סיור עם אנשי מסיל"ה בגני הילדים של העובדים הזרים.



5
הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים
18/1/2004

פרוטוקולים/עובדים זרים/7732
ירושלים, ד' בשבט, תשס"ד
27 בינואר, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים
יום ראשון כד' בטבת התשס"ד (18 בינואר 2004), שעה 11:00

סיור עם אנשי מסיל"ה בגני הילדים של העובדים הזרים.

חברי הוועדה: רן כהן – היו"ר
אילן ליבוביץ'

יחיאל מחדון - מנהל האגף לשירותים חברתיים תל-אביב
עדנה עטר - מנהלת מסיל"ה
אמיר גל - מנהל יחידת אכיפה משרד הפנים
יוסי אדלשטיין - משרד הפנים
אבישי אומסי - הממונה האזורי של יחידת הסמך, משרד התמ"ת
משה פרץ - משרד התמ"ת
רמי בורנשטיין - סגן מנהל מחוז ת"א, משרד החינוך
ליאורה קליינמן - מפקחת על גני הילדים, מחוז תל-אביב
מיכל פרידמן - עמותת מע"ן
רחל אגמון - משרד העבודה והרווחה
מאיר הרמתי - סגן מנהל מחוז מרכז, משרד הרווחה
דוד מולדני - המשרד לביטחון פנים
זיווה אגמי - ראש היחידה ללוחמה בפשיעה במנהלת ההגירה,
המשרד לביטחון פנים
גיפטי - מטפלת, עובדת זרה
אדוארד - נער משבט איתן של הצופים
סטיוון - נער משבט איתן של הצופים

עדנה טורס

איה לינצ'בסקי


סיור עם אנשי מסיל"ה בגני הילדים של העובדים הזרים

בוקר טוב, אני מתנצל בפני כל הנוכחים על האיחור תפסו אותי בדרך כל מיני אנשים שרוצים להתפקד כדי לעזור לי לנצח, טוענים שדופקים אותם בציבור, יש לי את הפתקים והשמות אבל זה רק בשביל להתנצל לא מעבר לזה.

אנחנו מקיימים את הסיור הזה למרות שגם חבר הכנסת לייבוביץ' וגם אני לחוצים מאד בזמן. הסיור מתקיים היום בשל שתי סיבות, הסיבה הראשונה היא בשל חשיבותו ונדמה לי שיש לזה גם חשיבות מיוחדת בעיתוי הזה, והסיבה השניה היא משום שמספר פעמים כבר רצינו לקיים את הסיור והוא נדחה בשל סיבות שונות של מחלות וסיבות אחרות.

אז אנחנו מקיימים אותו כסדרו וננסה לעשות אותו הכי מקצועי והכי מרוכז שאפשר כי למצות את כל הנושא. אני רק חייב להתחיל ולומר תודה גדולה למסיל"ה גם על שיתוף הפעולה המלא לאורך כל התקופה בה אנחנו עובדים בנושא של העובדים הזרים בכנסת וגם על הכנת האירוח הזה, שנסכם אותו בסוף. אני מבקש שתתחילו בהצגת הדברים.

שמי יחיאל מחדון מנהל אגף שירותים חברתיים דרום בעיריית תל-אביב, וזה אחד השירותים שמופעלים במסגרת האגף. אני רוצה לתת כמה מילות רקע על תופעת העובדים הזרים בתל-אביב, ועל המעורבות של העירייה בה, ולהגיע לאותה נקודה שחבר הכנסת רן כהן ציין על איפה שאנחנו עומדים היום, זו נקודה שהיא מאד קריטית לנו.

אחר כך תהיה סקירה קצרה של עדנה על הפעילות של מסיל"ה תוך התרכזות בנושא הילדים, שזה הנושא המרכזי בעבורו התכנסנו. נצא אחר כך לסיור בגני הילדים, וכבר אני מבקש לא לצלם בתוך גני הילדים, מדובר גם באיסור על פי חוק ועל פי אתיקה, אז מי שירצה להיכנס יוכל ללא מצלמות.

אבל אין טעם לכתבה הזו בלי הילדים ובלי הגנים.

יש חוק שאסור לצלם ולהראות פני ילדים, אף אחד לא אמר לך לא לצלם רגלים או כניסות של שערים.

יש לנו בעיה שנכנסים עם כל הציוד הזה לגן שהוא בגודל רבע מהחדר הזה לאוכלוסייה שהיא גם כך מאד מבוהלת ומפוחדת.

אז תשתדלו לצלם כך שזה ייתן את הביטוי לעניין מבלי לאפיין את הילדים.

עדיין יש לנו בעיה עם זה.

אתם אומנים ומוכשרים, תתנו לזה ביטוי בדרך שאתם רואים לנכון, גם כניסה אפשר לצלם ולהראות כמה קשה להיכנס.

מצאנו את עצמנו בעיריית תל-אביב לפני מספר שנים מול תופעה שחלק גדול מהעיר משנה את האופי שלו. זו תופעה שלא התייחס אליה אף אחד עד אז, התופעה התחילה עם הבאתם של העובדים הזרים באופן חוקי לארץ. המהלך התגלגל פה כמו כדור שלג ובעקבות זה הגיעו גם מסות של עובדים שאינם חוקיים.

תחילת התופעה, כפי שידוע לכולם ואני לא אחזור על זה, היא בתחילת שנות ה- 90, תחילת האינתיפאדה שנוצר לחץ בגלל היעדרו של הפועל הפלסטיני וממשלת ישראל החליטה אז להביא עובדים זרים בעיקר לענפים של החקלאות והבניין והתופעה התחילה להתגלגל.

מצאנו את עצמנו לפני כשבע שנים שאזור התחנה המרכזית בעיקר, ואזור הדרום הולך וצובע את עצמו באופן אחר, תרתי משמע. קהילות שלמות של עובדים זרים התיישבו בחלקים של העיר וכמו בכל פעם מתיישבת קהילה אחת, יוצאת קהילה אחרת והמרכז ואזור התחנה המרכזית שינה את אופיו.

נכנסנו לבדיקת התופעה כשבתחילה, מבחינה שלטונית נתקלנו במנהל השירותים החברתיים בחוסר נכונות להשקעת משאבים אפילו לבדיקת התופעה. ייעדנו עובד קהילתי כדי להתחיל ללמוד את התופעה, ליצור קשר עם הקהילה להבין שמדובר לא בקהילה זרה אלא בקהילות זרות שצבועים באופנים שונים ובגוונים שונים, האמירה קהילה זרה היא אמירה מכלילה שמתייחסת תמיד לאוכלוסיות שלמות, ומצאנו פה עושר מאד גדול מבחינת פריסת השירותים הפנימיים שלהם, החתכים לגילאים שלהם, ארצות המוצא שלהם, כל אזור התחנה המרכזית הלך ונהיה מדינה אחרת.

מצאנו שאנחנו מהווים, כשלא ידענו את זה עד אז, את הליבה החברתית והתרבותית של הקהילה הזרה בארץ. תל-אביב הפכה בעיקר בסופי שבוע ובחגים של הקהילות הנוצריות לאבן שואבת לעשרות אלפי עובדים זרים ומי שמסתובב בשבתות ובחגים נוצריים בעיקר באזור התחנה המרכזית יראה עיר אחרת, אם הוא לא ידע שהוא בתל-אביב יהיה נדמה לו שהוא נמצא במקום אחר.

