פרוטוקולים/ועדת הפנים/7876
5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
06.01.2004
פרוטוקולים/ועדת הפנים/7876
ירושלים, כ"ד בשבט, תשס"ד
16 בפברואר, 2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שלישי, י"ב בטבת התשס"ד (06.01.2004), בשעה 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 06/01/2004
מימדי האלימות והפשיעה בישראל
פרוטוקול
סדר היום
ממדי האלימות והפשיעה בישראל -חה"כ רוני בריזון, אבשלום וילן, איתן כבל, אמנון כהן, ניסן סלומינסקי
מוזמנים
¶
צחי הנגבי -השר לבטחון פנים
חה"כ אבשלום וילן
חה"כ איתן כבל
חה"כ איוב קרא
שלמה אהרונישקי -מפכ"ל המשטרה
שמואל הרשקוביץ -המנכ"ל המשרד לבטחון פנים
נצ"מ דניאל חדד -עוזר המפכ"ל
נצ"מ ניצה פרידמן -דוברת המשרד לבטחון פנים
ניצב אילן פרנקו -ראש אמ"ן
השופט דן ארבל -מנהל בתי המשפט
אסף חפץ -מפכ"ל לשעבר
קצרנית
¶
מיטל בר-שלום
ממדי האלימות והפשיעה בישראל-חה"כ רוני בריזון, אבשלום וילן, איתן כבל, אמנון כהן, ניסן סלומינסקי
היו"ר יורי שטרן
¶
שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אנו שמחים לארח אצלנו את השר לביטחון פנים, צחי הנגבי, מפכ"ל המשטרה והמנכ"ל המשרד לביטחון פנים. אנו רואים בדיון הזה נקודה מאוד חשובה בטיפול שלנו ככנסת בנושא של פשיעה. נשמעו קולות רבים בישיבות הרבות על כך שהמשטרה מרוב הלחץ הגדול שיש לה הזניחה במידה מסוימת את הטיפול בפשיעה הרגילה. זה ברור שכאשר יש פיגוע כוחות המשטרה נקראים למקום, ואין מ שידאג באותו רגע לגנב הקטן. כאשר יש התמודדות עם משימות קשות כאלה, אז הבטחת בתים מפני גניבות או מניעת דקירות בפאבים, נדחקים הצידה. בחודשים האחרונים היתה הרגשה כי הפשע ממש משתלט על הארץ. השנה שחלפה, לפי הנתונים שסיפקה לנו משטרת ישראל בישיבה הקודמת שלנו בנושא הזה לפני חודש וחצי, היתה שנת שיא מבחינת מספר האזרחים שנהרגו באירועים עבריינים. אנו מאוד שמחים שהמשטרה מחזירה את הפיקוד לידיה. כל מה ששמענו עד כה נותן לי תקווה כי הדברים אכן ישתנו, וכי אתם תטפלו במלוא הכוח בפשיעה הזו. הנזק החברתי והכלכלי בעקבות זאת הולך וגדל, ואנו לא יכולים להשלים עם זה.
ייתכן ובהתמודדות עם הפשיעה המאורגנת אנו צריכים לאמץ יותר ויותר שיטות של לחימה בטרור. מצד שני יכול להיות שצריכה להיות הפרדה בין הכוחות שמטפלים בטרור לבין הכוחות שמטפלים בפשיעה הרגילה. בכל מקרה ברור שמשטרת ישראל של היום היא לא אותה משטרה שהיתה לפני כמה שנים, וזה מחייב חשיבה אחרת, וזה גם מחייב את המדינה לתקצב אותה אחרת.
היו”ר יורי שטרן
¶
הרבה מאוד דברים נעשו תוך כדי אלתור כתגובה למה שקורה. יש פיגועים רבים והמשטרה הירא היחידה שפרוסה בכל הארץ ועל כן מטילים עליה משימות רבות. אנו בונים פה מערך אבטחה שיהיה מערך אחיד לכל המוסדות, הציבוריים והפרטיים. יש למשטרה ריבוי משימות, כאשר כל אחת מהן היא קשה בפני עצמה, והמשאבים אינם עומדים לרשותה של משטרת ישראל בהתאם לצרכים האלה ולכן המציאות קשה.
עצם התגובה שלכם לגל הפיגועים העבריינים האלה, היא דבר חשוב וחיובי. אנו ננסה לגבות אתכם עד כמה שניתן. עם כל הביקורת שנשמעת בכנסת על אלימות השוטרים, ברור הוא שרוב רובם של חברי הכנסת מעריכים מאוד את עבודת השוטרים, מבינים את המצוקה שלהם ורוצים לסייע להם ולגבות את כל מערך בטחון הפנים. אני חושב, כי בעבודה המשותפת שלנו אנו יכולים לפתור חלק מהמצוקות.
אבשלום וילן
¶
אדוני היו"ר, אני רוצה להזכיר לך כי הדיון הזה נערך בעקבות הצעה דחופה לסדר בדיון שנערך במליאת הכנסת והועבר לפה, כאשר המיקוד היה מאוד ברור, ההשתלטות של ראשי הפשע על חיינו בעקבות שורה של פיגועים בהם נהרגו אזרחים, השליטה שלהם בכל הנושא של הימורים בלתי חוקיים. השרה לבנת אמרה שזה הגיע גם למרכז הליכוד.
היו”ר יורי שטרן
¶
אני מודה לך כאחד היוזמים של הדיון, אבל זהו דיון מתוכנן מראש בסדרה של דיונים שקיימנו בנושא הזה.
השר לבטחון פנים צחי הנגבי
¶
ראשית אני רוצה להודות ליו"ר ולחברי הכנסת שיזמו את הדיון. מבחינתו, המקום הטבעי לקיים את המהלך הציבורי כדי לקבל את הגיבוי הדרוש ואת היכולות האלמנטריות, זה ועדת הפנים ואיכות הסביבה. זו הוועדה המופקדת על הפיקוח הפרלמנטרי.
השר לבטחון פנים צחי הנגבי
¶
זה ממש כך. אנשים לא יודעים עד כמה. זה למעשה היעד המרכזי של המשטרה, להבטיח את איכות החיים, את שלוות החיים ואת איכות הסביבה הנפשית והפיזית של כולנו. בחודשים האחרונים שנפל דבר בישראל חסר תקדים על פי כל קנה מידה. מאז קום המדינה לא היה מצבור כזה של קטל חפים מפשע, 9 במספר מאז חודש יולי. האירועים האלה הביאו את הנושא הזה לקדמת סדרי העדיפויות בישראל. כאשר אני והמפכ"ל הופענו בפני הממשלה, הבהרנו דבר שהוא מובן מאליו שלא התקבל בהפתעה, והוא שכאשר מגדירים נושא כנושא המחייב הערכות לאומית צריכים להבין שמדובר בשילוב כוחות של הרבה מערכות לאומיות.
מדובר קודם כל במשטרה שהיא בחזית העימות, מדובר במערכת המשפט, התביעה הכללית, רשויות, כמו הרשות לאיסור הלבנת הון ורשויות אכיפה אחרות ושירות בתי הסוהר, כי בסופו של דבר אם אתה ממש את היעדים ואתה מגביר את הלחץ, האנשים האלה צריכים לשבת מאחורי סורג ובריח. לנוכח מצוקת הכליאה האימננטית במדינת ישראל, כאשר אלה מגיעים לבית המשפט והשופט יודע כי אין מקום לכלוא את אותו עבריין, אז לא עשינו דבר. בשל כך מדובר בשילוב כוחות של כלל המערכות. זו היתה גם בסופו של דבר עמדת הממשלה, והיא הטילה עלי להביא בפני ראש הממשלה בתוך 30 יום תוכנית לפעולה מערכתית מתואמת עם משרד המשפטים ועם משרד האוצר, כדי שלמשטרת ישראל ולגורמים האחרים תהיינה היכולות הבסיסיות להצליח ולנצח במערכה.
אנו ממקדים את היעד בדבר אחד בלבד, לקעקע ולמגר את התופעות של הפשיעה המאורגנת. אנו לא רוצים להשלות אף אחד. לא מדובר בתופעות שתעלמנה מחיינו. זה לא קרה בשום מדינה בעולם, וזה גם כנראה לא יקרה כאן. אנו לא מדברם על פרק זמן של זבנג וגמרנו, אלא על קעקוע של תשתיות הפעילות התעשייתית של ארגוני הפשע, תעשיית ההימורים הבלתי חוקיים, תעשיית הברחת הנשים והסחר בנשים, תעשיית הלבנת ההון ותעשיית ייבוא הסמים. כל התעשיות האלה חייבות לקבל מכה אנושה כדי שהיכולת הכלכלית של הארגונים האלה תספוג את המכה הניצחת ובסופו של דבר נגיע אל היעדים הנדרשים.
לפני שהמשטרה תציג פה את כלל הנתונים הרלוונטיים, אני רוצה לומר כי אנו הצגנו את הדברים האלה לפני ימים לא רבים בוועדת הכספים של הכנסת מתוך תקווה שניכלל גם אנחנו באותם סעיפים שהוועדה נוטלת על עצמה לשנות בתקציב המקורי שהומלץ לממשלה. לצערנו, לא היה אפילו חבר כנסת אחד בוועדת הכספים שחשב כי הנושא הזה הוא נושא שמבחינתו ראוי למאבק.
השר לבטחון פנים צחי הנגבי
¶
חבר הכנסת סלומינסקי הוא היחיד שזה היה אכפת לו. תמיד אכפת לו. הבעיה היא שאין לובי לקורבנות. מדובר בקורבנות של ההימורים הבלתי חוקים, אלפי אנשים שנכנסים למצב של אומללות בגין הימורים ומשתעבדים לשוק האפור. אין לובי לנשים שהפכו להיות שפחות מין במדינת ישראל. זו תופעה שהיא מבחינה אנושית ומוסרית מזעזעת. כולם מכירים את התופעה הזו, אבל אין לה שדולה שנאבקת למענה. בשל כך אנו רוצים ומשוכנעים שהוועדה הזו תהיה עבורנו לובי לאותה מערכה שנצטרך לנהל מול האוצר בימים הקרובים, כדי שאותם צרכים ופערים יכוסו במידה המקסימלית, כדי שבמדינת ישראל תהיה מערכת שמסוגלת להתמודד ישירות עם פשיעה עשירה, מתוחכמת, נועזת ומופקרת.
