כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת הפנים/7852



5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
29.12.2003

פרוטוקולים/ועדת הפנים/7852
ירושלים, כ' בשבט, תשס"ד
12 בפברואר, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס'2
מישיבת ועדת המשנה (של ועדת הפנים ואיכות הסביבה) לעניין לוד-עכו
יום שני, ד' בטבת התשס"ד (29.12.2003), בשעה 09:00

בנייה בלתי חוקית בלוד

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר
יורי שטרן – יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה

חה"כ חיים כץ
יחזקאל לביא -משרד הפנים
סנ"צ יוסי בוקר -מפקד תחנת לוד, המשרד לבטחון פנים
שמעון קדוש -קצין מדור סיור, המשרד לבטחון פנים
בני רגב -ראש עיריית לוד
אלברט סיוון -מנכ"ל עיריית לוד
אריה גלברג -מהנדס העיר לוד
אביב סקירה -עיריית לוד
אלי סער -חברת מועצת עיריית לוד
נתן אברימור -חברת מועצת עיריית לוד
אריאל בן חמו -סמנכ"ל עיריית לוד
יוסי הרוש -חבר מועצת עיריית לוד
אמיל חדד -ממלא מקום ראש עיריית לוד
הרב אליהו ממן -סגן ראש עיריית לוד
משה בן לולו -עיריית לוד
ליאת גור -שתי"ל
יובל תמרי -שתי"ל
מהא אלנקים -שתי"ל
עמית אדר -יחידת הפיקוח הארצי על הבנייה

יפה שפירא

מיטל בר-שלום










בנייה בלתי חוקית בלוד

שלום, אני פותח את הישיבה. על סדר יומנו, הבנייה הבלתי חוקית בלוד. כמי שמכיר את הבעיות, אני יודע שישנה בנייה בלתי חוקית בלוד. אנחנו נשמע סקירה מראש העיר ומהנדס העיר, ואחר כך נשמע את ההתייחסות של היחידה הארצית של הפיקוח על הבנייה ושל המחוז. ממה שידוע לי, האכיפה היא אחת הבעיות הקשות של לוד, בכל מה שקשור לבנייה הבלתי חוקית. אני ארצה לשמוע גם מראש העיר האם חלה החמרה בבעיה של הבנייה הבלתי חוקית, או שישנה רגיעה מסוימת. כולנו יודעים איפה מתבצעת הבנייה החוקי. מדובר בעיקר במגזר הערבי. השאלה שלי היא, האם יש פתרונות לאוכלוסייה הזו, ומהן הסיבות לבנייה המסיבית הגדולה דווקא בציבור הזה.

אנחנו היינו רוצים לשלב את ההתייחסות שלנו גם בשלב הראשון של הסקירה. בנוסף, היינו רוצים שהנושא של הפיקוח ישולב גם בנושא של מצוקת הדיור.

זאת ועדת משנה ביוזמתו של היו"ר יורי שטרן מתוך חשיבות שתי הערים, עכו ולוד. היות והבעיות הן כל כך רבות בשתי הערים הללו, החלטנו בכל פעם לקחת תחום מסוים ולטפל בו. היום אנחנו מתמקדים בנושא של הבנייה הבלתי חוקית בלוד.

ועדת הפנים סיירה בלוד וראתה את הבעיה של הבנייה הבלתי חוקית. אנחנו כל פעם מעלים את הבעה של הבנייה הבלתי חוקית לצד פתרונות לאוכלוסייה הערבית. אנחנו כל הזמן אומרים שצריכים להימצא פתרונות למגזר הערבי, אבל גם אם כרגע אין פתרונות, זה לא אומר שצריך לעבור על החוק.

אנשי המשטרה יוכלו לומר בצורה חד משמעית כמה צווי הריסה בתקופה הקצרה בה אני מכהן כראש עיר, יצאו. אני מדבר צווי הריסה לתחנות סמים ולבנייה בלתי חוקית. כל צו הריסה שמגיע אלי ולא נמנע על ידי בתי המשפט, מתבצע. אין שום פשרות והנחות. בחודשיים שלושה האחרונים היתה בעניין הזה הפסקה מסיבות אובייקטיביות שונות. היה חג הרמדן, ועל כן לא נעשו הריסות. אתם יכולים לבדוק ולראות כי כל צו הריסה שמגיע אלי, נתחם. אני לא יודע מאיפה אתם מקבלים את הפרטים אולי מתוך הבית בגלל שיקולים כאלה ואחרים. אנחנו מדברים עם עובדות והוכחות.

ישנן עוד עשרות של התחלות בנייה בלתי חוקית.

אנחנו הולכים להפשיר את הקרקעות בשינוי ייעוד, וכרגע זה עומד בוועדה מחוזית בגלל השביתה על כך שלא אושרו אותם אלפי דירות של המגזר הערבי בתוך שכונת פרדס שניר. אין ספק שזה ייתן פתרונות למגזר הערבי. חשוב לציין, כי רוב הדירות שנבנו שם הן בבניה בלתי חוקית. כבר עשרות שנים חלפו מאז וגם המדינה הגיעה להבנה כי אין מה לעשות.

האם יש כוונה להלבין את כל הבנייה הבלתי חוקית?

אנחנו לא מדברים באופן גורף. אנחנו מדברים ספציפית על שכונת פרדס שניר.

זו שכונה שרוב השטחים בה הם בבעלות פרטית.

מדובר באדמות מנהל, אדמות המדינה. אין פשרות בעניין הזה. היום אנו עומדים בדיון משפטי שהגיע לבג"צ על 5-7 מבנים שנבנו כבר וגרים בהם אנשים. בית המשפט יחליט מה שיחליט, ואנחנו נפעל בהתאם.

כמה זמן לוקח מהוצאת צו ההריסה ועד לביצוע ההריסה בפועל?

כל מקרה לגופו. לפני שאנחנו מאשרים את הצו, הצו עובר לידי המשטרה לשם בדיקה. כאשר היא מאשרת את הצו, הצו חוזר אלינו ואנחנו חותמים.

ואז יש צו מניעה ומתחיל תהליך חדש.

אם הבנייה מתחילה ביום חמישי, ושכנים מודיעים לראש העיר כי מתחילים לבנות, ראש העיר לא יכול לעשות כלום. אני מבקש שיתנו סמכות לראשות המקומית להרוס באותו יום שנודע לנו על בנייה חוקית, את המבנה. כרגע, אנחנו לא יכולים לעשות כלום.

למה?

מה אומר החוק?

החוק אומר שצריך להוציא קודם כל צו מנהלי, שלאחריו יהיה לאותו תושב 48 שעות להגיש ערעור. כאשר יש לאותו תושב את ה-48 שעות האלה ושישי שבת לאחר מכן, הוא יכול לגמור את הכל.

