פרוטוקולים/ועדת הפנים/7874




5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה - 5.1.2004


פרוטוקולים/ועדת הפנים/7874
ירושלים, כ"ד בשבט, תשס"ד
16 בפברואר, 2004


הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 123
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
שהתקיימה ביום ב', יא' טבת תשס"ד, 5.1.04, בשעה 12:00


ס ד ר ה י ו ם

אבטחת תחבורה ציבורית

חברי הוועדה: היו"ר יורי שטרן
דוד אזולאי
רומן ברונפמן
עבד-אלמאלכ דהאמשה

אביגדור ליברמן, שר התחבורה
בן ציון סלמן, מנכ"ל, משרד התחבורה
מיכל קלה-בן חמו, עוזרת מנכ"ל, משרד התחבורה
עו"ד מלי סיטון, יועצת משפטית, משרד התחבורה
ברק סער, ראש תחום אבטחת תחבורה ציבורית, משרד התחבורה
פיני אזולאי, ראש ענף אבטחה פיזית, משרד התחבורה
שלמה כץ, מנהל אגף ההסעים, משרד התחבורה
אלכס לנגר, משנה למנכ"ל, משרד התחבורה
יעקב היכל, יועץ לועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת
אל"מ חסון חסון, מטה למלחמה בטרור, משרד ראש הממשלה
שלמה תורג'מן, סגן הרמ"ט המבצעי, המשרד לבטחון פנים
רחל גוטליב, סגן יועץ משפטי, המשרד לבטחון פנים
אלי ערוסי, רמ"ד מוסדות חינוך ותחבורה ציבורית, המשרד
לבטחון פנים
נצ"מ זאב ולדינגר, רמ"ח אבטחה, המשרד לבטחון פנים
שאול הונה, קב"ט אגד
אריק פלדמן, יו"ר אגד
יוסי צ'צ'קס, אגד
אברהם גרינפלד, סמנכ"ל תכנון ופיתוח וקצין בטחון, חברת דן
איציק כהן, מנהל חשבות וכלכלה, חברת דן
חגי שוייצר, מנכ"ל תכנון ותפעול, חב' קווים
יורם אסידון, הפורום למען תחבורה ציבורית
חיים גרינברג, הפורום למען תחבורה ציבורית
רונן רגב, הפורום למען תחבורה ציבורית
צעקה האני, חב' נסיעות ותיירות נצרת
צעקה הישאם, נתיב אקספרס
תומר שנהר, סמנכ"ל כספים של חס' סופר בוס
רמי שלום, מנכ"ל קונקס
יצחק דבורקין, מנהל סניף ביתר תורס באלעד
דן שבי, חב' מרגלית
ראובן קרול, סופר בוס - מטרופולין
טטיאנה חולודקוב, "גדוד העלייה"
רוני אופלטקה, כלבי בטחון - אבטחה
שלמה טויזר
דוד בר דרור
ויטלי גרשטיין
גאורגי קוגן
אבנר רז
ליאור רז
ד"ר אליהו ריכטר
שמואל חן

יפה שפירא

מירי פרנקל-שור

חבר המתרגמים בע"מ


אבטחת תחבורה ציבורית

צהריים טובים. אנחנו שמחים לארח את שר
התחבורה ואת מנכ"ל משרד התחבורה וראשי האגפים לדיון נוסף, עידכון בנושא אבטחת התחבורה הציבורית.

אנחנו יודעים סטטיסטית שהתחבורה הציבורית הפכה מאמצע שנות ה90- ליעד המרכזי של המפגעים. התחבורה הציבורית היא התחבורה העממית ומתן מגן לאנשים שנוסעים בתחבורה הציבורית פירושו פעולה שהיא נותנת מענה זה או אחר לכל אזרח במדינה. לפעמים אנשים תוהים מה המדינה עושה בשביל להגן עליהם בתחבורה הציבורית כאשר הפיגועים חוזרים על עצמם, והאם אין פה הזנחה כי מדובר בעמך ולא משקיעים מספיק בקטע הזה.

אני מקווה שהטענה הזאת והשאלות האלה מקבלות היום תשובה ראויה במסגרת המאמצים שמשרד התחבורה עושה ואני מבקש לקבל עידכון.

אנחנו התמודדנו עם שתי בעיות. גיוס כוח אדם
ופיתוחים טכנולוגיים להגנה מעבר למגן האנושי. בנושא המאבטחים, מאז שהעברנו החלטה בממשלה על ההכרה במאבטחים כמקצוע מועדף, אנחנו חשים בפריצת דרך ומאז גייסנו הרבה מאוד אנשים. אני חושב שמעבר לענין התקציבי, מדובר בכסף מאוד קטן, מדובר גם ברמה הסמלית בזה שהמדינה מכירה בחשיבות. אני שוחחתי עם כמה מאבטחים, היתה דיספרופורציה שהמאבטחים במוסדות החינוך היו מוכרים כמקצוע מועדף, או מתדלקים בתחנות דלק ופה אנשים שנוטלים את הריזיקה האישית לא היתה בהם הכרה. אגף התקציבים התנגד אבל אני חייב להודות לשר האוצר ולשר שטרית והשר לבטחון פנים, ואני חושב שתוצאות ההחלטה מוכיחות עד כמה היא היתה חיונית.

שיניתם את הקריטריונים או השארתם תנאים
נוקשים? בדיון הקודם אתם אמרתם שנקבעו קריטריונים נוקשים מדי, גבוהים מדי שלא תמיד מחייבים את המציאות ולכן גם צמצמו בזה את מאגר האנשים שיכולים לענות להצעה הזאת.

לא היה צמצום ופה אנחנו כפופים להנחיות של
המשרד לבטחון פנים, אבל בפועל כרגע אנחנו מצליחים להתמודד פחות או יותר עם גיוס כוח האדם. בעיה שצצה בגלל העיצומים במשרד הפנים היא שאנחנו לא יכולים לחמש את המאבטחים. 20% מכלל היחידה הם בלי נשק בגלל העיצומים של משרד הפנים. אנחנו פנינו ללשכת שר הפנים על מנת שימצא פתרון לנושא.

גם בנושא הפיתוחים הטכנולוגיים אנחנו התקדמנו בצורה משמעותית, השבוע מרכיבים את האמצעי הטכנולוגי החדש שמזהה חומר נפץ ובשבוע הבא יצא האוטובוס הראשון עם האמצעי החדש שאנחנו תולים בו תקווה שהוא יתן איזה שהוא מימד נוסף של הגנה, זיהוי או מניעה מכניסה לתוך האוטובוס.