הייתה אי נכונות שלטונית להתייחס אל העניין הזה גם ברמה העירונית, ועד הבחירות לפני כחמש שנים, קיבלנו נכונות מראש העירייה רון חולדאי להתייחס לנושא הזה גם ברמה האופרטיבית.

העמדה שלנו הייתה שנמצאת פה בעיר תל-אביב קהילה שנמצאת במצוקה והקהילה הזו ראויה לשירות, מבלי לשים לב למדיניות ממשלת ישראל שחשבנו שבעניין הזה ממשלת ישראל יכולה לפעול גם באופן שעניינו צמצום הקהילה הזרה בארץ, אבל באותו זמן היא לא יכולה להתעלם מקיומם של עשרות אלפי אנשים פה ושל ילדים שנמצאים במצוקות קשות, וחשבנו שהקהילה הזו ראויה גם לשירות בסיסי שחיפשנו מי יגדיר אותו, שייתן הגדרת בסיס בעבורו ראויה הקהילה לקבל את השירות.

כשלא נתקלנו ברמה הארצית בהיענות לתפיסת העולם הזו, נקטה עיריית תל-אביב מעשה והחליטה להקים את מסיל"ה. ביולי 99 הוקמה מסיל"ה ללא שום תמיכה כספית של שום גורם אחר. אני חייב לציין שבסיורים של חברי כנסת ושל שרים ושל גורמים אחרים מצאנו הרבה הבנה ונכונות לעמוד מאחורי תפיסת העולם הזו אבל שום ביטוי אופרטיבי לא היה לזה.

מסיל"ה הוקמה לשלושה יעדים, אחד היעדים זה ללמוד ולהכיר טוב את הקהילה הזרה כדי שלקביעת המדיניות תהיה לנו האינפורמציה הנכונה מהי המדיניות הראויה מול האוכלוסייה הזו. יעד שני הוא מתן שירות ברמה הפרטנית והקהילתית לקהילה הזו. מצויים פה אנשים במצוקה בלתי נסבלת ללא כתובת, וגם ללא כתובת שלטונית וממסדית, הכתובות היחידות שהיו לקהילה הזו היו ארגונים לעזרה עצמית שהם הקימו עבור עצמם ועמותות וולונטריות שצמחו כמו קו לעובד ועמותת הרופאים שהגיבו תגובה אזרחית למצוקות הקשות שהציבה הקהילה הזו.


היה צורך בכתובת שלטונית, כתובת שתהווה את קו החיבור בין העמותות הוולונטריות לבין הגורם השלטוני ולוואקום הזה נכנסה מסיל"ה במימון מלא, אני חוזר ומזכיר, של עיריית תל-אביב.

אחד התפקידים הנוספים של מסיל"ה כפי שהגדרנו אותו זה ניסיון להביא את הנתונים ואת התמונה השלמה לפני מקבלי ההחלטות בניסיון להשפיע על קביעת המדיניות של ממשלת ישראל בהקשר הזה. אני חוזר ואומר שחשבנו שזכותה של ממשלת ישראל לקבוע מדיניות של גירוש או מדיניות אחרת לצמצום התופעה, אבל היא חייבת גם על המדיניות הזו לתת פרצוף אנושי ודבר שני, כל זמן שקיימים פה עשרות אלפי אנשים בעיר תל-אביב, חייבים לתת להם גם את השירות.

אתה אומר בעצם שמסיל"ה ממומנת רק על ידי עיריית תל-אביב, זה משהו כמו חצי מיליון ש"ח בשנה. למעשה אף גוף ממשלתי לא הקים גוף דומה למסיל"ה וגם שום משרד ממשלתי לא מצא לנכון לסייע למסיל"ה כדי שתהיה בעלת מענה רחב יותר.

יחד עם זה כשהיו הפיגועים ניסו להעביר כל מיני מסרים ובכלל לאורך כל הדרך יש לנו המון שיתופי פעולה עם גופים ממשלתיים - - -

אני מבדיל בין משרד ממשלתי לבין גוף כמו מסיל"ה שהוא גוף מקומי, שהוא גם גוף ציבורי אבל הוא לא סתם גוף וולונטרי.

יש המון שיתופי פעולה ואין מימון.

אתה מדייק, אין שקל אחד. יותר מזה, היו פה כל שרי הפנים של ממשלת ישראל בחמש השנים האחרונות, כולל שר הפנים האחרון. הם הביעו תמיכה עקרונית בקיום ארגון כמו מסיל"ה כל רשויות המדינה עושות שימוש במסיל"ה בזמנים שהם צריכים לעשות את זה, הזכירה עדנה את הנושא של פיגועים, אז בזמן של פיגועים יש שימוש אינטנסיבי מאד של משרדי הממשלה השונים, כולל משרד הפנים, ונוהל חבצלת, בנושא של פיגועים בעיקר מול אוכלוסייה הזרה.

בהזדמנויות אחרות מנהלת ההגירה, ברשותו של ברטי אוחיון, נמצאת אתנו בקשר שוטף כדי לעבוד בתיאום במבצעים של מנהלת ההגירה, בגירוש מרצון, שום שקל לא קבלנו עדיין ממשרדי הממשלה להוציא סכום כספי שהגיע ל- 2003 ממשרד הפנים, אשר הגיע בסוף השנה, לא שרת אותנו כבר ל- 2003, כי מיצינו את התקציב ל- 2003 ועכשיו יש פניה של חברת המועצה של יעל דיין לשר הפנים לתקצב אותנו ל- 2004. עד היום לא קבלה עיריית תל-אביב שקל אחד לטובת הנושא הזה משום משרד ממשלתי לא באופן ישיר ולא באופן אחר.

משרד הפנים בעצם רואה בכם גוף שעושה את העבודה של המדינה אבל הוא לא מוצא לנכון לתקצב אתכם כדי שתעשו העבודה הזו.

אנחנו לא נותנים רק שירות בתל-אביב, כל עובד זר שנכנס לפה מקבל שירות, לא תהיה תשובה לעובד זר שהוא לא מתל-אביב לכן לא יקבל שירות. אנחנו יודעים שבאים אלינו מרמת גן ומחולון ומפתח תקווה מעולם לא דחינו מצוקה של עובד זר.

מה גודל הקהילה הזו?

הקהילה הזרה בתל-אביב הוערכה על ידי הגורמים המשטרתיים בין 60,000 ל- 80,000 עובדים זרים, זה היה לפני תחילת התהליך האינטנסיבי. 17% מתושבי עיריית תל-אביב היו עובדים זרים.

ולא הקציבו חצי מיליון ש"ח?

בתקופת השיא של הקהילה הזרה הגענו ל- 17% מתושבי המטרופולין הזה שהם עובדים זרים. המהלך האגרסיבי של הגירוש השפיע כנראה על התמונה, ואנחנו עכשיו בבדיקה שלה איפה היא נמצאת ומה קורה אתה.

אולי נשמע את הנציגים של מנהלת ההגירה.

אנחנו יושבים במשרד הפנים.

