פרוטוקולים/ועדת הפנים/8087




5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
07.01.2004


פרוטוקולים/ועדת הפנים/8087
ירושלים, כ"ה באדר, תשס"ד
18 במרץ, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 125
מישיבת הוועדה לענייני פנים ואיכות הסביבה

פרוטוקול מס' 126
מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי, י"ג בטבת התשס"ד (07.01.2004), שעה 09:00

1. חינוך לאיכות הסביבה

חברי ועדת החינוך והתרבות: אילן שלגי - היו"ר
יוסי שריד
גילה פינקלשטיין

ח"כ עמרי שרון

משרד החינוך, התרבות והספורט: ד"ר אילנה זיילר - מנהלת אגף א' מוסדות חינוך
רונית תירוש - מנכ"לית

בינה בראון - משנה למנכ"ל
ד"ר דליה דורון - ראש אגף חינוך והסברה

רות רגב - סגנית מנהל אגף חינוך

דב באסל - מהנדס איכות סביבה

אהוד אפק
ד"ר דפנה גולדמן - ראש החוג למדעי הסביבה והחקלאות, מכללת בית ברל
סיון גרין - גרינפיס
דיויד דוניץ - מנהל הרשת הירוקה, תכנית קרב
שמואל חן - מנהל קשרי ממשל, ארגון חיים וסביבה
סיגל יניב-פלר
רקפת כץ - החברה להגנת הטבע
אמיליו מוגילנר - אמן סביבתי חברתי
אורלי פלד - מנהלת אגף הכשרה ופיתוח תכנים, החברה להגנת הטבע
דן פרי - קרן קרב
פזית שבייד - החברה להגנת הטבע
ד"ר אילון שוורץ - האוניברסיטה העברית, מנהל מרכז חשב - חשיבה יצירתית

יונת מרתון
עו"ד ורד קירו
שלומית גרוסמן


יועצת משפטית - ועדת הפנים ואיכות הסביבה: עו"ד מירי פרנקל-שור

יועצת משפטית - ועדת החינוך והתרבות: עו"ד מירב ישראלי

יפה שפירא

יהודית גידלי

סימול


חינוך לאיכות הסביבה

הנושא שלנו הוא חינוך לאיכות הסביבה, בעיקר במערכת החינוך, כמובן, אבל לאו דווקא רק במערכת החינוך. נתחיל עם המשרד לאיכות הסביבה, אבקש מגברת בראון לספר לנו מה אתם עושים בנושא של חינוך לאיכות הסביבה.

מה הם יכולים לעשות? כל התקציב קוצץ.

נשמע מה עושים עם המעט שיש.

יש איגום משאבים.

בעיני המשרד לאיכות הסביבה, חינוך סביבתי הוא משהו שקשור לאזרחות, שקשור לזכויות יסוד ושקשור לעתיד המדינה. אם אנחנו לא נחנך את הדורות הבאים שלא ייקחו את הסביבה כדבר מובן מאליו, אלא שידעו שצריך להשקיע ולשמור עליה, אז אנחנו כל הזמן נרוץ וננקה ולא נתקדם קדימה. בגלל המאפיינים המיוחדים של מדינת ישראל בצפיפות, בגידול האוכלוסייה ובעומסי הפיתוח, הדבר הכי חשוב שאנחנו צריכים לעשות באיכות הסביבה זה להשקיע בחינוך, כשמבחינתנו זה מגן הילדים ועד התיכון, לאורך זמן ובתוכניות שונות ומשונות, בחינוך בלתי פורמאלי ובדגש מיוחד לאזורי פריפריה ולאזורים חלשים. עם כל הכבוד, בית הספר לטבע בתל אביב יכול להחזיק את עצמו, הוא לא נושא הטיפול שלנו. נושא הטיפול שלנו הוא להגיע למקומות בהם בכלל לא יודעים להגיד את צמד המילים "איכות סביבה", לכל מיני אוכלוסיות, ולעשות את זה שם.

מדברים הרבה על תקציבים, הנושאים שלנו לא דורשים תקציבים, לא דורשים מהפכות, אלא תשומת לב ורצון. בימים הקרובים ייצא חוזר מנכ"לית משרד החינוך, אני מתארת לעצמי שהיא תדבר עליו, בו יש אסופה של כל הנושאים של איכות הסביבה שנמצאים כבר במערכת החינוך, תוכניות לימוד שקיימות ורק צריך להציף אותן למעלה ולראות אותן. לטעמנו זה לא צריך להיות נושא שיילמד ושייבחנו עליו בסוף השנה ואז ישנאו אותו כמו ששונאים את שאר המקצועות, אלא הנושא צריך להיות מוטמע בכל נושאי הלימוד הקיימים - בגיאוגרפיה, בטבע, באזרחות, בתנ"ך, בכל דבר ועניין, יש לזה קשר לכל עניין.

לא ערכנו על כך מחקר מדעי, אבל אני מסתובבת הרבה מאוד בבתי ספר ובבתי ספר שבהם יש חינוך סביבתי לפחות ברמה של כמה כיתות או של איזושהי שכבה - שנה או שנתיים - אנחנו רואים דברים אחרים. אני שמה רגע בצד את הערכים של איכות הסביבה, אנחנו רואים שבית הספר נראה אחרת, החצר נראית אחרת, יש הרבה פחות ונדליזם, אפשר להשאיר דברים במסדרונות והתלמידים לא מתעמרים בהם, יש רמה אחרת של שיח בבית הספר, יש רמה אחרת של פתרון בעיות בבית הספר ולפעמים יש לנו דיווחים על ירידה באלימות בבתי הספר. הנושאים שלנו מתאימים לכל סוגי מערכת החינוך - לחינוך חרדי, לחינוך מיוחד, לחינוך דתי, לחינוך חילוני, לחינוך חקלאי ולכל הסוגים. יש לנו שיתוף פעולה מצוין עם משרד החינוך בנושאים רבים, לטעמנו סדר גודל של 2,140 בתי ספר עוסקים כרגע בתוכניות שונות של חינוך סביבתי.

כמחצית מבתי הספר.

סדר גודל של 1,500 בתי ספר עושים את זה בצורה רצינית, השאר עושים את זה בצורת פינת מחזור או משהו שהוא עדיין לא רציני אבל הוא איזושהי פתיחה לנושא.

כאשר את אומרת שהיתרה, מעבר ל-1,500 ועד 2,240, מתייחסים באיזושהי צורה לנושא, המשמעות היא שעוד למעלה מ-2,000 בתי ספר אינם מתייחסים בכלל לנושא?

כך לפי מיטב ידיעתנו. יש לנו סדר גודל של 700 גני ילדים בארץ אותם העברנו השתלמות והם עושים תוכניות של איכות סביבה. יכול להיות שיש יותר, אנחנו יודעים על כ-700. יש פעילות נוספת בחינוך הלא פורמאלי, אחרי הצוהריים, דרך חברת המתנ"סים, דרך תנועות הנוער ודרך חוגי סיור בפעילויות אחרות. לטעמנו צריך לשים דגש חזק מאוד במוסדות להכשרת מורים, שם אין עדיין פוקוס סביבתי כמעט בכלל. צריכה להיות התייחסות שתגרום לזה שהילד ייחשף לנושא איכות הסביבה מהגן ועד התיכון, ללא הפסקה, כל פעם בתחום אחר, כשהשורה התחתונה היא "אני לוקח אחריות על הסביבה", כשאני זה הילד, אני זה המורה, אני זה המפקח ואני זה המנהל. כל אחד יכול וצריך לעשות בתחום שלו.