בתחנות אנחנו משתדלים להגביר את הסיורים ע"י אותם מאבטחים שגם מסיירים בתחנות ולא רק באוטובוסים. אנחנו לא נוכל לסגור את כל התחנות הרמטית ולהציב בכל תחנת אוטובוס שומר חמוש או לא חמוש, ולכן הוגברה ככל האפשר התדירות של המאבטחים שפוקדים את התחנות. אבל בלי שיתוף של הציבור, והוא כן משתף פעולה, קשה לצפות לכיסוי מוחלט, ואני לא משלה את עצמי, אף פעם לא יהיה כיסוי מוחלט, יהיה כיסוי עד כמה ששניתן, הוא לא הרמטי והוא לא מוחלט אבל אני חושב שאנחנו מצליחים להתמודד ברוב המקרים לפחות לגבי התחנות.

ויעדי הגיוס הם?

כרגע ביחידה יש 800 עובדים, הצפי ל1- לפברואר
הוא 850. היעד הוא אלף. מיד כשנכנסה ההצעה של עבודה מועדפת הגיוס הוכפל.

כיום זה בתהליך.

זה המצב מבחינת כוח האדם. אין לנו בעיות
מבחינת כוח אדם על בנושא העזיבה, היתה לנו בעיה של יציבות תעסוקתית, ממוצע של 9.3% בחודש ירד ל3%- בחודש, שזה סביר. זה חבר'ה שהם מהצבא והם רוצים לצאת לחו"ל.

מה שחשוב להדגיש הוא שעדיין אני לא מרגיש
שאנחנו סגרנו הרמטית את התפר, כל האבטחה היום היא דרך אגד ובמפעילים הנוספים שנוספו למפת התחבורה הציבורית אנחנו לא סגורים.

כל החברות הפרטיות שעוסקות בתחבורה
הציבורית מקבלות סל שירותים מלא מהיחידה. מאבטח שפועל ברמת הצוות נותן שירותים בציר ובתחנה, לא משנה איזה חברה עובדת שם.

אבל הוא מועסק ע"י החברה.

הוא מועסק דרך אגד אבל לא משנה לו איזה חברה
עוברת. אם ניקח את התחנה המרכזית בבאר שבע שהיום פעילים בה מטרודן מטרופולין ואגד, כל סך הציבור מקבל אותו שירות. מה שמעניין את המאבטח זה הציר והתחנה, לא איכפת לו איזה חברה.

והוא כפוף לקצין הבטחון של המשרד, לך?

ליחידה לאבטחת תחבורה ציבורית יש מטה,
המטה הזה עובד מול איזורים שמחולקים לאיזורי שליטה וזה מחולק לצוותים.

זאת אומרת שאת כל ההנחיות שלו הוא מקבל
מכם ולא מהמפעילים שלו.

נכון.

הענין הזה של יציבות, כי אז הצבעתם על זה
כבעיה, אמרתם שאחרי שנה עוזבים ואתם צריכים לגייס מחדש, אתה מסביר את זה רק בתנאי העסקה טובים יותר, אין פה פרמטר זמני?

אנחנו שכרנו חברה שביצעה סקר שביעות רצון,
הנושא של עזיבה מושפע בעיקר מזה שמדובר בחבר'ה צעירים שאו הולכים ללמוד או רוצים לנסוע לחו"ל, הבעיה השניה זה תנאי המחייה שלהם, רובם חיים ברחוב ואנחנו עכשיו מגבשים לכל צוות את הפינה שלו. האנשים האלה עובדים 18 שעות ביום במשמרות ואין להם אפילו חדר לשים בו את התיק, כי האבטחה הזאת היא לא אבטחה רגילה, זה אבטחה שחיה ברחוב, תחבורה ציבורית זה ברחוב זה לא מתקן. רוב הפעילות היא בצירים בתוך הערים, צוות מסויים יכול לעבוד על חמישה ק"מ וצוות יכול לעמוד על ק"מ, תלוי בריכוז הקהל, כמו ברח' יפו לדוגמה. יש מספר סוגי תפקידים, יש עמדות סטטיות, יש ניידים, יש רכובים.

אני רוצה לשאול את השר, למה לא מקדמים את
החקיקה בענין מתן עדיפות למאבטחי התחבורה הציבורית.

העברנו את זה כהחלטת ממשלה.

זה עדיין לא הגיע לשולחן הכנסת, והשאלה איך
אתם פועלים כרגע.

זה לא חקיקה של שר התחבורה, אבל היא נעשית.

החלטת ממשלה לא מספיקה?

לא, החלטת הממשלה קובעת להנחות את השר
האחראי על חוק הביטוח הלאומי לתקן את החוק באופן שתיקבע כעבודה מועדפת.

אנחנו מחכים למשרד הרווחה.

ואתם אומרים שעצם החלטת הממשלה בטרם
התקבלה החקיקה יוצר מגמות בשוק.

אנחנו מקווים שאנחנו נשלים את החקיקה מיד
אחרי הצבעת התקציב. אני חושב שלגבי החוק הזה יש קונצנזוס, אני לא צופה בעיות בכנסת. דיברתי עם שר הרווחה, אני מקווה שאנחנו מתפנים מיום רביעי ואז יהיה אפשר להכניס את זה למסלול מהיר.

אדוני השר, אתם השקעתם מאמצים רבים בענין
הזה ובכל זאת אנחנו שומעים דבר שלא שמענו קודם, שיש היום יותר מאבטחים שמוכנים לעבוד בתחבורה הציבורית, דבר שלא נאמר בפעם הקודמת, אבל יחד עם זה יכול להיות שכשאותו מאבטח יקבל את התלוש שלו בסוף החודש הזה או בסוף החודש הבא, בל נשכח שגם חקיקה זה לא ענין של מהיום למחר גם אם יש קונצנזוס, החשש שלי שאותו גיוס שנעשה אנחנו עלולים להפסיד אותו בגלל שהחוק עדיין לא עבר. לכן אני חושב שדווקא אתה כשר בממשלה צריך להאיץ, שהעסק הזה יבוא לכנסת כמה שיותר מהר.

אנחנו יודעים שגם חוקים יותר מסובכים ברגע
שהממשלה רצתה, היא העבירה ביום אחד בשלוש קריאות. אני תקווה שעד סוף ינואר אנחנו נוכל להשלים את החקיקה.

אתם עידכנתם אותם על התנאים המועדפים, איך
בוצע הגיוס בפועל?

התהודה היתה תהודה רחבה.

הם מודעים לסטטוס שהם עכשיו עובדים רגילים
ואחר כך זה יעודכן.

פה יש לי עידכון. לאהוד יתום ולי יש הצעת חוק
פרטית שעוסקת בחוק הביטוח הלאומי עבודה מועדפת וזה בסופו של דבר הרחבת המסגרת. נכון להיום זה מוסדות חינוך ותחנות דלק, וההרחבה היא לענפים ספציפיים כולל ענף התחבורה הציבורית. זה נמצא מול ההתדיינות הממשלתית עם המשרד לבטחון פנים, משרד הרווחה ומשרד האוצר. עיקר המתנגדים הם משרד האוצר.