היו”ר יורי שטרן
¶
בתחילת הקדנציה של הכנסת הזו קיימנו ישיבה על דו"ח הפשיעה. אז הנתונים הצביעו על ירידה בפשיעה. אנחנו ברכנו אז את משטר ישראל על כך שלמרות המצוקה הכלכלית הגוברת ונסיבות שונות שיו אמורות לגרום להתגברות הפשיעה, הסטטיסטיקה הצביעה על מגמה הפוכה. לקראת סוף השנה הגענו לנתונים הפוכים. אנו ראינו התפוצצות של עבריינות, פשיעה ורצח. היום אנחנו מסתכלים על הכחל בפרספקטיבה שונה מזו שהיתה לנו בתחילת השנה.
יצחק הרצוג
¶
אני הגשתי למליאה הסתייגות להוסיף למשטרה עוד מאות מיליוני שקלים. אם אדוני רוצה, שידאג שחברי סיעתו יצביעו בעד ההסתייגות הזו.
שלמה אהרונישקי
¶
כפי שאמר השר, זה המקום שבו ראוי שנציג את הדברים. אני חושב כי יותר ויותר במדינת ישראל מתחילים להבין את המציאות שבה אנו נמצאים ואת התהליכים הכוללים שבה החברה שלנו נמצאת, ושראוי שאחרי לא מעט שנים של עיסוק בסדר עדיפות גבוה בתחום הטרור למצוא את האיזונים המתאימים ולעסוק גם בתחומים אחרים. ראוי להגיד כי פשיעה וטרור הולכים יחד. בסופו של דבר פעילות בתחום אחד משרתת את התחום השני והפוך. מה שחשוב להבין הוא שהפשיעה החמורה שרובנו נחשפנו אליה בתקופה האחרונה ביתר עוצמה היא נקודת קצה לפשיעה ולאלימות כוללת שקיימת בחברה בישראל. היא לא התחילה אתמול או ב-11 בדצמבר, ביום הפיגוע הפלילי בתל אביב שבו נהרגו 3 אזרחים כתוצאה מניסיון לחיסול של עבריינים. מדובר בתהליך שיש לו הסלמה.
בשנת 2003 נהרגו 9 אזרחים ו-60 נפצעו, כאשר נקלעו למאבק בין כנופיות פשע. כולם הם אזרחים תמימים שאינם קשורים לסכסוך, ולכן תבענו את המושג "פיגוע פלילי" לאחר הפיגוע ב-11 בדצמבר. המסר הוא שלהתמודד עם הנושא הזה צריך להיערך ולהפוך אותו ליעד לאומי. כפי שמדינת ישראל ידעה להיערך מול הטרור, כך היא צריכה לעשות גם בתחום הזה.
ראוי לציין כי משטרת ישראל לא פועלת בחלל ריק. אנחנו פועלים בתוך מציאות וסביבת עבודה שמכתיבה לא רק את סדר העדיפות של משטרת ישראל, אלא גם את סדר העדיפות הלאומי. הפשיעה היא תוצר מציאות חברתית, כלכלית, מדינית וביטחונית. אסור בשום אופן לקחת את זה כציר בפני עצמו ולהתייחס רק אליו, אלא צריך לראות את זה בקונטקסט הכללי. במציאות של שלוש השנים האחרונות, אין ספק כי זה משפיע על הרבה מאוד תחומים במציאות שלנו ובתוכם גם הפשיעה. מחקרים שונים בעולם מצביעים על קשר ישיר בין מציאות מדינית-ביטחונית למציאות פלילית וכלכלית.
משטרת ישראל זיהתה את התרחיש הזה ואת האיום על החברה כבר לפני שלוש שנים. מי שראה את תרחישי הייחוס שמשטרת ישראל סמנה לעצמה בשלוש שנים האחרונות, ראה את הפשיעה המאורגנת, סחר וייבוא סמים, שימוש באמל"ח ואת הפשע המאורגן כחלק מתשעה תרחישי ייחוס שמטרת ישראל נערכת אליהם. אני רוצה לומר כי אם לא היינו מסמנים את זה כיעד ולא היינו מתחילים להיערך לכך לפני שלוש שנים, היינו היום במציאות הרבה יותר רעה. היכולת שלנו היום להתמודד היא יותר טובה כיוון שסיימנו את זה כיעד ועשינו מאמצים גדולים כדי להתמודד עם זה. זה נכון שבסופו של דבר הוא הכל עניין של סדר עדיפות ותעדוף משאבים. כל הזמן אנחנו צריכים לחיות את הקצוות האלה ולראות היכן להשקיע את מה שאין לנו. זאת מציאות שצריך להכיר אותה לאורך כל הדרך.
ישנם פערים לא קטנים בין הסטטיסטיקה לבין התחושות בכל הנוגע לפשיעה. אני מטפל בתחושות ולא רק בסטטיסטיקות, כי הסטטיסטיקות מסוגלות לשקר ולשכר. ניתן לראות כי גם בשנת 2003 לא היתה עלייה דרמטית בהיקף הפשיעה או בפתיחת התיקים הפליליים במדינת ישראל. אנו מסמנים פה גרף שמצביע על כך שאם לא ננקוט במהלכים נוספים הרבה יותר דרסטיים לטיפול בפשיעה הכוללת, נגיע בשנת 2010 ל- 500,000 תיקים פליליים.
היו”ר יורי שטרן
¶
האם ייתכן כי בגלל העומס הגדול על המשטרה לא נפתחים תיקים פליליים במקריים בהם לפני כמה שנים כן היו נפתחים תיקים?
שלמה אהרונישקי
¶
לא. זה לא קיים. יכול להיות שהעומס גורם לכך שאנו לא מטפלים כמו שצריך בכל תיק. מדד התיקים הפליליים הוא פועל יוצא של תלונות הציבור במרבית המקרים. כאן יש פער כמו בכל העולם. לא כל נתוני הפשיעה מדווחים בסוף למערכות אכיפת החוק.
גם בתחום הפשיעה החמורה אין עלייה דרמטית בשנת 2003. יש פחות או יותר זהות בכמות התיקים הפליליים. גם כאן אנו מסמנים מגמה שיכולה להתרחש אם לא ייעשו מעשים נוספים כדי לצמצם ולמנוע את הפשיעה.
בתחום הרצח ניתן לראות כי בשנת 2003 יש פחות מקרי רצח מאשר בשנת 2002. גם כאן אני מציע שלא להתבשם מהנתונים הסטטיסטיים האלה. השינוי הגדול הוא בעוצמה של האירועים, בקורבנות ובנחישות של הפוגעים. אני אומר את זה כפתיח לעובדות.
שלמה אהרונישקי
¶
אחוז הגילויים הוא פונקציה מצטברת. הרבה פעמים את מגלה שנה או שנתיים אחרי המקרה, ולכן קשה למדוד זאת. אחוז הגילויים במדינת ישראל הוא יחסית גבוה, אך עדיין לא מספיק.
אנו יכולים לראות כי נתונים ניסיונות לרצח הם זהים פחות או יותר. מדובר בפספוס או בטיפול טוב יותר של בית החולים בשלב הראשון. אנו מכניסים את זה תחת אותה מסגרת.
ראוי להגיד שיש לו מעט עבירות ועבריינות במדינת ישראל שהיכולת לגלות אותם תלויה לא רק במתלונן, אלא בפעילות המשטרה. ניתן לראות כי גם בשנה-שנתיים האחרונות השקענו לא מעט מאמצים בעבירות החשיפה האלה כדי לגלות ולחשוף. כמעט 30,000 תיקים הם פועל יוצא של עבירות חשיפה של פעילות יזומה של המשטרה שמנסה לגלות ולטפל באיומים. אם המשטרה לא תפעל האופן ממוקד בתחום הזה, נימצא פה בגן עדן של שוטים, בו לא תהיה עבריינות כי אף אחד לא מתלונן על בסמים, על סרסרות לזנות ועל משחקים הימורים. יכול להיות מקרה בו מישהו מתלונן כי גנבו לו שם את הכסף ולא מעבר לזה. בכל התחומים האלה מדובר בעבירות חשיפה. ניתן לראות כי עם המשאבים המעטים שיש לנו, ניסינו והמשכנו להשקיע גם בתקופה של טרור, מציאות ביטחונית קשה ומצוקות כלכליות גדולות מאוד.
אחד האלמנטים שמייצר את היכולת של הארגון לבצע פעילות פלילית הוא האמל"ח. לגורמים עבריינים יש נגישות רבה לאמל"ח.
שלמה אהרונישקי
¶
גם צה"לי וגם בעקבות החיבור בין פשיעה לטרור. המציאות בשטח היא כזו שכמעט ואין שום בעיה לעבריין ממוצע להשיג אמל"ח כדי להשתמש בו לצורך חיסול חשבונות. אנו מתואמים בעניין הזה גם עם הצבא. יש זליגה גדולה מאוד של אמל"ח מתוך צה"ל. יש העברת אמל"ח דו סטרית בין גורמים פליליים לגורמי טרור. הקשר הזה בין פלילי לטרור מוכר לנו. אני רוצה להזכיר לכם את האירוע של הקב"ט של מנרה שנרצח, כאשר הרוצח לקח את הנשק ומכר אותו לגורמי טרור. יש פה קשר דו סטרי בין שני הצדדים. אני רוצה להזכיר לכם שאנחנו בשיתוף עם שירות הביטחון הכללי חשפנו את אותה חבורה שתמורת סמים העבירה אמצעים וריגלה לטובת החיזבאלה. זו מערכת שכל הזמן פועלת בשטח. אם אנו נצליח לנתק את מקורות האמל"ח, נצמצם במידה מסוימת את עוצמת האירועים האלה והפיגועים האלה בשטח.