האם הצו המנהלי לא אוסר בנייה?

הוא אומר לעצור את הבנייה.

האם הפרת הצו מהווה סביה להתערבות מידית?

לא.

בית המשפט גם נותן להם יד לעניין הזה. אין ענישה, אין הרתעה.

ראש העיר אומר כי הוא יודע כי ברגע זה מתבצעת בנייה בלתי חוקית.

כאשר אותו אדם מקבל צו של פרישת בנייה תוך 30 יום, פונה לבית משפט לדיון במעמד שני הצדדים, ישנם הליכים בירוקרטיים רבים, ועד שאנו מקבלים צו, עובר הרבה מאוד זמן. בזמן הזה אותו אדם כבר קבע את היסודות. בשישי-שבת יש כבר קירות.

למה דווקא בימים האלה?

הפיקוח לא עובד בימים האלה.

משפחת זבדה בנתה בניין של 100 מטר מרובע. הוצא צו, המשטרה הקדישה לכך עם 200 שוטרים, כי הם כבר התחילו לבנות. בית משפט נתן הוראה להקפאה לשמונה חודשים, עד לדיון הבא.

האם בזמן הזה הם ממשיכים לבנות?

פעולת הבנייה נעשתה שוב. זה לעג לשלטון החוק.

האם במקרה של בנייה בלתי חוקית אין שום עונש נוסף?

החקיקה מתאימה לתקופת הקמת המדינה. צריך להתאים את החוקים האלה לתקופה של היום.

איך אתה בכל זאת רואה את האפשרות להתמודד עם הבעיה?

כוח לחימה ושינוי החקיקה באופן מידי. היום אני קורא בעיתון כי ישנה בכנסת הצעה שמי שמוכר משקה ממכר לנער, יקבל סנקציה של שנה מאסר. אני חושב שאפשר לעשות את אותו דבר בנושא של בנייה בלתי חוקית. צריך להתאים את החקיקה למצב הקיים.

אין פה בעיה של חקיקה. הבעיה היא שהתהליך עצמו מבחינה משפטית, הוא תהליך ממושך. בית משפט לא אפשר עד היום הזה ביצוע מידי של התהליך. אני לא מאמין שבית המשפט ישנה את עמדתו.

אנחנו צריכים לשנות את זה ולא בית המשפט. אם אתה תביא לכך שבית המשפט לא יאפשר להמתין כל כך הרבה זמן להמשך התהליך, יהיה לכך פתרון.

בלוד ניתן לדבר על 4 סוגי אוכלוסייה ערבית, מבחינת בעיית הדיור. יש סוג אחד של אוכלוסייה הנמצאת בשכונות שיש להן תוכנית מתאר, כמו נווה ירק. כלומר, שכונות בהן רוב הדברים מוסדרים. הקבוצה השנייה של האוכלוסייה גרה בשכונות שפעם היו שכונות יהודיות, כמו רמת אשכול. הם סובלים מבעיות של שכונות מצוקה. אלה שני סוגים של אוכלוסיות שנמצאות בצד המזרחי. כאשר הולכים לצד המערבי של לוד, מוצאים שנים סוגים של בעיות אחרות. בעיה אחרת היא בעיה של פרדס שניר. מדובר באוכלוסייה שיש לה בעלות פרטית על הקרקע, אבל אין תוכנית מתאר קיימת לאותה שכונה. השורש של הבעיה נובע משנות ה-50, בהן אתן משפחות שהיו אז משפחות קטנות בנו את בתיהם מתוך חוסר תכנון קדימה, שזו בסוף תהיה שכונה של 3,000 תושבים. לאנשים האלה יש בעלות פרטית על הקרקע, ומה שצריך זה להסדיר שם תכנון. בגלל שאין שם תוכנית מתאר, כל אחד בונה על הקרקע הפרטית שלו.

בשנת 1999 העירייה עשתה מהלך של הכנת תוכנית מתאר לשכונת פרדס שניר, אלא שהתוכנית הזו נתקעה בגלל ההתנגדות של המושב השכן "ניר צבי" ודרישה שלהם להקים חומת הפרדה.

מי שמתנגד זה לא "ניר צבי", אלא "פרדס שניר".

אני לא מדבר על ההתנגדות לחומה, אלא לתוכנית של השכונה. האדריכל ירון טוראל שעסק בתכנון עשה עבודה מצוינת מבחינת המורכבות. זה לא כמו שהמנהל מקבל אזור חדש וריק ומתכנן אותו. פה יש כבר אנשים שגרים, ועל כן עבודת התכנון היא מאוד מורכבת.

סוג אוכלוסייה נוסף, היא האוכלוסייה שגרה על המנהל. מדובר בעיקר בדיור ציבורי משנות ה-50 וה-60. אנשים קיבלו דיור ציבורי, כמו "עמידר", על קרקע מנהל ופלשו לאדמות מנהל. הפתרון צריך להיות פתרון של הסדרה, החכרה או מכירה של הקרקע לאותם תושבים.

לתת פרס למי שפלש?

אי לא רואה פתרון אחר מלבד זה שהם בסוף ירכשו את הקרקע. זה הכיוון שצריך ללכת עליו על מנת להסדיר את הדברים. אני הייתי ממליץ למוסדות שבמקום להיכנס לסיטואציה של קונפליקט עם התושבים, לנסות ללכת עם התושבים ועם ההנהגה שלהם, ולנסות לראות איך מגיעים לפתרון.

מה הפתרון שאתה מציע?

הליך גישור בין התושבים לבין המוסדות, שזה משתנה בין קבוצה לקבוצה, שיאפשר להם גם להישמע בתוכו. התושבים האלה נמצאים בלחץ גדול. הם מאוד רוצים להסדיר את העניינים. המצב שלהם הוא מצב מאוד קשה. האנשים האלה גרים בשכונות מצוקה.

אני מכיר את זה, הייתי שם.

צו ההריסה המנהלי מוצא נגד הבניין ולא נגד הבונה, וזו הבעיה. בשל כך גם אין שום אכיפה. אתה הורס בניין ואתה אפילו לא יודע מי בנה אותו. אותו אדם אחר כך חוזר ושוב בונה, כיוון ששמו לא מופיע בצו ההריסה.

אני רוצה את ההתייחסות שלך לדברים שנאמרו על ידי יובל.

לפי השקפתנו, התושבים לא מעונינים בסדר בשכונות שלהם, כיוון שאז הם יצטרכו לשלם אגרות והיטלים.

על פי מה אתה קובע את זה?

