערכת החינוך. לכן ות"ת, לא כי אני מתלהב, כי אחרת משרד החינוך הורס את המכללות, אנחנו נישאר בלי הכשרת מורים. לא שאני מאוהב בות"ת, יש לו יתרונות ויש לו חסרונות, אבל תהיה הערכה כוללת ויצטרכו לתקצב את המכללות שיוותרו, יכול להיות שות"ת יחשוב שצריך רק ארבע. אם יחליט שצריך לסגור את אורנים יהיה לי עצוב אבל אם יחליט להשאיר אותה, הוא יתקצב אותה באופן נורמאלי.

אני קם בוקר ורואה מכללה צעירה , עמק יזרעאל, ואני אומר את זה מתוך קנאה ומתוך פרגון, מכללה שהיא חצי מסדר הגודל של אורנים שות"ת השקיעה בה בשש השנים האחרונות יותר ממה שמשרד החינוך השקיע באורנים מאז 1951, זה פשוט מקומם. כתבתי ללימור לבנת שיש פה שתי מדינות, מדינה אחת שמתקצבת את ההשכלה הגבוהה ומדינה שניה שמתקצבת את צרכני הסעד של הכשרת המורים. ראו את השקף על השקעות משרד החינוך בתשתיות, וכמה השקיעו בבינוי.

התלמידים פה הם לא F.T.E אלא ראשים שעוברים את השער, לכן המספרים שונים ממה שראינו קודם.

פר תלמיד זה בערך 2000 ש"ח. ב- 9 שנים, השקעות משרד החינוך בבינוי לאורנים היו 10 מיליון ש"ח. יש פה קמפוס בגודל של כפר, משרד החינוך רואה בעיני רוחו בית ספר עם שרת ושמש. יש פה 120 עובדי מנהל.

הם לא באים הנה לראות?

הם לא יכולים, אין כסף וזהו דפוס מחשבה של ניהול בית ספר, יש פה 120 עובדי מנהל, זה לבד סדר גודל של בית ספר קטן יסודי, 120 עובדי מנהל שצריכים לשרת מערכת של 6000 איש שיש פה. 10 מיליון בעשר שנים וגם זה רק בגלל שהצלחנו לשכנע אותם שצריך להרים פה ספרייה כי המל"ג דרש כתנאי לכניסה תואר השני הקמת ספריה ברוח האלף השלישי, ואתם תראו אותה.

פעם אחת בטובם הספרייה עלתה 20 מיליון והם נתנו לנו 4.2 מיליון ועיגלו את זה אז נניח 5 מיליון. רבע ממחיר הספרייה. ות"ת שנותן תקצוב לבינוי נותן מצ'ינג בגובה 50%, אנחנו קבלנו 25%.

מאיפה בא היתר?

היתר בא מצבירה, שכר לימוד, חניה. אורנים צברה במשך 6 שנים שקל לשקל בשביל להגיע לדבר הזה. התחלנו את הצבירה ב- 1996, הגשנו תכנית חומש - - -

אבל אולי זה מה שהזיק לכם כי הרי משרד החינוך יודע שיש לכם צבירה, הוא אמר אתם התייעלתם אז לספרייה תקבלו רק רבע.

עשינו את הצבירה בהסכמה שהם אינם יכולים לתקצב את זה ולכן נצבור את זה והשבתנו כאן כמעט לחלוטין את כל חידוש הקמפוס. עד לפני שנה היו לנו מחשבים 80, 88 ופנטיום 3 ופנטיום 2, אלו מחשבים שלפני חמש ושש שנים, אתם תראו אתה מצב של הקמפוס, היה לזה מחיר קשה. זה שהצלחנו לאסוף כסף זה בסדר, ויונה תראה לכם את הספרייה, אבל היה לזה מחיר קשה מאד של שחיקת הקמפוס וזה מתוך מחשבה אחת. אם אנחנו רוצים להיות מכללה מובילה, אנחנו מוכרים תואר שני, תואר ראשון נגמר כבר, היום עוסקים בתואר שני, וזה חלק מהמחיר.

ניסיתם לקבל אישור לתואר שני עם תזה?

עדיין לא, זה גם לא ה"מיין סטרים" שלנו.

כי אני יודע ממכללות אחרות שנאבקות ולא נותנים להם.

ווינגייט נאבק קשות, הוא גם יקבל, זה לא כל כך בוער לנו, כי אישרו לנו תואר שני עם עבודת גמר ישומית, כלומר זה לא מתבצע ללא תזה אלא עם תזה יישומית שיש בה מרכיב גדול למחקר אבל היא לא מיועדת להיות תזה לתואר שלישי כחלק מתכנית התקדמות לתואר שלישי. את ווינגייט מעניין תואר שלישי, אנחנו עוד רחוקים משם.

כן ישנה תזה ישומית שיש בה מרכיב מחקרי, ומרכיב ישומי. אדוני למד תואר שני, מה אתה תעשה בבית הספר כשאתה חוזר? אתה צריך להשפיע על המערכת לא רק לשפר את השכר שלך, לכן התזות האלה הן תזות עם חזרה לבית הספר עם תכנית ישומית שאתה מבצע.

זו התכנית עם משרד החינוך, תכנית חומש מ- 1997, אלה דברים שאין לנו. למשל, מרכז ללימודי מחשב. רבות דובר על שילוב הטכנולוגיה בחינוך, יש באורנים 487 מחשבים, משרד החינוך במשך שלוש שנים הפסיק בכלל את התקציב של החלפת ציוד. פניתי לסמנכ"ל לכספים בקרה בשם עדי הרשקוביץ ממשרד החינוך, הוא בא לאורנים, סייר בתשתיות, האיש יצא מפה בשוק, הוא פגש פה ציוד לימודים שבתפקידו הקודם במשרד החינוך ב- 1979 הביא למעבדות לטבע. לא עשינו לו הצגה, זה הציוד שיש.

ישנה עכשיו תקנה 55 במשרד החינוך שבה קצת מעבירים כסף לחידוש ציוד, אין לנו מרכז ללימודי מחשב, יש קומה בספרייה, תראו שהספרייה כולה פועלת אבל ישנה קומה שבשביל להפעיל שם מרכז להכשרה לטכנולוגיה ושילוב טכנולוגיה בחינוך אנחנו צריכים 3 מיליון ש"ח. השלד ישנו, הוא חלק מהספרייה אבל לסדר אותו לרהט אותו, חזון אחרית הימים.

אין באורנים אודיטוריום. לכל מכללה מודרנית יש אודיטוריום גדול, יש לנו כיתה הכי גדולה שהיא 160 מטר עם כסאות מפלסטיק. אפשר להכניס שם כ- 200 איש ביום טוב ואת האירועים הגדולים של המכללה אנחנו עושים באולם ספורט משנות ה- 70 שאחת הפצצות הבאות בסיכול הממוקד תיפול עליו ואז תיפטר הבעיה כי יצטרכו לבנות אותו מחדש, זה דבר נורא.

מרכז ללימודי אמנות, יש לנו חוג לאמנות שני בגודלו אחרי המדרשה בבית ברל, שהוא מוסד נהדר. היה עם 60 תלמידים לפני 5 שנים היום יש לנו כבר 200 תלמידים, קבלנו הסמכה לתת תואר ראשון. אני מתבייש לקחת אתכם לראות את התשתיות. ההצעה הזו עומדת על שולחן משרד החינוך כבר 7 שנים, במקום לרכז פה את כל האמנות בצפון למורים, השקיעו 7 מיליון ש"ח בויצ"ו חיפה שמכשירה מורים לעיצוב ו- B.ed בארכיטקטורה. אם אתה שואל אותי, זה צעד מדהים בטיפשותו.

אולי הכסף בא לשם מגורם חיצוני?

בררנו את כל הפרטים, זה בא ממשרד החינוך. אני לא מבין את זה כי יש הרבה מכללות אתה מפזר את זה, לא עומד בלחצים. לגבי מעבדות למדעים, השיפוץ האחרון היה ב- 1979, היות שזה היה לפני אני יכול להגיד שברוך השם עשה שם שריפה מקצר, זה הוקם בשנת 1951 התשתיות חשמל לא תוקנו עד 1979, זה נשרף ואז שופץ. למרבה המזל החלפנו עכשיו פעם נוספת את תשתיות החשמל אז אי אפשר יהיה לשרוף אותו, אבל זה לא מעורר כבוד.

אנחנו לא יכולים לעשות את זה עם התקציבים של משרד החינוך ואתה רואה בתי ספר תיכוניים שמשרד החינוך מכניס כסף למעבדות יותר טוב מהמקום שבו יכשירו את מוריהם. איך אנחנו מחזיקים את המעבדות, המורים שלנו, רובם גדול פרופסורים, משקיעים פה את הציוד מחקר שלהם. אנחנו משתמשים במעבדות של הכשרת המורים בציוד מחקר של הסגל החוקר. זה אותו סגל שחוקר במשותף עם אוניברסיטת חיפה. חלטורה. בשביל לטפל בזה, שזה חירום צריך 26 מיליון, אז זה הולך ל- 27 מכללות.

חסרות לנו כיתות וזה יחסר עוד יותר כי בעוד שנתיים, אחרי שנפתח הגבלות הות"ת מל"ג על התואר השני של 30 במחזור, יהיה לנו 300 עד 400 מסטרנטים. אנחנו נבנה פה עיר אוהלים בקצב של משרד החינוך מתנהל.

רווחת סטודנטים. אין לנו מועדון לסטודנט, אנחנו עוסקים בזה, שיפצנו להם את המעונות, וזו בעיה. זה חובה, זה לא ייפתר מדיבורים ולא ייפתר מסגנון התקצוב של משרד החינוך עכשיו. לכן, אם הוא לא מסוגל לעשות את זה... הגשתי לוועדת דוברת מסמך לבקשתם שכולל גם מצב של מעבר לות"ת. לא 27 מכללות אלא מאמץ בגדולות באלה שיש להם פוטנציאל כי אי אפשר לפזר את המשאבים האלה לכל רוח ונתתי דוגמא של כל מיני דברים. את המטח הזה של השעה הראשונה על היתרונות ותסכולים גמרתי.

האם יש לכם איזשהו חתך סוציו-אקונומי של הסטודנטים, מי הם ומאיפה הם באים?

תשמעו את זה גם מדיקן הסטודנטים, חתך הסטודנטים, למעלה מ- 30% ממשפחות שאין ידם משגת ברמות חומרה שונות. פילוח על פי גיאוגרפיה, 20% התיישבות עובדת, זה אומר קיבוצים מושבים וישובים קהילתיים. 10% שירות לאומי, שזה עלייה של השנים האחרונות. הקבוצה הראשונה שבאה הנה משירות לאומי לקחה אותי לסיבוב, ושמו 24 מזוזות כפול 150 ש"ח, אני זוכר את זה עד היום, 3600 ש"ח והשכינה שורה מאז באורנים, אין בעיות מעבר לזה.

מה עושות פה בנות השירות הלאומי.

הכל פתוח בפניהן. הן לא רוצות ללמוד במכללות הדתיות.

שירות לאומי הכוונה שהן בוגרות השירות הלאומי.

כן, הן טוענות שאלה מכללות מסומנות, קטנות מידי צרות מידי, הן רוצות ללמוד עם כולן.

כמו שהם שירתו בירות הלאומי בקרב האוכלוסייה הטרוגנית.

והן רוצות להמשיך ככה, הן לא רוצות לחזור בחזרה לבידוד. לא מפריע להן שהן לומדות עם בנים, הן רוצות נורמליזציה. בדרך כלל אין בעיות, מקום אחד שיש קוריוזים זה באמנות. כל אחד הולך ללמוד מה שהוא רוצה, באמנות שנה א' יש קורס ברישום, וקורס ברישום, כך אומרים מומחי האמנות, צריך רישום עירום. חלק מהן עובר את זה ויש בודדות שלא יכולות מטעמים שונים, אמרתי להם, חברים, תמצאו לזה פתרון, הן צריכות ללמוד פה אז הן לא תעשנה רישום עירום, תנו להם דבר אחר. החליפו להן את הקורס ברישום בקורס אחר, ונגמרה הפרשה. הן מצוינות, דרך אגב.