אני רוצה לומר כי מדובר במערכת אינטגרטיבית. לא סתם ראש הממשלה והשר הגדירו את זה כיעד לאומי. אי אפשר למדוד את הפעילות הזו רק דרך נוכחות משטרה וכוחות המשטרה. לא בכדי הזמנתם את מנהל בתי המשפט וגורמים נוספים. גם לכנסת יש תפקיד מרכזי בשינויי חקיקה ובמתן כלים יותר טובים למערכת אכיפת החוק לבצע את תפקידה. אני מודה כי בחלק מהנושאים ידינו כבולות מאחור היום בשביל לבצע את הדברים בעוצמה גדולה יותר.
שלמה אהרונישקי
¶
המעגל הזה שצריך לטפל בפשיעה הוא מעגל שהמבחן שלו הוא מבחן ההרתעה. אם עבריין ממוצע לא יבין כי מה שהוא עושה בסופו של דבר יגרום לו לשבת מאחורי סורג ובריח, הוא ימשיך לבצע את הפשיעה. מבחן ההרתעה הוא המבחן העליון של רשויות אכיפת החוק במדינת ישראל, כי במרדף האינסופי אחרי העבריינים אף פעם לא נצליח לנצח. אנו ננצח אם ניצור כלים שייצרו הרתעה בעקבותיה העבריין לא יתחכך בפשיעה הזו, ואם הוא יעשה זאת נצליח לנתק את הקשר שלו אל העולם העברייני הזה. מבחן ההרתעה הוא מבחן בעייתי ומורכב, ואנו נציג זאת בהמשך.
אנו קבענו לפעילות של המשטרה שני יעדים מרכזיים, חיסול ארגוני הפשיעה והקטנת המעורבות שלהם בפשיעה דרך מכלול של נושאים, והחזרת הביטחון לרחובות. משטרת ישראל רואה בערך הביטחון האישי, ערך עליון ותפקיד מרכזי שלה כמשטרה. בטחון אישי מוביל לביטחון חברתי ולחוסן לאומי. הדבר הזה הוא יעד מרכזי שלנו כי בעזרתו ניתן לנצח כל דבר. מדינת ישראל ומשטרת ישראל הוכיחו בעבר, כי אם לוקחים נושא ומתמקדים בו, ניתן להצליח. זה מחייב פעילות אינטגרטיבית, קשב, תוספת משאבים, אמצעים והתמקדות. כלך ניתן יהיה לשנות את העקומה הזו.
אילן פרנקו
¶
אנחנו עוסקים בשני מושגים שגם כנסת ישראל הכירה בהם, פשיעה מאורגנת וארגון פשיעה. פשיעה מאורגנת, לפי ההגדרה שלנו, זו פשיעה שמבוצעת באופן שיטתי ממושך על ידי קבוצת אנשים, שזה סדר יומם. מעבר לעיסוק בפשיעה הם לא עוסקים במאומה.
אילן פרנקו
¶
אנחנו מחברים בין שני המושגים האלה, וכך גם עשה החוק. החוק למאבק בארגוני פשיעה שעבר ברשומות בחודש יולי 2003 הכיר במושג ארגון פשיעה.
שלמה אהרונישקי
¶
החוק למאבק בארגוני פשיעה הוא חוק מצוין. לפי אני יכול לטפל גם במי שאני מצליח להוכיח שהוא חבר בארגון פשיעה, גם אם אני לא הצלחתי להוכיח כי הוא עבר עבירות.
אילן פרנקו
¶
המודיעין של רוזנשטיין לגבי עצמו והמודיעין של עורכי הדין שלו עליו, שונה מהמודיעין של משטרת ישראל.
אילן פרנקו
¶
ארגון הפשיעה הוא מוציא לפועל את הפשיעה המאורגנת. במדינת ישראל אנו יודעים לזהות מספר ארגוני פשיעה גדולים ברמה ארצית ומספר ארגונים קטנים יותר ברמה המקומית. אנו יודעים לומר היום כי יש כמה עשרות ארגוני פשיעה במדינת ישראל, מספר ארגונים גדולים יותר ועוד כמה ארגונים קטנים יותר.
היו”ר יורי שטרן
¶
עד כמה התופעה הזו היא חדשה? האם אתה יכול להגיד שלפני 10 שנים לא היו ארגונים כאלה או שהיו מעט מאוד ארגונים כאלה?
אילן פרנקו
¶
ההיסטוריה של הפשיעה במדינת ישראל לאורך כל השנים הצביעה על פשיעה מאורגנת כזו או אחרת בממדים כאלה או אחרים. סכסוכים בין ארגוני פשיעה ובין עבריינים היו מאז ומתמיד. אנו כרגע עוסקים בסכסוך של שנות ה-2000. ראוי לציין כי משטרת ישראל לאורך כל השנים טיפלה בארגוני הפשיעה האלה, ועל כן חלק מאוד נכבד מאותם ארגוני פשיעה נמצאים היום בבתי הסוהר.
בשנות ה-90 היתה מלחמה עקובה מדם בין שני ארגוני פשיעה בתל אביב, כנופיית רמת עמידר וכנופיית פרדס כץ. בתום פעילות נחושה ועיקשת, שני הארגונים האלה פורקו והושמו מאחורי סורג ובריח. כל מנהלי הארגונים האלה וגם מרבית מחבריו נמצאים היום מאחורי סורג ובריח.
אילן פרנקו
¶
יש כמה גדולים וכמה עשרות קטנים. המאפיינים של פעילות ארגוני הפשיעה הם מעורבות גוברת בתמונת הפשיעה במדינת ישראל. אנחנו זיהינו מעבר מסודר מענפי פשיעה שהסיכון בעיסוק שלהם הוא רב והענישה שלצידם היא גבוהה, לענפי פשיעה ושהסיכון הוא לא רב וההכנסה היא גדולה מאוד, כמו מעבר לתחום ההימורים. אנו מזהים גם מעבר מפעילות של בודדים לפעילות מאורגנת וכניסה לעסקים חוקיים, כמו נדל"ן, מרכזי עסקים ותחנות דלק, כאשר הכניסה לעסקים חוקיים משמשת עבורם מכשיר לצורכי הלבנת הון.
התחום המרכזי שבו עוסק הארגון הוא תחום ההימורים. הוא גם המחולל המרכזי של הסכסוכים בין ארגוני הפשיעה.
אילן פרנקו
¶
אנחנו בשיתוף עם כמה רשויות יודעים לומר כי שוק ההימורים החוקיים ובלתי חוקיים במדינת ישראל סב סביב ה-14 מיליארד שקל.
אילן פרנקו
¶
בפעילות של ארגוני הפשיעה אנו מזהים גם עיסוק בסמים, הלוואות בשוק האפור וגביית דמי חסות. באחת הישיבות פה דנו בנושא. אנו מדברים גם על תחנות דלק פירטיות, מכוני ליווי ועבירות הונאה. עכל העבירות האלה משמשית עבירות מקורה לצורכי הלבנת הון. חלק מהכספים שמושגים באמצעות הפעילות הבלתי חוקית מולבנים ועוברים לתחומי עיסוק חוקיים.
הבאנו שקף שמדגים מבנה של ארגון פשיעה במדינה ישראל. ניתן לראות כי הוא מחלק לשלושה חלקים: רובד בכיר עם ראש הארגון והשותפים הבכירים עם חלוקת תפקידים מסודרת בינם לבין עצמם, רובד הביניים שהוא עדיין רובד בכיר, ויש את רובד החיילים.
אילן פרנקו
¶
זה מבנה סטנדרטי של ארגון פשיעה במדינת ישראל, כאשר ארגון ארצי מונה עשרות רבות של חברים, וארגון מקומי יכול למנות עד 10-15 איש. אנו שמים את ידנו על המבנה הזה.
אילן פרנקו
¶
זה מבנה סטנדרטי של ארגון פשיעה. הוא יכול להיות קטן או גדול יותר. במדינות שנמצאות מעבר לים הוא גדול יותר.
שלמה אהרונישקי
¶
אני רוצה לציין כי אנו מעריכים כי ארגון פשיעה כזה צריך בין 400,000-500,000 לחודש על מנת לממן את המשכורות, עורכי הדין, הרכבים המשוריינים והמאבטחים. מזה ניתן להבין כמה כסף הם צריכים על מנת להחזיק את עצמם וכמה הקרב הוא קשה על המשאבים הכספיים של מדינת ישראל. מאותו רגע שהם מבינים כי המדינה לא יודעת לספק להם את כל המקורות הכספיים הם יוצאים גם למדינות העולם ומבצעים שם חלק גדול מהעבריינות.
אילן פרנקו
¶
ארגון צריך לתחזק את עצמו וצריך להרוויח כמו כל ארגון כלכלי פיננסי. זה ארגון כלכלי פיננסי שאינו חוקי במרביתו, כאשר המטרה העיקרית שלו היא רווח.
אילן פרנקו
¶
מדובר בפלח מאוד קטן. אנחנו ניסינו להסביר לעצמו מה קרה בשנת העבודה 2003. הרי סכסוכים בין ארגונים היו גם בשנים עברו וגם חיסולים הדדיים גם הם היו בשנים עברו. יש פה שני דברים מרכזיים שהתרחשו, מאבק לעיסוקי פשיעה עתירי הכנסה, כמו שוקר ההימורים. השוק במדינת ישראל הוא שוק מצומצם וקטן ועל כן המלחמה היא מלחמה עיקשת. הגורם לחלק גדול מהסכסוכים בין ארגוני הפשיעה הוא ניסיון להשיג שליטה על מרבית ענפי הפשיעה.