ומה עם משטרת ההגירה, אין נציגים? אני רוצה להבין, משטרת ההגירה ומנהלת ההגירה עובדות באופן מאד מסיבי באזור הזה כאשר ברור לחלוטין שבלי מסיל"ה ובלי שהקשרים של מסיל"ה יהיו על גבול הוולונטרי, הסיכוי לעבוד עם האנשים האלה באופן אנושי הוא כמעט אפסי. אני יודע שבמנהלת ההגירה או במשטרת ההגירה יש תקציב עודף שלא הוצא, במיליונים, למה אתם לא מוצאים את הדרך כדי לסייע לה.

זו שאלה לברטי אוחיון לא אלינו, כי התקציב הועבר בזמנו.

אני מבקש להציג עוד היום את השאלה הזו לניצב ברטי אוחיון ואני מקווה שנקבל תשובה.

אני רוצה לדבר על הילדים, בשונה מרוב המקומות האחרים בארץ, לקהילה הזרה כאן בתל-אביב יש אפיונים מיוחדים משלה. קודם כל ברובה היא לא חוקית ואנחנו יודעים שהעובדים הזרים החוקיים הם עובדים בודדים לא נשואים ולא בעלי משפחות. כאן הם לא חוקיים לכן המבנה המשפחתי הוא אחר. פה יש משפחות הם מולידים פה ילדים ונישאים וחיים עם צרכים של משפחה מלאה ולא צרכים של קהילות בודדות כמו הקהילות של החקלאות שהן הקהילות התאילנדיות בעיקר או הקהילו לש הבניין שהן קהילות של רומנים. כאן אלה קהילות שחלקם עובדות בנושא הסיעוד שבתל-אביב ובגוש דן הוא אזור גדול מאד או עובדים בתחומים של מסעדנות ובעזרה לכל מיני דברים. הקהילות הן קהילות שלמות.

יש הרבה משפחות חד הוריות?

יותר ויותר, ככל שמנהלת ההגירה פועלת יותר יש יותר משפחות חד הוריות.

רובן משפחות חד הוריות והנושא של הגירוש מחדד את התופעה הזו בשני מובנים, דבר ראשון מגרשים את ראש המשפחה ולא מגרשים את האמא והילדים, ודבר שני, חלק מהעבודות הזרות מצאו שהנושא של ילדים מהווה כעין תעודת ביטוח נגד גירוש כי לא מגרשים ילדים, אז יש פה אקט של כניסה להריון והתופעה הזו הולכת ומתחדדת אצל נשים חד הוריות.

הקהילות המסיביות שיש פה הן הקהילה האפריקאית שכולה לא חוקית, אין פה עובדים חוקיים מאפריקה, הקהילה הדרום אמריקאית שגם פה אין אישורי כניסה לעובדים מדרום אמריקה, הם נכנסים בצורות שונות ומשונות, הגבולות של מדינת ישראל פרוצים ואנשי המשטרה ומשרד הפנים יודעים את זה. בשנים האחרונות יש ניסיון להדק קצת את נושא הכניסה לארץ אבל זה פרוץ באופן מאד חריף והכניסה לארץ אפשרית כמעט ללא שום מניעה.

התחלנו בנושא הילדים וערכנו לאחרונה סקר בשיתוף עם ג'וינט ומכון ברוקדייל, כדי למפות את מספר הילדים שיש, ומצאנו שיש כ- 1700 ילדים מגיל אפס עד שש.

כל ילד שביעי בתל-אביב מגיל אפס עד שש הוא ילד זר.

13% מילדי תל-אביב עד גיל שש?

צריך לזכור שאלו נתונים מאוגוסט 2002 שהמציאות השתנתה.

צריך לבדוק מה תופעת הגירוש עשתה לעניין הזה. הילדים האלה נקלטים בשתי מערכות עירוניות באופן מלא. האחת זו המערכת של טיפות החלב כל ילדי הזרים או רוב ילדי העובדים הזרים נמצאים בטיפות החלב העירוניות, מעבר לקיר כאן יש טיפת חלב צמודה שכ- 85% מהילדים שלה הם ילדי עובדים זרים. יש טיפות חלב שמשרתות כמעט רק את ילדי העובדים הזרים. אחת נמצאת פה, בטיפת חלב של פלורנטין יותר מחצי הילדים הם עובדים זרים.

וזה מופעל על ידי המדינה?

על ידי עיריית תל-אביב. יש שתי עיריות בארץ שמפעילות את טיפות החלב אלה ירושלים ותל-אביב, שאר טיפות החלב בארץ מופעלות על ידי המדינה דרך קופות החולים. פה זה מופעל על ידי העירייה וזו מערכת שנותנת שירות לילדי העובדים הזרים, הם כולם מקבלים את השירות.

זה חלק ממסיל"ה?

זה חלק מהמנהל לשירותים החברתיים, גם התחנה הזו כפופה אלי וזה חלק מהמנהל. נושא נוסף שילדי העובדים הזרים מקבלים שירות זה החינוך, הם נקלטים במערכת החינוך של עיריית תל-אביב בגנים ובבתי הספר. היה לנו כאן בית ספר שהפך כמעט ב- 100% לילדי עובדים זרים, זה בית ספר ביאליק שעבר בחלקו לבית ספר רוגוזין ובחלקו הוא כמעט משרת את העובדים הזרים.

יש בתי ספר נוספים בעיר שבלחץ שלנו של מסיל"ה ובעבודה משותפת מול מנהל החינוך הרחבנו את זה גם למועדניות לעובדים זרים, אנחנו מנסים גם למקד חלק מהרצון הטוב הציבורי לטובתם של ילדי העובדים הזרים. הם נקלטו למשל בקן הצופים בשכונת שפירא שם יש שבט של ילדי עובדים זרים.

החיינו את שבט הצופים שם.

זו פעילות שהתחילה פה עם הנוער, הקמנו קבוצה חיברנו אותה לצופים והיום הם חניכי הצופים, נפתחה מועדונית לילדי עובדים זרים של גלעד חריש שבודאי שמעתם עליו, יש לו הרבה רצון טוב וחיברנו את הרצון הטוב שלו לאוכלוסייה הזו והוא מפתח מבנה שהוא קיבל בתחום האזור הזה של התחנה המרכזית, אנחנו מפעילים מתנדבים בתחומים שונים לטובת ילדי העובדים הזרים, עמותות שונות לטובת ילדי העובדים הזרים, כניסה לתוך הגנים של העובדים הזרים שאתם תראו אותם, שנמצאים בתנאי חרפה כשנכנסנו אליהם זה היה בלתי נסבל. גם עכשיו זה בלתי נסבל אבל זה קצת השתפר.

והכל מתקיים מתרומות? כמה אתם מעריכים את התקציב של העמותות המתנדבות.

אני אגיד לאן הגענו מהבחינה התקציבית, מסיל"ה בנויה על כך יש פה גרעין של אנשי מקצוע שהופכים לטריגר להפעלה של מתנדבים בארגונים שונים לטובתה של הקהילה הזרה. ברור שעם החצי מיליון ש"ח גם נביא את האנשים הכי טובים לא נוכל לתת את השירות באופן ישיר לכל הקהילה הזרה. מסיל"ה מגייסת משאבים ומפעילה מתנדבים לטובתה של הקהילה הזרה כשכאן הגרעין של אנשי המקצוע.