15% אוכלוסייה ערבית שחלקם בדואים עם שיתוף עם הצבא. כל היתר מתחלק פחות או יותר חצי חצי.

הצבא מועיד אותם להיות מורים במהלך השירות הצבאי?

הם מורים חיילים במגזר הערבי. הם משרתים במגזר הבדואי במדים ולכן השיתוף עם הצבא. ישנם עוד עיירות פיתוח, ואני הולך להדהים אתכם מה זה עיירות פיתוח יוקנעם, שהיא כבר פחות, מגדל העמק, עפולה, בית שאן בואכה טבריה, כרמיאל זה תלוי, יש עכשיו אוכלוסייה רוסית חדשה שהשנה מתחילת להגיע, קריית אתא, נצרת עלית, חלק מהקריות היו פעם משהו, הקריות היום בקריסה כלכלית, זו אותה אוכלוסייה שממנה מגיעות עיקר הבעיות הסוציו-אקונומיות. דור ראשון להשכלה גבוהה, הורים שבדרך כלל היו נטולי השכלה והיו שכירים במפעלים בינוניים.

הקבוצה השניה היא קבוצה שצפה עכשיו למטה, ואלו הבנות שבאות הנה עם מעורבות גדולה מאד של ההורים, זה כבר לא כמו בבית ספר יסודי ובבית ספר תיכון זה צף למעלה. ההרגשה של ההורים שזו התקווה האחרונה של המשפחה להשתלב בחברה הישראלית. אני רואה בזה גם אם יש מתוך האוכלוסייה הזו, לא תמיד, תנאי הסף הראשוניים טובים, יש להם בגרויות רעות בגלל תנאים מוקדמים.

הבעיה שלנו היא לא לזרוק אותם החוצה ולעשות פה ניכור עוד יותר גדול אלא איך למיין אותם ולזהות את הפוטנציאל בשנה א'. כלומר לקבל אותם לשנה א' להשקיע בהם ולראות מה מתפתח מהם אחר כך. אבל לא להתייחס רק לעובדה שתנאים שלא תלויים בהם, ההורים שלהם היו כאלה והמקום להם היה כזה הבית ספר היה מחורבן, לכן הם ם לא יעברו את הסף או את הפסיכומטרי ציונים גבוהים כי יש להם בעיות תשתית. במאמץ עצום בשנה א' חלק לא שורד, וחלק עושה פה קפיצת מדרגה אדירה.

האחוזים שנותרו כ- 20% עד 25% אלו הישובים המבוססים, חיפה נהרייה זיכרון יעקוב, אוכלוסייה ערבית נוצרית של נצרת, בנותיהן נמצאות פה בחוג לאנגלית, זה חלק מתרבות אחרת, הן באות לחוג לאנגלית, נוסעות ללונדון בקיץ, זה דבר מאד מעניין, אין להן בעיה סוציו-אקונומית.

80% עד 85% הן בנות כש- 15% עד 20% הם בנים במגמת עלייה. הדבר המעניין ביותר הוא מגמת עלייה של בנים בגילאים הצעירים לגננים. נדמה לי שיש סרט של מושל קליפורניה הנוכחי נקרא גננת ממין זכר. יש לנו עכשיו חמישה בנים שמובילים את הכיתות, פרט לזה שהם מטופלים היטב. יש מחזור שקרוב למאה בשנה א' עם חמישה בנים. אלו אנשים מעניינים מאד, יש להם אלטרנטיבות הם אנשים אינטליגנטיים שהחליטו ללמוד את זה. יש גנן ממושב הבונים שלמד באורנים, והוא הצלחה כבירה, יש אוכלוסייה כזו וזה עולה לאט.

אני אומר לך כיו"ר ועדת החינוך, שכל עוד לא ישנו את שכר המורים בישראל , מנצלים פה את הנשים, ואל תעלבנה, כתבתי על זה ואני אומר את זה פה, אם מערכת החינוך הייתה ההפך, 80% גברים ו- 20% נשים, זה היה לא טוב אולי אבל השכר היה אחרת. התשובות הן תשובות היסטוריות, הן לא עובדות, זו עבודה שניה, אלה שטויות ואני מתפלא איך מדינת ישראל ממשיכה לדבר ככה, הלא היום אתה מבקש מכל זוג במדינת ישראל שני בני הזוג יהיו מפרנסים. אני ממש לא מבין את הסיפור הזה של משכורת ראשונה ומשכורת שניה.

אני חושב שהיום כבר לא מעזים לדבר ככה.

אבל ממשיכים לחשוב ככה, ומאחורי הקלעים זו האג'נדה. אני נשוי לגננת שקודם כל גידלה אותי, אם הייתי מעז להגיד לה שהיא משכורת שניה, הייתי אחר כך שלושה ימים בעיצוב חינוכי מחדש בכלים של הגן. זה לא מתקבל על הדעת וגם מעליב, ומעליב את הבחורים שמגיעים הנה כי המשמעות היא שגם הם עכשיו מפרנסים שניים. זה לגבי חתך האוכלוסייה.

מסקר שעשינו על השיקולים לשמם באת לאורנים, 70% ממשיבי הסקר בחרו באורנים כמקום היחיד, לא כברירת מחדל והתשובה הייתה מוניטין ורצון לעסוק בחינוך. 25% התלבטנו בין אורנים לבין אוניברסיטת חיפה והגיעו בסוף הנה. אני מציע שנצא לסיור.



מפגש עם סטודנטים

אני שמח לראות את המורות שבדרך, אנחנו פה כבר למעלה משעתיים ומאד מתרשמים מהמכללה שאתן לומדות בה, אבל עדיין לא פגשנו סטודנטים, למעט המעבדה שהצצנו אליה לרגע. נשמח לשמוע מכן, ותדעו רק שאנחנו לא משרד האוצר וגם לא משרד החינוך ולא באנו עם פנקס שיקים, אבל מאד חשוב לנו לשמוע מה אתם עושים ואיך אתם מרגישים.

ברוכים הבאים ליו"ר ועדת החינוך, חבר הכנסת אילן שלגי ולאנשי הוועדה, יש לנו חצי שעה להזדמנות חד פעמית כך שאני מבקש להתרכז בדברים עיקריים, טובים ורעים כאחד, מה שמציק לכם, ולא לפתור פה עכשיו בעיות שכר לימוד ודברים מהסוג הזה, אלא את עיקרי הדברים. יו"ר האגודה בבקשה.

אני שמחה שבאתם ושניתנה לנו הזדמנות לקחת חלק בביקור הזה. ניסיתי לאסוף סטודנטים ממסלולים שונים על מנת שתראו גם את מגוון המסלולים וגם את האיכויות השונות של כל אחד מהמסלולים. סך הכל לאורנים יש מגוון גדול מאד, אם זה העל יסודי, דיסיפלינות של חינוך מיוחד, חינוך לגיל הרך, מו"גיות, אנגלית ובאמת מכלול יפה וטוב.

יחד עם זה מלווה אותי ועוד הרבה סטודנטים הרגשה מאד קשה, אני מניחה שגם המנהלים שיושבים פה סביב השולחן. אנחנו הולכים להיות מורים שאיך שמסתכלים על זה עכשיו, משנה לשנה התקווה שלנו היא למצוא עבודה ולהיכנס למקום הזה שנקרא בית ספר.

יחד עם זאת כן חשוב לי לציין שכל אחד הגיע דווקא לפה כי אורנים היא מקום שבו אפשר לרכוש גם את המקצוע הזה, אבל לא רק את המקצוע, כי את זה אפשר לרכוש באוניברסיטה, אלא לקבל באמת את הכלים הטובים של להיות מורה. מה נעשה עם זה בעתיד זו שאלה שהתשובה אליה כנראה לא אנחנו נענה.

אם באנו לדבר על מכללות, אז יש הרבה מכללות טובות אבל מה שמגדיר את אורנים מהמכללות האחרות הוא שעניין הכשרת המורים מקבל את הטיפול הכי טוב. אנשים יוצאים מפה גם בדיסיפלינה וגם ברמה הערכית כשהם מקבלים את כל הכלים להיות מורה טוב בשטח. אני חושבת שזה מה שטוב וזה מה שחשוב כאן, ועל הדברים האחרים שאולי הבנת, האחרות ידברו עליהן.

שמי יפית שמעוני, גם מאגודת הסטודנטים, אני אגיד משהו שאולי יחמיא מאד, אבל אחד הדברים שקבלתי מאורנים, במיוחד בשנה ד' שזו שנת הסטאז' שלי, זה המון מוטיבציה והמון כלים שלצערי בתי הספר או היחידות לקידום נוער והגופים שאני בעצם עובדת אתם, פשוט לא ערוכים לקבל את מידת המוטיבציה הכל כך גבוהה והכלים שקבלתי. יכול להיות שהם עובדים בשיטה מאד מסורתית וישנה ומאד קשה להם לקבל כלים חדשים מוטיבציה ויצירתיות שאלה דברים שאנחנו מקבלים כאן.

הסטודנטים שלכם יוצאים over qualified

זו שנת הסטאז' שלי ולצערי הרב, אחד הדברים שאני נתקלת בהם זה שאומרים לי שאני יותר מידי מתלהבת, אומרים לי תירגעי, וכל מיני דברים כאלה.

אני רוצה להגיד לך שאני מכיר כאלה שבאו לכנסת ואמרו להם את אותו דבר.

אני פשוט חושבת שמעבר למקצועיות ולהדרכה הצמודה ולכלים שאין להם שני, אנחנו מקבלים כאן המון מוטיבציה, המון יצירתיות שלדעתי הם תוצאה ישירה של קשר אישי ושל מקצועיות.

מה אתם שומעים מבוגרים שלכם של שנה ראשונה ושניה בשטח, דברים כאלה או שהם מצליחים להשפיע?

קשה להשפיע, בבתי ספר צעירים שנמצאים עכשיו בבניית סגל וצוות יותר פשוט להשפיע, בתי ספר אחרים, כשאתה בא לצוות ותיק מאד ומגובש, זה חסום. זכרו מה שאמרתי לכם לפני הפגישה, שתראו אנשים עם "דרייב" אדיר והמדינה חוסמת את הכניסה שלהם ומחזיקה אנשים בגיל של אמא שלי, ואמא שלי לא יכולה יותר ללמד בבתי הספר.

שמי ענבל מור, אני מהמסלול של הגננות, אני בשנה ג' פלוס ד'. גם לי יש בעיקר מילים טובות להגיד על אורנים, אני מגיעה לכאן מרחוק, יכולתי לבחור במקומות קרובים יותר, אני תושבת עמק חפר. אני מגיעה לכאן כמקצוע שני כי אני באמת רואה את זה כמשהו חשוב בחינוך אחרי שהילדים שלי השתלבו במערכת החינוך. אבל אני מבינה היום שלמרות שאני מוכנה להשקיע ולעשות שינוי ולוותר על כל מיני דברים אחרים שיש בשוק, כמו שכר או הטבות מסביב, לא יהיה לי בעצם איפה להשתלב.

מצד שני, אני מאד שמחה שלמדתי במכללה שנותנת לי את האפשרות להכיר את השטח מלפני, ללמוד בעצמי את הדברים אותם אני אצטרך ליישם בשטח ולא בהרצאות פרונטליות כמו שלמדו פעם בנות במשפחה שלי, אחר כך נחתו בבית הספר וחטפו שוק, כי לא ידעו שיש שם גם ילדים.

אם זה יימשך כך שאומרים רק דברים טובים על אורנים תהיה לי בעיה, לא יאמינו לי שאני לא יודע מה אתן הולכות להגיד. הלוואי שתמשיכו להגיד רק דברים טובים אבל קחו בחשבון שיש בעיה.

הבעיה שלי עם אורנים היא שהיא רחוקה.

שמי יעל ואני לומדת בחינוך המיוחד וזו השנה הרביעית שלי בה אני עושה את הסטאז'. אני רוצה להתחבר לדברים שאמרה ענבל שהדבר המשמעותי ביותר שקבלתי באורנים זו העבודה המעשית והנגיעה בשטח, מהשנה הראשונה שבה לא ידענו כלום וכבר בשבועות הראשונים זה היה להיכנס לכיתה למסגרת של חינוך מיוחד.