אנחנו זיהינו את פרשת הבנק למסחר כנקודת מפנה מרכזית בחייהם של ארגוני הפשיעה במדינת ישאל. הבנק למסחר היה צינור חמצון כספי מרכזי לארגוני הפשיעה. אנו גם יודעים לומר כי בתוך הבנק למסחר, וזה גלוי כי יש כבר כתבי אישום, מרבית ארגוני הפשיעה במדינת ישראל היו מעורבבים ומיוצגים. העובדה שעבירות ההונאה נחשפו והפעילות של הבנק הזה נחשפה, ניתקה צינור חמצן מרכזי לארגוני הפשיעה.
היו”ר יורי שטרן
¶
האם הסיפור הזה של בנק מסחר הוא בא כחיפוש אחרי מערכת כזו שתסייע בתחום הכספי, או שבמקרה הבריונים בתוך הבנק גילו את הכסף?
שלמה אהרונישקי
¶
נקודת המפנה היתה ההודאה של אתי אלון. חודשים קודם התחילו להצטבר מידעים שלא הבשילו עדיין לכדי הבנה של המהלך כולו. השינוי המהותי שחל הוא ההודאה של הגברת. הבנק הזה תיקצב את רוב הארגונים.
אבשלום וילן
¶
אבל כבר בשנת 1998 חוקר פרטי בשם נחשון, דרך המועצה להסדר הימורים בספורט, העביר לכם חומר שבו מצולם בעלה של אתי אלון ואומר כי הוא מנהל תחנת הימורים בלתי חוקית. כבר משנת 1998 ידעתם כי המשפחה הזו עוסקת בפעילות הזו, ואתם חיכיתם עד לשנת 2003.
שלמה אהרונישקי
¶
אני דוחה מכל וכל את המושג, חיכינו. משטרת ישראל אף פעם לא מחכה, וברוב המקרים היא אף מקדימה. לא הצלחנו לגבש ראיות. לא כל פעולה שאנו עושים ולא כל תמונה ראשונית מגיעים בסופו של דבר לגיבוש ראיות בפני בית המשפט. יש פער אדיר בין יכולת המודיעין ליכולת לגבש ראיה. בארגונים אחרים מצאו לכך פתרון. בשב"כ כאשר יש פער בין המודיעין לבין גיבוש ראיות, יש מעצר מינהלי. למשטרת ישראל אין את הכלי הזה.
שלמה אהרונישקי
¶
העבירות האלה הן עבירות לחשיפה. אנחנו כל הזמן מנסים לחשוף, אבל צריך להבין כי במערכות האלה יש עוד מערכות. הפיקוח על הבנקים הוא חלק מרכזי. גם לו יש תפקיד בעניין.
שלמה אהרונישקי
¶
אני מניח כי במערכת הבנקאית יש לא מעט לקחים שמיושמים בעקבות המקרה, וגם אנחנו שאנחנו מבינים כי הציר הכלכלי הוא המניע המרכזי לפעילות של ארגוני הפשע והוא המוקד הטיפול המרכזי שלנו, משפרים את היכולות שלנו בעניין הזה, דרך חקיקה חדשה ומהלכים נוספים.
אילן פרנקו
¶
יש לנו שני חוקים מרכזיים שבהם אנו משתמשים היו כדי לתקוף את ארגוני הפשיעה. החוק הראשון הוא חוק חדש שפורסם ברשומות ביולי 2003, חוק מצוין. זה חוק שמהווה הכרה בקיומה של פשיעה מאורגנת. כנסת ישראל הכירה בעובדה שיש ארגוני פשיעה במדינת ישראל וכי המשטרה מצריכה כלי חקיקתי וחוקי כד לטפל בהם. היום אנחנו מיישמים את החוק הזה הלכה למעשה במספר מקרים. זהו חוק מצוין שצריך עוד לעבור את מבחן הקבילות המשפטית. ברגע שהוא יעבור את מבחן הקבילות המשפטית, יהיה לנו כלי עבודה מצוין.
אילן פרנקו
¶
החוק השני שמקדים את החוק הקודם הוא החוק לאיסור הלבנת הון שנחקק לקראת שנת 2000. אנו עושים בו שימוש מרכזי ביחד עם חוקי החילוט, כדי לבצע תקיפה כלכלית.
לאור כל האירועים האחרונים נקבעה מדיניות מפכ"ל ומדיניות שר שהתוותה את פעילותה של משטרת ישראל בתחום הפלילי לטיפול בארגוני הפשיעה, שאומרת מלחמה כוללת בארגוני הפשיעה ובל השטחים בהם הם מטפלים, כאשר המגמה המרכזית היא לפרק את ארגון הפשיעה. לכל ארגון כזה יש תשתית עסקית שצריך לטפל בה. בנוסף, צריך להחזיר את תחושת הביטחון לציבור שנפגמה במהלך התקופה האחרונה.
משטרת ישראל עוסקת בתקיפת ארגוני הפשיעה לאורך כל התקופה האחרונה באופן ממוקד ומסודר, כאשר זה הנושא הראשון על סדר היום הפלילי שלנו. זה אומר הסטה של כוחות, תגבור הכוחות, הרחבת הפעילות המבצעית בחו"ל, שילוב יחידות מיוחדות והרחבת שיתוף הפעולה עם כל הרשויות שעוסקות באכיפת החוק ברשות המשפטית וברשות הכלכלית.
בשלושת השובות האחרונים משטרת ישראל פיצחה מעל 200 מכוני ליווי, מעל 355 בתי קזינו, תפסה מעל 400 מכונות מזל, תקפה אתרים המשמשים להחלפת מטבע חוץ וביצעה שורה ארוכה מאוד של תפיסות נשק וסמים, עצרה מעל 700 עצורים ופתחה 1,000 תיקים חקירה. בשנת 2000 עד היום עצרנו כ-100 עצורים שנמנים על ארגוני הפשיעה במדינת ישראל. זו התשובה לשאלה הכין הייתם בשנת העבודה 2003.
שלמה אהרונישקי
¶
זה מה שעשינו עד כה, אבל צריך לציין כי זו מערכת שלא מתאדה. היא מחפשת מקומות אחרים ונישות אחרות. אתה יכול היום לסגור בית הימורים, ומחר יפתחו אותו במקום אחר. זה תהליך שהוא תהליך רציף.
אילן פרנקו
¶
זה אחד מתרחישי הסיכון שלקחנו בחשבון. אנחנו זיהינו מספר מקרים שבהם ניסו לחדור גם אל תוך תחומי משטרת ישראל, ובלמנו אותם.
אילן פרנקו
¶
אני לא יודע לומר. אני יכול כרגע לדבר רק על משטרת ישראל. אנחנו לקחנו אפשרות של ניסיון חדירה. אנו לוקחים אותו בחשבון גם היום, כמו שלקחנו בחשבון אפשרות של הגברת האיומים כלפי אנשי משטרה שמטפלים בפשיעה המאורגנת, ואנו ערוכים גם לזה. זה חלק מכללי המשחק. תפקידם לפשוע ותפקידנו להדוף כל ניסיון לנסות ולחדור לשורתנו.
איוב קרא
¶
אני שואל באופן עקרוני, האם הצליחו לחדור לתנועות פוליטיות. לפי הפרסומים, נעצר מישהו מיסיון להשתלט על איזו מפלגה.
אילן פרנקו
¶
לא זיהינו ניסיון להשתלט על מפלגות. כל מידע שיובא לשולחננו שיצביע על ניסיון כזה או אחר של ארגון פשיעה או חברים בארגון פשיעה להשתלט על מוסד ממשלתי, יטופל על ידנו.
ניסן סלומינסקי
¶
האם זה נכון שיש איומים על שוטרים וקצינים שעוסקים בתחום הפשע, עד כדי כך שיש שומרי ראש לקצינים בצפון?
אילן פרנקו
¶
יש איומים על שוטרים וקצינים שנלחמים בפשיעה. יש לנו נוהל עבודה מאוד מסודר שמבצע הערכת מצב ומצמיד להם סל אבטחה.
שלמה אהרונישקי
¶
חלק מהפעילות בשנת 2003 שממוקדת מול ארגוני הפשיעה, יצרה לא מעט איומים על מערכת אכיפת החוק והמשטרה. היא הציפה 4 מקרים של זריקת רימונים על תחנות משטרה. זה לא בא בכדי, אלא כתוצאה מלחץ שאנו מפעילים עליהם.
אבשלום וילן
¶
אדוני המפכ"ל, אנו רואים בעיתונים שראשי משפחות פשע ידועות התפקדו למרכזי המפלגות. ראינו שעל ראש עירייה זרקו רימון, כאשר אותה משפחה נתנה ראיון ענק בעיתונות לפני שנתיים שהיתה מעורבת במפקדים פוליטיים. יש דוגמאות חיות. היה את שלומי אוז שישב כמה שדנים בכלא, כאשר ידוע על עיסוקיו בתחום גם היום. כך גם אלפרון. האנשים האלה מנסים כרגע לחדור למערכת הפוליטית. השאלה היא אם ברמה המודיעינית אתם פועלים כדי למנוע מקרים כאלה. מחר זה עלול להיות אסון.
שלמה אהרונישקי
¶
אנו פועלים ברמה המודיעינית, החקירתית והמבצעית נגד כל מי שאנו מזהים שהוא עבריין או מתחכך ועוסק בתחומי העבריינות. מה הוא עושה חוץ מזה, איפה הוא נמצא או לא נמצא, זה לא חשוב לנו. אנו מטפלים בו כעבריין או כחשוד בביצוע עבירות.
אילן פרנקו
¶
אני ממשיך בסקירה. הפשיעה המאורגנת בחו"ל חצתה את הגבולות של מדינת ישראל. אנו מזהים פעילויות גם בחו"ל, ואנחנו מטפלים באמצעות נציגי משטרת ישראל שפרוסים בחו"ל.