בעיריית תל-אביב אנחנו נמצאים במצב בלתי אפשרי מבחינה תקציבית. מקצצים עכשיו סכומים, כמו בכל המדינה, במנהל השירותים הקהילתיים ונותרה לנו ברירה האם אנחנו מוציאים קצבה מילד ישראלי, שאנחנו מחויבים לטיפול בו על פי חוק או שסוגרים את מסיל"ה ובברירה הזו, משתי ברירות שהן כואבות לא הייתה לנו ברירה והוחלט שאם לא יימצא מקור תקציבי להפעלתה של מסיל"ה, תיסגר מסיל"ה.

איפה הוחלט?

עיריית תל-אביב לא יכולה לתקצב את זה הלאה מכספי העיר.

מה זאת אומרת? זו קטסטרופה.

עיריית תל-אביב, בברירה שיש לה עכשיו לאור המצב הכספי, ללא שותפות של גורמים נוספים, לא תוכל להמשיך ולתקצב את מסיל"ה למרות שזה מבחינתנו אחד הארגונים הכי נכונים הכי צודקים הכי ראויים והכי יעילים שיש.

אבל הסגירה של מסיל"ה תסתיים בקטסטרופה, הנזקים כבר לא יהיו בחצי מיליון ש"ח הם יהיו בהרבה יותר.

אין לנו ויכוח על העניין הזה, ואנחנו חושבים שמשרדי הממשלה שמלווים את העניין הזה, והיום מדובר בסכומים שהם לא גבוהים, יכולים לסייע לעיריית תל-אביב שלקחה על גבה היא בלבד במשך מספר שנים את הנטל הזה, ולתת לנו את הסכומים שיאפשרו המשך הפעלתה של מסיל"ה. מדובר ברמה השלטונית בסכומים זניחים.

מדובר שוב במשרד הפנים.

צריך לזכור גם שהבעיה היא לא רק בעיה מקומית, היא בעיה שמתרחשת היום בתל-אביב אבל לא מדובר בבעיה מקומית אלא מדובר בבעיה לאומית. האמירה היא שלא יכול להיות שרשות מקומית תיקח על עצמה במימון מלא, טיפול בבעיה שהיא בעיה לאומית, זו לא בעיה מקומית. הקהילה הזרה, כמו שאמר יחיאל, מתרכזת היום בתל-אביב, פה הם מנהלים את המשפחה שלהם ואת חיי החברה שלהם, אבל התופעה היא תופעה של כל מדינת ישראל.

בשביל משרד הפנים או המשרד לביטחון פנים או כל משרד ממשלתי היום, להקים את מסיל"ה מחדש זה לא סיפור של 470,000 ש"ח זה סיפור שגם ייקח שנים וגם יעלה פי מאה. במקום שהיום משרדי הממשלה ימצאו את התקציב, אפילו לתגבר את העבודה של מסיל"ה, אז נעשה הטמטום הזה שבו הולכים לסגור את מסיל"ה.

אני חייב להגיד אמרנו לכל משרדי הממשלה מתחילת הדרך, אנחנו מציבים פה מודל של פעולה ואנחנו מוכנים להוכיח שהוא אפשרי והיחס בין עלות לתועלת זה יחס שאנחנו לא מוצאים אותו בהרבה מקומות אחרים, בחצי מיליון ש"ח אנחנו חושבים שמסיל"ה הוא סכום זניח בהפעלת שירות.
מסיל"ה הפכה לגורם קשר עם הקהילה הזרה ועם המנהיגות הארצית של הקהילה הזרה. משכנו את זה עוד שנה ועוד שנה והגענו לחוסר יכול להמשיך ולקחת את זה על עצמנו ואני אומר שוב שהבעיה היא לא מקומית.

זו החלטה של ראש העיר? של מועצת העיר? של מי?

ההחלטה נעשתה במסגרת הקיצוצים במנהל השירותים החברתיים, ישבנו עם אנשי המקצוע ודנו בברירה מה להשאיר, כשהברירות כולן כואבות, נותרנו עם שירותים שאנחנו לא מחויבים בהם על פי חוק, כי לשירותים אחרים אנחנו מחויבים על פי חוק, וכשאין השתתפות כספית של שום גורם אחר, הייתה החלטה שהשירותים האלה יורדים, ובמסגרת הזו נכללה גם מסיל"ה, ואני אומר שוב, למרות כל הכאב שבזה כי מה שנותרנו זה עם משאבים להפעיל שירותים שאנחנו מחויבים להם על פי חוק.

אם היום חבר הכנסת לייבוביץ' ואנוכי, פונים בשם הוועדה לשר הפנים ודורשים ממנו לתקצב לאלתר את התקציב של מסיל"ה ל- 2004 בסכום של חצי מיליון ש"ח, יש אפשרות שזה יזרום ישר ממשרד הפנים למסיל"ה ולא ייבלע במקומות אחרים?

כן בוודאי, נשמח לאפשרות הזו.

אז נעשה את זה עוד היום.

האמת היא שאני לא יודע איך אחרי שקיצצו לו 2.5 מיליארד ש"ח ואין לו משכורות לשלם לעובדי עיריית קריית מלאכי, איפה מוצאים את החצי מיליון בתוך משרד הפנים לארגון מסיל"ה, אני מזכיר לכולנו את פרדס חנה שראינו ביום שישי את העובדים עם התלושים, יש את קריית מלאכי ששנינו ישבנו במליאה כשהעובדים היו, צריך לבחון גם את זה.

אבל השאלה האחרת שאני שואל היא איפה המשרדים האחרים, משרד הרווחה? משרד החינוך? כל המשרדים האחרים שאמורים לטפל בנושאים האלה.

אני אתן לך פתרון אחד, הייתי שר עם 4 מיליארד ש"ח בתקציב תאמין לי שלמצוא חצי מיליון ש"ח למשימה הומנית והכרחית מהסוג הזה, אין בעיה לשום שר להוציא מהתקציב שלו. צריך רק רצון, אבל אני מסכים שצריך לפנות גם לזבולון אורלב כשר הרווחה.

יש פה נציגים של משרד העבודה והרווחה ומשרד החינוך.

מה אתכם באמת?

משרד החינוך למשל יצטרך לגייס ולתקצב את התלמידים באופן מלא, יש תקנים שהם שווה בשווה בלי שום אפליה. לגבי גני הילדים, הגננות הן עובדות מדינה, בגנים הרשמיים שבהם יש עובדים זרים הגננות הן עובדות מדינה של המשרד וכל השירותים ניתנים בלי שום אפליה.

משרד הרווחה לא מתקצב תקציב דיפרנציאלי לאגף בעיריית תל-אביב אלא נותן תקציב והוא מתחלק לפי סדרי עדיפויות של האגף. יחיאל הציג את סדרי העדיפויות.

אבל משרד הרווחה קיצץ את תקציבי הרווחה של עיריית תל-אביב?

תקציבי עיריית תל-אביב יקוצצו או יתוקצבו ב- 2004 כמו יתר 260 הרשויות המקומיות בארץ ובהתאם לזה כל רשות מקומית נדרשת לסדרי עדיפויות. ברור שתקציבי הרווחה קוצצו והמשמעות היא קיצוץ בכל הרשות.

למרות שדרישות הרווחה גברו במידה ניכרת, יש הרבה יותר עניים ומובטלים.