משרד האוצר לא מתנגד למאבטחים והמשרד
לבטחון פנים תומך.

גם אצלנו המצב דומה, אנחנו צופים עפ"י הסכם
עם מאיר שטרית, להעלות את זה באמצע ינואר ואז זה ישלים את החקיקה, לא יודע אם פרטית או ממשלתית, גם בנושא התחבורה הציבורית.

בגלל חשיבות הנושא של התחבורה הציבורית, אם
ההצעה הרחבה יותר תקבל הסכמה של כל הגורמים, מה טוב, אבל אם לא, הייתי הולך על התחבורה הציבורית בראש וראשונה ומבטל אפילו את ההצעה הפרטית בשביל לקדם ולגמור את זה.

לפעמים החקיקה הפרטית היא גם זרז לחקיקה
ממשלתית.

לכן מצאתי לנכון לעדכן כי זה הולך במקביל
לממשלה ואז הממשלה תהיה יותר מזורזת לעשות את מה שאתם עושים.

אני מברך את היו"ר על קיום הדיון, חיוני שהדיון
יצא מכאן עם מסקנות אופרטיביות, ואת השר על כמה צעדים שבוצעו לאחרונה ששרים לפניו לא נקטו בהם. יחד עם זאת, החשש שלנו הוא שברגע שמחבלים מפגעים יגלו שקשה להם יותר לעלות לאוטובוסים, אם בגלל המתקנים הבטחוניים ואם בגלל המאבטחים, הם יחפשו נקודות תורפה אחרות ויש הרבה נקודות תורפה כאלה. יש שתי נקודות תורפה שלא טופלו וצריכות להיות מטופלות.

יושב כאן הממונה על האבטחה ואחרי הישיבה
תשבו ותדברו, אנחנו פתוחים להצעות הציבור, אני ישבתי אישית עם עשרות גופים שעוסקים בנושא ושהיו להם הצעות, חלק הצעות דמיוניות וחלק הצעות פרקטיות, העברנו כסף ממשרד התחבורה למשרד המדע להצעות שיש להם, אנחנו פתוחים לשמוע. אני רוצה לציין את שיתוף הפעולה עם המשרד לבטחון פנים בנושא הזה.

אני רוצה להתייחס למספר נקודות. לפני חודשיים
קיים המשרד לבטחון פנים כנס עם כל התעשיות במדינת ישראל בנושא קידום וחיפוש פתרונות טכנולוגיים נוספים, המדען הראשי של המשטרה מוביל את התהליך הזה, משולבים בו משרד התחבורה, המדע, מטה נותר וכל הגופים שעוסקים בכך בתקווה לחפש פתרונות יצירתיים ולנסות לקדם את זה.

הסוגיה של הכנסת חברות התחבורה הציבורית לחוק הסדרת הבטחון עדיין לא התממשה, השר לבטחון פנים הניח את הבקשה בפני שר התחבורה להכנסתם לחוק, היה דיון משותף בסוגיה, כיום יש פערים וחוסר חימוש נהגים ובעיות נוספות. בין המשרדים לא הגיעו לפשרה וכרגע גופי התחבורה הציבורית אינם מונחים עפ"י חוק במדינת ישראל.

לסוגיית המאבטחים, בדיון הקודם יצאנו מפה עם איזה שהוא רעיון להוריד את רמת המאבטחים בכדי למלא את השורות, עוד לפני שהתקבל כמקצוע מועדף. למרות הורדת הקריטריונים לא קיבלנו מענה הולם לדרישות שלנו מבחינת האבטחה ואנשים לא התגייסו, רק קפיצת המדרגה של המקצוע המועדף יצרה את המענה המבצעי הנדרש והיום אנחנו עומדים על כמות של כמעט 800 מאבטחים והקצב הולך וגובר. במקביל משטרת ישראל עושה מאמצים בפעילות היומיומית עם כוחות ייעודיים לזה וכוחות מקצועיים נוספים כמו חבלה, תנועה וכו', שנותנים את חלקם. אין ספק שהיתה קפיצת מדרגה מאז הדיון הקודם, צריך להמשיך בתהליך ולסיים את הנושא של הסדרת חוק הבטחון בקרב גופי התחבורה הציבורית.

אנחנו היום עוסקים, וכולם שמים את זה קצת בצד, גם ברכבת ישראל ותהליך המיגון של תחנות הרכבת.

לא שמים בצד, אני השתכנעתי בדיון הקודם שסוגי
האבטחה שם הם שונים ומטופלים ברמה מאוד גבוהה. התפר האחר, בין חברות האבטחה שמועסקות לצרכי התחבורה הציבורית לבין משטרת ישראל, כאשר הם עוד לא גוף מונחה,

אנחנו מתעלמים כרגע מכל ההליך הסטטוטורי,
הגוף הזה עובד מולנו באופן ישיר ומקבל הנחיות מאיתנו, ישנן ישיבות קבועות עם קבלת הנחיות מסודרות מאיתנו, שילוב עם כל יחידות השטח בתנאי השטח השונים, כל תחנת משטרה במחוזות מחוברת במערכת המקבילה ומתקיים תהליך מוסדר של העברת מודיעין וההנחיות יוצאות מקציני האג"ם של משטרת ישראל איפה לפרוס את הכוחות וכיצד לשלב אותם עם המערכים השונים.

מצידכם, כמערת הבטחון של משרד התחבורה,
אתם מרגישים שזה עובד, החיבור שלכם למשטרה. איפה נקודת המחלוקת המרכזית.

להפעיל את חוק הבטחון על התחבורה הציבורית.

החוק עומד אצלנו לדיון. זו אחת הנקודות שמזה
שנתיים חוזרת על עצמה, וזה מדאיג מאוד שגוש גדול של פעילות ציבורית לא נכנס למסגרת של הנחיה של המשטרה. מה הסיבה המרכזית כעת?

ההנחיות כן, להחיל את החוק לא. מחר תבוא
המשטרה בדרישה שכל נהג יהיה חמוש, ואם נהג לא ירצה לשאת אקדח אז נכריח אותו, נפטר אותו. בכל ההנחיות, גם ברכבת, לא התייחסנו אם קיים חוק לגבי הרכבת, אלא מה שדרשה המשטרה לקחנו ויישמנו בהתאם את כל ההנחיות הדרושות.