את אומרת שהסטאז', לא באופן פורמלי, מתחיל כבר קודם.

העניין הוא שהגעתי השנה לחפש סטאז' וקורות החיים שלי היו כבר עם התנסויות, אם בבתי ספר אם בשנה שלישית בסדנאות כאן בתוך אורנים. זאת אומרת שאת העבודה שאני עושה היום עשיתי כבר שנה שלמה בשנה שעברה פה בתוך אורנים. אני מגיעה לשטח עם רזומה ובתור ממליצים יש לי את המורות המאמנות שעבדתי אתם במשך שלוש שנים כך שאני מגיעה עם משהו.

זה קיים רק בחינוך המיוחד?

לא זה קיים בכל המסלולים.

אלה שמהמרים על האוניברסיטאות מהמרים על מה שענבל אמרה רק שהיא לא אמרה את זה פרונטלית, זה "שחייה בהתכתבות".

כמו שלא היינו מוכנים לפגוש רופא שנוחת בבית החולים אחרי שהקשיב לכל ההרצאות ופתאום נפגש פעם ראשונה בחולה אני חושבת שזה על אותו רעיון.

השנה השתלבתי בעבודה לא במסגרת של בית ספר אלא במסגרת של מרכז למידה בצפון. מרכז למידה זה פרופר חינוך מיוחד ואני מרגישה שאני נכנסת ומכירה את השפה וזה הכי מקצועי בתחום ובדברים שאני מביאה ועושה אפילו המנחה לי שואלת מאיפה הבאתי את זה ומאיפה לקחתי את זה. אני מרגישה שקבלתי כאן אתה כלים ולמדתי את הדברים הכי עדכניים בשטח.

חינוך מיוחד באופן כללי אין אפשרות ללמוד באוניברסיטה כתואר ראשון כך שכרגע זו אפילו לא הייתה אופציה מבחינתי אבל אני כן חווה את זה במקביל עם חברה שלמדה תואר ראשון באוניברסיטה העברית חינוך וסוציולוגיה ורצתה להמשיך בכיוון של החינוך המיוחד. היום היא התחילה תואר שני בחינוך מיוחד, מסלול של תואר שני שאני בעיקרון מעבירה לה את כל החומרים שלי והיא לומדת עכשיו בשנה ראשונה בתואר שני את מה שלמדתי בשנתיים הראשונות פה לתואר ראשון.

היא תצא עם תואר שני, עם כל קורסים וההתנסויות בלי ניסיון מעשי, זאת אומרת תואר שני באוניברסיטה בחינוך מיוחד, אני לא יודעת מה הרמה, אבל עם אותם דברים שאני למדתי בתואר ראשון, בלי התנסות מעשית של הדברים הבסיסיים ביותר.

לגבי משהו פחות טוב שרצית לשמוע, אני יכולה להגיד את זה מנקודת המבט שלי היום בשנה הרביעית שבמקביל לסטאז', הרבה מהקורסים אני מרגישה שמיצו את עצמם. אני מרגישה שהיום, במקום שאני נמצאת בשנה הרביעית בתור מישהי שכבר עובדת בשטח, הייתי מצפה להתקדם עוד צעד קדימה כשבהרבה מהקורסים אני מרגישה שאני צועדת במקום, אם לא קצת אחורה.

מבוא לייעוץ היה עוזר לך?

יכול להיות.

על סמך הערות שכבר אמרת ברמת דוד אנחנו מחליפים עכשיו חלק מהקורסים, אנחנו מוסיפים קורסים שישמשו כמבוא לייעוץ.

שמי רוז, סטודנטית שנה שניה בשפה וספרות אנגלית להוראה, אני עושה את התואר בשלוש שנים במקום ארבע.

למה?

"צ'יפרו" אותי.

מה הפסיכומטרי שלך?

717 ויש לי ממוצע 94 בשנה א'. יכלתי לבחור בכל מקום בארץ, התחלתי קודם מדעי המחשב בתל-חי והיו לי ציונים מאד טובים אבל הגעתי למסקנה שזה לא הכיוון שלי. יש לי מקצוע, אני עוסקת בתחום היי-טק, התחלתי ממזכירות ואדמיניסטרציה בגיל 17 דרך הצבא ואני כרגע עובדת אחרי הצהרים בחברת היי-טק ועושה אבטחת איכות של תוכנה ועוד דברים נוספים, כך שזו לא האופציה האחרונה שלי, זו האופציה הראשונה שלי, זה ייעוד מבחינתי.

המצב בשוק, כמו שתיארנו הוא לא ממש קל, בשנה ראשונה אנחנו עושים יום אחד בשבוע תצפיות בבית ספר קבוע, מידי פעם בבתי ספר מיוחדים. בשנה הזו התחלנו ללמד, אני כבר למדתי מתחילת הסימסטר שבעה שיעורים מלאים ביסודי.

לאיזה תואר את לומדת?

ל- b.a.

זה להשכיר לא.ל.ה את הטעות הגדולה.

אני חד משמעית רציתי b.a כשבאתי ללמוד כאן בנוסף לתעודת ההוראה. אישית אני מאד נהנית מהלימודים זו שנה שניה וזו שנה מאד קשה, אני לומדת 40 שעות שבועיות. יש לנו מטלות משבוע לשבוע, יש לנו עבודות הגשה, יש לי בעוד שבועיים 8 מבחנים וארבע עבודות הגשה רציניות, יש לי עבודת סמינריון לעשות השנה, כך שיש קצת הרבה עומס, אם רצית את החלקים ה"שליליים" אז יש המון עומס בתואר והוא מאד קשה.

את עובדת היום בחברת היי-טק, כשתסיימי ותהיי מורה לאנגלית את תרדי במשכורת.

מה שאני מרוויחה כרגע בחמש השעות שאני עובדת בערב, לא כולל את הבונוסים שאני מקבלת על כל פרוייקט, יהיה יותר, או אותו דבר, כמו שארוויח במשרה מלאה, כולל העבודה בבית. זה ידוע וזה משהו שצריך לקחת חשבון כשהולכים להוראה, זה משהו שידוע בארץ וזה משהו שלא מוסתר, אפילו לבן אדם כמוני שלא ממש קורא עיתונים, אתה יודע שמורים מרוויחים שכר מאד נמוך, וזה לא רק בארץ, זה גם בארצות הברית ובכל מקום אחר בעולם, המקצוע הכי פחות מוערך.

לא בכל מקום.

ביפן זה אחד המקצועות המוערכים ביותר.

גם בארצות הברית השכר של המורה הוא בערך השכר הממוצע במשק, ואצלנו הוא נמוך ב- 30%.

גרתי בארצות הברית שנתיים וזה עדין במצב שהם לא יכולים לחיות טוב מזה אבל זה ידוע מראש, ותמיד אפשר לעשות דברים נוספים להשלמה. לא הולכים להיות מורים בגלל השכר, מי שהולך להיות מורה בגלל השכר או בגלל תנאים נלווים עושה טעות מראש ועושה עוול לתלמידים שלו, זו הדעה האישית שלי.

יש דרישות מאד גבוהות, יש אנשים שחושבים שאם הולכים למכללה אז מקבלים דרישות יותר נמוכות, במקרה אשתו של אחד העובדים שעובד אתי, למדה באוניברסיטה בדיוק את אותו תואר בלי ההוראה, היא למדה בדיוק את אותו חומר באותה רמה ועם אותם דרישות. ההבדל המשמעותי מבחינתי זה קודם כל האווירה, שאני מודה שזה חלק מאד גדול כי זה נהדר לבוא לכאן בבוקר, ואני גרה קרוב לאוניברסיטה, בנשר, ורק לעבור ליד האוניברסיטה מוציא לי כל חשק ללמוד, בגוש בטון הענק הזה שלא מעודד ללמוד לשום דבר.

בנוסף יש לי בנות משפחה שלמדו פה, אמהות של חברות ומורות שאני מכירה שלמדו פה או עשו פה השלמויות, ובערך מגיל 12 אני חשובת שמעתי רק דברים חיוביים על חוויית הלמידה פה ואני פה כבר שנה שניה, ועם כל הקושי והלחץ אני גם מרגישה כך.

אני באה מהמסלול היסודי, נציגה של יח"ס, שזה יצירה חברה וסביבה. אני הולכת דווקא להפתיע אותך ולא להגיד דברים שליליים על המכללה הזו כי בסך הכל אני מאד נהנית במכללה הזו ואני לא מבזבזת את הזמן שלי פה ואני אצא מנקודת מוצא שממנה הגעתי למכללה הזו.

אני אם לשלושה ילדים, התחלתי ללמוד כאן בגיל 32 ומה שהביא אותי הנה זה שעבדתי בתחום החברתי בבית ספר יסודי, עבדתי וקטפנו פירות עקב העבודה שלי והיו מאד מרוצים ממני והמנהלת ניגשה אלי ואמרה פולה תשמעי, את לא צוברת פה ותק ולא תנאים, אולי תצאי ללמוד? אז היא אמרה לי שהיא ממליצה לקבל אותי חזרה כמורה עם תקן והיא תשתדל והכל ולא משנה מה קורה היום, ואני סומכת עליה כי מנהל שרוצה, מצליח.

את צריכה לקוות שהיא תישאר במקום שלה.

היא תישאר, היא עושה חיל. רציתי לשים דגש על העניין של מהשטח אל השטח. העניין שלומדים פה תיאוריה ומיישמים אותה בשטח, זה נקרא עבורי מהשטח לשטח. אני לא מגיעה לים שזורקים אותי אליו ורק אז אני מתחילה ללמוד לשחות אלא אני כבר בקיאה יודעת וצריכה רק להשתמש בכלים האלה.

אני אשים דגש לשיקול של המנהלת ששלחה אותי ללמוד. אני אמרתי לה שאני צריכה לעשות חושבים, אני אמא לשלושה ילדים, יותר נוח לי ללמוד באוניברסיטה, אני יכולה לשחק עם השעות, לעדן את זה וללכת לקראתי. אז היא אמרה לי, את לא חוזרת אלי מהאוניברסיטה, את תחזרי אלי רק מאורנים, זו המלצה שלי. את תגיעי הנה בקיאה, יודעת מה שאת עושה, וכל מה שיש לך תעשי מזה הרבה יותר טוב. אני רוצה להגיד לך שאני יוצאת מכאן לשטח בטוחה, ומקווה שאעשה חיל. אני כעת בשנה ג' ובשנה הבאה אני יוצאת לשטח.

לאן את חוזרת?

לעכו, משם באתי, מבית הספר היסודי "ויצמן", אני תורמת בכלל בישוב מבחינת חינוך כי אני גם בוועדת חינוך של העירייה וכל מה שקשור בזה.

אז לכאורה באת הנה רק בשביל לקבל את התעודה.

ואת הכלים מאורנים כדי לצאת אל השטח.

נוסיף גם שהיית בין הרוחות החיות בפרשת החתונה.

בת כיתתנו שהיא עולה חדשה, הצהירה שהיא מתחתנת. שאלנו אותה איך היא מתכוונת לעשות את זה אם אין לה כסף, הרמנו טלפון ליאיר וסיפרנו לו עליה, הוא חשב ואמר שכל אורנים לרשותנו, וכך זה היה באמת, כל אורנים הייתה בשבילנו, יונה ישבה אתנו בישיבות ושאלה מה אנחנו צריכים והכל קיבלנו, יישר כוח על זה.

שמי יפעת ואני מהחטיבה העל- יסודית, לומדת חינוך מיוחד וחינוך חברתי קהילתי. הדבר שעליו רציתי לשים את הדגש זה מבנה ההכשרה באורנים שמתנהל בשלושה מישורים. המישור הראשון הוא המישור התיאורטי שנותנים לי כלים דידקטיים ומחקריים גם בתחום אותו בחרתי ללמוד וגם בחינוך בכלל.

המישור השני הוא המישור האישי שזה בניית זהות מקצועית וגם אישית. בנות באות לכאן בגילאים מאד צעירים ואתה רואה את ההתפתחות שלהן ואת הפער מהשנה הראשונה לשנה האחרונה, והמישור האחרון הוא המישור ההתנסות בשטח.