אם האוצר יעביר תקציב למשרד הרווחה נשמח מאד להעביר תקציבים גם לאגף הרווחה כמו יתר אגפי הרווחה בארץ.

אנחנו נפעל בעניין הזה.

מדינת ישראל, במסגרת האמנות הבין-לאומית מחויבת בכמה דברים כלפי העובדים הזרים. מה שהיא לא מחויבת זה הנושא של הביטוח הרפואי - - -

גם זה נמסר בוועדה לגבי קופת חולים מאוחדת גם לגבי ילדים שהם לא ילדי עובדים זרים חוקיים. גם בזה יש בעיות.

לפני שנצא לסיור אני רוצה להגיד משהו קצר, אני חושבת שבהקשר של התפקיד של מסיל"ה יש משמעות לגוף שהוא חלק מהרשות העירונית, חלק מהממסד, בעבודה מול הקהילה. מדובר בקהילה שלמה שהוגדרה כלא חוקית על ידי מדינת ישראל, אנשים שהם לחלוטין לא נראים, כולל המשפחות שלהם והילדים שלהם, והמשמעות של גוף שיוצר אמון עם האנשים האלה ומצליח לחדור ולהיכנס לבתים ולדעת מה קורה היא מאד גדולה, והיא יותר גדולה ברגע שאנחנו בכל זאת חלק מהממסד ומקיימים איזשהו שיח שוטף ושיתוף פעולה עם הארגונים האחרים. לכן החשיבות היא מאד גדולה בייחוד בכל מה שקשור בילדים.

אני רוצה לשאול אותך שאלה והיא לא צינית, היא אמיתית, מדברים על זה שמהארץ סולקו/ גורשו/ יצאו משהו כמו 80,000 עובדים זרים. לכאורה היה צריך להיות מצב שיהיה לכם פחות נטל של העניין.

לצערנו, מה שקרה זה בדיוק ההפך, לפני חצי שנה או שמונה חודשים, הייתה פה קהילה שהיו לה רשתות חברתיות היו לה ארגונים חברתיים משלה, שמבחינת העינינים של מנהלת ההגירה היו פה מנגנונים שהצביעו על השתקעות. גם אנחנו אמרנו שבהחלט אנחנו רואים שהקהילה הזרה משתקעת ומגלה כוונות של השתקעות. זה משהו שמדינת ישראל לא רצתה.

מה שקרה בפועל, בגלל הפעילות האינטנסיבית של הגירוש הקהילה התפורה והיום אין שום מנגנונים כאלה. הכרנו כנסיות שהיו מגיעים אליהם כ- 30 איש כל מפגש והיום מגיעים רק חמישה אנשים. כל הרשתות החברתיות התפוררו ונוצר מצב שהיום, כשיש מצוקה, לאנשים אין למי לפנות.

רק מסוף השבוע האחרון נתקלנו במקרה של אלימות במשפחה אצל אישה דוברת ספרדית, פעם לא היה מצב שאישה דוברת ספרדית מגישה תלונה במשטרה וצריכה מקום לינה ללילה בשיחת טלפון אחת שהיינו פונים לרווחה לא הייתי מצליחה לסדר את זה, ולא הצלחתי לסדר את זה. כעבור שלוש שעות ננטש תינוק בן 8 חודשים בנווה שאנן, פעם הייתי ישר יכולה לדבר עם מנהיגים פיליפינים ולברר מי המשפחה ולאתר אותה, היום פשוט אין למי לפנות.

יש לנו מקרה שאנחנו מטפלים בו בימים האחרונים שילדה בת 14 שנכנסה להיריון לא רצוי, והייתה זקוקה למימון ללידה מוקדמת. פעם היינו מרימים טלפון לכנסיה, עושים ערב ומגייסים את הסכום, היום פשוט אין למי לפנות. לפני שלושה שבועות היה לנו פה שבוע של שלושה מקרים של ילדים שננטשו על ידי ההורים שלהם במשטרה. מצד אחד אפשר להגיד לאן הגענו, ומצד שני אנחנו יודעים שהמצוקה הגדישה את הסאה ולאנשים פשוט אין לאן לפנות.

לפי זה מתקבלת ממש תמונה של קטסטרופה, זה אומר שגם הארגונים של העובדים הזרים עצמם וגם הארגונים הוולונטריים התפרקו במידה רבה בשנה האחרונה, בגלל ההגירה ועכשיו אם מסיל"ה נסגרת בכלל תהיה פה אנרכיה, זה בעצם מה שיקרה.

המספרים המוחלטים אמנם ירדו אבל האופי של הקהילה השתנה.

באופן מפתיע, כשאנחנו מסכמים את שנת 2003, לכאורה, למרות שיצאו הרבה משפחות, כמות המקרים שפנו אלינו לא הצטמצמה, ולהפך המצוקות הן הרבה יותר קשות. פעם לא היה מצב שאנשים היו באים לפה ואומרים אין לי אוכל, היום יש לפחות שתי נשים בשבוע שמגיעות לפה שבעלן נעצר ואין להם מה לאכול.

לפני שנצא לסיור אני רוצה לשאול שאלה את נציג משרד הביטחון, שאלה ששאלתי קודם בהעדרך, לפי מיטב ידיעתי בתקציב של משטרת ההגירה היו עודפים מאד גדולים, זה היה נכון לגבי 2003 את זה אני יודע, האם אתה יודע מה המצב התקציבי היום ואם ניתן באיזושהי דרך לסייע כדי שארגון כמו מסיל"ה וארגונים אחרים יוכלו לסייע הלאה לאוכלוסייה הזו? ככלות הכל ממה שאני מכיר, מסיל"ה מאד מסייעת גם לכם והיא בעצם נותנת יציבות למצב.

לצערי הרב ולשמחתי אני לא מתעסק בענייני תקציב כך שאין לי מושג כזה או אחר לגבי הכספים שאמורים להיות בתחום הרווחה. בעניין מסיל"ה זה גוף שמסייע לקהילה הזרה ואנחנו בקשר הדוק אתם בתחום הסיוע ולא אחת אנחנו נעזרים בהם והם נעזרים בנו ואכן יש שיתוף פעולה פורה.

כלומר אתה רואה בהם גוף חיוני שימשיך להתקיים כל עוד המצב בתל-אביב הוא כזה.

מהגופים שקשורים לענייני ארגון הזכויות סך הכל מסיל"ה היא הגוף שאתו אנחנו עובדים בצורה יותר מסודרת. לעניין משפחות עם ילדים, למדנו מצבים, כמו ציינה עדנה, קיימנו גם בזמנו פרוייקט של משפחות שיעזבו את הארץ מבלי לאסור את ראש המשפחה ובימים אלו אנחנו מתחילים בשלב השני, בין היתר יש גם סיוע למשפחות שאין להם כסף לעזוב את הארץ.

מה המשמעות של סגירת מסיל"ה כלפי העבודה שלך פה בתל-אביב?

קודם כל מסיל"ה אחראית על אזור תל-אביב, אני אחראי על מנהלת ההגירה בתל-אביב ולמעשה זה כולל את האזור מחולון בת-ים בדרום ועד הרצליה ורמת השרון בצפון, כולל כל גזרת אור יהודה קריית אונו ורמת-גן. אם היו עוד ארגונים נוספים זה היה עוזר, יכול להיות שאם לא יהיה הארגון הזה אז יהיו מקרים מסוימים בהם כן נצטרך סיוע כזה או אחר ואני מניח שתהיה בעיה לטפל במקרים ההומניים ללא ארגון כמו מסיל"ה.