האם תושבי השכונה יגישו צו מניעה נגד הקיר, כדי שהקיר יפיל את הטאבו שלהם?

האם לכם כרשות מקומית היה ניסיון הדברות עם איזשהו ועד מקומי של השכונה הזו?

ודאי. הועדים כונסו בתחילת התהליך לפני כמה שנים. לכאורה זה היה נשמע טוב, כאילו תהיה אפשרות להגיש בקשה להיתר. חשוב שתדעו כי היטלי פיתוח ליחידת דיור הוא 150,000 שקל לערך.

עזוב כרגע את ההיטלים. קודם כל צריך להסכים לרעיון כי צריך למצוא פתרון ושהתושבים לא יגישו התנגדויות לתוכנית המתאר. אני הבנתי כי אחת הבעיות המרכזיות היא שהתושבים עצמם יוזמים את ההתנגדויות.

פנו לבית המשפט בבקשה להפסיק את בניית החומה בטענה שזה לא חוקי.

יש שתי תוכניות, תוכנית לשכונה ותוכנית לגדר ההפרדה. גדר ההפרדה נולדה לפני 4 שנים כהתנגדות לשכונה. מושב "ניר צבי" לא רצה לתת אפשרות לשכונה הזו לקבל תוכנית מתאר, עד שלא יבנו חומה. הוועדה המחוזית עשתה טעות שקשרה בין שני הדברים. מדוע למנוע התפתחות של שכונה, עד שלא תיבנה גדר? מדובר בשתי סוגיות שונות. ההתנגדות של התושבים בשכונה היא לחומה ולא לתוכנית. יוצא מכך שבגלל שהתושבים מתנגדים לחומה, זה גם מעכב את התפתחות השכונה שלהם. הם לא קשרו את הקשר. הוועדה המחוזית היא זו שעשתה את הקשר.

ראש העיר הנוכחי וראש העיר המנוח, מקסים לוי, הובילו מהלך לשני כיוונים, הכיוון שמדבר עליו יובל. רוב התושבים בפרדס ניר ירצו ללכת על תוכנית ותשלום מיסים וארנונה. גם להם נמאס מהמצב הזה. ישנם 20%-25% שהם עבריינים בכל התחומים, ואיתם יש בעיה.

השאלה היא אם הם לא אלה ששולטים.

הם לא שולטים.

האם ה-75% מהאוכלוסייה יכולים להוביל את המהלך.

בצורה מסודרת ומשכלת עם המנהיגות המקומית ונציגים של האוכלוסייה, כן. צריך שמישהו יארגן את זה ויוביל את זה. לדעתי, אפשר להגיע בשכונה הזו לפתרון של גישור, ולהתמודד עם 25% האחרים.

זה למעשה נותן פתרון לאוכלוסייה הערבית.

חלק מהפתרון. נווה שלום זה חלק נוסף. עכשיו יש בנייה בנווה שלום. לדעתי, גורמי המדינה נותנים פתרונות, כפי שקורה כרגע בנווה שלום, מימוש נווה שלום ב'. יש תהליך של בנייה לטובת המגזר. בנווה ירק הוקצו קרקעות לאותם תושבים לצורך בנייה חוקית.

האם התושבים שבונים את הבניינים הגדולים האלה באים ממשפחות מצוקה, או שמדובר בסוחרי סמים.

חלקם משפחות טובות וחלקם סוחרי סמים. יש עבריינים שיש להם וילות לא חוקיות, בעוד שהם עצמם יושבים בכלא. גדול סוחרי הסמים נשוי ליהודיה בשם נעמי גרובר, והוא עצמו יושבה בכלא.

הטענה שהבנייה הבלתי חוקית ברובה היא תוצאה של מצוקה, היא טענה לא נכונה ברובה.

היא מנותקת מהמציאות.

גם אופי הבנייה לא מצביע על מצוקה.

בשנת 1999 הייתי שותף להכנת התהליך של הכשרת הסיפור שלך פרדס ניר. אנחנו היינו בבית של משפחת אבו קישא בתוך פרד ניר, עם כל ראשי המשפחות של השכונה. אנחנו עשינו איתם הסכם כי אנחנו נעשה את תוכנית המתאר על חשבונו, אבל הם צריכים לקחת בחשבון ש-10% מהבנייה יצטרכו להיהרס לטובת גני ילדים וכבישים. היתה שם הבנה, ואנחנו לקחנו את גוגנהיים וטוראל ושילמנו להם 420,000 שקל כדי שיכינו תוכנית מתאר לאזור. פעלנו בשני ערוצים, ערוץ להכשיר את השכונה, כאשר הערוץ השני הוא שהתושבים עצמם התחייבו שלא תקום שם אבן אחת והפסקת ההליך המשפטי בבנייה הבלתי חוקית, והם יתחילו בהגשת היתרי בנייה. הם לא יקבלו היתר בנייה על הבתים, אבל הם יתחילו בהגשה של ההיתרים כדי שאנחנו נראה שהבתים הם בהסכמה.

בסופו של דבר הם לא ביצעו את ההסכמה להפסקת הבנייה. הם המשיכו אותה כרגיל. אף אחד מהם לא הגיש בקשב להיתר בנייה. האנשים היחידים שהגישו היתרי בנייה, אלה אנשים שהגיעו בסוף התהליך לבית המשפט. כאשר אתה מגיע בסוף התהליך לבית המשפט, התהליך הוא מאוד איטי. אחרי הליך מנהלי אנחנו מגיעים איתם להליך שיפוטי, כאשר הדיונים נערכים פעם בכמה שנים. בסוף כאשר הם מודים שהם בנו באופן לא חוקי, בית המשפט נותן תקופה של מספר חודשים כדי להמציא רשיונות. אם הם לא מוציאים רשיון, העירייה רשאית להגיש בתום התקופה צו על אי קיום בית המשפט, ורק אז ייתכן ויקבלו עונש מאסר. הם רק אז לוקחים מהנדס ומגישים בקשב להיתר בנייה ובאים לבית המשפט וטוענים שהם הגישו בקשה להיתר בנייה.

האם מקבלים התרי בנייה?

לא. הם מגישים היתרי בנייה ובאים לבית המשפט ואומרים שהם הגישו בקשה להיתרי בנייה. הבית הכי קטן הוא בגודל של 500 מטר. אם מדובר במשפחות מצוקה, מדוע הם בונים טירות כאלה? אתם צריכים לראות באיזה פאר הבתים האלה נבנים.

אבל זה בית שמכיל לעיתים 15-20 איש.