לא אמרתי את המישורים בסדר מסוים כי סדר החשיבות שלו הוא שווה ערך, מה שיפה הוא שזה בנוי בהדרגתיות משנה לשנה כשגדלים מכל שנה. זה מתחיל מהשנה הראשונה שנוגעים בתכנים ומתנסה בשטח ועדיין לא מלמדים ובשנה השניה מתחילים ללמד. זה הדגש, הקשר, ההלימה, יחסי הגומלין בין התיאוריה למעשה ובין המעשה לתיאוריה, זה כל הזמן חופף אחד את השני וזה גם מה שהכי מביא לצמיחה האישית.

מתוך התפיסה הזו של אורנים ששמה את הפרט במקום מאד חשוב שמה את הסטודנט במרכז שזה גם מודל לנו, כמורים לחיים לעתיד, כל התמיכה בייעוץ, טלפונים מפגשים אישיים עם המרצים. כמובן שמתוך תפיסה הזו הכיתות הן קטנות, הלמידה הרבה יותר אפקטיבית ומשמעותית המורה מכיר אותי, יש ויכוחים, דיונים פילוסופיים רעיונות ובעיקר צמיחה אישית.

שנה הבאה בעזרת השם או בעזרת אחד המנהלים, אני אמצא סטאז', אני מרגישה שנקודת הפתיחה שלי מצוינת אני מלאה בביטחון וגם אם אגיע לבית ספר שלא פגשתי מסוגו, שיטות הוראה שלא פגשתי מסוגם, כל דבר שלא פגשתי באורנים, אני מרגישה שהבסיס שלי הוא טוב, אני אדע להתמודד אני אדע להתאים את עצמי. יש לי משהו רע להגיד, אין פה חתיכים, יש פה רק בנות, איך אני אמצא בעל?

דברו פה על העניין של מעורבות מנהלים אז אחת הסיסמאות של אורנים זה שהמנהלים מעדיפים בוגרי אורנים, אני לומד עכשיו שגם בוגרי אורנים התחילו לבחור מנהלים שימצאו להם סטאז'. בהליכי מיון המועמדים בשנתיים האחרונות אנחנו משתפים מנהלי ומנהלות בתי ספר.

כלומר, מעבר לכל תנאי הקבלה השונים והמשונים, הריאיונות האישיים והקבוצתיים שמתבצעים בו. אנחנו מביאים בדרך כלל מספר מנהלות של בתי ספר שיושבות בצוות הממיין על מנת שמה שמגיע בסוף, הצרכן שלנו בסוף, הילדים מצד אחד ומנהלי בית הספר, יהיו מעורבים בשלבי המיון הראשונים. זה בהחלט נותן עוד עין שמביטה עלינו ועל מי שנכנס ואני חושב שאתם יכולים להתרשם שזו נבחרת העשור.

רציתי להוסיף לגבי המרצים שהמרצים באמת מאד נגישים. גם במהלך השיעור, השיעור לא מתנהל כהרצאה פרונטלית שאתה יושב מקשיב ובוהה רושם והולך הביתה. כל השיעור הוא דיון, כל דבר הוא נקודה להעלות. המרצים לעולם לא יגידו לך לשתוק אם יש נקודה שאתה מעלה והם לא היו מודעים לה. הם לא ירגישו נבוכים אלא הם יגידו, מעולם לא חשבתי על זה ככה.

כל ההרגשה היא הרגשה מאד קונסטרוקטיבית, אתה מרגיש מאד מעודד לחשיבה עצמאית. בנוסף הנגישות גם של המרצים וגם ראש החוג שלי לפחות, שבכל בעיה שיש גם אישית וגם כיתתית אתה יכול לפנות ומקבלים תמיד יחס של כבוד שאתה בא בתור אדם בוגר ורציני ויכולים להגיע לפתרונות, גם ברמה האקדמית וגם ברמה האישית.

שמענו את הסיפור המעניין של פולה, אבל לצעירות מביניכן, יש כאלה שהיו בצבא מדריכות או מפקדות וזה מה שעזר לכן להגיע להוראה?

הייתי מדריכה בצבא והייתי גם מדריכה בתנועת נוער, זו ליגה אחרת לגמרי, זה ממש להסתכל על עצמי היום בכל מיני כובעים של יפית המדריכה בצופים המדריכה בצבא וזה לראות את הדברים אחרת, ולפעמים זו תחושה קצת מתסכלת כי היום, עם הכלים שיש לי, אני מסתכלת אחורה ולא מבינה איך עשיתי את זה.

זה להיות במקום הרבה יותר מקצועי, אם פעם אמרתי שייקח לי זמן עד שאני ארגיש מספיק בטוחה למוד בכיתה ולהקנות ידע, ולהרגיש שאני פה המשמעותית יש לי תלמידים שאמורים לספוג ממני אתה דברים האלה, יש פה אחריות מאד גדולה. היום יש לי את הביטחון להעריך את עצמי בצורה נכונה ולהגיד שאני עושה את הדברים נכון, לימדו אותך נכון ואת עושה את זה נכון.

אני חייבת להגיד שבכל הזמן שאנשים דברו אני מנסה לחשוב על דברים שליליים, חשבתי שאולי 80% נוכחות חובה נראה לי הרבה פעמים לא לעניין ולא מספיק בוגר אבל זה הדבר היחיד שאני יכולה להגיד, ואולי זה מה ששומר עלינו לעשות אתה דברים ולהיות בכל השיעורים, יש כאן גם תביעות מאד גדולות.

אנחנו יודעים שברוב הפקולטות באוניברסיטאות אין חובת נוכחות, איך זה בשאר המכללות להוראה? זו נורמה?

זה אותו דבר.

אנחנו בודקים כי גם המצב הכלכלי משפיע אבל יחד עם זה, אם נבטל את זה לגמרי התוצאה תהיה "שחייה בהתכתבות".

לגבי התנסות מעשית זה 100% נוכחות, אם לא הגעת אז תגיע ביום אחר לבית הספר. במסלול שאני לומדת אנשים גם לא מנצלים את ה- 20% שמותר להם להיעדר.

את המסלולים של מורות וגננות לגיל הרך וחינוך מיוחד אין באוניברסיטה זה רק במכינות להוראה ובאורנים.

בקשר לסטאז', זה נושא שאני מכיר מעט מאד, קודם כל הבנתי שכל תלמידה צריכה למצוא לבד את המקום שבו היא תעשה סטאז', אבל איך כל עניין הזה מתנהל ואיך הוא משתלב במסלול הלימודי, האם הפיקוח נעשה בשטח?

מדובר ב- 8 עד 10 שעות שבועיות שמוגדרים כשליש משרה.

ואת מלמדת בכיתה בנוכחות המורה?

מלמדים בכיתה לבד, אתה מורה ויש מורה בבית הספר, כשבכל בית ספר זה שונה אבל בבית הספר בו אני לימדתי היה מורה שליווה אותי.

זו כבר לא עבודה מעשית מודרכת אתה מלמד בפועל.

אתה תופס תקן.

אותו מורה עוזר לך עם מערכת השיעורים והוא גם בודק אותך בכיתה כמה פעמים לאורך השנה וכמובן מעביר עליך המלצה. כמובן שיש גם את המנהלת, יש את ההתנהגות הבית ספרית.

כלומר שאתם ממש חלק מצוות בית הספר.

זה מבחן גם מהבחינה המקצועית וגם מהבחינה של ההשתלבות בבית הספר איך אתה מתאקלם, איך אתה מסתדר עם התלמידים, יש פרמטרים שמגיעים ממשרד החינוך, טופס שמגיע למנהל ולאותה מורה, הם צריכים למלא את טופס ההערכה במחצית השנה ובסופה ואחר כך זה נשלח למשרד החינוך, ומשרד החינוך מאשר.

באותם 8-10 שעות את מלמדת את הכיתה כשאתה מורה היחיד שלהם למקצוע הזה? כלומר, אם את נכשלת בסטאז' אז גם אותה כיתה בעצם נכשלת במקצוע?

זה תוך מעקב, אתה לא עושה את זה לבד.

בית הספר שאני לימדתי שזה בית ספר לליקויי למידה הם לוקחים רק בוגרים של אורנים. אמנם לא למדתי חינוך מיוחד אלא היסטוריה ואזרחות ונתנו לי כמורה בשנת הסטאז' הראשונה להגיש לבגרות להיסטוריה ולאזרחות בשלושה חודשים כאשר המורה מלווה. אני רוצה להגיד לך שהתלמידים שם רק מצליחים וכל המורים הם בוגרים של אורנים.

אני רוצה לציין שבשנה הראשונה אנחנו יושבים וצופים וכותבים התרשמויות ולומדים איך באמת לנתח את השיעור מכל הבחינות בין אם התנהגות תלמידים התנהגות מורה ודרך העברת החומר. בשנה שניה ושלישית אנחנו מלמדים בפועל לפחות שיעור אחד בשבוע אם לא יותר.

יש לנו כבר את המעשיות יש לנו מורה שנמצא בתוך הכיתה ובסיום כל שיעור שמלמדים אני למשל יושבת כל שיעור שאני מלמדת עם המורה המנחה שלי ויחד עוברים על השיעור, על הדרך שזה עבר, על התנהגות התלמידים על התגובות שלי ומה אפשר לשפר. אני יושבת פה עם המנחה של הקורס למתודולוגיה שהוא קורס שלם, מתייעצת אתה ומתקשרת אליה ב- 21:00 בערב לשאול אותה איך ללמד את הנושא הזה.

איך אתם כמורות בדרך או בסטאז' ואתם כבר חלק מצוות בית ספר מתרשמות מנושא המשמעת ומהאווירה של בית הספר של האמצעי של המורה להשליט סדר בכיתה.

יש קורס בדיוק לזה, של ניווט כיתה ששם מקבלים את הכלים להתמודדות עם בעיות משמעת.

זה הקורס אבל מה קורה בשטח?

אתה יוצא לשטח כבר עם הכלים לאחר שהתנסית בהם והשתמשת בהם. אתה יודע גם להבחין מה טוב ומה מתאים לכיתה הזו ומה לא מתאים לה לפי ההרכב.

לדעתך, מורה טוב, שיצא ממכללה טובה כמו זו, יש לו את הכלים? המערכת מאפשרת לו להתמודד עם בעיות משמעת?

בהחלט. במידה ובית הספר משתף פעולה ונותן לך את האפשרות ליישם אותם, כאן זה לא רק תלוי בך.

אני לא יודעת אם אני אגיד משהו שונה מפולה אבל אני חושבת שיש בעיה מאד חמורה בבתי ספר בכל מה שקשור באלימות, אני באופן אישי חטפתי יריקה על הכתף ותלמיד שרף לי חולצה באמצע שיעור, זה מסוג הדברים שאתה יכול להיות סופרמן, יכולים לתת לך המון סימולציות והמון דרכים להתמודד אבל אתה אף פעם לא יכול לדעת איזו התנהגות ספציפית תהיה ביתה ואיך תגיב עליה.

אני מאד מסכימה שעם כל הכלים שיש לי כאדם ועם כל הכלים שרכשתי באורנים עדין יש בעיה, אני שמה את הדגש על שיתוף הפעולה המערכתי של בית הספר, על איך בית הספר שם לעצמו את האני מאמין שלו או את דרכי הפעולה שלו כדי להתמודד עם כאלה דברים. לצערי אני נמצאת בבית ספר שקצת קשה לו להתמודד עם זה בגלל שהרכב האוכלוסייה שם יותר בעייתי וזה מקשה עלי להתמודד עם בעיות קשות כאלה.

אני יודעת שלפי ההנחיות שקיבלתי באורנים ולפי הכלים שקבלתי כאן יש מצבים, במיוחד במקרים של אלימות, שצריך להכות בברזל בעודו חם ואסור לעבור על זה על סדר היום. אבל אני נמצאת בבית ספר שכן מעביר את זה לסדר היום, שזה מנוגד לכל דבר הגיוני שלמדתי כאן - - -

כשאת שואלת שאלות, מה משיבים לך? מדוע בבית הספר עוברים על זה לסדר היום.

