פרוטוקולים/ועדת חוקה/7938




5
ועדת החוקה, חוק ומשפט - 7.1.2004


פרוטוקולים/ועדת חוקה/7938
ירושלים, ב' באדר, תשס"ד
24 בפברואר, 2004


הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 132
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
שהתקיימה ביום ד', י"ג טבת תשס"ד, 7.1.04, בשעה 09:00


ס ד ר ה י ו ם

הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 13) (השתתפות בהוצאות המפלגה בשל בחירות פנימיות), התשס"ד- 2003 של חבר הכנסת אופי פינס-פז –
אישור לקריאה שנייה ושלישית – דיון והצבעה

חברי הוועדה: היו"ר מיכאל איתן
אתי לבני
אופיר פינס- פז

נורית ישראלי, משרד מבקר המדינה

סיגל קוגוט

דורית ואג

חבר המתרגמים בע"מ


הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 13) (השתתפות בהוצאות המפלגה בשל בחירות פנימיות), התשס"ד- 2003 של חבר הכנסת אופי פינס-פז –
אישור לקריאה שנייה ושלישית – דיון והצבעה

בוקר טוב לכולם. אנחנו דנים היום בהכנת החוק
לקריאה שניה ושלישית. התלבטנו לגבי גובה הסכום. אני הסתכלתי מה קרה בפרקטיקה של הליכוד, הליכוד גבה סכומים גבוהים מאוד שגרמו להתמרמרות אצל חלק מהאנשים, אבל הסעיף הזה עצמו הוא לא סעיף שקובע את ההתייחסות לעצם המגבלה על ההתמודדות, המגבלה הכספית, אנחנו לא עוסקים בזה כרגע, יכול להיות שזאת שאלה שיש לה משמעות קונסיטוציונית. האם מפלגה יכולה ליצור תנאים של אי שיוויון בהתמודדות.

אנחנו דנו בזה במפלגת העבודה. אנחנו התכוונו
ללכת ל- 10,000 כמו הליכוד וירדנו ל- 7,000 כתוצאה מההערה על שיוויון הזדמנויות.

יש לכם גם ועדת חריגים?

יש לנו גם ועדת חריגים. יו"ר ועדת הבחירות פטר
רק ארבעה אנשים, מהתשלום האחרון, חילקנו להם את זה לתשלומים והוא פתר ארבעה אנשים מכל המועמדים מאחד התשלומים.

השאלה כאן היא יותר רחבה. אין ספק שאי
שיוויון הוא עיקרון מקובל במפלגות וחלקן הגדול מתבסס על עיקרון של אי שיוויון אפילו בחברות, על אחת כמה וכמה בייצוג ובהתמודדות. מפלגה זה פלג, הוא יכול להיות פלג של מיעוט והוא מבסס על עצמו על הגדרה עצמית שהיא שונה.

שיוויון הזדמנויות, לא שכולם שווים.

אני לא אומר שכולם שווים. בחלוקה הקלאסית
של השיוויון אנחנו אומרים אי אפליה מטעמים של אמונה דתית, מפלגה יכולה להגיד אנחנו רוצים לקבל רק אנשים מאמינים, מי שלא דתי לא מקבלים אותו למפלגה. זה הגיוני.

שלא ממין הענין, בדיני אפליה תמיד יש אלא אם
כן זה ממין הענין.

אבל במפלגה זה ממין הענין. לגבי הענין הכספי,
מפלגה אומרת אין כאן אפליה, כי החוק הזה לא מדבר על אפליה, הוא מדבר על הוצאות בארגון אירוע מסויים של התמודדות, אנחנו מבקשים שכל המתמודדים יחלקו ביניהם את ההוצאה.

הסעיף הזה אינו הסעיף שאומר מותר למפלגה
לגבות כסף בשביל התמודדות, זה לא הסעיף של חסם כניסה, לכן לא חל עליו גם חוק יסוד הכנסת.

קודם כל אני רוצה להגן על הרובד שאומר גם אם
היינו קובעים עכשיו נורמה שאומרת שמפלגה כאשר יש לה הוצאות לארגון התמודדויות של מועמדים שרוצים להיות חברים בתוכה, או היא מארגנת התמודדויות בין חברים שרוצים לייצג אותה כלפי חוץ, יש זכות מלאה למפלגה לקבוע שכל הוצאות ההתמודדות הזאת תוטלנה, תושתנה על המתמודדים ויחלקו ביניהם את ההוצאות ובלבד שהמהלך הזה של השתת ההוצאות לא יהפוך לגביית יתר עבור הוצאות אחרות, הוא יהיה כמו אגרה, אגרה שמוטלת לביצוע השירות.