אני חושב שהויכוח הוא יותר במישור העקרוני
שאומר שגופים מונחים זה המשטרה וגופים ממשלתיים זה חלק מהשלטון ומהתקציב. המשמעות היא בסופו של דבר שכל ההנחיות האלה שזרוע ממשלתית אחת נותנת, זרוע ממשלתית אחרת נושאת בתוצאות שלה ובעיקר התקציביות. בתחבורה הציבורית פועלים גופים פרטיים שמפעילים תחבורה ואנחנו חושבים שלא יתכן שינתנו הנחיות שאין בגינם גיבוי תקציבי מתאים, והגופים הפרטיים יצטרכו לממן בעצמם את האבטחה. אנחנו חושבים שצריכה להיות מערכת ממלכתית שכל הנחייה משטרתית או אחרת שיש לה היבט תקציבי יהיה לה גם גיבוי תקציבי.

כל הנחייה משטרתית שיש לה גם היבט תקציבי
שהמפעילים הפרטיים לא עומדים בהם, גם כשהם הלכו למכרז זה לא היה חלק מתנאי מכרז, מבחינתם זה עוד עלויות.

הבעיות האלה מתעוררות בכל מערכת. מצאו
פתרון בכמה תחומים. אני מאוד בעד שתהיה מערכת אחידה. אנחנו עובדים היום על שידרוג של המערכת, או שזה יהיה אגף או שזאת תהיה רשות אבטחה ממלכתית שתהיה אחראית על כל התחומים, לכן התכנסות תחת הכותרת האחידה והמסגרת האחידה היא חשובה.

הגוף המונחה היום הוא משרד התחבורה. משרד
התחבורה והזרועות השונות שלו מונחים ע"י מערכת הבטחון. אנחנו לא מציעים להפוך את החברות הפרטיות להיות המונחים אלא אותנו להיות המונחים על מנת להבטיח תהליך ממלכתי. תהיה רשות, הרשות תנחה.

אני חושב שהקמת רשות תהיה דבר מיותר כי גם
היום יש מעורבות של 5-6 גופים בתחום הזה, לוטר, שב"כ, משרד לבטחון פנים, המועצה לבטחון לאומי, המשטרה, היחידה שלנו, יש יותר מדי.

הרשות אמורה לאגד את כולם.

אתה לא תוכל לאגד, שום רשות לא תכניס תחת
כנפיה לא את לוטר ולא את המשטרה ולא את המשרד לבטחון פנים, זה גופים גדולים וחזקים ולכן אני חושב שבמקרה הזה ההוצאה הנוספת או השידרוג קשה לי לראות שזה ישפר את רמת האבטחה. נהגים בתחבורה הציבורית לא יכולים להיות בו זמנית גם נהגים וגם מאבטחים, גם הדרישות לנהג לאוו דווקא קשורות לאבטחה. גם מוניות זה תחבורה ציבורית והמיניבוסים וקווי שירות וכו'. אני לא השתכנעתי שדווקא הכנסה של האלמנט הזה תגרום לשיפור רמת האבטחה.

הבעיה היא האחריות הכוללת, תורת לחימה אחת,
הנחיות שמתואמות בכל תחום ותחום אבל יוצאות פחות או יותר ממקור אחד, דרישות אחידות למי הוא המאבטח, תנאי העסקתו וכו'.

יש הבדל בין נהג למאבטח. אם הדרישה למאבטח
היא רובאי 7 אתה לא יכול להגיד שנהג בקואופרטיב פרטי יהיה עם הכשרה לרובאי 7.

אנחנו שמענו כאן נתון מדאיג מאוד מקצין
התחבורה ברק, שאומר שחלק גדול מהמאבטחים היום זמינים לפעולה, אבל לא יכולים לפעול בגלל שאין להם רשיון לנשק וזה מתעכב בגלל העיצומים. אני לא יודע אם זה תלוי בפורז כי במקרה זה הוא לא יכול לפעול כי מדובר בהסתדרות, לכן אני מציע שועדת הפנים תפנה להסתדרות ונבהיר להם שמדובר בפיקוח נפש ושיקחו על עצמם את האחריות הזאת וצריך לשחרר את הרשויות לאלתר לאותם מאבטחים בתחבורה הציבורית ושלא נחכה עד שיקרה משהו.

הייתי רוצה לשמוע את אנשי התחבורה הציבורית, מאז הדיון שהיה פה ועד היום נוספו לכם מאבטחים חדשים, איך זה בא לידי ביטוי במהלך העבודה שלכם.

מבחינת חוק הסדרת הבטחון, יש בתוכו ברשימת
הגופים הרבה מאוד גופים פרטיים, כל גופי התקשורת שהם גופים פרטיים נכנסו לחוק.

לכן אמרתי שזאת לא המערכת היחידה
שמתמודדת עם זה.

בעינינו יש חשיבות ראשונה במעלה שגם גופי
התחבורה הציבורית שהיום אין ספק שהם אחד היעדים המרכזיים לפיגועי הטרור יכנסו לחוק, כמו גופים נוספים אחרים. ולכן היתה הפניה לשר התחבורה.

לגבי סמכויות, כדי להשלים את הפן של החקיקה, היום מאבטחי תחבורה ציבורית מקבלים הסמכות מהשר לבטחון פנים לפי חוק סמכויות בשעת חירום, יש בפני ועדת הפנים של הכנסת תיקון לחוק הזה שאחת המטרות שלו היתה על מנת לאפשר יותר סמכויות דווקא בתחום התחבורה הציבורית, כמו למשל סמכות לערוך חיפוש שלא על בסיס חשד בתחנת הסעה או בסביבתה הקרובה, ולכן אנחנו מבקשים מהועדה לקדם את הצעת החוק הזאת.

אנחנו הפסקנו את הדיון בחקיקה הזאת בכמה
נקודות שהמערכת היתה אמורה לבוא עם תשובות, ולא באה עד היום.

זה היה חוק הסדרת הבטחון, בחוק הזה עדיין לא
התחילו את הדיון.

הנושא הזה של הצטרפותכם לחוק הסדרת
הבטחון בגופים ציבוריים הוא נושא שנושק ישירות לכל המערכת. אתם עושים היום עבודה מאוד חשובה ומוצלחת בתוך המשרד, אבל התכנסות של כל הגופים למערכת אחידה יש לזה ערך ולכן אנחנו נחזור לזה בדיון נפרד.

ביקש חבר הכנסת אזולאי ואני מצטרף לבקשתו לשמוע את נציגי חברות ההסעה.