לפני שבועיים פניתי לאדם שיושב במגרש פרטי בו בנויים 40 יחידות דיור של המגזר הערבי. חצי מהם נמצאים בסוף המשפט שלהם. אמרתי לו כי אני מוכן לעזור לו להכשיר את כל המגרש שלו, בתנאי שהוא יגיש טאבה נקודתית רק על המגרש של 40 יחידות דיור. הוא לא הסכים. הוא אמר, שיהיה משפט את הבית לא יהרסו לי.

האם בינתיים נמשכת בנייה?

יש לו על אותו מגרש 40 בתים. הוא מחובר לביוב. הוא לא הסכים לשלם ארנונה ומיסים על 40 בתים. אני אמרתי לו כי אני אבדוק אפשרות לפטור אותו מאגרות והיטלים.

כל אותם ה-40 בתים הם של אותה חמולה?

כן. אם אני יודע שרוצים לזרוק אותי מהבית ואני עשוי ללכת לבית סוהר או לשלם קנס, יהיה לי אינטרס גדול יותר להסדיר את הדברים. אני לא זוכר אפילו מקרה אחד שבו באו משפחות וביקשו לקדם איתנו את המהלך הזה. תמיד זה נעשתה בשני קולות, קול המצוקה וקול שני שאומר תעשו מה שאתם רוצים, המדינה לא אוכפת את החוק.

בוקר צודק. היום כאשר ראש העיר מוציא צו הריסה, רק לאחר 48 שעות ניתן להרוס את הבית. האדם בתוך 48 שעות יכול לבנות מקסימום את הבטון של הקומה הראשונה. למה אנחנו בתום 48 לא מבצעים את ההריסה. אותו אדם יכול להוציא צו מניעה או אם יש לו קומה ראשונה מוכנה. על יסודות וקונסאות הוא לא רשאי להוציא צו מבית המשפט.

אבל הוא מרים יותר מיסודות וקונסאות.

זה לא נכון.

נעשה ניסיון לעשות בתים חוקיים בשכונה. חלק גדול מהאנשים כבר בנו את הבתים החוקיים שלהם. יש היום מגרשים פנויים לבתים חוקיים ואף אחד לא רוצה אותם. בנווה שלום א' ו-ב' יש כמעט 650 מגרשים ובתים, ואנשים לא רוצים לעבור לגור שם, כי הם אינם מעונינים לשלם אגרות.

כמו שציינו כאן, הבנייה הבלתי חוקית נעשית על ידי אנשים מבוססים. יש גם בעיה נוספת של אנשים שהם אינם תושבי העיר שבאים לבנות בתים בלוד.

מהיכן הם באים.

בשביל תושבי הנגב שבאים מיישובים כמו רהט וכסייפה, לוד היא סביון. הם נכנסים ללוד, פורקים משאיות וקובעים עובדות. אם לחמולה של 70 איש יש סכסוך בדרום, היא עוברת להתיישב בלוד.

ואת זה אף אחד לא מפנה.

לא.

הממשל כנראה עסוקה בדברים יותר חשובים.

אני לא בעד אנרכיה בחברה. אני באה מהמגזר הערבי, ואני בעד שהעיר לוד תהייה במצב הרבה יותר טוב מהמצב בו היא נמצאת עכשיו. אני רוצה להגיע לרגע בו אני אעמוד ליד מפקד התחנה, בוקר, ברגע של הרסת ביית, ואני אגיד שה מוצדק. לפני כן צריך לתת את האלטרנטיבות לאנשים. זה נכון שהמשפחות בונות בנייה מפוארת, אבל איכות החיים שלהם היא ירודה.

אותו אדם בונה וילה במקום שלא מחובר לביוב וליתר המערכות, יוזם את המצב של איכות חיים ירודה בעצמו.

זו האפשרות היחידה שיש לו השכונות האלו לפני הבנייה הלא חוקית, שכונת הרכבת ו-ס.ח היו פחונים. חולדות אכלו את האפים ואת הידיים של תינוקות שם. המצב שם היה מאוד קשה והממסד לא התייחס לכך.

איך את יכולה להגיד דבר כזה כאשר יושב פה מנכ"ל העירייה שאומר שישנם 40 מגרשים פנויים לבנייה ואף אחד לא מוכן לבנות שם.

האם מדובר על מגרשים בנווה שלום?

חשוב להדגיש כי המדינה נותנת להם את הבתים בחינם, והם לא מוכנים לקבל אותם.

איפה זה פורסם? מי יודע על זה?

כולם יודעים על זה. פנו אליהם.

מתחננים בפניהם לבוא ולגור שם.

אני רוצה שהעירייה תעה שינוי בחשיבה שלה ותראה את טובת התושב לפני שהיא רואה את טובת העירייה או הקופה של העירייה. גם כאשר חושבים לעשות תוכנית מתאר, עדיין לא חושבים על האוכלוסייה, אלא על כמה יכולים לגבות ארנונה.

למה את חושבת כך? אף אחד לא דיבר כאן על האגרות. אמרו רק כי התושבים לא מוכנים לשלם את האגרות.

נווה שלום היא שכונה מוכרת שקיבלה תקציב מהמדינה. אין שם מכולת אחת. אין שם יציאה מהשכונה לרחוב ראשי. אפשר לפתוח רחוב מסודר כדי שאפר יהיה לצאת ולהיכנס אליה. הכניסה היחידה לשכונה הזו היא דרך הרכבת ששם יש 8 מסילות, וכל 4 חודשים נהרג שם אדם. כך לא חושבים על בריאות הציבור. יש שם תחנה לבריאות המשפחה, כאשר אין שביל תקין שאפשר ללכת עליו עם עגלה לתינוק. אין מסלול הגעה לגני הילדים. יש שדם ביוב פתוח.

מתי היית שם בפעם האחרונה?

אני כל יום שם. אנחנו רוצים לשתף פעולה כדי להגיע לפתרונות שיהפכו את העיר לטובה יותר לטובת כולנו. העיר במצב הקיים היא פצצה מתקתקת. כלח הנוער שיצמח מהשכונות האלה רק יעשה עבודה יותר קשה ליוסי בוקר. במצב הקיים אני לא רואה שייצא משהו טוב מהילדים שגרים בשכונות האלה. אני לא רוצה פשע ועוד תחנות סמים. אנחנו צריכים לעבוד כדי שתהיינה שכונות טובות יותר ולתת לתושבים חיים יותר טובים, כדי שלכולנו יהיה יותר טוב.