אנחנו ציירנו לעצמנו שני מעגלים שעל פיהם אנו רואים את תקיפת התופעה. המעגל הראשון הוא קואליציית הרשויות שהיום אנו עמלים על החיבור שלה. בסבב של מפגשים אנו רואים את כל הרשויות שעוסקות באכיפה במדינת ישראל מתחברות, כאשר המטרה של כולן היא תקיפת ארגוני הפשיעה. מדובר על משטרת ישראל, שיתוף פעולה עם משטרות זרות באמצעות נציגנו בחו"ל, רשויות האכיפה הכלכלית ופרקליטות המדינה.
אילן פרנקו
¶
היחידה לנותני שירותי מטבע יושבת במשרד האוצר ועוסקת בפיקוח על צ'נג'ים. המעגל הנוסף שזיהינו הוא מעגל החיים, מעגל די מורכב שחייב לזרום כל הזמן. כל חוליה חייבת להיות מחוברת לחולייה השנייה. כאשר פורץ אירוע פלילי ונפתחת חקירה בשיתוף רשויות נוספות, מעצרים, כתבי אישום ותביעה של הפרקליטות, חקיקה, בתי משפט, הרשעה ובתי סוהר, זהו מעגל שלם שיוצר מעגל סגור שתפקידו לטפל בפשיעה. התפקיד של המעגל הזה הוא שכל חולייה בו תהיה מחוברת לחוליה האחרת.
אני אתן סקירה קצרה של כיווני ההתמודדות, כיוון שכעת עובד צוות שעוסק בבנייתה של התוכנית שתוצג בשלב מאוחר יותר בפני ראש הממשלה. אנחנו זיהינו ארבעה כיווני התמודדות שבהם אנו ממוקדים. ניתן לראות את הפאזל של שיטות תקיפה ופעולה, תגבור כוח אדם ומשאבים מכשור , טכנולוגיה ואמצעים ושיתוף פעולה בין מערכתי.
אנחנו בנינו מודל לתגבור כוח האדם שמתחיל מתגבורם של שני האגפים שמרכזים את הטיפול בלחימה בפשיעה, אגפי החקירות והמודיעין. היחידות הארציות, היחידות המחוזיות המרכזיות, המרחבים והתחנות פועלים במערך דומה.
אילן פרנקו
¶
זה אומר שאנחנו היום לא צריכים לשנות תפיסות עבודה, אלא להדק תפיסות עבודה קיימות שכבר פעלנו על פיהן ועל פי הנחיות שהתקבלו על ידי המפכ"ל והשר. אנחנו עומדים לתגבר יחידות שמשמשות כחוד החנית שלנו לטיפול בתופעת הפשיעה המאורגנת.
היו”ר יורי שטרן
¶
בתחילת הדיון שאלתי, האם אתם יכולים להפריד בין התפקיד שלכם לטיפול בלחימה בטרור לתפקיד ההתמודדות בפשיעה, כך שמשטרת ישראל לא תיקרע בין שניהם?
שלמה אהרונישקי
¶
אין בזה שום יתרון יחסי במציאות שלל משטרה שקטנה על המדינה בעשר מידות. ההפך, אתה תקטין את היכולת בכל אחד מהתחומים. השלם הוא תמיד גדול יותר מסכום חלקיו. אם נחלק היום את מה שיש לחצי, חצי יעסקו בטרור וחצי יעסקו בפשיעה, לא יהיה מספיק לא לטיפול בטרור ולא לטיפול בפשיעה. המושג של משטרה עם שוטרים ורסיטילים, שיודעים לעשות את כל הדברים וריכוז מאמץ, הוא בסיס שבאמצעותו המשטרה מצליחה היום להתמודד איכשהו. מי שרוצה ליצור כאן משטרה נפרדת לביטחון ומשטרה נפרדת לחקירות ולסדר ציבורי, צריך להבין כי המשמעות היא פי 4 ופי 10 כוח אדם. אני לא רואה כרגע במדינת ישראל יכולת להגיע לזה, ולכן במציאות הזו, הדרך בה אנו פועלים היא הטובה ביותר. שוטר מג"ב שלנו יודע להילחם גם בפשיעה, ואם מחר הוא לא יצטרך להילחם בפשיעה ויטפל רק בטרור, הוא לא יספיק לפעול לא פה ולא שם.
אילן פרנקו
¶
אנו מדברים על תגבור כוח האדם ותגבור בתחום הטכנולוגיה. אנו רואים את הטכנולוגיה מכפילת כוח. טכנולוגיה מתקדמת יכולה לקדם הרבה מאוד את תקיפת הפשיעה. אחד הדברים המרכזיים הוא שיתוף פעולה בין-מערכתי. כוח אדם וטכנולוגיה הם הכרחיים ובלעדיהם לא נצליח להתקדם, אבל נדרש גם שיתוף פעולה בין-מערכתי. יש לנו תוכנית מאוד מסודרת ומגובשת שבה אנו מציגים את הצרכים של משטרת ישראל להידוק שיתוף הפעולה בתחום הבין-מערכתי. הנושא האחד הוא הנושא של בניית תוכנית להגנת עדים. התוכנית להגנת עדים לא קיימת היום במדינת ישראל. יש היום צוות שמוליך אותו משרד המשפטים, שאמור להציג את התוכנית בשלב כזה או אחר. זו תוכנית בסיסית נדרשת להגנה על עדים.
אילן פרנקו
¶
זו תוכנית נדרשת בסיסית להגנה על עדים כדי שעדים יהיו עם מספיק מוטיבציה כדי להעיד. זו תוכנית עתירת משאבים, בעלות של 100,000,000 שקל לערך. במדינות מתוקנות התוכנית הזו קיימת, והיא צריכה להיות קיימת גם במדינה שלנו.
יש לנו שורה ארוכה של נושאים שבהם אנו מציעים חקיקה, בנייה והקצאת מקומות כליאה, מיסוד התקיפה הכליאה האינטגרטיבית שבה משטרת ישראל עם כל רשויות האכיפה הכלכליות תוקפים ארגון פשיעה בפן הכלכלי ופועים בכיס.
דן ארבל
¶
לא שיתפו אותנו מספיק בעניין הזה. שום דבר מכל זה לא יתבצע אם בתי המשפט לא יהיו שותפים מלאים.
דן ארבל
¶
אנחנו תומכים מאוד בהגברת המשאבים למשטרת ישראל בשביל לטפל בפשיעה, אבל ברור לגמרי שזו שרשרת. ככל שהמשטרה תתוגבר יותר, כך יוזרמו יותר תיקים לבתי המשפט. בבתי המשפט יש היום 520 שופטים בלבד. האם מישהו מעלה על דעתו שהם יכולים לטפל בכל התיקים הללו?
אבשלום וילן
¶
לפני שבועיים היה אצלי רמ"ח איסוף במודיעים המשטרה. הוא סיפר לי שכאשר הם סוף סוף תפסו רשת שהפעילה בתי קזינו באילת ומכוני ליווי, הביאו את כל ההוכחות למשטרה ושמו את היד על הרכוש שלהם בארץ ובחו"ל, השופט החזיר כמעט את הכל ושפט אותם ברחמים.השאלה היא אם הנושא הזה הוא בסדר עדיפויות גבוה, מדוע אתם על העבירות של ארגוני הפשיעה לא נותנים את המקסימום המופיע בחוק? מדוע אתם כל כך רחמנים נגד הגרועים שבחברה?
דן ארבל
¶
האמירה שאנחנו מקלים היא לא נכונה. לוקחים מקרה אחד מסוים שבו במקרה היתה הקלה ונותנים אותו כדוגמא.
דן ארבל
¶
אני רק רציתי לציין שחייב להיות שיתוף פעולה. אני שמח לומר שאני פניתי למנכ"ל המשרד לביטחון פנים והוא השיב לי במהרה. אני מקווה שאנחנו ניצור איתו שיתוף פעולה. השר הוא גם השר שלנו לשעבר, ולכן זה יותר נוח לנו.
אילן פרנקו
¶
אני רוצה לסכם את דבריי. ממשלת ישראל הכירה בעובדה שהטיפול בפשיעה הוא יעד לאומי. כדי שהטיפול בפשיעה אכן יהפוך להיות יעד לאומי, כל המערכות שמטפלות בפשיעה במדינת ישראל צריכות לחבר ידיים, אמצעים ומשאבים.
שואלים אותנו למה אנו לא מצליחים כמו שג'וליאני הצליח בניו יורק. ג'וליאני הצליח בניו יורק כיוון שהוא היה ראש עיר שהחזיק בידיו את כל הסמכויות וכל המשאבים. הוא לא היה מפקד משטרת ניו יורק, אלא ראש העיר ניו יורק שהחליט שהוא נלחם בפשיעה ומחזק את כל הרשויות שעוסקות בלחימה בפשיעה.
היו”ר יורי שטרן
¶
אנו מציעים לראש הממשלה להפסיק להתעסק במאחזים וביישובים ולהתחיל להשקיע את מלוא כוחו בלחימה בפשיעה.
דיברתם קודם על הברחת נשק מצה"ל. מה מידת שיתוף הפעולה שלכם עם צה"ל בטיפול בבעיה הזו? האם בצה"ל הולכים לנקוט במדיניות הרבה יותר נוקשה בנוגע לכך? זה תמיד היה תחום פרוץ. אין שום בעיה להבריח תחמושת מכל מחנה.
אילן פרנקו
¶
במשטרת ישראל אנחנו פיתחנו מודל עבודה מאוד מסודר בטיפול כל תופעת אמצעי הלחימה, מודל מודיעיני-מבצעי שבו אנחנו גם משתפים פעולה עם הרבה מאוד רשויות במדינת ישראל, כולל עם צה"ל. שיתוף הפעולה עם צה"ל הוא שיתוף פעולה טוב.
שלמה אהרונישקי
¶
צה"ל נכנס לעניין יחד איתנו. הרמטכ"ל בישיבה של המטה הכללי העלה את העניין. מצ"ח מחובר אלינו גם כן. ישנה היום תוכנית להגברת הפיקוח. בנקודת הזמן הזו עדיין יש זליגה לא קטנה.