שמי אור קשתי מערוץ 10, רציתי לדעת מה המדיניות בקשר לכניסה של שוטרים לגני ילדים ומוסדות חינוך, כיוון שהובאו לידיעתי מספר מקרים ששוטרים כן נכנסו.

כולל בתי ספר יסודיים?

גם יסודי אבל בעיקר גני ילדים

ההוראות ההנחיות והמדיניות היא לא להיכנס למוסדות חינוך לא לגני ילדים ולא למוסדות דת, אם יש מקרים כאלה שאתה טוען להם אני בשמחה אבדוק אותם.

גם לא לקופות חולים

גם לא למוסדות הציבוריים ולא למוסדות רפואה אבל לא לגבי כאלה שעוצרים אותם במקום מסוים והם טוענים שהם בדרך ל... יש מצבים שנעצר ראש משפחה וטוען שיש לו ילד בגן ילדים. האפשרות היחידה לבדוק אם אכן יש לו ילד, ואם כן אז לטפל בו, זה ללכת לגן ולראות אם יש לו ילד, זו האפשרות היחידה.

אבל אולי לא ראוי לעשות את זה דווקא על ידי אנשי משטרה אלא לבקש מישהו ממסיל"ה שייכנס לשם. את התמונה של שוטר וילד אני מכיר עוד מבגדד, אני לא רוצה לראות את התמונה הזו של שוטר וילד. השאלה שלך מהותית גם ברמה של העניין, השאלה אם במצבים האלה כדאי להשתמש בארגונים מהסוג הזה שהם ארגונים אזרחיים מקובלים שהקשר בינם לבין הילדים הוא לא קשר שפוצע פצעים קשים.

ניתן לעשות את זה.

אז אני מבקש לטפל בזה.

אבל אני עדיין לא יודע על מקרים כאלה.

אני מסכם שני דברים, הבקשה של אור קשתי תיבדק לגופו של עניין ואני מבקש שתיידע את הוועדה על הדברים. הדבר השני היא בקשתי שהמשטרה תבדוק ברצינות את האפשרות שאירועים מהסוג הזה יעשו על ידי הארגונים השונים.

בשבוע שעבר בתל-אביב הגיעו אנשי משטרת ההגירה לגני ילדים של עובדים זרים נכנסו לשם הפחידו את המטפלות ואת הילדים, אני הייתי שם.

אני מוכן לבדוק את זה כי המדיניות ההוראות וההנחיות זה לא להיכנס, ואולי כמו שציינתי במקרים בודדים של כאלה שטוענים שיש להם ילדים אנחנו בודקים את זה.

אני מאד מבקש שבנושאים האלה ננהג כבני אדם ונבין שכל ילד הוא כמו הילד שלנו שיכול להיפגע חלילה לכל ימי חייו וצריך להיות רגישים עם זה אני מבקש שזה ייבדק.

לפני שנמשיך, האם אתה יכול להתייחס לנושא העובדים הזרים במישור הארצי ולומר, לאחר שאתה רואה את פעילות מסיל"ה פה, אם אתה לא חושב שהגיע הזמן שהמדינה תיקח על עצמה את הטיפול ברווחתם של העובדים הזרים?

גם הדברים של חבר כנסת לייבוביץ' וגם שלי הם ברורים לחלוטין, מה שחייב להיות הוא מוסד שבעצם במידה רבה הוא מאד התנדבותי, למרות תפקידו היום, להתקיים בתוך רשות מקומית כמו עיריית תל-אביב. זה חייב להיות מוסד ארצי שיקבל גיבוי ארצי ומימון ארצי שיטפל באוכלוסייה הזו על מנת לתת לה גם את הזכויות האנושיות שלה וגם תהיה הלימה בין פעולתו לבין הפעולה של המדינה לצמצמם ככל האפשר את העובדים הזרים באופן אנושי ולהגביר ככל האפשר את העבודה של עובדים ישראלים.

מסיל"ה חייבת להיות מסיל"ה ארצית, היא לא יכולה להיות רק מקומית, בוודאי שאסור שמסיל"ה תיסגר לדעתי זה יהיה חורבן ואסון מבחינה חברתית לתל-אביב עם מסיל"ה חלילה תיסגר ואנחנו לא ניתן שיסגרו אותה.

לפני ארבע שנים התחלנו ללכת בשטח וליצור מערכת יחסים מאד עדינה כי האמנו, ואנחנו עדיין מאמינים, שעדיף להיות בקשר ועדיף לדעת מה קורה. מי הילדים שנמצאים פה וליצור מערכת של אימון. אנחנו גם היום לא חושבים שהמסגרות האלה הן מסגרות הולמות אבל אנחנו חושבים שבכל זאת ישנה איזושהי עבודה.

אנחנו פועלים פה במשך שלוש שנים שנה שעברה היו 40 מסגרות כאלה שהשתתפו בסדנת הכשרה שהמטרה שלה הייתה לתת כלים בסיסיים למטפלות האלה כדי להתמודד עם הבעיות, לתת כוח. בשנה שעברה היו 40 מסגרות כאלה בבתים בערך 450 ילדים, שזה בערך שליש.

שמי גיפטי ואני מגאנה אני בישראל כ- 13 שנה, מסיל"ה עזרה לנו הרבה בלימוד, היא מביאה לנו צעצועים והיא בודקת אותנו איך אנחנו עם הילדים. עברנו קורס ועשינו הרבה יצירות ולימדו אותנו איך לדאוג לילדים. יש לי כ- 14 ילדים חלקם באים כל יום וחלקם לא. בצהרים מגיעים עוד ילדים לצהרון.

אנחנו יודעים שהיום פחות אנשים שולחים את הילדים לגן הילדים העירוני את יכולה להסביר למה? גיפטי היא דווקא אחת האמהות שכן שולחת את הילדים שלה לגן.

יש לי שני ילדים בגן העירוני ואחד בבית הספר. חלק מההורים פוחדים שאם ישלחו את הילדים המשטרה תבוא ותאסור אותם.

היו לך בעיות עם המשטרה כאן במקום הזה?

לא, הם לא באים לכאן, אבל בעלי נעצר ועכשיו הוא שוחרר. ההורים מביאים לכאן את האוכל אנחנו לא מבשלים להם.

מה אנחנו יכולים לעזור לכם.

הבעיה הראשונה היא אם המשטרה יכולה להפסיק לעצור את האנשים כי זה מפחיד מאד את הילדים. יש לי שלושה ילדים כאן שהאבות שלהם לא פה, רק האמהות שלהן נשארו. הם נכנסו לבית ולקחו את האבא, והילד הזה למשל, לא הפסיק לבכות אחרי זה, ולא יכל לאכול כי הוא ראה הכל, הוא אפילו אמר לאמא שלו שלא תפחד המשטרה לא תיקח גם אותו.

מה את צופה לעתיד? תחזרו למדינות שלכם?

הילדים האלה לא יישארו כאן לנצח, הם לא ילכו לאוניברסיטה כאן, כולם יחזרו בסוף, הם באים לכאן לאסוף קצת כסף לחיים טובים יותר שם. אי אפשר לעשות את העבודה הזו לנצח.