יש פה אי דיוקים בדבריהם של עמותת "שתיל". צריך להפריד בין אדמות מנהל לאדמות פרטיות. העירייה מיוזמתה באמצעות ראש העיר קידמה תוכנית להכשיר את כל הבנייה בפרדס ניר. יוצא שהתושבים מתנגדים לתוכנית בכך שהם מתנגדים להקמת החומה. העירייה לא זו שהחליטה להקים את החומה, אלא מדינת ישראל באמצעות הוועדה המחוזית. זאת אומרת שהם יוצאים נגד מדינת ישראל. כנגזרת לכך מדינת ישראל תקצבה את הנושא של בינויי החומה, ובכך תכשיר את כל הנושא הזה. עיריית לוד רוצה לוד רוצה לפתח שם כבישים, מדרכות מערכת ביוב, אבל לא ניתן לתכנן כל זאת בלי תוכנית מאושרת. בשנה וחצי האחרונות נבנה בית ספר חדש, גן ילדים דו-כיתתי, מרכז לבריאות המשפחה וכביש גישה מהכניסה של יוסף טל עד למסילת ברזל. זה שלב א'.

זה היה כל הזמן.

זה לא היה כל הזמן. העירייה רוצה להכשיר את העניין הזה, לגבות אגרות והיטלים ולפתח את השכונה. המשמעות של גביית היטלים וארנונה היא למעלה מ-150 מיליון שקל. אתה יודעה מה עושים עם 150 מילין שקלם בשכונה הזו? אם הם מתנגדים לכל התוכנית הזו, מאיזה כסף ייעשה הפיתוח? לעירייה אין כסף לכך.

אני מאחל הרבה הצלחה לחה"כ אזולאי בהובלת הוועדה הזו. אין ספק שהתושבים צריכים פתרונות. אני חושב שחסרה תקשורת מסודרת יותר בין התושבים ונציגי ארגונים לבין השלטונות. כאשר מתכננים אני לא יודע באיזו מידה נכנסים לתוך האוכלוסייה הזו בשביל לשמוע מה היא רוצה. לא אותם הפתרונות שמתאימים לשכונה יהודית מתאימים גם לשכונה הערבית שבה המבנה המשפחתי שם הוא אחר. אם אנחנו לא נלך ונילחם חזק בנושא של הבנייה הבלתי חוקית, שום דבר לא יקרה. האנשים הם אינם פריירים. אם הם יכולים להשיג את אותה המטרה מבלי לשלם, אז שום דבר לא יעשה אותם לאזרחים טובים, כיוון שזה עניין כספי. אכיפת נושא הבנייה הבלתי חוקית, זה תנאי לשיתוף פעולה ולהתקדמות בכל התחום של תכנון ובנייה נכונים. זה נכון שבלי השלטונות זכה לא ילך. אני מתרשם כי בשנים האחרונות יש את הנכונות הבסיסית הזו. כאשר אנו נמצאים במצב של מערב פרוע בתחום הבנייה, אין גם אוכלוסייה שמעונינת להיכנס למהלכים המוסדרים האלה, וזה בגלל השיקול הכלכלי. אם אתם רוצים בטובת התושבים, תפעלו לאכיפת חוקי בנייה.

אנחנו היינו בסיור בלוד, וראינו כי רוב הבנייה היא בנייה ראוותנית של עבריינים. לא מדובר בבנייה של משפחות מצוקה שאין להן פתרון אחר. לא מדובר במשפחה שנולד לה עוד ילד, והיא זקוקה לעוד חדר. חלק גדול של הבנייה הזו היא אינה תולדה של מצוקה, אלא תולדה של זלזול מוחלט בחוק, גם בדרך שבה האנשים האלה מרוויחים את הכסף וגם בהשקעה שלהם בנדל"ן. אם אנחנו נגביל אותם, אנחנו נעשה טוב לכולם ונגיע לפתרון שמתאים לאזרח הפשוט שלא רוצה להיות עבריין ולא רוצה לחיות בתנאים פחותים מאחרים ושהביוב והחשמל ייעשו בחיבור בלתי חוקי. אני מציע לכולנו ליצור תהליך של גישור שחלק ממנו תלוי בשינוי חקיקתי.

מהדברים שנאמרו כאן על ידי מפקד התחנה ועל ידי ראש העיר, כי יש כאן חוסר הדברות בין הצדדים. הרשות המקומית מוכנה לתת אפשרות לפיתוח, ואני מאמין כי גם התושבים מעונינים באיכות חיים טובה יותר. טחת ההצעות שאני אציע בסוף הישיבה הזו, היא הקמת צוות היגוי שיהיה מורכב מתושבי המקום ומהרשות המקומית. כמובן שהרשות המקומית תהיה הגורם המוביל.

אבלח הם לא מייצגים את התושבים.

תפקידו של צוות היגוי הוא שסביב שולחן ישבו כל הגורמים, יגידו את הדברים כדי להוביל מהלך לפתרון הבעיה. הצוות הזה יכלול נציגי משרדי ממשלה, נציג המשטרה ונציג הרשות המקומית. מי שמכיר את התהליך של פרוייקט שיקום שכונות, יודע כי קידום העניינים בפרוייקט הזה נעשה באמצעות צוותי היגוי. אני חושב כי גם בלוד היה פרוייקט שיקום שכונות.

יש גם עכשיו.

מי שהוביל את המהלכים בתחילת הפרוייקט, היה צוות ההיגוי שהיה מורכב כולו מנציגי המשרדים השונים, ועד שכונות שנבחרו בצורה דמוקרטית. אפשר למצוא את הדרכים ולהגדיר מי מייצג את התושבים. אפשר למצוא את הרך כדי לבדוק מי מייצג את התושבים.

יש גם חברי מועצה שמייצגים אותם.

אני לא מקבל את הגישה הזו. חבר מועצה לא תמיד מייצג אותי. אתה מיצג קבוצה מסוימת בלבד. אני סומך על הרשות המקומית שתימצא דרך לבחור ועדי שכונות.

אני הייתי מצרף לוועדת ההיגוי גם את נציגי במקום שמאגד אנשים בעלי גישה אחרת לנושא הזה.

אני חושב שתפקידו של צוות ההיגוי הוא שיהיו כולם מיוצגים., כאשר הכוונה היא לפתור את הבעיה.

אני נולדתי בעיר לוד. בכדי ללמוד על הבעיה של המגזר הערבי, צריך לנתח את הנתונים. ברגע שנכנסו אנשים מבחוץ ללוד, נהרסה העיר. גם לארונה הגיעו 4 משפחות מבאר שבע, התנחלו והקימו פחונים. אני אומר לך שתוך שמונה חודשים תקום שם שכונה. אותם אנשים לא מעונינים לגור בבית רגיל, אלא בבית בו ניתן לגדל את הכבשים ואת הפרה. אם אתה לא נותן לו את כל הפרמטרים האלה, זה לא נוח לו. אין לנו בעיה עם הנוצרים ועם יתר המגזרים, אלא בעיה עם אנשים שבאו מחוץ לעיר.