יצחק הרצוג
¶
תודה רבה על הסקירה. אנחנו באמת חושבים זו מלאכת קודש שראויה לגיבוי מלא. אדוני השר, אני הגשתי הסתייגות להוסיף לכם חצי מיליארד שקל, לא כגימיק אלא לאור החלטת הממשלה. אני מאוד מקווה שהרוב במליאה יתמוך בהסתייגות הזו.
בנוגע לסחר בבני אדם, עברו כמה חוקים והחוק האחרון הוא חוק מצוין. אני פרסמתי מאמר על רקע לכידה של כמה רשתות של סחר בנשים. אני גם עבדתי עם המשטרה בעניין של הברחות נשים מכיוון סיני וקיבלתי בעקבות זה המון תגובות, כולל תגובה של שגרירות ארצות הברית שכתבה לי כי הם מצדם מציעים כל שיתוף פעולה בנושא הזה. ישנן תוכניות בינלאומיות אדירות, אבל השאלה היא האם גם אתם עושים פעילות בינלאומית, כי ייבוא נשים הוא מכה עולמית. מדובר בנשים שמגיעות ממדינות חבר העמים, מוברחות דרך מצרים ומובלות בסיני כמו שפחות עם וולטרן כל 6 שעות כדי לעמוד בהליכה, ומי שמתה בדרך, מתה כמו בהמה גסה. השאלה היא, האם ישנו שיתוף פעולה ברמה בינלאומית.
כלי נוסף שקיים בדין הישראלי בשביל להילחם בעברייני הסמים, נקרא חילוט. השאלה היא האם אתם רוצים להציע שזה יחול גם לגבי מי שמורשע על פי חוק ארגוני הפשיעה.
יצחק הרצוג
¶
הליך החילוט לוקח זמן, אבל בסופו של דבר הוא מביא כסף. חלק מהפעילות למאבק בסמים ממומנת על ידי כספי חילוט. השאלה היא האם יש לכם המלצות ליעל את מערכת החילוט, ליעל את מערכת הכלים המשפטיים שעומדים לטובת המדינה בהליך הזה, והאם אתם רוצים להפעיל את הכלי הזה גם כלפי אותן משפחות פשע.
בשנות ה-70 פורסם דו"ח ועדת שמרון על הפשע המאורגן בישראל. הוא דלף לתקשורת ופורסמו שמות משפחות. כל אותן משפחות קרסו בעקבות אותה הבלטה תקשורתית אדירה שהן קיבלו. השאלה היא האם לא הגיעה העת שהמשטרה תבוא ותפרסם את שמות משפחות הפשיעה כמסמך משטרתי רשמי.
האם יש לכם לקחים בכל הנוגע לפרשת אטיאס פה היה ניסיון למצוא עד מדינה בנושא מאוד כאוב. האם יש לכם עמדה מגובשת והפקת לקחים בעקבות הפרשה הזו, כחלק מהמאבק שלכם בארגוני הפשיעה.
ניסן סלומינסקי
¶
תודה רבה על הסקירה והפעילות. מדינה יכולה להיות חזקה מבחינת הכוח הצבאי, אבל בכל זאת לקרוס פנימה בגלל הדברים האלו. אנו רגילים להמון סיסמאות. ראש הממשלה הגדיר את זה כיעד לאומי. השאלה היא מהי המשמעות של כך. האם יש לכך משמעות מעשית או שזה נשאר בגדר הצהרה? אתם אולי עובדי מדינה ולא יכולים לעשות כלום, ולכן זה התפקיד שלנו. אם ההגדרה של יעד לאומי שראש הממשלה הגדיר נשארה כהצהרה בלי משמעות, תגידו לנו את זה. תנו לנו לפחות לעשות את מה שאנחנו יכולים לעשות כדי לאנוס את המערכת כן לבצע זאת.
אדוני המפכ"ל, אתה צודק שאי אפשר להקים כמה סוגים של משטרה, אך יחד עם זאת זה לא יכול להיות ששוטר מג"ב שמתמחה בטרור הוא גם יהיה מומחה בטכנולוגיה. זה בלתי אפשרי. לא תמצא אדם אחד שיאחד בתוכו את הכל. אתה צריך לייחד אנשים מיוחדים למשימה הזו. כמו שאנו רוצים שיהיו אנשים מיוחדים מומחים ללחימה בטרור שיוכלו להתמודד עם הטרור הנגדי, אנו רוצצים שיהיו אנשים מומחים שיוכלו להתמודד טכנולוגית עם הצד השני. היום הצד השני פועל בטכנולוגיה ברמה גבוה ביותר. הוא מפעיל את כל המשאבים, לוקח את האנשים הכי מומחים ואת הטכנולוגיה הכי גדולה. אם אתם תישארו עם טכנולוגיה משנות ה-80, זה לא יעזור. השאלה היא האם אתם מסוגלים להתמקצע בכל אותם תחומים כדי להתמודד עם האנשים, ומה המשמעות של זה.
אמרתם הרבה מאוד דברים שצריך אותם. השאלה היא מה עושים באמת. גם אנחנו אומרים שצריך עוד המון דברים. אתם כבר בשלב שעושים. השאלה היא מה באמת עושים. אנחנו כאן בוועדה מלאי הערכה אליכם, ועל כן אנו רוצים שתגידו לנו כיצד אנו יכולים לעזור לכם כדי שאתם תוכלו לעבור מהשלב של "צריך" לשלב של עשייה.
ניסן סלומינסקי
¶
חוץ מכסף. כסף זה אלמנט אחד, אבל הוא לא האלמנט היחיד. יכול להיות שישנן מלחמות פנימיות שמפריעות או כל מיני בעיות אחרות.
אחרי שהציבור כולו יודע על כל ארגוני הפשע וכל ילד יודע את כל ארגוני הפשע על כל ענפיהם ואנחנו יודעים את השמות, שום דבר לא קורה. כולם ממשיכים לדבר ושום דבר לא קורה. השאלה היא האם אנחנו לא מסוגלים לחדור ולהפיל את הראשים. על הקטנים אתם אומרים שחבל על הזמן. הציבור תמיד ישאל איך הראשים מסתובבים חופשי.
אבשלום וילן
¶
ראש אמ"ן ציין את היקף ההימורים הבלתי חוקיים. ראינו בסקירה כי עיקר המאבק היום ברצח אזרחים חפים מפשע הוא סביב הבלתי חוקיים. פה יושב הכסף הכל. הוא העריך את זה ב-14 מיליארד. בוועדה שלי למניעת אלימות בספורט, מצאנו כי רק בספורט זה מגיע ל-2.5 מיליארד דולר. כלומר, עשרה מיליארד מסתובבים בשוק של ההימורים הבלתי חוקיים בספורט. המועצה להסדרים הימורים בספורט מעבירה לכם את המקומות, רשימת הבנקים הבלתי חוקיים, ראשי המשפחות הקשורים בכך. אני יודע כי בפרשיות זעירות הוגשו כתבי אישום ונגמרו בקנס של 15,000 שקל. אותן משפחות להשיג היום גם לגיטימציה. אם חבר הכנסת הרצוג אמר כי בשנות ה-70 היתה הוקעה, היום הם חושבים כי הם מכובדים. הם אנשי עסקים והם מנסים לחדור ולמרכזי מפלגות. זו לא הבעיה רק של הליכוד. מחר מישהו אחר בשלטון, והם יגיעו גם לשם. זה ניסיון לקבל לגיטימציה. זה קיים היום גם בקבוצות כדורגל. גם אדוני השר וגם חבר הכנסת כבל אוהדים קבוצת כדורגל מסוימת ששם בשנה האחרונה ישנם ניסיונות של אותן משפחות לחדור. מאמן מכבי תל אבי אמר כי הוא לא יודע על כלום, אבל אני יכול לומר לכם כי הגיעו אליו שני ראשי משפחות והסבירו לו במכוניתם מי צריך להיות בהרכב ומי לא. הנהלת מכבי תל אביב עומדת בפרץ, אבל עיתונאי שכתב משהו בזכות ההנהלה הוכנס לרחוב חשוך לאחר יומיים וקיבל מכות. האיתותים ידועים. בארצות הברית פועלים באותן שיטות. המודיעים שלכם יודע את זה. מדובר באותן משפחות.
המפכ"ל אמר כי בשב"כ ישנו הליך של מעצר מינהלי. השאלה היא מה יכולה לעשות משטרת ישראל. עם רמ"ח איסוף מספר לי על מקרים בהם המשטרה אחרי שנתיים של עבודה מביאה את כחל החומר לבית משפט, והשופט מחזיר 80% מהכסף והרכוש חזרה.
אבשלום וילן
¶
אני לא יודע. אני יודע כי אנחנו החמרנו את החקיקה בתחום האלימות בספורט, ואתם יותר מדי פעמים שפטתם לקולה ולא לחומרה. אם אני משווה את הטיפול בחוליגנים בכדורגל באנגליה, אני רואה כי התופעה אצלנו היא הפוכה. השופטים לא נותנים את המקסימום בבתי המשפט, ועל כן ממשיכים להתפרע במגרשים.
היו”ר יורי שטרן
¶
אני אמרתי קודם כי אנו נקיים ישיבה נפרדת עם בתי המשפט. לגבי מקרה דקירה למוות באשדוד אנו ביקשנו את כל הפרוטוקולים של הישיבות ופסק הדין. אתה יכול לקבל את כל זה גם לגבי המקרה עליו אתה מדבר. יכול להיות שבעיון בתיק אתה תמצא תשובות לשאלות.
אבשלום וילן
¶
המפכ"ל אמר כי השנה היו 9 הרוגים באירועים פליליים. במוצאי שבת זרקו שני רימוני רסס על ראש עירייה בישראל. עברו פה את כל הקווים האדומים, ואנחנו ממשיכים לדבר ולהסביר.