אין לי תשובה לזה, אבל אני כל יום נמצאת שם ושואלת את זה ואני לא מקבלת תשובות.

יש הבדל בין להתלונן במשטרה כנגד תלמיד אלים לבין לשלוח אותו הביתה או לנקוט בפעולה משמעותית שלטעמי תשפר את תדמית בית הספר.

אני שומעת על הרבה שאומרים, בבית הספר הזה יש המון אלימות, שמעתי על המון מקרי אלימות אז אני לא רושמת את הילד שלי שם. זה לא אומר שאותה אמא הלכה למשטרה וזה פורסם, אלא זה נשמע מהורה להורה ומילד לילד זה עושה את הפרסום שלו ואז מה מעדיפות מנהלות או מנהלי בתי הספר לטאטא את זה מתחת לשטיח ולא לעשות מזה עניין ונגמר הסיפור, לא היה.

יש לי שאלה לסיכום, מהי עמדתכם ביחס להמשך הורדת שכר הלימוד, כי זה דבר שאתם מדברים אתי עליו כל הזמן, ודבר שני, הייתי רוצה שאילנה תתייחס קצת לנושא התשתיות אורנים כי אמרתי דברים טובים על מה שאנחנו עושים אבל היה לכם גם מה לומר לי על התשתיות, אז תסכמי עבור חבריך כיו"ר האגודה.

אני יכול לדבר במקומה, אני יודע מה היא תאמר על זכר הלימוד ועל התשתיות.

לפני שאומר על תשתיות אני רוצה רק להוסיף, רציתי שיהיה גם ייצוג של המגזר הערבי והבדואי שבאורנים הוא חלק מאד גדול כ- 20% בערך והם משתלבים פה בצורה יפה וגם חשוב לציין את זה כי עברנו תקופות קשות ולא נעימות ויחד עם זה, גם מהבחינה הפרסונלית אני לא חושבת שיש מקום אחר, חוץ מהמכללות להוראה, ואני מכירה את אורנים, שייתן להם את ההזדמנות הזו, אם זה בהתחשבות, אם זה בהבנה ואם זה בהתחשבות בקשיי השפה.

ולא הצלחת להביא ייצוג?

המורה לא נתנה לה לצאת משיעור, אז אני מדברת בשמם, אנחנו נותנים להם לפרוח וזה מאד חשוב. בקשר לתשתיות ולבינוי, כמו שראיתם יש לנו ספרייה חדשה מאד יפה, אבל היא קצת לא מסתדרת עם כל הבניינים הישנים והמתיישנים. לפי מה שדווח לנו בתקופה האחרונה, משרד החינוך הולך לקצץ בצורה משמעותית את התקציבים של המכללות להוראה וזה חבל כי זה ישפיע באופן ישיר על כל הדברים היפים שאתם רואים פה ועל כל הסטודנטיות הנחמדות שאספתי כדי שיציגו אתה מסלולים שלהם.

זו תהיה פגיעה משמעותית אם הכיתה לא תהיה מספיק נוחה, כשלא יהיו מספיק מחשבים כשהמדרכות הן לא מדרכות כשאין מספיק חניה, אני חושבת שזה משפיע באופן ישיר על הלמידה. בנוסף, יש רצון לקצץ בשעות לימוד בדידקטיקות ובהתמחויות וזו תהיה פגיעה גדולה כי אם היום מה שמבדיל את המכללות מהאוניברסיטאות זה העניין המשמעותי של ההתנסות האישית, והולכים לקצץ בשעות האלה, אז אני חושבת שזה עוול מאד גדול בראש ובראשונה לתלמידים, כי המורים שיגיעו יהיו מורים פחות מוכשרים.

באשר לשכר לימוד, העמדה של שכר לימוד ברורה, היום המצב הכלכלי מאד קשה, אני פוגשת בתור יו"ר האגודה המון סטודנטים שנאלצים לוותר על לימודיהם, סיפורים שלי קשה באופן אישי להתמודד אתם. כמובן שהמגמה ברורה.

בסופו של דבר, למרות כל המזימות של האוצר, שכר הלימוד ימשיך לרדת בשנה הבאה ב- 3%. בסך הכל 23%.

האם מישהי רוצה להוסיף דבר מה?

יש לנו גם כתובת בדואר האלקטרוני ואתן מוזמנות לפנות אלינו.

יש נקודה נוספת לגבי בתי הספר והמשמעת, יש משהו שהונהג בשנים האחרונות על ידי השרה לימור לבנת שזה שילוב של ילדים עם בעיות, לא ליקויי למידה אלא מעבר לזה, ילדים עם בעיות נפשיות - - -

את מדברת על חוק השילוב.

כן, חוק השילוב. אני חושבת שהחוק הזה עושה עוול לא רק לשאר הכיתה אלא גם לאותו ילד שלא יכול להשתלב במסגרת הזו כי הוא לא מסוגל לשבת באותה צורה הוא לא מסוגל להתרכז באותה צורה ויש שיעורים שלמים שבגלל ילד אחד אי אפשר לעשות שום דבר.

התשובה לזה היא סבוכה, יש את חוק השילוב שאיננו מיושם ופנו לבג"צ שלפני כשבועיים ציווה על המדינה להקצות לזה 120 מיליון ש"ח כל שנה בחמש השנים הבאות. דרך אגב, מה שהדהים אותי לשמוע לפני כיומיים זה שמשרד האוצר ומשרד החינוך פונים לבג"צ ומבקשים דיון נוסף שזה סוג של ערעור על ההחלטה.

אני מכיר גם את הטענות האלה, אני רוצה להאמין שכאשר חוק השילוב יופעל, הוא ייעשה בזהירות, כלומר לא ייקחו את המקרים הקשים ביותר, הרי חלק מהעלויות הגבוהות של יישום החוק זה שצריך יחד עם התלמיד לתת תמיכה מקצועית. אז אם זה יעשה עם התמיכה המקצועית הנכונה, יש לצפות שהכיתה לא תסבול והילד ישתלב נכון.

זה משהו שיכול להיות מתואם עם המכללות, שמורים שמלמדים בכיתות יהיו יותר מוכשרים כדי להתמודד עם הילדים האלה.

תודה רבה לכולכן אם בעוד ארבע שנים תישארו באותה עמדה אז סימן שבאמת הצלחנו. נמשיך לפגישה עם הדיקנים.


פגישה עם דיקני המכללה

נמצא אתנו יו"ר ועדת החינוך, חבר הכנסת אילן שלגי ואנשי צוותו, הזמנתי לכאן שלושה דיקנים, אנשים בעלי תפקידים, ד"ר מיכל גולן המרכזת את כל החטיבה עוסקת בהכשרה לגילאים הצעירים, גן בית ספר יסודי, חינוך מיוחד לגילאים הצעירים ואומנויות. נמצא עמנו גיא צפוני שיספר על כל נושא העיסוק הבלתי פורמלי של אורנים, הקשר של אומנים לקהילה, לחברה והזהות היהודית.

נמצא אתנו גם ביני תלמי, דיקן הסטודנטים, משום שהסטודנטים הפתיעו אותי, ושאל אותי מישהו האם שילמנו להם בסוף והתשובה היא לא. גודל המעמד מנע מהן להגיד את הדברים שהם אומרים בפורום של שכר לימוד על המצוקה הכללית ועל התשתיות. עם יתר הדברים אני מסכים אתם, אז ביני ייתן תמונה קצת פחות ורודה על הקשיים שיש לנו פה בתחומים הכלכליים. מיכל בבקשה.

הבנתי שמלאכתי נעשתה על ידי הסטודנטיות בצורה טובה ואני אשתדל לא לקלקל. בגילאים הצעירים, הציר המרכזי שאנחנו מסתכלים עליו זה המחנך, הכשרת המחנך שזו מגמה שקצת מתנגדת למגמות הרווחות היום שצריך להכשיר לגילאים הצעירים מחנך מקצועי, אנחנו חושבים שמחנך שנכנס לכיתה נכנס לחנך ילד שלם, כיתה שלמה, ולעבוד במערכת שלמה, דבר כזה לא ניתן ללמוד בהתכתבות וגם לא כשהולכים לשיעור אחד, לכן הסטודנטים שלנו מבלים הרבה מאד בבית הספר.

אנחנו עושים כל הזמן את החיבור האמיץ בין הפרקטיקה לבין התיאוריה. אנחנו צריכים הרבה מאד דגמים לשיתוף פעולה עם בתי הספר והגענו למצב היום, ויאיר יעיד, שבתי הספר נלחמים עלינו משום שבתי הספר מרגישים היום שלא רק שאנחנו יוצאים מאד נשכרים ולומדים אותם, אלא שהם מאד נשכרים מהמגע אתנו.

רק היום קיימנו פה ישיבה של מנהלות בתי ספר, שאם אני אקח את זה על הרצף שהסטודנטים שלנו הם מורים בפועל, מלמדים בכיתות והתלמידים ובית הספר מרוויחים מזה, אבל גם אנחנו מרוויחים, כי מורות ומנהלות של בית הספר באות ללמד את התלמידים שלנו פה בתוך המכללה ויש לנו הרבה דגמים, אבל מפאת הקיצור שאני נדרשת לו אני לא ארחיב בזה.

אנחנו בשנים האחרונות גם הוספנו בתכנית התייחסות ליישום החוק של החינוך המיוחד. הוספנו בתוך התכנית הרבה נושאים בתוך השילוב ובכלל הנושא של ניווט כיתה שהמנהלות אומרות לנו מאד חזק, דרך אגב , אני חושבת שהוועדה צריכה לשמוע גם מנהלות ומנהלים של בית הספר.

אנחנו שומעים כל הזמן, אנחנו נמצאים בשטח ומסיירים הרבה מאד. רק שבמכללה למורים זו הפעם הראשונה שהגענו.

המנהלים של בית הספר אומרים לנו וזה עולה ממגע הדוק אתם שמה שהם רוצים מאתנו זה בראש ובראשונה מורה שיהיה מחנך עם תפיסת עולם, אבל גם עם יכולת של הובלת כיתה. כי אם לא תהיה לו יכולת של הובלת כיתה אז אין שום סיכוי שהוא יצליח היום ללמד את הנושאים שהוא צריך ללמד אותם. זה דבר שאנחנו מאד שמים עליו את הדגש.

על בעיות שיש לנו, גם בסטאז' יש לנו בעיה לא פשוטה, סטאז' זו שנת ההתמחות של מקומות השמה של תלמידים שלנו בעיקר בגיל הרך שהמערכות של הגיל הרך, למרות שכבר מונחות על שולחן הכנסת הרבה שנים, עדיין הפיקוח לא נמצא שם, וחלק גדול מהמערכות אינן מוכרות באופן רשמי.

התלמידים שלנו, שאנחנו כבר שנים רואים לעצמנו אפשרות להכשיר מחנכים לגילאים הצעירים מאד, אני מדברת מאפס עד שלוש וכמובן משלוש עד שש. המקומות שהם נכנסים לעבוד היום הם לא מוכרים שלא לדבר על המצב של החינוך הזה שהוא בהחלט דורש עוד הרבה - - -

אם תוכלי קצת לפרט בנושא הזה של המקומות שאינם מוכרים, לאו דווקא כרגע, אלא אם תוכלי להעביר לי חומר בכתב אני אודה לך.

אני ארשום לפני. אם אני מדברת על תוספות לתכנית הלימודים שבוודאי אתם מכירים אותה, ויש פה מישהו שיכול לייצג אותה לא פחות טוב ממני, אבל אחד הדברים החשובים לנו לא פחות זה הפעילות הבלתי פורמלית ואנחנו כל שנה מפסיקים את הלימודים למשך שבוע ימים כדי להפגיש את התלמידים שלנו גם עם סוגיות של חינוך וחברה שאינן נכללות בתוך תכנית הלימודים.

כמו למשל מעמד המורה, השפעת המצב הכלכלי על מה שקורה במערכת החינוך, זרמים שונים בתוך מערכת החינוך, הנושא של אכפתיות של האזרח כלפי החברה בה הוא חי, ועוד נושאים שאנחנו מייחסים להם חשיבות רבה ואנחנו מקדישים לזה זמן ומשאבים.