גם אני פונה אליהם יום-יום ואומר להם בואו נשתף פעולה. הכל טוב ויפה עד שזה מגיע לנושא הכספי. ברגע שהם יודעים כי הם צריכים לשלם מיסים על בניין של 400 מטר, מתחילות הבעיות. הרעיון שלך להקים צוות היגוי שיתן לך פעם בעשרה ימים אינפורמציה לגבי מה נעשה שם, הוא הדבר הכי טוב שיכול להיות. היום הם כבר מבינים שלא ניתן לבנות בנייה בלתי חוקית, אבל צריך גם ליישם את זה.

אני שמח שיש פה רוח חדשה שמנשבת ואין פה את חברי הכנסת הערביים שישר מתלהמים.

חברי הכנסת רשאים להגיד את שלהם. גם חברי הכנסת בעד פתרונות.

הבעיה שלנו היא לא עם ערביי לוד המקוריים, אלא עם כל אלה שמגיעים מבחוץ. זו בעיה קשה מאוד שאין למדינה פתרונות לכך. הבית הזה צריך לסייע לנו באמצעות חקיקה בנושא הזה. אני חושב שחשוב למצוא פתרונות למגזר הערבי, ואכן העירייה עושה זאת. בנווה ירק יש עשרות מגרשים שהופשרו לצורך בנייה צמודת קרקע.

מדובר רק ב-15 יחידות.

לא נכון. מדובר ב-110 קרקעות שניתנות ללא תמורה.

הוא מדבר על נווה ירק.

הנציגים ש "שתי"ל" אומרים פה ממש דברים מקוממים. הם אומרים כי לתושבים הערבים בערים המעורבות אין אפשרות לקנות בית בשכונות יהודיות. זה לא נכון כלל. אין שכונה יהודית שלא גרים בה ערבים. אף אחד לא מונע מבעדם לקנות דירות בשכונות יהודיות.

גם בגני אביב?

כן.

יש שתים שלטוש שכונות שאחת מהם צמודה לנווה ירק שבה יש 100% השתלטות ערבית. בחשמונאים וברמת אשכול יש למעלה 50% ערבים.

לא מדובר בהשתלטות. הם עברו לאותה שכונה.

הגישה כי המגזר הערבי צריך רק בתים צמודי קרקע, אין לה על מה להסתמך, כי העובדה היא שבשכונות החשמונאים ורמות אשכול יש ארבע קומות וגרים שם ערבים ויהודים בשכנות טובה. אנחנו רוצים להחיל על תושבי השכונות את תשלומי הארנונה.

מה מונע ממך לבצע זאת? יש לך את חברות הגבייה שלך. אתה לא צריך אותי.

אני צריך אותך, כי כדי לעשות סקר ומיפוי זה עולה מיליון שקל שאין לעירייה.

אני לא הרפרנט של עיריית לוד. הנושא של הארנונה תלוי אך ורק ברשות. היום יש חברות שמוכנות לממן את זה עד לגבייה. ראש העיר שלך בטוח מכיר את המלאכה הזו.

אנו צריכים את העזרה שלכם בעניין החקיקה. נכון להיום החקיקה אומרת כי אם הוצא צו הריסה ונהרס הבית, ואחר כך הוא בונה אותו שוב מחדש, צריך להתחיל את כל ההליך מחדש. צריך גם לפעול למען החמרת הענישה של מפירי החוק.

אני רוצה לברך על ההצעה שלך. אנחנו מאמינים שלוד שנמצאת חמש דקות משדה התעופה שלנו צריכה להיות עיר מסחר ותיירות שוקקת, ולא עיר מלאת פשע וסמים. מפקד המשטרה נתן דוגמא את משפחת זבדה. מדובר בנכה עם שיתוק מוחי שלא יכל היה להיכנס אפילו לאמבטיה. הוא שיפץ מחסן של "עמידר" והחליף גג אסבסד, ובואו והרסו לו זאת. לאבו עסידה, מובטל עם שמונה ילדים, הרסו את הבית וזרקו אותם לרחוב.

זה עצוב מאוד לשמוע על אנשים כאלה, אבל אין שום סיבה שבעולם שאדם יקום בבוקר ויבנה לעמו בית בגלל המצוקה שלו.

אני מבקשת לא לעשות הכללות. זה לא נכון שכולם בונים בתים מפוארים ושכולם סוחרי סמים.

מדובר בבתים יפים ומפוארים. אני סיירתי במקום, ועל כן את לא יכולה להגיד לי שאין בתים יפים ומפוארים. יש מאות בתי כאלה.

גם לערבים מותר לגור בבית יפה.

אין שום בעיה, אבל שיבנו בהתאם לחוק.

אין להם אלטרנטיבה כזו. הם בונים בתים גדולים כי משפחה ערבית לעיתים מונה 15 איש, ולא 4-5 אנשים כמו במשפחה היהודית.

לא מדובר במשפחה, אלא במשפחה הכוללת את הילדים הנשואים. זו החמולה.

להרוס בית עולה 400,000 שקל, כולל הוצאות קבלן, שוטרים, אליקופטר והפרשים. כמו שאמרתם, שילמתם לטוראל 400,000 על תוכנית מתאר. לא חבל על כספי משלם המיסים? אנחנו מדברים על 2,000 יחידות לא חוקיות.

את אומרת שלא נקיים את החוק.

אני אומרת, בואו לא נהייה צודקים, אלא נהייה חכמים.

את אומרת לא לקיים את הוראות החוק.

עשינו את זה עם התושבים. הבאנו את טוראל כדי שישב עם התושבים.

400,000 שקל כפול 2,000 יחידות לא חוקיות זה המון כסף. בואו ניקח את הכסף הזה ונבנה איתו, לא נהרוס.

לשמור על החוק עולה כסף. אני חושב שההצעה לבנות תוכנית בשיתוף עם התושבים, היא הטובה ביותר. צריך לשנות את החקיקה כדי שיהיה כוח הרתעה. ישנם בתים שהם בתי חרושת לפשע. שם יש חומות שמונעות מהמשטרה להתקרב לשם. צריך גם על זה לתת את הדעת מבחינה חקיקתית.

יאמר לזכותו של השר בן עמי שהיה שר לביטחון פנים, כי בתקופתו נעשתה מהפכה ה בעניין הזה. אני בטוח שתושבי לוד זוכרים את התקופה הזו. נעשתה עבודה מסיבית ורצינית. כנראה שהמצב של חילופי השלטון בלוד, עשה את שלו.

הוא חלק מהאשמים הכי גדולים של הבנייה הבלתי חוקית, כי אז היתה מדיניות שלא לגעת בנושא הזה.

זה נכון. אני זוכר את זה.