תודה. הצטרפה אלינו רונית תירוש, מנכ"לית משרד החינוך, התרבות והספורט. אבקש ממנה להציג את תוכניות משרד החינוך. סיפרה לנו גברת בראון שבימים אלה יוצא חוזר מנכ"ל בנושא.

בוקר טוב, אני מתנצלת על האיחור, הייתי בשיחה לחוצה עם ארגון המורים בנוגע לצמצומים שעדיין ממשיכים לעשות במערכת החינוך שלא במוצדק. נכנסה כרגע גם ד"ר אילנה זיילר, שהיא אחראית מטעמנו לנושא פיתוח פרק ימה ואיכות הסביבה במערכת החינוך.

שאלת תוך כדי האם 2,000 אינם משתתפים ואין להם תוכניות. הנושא הוא יחסית חדש. נושא איכות הסביבה קיים במערכת הרבה מאוד שנים עם המפמ"ר שלנו, מר וייסנשטרן, אבל הוא לא קיבל את התאוצה הראויה אלא רק לאחרונה, הכל באופן יחסי, כמובן. לכן, היום יותר בתי ספר מבינים את המשמעויות של פעילות הירוקים ופעילויות אחרות שנעשות לא רק בארץ אלא גם בעולם. יותר ויותר בתי ספר נכנסים לעניין, זו גם הסיבה שאנחנו יוצאים בחוזר מנכ"ל מיוחד, דבר שגם הוא חדש לגמרי ולא היה קודם לכן, חוזר שמפרסם את תוכנית הלימודים, שמורכבת יותר, רלוונטית יותר וגם מחוברת לפרוייקטים שאנחנו עושים ברמה בינלאומית באמצעות ארגון אונסקו ובאמצעות ארגונים נוספים. בהמשך לדבריי, אילנה ודאי תוכל להוסיף לסקור בפניכם מספר פעולות שהתחלנו לעשות החל מאמצע השנה הקודמת, דהיינו מסביבות יולי 2003, לכן אני אומרת שזה מתחיל לקבל תאוצה. להזכירכם, אם ביולי 2003 התחלנו בכמה תוכניות זה מאוד בסמוך לפתיחת שנת הלימודים ולכן לא כולן נכנסו. אני צופה שלקראת תשס"ה, דהיינו ספטמבר הבא, כבר כל בתי הספר ייקחו חלק כזה או אחר בתוכניות הרבות שאנחנו מפעילים. מבחינת היערכות מטה אנחנו כבר ערוכים, כאשר בכל מחוז יש לנו רפרנט לנושא. אני קיימתי ישיבת הנהלה יחד עם בינה בראון על מנת לפרוס גם את הנושאים השונים, את החשיבות למודעות ואת הצורך בהגברת מודעות, כי זו הדרך שלנו להנחיל את זה יותר קרוב לשטח.

במהלך ספטמבר הוקם צוות משרדי בראשותה של ד"ר אילנה זיילר, כאשר הצוות היה צריך להכין תוכנית אסטרטגית לפיתוח בר קיימא, וזאת בהמשך להנחיות של ארגון אונסקו, הארגונים האחרים והמשרד לאיכות הסביבה. הגשנו למשרד לאיכות הסביבה את מפרט התוכניות ואנחנו עדיין בהמתנה לקבלת תוכניות ולפורמט הסופי איתו נעבוד. אחרי שנקבל את תגובת המשרד נגיש את זה למשרד ראש הממשלה, כפי שמצופה מאתנו.

כפי שציינו בינה והיו"ר, יש כאן בידי את חוזר המנכ"ל שייצא היום או מחר.

אני שמח שזה קורה, במקרה, לקראת הישיבה הזאת שלנו.

זה באמת במקרה.

אני אומר במקרה. אני רואה פה גם מכתב של ד"ר זיילר מתאריך של אתמול. איך יש לחינוך לאיכות הסביבה ביטוי בתוכנית הליבה?

בינה רוצה לראות את כל הפרוז'קטורים אז זה בתוכנית הליבה. יש את זה. אני יודעת שבינה רוצה לראות בתוכנית הליבה תוכנית מחייבת.

דרך אגב, אני קיבלתי את השאלה הזו מהשרה לאיכות הסביבה. זה חשוב גם לבינה, אני יודע.

הליבה מורכבת ממקצועות חובה, שבאופן אינטואיטיבי כל אחד יכול לנחש מה הם. אלה השפות למיניהן ונושאי המדעים. בהמשך לכך, יש בחירה מחייבת, במסגרתה נתנו עוד מקצועות שאנחנו חושבים שהם מאוד חשובים, אבל לא יכולנו לחייב את כולם. בית ספר צריך לבחור כל אחד מהם באופן ספירלי. זאת אומרת, תלוי באיזה שנתון אני מחליטה מה ללמד. למשל, לכיתות א'-ב' אני אחליט מוזיקה, לדוגמה, לכיתות ג'-ד' נחליט על איכות הסביבה וכן הלאה. כלומר, ילד יהיה חייב ללמוד את זה אבל אנחנו לא קובעים באיזה שנתון ומתי. זו הבחירה המחייבת, בתוכה נמצא גם הנושא של איכות הסביבה.

זה באותה דרגה כמו מוזיקה ואמנות?

כרגע כן. אנחנו לא יכולים להעמיס על הליבה, יש מסה מסוימת שאי אפשר לחייב מעבר לה, אבל אנחנו כן מחייבים את זה כך שלא יקרה מצב שבוגר מערכת החינוך לא יפגוש את הנושא הזה לפחות פעם אחת.

נושא איכות הסביבה הוא גם נושא בין-תחומי. אני לא רואה פה נושא שהוא בלעדי, זה נכון לנושא של תרבות ולנושא של מדעים, והראיה שבתוכנית שאנחנו הגשנו למשרד לאיכות הסביבה יש תוכנית בר קיימא במסגרת תרבות ואמנות ואז, למשל, רותמים אומנים לנושא הזה או בונים אולמות למופעים שהם ידידותיים לסביבה וכו'. כלומר, זה משהו רב תחומי. מעבר לעקרונות הבסיסיים שמחויבים להילמד בפני עצמם יש נגיעה לאיכות הסביבה כמעט בכל אחד ממקצועות הלימוד שלנו וגם על זה יש פירוט בחוזר החדש.