נושא הגוף המאובטח נמצא מספר שנים במו"מ
ובדיונים בין משרד התחבורה והמשרד לבטחון פנים. אנחנו, יחד עם משרד התחבורה, מתנגדים נחרצות לכך שיכריזו על חברות שעוסקות בתחבורה ציבורית, ואגד בתוכן, כחלק מהחוק של הגופים המאובטחים, אנחנו חושבים שזה לא דומה לגופים האחרים שכבר נמצאים תחת החוק הזה, יש פה הרבה מאוד היבטים במיוחד היבטים משפטיים שבסופו של דבר יש להם גם עלויות כספיות כבדות מאוד שהגופים הפרטיים בטח לא יוכלו בשאת בנטל ובכובד המשקל הזה ויש הרבה השגות על כל הנושא של החוק. במצב שקיים היום המערכת עובדת, לטעמי וממה שאני רואה אותה, כמעט בצורה מושלמת. יש עבודה משותפת בין המשרד לבטחון פנים, משטרת ישראל, משרד התחבורה, קציני הבטחון והמערכת הזאת, עד כמה שאני מעודכן ואני מעודכן כמעט יום יום מקצין הבטחון של אגד, המערכת הזאת עובדת, המידע והאינפורמציה עוברים וזורמים ואין פה בעיה. היתה בעיה במשך מספר חודשים של גיוס מאבטחים, אני שמח ששר התחבורה דחף את הענין הזה ואני מקווה שהנושא הזה יפתר לחלוטין עם גמר החקיקה.

אנחנו משקיעים הרבה משאבים במערכת האבטחה של התחבורה הציבורית בכל פתרון טכנולוגי או כל פתרון אחר, מעבר לתקציבים של אבטחת תחבורה ציבורית כדי שישלימו, כי הרי אנחנו מתפרנסים מהסעת נוסעים. מבחינתנו המערכת עובדת בצורה טובה, יש לנו שיתוף פעולה מלא מצד משרד התחבורה, משטרת ישראל ואנחנו מקווים שכל פתרון וכל נושא שיכול לתרום להגברת התחבורה הציבורית, ואנחנו קשובים לרחשי הציבור ולהצעות שמועלות מדי פעם, ואם יש הצעות שיכולות לקדם את נושא אבטחת התחבורה הציבורית אנחנו פרטנרים ומשתפי פעולה.

יש לי שאלה לשר או למנכ"ל. נאמר פה שככל
שמאבטחים את האוטובוס עצמו ככה בתחנות ישנה סכנה גדולה יותר וכדאי שבזה יתמקדו המאמצים. כשאתם מחפשים היום פתרונות לבניית ומיקום תחנות, עד כמה אתם ממוקדים בזה והאם גם בזה נעשתה פניה לציבור להצעת הצעות בנושא.

אנחנו משלמים להרבה גופים על זה, מסבסדים
הרבה, העברנו תקציבים בתקווה שיצוץ משהו.

יש היום משהו בארה"ב בנושא זה שכדאי לנו
לאמץ, או שאנחנו יותר מתקדמים?

אין תקדים כזה. אין מקום בעולם שנזקק
לפתרונות בנושא זה.

אני ברשותכם אפנה, אבל זה יהיה יותר חזק אם
השר יעשה את זה, למשרד הקליטה, בפיתוחים הטכנולוגיים שהמשרד מחפש בתחומו נוצר מסלול מיוחד של פניה לעולים ברוסית ושל מימון נוסף של הצעות שבאות מציבור העולים כי זה בכל זאת נסיון אחר, אסכולות שונות ויש להם מה לתרום.

אני נציג חברת ביתר תור. אנחנו נותנים שירותים
בעיקר לעדה החרדית. אנחנו לא נהנים מאבטחה. אין לנו אבטחה, לא באלעד לא בבני ברק ולא בפ"ת. אנחנו מסיעים כ5,000- איש ביום בלי אבטחה.

מדובר בביתר עילית שזה מוגני ירי ואין תחנה
אמצעית, זה משמש ציבור חרדי שעולה בדרך כלל בביתר ויורדים בירושלים.

לא כל הקווים, יש קווים שעוצרים בתחנות. אנחנו
מדברים בעיקר על איזור אלעד ששם אין אוטובוסים ממוגנים.

כל חברות התחבורה הציבורית שמקבלות אבטחה
כלולות בהסדר האבטחה. מכיוון שהיתה הנחה שיש להם אוטובוסים ממוגנים אז לא הגדירו אותם בהסדר והם גם לא מפרישים כסף לנושא הזה. אם תחליטו להעביר אותם להסדר והם יפרישו כסף, הם יקבלו אבטחה.

מי שצריך להחליט זה אתם.

אנחנו לא מחליטים.

אני אבקש מהמשרד לבטחון פנים שינחה אותנו
ואנחנו נפעל בהתאם להנחיות.

כשיש מסיע גדול כמו אגד העבודה שלכם הרבה
יותר פשוטה, אבל היום דווקא במגמות שמשרד התחבורה מקדם אותם של הפרטה,

אנחנו עובדים על ציר ותחנה, אני לא מאבטח
חברה. הצירים והתחנות האלה לא הוגדרו. אם הגופים המנחים יגדירו אותם הם יקבלו אבטחה.

כשמדובר על מוגני ירי, מדובר על קו אחד
לירושלים. ביתר תור מפעילה גם בירושלים וגם באיזור המרכז. אין אבטחה לא בירושלים ולא באיזור המרכז שאין ממוגני ירי.

איך זה קורה כשישי את מפת ההסעות ואתה
מקבל נתונים לגביהם.

ניתוח האבטחה הולך עפ"י מספר פרמטרים. אחד
הפרמטרים זה נקודות פיקים מתי האוטובוסים מלאים, עפ"י קווים, עפ"י עומס נוסעים שאנחנו מקבלים מהחברות, אנחנו יושבים ביחד ובודקים, יש לנו התפלגויות של שעות לחץ ושעות של פחות לחץ. בדיונים המשותפים יושבים הקב"טים של חברות התחבורה ומשרד התחבורה. אני אבדוק איך יתכן שדבר כזה קרה, אני לא רוצה לתת תשובה, ככלל אנחנו אנסנו את כל החברות הקטנות שלא מקבלות את ההסדר לקבל אותו.

תבדוק ותדווח לנו.

אנחנו עובדים עם האינפורמציה של החברות בהם
מופרטים הקווים מהתחבורה הציבורית, אנחנו צריכים לבדוק איך זה יתכן שזה. קרה. אינטואיטיבית זה צריך להיות כמו כל החברות האחרות ביחסיות של הנוסעים וכו'.

אני מייצג חברה בשם מרגלית, אנחנו עוסקים
בתחבורה ציבורית בעיקר בתחומי העיר מודיעין. אנחנו מקבלים גיבוי מלא מהמחלקה והנוכחות היא נהדרת. ישנה בעיה בהבנת הציבור את הנהגים, אם נהג מבקש מנוסע שעולה לאוטו לפתוח את התיק כדי שהוא יוכל לבדוק אותו כי לא בכל הקווים יש מאבטחים ולא בכל עת, נוצר קונפליקט בין הנהג לנוסע ואז מתערבים גם נוסעים אחרים. מודעות הציבור להשפעתו וליכולת של הנהג היא בעיה שצריך לטפל בה.