זה קורה שבוע בשנה?

שבוע בשנה בו מפסיקים את הלימודים ועושים ימים שלמים מרוכזים לכל התלמידים כדי שיעסקו גם בדברים שהם מעבר לתכנית הלימודים הפורמלית. דבר נוסף שחשוב לנו ושאנחנו רואים שהוא נחוץ יותר ויותר זה משאבים להנחיה אישית מחוץ לתכנית הלימודים, אז ראיתם את הספרייה הגדולה, שהיא משאב המרכזי אבל אנחנו מקצים לזה גם משאבים אנושיים.

זאת אומרת שיש לנו מרכז מאד רציני שהוא מרכז תומך בכל סטודנט שצריך לתרגם לימוד עיוני, אחר כך לעשייה בכיתה ומכיוון שזו אחריות מאד גדולה ללכת ולהנחות כיתה או גן, אז יש לנו מקום שמסייע להם, מקום מאד מבוקש, מסייע בתרגום של כל החומר הנלמד לתכניות לימודים.

זה פחות או יותר מה שחשבתי שנכון להדגיש. אולי אני רק אוסיף שעשינו סקר של שביעות רצון כי הייתה לנו הרבה התלבטות ושאלות לגבי המרכיב הזה של העבודה המעשית שהוא כל כך כבד אצלנו, גם בכסף, ובדרך כלל סטודנטים בפועל לא כל כך מרוצים מלימודיהם והם בעיקר יודעים לקטר, והייתה שביעות רצון מרשימה מהמרכיב הזה ומהחשיבות שלו להכשרה. אני חושבת שזה גם משהו שמאד מייחד את ההכשרה שלנו.

אנקדוטה קטנה לסיום, הסטאז'ריות שלנו נמצאות בבתי ספר יחד עם סטודנטים מהאוניברסיטה ויש לנו סטודנטית לחינוך מיוחד שבאה אלי היום לכיתה ואמרה לי שבאה סטודנטית מהאוניברסיטה שהייתה צריכה לעבוד עם הילד שהיא קבלה ללמד והיא הייתה אובדת עצות וביקשה שהיא תגיד לה מה לעשות, היא שאלה אותה, מה אתם לא לומדים את זה?

השאלה היא האם זה משום שלא מלמדים או שאין חובת נוכחות.

לא מלמדים, למשל אצלנו לסטודנט של החינוך המיוחד יש הרבה מאד שעות פרקטיקה מונחות על ידי הדרכה, המקום שלנו בסופרוויז'ן לתלמידים הוא מאד מרכזי ועושים את זה הרבה מאד עד שמקבלים ילד לאחריות בלעדית. את זה הם לא מקבלים בכלל שם, הם צריכים להצהיר על שעות שהם היו, אבל אף אחד לא נמצא שם להדריך אותם בזה.

בהכשרה של גננות יש לכם גם גננים, זו הכשרה לגילאי 3 עד 6 או שזו גם הכשרה לכיתות הנמוכות של ביתה ספר.

המסלול מחולק לשלושה נתיבים. כולם לומדים 3 עד 6, אחר כך יש נתיב אחד שמתמחה בחינוך מיוחד, נתיב גילאי שמתמחה בלידה עד 3 ונכנסים למערכות של הגיל הרך, ונתיב שמתמחה בכיתות א' ו- ב' בנוסף לגן. כי התפיסה שלנו היא לידה עד 8 זו חטיבת גיל אחת מבחינה פסיכולוגית והיינו רוצים שבמערכות החינוך יהיו הרבה דברים משותפים. הם באים לשדה ומקבלים קצת שטח כי זו לא המציאות אבל עדיין אנחנו מחזיקים בתפיסה הזו כי אנחנו חושבים שכך זה צריך להיות.

אני מבין שהמשימה שלי היא לדבר על אורנים מהצד הלא אקדמי שלה. חשבתי בדרך הנה שבהרבה מאד מובנים לראות את אורנים כבית של עשייה חינוכית במובן הרחב, לא רק במובן של הכשרת המורים והצד האקדמי שלה, ואני יכול להדגים דרך הביוגרפיה שלי. מגיל 24 אני נמצא פה באורנים באופן רצוף, 18 שנה כבר. גם למדתי כאן והגעתי הנה לא דווקא בשביל לימודים ולא בשביל הוראה בתקופה שהייתי היו מכונים לציונים שעשו את הסמינרים.

שלוש שנים ניהלתי את המכונים האלה אחרי זה הקמנו את המדרשה, שאני עוד אגיד עליה כמה מילים, ובחמש השנים האחרונות אני מנהל את שדמות, במגע כל הזמן עם כל התאריכים הכלליים ששמעתם ואני חושב שבהרבה מאד מובנים אני מעיד על לא מעט אנשים שכל העיצוב החינוכי שלהם נעשה בתוך הבית הזה, גם במגע עם החוץ וגם במגע בפנים, כמעט כאורח חיים או כמפעל חיים.

בעניין הזה אורנים היא מאד מיוחדת ונוצרו עם השנים תשתיות מאד מיוחדות שבמה שאני אציג עוד רגע צריך להבין את הקונטקסט, זה לא דבר שקורה ביום, אלה נכסים של שנים, מבנים לצד העשייה של הכשרת המורים.

התחום הקהילתי באורנים, לפחות בחמש שנים שאני יכול להעיד עליהם כמנהל שדמות נפגשתי בשני ממדים מאד חשובים. האחד, היכולת של המכללה באמת להכיר בצורך שלה להיות בקשר עם השדה, לא רק בית חינוכי אלא גם מאיפה הסטודנט מגיע ולאן הוא חוזר לא רק בהקשר של בית הספר.

לא פחות חשוב זה בעצם מה המנהיגות הקהילתית פה בצפון בפריפריה משדרת. אני נמצא בחמש השנים האחרונות במגע מאד אינטנסיבי עם ראשי רשויות עם ראשי מועצות אזוריות, ראשי ועדים של ישובים שהתחושה הכללית שכולם מבטאים היא תחושה מאד חריפה של נטישה.

נטישה בכל הממדים, בניהם יש שאומרים, ואני מצטט ראש מועצה אזורית כאן שאין דרך, אני בכלל לא יודע לאן אני אמור להוביל את הדבר הזה. אני עובד עם מספר ממשלות אני לא יודע עם מי ואני לא יודע לאן. בעניין המשאבים על אחת כמה וכמה זה ברור, המדינה יוצאת מנקודות שהייתה אתמול אחראית עליהם אני נשאר ואני נמצא ביום יום במגע עם התושבים, הם לא מגיעים למשרדים בירושלים, הם באים אלי כרשות מקומית ואין לי תשובות. לא בצד של המשאבים ולא בצד המקצועי.

בהקשר של החינוך למשל הדוגמא היא שהמדינה העבירה משאבים, התפקיד של הרשות היה לעשות את התשתיות לא לתת את הפדגוגיה, זה הפיקוח של המדינה שהיה אחראי וכך גם בתחום חברתי סוציאלי וכן הלאה.

המקום שזה פוגש אותנו הוא המקום בו אנחנו מציעים לקהילות בצפון לפתח את התחום הזה. אנחנו משתמשים בידע שקיים בתוך אורנים לעגן אותו להתערבויות בתוך הישובים בצפון כדי לפתח מה שאנחנו קוראים בינוי וקהילה. שהדבר שעליו אנחנו עובדים עם ראשי הרשויות זה על התפיסה שהמשאב הכמעט האחרון הזמין קיים אצלנו. מאחר ומשאבים כספיים אי אפשר לגרד מכאן או משם, מה שיש זה את הסיפור הזה.

בתחום הזה בהרבה מאד שדות אנחנו פועלים כמעט בלי שדה שאפשר לחשוב עליו חוץ מהכשרת המורים ובתחום הביטחוני והכלכלי. כל הנושאים של קשרי תפוצות, כל הנושא של התחדשות הקהילה עם המשמעויות של מה שזה אומר, הפעולה של מנהיגות נוער והתנדבות נוער ולכל המערך הזה בנינו גם בתוך הקמפוס מערך של הכשרה השתלמות ולימודי המשך.

היום אנחנו עובדים במספר ישובים בתהליך הוליסטי שראש הרשות הוא המזמין שלו, עם צוות רב תחומי שמגיע לישוב, מכשיר את כל מנהלי המחלקות של הרשות המקומית ומיד מקים קבוצות תושבים שמתחילות תהליך קהילתי שבצד הפעולה יתקיים ארגון גג של מתנדבים שמנהל חלק מתכנית הקהילתית של הישוב, לצד הרשות המקומית.

שמואל אבואב, כראש המועצה המקומית בטבעון היה הסנונית הראשונה שהזמין את זה דווקא כקהילה חזקה.

הוא היה יו"ר ועדת החינוך.

ובעקבות ההצלחה של טבעון - - -

מה אתם נותנים לקהילה? אתם מדריכים את האנשים להיות עובדים סוציאליים לעת מצוא? במה הערך המוסף האקדמי והערכי שלכם על מה שממילא הרשות המקומית אמורה לדעת לעשות?

ניקח לדוגמא את יוקנעם על מנת לעשות את הדברים מוחשיים. ביוקנעם הקימו ארבע קבוצות תושבים שמסתבר שאפשר לאסוף בכל אחד מארבעת השדות שאני תכף אציג אותם, המומחיות של חלק מהתושבים לפעמים גדולה משל מנהלי המחלקות, רק שכל ההון האנושי שלהם מופנה לכל אזור הצפון רק לא לביתם.

אז קמה קבוצה שעוסקת בנושא של חינוך, שנמצאים שם אנשים שחלקם מפקחים במערכת החינוך וחלקם מורים, לא במערכת המקומית ולא עובדי המקום. לקבוצה אחת קוראים רשתות ביטחון מאנשי משטרה בדימוס עד עובדות סוציאליות ופסיכולוגיות המתגוררות במקום. קבוצה שלישית נקראת תרבות בונה קהילה, סביב המתנ"ס, אנשים שבאים מתחום האמנות מתחום התרבות מתחום היהדות.

אתה מפעיל את האנשים כמתנדבים?

קמות ארבע קבוצות, כמו במקרה של יוקנעם שבאמת יוצאות לציבור אחרי תקופת לימודים שאנחנו מכשירים אותם, הן יוצאות לציבור ומזמינות מהציבור הצעות לתכניות קהילתיות. מקימים קרן קהילה שהיא קרן של רעיונות והקרן הזו היא קבוצות תושבים שמתארגנות כקבוצות של פרוייקטים קהילתיים שהם בהכרח לא יהיו אף פעם תחת המנדט של המועצה, ואנחנו מדגישים את זה.

כלומר לא יהיה מצב בו אנחנו נשתף פעולה עם זה שהמערכת הפורמלית יוצאת ולוקחת לחינוך ותושבים עושים את זה באופן וולנטרי אלא זה תמיד יהיה כתוספת למה שהם עושים. אם אני אתן דוגמא, קבוצה של אנשים באמצע הקריירה פלוס, החליט שכל אחד מהם לוקח, בנוסף לשעות בית הספר, בכל שני וחמישי, כיתה מהכיתות הקשות ביותר ועובד אתם במשך כל השנה שעה שבועית כולל טיולים והכל בהתארגנות קהילתית כתוספת למה שבית הספר עושה, זה אף פעם לא יכול להיות מצב שזה יהיה במקום שעה שצוות המורים ילכו לישיבה כלשהי. זה תמיד בנוסף.

בתחומים של התרבות יש גם קבוצה של אנשים שפועלים ויש אין סוף רעיונות לתחומים שבהם הקהילה בעצם פועלת.

למה ראש רשות טוב מוצלח צריך אותך בשביל זה?