כמו כן, נקיים שבוע איכות הסביבה במערכת החינוך מ-21 במרץ עד ה-26 במרץ, כאשר אנחנו עושים זאת בשיתוף המשרד לאיכות הסביבה. לקראת השבוע הזה אנחנו מפרסמים כבר באתר האינטרנט של המשרד מספר תוכניות כדי שמנהלים ומורים יוכלו להיערך להפעלת התוכנית בשבוע המסוים הזה, המיקוד יהיה שם וזה יהיה בכל מערכת החינוך, בשונה מהנתון עליו דיברנו, שיש רק כאלף בתי ספר שעוסקים בנושא. אני לא מתווכחת על המספר, אולי יש יותר ואולי פחות, אני לא יכולה לומר, אבל מעבר לזה כל מערכת החינוך תיחשף לנושא במשך שבוע שלם. אנחנו גם שולחים חוברות הפעלה לכל בתי הספר לקראת אותו שבוע וגם מכינים תחרות בין בתי הספר. אם הזכרנו תרבות, יש מספר בתי ספר שפועלים במסגרת תחרויות בינלאומיות, שהמפורסמת ביניהן היא ה-Globe וכן Sim מטעם אונסקו, שמתקיימת בכמה בתי ספר בארץ. רק אתמול נפגשתי עם בית ספר גיבורי ישראל שזכה בפרס רוטשילד, שם המורה שזכתה לציון בשבח בנושא מדעים ואומנויות הביאה את בית ספרה לתחרות הזו והם זכו במקום הראשון, כך שיש לנו גם ביטוי כלל עולמי.

אנחנו עורכים כנסים ארציים יחד עם המפמ"ר המרכז לנושא, יש פה רשימה של תאריכים של כנסים שנעשו בגליל המערבי, בנגב, במרכז הארץ, בבית ברל ובכל מיני מקומות. כאלף משתתפים השתתפו כבר בכנסים הללו.

יש שש תחרויות ארציות שונות שמתקיימות החל מבית הספר הנאה, דרך תחרות בנושא יישום חוק הפיקדון, דרך אולימפיאדות וירטואליות ותחרויות של יזמות בתחומים הללו. דרך אגב, הילדים שלנו מאוד יצירתיים בנושא של יזמות באיכות הסביבה. יש את פרס שרת החינוך לאיכות הסביבה שניתן לבית ספר שמוכיח פעילות רבה בנושא.

מה התקציב שלכם השנה לעניין הזה בהשוואה לשנים קודמות?

אני יכולה לבדוק את זה תוך כדי הישיבה.

את המצגת הזאת מציג משרד החינוך או המשרד לאיכות הסביבה?

לא זה ולא זה. זו מצגת של המועצה הלאומית לאיכות הסביבה.

כמה זמן אתם צריכים למצגת הזאת?

חמש דקות.

היום יש לנו ישיבה קצרה של עוד 40 דקות, אני רוצה שגם חברי הכנסת יתבטאו וישאלו שאלות.

אני מסיימת. רק קצת מספרים: מספר התלמידים שלומדים איכות הסביבה עלה, גם ברמה של חמש יחידות. יש לנו היום 5,000 תלמידים שלומדים את הנושא הזה, מרביתם ברמה המוגברת של המקצוע. אנחנו מפתחים גינות חי בבתי הספר, גם זה חלק מאוד חשוב לפיתוח רגישות לבעלי חיים ובכלל, יש חדרי חקר בנושא, יש לנו פעילות משותפת עם הקרן הקיימת לישראל, עם החברה להגנת הטבע ועם המועצה לשימור אתרים ומפתחים ספרי לימוד חדשים. מה שאולי חדש הוא נושא תרגום ספרי לימוד בנושא לשפה הערבית כדי שגם המגזר הזה יפעל בנושא.

לגבי התקציב - מרים יצאה לבדוק את זה אבל לא בטוח שתהיה לנו תשובה מיידית לעניין משום שהנושא הזה, כפי שאמרתי, מפוזר בכמה מקומות. אילנה מממנת עכשיו כרזות וחוברות לבתי ספר, יש את המפמ"ר שעושה פעילויות, זה החלק הכי קל לומר מה התקציב אבל צריך לבחון את התרומה בכל משרד.

בכל זאת אני מעוניין לדעת.

אין תקנה שהיא תקנה לאיכות סביבה שאני יכולה להגיד לך שזה כך או אחרת.

בכל זאת כדאי לשמוע הערכה.

אני מבקש מח"כ שריד ואחריו ח"כ שרון, אם ירצה, שיתבטאו וישאלו שאלות, אחר כך נראה את המצגת, נשמע גם את המשתתפים האחרים ונשמע גם תשובות.

כפי שאתה יודע, לי אין שאלות, אני משתדל להתרכז בתשובות ולא בשאלות. אגב, מי שלא יודע את התשובה שלא יסתכן בשאלה. מכיוון שמילאתי תפקידים כלשהם גם במשרד לאיכות הסביבה וגם במשרד החינוך אני חושב שיש לי מושג מה על הנושא הזה. על מה שעושים - נהדר, אנחנו שמחים ומברכים, אך אנחנו תמיד תוהים מה עדיין לא נעשה ומה מן הראוי שייעשה. כמו בהרבה מקרים אחרים, אין קשר הכרחי בין המציאות לבין הדרך בה המציאות מוצגת לנו. אז נכון שהכל מתחיל עכשיו, אבל אני יכול לספר למנכ"לית, למשל, שאני זוכר בזיכרון העמום שלי שפעם הייתה שנת איכות הסביבה במערכת החינוך, אם אני לא טועה זה היה בשנת 1994, זה הקיף את כל מערכת החינוך, לא שבוע אלא שנה, לא 1,200 בתי ספר אלא הרבה יותר, וזה נחשב אז להצלחה גדולה והיו גם חוזרי מנכ"ל. אז נכון שהכל "בראשית ברא" עכשיו, אבל היו גם זמנים אחרים.

לא היה חוזר מנכ"ל מעולם.

נבדוק בשנת איכות הסביבה אם היה או לא, אבל בסדר, לא משנה, חוזר מנכ"ל זה נהדר, פעם ראשונה חוזר מנכ"ל זה יוצא מן הכלל.

זה חוזר עם תוכנית לימודים, זה לא סתם חוזר.

אני חושב שאולי אפילו אבא שלי, לפני 700 שנה, הוציא איזה חוזר מנכ"ל. אבל זה באמת לא משנה, אם יש חוזר מנכ"ל זה נהדר, גם אני מאוד שמח, אבל לא זה העניין. אמנם חברתי דינה בראון, שהייתה לי זכות גדולה לעבוד איתה, אמרה שזה לא עניין של כסף, אז אני רוצה להפתיע אותך - זה הכל עניין של כסף. אני עוד לא שמעתי על פעילות בית ספרית שבסופו של דבר, בניתוח אחרון, בשורה התחתונה, איננה כרוכה בכסף. נסים כאלה לא קורים. הרי נושא איכות הסביבה צריך להתחרות עם הרבה נושאים אחרים שרוצים גם הם לחדור לתוך המערכת, מנהלים ותלמידים צריכים לבחור והכל קשור במדינה בתקציבים.

כמי שבאה ממשרד שחי בלי תקציבים אני רגילה.

בדיוק, "לחיות מן האוויר". "עסקי אוויר", כמו אצל מנחם מנדל. אבל עסקי אוויר בסופו של דבר נראים גם כמו עסקי אוויר.