תודה רבה לך, אנחנו מאחלים לך כל טוב ובעיקר לילדים. היית רוצה שהילדים האלו יקבלו אזרחות ישראלית.

היינו רוצים אם תוכלו לעשות את זה, אבל זו משאלה, זה לא אפשרי, אז אנחנו לא נלחמים על זה, בינתיים רק אנחנו רוצים לעוד מעט כדי לתת לילדים עתיד טוב יותר.

נמצאים אתנו שני חברה שמייצגים את שבט צופי איתן

נמצאים אתנו אדוארד וסטיבן משבט הצופים. ספרו קצת על עצמכם ועל השבט, מה אתם עושים, כמה זמן אתם בתנועה איך אתם מרגישים שם.

אני התחלתי שנה שעברה, והשנה אני מרכז צעיר, השנה השבט גדל עם יותר מדריכים וממש אחלה שם.

מאין המדריכים?

מכל מקום.

אתה עברת כבר קורס הדרכה?

כן.

קיבלנו בקיץ תרומה שבאמצעותה מימנו לקבוצה של בני הנוער שחיברנו לשבט את קורס ההדרכה והם עשו בקיץ קורס הדרכה כולל מחנה קיץ.

ועכשיו אתה מדריך?

אני מרכז צעיר.

אני מדריך.

בני כמה אתם?

אני בן 18.

תלך לצבא?

ניסיתי ללכת לצבא אבל הם אמרו שאני צריך תעודת זהות כדי ללכת לצבא אז שלחתי מכתב התנדבות.

אבל למה אתה רוצה ללכת לצבא?

כי אני מרגיש חלק מהמדינה הזו ואני רוצה לתרום.

אני בן 15.

אז יש לך עוד זמן. מה הייתם רוצים שיהיה לכם בעתיד, אתה בן 18 וסטיבן בן 15, מה אתם רוצים שיהיה לכם בעתיד.

שתהיה לי אזרחות ישראלית. אני רואה את העתיד שלי פה אני רוצה להמשיך ללמוד רפואה.

וזה למרות שאני מבין שלך ולמשפחה שלך לא היו פה חיים קלים.

נכון.

איך הילדים מקבלים את הצופים? בסדר?

כן. השבט לנו נפתח לפני שלוש שנים, בשנה שעברה לא היו הרבה והשנה אנחנו 90 חניכים ו- 27 מדריכים.

אנחנו רוצים לאחל לכם בהצלחה, שיהיו לכם חיים טובים בעתיד שתוכלו להתפתח ללמוד להשכיל ולזכות בחיים טובים ותודה רבה למסיל"ה על התרומה המיוחדת הזו. אנחנו לקראת סיום וסיכום הישיבה, רציתם לשאול עוד משהו.

רצית לשאול את זיווה, שהגיעה בינתיים, על תקציבים כי היא נמצאת ברמה הארצית.

מה ששאלתי בעקבות הסכנה של סגירת מסיל"ה, אני יודע מהישיבות שקיימנו אתכם שלכם יש כ- 400 תקנים - - -

470 תקנים, מאוישים כולם.

ויש לכם תקציבים שלמיטב זכרוני נאמר לי שחלק מגדול מהתקציב אתם בכלל לא מוציאים.

אני לא יודעת מי אמר לך את זה, אבל אם נשאר מהתקציב, אתה זוכר שיש לנו פרוייקט חדש והוא הביומטרי וכל מה שנשאר הוסת לטובת הביומטרי. הביומטרי זו המערכת החדשה שאמורה לסרוק ט"א טביעת אצבע ופנים יש לנו שלוש מערכות ועד סוף פברואר נקבל 15 ערכות חדשות שאמרות לפתור את הבעיה של האנשים שלא מזהים בשטח. כשזה ייכנס זה יפתור הרבה בעיות של אכיפה.

גם חבר הכנסת ליבוביץ' וגם אנוכי מאד מבקשים שבאופן מאד נחרץ כאשר מדובר בילדים המשטרה תימנע מלהיכנס עם המדים לתוך הגנים או לתוך מקום שיש בו מפגש עם ילדים, זה מפגש טראומטי בכל מקרה וראוי לעשות אותו או דרך מסיל"ה או דרך הארגונים הוולונטריים או דרך הגננות או כל דרך אחרת אם יש לכם אנשים או נשים בעיקר שיוכלו לעשות את זה באזרחי ובלבד לא להגיע למפגש הזה.

לטובת הגברים אני אומר שהם עושים את זה בכלל לא רע עם המדים אבל בכלל אני מוכרחה להגיד שהנוהג שלנו לגבי התופעה הוא לא להיכנס למוסדות חינוך לא לגנים לא בתי כנסיות מכל סוג שהוא, אנחנו לא מבצעים שם אכיפה.

אני יודע שהיו מקרים שבהם הזדקקתם, בגלל סיבות שגם פורטו קודם, להגיע לגנים כמו למשל עם אבא שהיה צריך להגיע לילד שלו בגן, יש מקרים מהסוג הזה וצריך לדעתי להימנע מזה בכל מחיר ולהגיע למצב כזה.

ככלות הכל אני רוצה לומר לכם, ואני חושב שאילן מסכים אתי, לראות את הגן העירוני מראה באמת שאנחנו מדינה נאורה הומנית ואנושית ותרבותית וזה באמת להתפאר. ראיתי את האמצעים ואת התפעול שלו ואני מאד מתגאה בזה. לגבי הגנים הפירטיים המצב הוא מחריד דחוס בלי פיקוח, הריח והסכנה הבריאותית שם לעניות דעתי הם סכנה מאד קשה וראוי לתת מודל לכל העניין הזה.

אם יורשה לי להגיד מילה אחת לטובת מסיל"ה, אני באמת חושבת שהם גורם מתווך יוצא מהכלל לקהילה של הזרים ואנחנו מאד נעזרים בהם. נעזרנו בהם למבצע של משפחות א' ואנחנו נעזרים בהם למבצע משפחות ב' שמתנהל עכשיו. כל קשר, כל התייחסות, כל חוות הדעת, הקשר הוא פשוט מעולה. גם בהתחלה, כשהגענו לכאן ומאז אנחנו מבקרים פה קבוע, ברטי יושב כאן אחת לחודשיים ומנהל שיחות. זה גוף שנותן מענה של ממש לצרכים של הקהילה.

גם לנו יש את כל השבחים למסיל"ה, חצי מיליון במדינה הזו לא כל כך בעיה למצוא, בגדר ההפרדה בתוך השטחים הולכים ארבעה מיליארד עודפים אז אין בעיה עם חצי מיליון. אגב שמעתי גם שמקצצים בגדר, וכל קיצוץ כזה שווה איזה מיליארד אז שייתנו מיליון מתוך זה לסיפור הזה.

לגבי העבודה מול מנהלת ההגירה ומול משטרת ההגירה, יכול להראות שמה שאנחנו טוענים שבמקרה הזה של הקהילה הזרה בארץ הזו ניתן לאחוז את החבל משתי קצוותיו, גם לבצע מדיניות הומנית לאלה שנשארים פה וגם שהמדינה תנקוט בכל האמצעים שעומדים לרשותה באופן סביר והגיוני ועל פי חוק לצמצום התופעה בארץ.