באגרה יש רכיב מס.

זה לא נכון. באגרה אסור שיהיה רכיב מס.
אגרה נגבית תמורת שירות.

באגרה יש רכיב מס, כך לימד פרופ' אהרון
יורן ז"ל בפקולטה. אגרה מתחלקת לשני חלקים, יש מחיר, יש מס, יש אגרה. באגרה יש רכיב של מחיר ויש רכיב של מס.

אני למדתי שאגרה ניתנת תמורת שירות.

נכון, צריך להיות קשר אבל זה לא מושלם.

אם היה שוק פתוח ומחיר אז המחיר נקבע לפי
השוק. אם יש אגרה אז יש רכיב של מחיר אבל אתה יכול לגבות בדיוק כמה שזה עולה, אתה יכול לגבות פחות ואתה יכול לגבות יותר. הפחות או היותר זה הרכיב של המס. כשאתה עושה אגרת השתתפות בספרי לימוד לילדים, באמת ככה עולה לך הספר, אם היית לוקח את כל הספרים ומחלק את זה, זה בדיוק היה המחיר של הספר?

זה מה שהיה צריך לעלות.

לא, זה אולי מסובסד ואולי זה מחיר יתר מתוך
שיקולי מס.

יכול להיות שבמשך השנים זה השתנה, כי
הפרקטיקה, בית המשפט היה צריך להסביר למה האגרה הפכה להיות למס אז הוא קבע מושג שלישי מחיר. המחיר הוא לא מחיר, כי מחיר זה מושג שלקוח ממקום אחר, מחיר זה משהו חופשי, אדם רוצה הוא קונה, הוא לא רוצה הוא לא קונה, אגרות מחייבים אותו לשלם. ההבדל בין אגרה ומס זה שלגבי אגרה הרשות יכולה להשית תשלומים כלליים שנוגעים לשירות אבל היא לא יכולה לקחת אגרה שאין קשר בינה לבין עלות השירות. היא יכולה להגיד כשאני מחייבת בתשלום עבור ספרים אני לוקחת בחשבון גם את הפקיד שיושב במשרד החינוך, מחלקת החינוך וגם את הרכבים שהעיריה מקצה למנהל מחלקת החינוך ועוד. אבל היא לא יכולה להגיד עולה לנו מאה, ניקח 300 כי אנחנו רוצים בהזדמנות זאת לגבות כסף לטובת קבוצת כדורגל של הרשות המקומית.

אני חושב שלמפלגה יש זכות מלאה להשית תשלומים כאלה על המשתתפים באירועים החריגים האלה. זאת לא חובה של חבר, הוא לא חייב להתמודד, זאת זכות וזאת הוצאה למפלגה. המפלגה יכולה לומר שהמתמודדים יכסו את הוצאותיהם.

לו היתה נורמה כזאת לא היית צריך להכיר בזה
שזה יכול להיות חסם כניסה לקבל את זה ברוב הדרוש ולעשות הסדר של איזון מינימאלי?

בשום פנים ואופן לא. חסם כניסה צריך להיות בו
אלמנט של כוונה לחסום מישהו.

למה כוונה?

זה יכול להיות גם תוצאתי.

הוא יכול להיות תוצאתי אבל הוא תוצאתי
במקרה דנן על חשבון קופת המפלגה. זה עולה כסף.

נכון, אבל יכול להיות שאתה יכול למצוא פתרון
אחר לכסות את זה.

אין פתרון אחר.

למה לא?

יבוא חבר אחר ויגיד, למה אני צריך לסבסד מדמי
החבר שלי, שיורידו את דמי החבר. אני לא רוצה, אתם רוצים חסם על כניסה.

אז כבר יש עוד פתרון.

אין פתרון. אני לא מקבל בשום פנים ואופן שיש
כאן חסם, כי באותה מידה החבר יכול להגיד יש לי חסם להשתתף. אני רוצה להיות חבר במפלגה ולא נותנים לי להיכנס בגלל חסם. אני צריך לשלם 50 שקל לשנה בגלל שהם מארגנים לעצמם כל מיני התמודדויות, שהמתמודדים ישלמו לעצמם.