אדוני היו"ר, ללימודי איכות הסביבה יש יתרון עצום, ואני אגיד לך מה היתרון העיקרי, שהוא באמת לא כל כך קשור בכסף, וזה שהילדים מאוד אוהבים את הלימודים האלה. בניגוד להרבה לימודים אחרים שלכאורה אנחנו צריכים לכפות על התלמידים, במקרה הזה יותר משהפרה רוצה להיניק העגל - התלמידות והתלמידים - רוצים לינוק. הם מאוד אוהבים את הנושא הזה כי הם מזהים אותו כנושא מאוד רלוונטי מבחינתם, הם יכולים להשקיף, בין השאר, גם על סביבתם הקרובה ואת זה יכולים לעשות אפילו ילדים בגן הילדים, להשקיף על סביבתם ולזהות את המפגעים בסביבה, את הצער הגדול שיש בסביבה ואת החדווה הגדולה שיש בסביבה. לכן זה נראה להם נושא גם מאוד מעניין וגם נושא שקשור אליהם ולא איזה נושא ערטילאי שצף בחלל האוויר והם לא יודעים בדיוק מה רוצים מהם. לכן הוא גם זוכה להצלחה יחסית ולכן, במובן מסוים, אפשר פה ושם לחסוך בתקציבים, אבל הכל, בסופו של דבר, כרוך בתקציבים, שום דבר איננו נעשה בהבל פה. למרות שרבים מאתנו היו רוצים מאוד להאמין שהכל נהיה בהבל פה אבל זה לא כל כך הולך ואפילו לא בזמן האחרון.

אדייק ואומר שזה לא רק תקציב.

"לא רק" זה כבר הרבה יותר טוב, אני מקבל את התיקון הזה ואני חושב שהגענו, כרגיל, ללשון משותפת.

העובדה שחיסלו את המשרד לאיכות הסביבה איננה מבשרת טובות. לכן אני אומר שבין הדיונים לבין המציאות, כרגיל, אין כל קשר. לכן גם שאלתי מה התקציבים במשרד החינוך כי אני לא יודע מה קרה שם, אבל המשרד לאיכות הסביבה, שהוא פרטנר מאוד מרכזי בכל המערכת הזאת, חוסל מכל בחינה מעשית. אתם יודעים שבכנסת הזאת יש בערך 70 שדולות, לכן סירבתי להשתתף בשדולה כלשהי כי אז אתה צריך להסביר למה אתה לא חבר בעוד 69 שדולות - למה למען הזקנים לא תחשה ולמען הילדים תחשה? ולמען הפריפריה תחשה? למען ערי הפיתוח תחשה? אין לעניין הזה סוף, לכן השדולות הפכו לגרוטסקה ולכן אין לי נטייה להצטרף אליהן. אפילו השדולה למען איכות הסביבה לא עוררה והניעה את אמות הסיפים כאשר בפועל מחסלים משרד. לא כל כך קשה לחסל אותו כי הוא משרד קטן. זה מה שנקרא 'להרוג אותו כשהוא קטן'. צר לי לומר, אבל אני חייב לומר את זה, שאולי ניצלו גם את מחלתה של השרה וחבריה, שהיו צריכים לדאוג לתקנת המשרד לאיכות הסביבה בשמה, לא כל כך טרחו לעשות את זה.

למיטב ידיעתי התוצאה היא הפוכה. אני יודע שהוספו תקציבים.

בוודאי שהוספו, אני אגיד לך בדיוק איך הוספו. תקציב הפעולות במשרד קוצץ בפועל בערך ב-70%-80%. אם לא ידעת את זה היית צריך לעיין, אין לך סדר קדימויות נכון. אני, למשל, הבוקר כבר טרחתי לקרוא את נאומו המאלף, הראשון, של ח"כ עמרי שרון מאמש ב-0:30 במליאה, ומהנאום הזה למדתי ש-70%-80% מתקציב הפעילות של המשרד לאיכות הסביבה נעלם והיה כלא היה. מכיוון שאני סומך על ח"כ שרון בעניין זה, כי הוא בכל זאת ראש השדולה לעניין איכות הסביבה, אני בטוח שהוא לא סתם הפריח מספר חסר שחר. לכן, כל הדיון הזה, כמו הרבה דיונים אחרים, הוא פשוט דיון בעלמא, כי כמעט אין על מה לדון. 'זו הלכה ואין מורים כן', במקרה זה זו ממש ההגדרה הנכונה. אז כמו בכל הדיונים האחרים מדברים בשבח איכות הסביבה ובחשיבות איכות הסביבה אבל בפועל לא רק שאין עושים דבר אלא בדיוק עושים את ההפך. מילא שלא היו עושים מה שאומרים, זה רע אבל זו דרגה נסבלת. בדרך כלל עושים ההפך ממה שאומרים! אומרים כמה זה חשוב ובפועל מפגינים כמה זה לא חשוב. לכן, רציתי לבקש מהיו"ר לחסוך מאתנו את המצגת, מצגת היא תמיד בסדר, לא ראיתי מעולם מצגת שהיא לא טובה. אגב, אנשים שבאים עם מצגת, על פי הגדרה יש להניח שהיא מעודדת, אחרת למה לבוא עם מצגת?

אני מבקש שנשאיר זמן גם לראות את המצגת וגם לשמוע דוברים נוספים, יש לנו עוד חצי שעה, אני מבקש ממך.

אני מסיים. למשל שלשום אמרו שעומדים להנהיג מיד יום חינוך ארוך והיום מצביעים על ביטול יום חינוך ארוך. מה זה שייך מה אומרים? אומרים.

תודה. ח"כ שרון.

קודם כל, אני שמח על הברכות, ח"כ שריד.

הבוקר קראתי דבר ראשון, כבר לא יכולתי כל הלילה לעמוד בזה.

אני מוכן לתת לך את הטלפון שלי שתוכל להתקשר אליי ישירות, אני אשמח.

מאה אחוז.

אני חושב שחלק מהדברים שהוגדרו כאן כאיכות סביבה הם פחות איכות סביבה ויותר חינוך בכלל. אני לא בטוח אם פינת פעילות בית ספר זה איכות סביבה, גם אם זה דבר שחשוב ונכון לעשות אותו.

זה היה גם כשאנחנו היינו ילדים ולא הכרנו את המושג איכות סביבה.

אני חושב שחלק גדול מהעניין קשור בפעילויות ובתקציבים לפעילויות, ואלה צומצמו מאוד. חלק נוסף הוא איך משלבים את זה בתוכנית הלימודים, ואפשר בכל מקצוע לשלב את נושא איכות הסביבה, כך שזה יהיה שם גם בלי לשים את האצבע על איכות סביבה. מתנ"ך עד אנגלית, כשהטקסטים שלומדים יהיו קשורים בעניין. אני לא בטוח אם יש איזושהי יכולת לעשות מעקב מסודר על זה ברגע שזה פלואידי, עם בחירה מחייבת כפי שהגדרת, אבל יש פה בעיה אמיתית כי אי אפשר לוודא את זה וזה תלוי ביוזמה פרטית ובמודעות של מי שמלמד ומי שמנהל. חשוב לראות איך מחדירים את זה ואיך משלבים את זה בתוך התוכנית, בתור חלק מהחומר הנלמד. מעבר לכך, יש הרבה שדולות, כמו שאמר ח"כ שריד, אבל אחד הביקורים של השדולה היה בבית ספר שדווקא בסביבה קשה שם דגש על עניין של חינוך סביבתי.

איזה בית ספר?

בית ספר בג'וואריש, בית ספר עם מנהלת מדהימה.

יש גם ישיבה שהמגמה שלה איכות סביבה, במצפה רמון.