אין לו בכלל מושג איך להתחיל עם זה. הוא חש מאד את התסכול ואת חוסר היכולת לנוע. כשהוא נפגש עם המודל ובעניין הזה צדק שמואל אבואב שאמר שתיאוריות הם לא מבינים אבל כשהם רואים שזה עובד, ועובד מאד חזק בטבעון, אז כולם מבקשים. מה שהוא צריך שקודם כל תהיה לו המנהיגות הפורמלית שלו. מנהלי מחלקות לא רוצים לעבוד עם תושבים, הם רוצים לתת שירות, להיות מוגנים אחרי השולחן ולשתף תושבים הם לא מוכנים. אז השלב הראשון הקשה והמסובך ביותר המקצועי ביותר מבחינתנו הוא לעשות אתה ההכשרה למנהלי המחלקות והאגפים.

הדבר הזה הוא להציע לתושבים בעלי יכולות , לא פנסיונרים ונערים שלהם שהם קהל היעד של ההתנדבות הרגילה בישראל, התנדבות של אנשים באמצע הקריירה שאם הם לא ירגישו שהם נמצאים במקום שבו הוא מעצב מדיניות ולא רק שולח את הספסל במקום איזשהו עובד של הרשות, אלא הוא יכול לתכנן, הוא יכול לגייס כספים, הוא יכול להיות בעמדה מובילה כמו שהקהילה היהודית בחו"ל מנוהלת.

אם אנחנו לא יודעים לספק את זה הם ילכו, הם לא יישארו שם, אם הם ירגישו שעובדים עליהם בעיניים, שהם כוח אדם זול הם לא יעשו את זה. פה היכולת לבנות מבנים כולל הדרכות. בדרך כלל זה יבוא בו בזמן עם קשר עם קהילה בחו"ל, בעקבות שותפויות 2000 למיניהן, אז יוקנעם זה עם סנט-לואיס אטלנטה ועמק יזרעאל מגדל העמק ונצרת עלית זה עם דטרויט מישיגן, בית שאן זה קליבלנד, חצור זה עם פאלם-ביץ' וכדומה. אז כל הנושא של קשרי ישראל תפוצות הוא רכיב מאד משמעותי בתוך הסיפור הזה.

התנדבות הנוער זה סיפור בפני עצמו. יחד עם כל הפעולה הזו מתקיים בקמפוס גם מערכת של הכשרות מאד מרכזית וגם פעולות כמו המכינה הקדם צבאית כבר שנה שישית שבעצם קבוצה מאד איכותית מסיימת יב' דוחים לשנה את השירות הצבאי, מגיעים לכאן בבוקר, מקיימים למידה רוחנית אינטלקטואלית ערכית ואחר הצהרים עושים עבודה קהילתית.

תכנית מפוארת שהבנים הולכים בדרך כלל כקבוצה לגבעתי, הדבר הבזוי ביותר זה ללכת לאחת הסיירות כי הם רוצים להיות איפה שנמצא עם ישראל, זו המחויבות שהם לוקחים על עצמם. הבנות הולכות לחינוך וכשהסנוניות הראשונות מתחילות להשתחרר הם חוזרים הנה. היום יש פה קבוצה שהם גם סטודנטים מאורנים וגם עובדים ביוקנעם ואלה דברים מדהימים.

תמונת המראה מתוך המחויבות לא להישאר רק עם האוכלוסייה הזו, זה בעצם פרוייקט תנופה שהנוער שנמצא היום בסיכון בעירות סביבנו. בעצם הגענו לשם כי באנו לגייס חברה טובים למכינות ואמרו לנו, חברים יקרים, אם אתם לא נותנים מענה לאלה, אנחנו לא נדבר אתכם.

אלו בעצם חברה ממש בסיכון, אנחנו מוציאים אותם מהבתים שמים אותם בפנימיות נוער. בבוקר הם לומדים לימודים מאד ייחודיים, להגיע לבגרות ולהצליח בפעם הראשונה בחיים שלהם,אחר הצהרים הם עובדים בפנימיית הנוער ברמת הדסה וניר העמק כמדריכים. פעם ראשונה שמישהו בכלל חושבים שהם יכולים לתת משהו, וזה בעצם כוח מניע וההעצמה הכי חזקה שהם מוציאים מעצמם.

תכניות של בתי סטודנטים ועוד אין ספור תכניות שאנחנו יכולים לראות פה על הנייר. הסכום הוא סיכום כל האנשים. אני כל פעם עורך את הניירות מחדש ואני נדהם בעצמי, זה סיכום המספרים שיש בכל אחד מאגפי הפעולה.

אני אשמח לשמוע ממך קצת על היחידה של לימודי העם היהודי.

המחלקה לחינוך של הסוכנות היהודית, הופמן וחסיה ישראלי, במשך מספר רב של שנים נמצאים בקשר עם היחידה שלנו כאן שעוסקת בנושא של הכשרת מחנכים, השתלמויות מחנכים ובעקבות תהליכים אסטרטגיים אצלם הם ביקשו, או אולי שכחו אם זה מתבטא בכסף, הם מבינים שהסוכנות צריכה להיות גוף שמייצר לנושאים השונים ולא יכול לבצע בעצמו ובעצם הכירו באיכות שנוצרה ב- 15 הנה האחרונים פה ואמרו שאתם תעשו את מה שהמחלקה לחינוך עושה בירושלים כאן בצפון בקשר עם האוכלוסיות.

היא חילקה בנינו לבין בר-אילן, אנחנו עוסקים בחינוך הבלתי פורמלי ובר-אילן הולכים על הפורמלי למחנכים בתפוצות. בעצם היא אומרת נפסיק לדבר על עבודה עם התפוצות בואו נביא תפיסה של עם יהודי שמערכת חינוכית בארץ ובתפוצות עובדת תחת אותה שפה בחינוך היהודי.

אני יכול להבין איך אתה משתלב בזה אבל איך בר-אילן משתלבת בזה?

שבר-אילן יסבירו אבל זה מה שהם עושים.

ברשויות המקומיות מוכנים לשמוע מכם על יהדות פלורליסטית.

זה תלוי. קודם כל יש טרנד מסוים שקשור הרבה באורנים מלפני 15 שנה כבר. אורנים נתפסת כמקום שמייצר תפיסה יהודית פלורליסטית לציבור החילוני, לא לוחמני אלא משהו שמבקש למצוא את המקום הרלוונטי לבן אדם ולאו דווקא ללכת לשאלה של הפרדת שלטון דת ומדינה. על אף שזה קיים גם, יש גם קצת להכעיס ויש גם קצת חתונות אלטרנטיביות ויש גם דברים מהסוג הזה אבל בגדול לא זה העניין.

המדרשה באורנים, שהיא היחידה שעוסקת בנושא של התחדשות החיים, כחלק מהעשייה הבלתי פורמלית הזו היא אחד הגופים המרכזיים בארץ בתחום הזה עם הישגים גדולים כבר שנים והיא כבר עוסקת בזה עוד לפני שזה היה טרנד ופה בצפון אין כמעט ישוב שאין בו איזה בית מדרש, קהילה לומדת, סמינר בר- מצווה, קבוצת הורים, אין. זה לא רק במשגב שזה מקום שקל לעשות את זה שם, כמו בשאר הישובים הקהילתיים שהם של יוצאי קיבוץ למיניהם שמחפשים בחזרה את אחד הקיבוצים, אלא מדובר בנצרת עלית במגדל העמק בעפולה בבית שאן וביוקנעם.

יש את אברמ'לה יריב שפנה אלינו מעפולה להכניס את כל הנושא של מעורבות ובינוי קהילה. אחרי טבעון שהיה "טקסט קייס" גם בשביל לשכנע את עצמנו. עפולה רוצה עכשיו את המעורבות הזו בשביל לעשות סדר, אנחנו לא יודעים מה לעשות מעבר לסדר יום הרגיל של ראש עיר או ראש מועצה טוב ככל שיהיה. הוא יודע שהחינוך זה טרנד, אם הוא לא מראה הישגים בחינוך התושבים לא יקבלו את זה.

יש דברים שהוא יודע לעשות, איך לקחת את האוכלוסייה שיש לה פוטנציאל והיא מעונינת לעזור ולהיות מעורבת אבל לא מעורבת באופוזיציה בלתי פוסקת לעירייה אלא במעורבות אזרחית חיובית. את הכלים הבסיסיים לזה הם מקבלים ואחר כך צריך לדחוף את זה. אנחנו לא נשארים שם שנים, אנחנו באים, מריצים את הפרוייקט רואים שהוא מתחיל לעבוד ועוברים הלאה.

בנושא קשרי ישראל תפוצות, אחד הדברים שמתפתח עכשיו, התבקשנו על ידי הסוכנות שיש לה מחנות קיץ בארצות הברית, ואנחנו מכשירים לזה מדריכים, התבקשנו לעשות חלופה להכשרה של הסוכנות, לשלוח סטודנטים מאורנים ולראות מה היתרון או החיסרון של סטודנט שכבר לומד חינוך ומתחיל לקבל את הטכניקות של חינוך, איך הם משתלבים במחנות הקיץ.

הם מקבלים אצלנו הכנה מסודרת לעניין, שלחנו השנה תשעה, לא חשבתי שאני אעלה את זה אבל יש לי את התשובות של מנהלי מחנות הקיץ, הם כותבים, מעכשיו רק אורנים ולשנה הבאה תשלח לי 20. אז אחרי שעשינו את זה ואחרי שכל הדבר הטוב הזה קרה, נגמרו לסוכנות התקציבים, כמו גם למשרד החינוך, אנחנו נמשיך עם זה כנראה גם בלי הסוכנות, נשתדל למצוא תקציבים מתורמים.

הנה לך דוגמא של פרוייקט שהתחילו אותו, הוא יצא לדרך, אנחנו נמשיך אותו כנראה כמעט בכל מחיר, כי אנחנו משלבים את זה גם בתוך המערכת האקדמית, הכנה של אנשים שיהיו גם מורים לתקופה קצובה בחו"ל ופתרון חלקי לעניין ההתבוללות ובעיקר מכניס חזרה את השפה העברית. חגים ונוהגים ישראלים מתוך מערכת התפוצות, לא ידענו באיזה ואקום אנחנו נתקלים ומה תהיה עוצמת השאיבה. שוב, הבעיות יהיו בסופו של דבר בעיות תקציביות, לא בעיות של יכולות של אורנים.

אחרון המדברים הוא כבוד דיקן הסטודנטים. הסטודנטיות היום היו כאילו עברו אצלך תדריך במרתפי השב"כ.

אפשר לדבר הרבה על מצב הסטודנטים בכלל ועל מצב הסטודנטים במכללות או במכללה כמו באורנים שהיא מכללה שעוסקת באנשי העלית, יוקנעם עלית, נצרת עלית, מגדל העמק עלית... איך המכללה מהבחינה הזו של אנשים שבאים אליה מהפריפריה, לפי התחושות שלי ואני האיש שנפגש עם הסטודנטים בעניינים הכלכליים האלה, מגיעים למצב שיהיה מאד קשה לאנשים ללמוד גם במכללה מהסוג הזה.

התמונה מאד פשוטה, כל המקורות הכספיים שישנם לתמיכה בסטודנטים הולכים ומצטמצמים, אם זה משרד החינוך באופן גס ובאופן קשה, אם זה כל מיני קרנות למיניהם שתומכות , אני לא יודע כמה אתם מכירים, אבל כולן מורידות החל מקרן וולף המפורסמת שגם היא הורידה לנו בשליש ומשרד החינוך וקרן גרוס ופר"ח וכל מי שישנו הולך ומצטמצם כי המשאבים שלו מצטמצמים ובוודאי אלה שקרובים למשרדי הממשלה.

מצד שני, לסטודנט הצרכים נעשים יותר קשים ותופסים ציבור יותר ויותר רחב . כאלה שהתחילו את השנה הראשונה והשניה ראו שאין בעיה, הבית בסדר אנחנו יכולים ללמוד בשקט אפילו לא באים לבקש מלגה ומגיע הרגע בו הם מוצאים את עצמם עם הורים מפוטרים מחוסרי עבודה ועם כל הצרות שכולם מכירים.

מהבחינה הזו יאיר מציע מעט מידי זמן כדי להבהיר את העניין אני יכול לתמצת את זה ולהגיד שכמו שזה נראה כרגע מנקודת הראות שלי במכללת אורנים, שאני חושב שהיא לא היחידה, אנחנו הולכים בקצב מאד מהיר ומתקרבים למצב שבו החינוך המכללתי והאוניברסיטאי יהיה חינוך לעשירים בלבד.