אני מניחה שזה תלוי בסכום. 50 שקל לשנה זה לא
פגיעה בשיוויון.

כל זמן שמדובר לא בגביית יתר אלא בכיסוי
עלויות של ההתמודדות, אפילו לא כולם, חלקם.

הפריימריז במפלגת העבודה עולה בין מליון למליון
300 אלף שקל. כל הגבייה הזאת הכניסה למפלגת העבודה בערך חצי מליון שקל.

נכתוב 7,500 שקלים?

בקריאה הראשונה דיברתם על 5,000.

זה מעט. אני לא יודע כמה במפלגת הליכוד מוציא
מועמד שרץ לכנסת מבחינת ההוצאות האישיות, אני יודע במפלגת העבודה קודם כל מה החוק מתיר, הפריימריז מתיר 300 אלף שקל. מועמד סביר, 7,500 מתוך 300 אלף, אי אפשר לומר שזה פוגע בעיקרון השיוויון. מי שאין לו 300 אלף והוא לא מפורסם מאוד ממילא לא יכול לרוץ. הבעיה שלו היא לא ה- 7,500. אם את רוצה לדבר על זה תבטלי את חוק הפריימריז, את ההוצאות המותרות. בליכוד זה יותר גרוע כי אין הגבלה.

בחוק המפלגות אין הגבלה.

המפלגות יכולות לעשות בתקנונים שלהן הגבלות.
אבל בחוק המגבלות אין הגבלה בכלל לשיטת בחירה אחרת שהיא לא בפריימריז, אתה יכול להוציא גם מיליארד דולר.

אתה לא יכול להוציא כי אז אתה תעבור עבירות
אחרות.

או שכן או שלא. אתה יכול להוציא מיליארד דולר
ולהיבחר. בליכוד אני משוכנע שגם שם הפרופורציה של 7,500 מול ההוצאה הכוללת של המועמד זה סכום סביר ונמוך באופן יחסי להוצאות שיש למועמד. זה סכום זניח באופן יחסי למועמד. אני לא חושב שזה פוגע בעיקרון השיוויון וזה לא חסם לאף מועמד. אדם שלא יכול להוציא את זה לא יכול להיות מועמד. מועמד בכדי להיבחר בגוף בוחר צריך לשווק את עצמו וזה עולה כסף.

אני מציע שנשאיר את זה 10,000 שקל.

זו הגזמה.

זו לא הגזמה, אדם רוצה להיות חבר כנסת
למה שלא ישלם 10,000 שקל. הגזמה על מי ועל מה.

בוא נלך על 7,500 שקל.

אנשים רוצים לרוץ לכנסת אז הם ישלמו, המפלגה
לא צריכה לממן את זה. הכסף מיועד להוצאות, אני לא רוצה שהכסף הזה יהיה מכשיר לגיוס כספים. המתמודדים משלמים את זה.

אולי נקבע 10,000 שקל לקדנציה. בין בחירות
לבחירות.

בין בחירות לבחירות, זה יותר הגיוני, מאשר לכל
מערכת. נעשה את זה רק למוסדות חיצוניים, לכנסת ולרשות מקומית.

נעשה את זה רק לבחירות לכנסת ולרשויות
המקומיות. בשנת בחירות כפי שמוגדר בחוק התרומות.

למה לך לכתוב שנת בחירות, במערכת בחירות
לבחירת נציגים לכנסת, לרשות הממשלה ולמועצות מקומיות.

לא לשנת בחירות, למערכת בחירות פנימיות.

לא לכל מערכת בחירות פנימיות, אין לך הגדרה,
את צריכה לציין מה. בחירת יו"ר ומועמד לרשות מפלגה, כנסת, רשות מקומית וראשות ממשלה.

כתבנו, מועמד לראש ממשלה, שר, חבר כנסת,
ראש רשות מקומית או חבר, בהגדרת מועמד אני מוחקת את המוסדות הפנימיים של המפלגה.