שמעתי על המקום, טרם יצא לי לבקר בו. בג'וואריש יש מנהלת שלקחה את זה כנושא במקום שהוא קשה מהרבה מאוד בחינות ודווקא בהיבט הזה, מגיל כתה א' ועד שהם מסיימים את בית הספר, הם עושים גם עבודות בנושא, וזה מראה על מודל איך אפשר לקחת את זה בפחות תקציב ולהגיע לתוצאות. אפשר לקחת את זה כמודל ולראות איך זה נעשה שם. מדהים איך היא משלבת את זה ומנהיגה את זה, איך שבית הספר נראה ואיך שהילדים מקבלים משהו מעבר לתוכנית הלימודים הרגילה. אני חושב שזה משהו מאוד מיוחד וחשוב.

זה גם משפיע מאוד על הקהילה.

מגמת איכות הסביבה היא מגמה מאוד מעניינת ואני אשמח אם הוועדה שלנו באחד הימים תסייר בישיבה במצפה רמון, שהמגמה שלה איכות הסביבה, הרי יש לנו כל כך הרבה ביקורים וסיורים. יש ילדים שמוצאים בזה עניין רב ואנחנו צריכים לקבוע מדיניות שתאפשר לעודד את הנושא הזה של מגמת איכות הסביבה ולבקר באותה ישיבה. שמעתי מתלמידים שהם אוהבים מאוד את בית הספר בגלל שזאת המגמה של בית הספר.

גם בגלל האישיות של הרב אביחיל.

בהחלט, הרב הוא אישיות מיוחדת, הילדים מסיירים בסביבה והם בחרו את הישיבה כי המגמה שלה היא איכות הסביבה. אני חושבת שזו מגמה מאוד מעניינת וצריך לעודד את זה, שנצא מפה עם מדיניות שמעודדת את הנושא. ילדים אוהבים את זה ומראים נטייה לזה. אני בטוחה שגם המנכ"לית, שהייתה מנהלת בית ספר, יודעת שיש מגמות שונות ושיש לאפשר גם את המגמה הזאת.

תודה רבה. ד"ר דפנה גולדמן, את מציגה את המצגת?

אני ראש הצוות, תציג את המצגת אורלי פלד.

האם זה נכון שתקציב החינוך במשרד לאיכות הסביבה פחת מ-4 מיליון ל-700 אלף?

כן.

זה התקציב במשרד לאיכות הסביבה, מה התקציב במשרד החינוך?

מה שהצלחנו לאסוף עד כה זה 8.5 מיליון לכל הנושא של טבע, נוף וכו' ובמועצה לארץ ישראל יפה עוד מיליון שקל.

ומה החלוקה? למה משמשים 700 אלף השקלים במשרד לאיכות הסביבה?

השאלה על מה בזבזתם את ה-4 מיליון.

גברת בראון, התקציב שלכם הוא תקציב לחינוך לאיכות הסביבה, גם במשרד החינוך יש תקציב של כ-8 מיליון לכך, מה ההבדל?

התקציב שלנו הלך, קודם כל, לתמיכה בתוכניות, כמו תוכנית "ציפורים נודדות אינן יודעות גבולות" שמופעלת על ידי יוסי לשם בכמעט 200 בתי ספר. אנחנו תמכנו גם בתוכנית של הרשת הירוקה, תמכנו כספית גם בתוכנית של החברה להגנת הטבע ועוד. אלה תוכניות שנכנסו לסדר גודל של 30-70 בתי ספר, זה סוג אחד של דברים שעשינו. סוג שני של דברים שעשינו הן השתלמויות למורים ולגננות.

למה התקציב הזה הוא במשרד לאיכות הסביבה ולא במשרד החינוך? מה השוני?

אין שוני.

יש שיתוף פעולה בין משרדים אז כל אחד נותן את חלקו.

ב-8 מיליון שלכם יש בוודאי גם תקציב להשתלמות. אני מבין שהם באים עם דברים ייחודיים, אולי להם יש יותר התמקצעות. בבקשה, גברת פלד.

המצגת שאני אציג עכשיו היא מצגת שחוברה על ידי צוות חינוך שישב בתוך ועדת חינוך וקהילה במועצה הלאומית לאיכות הסביבה. מי שישובים בצוות הם נציגי אקדמיה כמו ד"ר דפנה גולדמן, ראש החוג ללימודי הסביבה במכללת בית ברל; ד"ר אילון שוורץ, מנכ"ל מרכז חשב; דיויד דוניץ מהרשת הירוקה וחברים נוספים. השורה התחתונה של מה שזיהינו בעבודה שעשינו היא מה שעלה כאן מסביב לשולחן, שחסרה ראייה אסטרטגית כוללת לגבי החינוך הסביבתי במדינת ישראל וכל עוד אין את המדיניות והתפיסה הכוללת אנחנו כל הזמן נשאל את השאלות על הנקודות הקטנות ונעדר את אותה יכולת להסתכל הסתכלות כוללת ולכוון לקראת העתיד, לאיפה אנחנו רוצים ללכת.

את חושבת שיש סיכוי שאחרי שתקראי את חוזר המנכ"ל העבה הזה אולי דעתך תשתנה?

מאחר וחלק מחברי הצוות פה היו שותפים לשלבים הראשונים של חיבור חוזר המנכ"ל הזה אנחנו מכירים את החומר ואנחנו חושבים שמכיוון שהוא לא נגזר מתוך ראייה אסטרטגית כוללת אלא בא לתת מענה לצורך אחר יש סיכוי שזה עלול לחזק את אי קידום מעמד החינוך הסביבתי במדינת ישראל.

עד כדי כך?

דרך אגב, אנחנו חושבים שחוזר המנכ"ל הוא חיובי וגם כל היוזמות שנסקרו פה, גם על ידי בינה בראון וגם על ידי גברת רונית תירוש, הן יוזמות מבורכות, אבל כל עוד אין תפיסה כוללת הדבר הזה לא מקדם אותנו ולא לוקח אותנו למקום אחר.

ברשותכם, אנחנו רוצים להציג לכם את העבודה ואת המסקנות של הצוות.

מה זה נקרא תפיסה כוללת?

נציג את זה ואז ניכנס לפירוט על מה מדובר. אני מציגה את רשימת החברים המשתתפים, כשכאשר אנחנו התכנסנו כצוות מה שכינס אותנו סביב השולחן זו לא איזושהי תפיסה חינוכית זהה ומשותפת, אין לנו איזושהי ראייה של חזון משותף לגבי מהו החינוך הסביבתי הראוי או הרצוי, יש בינינו ויכוח, יש בינינו שיח, אבל כן הגענו למסקנה שמשהו בחינוך הסביבתי בישראל לא במקום הנכון ושצריך לעשות משהו כדי לשפר את המצב. זו בעצם הייתה מטרת המסמך שלנו, כמו לדוגמה דיון מהסוג הזה.

הבעיה שאנחנו מצאנו ונאמרה פה בצורה מאוד חדה על ידי ח"כ שריד היא שיש פער קיים בין ההסכמה הגורפת לגבי החשיבות של החינוך הסביבתי לבין המעמד הנמוך שלו בפועל. כשאנחנו באנו למשרד לאיכות הסביבה מעולם לא זרקו אותנו משום דלת או אמרו לנו "סדר היום שלכם אינו נכון", אבל שמענו אמירות כמו "אתם מקדימים את זמנכם" ו"אתם נכנסים לדלת פרוצה". אנחנו טוענים שאנחנו לא מקדימים את זמננו, אלא שאנחנו מאחרים. זה אולי גם הרצון הזה מבחינתנו להתכנס ולדבר על זה.