אתם מתכננים הסברה לציבור הרחב?

איזה הסברה, הרי אנחנו עוברים כל יום עשרה
מחסומים, אם אנשים לא מבינים שאנחנו נמצאים במצב בטחוני קשה מה אתה יכול להסביר להם.

אחת המלחמות שלי בסוגיית הכשרת נהגים כחלק
מחוק הסדרת הבטחון, אם הנהגים יוסמכו הם יוכלו לקבל הסמכות ייחודיות עפ"י החוק שמקנות להם סמכויות חיפוש, גם אם זה לא עיקר העיסוק שלהם יהיו להם סמכויות לבדוק.

הפורום למען התחבורה הציבורית, אתם גיבשתם
שורה של המלצות, לפי מה ששמעת כעת זה בכיוון הנכון, יש לכם עוד המלצות?

יש הרבה דברים שנסגרו, אבל נשמע שהבעיה
המרכזית נשארה על כנה וזה שאין גוף מרכזי אחד שיש לו את כל הסמכויות, אם בחוק ואם לא בחוק, לטפל במערך האבטחה של התחבורה הציבורית.

מבחינתנו הגוף האחראי והמנחה זה משטרת
ישראל. אנחנו מבצעים, אנחנו גוף מונחה ע"י משטרת ישראל.

יבוא שר תחבורה אחר או יבוא שר לבטחון פנים
אחר ויחליט שלא מתאים לו לשתף פעולה, עד שהשר ליברמן לא נכנס לתפקיד העסק היה בכאוס. עשר שנים, התכוונו להביא לפה נציגי משפחה נפגעת טרור מקו 5 בשנת 94, עד לפני שנה בערך הענין הזה נתפס כגזירה משמים שלא ניתן לטפל בו ואני שמח שהשר ליברמן נכנס והתחיל לטפל בזה ביסודיות הראויה. עדיין חלוקת הסמכויות, אני לא יודע לגבי תקציבים, אני יודע שהיום התקציבים נמצאים במשרד התחבורה, עדיין מהווה בעיה, הנושא הזה חייב להיסגר בצורה הרמטית.

שיתוף הפעולה שלנו עם המשרד לבטחון פנים הוא
חלוקה נכונה ואני לא מעלה על דעתי שיבוא אחרינו מישהו שלא יקבל את זה.

יש פה שתי מדרגות, אחת זה הקשר בין משטרת
ישראל והמשרד לבטחון פנים לבין שאר משרדי הממשלה, הקשר הוא בחוק, הם מנחים את משרדי הממשלה. החוליה החסרה, או לא חסרה לטענתם של אנשי משרד התחבורה, זה כבר בינם לבין החברות הפרטיות. זה שמשרד התחבורה מונחה ע"י המשטרה זה כתוב בחוק, כמו כל גוף ציבורי אחר. לכן גם אם יתחלפו השרים לא אמור להיות שינוי.

גם בחוליה הזאת בין הקואופרטיבים והחברות
לבין משרד התחבורה, זה היררכיה ברורה, הם מקבלים סמכות, יש שיתוף פעולה עם כל החברות, אני לא שמעתי שיש חיכוכים או תקלות, ברק והיחידה שלו עובדים מול כל חברות התחבורה הציבורית וזה הפך להיות שיגרה.

אנחנו גם עומדים מול המשטרה ומול משרד
התחבורה בצורה כמעט מושלמת של מאה אחוז, אין פה בעיות שהמשטרה פונה, היא נמצאת בקשר יומיומי עם קציני הבטחון, הם נמצאים בקשר יומיומי עם אנשי משרד התחבורה והמעגל הזה סגור.

לא כולם אגד.

בגלל שאנחנו נותנים 95% מהאבטחה למסיעים
הפרטיים האחרים, וזה חלק מההסדר שקיים, אנחנו לוקחים על עצמנו חלק מהאבטחה של המפעילים האחרים שעובדים.

האם נותנים מחשבה לנושא של תנאי העבודה של
הנהגים והמאבטחים, שמירה על שעות מנוחה, ארגונומיה של נותנים מזומן ומקבלים כרטיס בלי לבדוק, האם יש מחשבה לגבי שכלול וייעול התפקוד היומיומי של הנהג.

יש ארגונומיה כללית ויש את הענין הספציפי של
עייפות וכו'. זה מתייחס לשאלה שאני שאלתי על התחנות כי זה חלק שהוא לא בתחום הטכנולוגי גרידא אבל הוא מבקש אולי התייחסות שונה, ראייה אחרת של מה שנהוג לעשות. האם כמו שהכל בנוי היום מבחינת התגוננות או פעולה מונעת במקרה של פיגוע זה מחושב נכון, או האם עמדת העבודה של הנהג כולל גביית הכסף, נבדק מחדש בראייה הזאת.

אני חושב שהפיילוט שדיבר עליו המנכ"ל קודם
עוסק בדיוק בנקודה הזאת. מציאת אמצעים טכנולוגיים לעזרת הנהג לשפר את יכולתו לעסוק בבקרה וזיהוי של נוסעים, זה לא קשור למאבטח אלא זה קשור ליכולת הנהג ואחריותו לגבי כלל ההתנהגויות באוטובוס, ואני חושב שאנחנו כל הזמן מפתחים את הנושא הזה. אנחנו מחפשים איזה שהוא אמצעי יחד עם התעשייה הבטחונית לשפר את היכולת של הנהג להתמודד עם האיומים שיש.

בהמשך לדבריו של אלי ריכטר, יש נושא של שעות
עבודה של נהגים. אני נתקל בתחבורה הציבורית שנהג אגד מתחיל את היום שלו בשש וחצי שבע בבוקר, מסיים ב12- וחצי בלילה. נהג כזה בשעות הצהריים, אתה מדבר ל"למפה". אפשר לבדוק את זה ואני מוכן להוכיח את זה. כל מערכת האבטחה טובה, אבל ברגע שהנהג לא ערני, לא מסוגל לראות מי עולה לאוטובוס, זה בעיה.

הנושא הזה עולה כל פעם בהקשר אחר, של
תאונות הדרכים.

אנחנו כבר עשינו כברת דרך בסוגיה הזאת שהיא
תקנה 168 לתקנות התחבורה של שעות עבודה ומנוחה, מנכ"ל המשרד מינה צוות בינמשרדי שישקוד על הסוגיה, הצוות הזה הגיש כבר את המסקנות שלו, הפועל היוצא של מסקנות הצוות הוא הגשת הצעה לתקן את תקנה 168 על מנת להגביל את שעות העבודה, להגביל את מה יחשב כמנוחה במסגרת השעות האלה והתיקון הזה יוגש במסגרת התיקון לתקנות התעבורה.