בשם מבקר המדינה, בדיון פה נשמעו שני סוגי
טיעונים. טיעונים על השיטה בכללותה שאפשר לבחור שיטה כזאת ואפשר לבחור שיטה אחרת, אבל אני אתייחס לשיטה הקיימת ולא לביקורת הכללית על השיטה. ככל שאנחנו במשטר של מימון מפלגות ותרומות בסכום קצוב, אנחנו חושבים שאת הסכום במקרה הזה צריך להעמיד על כמה אלפי שקלים בודדים כדי שלא ניצור בלי משים דרך לעקיפת מגבלות המימון.

איך עוקפים את המימון כאן, תסבירי לי.

למשל ע"י מועמדות פיקטיבית רק בשביל להכניס
תרומה.

אני מסכים שנקבע מגבלה ובלבד שסך הכל שיאסף
לא יעלה על הכסף שהוצא. שלא יגידו לאנשים תשימו 20 מועמדים ותגייסו כך 150 אלף שקל. זה לא יהיה.

אם המציאות עולה על כל דמיון אז אולי זה לא
דמיון כל כך.

אם ברגע האחרון הוא רוצה לחזור בו כי הוא עשה
הסכם אז יגידו שזה היה פיקטיבי?

לכן צריך להעמיד את זה על כמה אלפי שקלים
בודדים.

מועמד שלא יתמודד יקבל את כספו. מועמד
שהגיש מועמדות ומשך אותה.

זה לא פותר לך את הבעיה.

את זה צריך לקבוע וזה לא קשור למבקר המדינה.

למה להיכנס לזה עכשיו.

פה אתה לא צריך לעשות את זה, בכללים
הפנימיים של המפלגה תעשה את זה. כאן אתה צריך סכום מקסימום.

אפשר לכתוב סעיף שאומר שהסכום שהתקבל
בשום מקרה לא יעבור את הסכום שעלה בפועל למפלגה.

כתבנו השתתפות בהוצאות וזה בוודאי אומר שאי
אפשר לגבות דברים שהם מעבר להוצאות, כי השתתפות זה בהוצאות.

למה שלא תכתבי שבכל מקרה מפלגה לא יכולה
לתבוע מעבר?

שהיא תחזיר למועמדים אם נשאר עודף?

לא, שהיא לא יכולה לגבות. מפלגה לא תוכל לגבות
מעבר לסכום ההוצאה בפועל של האירוע.

אבל איך היא תדע מראש.

זו בעיה שלה איך היא מחזירה את הכסף, היא
תחשוב, תפנה למבקר המדינה, תשים בנאמנות.

כתוב פה השתתפות בהוצאות, זה אומר שאתה
יכול לגבות רק דברים שבאמת עלו לך. אתה לא יכול לגבות דברים מעבר למה שעלה לך.

לפי התיאור שלך ההוצאות גבוהות אלף מונים
מהשתתפות, זה לא חשש ריאלי.

אני רוצה שיהיה ברור מעל לכל ספק שבענין הזה
מפלגה לא תוכל לעשות מעבר של כספים לדברים אחרים.

אבל כמה כסף אתה חושב שצריך להגדיר, שלא
יעלו על כמה?

7,500.

אני רוצה 10,000. אני התמודדתי בפריימריז,
מערכת בחירות שלי עלתה 300 אלף שקל. למפלגה ההתמודדות עלתה כשני מליון, אז היו 150 מועמדים, הם מימנו את זה. כל אחד שם 10,000 שקל.

הוצאה של 300 אלף היא לא הוצאה קריטית
למועמד, זה לא יכול למוטט מפלגה, אבל זה יכול לגרום למפלגה לסגת בה מתהליכי דמוקרטיזציה. דמוקרטיה עולה כסף.

ההיגיון של אופיר אומר שכשמפלגה מארגנת
בחירות יש לה זכות להגיד למשתתפים בבחירות אתם תממנו, אנחנו לא רוצים להרוויח עליכם, אבל תשתתפו בהוצאות ואלה הוצאות גדולות. הבעיה היא שהיום לפי החוק הדרקוני אסור לאדם לתת למפלגה תרומה ומס חבר, מס חבר אני לא בטוח.

גם מס חבר. לפי הפרשנות של מבקר המדינה.

זה לא עמד במבחן החוק, אני לא בטוח שהוא
צודק בפרשנות הזאת. בחוק מדובר במפורש על תרומה. מס חבר זו לא תרומה. ברגע שמס חבר הוא שיוויוני לגבי כולם, הוא מטעם החבר והוא משמש למפלגה, זו לא תרומה. זה ויכוח שלא הוכרע אף פעם בפסיקה.