אם זה טוב או רע זו שאלה איך מתייחסים לזה שהחינוך יהיה לעשירים בלבד, את דעתי אני יכול להביא אבל זה לא המקום. על כל פנים זו התמונה נכון לעכשיו, הסטודנטים לא מסוגלים לשלם שכר לימוד, אורנים לא תחזיק מעמד עם היכולת ללכת לקראת כל הסטודנט, מה שהיא עושה בשיניים, זה מתחיל להיות יותר מידי על פחות מידי משאבים ולכן העסק הזה הולך ומתמסמס.

אני רוצה לסכם את הקטע הזה ולהגיד לך שלפי דעתי ועדת חינוך של הכנסת תעשה טוב אם היא תזמין סטודנטים לא רק לשמוע את הנציגים של הסטודנטים, שהם לכאורה אינטרסנטים אלא באמת לשמוע גם באיזה סיטואציות כלכליות נמצא סטודנט שרוצה ללמוד במדינת ישראל.

זה רעיון טוב.

ביקשתי להיות אחרון כי אני בכל זאת רוצה להגיד משהו אחר.

כמה סטודנטים יש לך בפר"ח השנה?

בפר"ח יהיו בסביבות 500.

כמה היו?

קרוב ל- 600.

כלומר הסל הכללי התכווץ כי המדינה מכניסה לזה פחות ואז לכל אחת מהמכללות - - -

יש גם יותר מועמדים לפר"ח.

דווקא בגלל המצב הכלכלי הקשה אז הסטודנטים של פר"ח גם יותר נחוצים בשטח.

מדברים כל הזמן על האווירה הסטודנטיאלית, יש מהפכות באוניברסיטאות, יש חיים אוניברסיטאיים, אין כבר דבר כזה, אנשים גומרים ללמוד ועפים מפה לחפש עבודה, שמרטפות, חנות מכולת שמוכנה להעסיק אותם, מישהו שצריך מוקדן ללילה. תבוא הנה בשעות אחר הצברים תראה איך כל האנשים בורחים לחפש עובדה כדי לגמור איכשהו את החודש.

היות ואתם דורשים פה נוכחות גבוהה בשיעורים אז אתם מוצאים את הסטודנטים יותר עייפים?

גם.

ברשותך, כדי שתבין את חומרת המצב, מיכל מכירה את הסיפור, יש פה סטודנטית שבמעבר משנה ב' לשנה ג' הפסיקו את לימודיה משום שהיה ספק ממה היא בדיוק סובלת אבל מדבר אחד לא היה ספק שהיא לא במצב לימודים. הזמנתי אותה לשיחה כדי לשמוע לפני נפרדים מה בדיוק הסיפור, והיא אומרת לי שזו פרנסה.

הוריה נפרדו בנסיבות שונות בגיל 16 , אותה זרקו מהבית והיא התגלגלה ברחובות. זו ילדה עם פוטנציאל אדיר. כרגע היא גרה פה באיזשהו מקום, היא סטודנטית לאמנות. אין מי שישלם את לימודיה אז במשך שנתיים, תראה לאן זה מגיע, היא עבדה, ואני אקרא לזה בשפה עדינה, כנערת חימום במועדון לילה. כשזה הגיע אלי, אמרתי לה שאני מבין את המצוקה אבל אם היא תמשיך להיות נערת חינוך במועדון לילה אז כנראה מורה היא לא תהיה. תחדלי מזה מיד וננסה לטפל ולעזור מה שאפשר.

היא עכשיו בשנה ג', אחרי שהפסיקה סוף כל סוף להיות נערת חימום במועדון לילה, היא מצאה עבודה חדשה, קצת יותר מתקבלת על הדעת. אבל זו לא בחורה שרוצה להיות נערת חימום זו המציאות שמה אותה שם, זו תדמית מרוסקת ואין סוף בעיות, סוף כל סוף עבודה אחרת והיה שינוי כללי ושינוי באיכות עם מה שקורה אתה בלימודים. אלה מצוקות איומות.

אני רוצה להגיד משהו קצת אחר כדי לעשות לכם את היום קצת יותר נחמד. אני בא מקיבוץ חקלאי ובמשמר העמק, זה המקום ממנו אני בא, יש שתי רפתות רפת אחת לחלב שנקראת רפת א' ורפת אחת לבקר לבשר שנקראת רפת ב' והפרות מאד דומות רק האנשים בדיוק הפוך. אני הייתי מרפת ב' של הבקר לבשר.

המצב הוא כזה, ברפת א' של החלב צריכים להעמיס חבילות קש כדי לרפד וברפת ב' של הבקר צריכים לקחת חבילות קש כדי להאכיל את העגלות. לוקחים טרקטור עם עגלה ענקית שטוחה לגמרי בלי קירות ובאים למתבן. הבעיה הראשונה זה להיכנס רברס, אם אתה עם עגלה עם שני גלגלים זה יותר קל אבל אם יש עגלה יותר כבדה ויש לה ארבעה גלגלים אז להיכנס רברס זה סיפור גדול יותר אבל מי שלא ייכנס רברס בהתחלה אחר כך יצטרך לצאת רברס כשהוא יוצא לשטח לכן עדיף להיכנס רברס בהתחלה ואז אתה יוצא קדימה והכל פתוח לפניך.

באים שני אנשים, מכניסים את העגלה ברברס איש אחד הולך למתבן ואיש אחד עומד על העגלה. זה שהולך למתבן זורק את החבילות מהמתבן לעגלה. האיש הזה כדאי שיהיה איש גדול, בריון, כי יש לו הרבה חבילות, כל המתבן מלא חבילות, דיסיפלינות וכל מיני דברים שהוא יודע לזרוק על העגלה. הבעיה היא שבינתיים צריך להיות מישהו על העגלה כדי שיסדר את החבילות כי הבעיה של לזרוק את החבילות היא בעיה קטנה, הבעיה הגדולה היא איך מסדרים את העגלה ככה שהעגלה לא תתפרק כי אתה יוצא עם ערמה גדולה של חבילות ואתה צריך לנסוע עד לעגלות אז צריך לסדר אותה.

האיש המקצועי הוא זה שעומד על העגלה, הוא מסדר את החבילות. הוא צריך לדעת לסדר אותם צמוד, לסדר את הבסיס והוא צריך לדעת לחבר את החבילות, את כל הדיסיפלינות, לקשור אותם, להעביר אותם ככה שהם יוכלו להיות אחת עם השניה. זו עבודה שחייבת להיות במקביל כי אם אתה רק זורק אחר כך כבר לא תוכל לסדר את העגלה שהיא עמוסה בחבילות זרוקות, זה חייב להיות במקביל.

איש המקצוע הוא זה שמסדר ומרים את החבילות עד שהעגלה הזו מלאה. יש שתי גרסאות אחרי שגומרים לסדר את העגלה, הגרסה של רפת א' אומרת, שזה שבנה את העגלה הוא זה שיושב על העגלה למעלה וזה שזרק את החבילות הוא זה שנוהג בטרקטור, למה? כי אם העגלה תתפרק אז זה שבנה אותה הוא שאשם, שייפול יחד אתם. החברה של רפת ב', של הבקר לבשר אומרים, זה שבנה הוא זה שינהג, כדי שלא יגיד אם העגלה תתפרק שזה בגלל הנהג.

מה שאני רוצה להגיד שאנחנו כבר בתחושה שבטרקטור הזה אנחנו לא נוהגים, אבל אנחנו מאד בתחושה שאנחנו רוצים לבנות את העגלה ושאנחנו רוצים להיות שותפים לבנייה של העגלה הזו גם מהצד של המתבן ובעיקר מהצד של אלה שמחברים וקושרים ועושים את החיבורים הנכונים ואנחנו יודעים שני דברים, דבר אחד, שאנחנו יושבים על העגלה הזו לאן שהיא לא תיסע ושלא תהיה ברירה, וגם אתם וכל עם ישראל יושבים על העגלה הזו. היינו רוצים שהיא תגיע לאיזשהו מקום אז היא צריכה להיות בנויה נכון, צריכה להיות בנויה טוב, היא צריכה גם נהג טוב ובעיקר להיות בנויה טוב. ואני מאחל יחד אתכם שהיא תצליח לצאת.

אני חושב שאנחנו הולכים להפחית שעות במחשבת ישראל.

תודה רבה לכם על היום כולו אבל גם תודה לכם מיכל וגיא וביני על הסיום שהיה השיא. זו באמת פעם ראשונה שאנחנו מבקרים במכללה למורים וטוב בחרנו באורנים. אמרתי את זה בתחילת היום שבמקרה יוצא שהשבוע מתחילים בסדרה של דיונים בנושא של הכשרת מורים בישראל. לא שנוכל לפתור את כל הבעיות אבל לפחות אנחנו מביאים את הדברים לדיון ציבורי. אני יודע שוועדת דברת עוסקת בזה ומשרד החינוך עוסק בזה ואני מאד מקווה שדברים יתגבשו בכיוון הנכון.

כל הנושא של מעמד המורה בישראל הוא גם נושא שצריך להביא עליו את הדעת. זה מתחיל בדבר הפשוט ביותר של השכר, שהוא נמוך מהשכר הממוצע בישראל וזה לא דומה למדינות אחרות, במיוחד לא המדינות שאנחנו רואים אותן הרבה לפנינו בטבלאות הבינלאומיות. מעמד המורה העכשווי שהוא בסך הכל לא במקום הראוי נובע גם מהיחס של המערכת בכלל.

זה מתחיל מההתייחסות לשכר בתגמול אבל גם תנאי העבודה ובאפשרות לפרישה, והדברים חשובים שהזכרת פה במשך היום, וכנראה שגם בהכשרה של המורים אפשר לעשות את זה עוד יותר טוב. אני לא יודע אם אפשר לעשות את זה עוד יותר טוב מאשר עושים כאן באורנים, אבל יותר טוב ממה שקורה במערכת בכלל.

עם כל האמצעים שיש היום למערכת ושמעמיד לרשותנו האלף השלישי, עם כל הטכנולוגיה והמחשוב והדברים שאנחנו יודעים היום לעשות ושלא ידענו לעשות לפני עשר ו- 50 שנה, כל זה הם רק כלי עזר לדבר החשוב ביותר שזה המורה. מערכת החינוך תצטרך לתת על זה הרבה מחשבה לעשות צעדים אמיתיים ובכלל זה נכון לגבי מערכת החינוך. אנחנו משתמשים במנטרה הזו שהחוסן הלאומי שלנו נסדק אבל זה נכון, אני משוכנע שבחדר הזה כולם מכירים בכך, גם אחרים אומרים את זה אבל לא תמיד זה בראש סדר העדיפויות שלנו.

חבל שהמערכת נמצאת היום במצב הנוכחי שלה אבל אולי מעז יצא מתוק. אולי זה שפתאום רבים מזדעקים ומבינים שיש בעיה והנה ראש הממשלה חתום על המינוי של כוח המשימה בעניין הזה. לדעתי, ועם כל הכבוד לעבודה של כוח המשימה , אלה אנשים מצוינים, גם עם דברת נפגשתי לשתי פגישות ארוכות לאחרונה, לעניות דעתי לא היה צריך אותם.

אפשר היה להגיע למסקנות ולדעת מה צריך לעשות גם בלי ועדה כזו שנותנת המלצות מצוינות, אבל היה צריך שיהיה לזה איזשהו כיסוי ציבורי וועדה וכוח משימה שראש הממשלה ושרת החינוך מינו, בסדר גמור, אני מאד מקווה שזה לא יהיה רק כדי להרוויח זמן ולהראות שיש לנו כוונות טובות.

תודה רבה לכם, אני באמת שמח שבאנו, נפגשנו פעם בעבר וכך גם נולד הביקור הזה אבל אנחנו נמשיך וניפגש.

יום שלישי הקרוב אצלך בוועדה. אני רוצה להודות לכל הבאים ולאנשי ועדת החינוך ולך חבר הכנסת שלגי שהקדשת מזמנך ובאת ואני בטוח היה סיור מאלף, תודה ויום טוב.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:45