אנחנו זיהינו שבגלל שאין איזושהי מסגרת לאומית בה מתקיים דיון עמוק ומקיף על החינוך הסביבתי ועל דרך ההטמעה שלו במערכת החינוך הישראלית הדבר הזה רק לוקח את החינוך הסביבתי לשוליים ולא שם אותו במקום שבו הוא צריך להיות ולכן אנחנו חושבים שצריך להקים איזושהי ועדה לאומית-ציבורית, שם יהיה שולחן שייצור את השיח הזה ואת הדיאלוג איך למצוא את הדרך הטובה ביותר לקדם את מעמד החינוך הסביבתי.

כאשר באנו ורצינו לעשות איזשהו מחקר רצינו לבנות לעצמנו תמונת מצב של החינוך הסביבתי כיום בישראל כדי שנוכל לצאת מזה למסקנות וכדי שנוכל מזה לבוא ולומר את הדברים ואז גילינו את הפרדוקס שמלווה אותנו לאורך כל ההתייחסות. מצד אחד, במערכת החינוך בישראל הנושא לא מוכר כנושא עצמאי בתורנית הלימודים המחייבת. אני חושבת שבסקירות ששמענו פה הדבר הזה קיבל ביטוי בצורה מאוד מובהקת. מבחינתנו, כאנשי חינוך, המשמעות החינוכית העמוקה היא שאין חשיפה שיטתית, החשיפה לא רציפה, לא עקבית בכל שנת הלימוד, ומכיוון שחינוך הוא תהליך העדר התהליך הזה פוגע מהותית ביכולת ליצור פה תהליך של חינוך סביבתי. מצד שני, וגם זה נאמר פה סביב לשולחן בצורה מאוד חזקה, יש גידול מתמשך בעניין, בעיקר מהשטח. הרבה מאוד בתי ספר שצמאים, מבקשים ורוצים להתעסק בחינוך הסביבתי, ואני חושבת שפעילות כמו הרשת הירוקה של קרב והחברה להגנת הטבע בעצם נכנסים לאיזשהו ואקום, לאיזשהו רצון לתת מענה, ובטח המשרד לאיכות הסביבה שמנסה לתת מענה לאותו צורך אמיתי וכן שעולה מתוך השטח ורוצה להתעסק בחינוך סביבתי. שוב אנחנו חוזרים לבעיה, מכיוון שנעדרת מדיניות אחת שמבטאת את החינוך הסביבתי זה בא לידי ביטוי בהקצאת המשאבים - לאיפה זה הולך, מה זה מקדם והאם זה באמת יוצר את אותו חינוך סביבתי-שיטתי רציף. ישנו גם נושא הקצאת שעות במערכת ונושא הכשרת מורים. יותר מזה, כשאנחנו באנו והכנו את עצמנו אמרנו שאנחנו לא באים היום באיזושהי דרישה, לא לכסף, לא לשעות ולא לדברים נוספים, מכיוון שמבחינתנו זה חוסר אחריות לבקש כזה דבר כל עוד לא ישבנו וחשבנו מה בעצם צריך לעשות.

אם נסתכל על המסקנות שלנו כצוות, מעבר למסקנה הברורה שעם הכדור הזה לא משחקים, אז קודם כל יש צורך לבנות תמונת מצב מסודרת על מנת לדעת איפה אנחנו עומדים ולאן צריך ללכת. מצד שני, חוסר היכולת שלנו להביא לכם תמונת מצב מסודרת בעצם משקף את העדר הראייה הכוללת הזאת שאנחנו מצביעים עליה. דבר נוסף, הנושא של החינוך הסביבתי, כמו שנאמר פה, מעמדו נמוך בתוכנית הלימודים, ואולי הדבר החזק ביותר מבחינתנו הוא שאין לו מעמד מחייב. שוב, לא באנו פה לתת עצות ולהגיד איך זה צריך להיות מחייב, אנחנו יודעים שזה צריך עקרון משמעותי בתוך תוכנית הלימודים. הסיפור של תוכנית הליבה זו בדיוק הנקודה שמשקפת את אותו מקום נמוך שמוקצב לנושא כיום בתוך תוכנית הלימודים.

כולנו בעד איכות הסביבה אבל כולנו כל הזמן גם מתלוננים על כך שהתלמידים שלנו לא יודעים מתמטיקה ונכשלים בהבנת הנקרא ובמדעים. השאלה היא מהו סדר הקדימויות והאם לא נכון לומר שנושא כל כך חשוב, שצריך בו ראייה מערכתית, יכול להשתלב בתוך כל המקצועות ויכול להיות נושא שמכניסים אותו למערכת בצורה מודרגת? אני איתך, אני בעד לומר שזה הנושא החשוב ביותר, אל תרפו מזה וכל יום תנו רבע שעה לפחות נטו לנושא איכות הסביבה, השאלה האחרת היא על חשבון מה זה יבוא, כי גם הדברים האחרים חשובים לנו.

צריך תמיד את האיזון הנכון.

נכון, אנחנו בעד האיזון הנכון.

הדברים אינם סותרים אחד את השני, אבל הטיעון שלנו הוא שהחינוך הסביבתי הוא זכות בסיסית של כל אזרח במדינה דמוקרטית, לא רק בגלל שהוא נותן את המענה לקידום החברה לחברה שמתמודדת עם הבעיות הסביבתיות, אלא מתוך התפיסה שלנו, והצוות שקם הוא צוות של אנשי מקצוע שמכירים את נושא החינוך הסביבתי לעומק והם מבינים שהתחום הזה של חינוך סביבתי הוא לא עוד תחום מקצוע, זו בעצם ראייה חינוכית כוללת שיכולה לתת מענה גם לכל הדברים הנוספים שהועלו גם כאן. כתפיסה חינוכית כוללת, אם זו מעטפת שעוטפת את הכל זה גם מתייחס לנושא של מקרא, גם לנושא של תנ"ך, גם לנושא של ספרות וגם לכל הנושאים הבסיסיים שאתה מעלה כנושאים חינוכיים בסיסיים שתלמידים צריכים לקבל.

חינוך רב תחומי זה אחד הדברים הכי קשים לעשות והכי קל להגיד שאתה עושה. זו דרך להסתיר שלא עושים שום דבר. "אנחנו עושים את זה במתמטיקה, אנחנו עושים את זה בתנ"ך" ולכן אני יכול לאסוף את כל השעות שלי על מנת להגיד את זה. הבעיה באיכות הסביבה היא שזה קל מאוד להגיע לעבודה ענפה במערכת היום, השאלה היא מה אנחנו מגדירים לגבי מה זה איכות הסביבה, והבעיה היא שאין לנו הגדרה כזאת. היום אנחנו אחרי מהפכה בנושא הזה בחמש השנים האחרונות בכל העולם, אנגליה עבדה שלוש שנים על תוכנית ארצית חינוכית, לא לגבי הכנסת איכות הסביבה אלא הכנסת איכות הסביבה בתפיסה מסוימת לתוך המערכת. לנו אין שום ראיה כזאת ומכיוון שכך אנחנו יכולים להכניס כל דבר שאנחנו רוצים בתוך הסל הזה שנקרא איכות סביבה ולהגיד שאנחנו עושים. לכן מה שאנחנו מבקשים זו בקשה לראייה כוללת, שאם נלך לכיוון שאתה מציע נעשה את זה ולא נשתמש בזה כתירוץ לא לעשות את זה.