אתם יכולים לגלות לנו מה פחות או יותר אתם
מציעים?

המנכ"ל אמור להידרש לזה סופית, אז אחר כך
נוכל. מדובר על תקנות שהם באישור ועדת הכלכלה.

אנחנו חברה לכלבי בטחון. עדיין לא דיברתם על
אמצעי כזה וטכנולוגיות כאלה. זה טכנולוגיה ביולוגית שמטפלת בהרבה מקומות בעולם. כלבים עובדים בהרבה מקומות בעולם וזה משחר ההסטוריה. אני מגיע מיחידת עוקץ, בשנת 92 היתה קיימת רק יכולת אחת ומאז ניפצנו כמה פרות קדושות והיום לא רואים כמעט כלבים שהם לא באיזה שהוא מבצע של היחידה הזאת. כלב יכול לזהות ממרחק, יש בזה פתרונות ואפשר לשבת ולדון בזה בצורה מקצועית.

מדובר על כלבים שיכולים לזהות חומרי נפץ,
מדובר בכלבים שיכולים לזהות דמויות מסויימות ודווקא בצורת האבטחה שמדובר עליה שמפטרלים ובודקים את התחנות זה יכול להיות כלי מאוד יעיל.

ביחידה לאבטחת תחבורה ציבורית יש עמותה
שמפעילה כבר מספר חודשים פיילוט בנושא של כלבי חומר נפץ בתחבורה הציבורית. הפיילוט מפוקח ע"י אנשי המקצוע במדור בעלי חיים של המשטרה. זה לא קשור לאבטחה, אבטחה מתחילה לעבוד אחרי שהכלב הריח. כל הנושא של הכלב קשור למדור בעלי חיים. הכלב מופעל ע"י כלבן, הכלבן הוא לא מאבטח, הוא איש מקצוע מיומן שאמור להפעיל כלב. ברגע שהכלב מזהה משהו בזה הכלב סיים את תפקידו ואז נכנס איש האבטחה לפעולה. כרגע העמותה פעילה בירושלים כשלושה ארבעה חודשים בפיקוח של מדור בעלי חיים, העמותה אמורה ביוני להכניס את המסה הגדולה של הכלבים. אני רוצה להבהיר שהפעלה של יחידת כלב שזה שני כלבים כלבן ורכב, זה 10,000 דולר בחודש לפני משמרות.

אנחנו מפעילים מזה תקופה ארוכה פיילוט
להפעלת כלבים, כי צריך לשנות את מתווה הפעילות שלהם. כלבים יש להם מתווה פעילות מסויים, בדרך כלל הם ידעו עד היום לבדוק חפצים הם לא טיפלו בבדיקת בני אדם, זה תהליך הכשרה אחר, התהליך הוא ארוך וצריך לראות שאכן הוא מתאים ליכולות ולדרישות המבצעיות של מה שאנחנו מבקשים. ככל שכמות הכלבים תהיה רבה נפעיל אותם, כרגע אלה המגבלות שקיימות במשק, אם נצטרך לשכור מישהו אנחנו מוציאים נוהל מסודר ומי שירצה להפעיל כלבים בשוק החופשי לכל מיני דרישות מבצעיות יוכל לקבל את הליווי לש משטרת ישראל בהיבט המקצועי עם תבחינים מה נדרש וכו'.

כל חברה בארץ שרוצה להתקשר לכלבים, ההמלצה שלנו להפעיל ככל שניתן יותר במקרים הקיימים, כתבנו נוהל איך צריך להפעיל את הכלב ומה צריך לעשות הכלב, אנחנו לא עוסקים בפיקוח יומיומי על כל הכלבנים בארץ, כתבנו את הדרישות כדי שתהיה יכולת לכל חברה או לכל גוף לדעת מה התבחינים, מה הוא צריך לבדוק, איך הוא בודק ומה הוא עושה.

למה אנחנו צריכים לעשות נסיונות כשזה כל כך
נפוץ בעולם?

אני לא רוצה כרגע לנקוב פה בנתונים, אני לא ראש
מדור בעלי חיים, רמת ההצלחה איננה מוחלטת, היא לא באה במקום כוח האבטחה, היא באה לתגבר ולהוסיף ולצמצם את הפערים באבטחה הקיימים היום, ביכולות הקיימות היום. צריך לבדוק אם הערך היחסי שמוסיפים בעלויות אכן מכסה את הפער, אנחנו מוסיפים ככל שניתן.

כשאתה אומר שזה מוסיף עלויות, אנחנו הוכחנו
וגם בחו"ל הוכח שזה מוריד עלויות. בלוס אנג'לס שוטרים היו נוסעים בדרך כלל שניים ברכב, היום יש שוטר וכלב. לדעתי אפשר להוריד מאבטח אחד אם מוסיפים כלב, זה יהיה הרבה יותר וזול וכלב יכול גם לנטרל מחבל ולא רק למצוא את חומר הנפץ.

מדובר בניסוי שהמסקנות שלו עוד לא הוסקו,
ההיבטים המשפטיים עוד לא נבדקו, אני לא כל כך רואה את הכלבים מתנפלים על אנשים מחשש שהם מחבלים. רק אחרי שנבדוק שבאמת זה יעיל ושזה וודאי, זה עוד לא סוכם עד הסוף וצריך לבדוק את זה.

האם אתם יכולים לשתף יותר גופים בדיון ובניתוח
המסקנות ובקבלת המלצות.

אנחנו לוקחים את הגופים הכי מקצועיים
שקיימים היום בארץ, יחידת עוקץ במצב הנוכחי שלה, מדור בעלי חיים שעוסק בזה ביומיום, זה תפקידו, זה עיסוקו.

יש עמותות וגופים פרטיים שעוסקים בזה ויכול
להיות שהם לא פחות טובים.

ישנן עמותות וחברות פרטיות שמצויים היום
במעברי גבולות ובכל מיני מקומות שעושים בהם פיילוטים ואנחנו משתמשים בידע שלהם. אין פה דבר החלטי חד משמעי ולכן אנחנו משתדלים לקבל מכל אחד את היתרונות שלו, ללמוד איך אפשר להשתמש בזה ולכן הפיילוט רץ גם במעברי הגבול, גם בתחבורה ציבורית וגם ביישומים אחרים.

אני דיברתי עם ראש מדור בעלי חיים יאיר שטיין,
ועדיין הנסיון וההסטוריה מלמדים שפה בארץ לא משתמשים בכלבים המתקדמים ביותר גם מבחינת אימון הכלב.