צריך לתת בידי המשטרה יותר כוח בשביל לפעול.

זה נכון שהאדריכל טוראל ערך תוכנית מתאר, אבל כיוון שהתוכנית הזו עדיין לא נכנסה לתוקף, זה לא נותן לגיטימציה לאף אחד לבנות היכן שהוא רוצה וכמה שהוא רוצה. הבנייה הבלתי חוקית פוגעת בתוכניות האלה. התושבים עושים בדיוק ההפך ממה שהם צריכים לעשות על פי ההיגיון. ברגע שיש בנייה בלתי חוקית במהלך אישור של תוכנית, נוצרות עובדות בשטח שפוגעות בתוכנית. ברגע שהתוכנית תיכנס לתוקף כבר לא יהיה לה טעם, כיוון שיקבעו עובדות בשטח שיהרסו את התוכנית.

האם אתם עובדים בשיתוף פעולה עם הפקחים של הרשות המקומית?

כן.

האם יש שיתוף פעולה מלא גם עם המשטרה?

אני אדבר על זה אחר כך. דיברו על כך שהחקיקה הקיימת איננה טובה. זה נכון שהחקיקה איננה מושלמת, אבל חוק התכנון והבנייה נותן קשת רחבה של סנקציות כדי להתמודד עם הבנייה הבלתי חוקית.

אבל זה בעייתי.

אבל יש כלים מצוינים, כמו צו ההריסה המנהלי, שלהערכתי לא מפעילים אותו מספיק בעירייה. צו ההריסה המנהלי נותן מענה מיידי.

זה דיווח שאתה מקבל מהבית.

זה דיווח שאני מקבל מזה שאני מסתובב בשטח ורואה כל הזמן התחלות בנייה חדשות, ולא מוצאים צווי הריסה מנהליים. צו הריסה מנהלי נותן מענה מידי.

מה אתה עושה כאשר אתה רואה דבר כזה?

אני בדרך כלל כותב לראש העיר ולא מקבל מענה.

אתה צריך להביא את זה למחלקה המשפטית שלנו ולא לראש העיר.

בעניין הזה הוא צודק. אתה הכתובת. זה תפקידך לעשות זאת.

שיגיע אלי. אין צו מנהלי שאני לא אחתום עליו.

הוא לא מגיש לך את הצווים המנהליים, אלא פונה אליך להוצאת צווים מנהליים כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.

שוקי עמרני, הממונה על המחוז, הוא זה שצריך לחתום על צווים מנהליים.

אני מבקש ממך שכאשר אתה רואה בנייה בלתי חוקית, תוציא מיד מכתב לראש העיר.

המכתבים יוצאים ולא מקבלים מענה. צווי ההריסה המנהליים נותנים מענה מידי. ברוב המקרים מפסיקים את הבנייה. יש מקרים מסוימים שבהם מפרים את הצווים, ופה אנו זקוקים לסיוע של המשטרה. אם המשטרה תבוא ותעצור את מפירי הצווים ותנקוט נגדם בהליכים המתאימים, אז גם אלה שמפרים צווים יפסיקו להפר את הצווים. זה עניין חשוב, כי ברגע שיש צו הריסה מנהלי שמפרים אותו, עושים צחוק משלטון החוק במדינת ישראל. האכיפה חייבת להיות אכיפה מעמיקה ובלתי מתפשרת. אני לא רואה שזה קורה מספיק בעיר הזו. אני חושב שהאכיפה צריכה להיות גם נגד משפחות יהודיות, ואת זה כמעט ולא רואים בלוד.

כאשר אני מדבר על בנייה בלתי חוקית, אני לא מבחין בין שכונות שונות ובין תושבים שונים. צריך לאכוף את הבנייה הבלתי חוקית, ולא משנה עם זה בשכונת הוילות או בשכונות המצוקה. אנחנו לא מדברים כאן על שום הבחנה.

הוועדה המחוזית אישרה את החומה עליה דיברו קודם, כמיגון אקוסטי. בפועל, נבנתה שם חומת הפרדה, ולכן התושבים של פרדס ניר התנגדו. זה לא נעשה במטרה להפיל את התוכניות שנמצאות בהליכים.

המשטרה מסייעת לביצוע הצווים בכל מצב. ברגע שיגישו תלונה למשטרה על הפרת צו, ואז המשטרה תפתח בחקירה.

מי צריך להגיש את התלונה?

מי שהפרו נגדו את הצו.

מפקד המחוז הקודם אמר לי בנוכחות פורום רחב מאוד כי המשטרה לא תסייע בנושא של הפרת צווים.

קודם כל תגישו את התלונות.

התלונות מוגשות.

אני מציע שאם יש תלונות שלא נבדקות, תעביר אותן אלינו לוועדה. אני מבטיח לך שאנחנו נעזור לך בעניין הזה.

יש לי עשרות צווים כאלה.

אני מדבר על תלונות על הפרות צו שהמשטרה לא מטפלת בהן.

בתחנות משטרה לא מקבלים אפילו את התלונות האלה.

אין דבר כזה. תן לי דוגמא ואני אטפל בזה.

בעניין הזה אני מוכן לעזור לך. אם יש מקרים בהם אתה מנסה להגיש תלונה ולא מקבלים אותה, תעביר את זה לוועדה ואנחנו נטפל בזה. אני מבטיח לך שמפקד המשטרה פה יגיד לך שהוא מוכן לקבל את התלונות ומבטיח לבצע אותן. לסיכום הדיון אני רוצה לשמוע את ההתייחסות של ראש העיר ומפקד המשטרה לרעיון של הקמת צוות היגוי. האם זה יכול לקדם את הרעיון של הפסקת הבנייה הבלתי חוקית ופתרון מצוקת הדיור?

על פני השטח הכל נראה נחמד. אני בטוח ומשוכנע שכל אלה שיושבים פה לא מסוגלים לעצור את הבנייה הבלתי חוקית. הם מפחדים. ברגע שנכנסתי לתפקיד הזמנתי את כל המנהיגות אלי, למעלה מ-100 איש. אמרתי להם כי עד עכשיו מה שנעשה אני עוצר ללא הריסות, בתנאי שיבטיחו לי כי מהיום לא תהיה אפילו בנייה אחת בלתי חוקית. אף אחד לא כיבד את זה, ועל כן יצאו צווי הריסה ונהרסו הרבה בתים, גם בתים מאוכלסים, דבר שלא נעשה בעבר על ידי הרבה ראשי ערים. גם כאשר היתה ועדה קרואה, לא העיזו לעשות את מה שאני עשיתי.