איתן כבל
¶
אני מצטרף לברכות לעבודתה של המשטרה, ואני לא ציני. בשורה התחתונה, המשטרה לא הצליחה ולא מצליחה להתמודד עם הפשיעה שחצתה גבולות. זו האמת ובגלל זה אנו יושבים כאן. אני מסכים כי הנושא המרכזי שנמצא על סדר היום ומונע מהמשטרה להתעסק בייעוד האמיתי שלשמה היא הוקמה, זה הלחימה בטרור. אמרתי זאת קודם כי השוטרים צריכים להחליף את המדים שלהם למדים ירוקים.
אני לא יודע למי מכם יצא לאחרונה להתקשר למוקד 100 של המשטרה. יש הרבה בעיות שאין להם זמן להתעסק איתן, כמו גניבת רכב או דברים מהסוג הזה. בסופו של דבר מדובר באיכות החיים שלנו. בסופו של דבר זו החלטה אסטרטגית, כי אם אחרי כל האירועים שקרו לאחרונה שבוע שעבר יש אירוע שבעקבותיו כל הכוחות מוצאים לשטח, העבודה נפסקת. אני מנסה לומר שכדי שתהיה התמודדות נכונה עם הפשע המאורגן, המשטרה לא צריכה להתעסק עם פינוי מתנחלים. עם כל הנחישות של פרנקו, המשטרה לא תוכל להתעסק עם העניין שלשמו אנחנו יושבים פה.
אסף חפץ
¶
אני חושב שיש חשיבות רבה לשמוע מניסיונם של מפכ"לים לשעבר שצברו ניסיון רב. אני מלא שבחים להצגה של המשטרה. אני רוצה להתחיל מסוף הדברים של אילן. ג'וליאני מצליח להילחם בפשיעה כי הוא ראש עיר. הניסיון שלך להטיל את האחריות ללחימה בפשיעה על המשטרה היא שגיאה מיסודה. אנחנו מפסידים כוח עצום ברגע שראשי הערים לא מעורבים בלחימה בפשיעה. אני לא כל כך אוהב שהמשטרה מציגה את הסטטיסטיקה. הייתי יותר רוצה שראשי העיר יציגו את הסטטיסטיקה, אבל הבעיה היא שזה לא אפשרי במדינת ישראל. מי שחושב שהמשטרה נלחמת בפשיעה זאת החברה. מי שמייצר את העבריינות בסופו של דבר זו החברה, ולכן הפתרונות נמצאים שם. יש לנו ליקוי כתוצאה מזה שאנו מדינה חדשה. צריך לעבור שינוי ולתת משקל רב יותר למערכת המקומית, להטיל עליה אחריות ולתת לה גם גמישות. זה מה שקרה במקרה של ג'וליאני. הוא ראה שהעיר נופלת מבחינה כלכלית, הכניס משאבים והציל את העיר.
נושא הלחימה בפשיעה החמורה הוא נושא משטרתי וטוב שהוא עבר לרמה הלאומית. אנו רואים תוכנית ויכולת של המשטרה שהיא יכולת טובה. יש לה מודיעין טוב, יחידות מרכזיות טובות והיא יודעת מה קורה. בתקופתי הקמתי שלוש יחידות מרכזיות כי ראיתי את הצורך הזה. היום צריך לתגבר אותן. הן חלשות מדי. הזעקה של המשטרה לאמצעים נוספים היא נכונה. היכולת של המשטרה, היכולת, הטכנולוגיה והתחכום היא ברמה טובה. לדעתי, משפחות הפשע עשו טעות. כל מדינת ישראל עכשיו נגדם.
מכיוון שלא השלטון, לא משטרת ישראל ולא מערכת הפרקליטות מושפעת מגורמים עבריינים, אנחנו נמצאים במצב טוב. תפקידה של הכנסת הוא לגבות ולסייע. אם יתנו את המשאבים המתאימים, אין לי ספק שמשטרת ישראל תישחק את המערכות האלה ותביא למצב הרבה יותר טוב. אני תומך בדברי המפכ"ל, אסור לפצל את המשטרה. זה מוציא את הגמישות ואת כחל היכולות מידיו של המפכ"ל. השוטר הורסיטילי הוא הפתרון הטוב ביותר. 80% הוא נלחם בפשיעה ו-20% הוא נלחם בטרור. אני לא חושב שצריך לתלות בטרור את העלייה בפשיעה. צריך לתלות זאת במערכת החברתית. אני מציע לא להשתעשע ברעיונות לפיצול המשטרה. אני כן חושב שצריך להשתעשע ברעיון לחבר את העורף למשטרת ישראל. אני חושב שצריך לקדם את הרעיון הזה. זה רעיון שמקדם אותנו מול תרחישים כמו אירועי אוקטובר 2000.
היו”ר יורי שטרן
¶
אני רוצה להוסיף שאלה נוספת לכל השאלות שנשמעו כאן. הלהיט המשטרתי של אמצע שנות ה-90 היה המאפיה הרוסית. לזה הוסבו יותר מדי משאבים, בעיני, אולי על חשבון התמודדות עם המאפיות המקומיות שלנו. האם היום בדיעבד אתם חושבים שהיתה מאפיה רוסית במדינת ישראל ושכדאי היה להשקיע כל כך הרבה?
אסף חפץ
¶
אני יכול לענות על זה, כיוון שאני התעסקתי עם זה בעבר. אנחנו זיהינו איום כבד מאוד, ולהערכתי היום הסיכון הזה ירד ונבלם כתוצאה מהפעילות המשטרתית. ראינו ניסיון של חדירה לשלטון, שהיום פחות רואים את זה. בתקופה שלי היה ניסיון לחדור דרך כל מיני מערכות, בעיקר דרך הפריימריס, גם לממשלה וגם למערכות המקומיות.
השר לבטחון פנים צחי הנגבי
¶
אנחנו לא הצגנו פה את ההישגים הגדולים של המשטרה בקרב נגד ארגוני הפשיעה, הישגים מעשים שבעקבותיהם נמצאים עשרות אנשים מאחורי סורג ובריח, לרבות ראשי ארגוני פשע בירושלים, בתל אביב ובצפון. מה שחשוב כרגע הוא להתמקד בעתיד. העובדה היא שבלעדי ההישגים האלה היינו בתוך אנרכיה מוחלטת. הקרב בין כנופיות הפשע לא מתקיים סתם. הוא מתקיים מתוך תחושה שלהן וידיעה שלהן שיש פה כסף רב שמתגלגל. מדינת ישראל היא מדינה קטנה, ולכן הטריטוריות שעליהן הן נלחמות, הן מצומצמות. בסופו של דבר בקרב הזה נפגעים אנשים חפים מפשע. אף אחד לא יחזיר את שקד שלהוב, שרה בן אדירי, הספר בהוד השרון והשלושה האחרונים שנהרגו באלנבי. המטרה היא למנוע את התופעה הזו. זה רק סימפטום לקרב על הכסף הגדול בין כנופיות הפשע.
על רקע ההתפתחות הזו, ההנחיות החד משמעיות שלי ושל המפכ"ל היו, להציב את נושא המאבק במשפחות הפשע כיעד מספר אחד. כאשר אנו אומרים יעד מספר אחד זה לא לצורך הפרפרזה. לא מדובר במסע של שבוע או חודש. זה אומר כי מכאן והלאה כל מחוזות המשטרה בכל הכוח והנחישות להילחם בתופעה. היעד הוא יעד של הכרעה ולא של שוויון, צמצום או תיקו. אנו רוצים להגיע למצב שבו כל ראשי ארגוני הפשיעה יילכדו, יורשעו וילכו לשנים ארוכות מאחורי סריג ובריח, ולא פחות מזה. אנו רוצים להגיע למצב שבו הרכוש העצום שהושג, ויש לנו גיבוי מרשויות המס, מס הכנסה ומע"מ והרשות להלבנת הון, יילכד, יחולט וילך לאוצר המדינה. מדובר פה על נכסים, כסף עצום ונדל"ן. הדברים האלה עד היום לא טופלו בצורה ישירה על ידי כלל המערכות במדינת ישראל.
השר לבטחון פנים צחי הנגבי
¶
עשו את זה בארצות הברית. כולנו מכירים את המקרה המפורסם של אל קפונה. אפשר להשיג גם פה הישגים כאלה. כאשר אני אומר הכרעה מוחלטת, אני מתכוון שהתשתיות שמייצרות את הכסף יקרסו, תעשיית ההימורים הבחלתי חוקיים, תעשיית הסחר בנשים ותעשיית הלבנת ההון. זה קרב ארוך מאוד. גם אם לא נקבל שקל אחד לאוצר המדינה, נתמודד ונציג את היעד הזה לעצמנו.
צריך ליצור מצב בו אדם שמעיד לא נשחט למחרת, ושניתן להציל אותו ואת בני משפחתו. כך המוטיבציה שלו להעיד תהיה עצומה ביחס למוטיבציה הקיימת היום. היום אנשים פשוט יודעים שמדינת ישראל לא מסוגלת לקחת אותם ואת בני משפחותיהם לאחר הליך משפטי שאורך לפעמים שנים, ולאפשר להם חיים נורמליים במקום אחר. אל ההכרה הזו בחשיבות של התוכנית להגנת עדים הגיעו לפני עשרות שנים, כאשר התמודדו עם המאפיה בארצות הברית. כאן אנחנו עוד מדשדשים להתחיל בתוכנית כזו. לצורך כך נדרשת מעורבות של חברי הכנסת, הן ביצירת דעת הקהל והן בהשפעה על מקבלי ההחלטות. יש לזה משקל עצום. אנחנו צריכים את גיבוי הוועדה. אנחנו הולכים לראש הממשלה בעוד מספר ימים, והייתי מבקש מיו"ר הוועדה שתהיה פנייה של הוועדה להיפגש עם ראש הממשלה כוועדה שמופקדת על הנושא. כאשר אנחנו נכשלים, נכשלת גם הוועדה וגם הכנסת. יש פה נציגים מכל הסיעות. צריך להסביר לו את החשיבות של כך, ואני משוכנע שיהיה לזה משקל.