היות ואני זוכר שנים ארוכות מדי את שלילת
השימוש בכלבים ואטימות מוחלטת לנושא, אני לא מסתפק בתשובות שקיבלתי. זה הוכח כעסק שהמערכות הממסדיות היו נוקשות למדי ואטומות ולא היו מוכנות להקשיב. היום יש פתיחות גדולה יותר ואני מציע שתקיימו יחד עם ראש מדור בעלי חיים ועם קציני הבטחון של משרד התחבורה דיון נוסף על השימושים בכלבים. אני מבין שיש פה גם היבטים משפטיים לא פשוטים. בארה"ב כשאתה נכנס לשדה התעופה רואים את זה ובעוד מקומות, אנחנו לא היחידים בשטח ואני מניח שסוגיות זכויות האזרח והפגיעה לא עומדות רק בפנינו כשאנחנו דנים בזה ויש כנראה תשובות שאתם אולי מכירים רק חלק מהם ואנשים אחרים מכירים תשובות נוספות או פתרונות נוספים, אני לא חושב שהמצב טוב עד כדי כך שאתם יכולים להתרכז בניסוי אחד, התקשרות עם עמותה ספציפית ולהגיד שעל זה אנחנו לומדים ותו לא.

אמרתי שאנחנו מבצעים עם מספר עמותות
ביישומים שונים ובמתווים שונים. תחבורה ציבורית היא אחד מהם. אנחנו עובדים במעברי הגבולות, אנחנו עובדים בתחבורה ציבורית ובעוד כמה דברים שלא אפרט אותם שאנחנו מנסים איתם בכל מיני דברים עם בעלי חיים בכל מיני יישומים. נדמה לי שלהגיד שאנחנו אטומים זה קצת מרחיק לכת. בירושלים היום מסתובבים כלבים, לפני חצי שנה לא היית רואה אותם. עשינו הרבה דיונים וההמלצות שאנחנו עושים היום הם בגלל אותם תהליכים של שבעה שמונה חודשים שאנחנו עובדים באופן אינטנסיבי על הנושא הזה.

אולי אתם לא צריכים אותנו כמתווכים, אם אתם
חושבים שיש בעיות שכדאי לפתור אותם אחרת, תפנו אלינו ואנחנו נדאג לחיבור נוסף.

מתוך מחקר שאנחנו ערכנו בהדסה ירושלים על
החבלות באוטובוסים, אחד מהלקחים הוא שכנראה יש הבדל בשכיחות של הפגיעות מעל גובה מסויים לעומת מתחת וההתרשמות היא אולי שיש מיגון מסויים מעצם גובה הכיסא.

אני חושב שהשינוי המשמעותי שאני מזהה
בחודשים האחרונים הוא פתיחות וכוונה אמיתית לבדוק כל מיני פתרונות לאוו דווקא בתחום הצר של בדיקה בכניסה, אני מציע שמי שיש לו הצעות או פתרונות להיות בקשר ישיר עם המפכ"ל ועם קצין הבטחון. היום ישנה נכונות לבדוק דברים גם ברמה מדעית מחקרית וגם להתייחס לזה אופרטיבית.

אם הועדה תסכים לקיים דיון נוסף, דיון מעקב
בעוד חודש כדי לראות מה קורה עם הצעת החוק להכיר באבטחה בתחבורה הציבורית כמקצוע מועדף.

יש כמה דברים בהמשך. יש את החקיקה הזאת,
לא צריך פה מעקב, הצעת החוק הפרטית תבוא לדיון בעוד כעשרה ימים ואני מקווה שההצעה הממשלתית לא תאחר. אני סומך על שר התחבורה שאם הוא שם את זה כמטרה לא יעמדו לו מנגד מחסומים רבים מדי.

הדבר השני שהוא מיידי זה לבדוק את נושא רשיונות הנשק. בהנחה שאכן נחתם או יחתם הסכם בין משרד האוצר להסתדרות אנחנו צריכים לדאוג מול שר הפנים שהוא יתן עדיפות וינחה את המערכת לטפל בראש וראשונה בנושא הזה. אם העיצומים ימשכו הפניה שלנו תהיה לעמיר פרץ להסתדרות וגם לשר, כי החוק מאפשר הוצאת צווי ריתוק במקרים שמדובר בסכנת חיים, פה אני חושב שאנחנו כן דנים במקרה כזה ולכן אם לא יסתדרו דברים אחרים לדעתי השר יכול להוציא צווי ריתוק וננסה לטפל בזה.

אנחנו מעוניינים לשמוע על מה יקרה בתחום הפיתוחים.

היתה נקודה ספציפית שהשר התבקש לבדוק, נמצאת פה טטאינה חולודקוב מגדוד העלייה, אחרי הדיון הקודם הם שלחו רשימה של עשרות מועמדים.

אנחנו שלחנו למשרד התחבורה, גם לשר וגם
למנכ"ל בקשה לפגישה, יש לנו צוות מקצועי שיכול היה לעזור ואין בעיה בגיוס האנשים.

הגיוס נמשך. מהנסיון שיש לי עם החברים בגדוד
העלייה שאלה בוגרי הצבא הסובייטי וצבאות של הרפובליקות שקמו על רסיס ברית המועצות והם בדרך כלל בעלי נסיון קרבי במלחמות, הנסיון איתם בצבא ובמשטרה ובמשמר האזרחי מאוד מוצלח, אנשים בעלי מוטיבציה גבוהה ואחריות גבוהה. השר אמר לי שהעיכוב הוא בגלל שקצין הבטחון נמצא בחו"ל אבל יכול להיות שניתן לטפל בזה דרך המשרד.

הנושא שנשאר פתוח ובסימן שאלה גדולה זה כניסת מפעילי התחבורה הציבורית במסגרת חוק הסדרת הבטחון בגופים ציבוריים, אני מאמין שהדבר הנכון במדינה כמו שלנו הוא ליצור מערכת כמה שיותר אחידה שהיא מנחה ואחראית ומגיעה עד לשומר האחרון. ברור שכאשר ההפרדה היא כזאת שאתם רק קובעים את הדרישות מבלי להתייחס ליכולת הכספית של אותו גוף שהדרישות האלה נדרשות ממנו נוצר מצב קשה ובעייתי מאוד במיוחד בתחום התחבורה שהעלויות שם גבוהות. אנחנו נקיים על זה דיון, אני רק מקווה שאתם תקדימו את הדיון שלנו ותיפגשו ותנסו להגיע לסיכום ביניכם. זה לא טוב שחברי כנסת צריכים להחליט בין משרד ממשלה. אם זה יהיה אגף או רשות, הבעיות שאנחנו מגלים בתחומים השונים בהיעדר גוף כזה כולל עם אחריות כללית והנחייה מקיפה, הבעיות האלה הם קשות ועולות כל פעם מחדש כשיש פיגוע עם תוצאות קשות ואנחנו רוצים לקדם את הענין הזה.




הישיבה ננעלה בשעה 13:30