אני מאוד מכובד ומקובל במגזר הערבי, והם מאמינים שאני ראש עיר של כל המגזרים ושהחלום שלי הוא דו קיום. אני מאמין שבשלב מסוים נגיע למצב של הבנה והסכמה. למרות הכל ישנה ירידה בבנייה הבלתי חוקית.

זה שיש ירידה בבנייה הבלתי חוקית ובהפעלת צווים, זה בסדר, אבל השאלה היא האם גם ניתנים פתרונות לצד השני. הטענה של חברי הכנסת הערביים היא שמצד אחד ישנה אכיפה ולא מאפשרים בנייה, אבל מצד שני לא ניתנים פתרונות מגזר הזה. השאלה שלי היא האם לא היה כדאי ללכת שלב נוסף.

אין ספק שהמגזר הערבי קופח. הדאגה שלי למגזר הערבי היא לא פחות מהדאגה למגזר היהודי, כי אם היו פתרונות בתוך השכונות של המגזר הערבי, היהודים היו פחות סובלים. מי שהיתה לו יכולת הלך לשכונות יהודיות וקנה וילות. תאמין לי שהם חיים טוב בדו קיום. אני בטוח שועדת היגוי תעזור.

אני גם כן מאמין שיהיה פעם שיתוף פעולה בין כל הצדדים, אבל עד עכשיו לא שמעתי על שלטון החוק. בלי זה אף אחד לא יכבד את ההחלטות שלנו. חלק מהאוכלוסייה שהגיעה מהדרום מבינה רק כוח. אני לא רואה שום כוח הרתעה מצד השלטון. אני לא מאמין שמישהו יטפל בצירים הראשיים של לוד. מנהל מקרקעי ישראל מתחמק מכך, והמשטרה לא רוצה להתעסק עם זה.

אני משרת באזור הזה 12 שנים. עד שנת 2001 בוצע צו אחד שנגמר במהומה ובציעת חה"כ דהמשה. בשנה שעברה ובשנה הנוכחית המדיניות של מחוז המרכז היתה להגיש סיוע בכל מקרה בו יש בנייה לא חוקית, צו מנהלי או צו שיפוטי. שנה שעברה בוצעו 46 צווים, והשנה בוצעו 43 צווים. אתמול בוצע הצו האחרון לשנה הזו כנגד שתי חומות של חמולת אבו חג'ג', מתוך הידברות בלבד. לא הפעלנו כלים אחרים או שוטרים. הם בעצמם הרסו את החומה. מצד שני כדי שלשלטון החוק תהיה עוצמה היינו צריכים שיתוף של הרשות. המהנדס שלח לי משפמך שאומר כי אין לו 20,000 שקל כדי להעמיד כלים לרשותי. יש לי ניידת משטרה בלי כסף. אטם אין להם 20,000 שקל, אז איך הם יפעלו נגד בתים בגודל של 500 מטר?

יש לנו 17 צווי הוצאה לפועל שיפוטיים. אחד בוצע בהסכמה, ארבעה בר תוקף והשאר עומדים בתוקף כזה או אחר. לחמולת אבו זייד בוורדה יש 14 בניינים מאוכלסים שכרגע נמצאים על המדוכה שלנו כרגע. השנה הרסנו גם 11 כספומטים, שזו משימה לא קלה. לטעמי, אין ענישה ואין הרתעה מתאימה. צריך לבדוק את זה בהקדם האפשרי. לעבריין של בנייה בלתי חוקית, אין לו ממה לחשוש. הבירוקרטיה מנצחת את כולנו, ואת זה צריך לשנות.

אני בעד צוות ההיגוי. אני חושב שיש עם מי לדבר. התנאי לצוות ההיגוי הזה היא בנייה של מנהיגות שלפחות 60%-70% יהיו מיוצגים. אם אלה יסכימו, האחרים יצטרפו גם כן.

אני רוצה לסכם את הישיבה. אני מודע לזה שיש לתקן את החקיקה, ועל כן אני מבקש שתעבירו אלי הצעות לשינוי החקיקה. אני אבקש ממנהלת הוועדה לרכז את זה, אנחנו נעביר זאת למחלקה המשפטית ונבדוק אפשרות לחקיקה ממשלתית או פרטית. אני מתחייב כי לא נתעלם מהדבר הזה. אני מאמין כי ניתן להוביל את זה בחקיקה ממשלתית או פרטית. אני מבקש שתשתדלו להעביר אלינו את ההצעות שלכם בזמן הקרוב.

אני רואה את הפתרון בהקמת צוות היגוי שיוקם על ידי הרשות המקומית שתוביל אותו. אני מבקש את נציג משרד הפנים, יחזקאל לביא, ללוות את הקמת צוות ההיגוי תוך 40 יום. לא אכפת לי גם להגיע לדיון הראשון של צוות ההיגוי, על מנת לשמוע על דרכי הפעולה שלו. בצוות ההיגוי הזה יהיו חייבים להיות נציגי משרד הפנים, נציגי המשטרה, נציגי הרשות המקומית, נציגי תושבים והכוונה היא לא לארגונים אלא לוועדי שכונות, נציג משרד האוצר, נציג משרד הבינוי והשיכון ונציג מנהל מקרקעי ישראל. תהיה פנייה שלנו למנכ"לים של המשרדים הנוגעים בדבר הזה, כדי שישלחו את נציגיהם לצוות ההיגוי הזה. אדוני ראש העיר, אני לא מתבייש לומר לך שאתה תעמוד בראש צוות ההיגוי הזה, אם אתה רוצה לתת לו את העוצמה הנדרשת. כאשר כולם יושבים סביב שולחן אחד, אי אפשר לבוא ולומר, כי זה עשה כך והשני לא עשה. המטרה הכללית של אותו צוות היגוי זה לפעול בשני מישורים, הפסקת הבנייה הבלתי חוקית ואכיפת החוק, ומציאת פתרונות לאותם תושבים שעד היום לא מצאו להם פתרון. אני מעריך שזה יבוא על פתרונו. יחזקאל לביא יעמוד לצדך, ויוכל להיעזר בי אם יידרש שאני אפנה באופן אישי לכל מיני גורמים.

אני מאוד חושש שהחיבור בין הפעולות הטובות שדל העירייה, כמו בנווה שלום ובפרדס שניר וה-75% מהאוכלוסייה לא תתפספס בנקודה של צוות ההיגוי. נדרשת פה חשיבה מקצועית. אני רואה פה מצב שבו תושבים כחלק מסבב של 10, לא מקבלים את הביטוי. הכישלון טמון במבנה של הצוות. צריך לחשוב כיצד נכון להבנות את הצוות הזה מבחינה מקצועית.

אם יש לך הצעה, תשלח לי אותה בכתב.

כולם פתוחים לרעיון. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30