הבעיה שלנו כרגע היא בעיקר בבחירות הגדולות. אדם רוצה להתמודד לראשות מפלגה, אם אנחנו נקטין את הסכום אז יהיו כל מיני תמהונים בלי סוף שיבואו.

אז זה כן מטרה לחסום אנשים? הרי זו לא
המטרה.

זה חלק מהקריטריונים, למה אתה קובע מחיר, זה
עולה כסף.

זה עולה לך כסף, לא בשביל לחסום אנשים.

זה גם בשביל לחסום אנשים. בחוק כתוב שצריך
להביא 50 אלף חתימות כי לא רוצים שכל אדם לא רציני יגיש מועמדות.

אני לא אומרת שאין הגיון בזה, אני אומרת שלו
היית מחוקק את זה בגלל שזה יכול להיות פגיעה בשיוויון היית צריך לקבל את זה ברוב של 61 וזה לא היה בחוק הזה לכן זה לא כתוב כך.

זה לא רוב של 61 כי את הכלל המהותי אני עושה
בתוך המפלגה. המפלגה קובעת את הכללים המהותיים.

לכן אנחנו אומרים שהחוק הזה לא קובע חסם
כניסה למועמדים, הוא רק קובע שאם המפלגה אוספת כסף, יכול להיות שזה רק אם האנשים רוצים אחרי ועדת חריגים וזה לא חסם כניסה, אבל זה לא יחשב תרומה מבחינת היחסים עם מבקר המדינה. זה מה שאומר החוק הזה, הוא לא אומר שלמפלגה יש אפשרות לעשות חסם כניסה.

אבל הוא גם לא אומר שבהכרח המפלגה לא יכולה
לקבוע חסם כניסה.

הוא לא מתייחס לזה, זה לא האספקט.

הוא לא אומר ואני לא רוצה שיאמר, כי זה לא
נראה לי דבר הגיוני שאי אפשר יהיה לקבוע חסמי כניסה להתמודדות על ראשות ממשלה.

אנחנו לא אומרים שאי אפשר, אנחנו רק אומרים
שכשאתה קובע חסם כניסה אתה ער לזה, אתה מחוקק את זה מתוך אפקטיבה אחרת.

אנחנו לא מתכוונים כאן, לא זאת הכוונה. הכוונה
היא שכאשר מפלגה החליטה בהנחה שמותר לה להחליט וההחלטה שלה היא חוקית וכשרה למהדרין והיא גבתה את הכסף, זה לא יחשב כהפרה של חוק מימון המפלגות שקובע שאפשר לתרום למפלגה.

יש לי רעיון שיוציא אותנו מכל הענין הזה. אנחנו יכולים לקבוע רק שזה לא יחשב כתרומה, בלי שום דבר מעבר. אנחנו קובעים בהנחה שזה תשלום תמורת ההתמודדויות האלה, שסך הכל הכסף שנאסף לא כיסה את ההוצאות וכל אחד יקבע מה שהוא רוצה ואנחנו בכלל לא מתייחסים לזה.

זה מאוד בעייתי. יש לנו משטר מאוד הדוק תחת
הכותרת, הרי זה לא תורת משה מסיני שמפלגה תקבל מימון ציבורי, אבל תחת המימון הציבורי יש שני אלמנטים, מימון ציבורי ומגבלה של התרומות ודמי החבר. המגבלה היא מאוד ספציפית. בתוך המשטר הזה אתה רוצה ליצור נישה שבה אין שום מגבלה של גובה הסכום, זה לא הולך יחד.