אני מבקש אחרי המצגת לשמוע את גברת רגב מהקרן הקיימת ואת שלומית גרוסמן מנציבות הדורות הבאים.

עוד נקודה שזיהינו היא התחושה שלנו שאנחנו נמצאים באיזושהי פרשת דרכים ואנחנו מזהים בהרבה מאוד מקומות בשלות ליצור את השינוי. אם ניקח איזושהי דוגמה, ישנה החלטת הממשלה שד"ר אילנה זיילר אחראית עליה מטעם משרד החינוך, זו נקודת בשלות שאפשר בעבודה נכונה לנצל ולמנף את הסיטואציה הזאת כדי לקדם את מה שאנחנו מדברים עליו.

לגבי ההמלצות - כמובן שאנחנו לא רוצים רק לבוא ולהגיד מה לא בסדר אלא גם לנסות למצוא דרכים לשנות. ההמלצות שלנו הן קודם כל הכרה בחשיבות הנושא, להבין שהנושא הזה, כמו שהוצג פה על ידי חבריי, הוא מרכיב חובה בתוכנית הלימודים, יש צורך באסטרטגיה כוללת ואנחנו נקים איזושהי ועדה לאומית-ציבורית שבתוכה ישבו מיטב האנשים של משרד החינוך, המשרד לאיכות הסביבה, אנשי חינוך מהאקדמיה ומארגונים סביבתיים וביחד ננסה למנף את מה שקיים היום במציאות הקיימת וליצור את השינוי. אנחנו בהחלט חושבים שיש עכשיו נקודת הזדמנות, יש רצון ללכת למקום הזה ובהחלט אנחנו מקווים שהשולחן הזה יהווה מנוף להזדמנות ליצור את הדיאלוג הזה, את השיח ואת הדיון כדי לשפר ולקדם את מעמדו של החינוך הסביבתי כאן בישראל. זה סיכום הדברים.

בתוך החומר שאני רואה פה לפניי אתם מזכירים איזושהי החלטת ממשלה אבל אין ציטוט שלה.

זה נמצא במסמך השני.

יכול להיות שזה דבר שנוכל להיעזר בו.

אין כמו נושא איכות הסביבה כדי לקשר לנושאים של אהבת הארץ והכרת המורשת, או במילה אחת - ציונות. זה הדגל שאנחנו מניפים בקרן קיימת. מצד שני, אין כמו נושא האקולוגיה כדי לעניין את כל המגזרים במדינת ישראל, ואנחנו מרגישים את זה. הבדואים, המגזר הערבי, החרדים, כולם היום מגלים עניין בנושא הזה. אנחנו בקרן קיימת מאמינים שחינוך סביבתי בלי להוציא את הילדים החוצה לטבע ובלי לערב אותם ממש בחוויה. לכן פיתחנו המון כלים לנושא הזה, החל מתוכניות של אמץ אתר ושמירת היערות, דרך סיורים של סמינרים ציוניים-אקולוגיים, כנסי מנהיגות צעירה בתחומים האלה, הצגת תיאטרון שמעלה את הדילמה וכו'. בסופו של דבר העלות נופלת על התלמיד וזה קשה מאוד, יותר ויותר עם הזמן, וזה בעצם הופך להיות חינוך לעשירים. אנחנו בקרן קיימת מסבסדים את כל התוכניות האלה כי איכות סביבה בכיתה זה יפה מאוד אבל צריך להשלים את העשייה החווייתית בחוץ אחרת אין לזה ערך, זה לא מספיק. בסופו של דבר, מי שיכול ללכת לשלב הזה, המעשי, הוא רק התלמיד שיכול לשלם. המוגבלות בסבסוד תוכניות כאלה היא ברורה, אלה תוכניות שדורשות גם השקעה, אבל צריך להבין שיש צורך עשייה בחוץ.

תודה רבה.

יש לי עוד הערה אחת.

סליחה, אנחנו צריכים לסיים בעוד חמש דקות, לצערי.

אני אמשיך את דברייך, שבעצם חינוך סביבתי הוא נושא שאינו מוקצה לאחדים מאתנו או לאוכלוסיות מסוימות, זה בעצם דבר אקולוגי שכרגע מתכלה ונמצא בסיכון. מה שבעצם זה אומר, שאנשים כמו האמן הסביבתי שנמצא כאן, מר מוגילנר, באים ואומרים את מה שאת אמרת, שבאמצעות החוויה אנחנו יכולים להפנים את העניין הזה והמודעות היא דבר שצריך להתחיל בבית ולהמשיך בבית הספר, וזה צריך להיות בראייה כוללת, לכן נדרשת הקמת מועצה או ועדת סמך לוועדת החינוך.

כוח משימה.

איך שתקראו לזה. משהו שבעצם יוודא שהראייה היא כוללת והמודעות היא ברמה מדינית. הייתי שמחה אם הייתי לוקחת מהזמן שהוקצה לי ונותנת אותו, לטובת העניין, למוגילנר לומר מילה.

אני מבקש דקה אחת.

שמי אמיליו מוגילנר, אני אמן סביבתי, אני מסתובב בארץ בתור איש שטח ועובד כבר שלוש וחצי שנים בנושא איכות סביבה נטו ומנסה לפתח שיטות איך להגיע לאינטראקציה גדולה עם תלמידים כדי לראות איך אפשר למזג את חומר הלימודים, שהוא יחסית קשה, למצב של חוויה והפנמת הידע הזה. המצב היום כל כך קשה שכל האלימות והפשע הם גם תוצאה של אי לימוד סביבה. ברגע שאתה לא לומד סביבה ומתרחק מהאדמה אתה גם מתרחק מהמקורות ואז יותר קל להיכנס לפשע בגלל תרבות הצריכה, כולנו יודעים את העניין. אני רואה את החוויה שהילדים מקבלים בכל מיני טכניקות של יצירה ואומנות בטבע, זו חוויה שאני לא קיבלתי כשהייתי בבית הספר, אפילו לא התקרבתי לזה. בעצמי חוויתי פעולה טראגית שעשו כנגדי בניסיונות של מרצחים לחסל את העבודה שלי, של גנבי האדמה. אני מברך את הוועדה.

תודה רבה. ד"ר זיילר, אם תוכלי להתייחס, כי לצערי אנחנו צריכים להגיע לסיכום.

כיוון שאיחרתי ברצוני לציין את שיתוף הפעולה עם בינה בראון, עם ד"ר דליה דורון ועם הצוות. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא ככל שאנחנו יכולים וחלק מהעבודה הוצגה כאן היום, כולל ההיערכות לשבוע איכות הסביבה, החומרים שנשלחים, פוסטרים, תחרות, תקנון תחרות ופרוייקטים נוספים נעשים בשיתוף פעולה מלא עם המשרד.