יגידו לך אנשי מנהלת ההגירה שצמצום התופעה לא בא בכלים של גירוש אלא בא בכלים של עבודה מול מעסיקים בצמצום הכדאיות הכלכלית של העסקת עובד זר ואני לא רוצה להרחיב את העניין אבל ניתן לאחוז את החבל בשני הקצוות.

לקחנו אתכם גם לנושא הגנים הפירטיים גם כי הסיור הוא בענייני ילדים וגם כי הדוגמא כמה המדינה, למרות כל הלחץ שלנו, לא נכנסה לנישה הלא מטופלת של גילאי אפס עד שלוש בקהילה הזרה ועל רקע הואקום המאד גדול הזה נוצרו התמונות שראית פה.

מה שראית זה עוד אחרי שאנחנו כמסיל"ה מעורבים בתוך המערכת הזו כבר מספר שנים ומנסים למזער את החזות הקשה מאד של התופעה הזו. הפעלנו לחץ על משרד הרווחה - - -

גם בגיל חודשיים, כמו התינוק שראינו, אי אפשר שיהיה בתנאים של זוהמה ושל סרחון וסכנה בריאותית.

אז זה דבר שלא קבלנו עליו מענה מהמשרדים הממשלתיים המתאימים והרלוונטיים למתן שירות. שתשב ועדה ותגדיר אותו כשירות בסיסי, היינו בוועדת רכלבסקי ובכל הרכב שהתעסק עם העובדים הזרים כדי להניע את המדינה לקראת קבלת החלטות של מתן שירות ברמה זו או אחרת. חוץ מנושא הבריאות ששם אכן הצלחנו ונקבע מה שנקבע, לא הצלחנו במערכות האחרות כולל בבית שלנו שזה משרד הרווחה.

דבר שני שאני רוצה להעלות כאן וזה נשמע כאילו אני מתפרץ לדלת פתוחה ואני יודע את זה, לעשות כל מה שניתן כדי שהמדינה תיקח אחריות על הפעלת שירות מסוג זה גם להבא. הבעיה היא לא עירונית, היכולת לשאת בזה היא לא ברמה העירונית. ביצענו פה מודלינג שעובד, אין ויכוח על העניין הזה, את זה נשמע גם מאנשי הקהילה עצמה גם מהקולגות שלנו, אנשי השירותים הפורמליים והבלתי פורמליים ומכל גורם שהוא. לא יתכן שהמדינה תגיד אפילו בהקשר הזה ובהיקפים האלה, אני לא לוקחת על זה אחריות. אנחנו מצפים שיינתן לנו להמשיך ולעבוד.

שני דברים לסיכום, האחד הוא לגבי המשך הקיום של מסיל"ה שאני חושב שהוא ארגון מבורך והפעילות שלו מבורכת וראינו חלק מהדברים האלה לא רק היום אלא גם בפעמים קודמות. אם אני מבין נכון הייתה בסוף השנה העברה, שאם אפשר יהיה לממש את הכסף הזה ממשרד הפנים זה יכול לתת המשך חיים למסיל"ה לפחות בשנה אם לא בשנתיים הקרובות, כי אם אני מבין נכון מדובר במיליון ש"ח.

הייתה העברה ביתרות של תקציב 2003 על ידי משרד הפנים לעיריית תל-אביב שהגיע בסוף דצמבר וזה כבר לא היה רלוונטי לנו כי זה היה עבור 2003 ומיצינו את הפעילות ב- 2003 והיא נגמרה. הכסף הוחזר כבר דרך אגב למשרד הפנים ונמצא במשרד הפנים, אם משרד הפנים יעביר לנו מכתב בחתימת החשב והשר או כל גורם אחר שהוא מייעד סכום כספי לטובת 2004, נשמח לזה.

זאת אומרת לקחת את אותו סכום ולהעביר אותו ל- 2004 אם הוא לא נוצל ב-2003 וזה יוכל להבטיח לפחות ב-2004 אם לא יותר מזה את המשך ההפעלה של מסיל"ה. הדבר השני שאני רוצה להזכיר לכולם שבסופו של דבר אנחנו מתעסקים לא בעובדים שהם עובדים חוקיים אלא בעובדים שלרשויות, למנהלת ההגירה למשטרת ההגירה לכולם יש את האינטרס שהם יעזבו. אז נכון שיש הרבה עבודה לעשות, בטח בכל נושא הגנים שעברנו בהם, אבל כולנו צריכים לזכור שהאינטרס של כל הגורמים שאותם הורים עם אותם ילדים יעזבו את מדינת ישראל.

אבל צריך להיות גם אינטרס שכל עוד הם כאן נתנהג אליהם כאילו הם גם בני אדם.

אין ויכוח בעניין הזה אבל צריך לזכור את המתח הזה שקיים תמיד בין שני הגורמים.

לפני שאני אומר תודה גדולה למסיל"ה גם על הסיור ובעיקר על העבודה אני רוצה לומר שני דברים, אחד, אני חושב שאנחנו חייבים לנוכח מה שראינו לפנות לשרת החינוך ולתבוע חד משמעית שכל זמן שילד קיים במדינת ישראל הוא יזכה לתנאים הולמים ושיינתן מענה לתינוקות ולילדים הללו כמו שהוא ניתן היום בגן העירוני הרגיל, עד שהם עוזבים. אבל כל זמן שהם פה שישראל תתייחס באופן אנושי כמו מדינה יהודית דמוקרטית הוגנת שיש לה ערכים.

מעונות יום הם על בסיס של ההורים, זה משרד הרווחה זה ויצ"ו נעמת והמעונות הפרטיים.

אבל הבעיה של האנשים האלה היא שהעבודה שלהם לא מוכרת כעבודה שמזכה לזה.

מאחר ומדובר על קהילה חריגה מאד אין דרך אלא שזה יעשה באופן חריג. הדבר השני הוא דבר שמאד מזעזע אותי, מוקד סיוע לעובדים זרים בעיקרו של דבר הוא מוקד סיוע לילדי העובדים הזרים. מסיל"ה עובדת בעיקר בנושא הזה של גורל ילדי העובדים הזרים. נכון שהוא עושה עוד כל מיני נושאים אבל זה בלב העניין. סגירתו משמעותה מעשה מחריד כלפי ילדים. זה מעשה אכזרי לא אנושי רע והוא יגרום למדינה נזקים אדירים אם מסיל"ה חלילה תיסגר.

לכן אני מציע שדבר ראשון נפנה גם לשר הפנים וגם לשר הרווחה בדרישה ששניהם יסגרו לאלתר את העניין התקציבי של מסיל"ה כדי מסיל"ה תוכל לקיים את מלוא העבודה שלה כפי שקיימה עד עכשיו ואולי יש מקום לתוספות ושיפורים.

בדרך אני ארים טלפון גם לזבולון אורלב, שר הרווחה, ואני אדרוש ממנו קודם כל שיבטיח שהעניין נמשך עד שיקבלו איזושהי החלטה ואני אמסור את זה גם ממך כדי שהדבר הזה יובטח. אני חושב שאסור שמסיל"ה תיסגר בשום פנים ואופן זו תהיה בעיני קטסטרופה לא אנושית.

אני מאד מודה לכולם למארחים ולאורחים לאנשי המשרדים למשטרה לאנשי התקשורת. תודה רבה הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10