את החוק הזה אני יזמתי, כתבתי והעברתי. הענין
כאן היה למנוע מצב שמפלגות יקחו כסף נוסף ולהפריד בין ההון והשלטון. אמרנו שהציבור יממן והמפלגות לא יקבלו כספים מבעלי הון. לא דיברנו על מצב שאם מפלגה צריכה לארגן התמודדות בכל הארץ ויש מספר מתמודדים וזה עולה לה סכום מסויים, והיא אומרת לאנשים אתם תשלמו, זה לא פוגע במטרת החוק. נניח שמפלגה מארגנת סוף שבוע באילת והיא קובעת שדמי ההשתתפות יהיו אלף שקל כי משלמים לבית מלון, אני לא חושב שזו תרומה למפלגה. אני חושב שאם זה יעלה לה 500 והיא תגבה אלף ותכניס את ה- 500 הנוספים לכיס, אז ה- 500 יהיו תרומה. אבל אם היא גבתה את מה שעלה לה בארגון דברים שהם לא החיים השוטפים של המפלגה, אז היא מטילה אגרות, מס חבר, גם מס חבר לא נכלל בתוך הסכום של התרומה. אתם קובעים שכן, אני חושב שלא, בתנאי שזה לא הפך מדבר לדבר, אבל לא היתה כוונה של המחוקק להגיד שמס החבר יהיה חלק מהתרומה, לא היתה שום כוונה כזאת. היתה כוונה לומר דווקא לגורמים חיצוניים למליונרים או לבעלי הון, אתם לא יכולים לתת כסף למפלגה. אבל כן רצינו השתתפות. יכולנו להגיד שאסור בכלל לתרום, אמרנו שאנחנו רוצים שיהיה עיקרון שאדם יכול גם לבטא את אהדתו בתרומה. שאלתי את עצמי כמה יתרום אדם במעמד בינוני שרוצה לתרום למפלגה, כמה אדם סביר יכול לשלם בלי שהוא גם רוצה לרכוש משהו תמורת הכסף, אנונימית כמה הוא היה נותן, אז לקחנו את הסכום הזה והשארנו אותו.

עכשיו אנחנו מושכים את זה לכיוונים שהחוק בכלל לא התכוון אליהם. אני התמודדתי בבחירות, אני לא יכול לשלם למפלגה לכסות את ההוצאות, אני מוציא כסף על פרסום וכל מיני דברים, על זה מותר לי, אי שיוויון בעליל משום שהמתמודדים האחרים לא יכלו לגייס כמוני 300 אלף שקל, זה לא שיוויון. זה שאני צריך לשלם מתוך ה- 300 אלף שקל 10,000 שקל, או זה ששרון או נתניהו, דרך אגב הבחירות לפריימריז, לראשות הרשימה, מליון ש"ח זה סכום קטן מדי, אף אחד לא עומד בזה וכולם עושים עבירות על החוק. מליון שקל, כשאדם צריך להתמודד מול 300 אלף איש, מליון שקל זה נמוך מדי. זה כסף שהם מביאים מהבית, אנחנו לא מממנים אותם. צריכים לחשוב על להעלות את הסכום הזה.

אנחנו קבענו את ההוצאה כי ראינו את השיוויון
באיזה שהיא צורה, זה לא דבר פרוץ לגמרי שכל אחד יכול להוציא אין סוף סכומים, אז אנחנו צריכים באופן סביר. אני חושבת שבכל מערכת בחירות צריכה להיות תקרה של כמה אפשר להוציא.

יש תקרה.

אתה אומר מליון לא מספיק.

זה לבחירות פנימיות עפ"י חוק המפלגות, זה לא
עפ"י חוק מימון המפלגות, זה חוק אחר. בחוק המפלגות כתוב, יש שם מה המגבלות על תרומות לחברי כנסת בזמן הפריימריז ולראש ממשלה, יש שם גם פגם מסויים, שבועיים אחרי שמודיעים על הפריימריז אפשר להזרים כספים.

מבקר המדינה לא מבקר את הפריימריז.

כל הענין של הפריימריז הוא מאוד בעייתי. יש
הרבה פרצות. אני מבינה שיושבת ועדה על הענין הזה. כל הנושא של הפריימריז הוא לא מבוקר ולא מפוקח.

אולי נעשה את מה שאופיר ביקש, את ה- 7,500.

יש כאן בעיה. ראש רשות מקומית, שר, חבר כנסת,
יש גם מגבלות על המפלגות, אנחנו קובעים סכום עליון, הם לבד יחליטו, אנחנו נותנים להם חופש בחירה. נראה לי שלראש ממשלה 10,000 שקל זה מינימום שבמינימום.

אז לעשות הבחנה שראש ממשלה יכולים עד
10,000 ולאחרים עד 7,500?

נכתוב 10,000, זה נראה לי הכי סביר, אז יהיה כבר
על הכל 10,000, עד 10,000. זה לא אומר שלחבר כנסת יבקשו 10,000.