אני רוצה להתייחס בקצרה לשתי נקודות שעלו כאן: נקודה אחת היא שהתוכניות הן פלואידיות, אין כאן יישום שיטתי ואין כאן ראייה מערכתית. אני חושבת שאנחנו נמצאים בדיוק בהיפוכו של מהלך, יש כאן מגמה שלא יהיה שבוע כזה או אחר שמסתיים או בית ספר כזה או אחר. מפאת קוצר הזמן לא אפרט, הדברים נמצאים גם במשרד לאיכות הסביבה, אבל יש כאן עשרות דוגמאות של מאות בתי ספר שעסוקים בפרוייקטים של מועדון ירוק, אקולוגיה, איכות סביבה, שילוב מול פיתוח, נוף ודרך ארץ, תעשייה נקייה, פסולת ומחזור, נאמני איכות סביבה וכו', בכל הארץ. אנחנו בהחלט מחלחלים גם מלמטה, זה תהליך שצומח מלמטה, מבתי הספר, אבל מתחבר למסר, וגם במסר-על שמחלחל למערכת במגמה, הווה אומר לא של שנה אחת ואחר כך מסתיים אלא של תהליך מתמשך שעובר דרך כל מקצועות הלימוד. חוזר המנכ"ל מחדד את הנקודות האלה אחד לאחד, לא ניכנס לזה. אבל, במקביל, כפי שאמרה המנהלת הכללית, אנחנו התבקשנו על פי החלטת ממשלה מ-14/5/03 להקים במשרד צוות לתכנון אסטרטגי לביצוע בר קיימא, גם פה אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם המשרד לאיכות הסביבה. מר שוורץ, אתה היית המרצה הראשי בחמישייה הראשונה והצגת בפנינו את התפיסה שלך ולאורה אנחנו הולכים, כך שקשה לי לקבל את האמירה שלך שלא נעשה כלום.

לא אמרתי שלא נעשה כלום, המשפט הזה מעולם לא יצא מפי.

סליחה. אנחנו בנינו את הצוות בתוך המשרד. אגב, את התוכניות הגשנו, אנחנו מחכים כרגע לאיזושהי הכוונה של המשרד לאיכות הסיבה איך להגיש את הפורמט המלא, מדובר גם במשרד ראש הממשלה, בדיוק מתוך ראיית מוצא של ראייה אסטרטגית כוללת. לכן אמרנו שאנחנו צריכים לדבר על תשתיות פיזיות, על תשתיות טכנולוגיות, על תשתיות של משאבי אנוש, על תוכניות לימודים, על זיהוי של גורמים חברתיים שעשויים לפגוע באיכות הסביבה - דובר על אלימות, אני מכניסה גם סמים וכו' - על פיתוח תשתיות תרבותיות ופיתוח הפרט תוך זיקה למצוינות גם בתחומים שאינם אקדמיים, ולכן גם מנהל התרבות, גם מנהל הספורט וגם מנהל הפיתוח נמצאים בפנים ואנחנו מדברים מחצר בית הספר ועד פיתוח סביבתי. כל המסמכים האלה נמצאים כאן, התיק הוגש גם למנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה וגם למנכ"לית משרד החינוך ואנחנו פשוט ממשיכים לעבוד, מפני שכל המהלך הזה התחיל גם מול כל משרדי הממשלה האחרים רק בחודש ספטמבר, או בחודש אוגוסט במשרד לאיכות הסביבה שמוביל את המהלך הזה.

לגבי האופן שבו מיפינו את תוכניות הלימודים, אנחנו מסתכלים על כל המהלך הזה בצורה אינטגרטיבית ולקחנו את כל היתרונות של הקיימות שהוצגו בפנינו על ידכם, ד"ר אילון ואחרים, בכל מיני מפגשים. אנחנו מדברים על פעילות סביבתית ופיתוח בינלאומי בהתחשב במדינה, בקידום אוכלוסיות חדשות, בביעור עוני, במדיניות דמוגרפית, תכנון משפחה, תעסוקה, חינוך, דיור, הגנה על משאבי סביבה מדלדול וזיהום, שמירה על המגוון הביולוגי, עיגון מעורבות הציבור בקבלת החלטות סביבתיות וחברתיות ובצמצום סיכוני בריאות עקב זיהום סביבתי. על כל אלה יש תוכנית לימודים.

תודה. לצערי, אנחנו מגיעים לסיכום, אנחנו נחזור לנושא הזה. לדעתי אנחנו לא בפיגור של 5 שנים אלא לפחות 25. לפני 25 שנים, כשהייתי שנתיים בהשתלמות בארצות הברית, נדהמתי שם מהנושא הזה שמעסיק כל כך את דעת הציבור ואת התקשורת כל הזמן, ואצלנו הנושא הזה ממש לא היה קיים. במשך השנים כמובן שיותר ויותר נחשפנו לנושא הזה, אולי מסיבות שלמדינת ישראל היו בעיות קיומיות ועסקנו בנושאים אחרים, אבל כעת צריך להשיג את הפער ואת הפיגור. אז יש לנו חקיקה לא מספקת בנושא של ענישה על זיהום הסביבה, החל ממפעלים מזהמים ועד זה שאנשים משליכים ברחוב ניירות ובדלי סיגריות, והגענו לחוק פיקדון שהוא עדיין לא מספיק ועדיין לא הגיע לבקבוקים הגדולים, ויש הרבה מה לעשות גם פה בכנסת בנושא החקיקה, לא הכל זה עניין של תקציבים.

אני מציע לעצמנו סיכום כדלהלן: ועדות החינוך והתרבות והפנים ואיכות הסביבה מברכות על כך שבימים אלה מופץ במערכת החינוך חוזר מנכ"ל בנושא פיתוח בר קיימא, אוריינות סביבתית וחינוך לאיכות הסביבה, הכולל תוכניות לימודים והנחיות לביצוע. הוועדות סבורות כי יש להציג את החינוך לאיכות הסביבה כמשימה לאומית של חינוך סביבתי תוך חשיפה רצופה של האזרח מגיל הגן עד האקדמיה וכן בתקשורת ובהסברה לציבור הרחב תוך הסתייעות בארגוני איכות הסביבה ושמירת הטבע. הוועדות קוראות למשרד החינוך והתרבות לכלול את נושא איכות הסביבה בתוכנית הליבה כתוכנית מחייבת וכן לעודד בתי ספר ותלמידים להיבחן בבחינות הבגרות במדעי הסביבה. האם חברי הכנסת מקבלים?

צריך לציין שמשרד החינוך בשנים האחרונות עשה הרבה לקידום נושא חינוך הסביבה.

זה הסעיף הראשון - "מברך את המשרד".

זה הכרחי כדי להצמיח את האזרח העתידי, להביא את זה למודעות ולתודעה של התלמידים.

יכול להיות שכדאי למצוא פה איזושהי ועדת משנה או לנסות להבין מה אנחנו מגדירים כחינוך סביבתי ושזה יהיה כתוב. צריך פה משהו שייתן איזשהו תוצר לגבי העניין הזה.

אמרתי בין הדברים שאנחנו נחזור לדיון. אני אדבר עם יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה, שהתנצל שהוא מתעכב ואני מבין שהוא במקום חשוב אחר, ונחזור לקיים את הדיון הזה. נקיים מעקב, בין אם זה בדרך של ועדה משותפת או בדרך אחרת, לא נרפה.

מכיוון שמדובר בדברים מעט ערטילאיים, אני מציע לדחות את הסיכום לאחר הדיון הנוסף.

בשלב זה אני רוצה שנקבל את הסיכום ונוסיף משפט שאומר: הוועדות יחזרו ויידרשו לנושא זה בקרוב.


הישיבה ננעלה בשעה 10:00