אני מקבל את כל הדברים שנאמרו פה על ידי הדוברים השונים. אני רוצה לומר על משהו על הנושא שחל ייבוא נשים, נושא מרכזי במשטרת ישראל. הסחר בנשים הוצב על ידי המפכ"ל עוד בכהונה הקודמת כיעד מרכזי. יש הצלחה משמעותית, שבאה לידי ביטוי בכך שמדינת ישראל ירדה שלב בהיררכיה של הדרוג העולמי, ואנחנו מקווים שבעתיד אנחנו גם נעלה לקו העליון של מדינות מתוקנות, שהנושא הזה הוא בראש סדר העדיפות אצלן. בחודש הבא, לראשונה במדינת ישראל, ייפתח בשיתוף עם משרד הרווחנה והמשרד לביטחון הפנים, מעון לנשים מעידות. אחת הבעיות המרכזיות היתה שלנשים במכוניה הליווי לא היתה מוטיבציה להעיד כנגד אלה שעמדו מאחורי הרשתות האלה. המעון הזה יאפשר להן לשהות בישראל באופן מוגן לאורך זמן, חודשים ארוכים ואף יותר, ולבצע את הסיוע המשפטי שלהן לשם הבאת העבריינים לדין ולהרשעתם הסופית. במקלט הזה יש מקום ל-50 נשים, כאשר ניתן גם להגיע ל-70 נשים. זה ייתן תוספת כוח גדולה מאוד לקרב כנגד ייבוא נשים.
חבר הכנסת הרצוג, אתה שאלת לגבי שיתוף פעולה בינלאומי. שיתוף פעולה כזה יכול להיעשות בעיקר עם המצרים, כי שם עיקר הבעיה. נשים ממולדובה, אוקראינה מוזרמות לשדה התעופה בקהיר, עולות לאוטובוס ומגיעות לאזור הגבול, הולכות 17 קילומטר ברגל, חלק נאנסות בדרך, ואם הן לא מחזיקות מעמד הן מושלכות לבאר. רובן שורדות, מגיעות לארץ, מועברות למכוני ליווי ומהוות שפחות מין ועוברות ייסורי תופת.
בנושא הזה אנחנו כל הזמן לוחצים על המצרים. לפני יומיים היתה לי פגישה עם הקונסול המצרי בארץ. הוא מודע לנושא והבטיח לפעול יותר מאשר פעל עד היום. המשטרה פרסה לאורך גבול ישראל-מצרים, שהוא גבולך של 320 קילומטר את יחידות משמר הגבול יחד עם אוגדה של צה"ל. הם מצליחים במידה רבה לאתר הברחות מהסוג הזה, למרות שהן עדיין קיימות. זו מערכה יומיומית.
נושא החילוט הוא נושא מרכזי. אילן פרנקו יכול לספר לכם שכל הכספים שמחולטים לאוצר המדינה בגין פעילות שהמשטרה מבצעת, לא חוזרים למשטרה, אלא באחוזים זניחים.
השר לבטחון פנים צחי הנגבי
¶
אבל יש קרן חילוט והיא זו שצריכה להחליט לאן הולכים הכספים בסופו של דבר. הכספים הולכים לדברים שלא מביאים תועלת לקרב. אני חתמתי על צו שיאפשר לנציג המודיעין במשטרה לשבת בקרן החילוט ולהסביר את החשיבות של הפניית כוחות ומשאבים ליחידות המשטרה שכמעט מדי שבוע מפצחות פרשיות.
שלמה אהרונישקי
¶
ההתמודדות עם נגע חברתי שקיימת במדינת ישראל והיכולת לטפל במחלה החברתית הזו לא מתחילה ונגמרת בזה שבסוף עומדת בנקודת הקצה המשטרה. היא קשורה למערכות רבות. לא ניתן לטפל בבעיה הזו כאשר חלק מהחוליות הן חלשו והן לא דוגלות במדיניות אחידה, הן לא ממצות את מה שהן יכולות למצות. חוזק השרשרת נקבע על ידי החוליה החלשה ולא החזקה.
אנחנו לא חיים בעולם אוטופי, ועל כן אנחנו צריכים לראות איך ניתן לפעול הכי טוב עם מה שיש, איך מפעילים את סדר הכוחות נכון, איך מתעדפים אותו נכון ואיך פועלים. כאשר אנחנו מדברים על משטרה ורסיטילית זה לא במקום המשטרה המקצועית ובמערכות הטכנולוגיות מטפלים אנשים שיודעים טכנולוגיה. יש לנו אנשי מקצוע מהטובים ביותר במדינת ישראל. משטרת ישראל במשך שלוש שנים מקבלת פרס ראשון לפיתוחים טכנולוגיים בנושא מחשב ותוכנות. טיפול בפשיעה קשור במעגלים רבים.
אין שום אפשרות להכריע אם לא תהיה החלטה נחושה של כל המערכות, שאתם חלק מהן, שרוצות להכריע. בשביל להכריע צריך החלטה שיש לה משמעויות. אי אפשר רק להגיד בלי לבצע, ואני לא מדבר רק על המשאב הכספי. אני מדבר על מצב בו מערכות שלמות תקומנה בבוקר ותאמרנה כי עם זה הן הולכות עכשיו. ברור זה לפעמים יבוא על חשבון דברים אחרים.
מדינת ישראל החליטה שבשנתיים השלוש האחרונות, הדגש המרכזי יהיה ללחימה בטרור. מפגע שמצליח להגיע למרכזי ערים , להתפוצץ ולהרוג מאות אזרחים, הוא איום מידי. לטווח הבינוני והארוך האיום המרכזי על מדינת ישראל זו הפשיעה. זה איום על החברה, על החוסן החברתי. אם לא נתחיל היום לשנות את האיזון, לא נגיע בעוד 10 שנים למה שאנחנו רוצים להגיע.
היו”ר יורי שטרן
¶
תודה לשר לביטחון פנים, למפכ"ל המשטרה ולמנכ"ל המשרד ולמנכ"ל מערכת בתי המשפט. אני רוצה לסכם את הישיבה. אנחנו תומכים בתוכנית שלכם. אני אשלח באופן מידי מכתב לראש הממשלה בשם כל חברי הוועדה, בו נכתוב כי אנו מבקשים מהממשלה לאמץ בתוכנית ותמוך בה. בנוסף, אני מקבל את הרעיון שלך ואני אבקש פגישה עם ראש הממשלה, איתך, אדוני השר, ועם ראשי המערכת.
היו”ר יורי שטרן
¶
נראה איך נבנה את זה. בנוסף, ההחלטה היא החלטה אסטרטגית. במשך שנים שאלנו מה פשר דו הקיום בין המשטרה לבין הפשע. כולם יודעים איפה הם ומי הם, אבל מסיבות מודיעיניות ואחרות לא נוגעים בהם. אם ההחלטה האסטרטגית התקבלה ואתם כן מתכוונים להילחם בכל העולם התחתון, אנחנו נותנים לכם ברכה על כך וגיבוי מלא בכל אשר נוכל לעשות, כולל בתחום החקיקה. אנו מבקשים שתעבירו לנו רעיונות לכך. חלק מהדברים זזים בתחום החקיקתי על ידי יוזמות של חברי כנסת עצמם, כאשר הממשלה מישרת קו עם הכנסת. אתם בוודאי כמשרד גם כן תעבירו לנו בקשות.
אני עכשיו התרשמתי עוד יותר כמה חשוב לנו לקדם את הנושא של הפרטת בתי הסוהר, כיוון שזה יפתור את הבעיה של מצוקת מקומות כליאה בזמן שאנחנו מבקשים מכם למלא כמה שיותר את המקומות האלה באותם הפושעים שבינתיים מסתובבים חופשי. הבקשה שלנו היא לא להזניח את הפשיעה הקטנה. האזרחי הקטן הוא קודם כל סובל מהגניבות והקטטות. אני מקווה שהכרזת המלחמה על הפשע המאורגן לא תבוא על חשבון ההתמודדות עם הפשיעה הקטנה, שהיום נמצאת בהפקרות מוחלטת. היום חבל על הזמן של האדם שמגיע להתלונן בתחנת המשטרה.
יש לכם מגוון רחב מאוד של משימות וכוח מצומצם. אני חושב שאנחנו ננסה לעשות איזושהי עבודה על מנת להבטיח שחלק ניכר מהכספים שהמדינה שמה עליהם יד, כתוצאה מהפעילות המשטרתית, יועברו לצורך פעילות המשטרה ותגבורה. זה המקור הטבעי ביותר לפתרון חלקי של מצוקת המשאבים של המשטרה.
הדבר המידי שאנחנו כוועדת הפנים נוכל לעשות הוא פורום שלכם ביחד עם הרשויות המקומיות. נבדוק אם אנו נוכל להזיז משהו בתחום הזה.
היו”ר יורי שטרן
¶
הכל זו מקשה אחת. היתה לנו פה ישיבה ספציפית על נושא העבריינות בשוק הסיטונאי בתל אביב. סוכם שראשי המחוז ייפגשו עם הסוחרים. הפגישה הזו טרם התקיימה.
היו”ר יורי שטרן
¶
אז העדכון האחרון שאני קיבלתי מלשכות המסחר לפני שבועיים, היא שהיא לא התקיימה.
אני בעד איחוד המערכות. יש לי בעוד מספר דקות פגישה עם אלוף פיקוד העורף. בצה"ל אין התלהבות מן הרעיון הזה. אנחנו דנים היום על חקיקה שלמה לטיפול במקרה של אסון המוני, כאשר החקיקה הזו כולה תקועה בתפר הזה בין הצבא למשטרה. אנחנו חייבים למצוא פתרון מערכתי שונה. תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:10