זה לא יכול להיות כי אנחנו אומרים שזה
השתתפות בהוצאות, זה חייב להיות כמה שבאמת עולה למפלגה.

כן, אבל זה יעלה להם יותר. לשכור את גני
התערוכה, לארגן את כל המחשבים, הדואר, כוח אדם לאייש את כל הקלפיות אלו סכומים עצומים. חבל שלא באו נציגי מפלגות, הזמנו אותם, אף מפלגה לא באה.

הויכוח הוא בין 7,500 ל- 10,000?

כן.

זה ויכוח מינורי.

אני גם עם 10,000 לא שקט כי זה לא עושה הבחנה
בין מועמד שמתמודד לראש המועצה המקומית כוכב יאיר לבין ראש עיריית ת"א ובין שניהם לבין ראש המפלגה ובין שלושתם לבין חבר כנסת.

אבל זאת הצעת החוק, אפשר להציע חוק אחר.

חבר מועצת הרשות המקומית שרוצה להיות חבר
מועצה, ביבניאל, הוא צריך לשלם אותו מחיר. אם הוא עומד לנגד עיני אז הייתי אומר הגג 5,000 שקל, אפילו פחות, אבל כשעומד מול עיני המתמודד לרשות המפלגה, שרון מול נתניהו, אז אני אומר ש- 5,000 זה מגוחך.

אפשר לעשות פה דיפרנציאציה, להגיד שאם הוא
מועמד לראשות המפלגה או ראשות ממשלה, מה שלא יחשב תרומה יהיה עד X כסף, אבל אתה בעצמך אומר שראש עיריית ת"א וראש מועצת יבניאל שניהם זה ראש מועצת עיר וברור לך שזה אותו דבר.

השאלה אם אפשר להכניס את זה בחוק או
המפלגות צריכות לעשות את זה. צריך אולי גם הבחנה גסה בין שני הסוגים.

הבחנה גסה אפשר לעשות בחוק, בין ראש
הממשלה לכל היתר, אבל לא יותר מזה.

אז אפשר להגיד שלא יעלו על 10,000 שברמה
הארצית ובמרמה המקומית לא יעלו על 5,000.

אני מציע שנכתוב 10,000 למעט בחירה ליו"ר
המפלגה ומועמד לראשות הממשלה, שלזה לא נקבע סכום.

תעשה הכל 10,000, שהמפלגה בתוכה תעשה
דיפרנציאציה. אתה יכול לתקן אם תראה שיש כאן תקלות.

אבל לראשות מפלגה זה לא נראה לך מגוחך
10,000 שקל? נשאיר את זה 10,000 לכולם.

אנחנו חשבנו על כמה אלפי שקלים בודדים, לא
10,000.

שלא יעלה על 10,000.

אולי צריך לחדד את הענין שהסך הכל שהמפלגה
גבתה לא יעלה על ההוצאות.

אני אחדד את זה, אני רוצה לעשות נוסח ולהביא
אותו להצבעה. אני רוצה שהנוסח יהיה ממש ברור. אתם רוצים שאני גם אעשה חיוב לקבוע בתקנון דיפרנציאציות? לא איכפת לי לכתוב שהמפלגה תקבע בתקנונה, או תקבע בכללים, או המוסד יקבע.

נראה לי שזה נחוץ מבחינה פנים מפלגתית.

אז כל מפלגה שתחליט לעצמה.

אבל הם לא יחליטו, כולם יחליטו 10,000.

הם לא יוכלו כי אני אכתוב שהם לא יוכלו מעבר
להוצאות ואם זה משהו שעולה להם פחות כי זה ביבניאל אז הם לא יוכלו לגבות 10,000 מכל אחד. אני אעשה נוסח ויצביעו על נוסח.

הסיכום הוא 10,000 שקל מקסימום, 10,000 שקל לכל בחירות פנימיות, לא לכל שנה, לכל מערכת. בהגדרת מועמד ירד מועמד למוסד ממוסדות המפלגה, ישאר רק מועמד לראשות המפלגה או לדברים החיצוניים, שר, חבר כנסת, ראש ממשלה, מועצת עיר ו/או ראש עיר. אני אבהיר בנוסח שלא יהיה פה מעבר של כספים, זה יהיה רק כיסוי הוצאות ושאי אפשר להשתמש בזה לדברים אחרים.






הישיבה ננעלה בשעה 10:00