פרוטוקולים/ועדת הפנים/7751



5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
30.12.2003

פרוטוקולים/ועדת הפנים/7751
ירושלים, ט' בשבט, תשס"ד
1 בפברואר, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 119
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שלישי, ה' בטבת התשס"ד (30 בדצמבר 2003), שעה 11:00

תקנות התכנון והבנייה (בקשה להרשאה למבני דרך), תשס"ג-2003.

חברי הוועדה: חמי דורון - מ"מ היו"ר
עבד אלמאלכ דהאמשה

דוד פילזר - מנהל אגף התכנון, משרד הפנים
עו"ד אבי פורטן - יועמ"ש למינהל התכנון, משרד הפנים
יחזקאל לביא - משרד הפנים
עופרה לבנה - אגף תוכניות ארציות, משרד הפנים
רונן ישעיהו - מנהל בכיר תכנון תחבורתי, משרד התחבורה
אורי שרון - עוזר למנכ"ל משרד התחבורה
אברהם מונל - מהנדס משרד העבודה
רות לב-רן קליינר - מנהלת אגף בכיר לתכנון, מע"צ
טלי ירושלמי - חברת כביש חוצה ישראל
אלי אורצקי - ראש אגף בניין עיר וסביבה, חברת נתיבי איילון
אשר שולמן - איגוד מהנדסי ערים, מרכז השלטון המקומי

מירי פרנקל-שור
איריס סניטקוב

יפה שפירא

תמר פוליבוי


תקנות התכנון והבנייה (בקשה להרשאה למבני דרך), תשס"ג-2003

אני פותח את הישיבה. די הופתענו מקיום הישיבה הזאת, אבל אני מבין שאלה תקנות שכבר מתגלגלות כ-10 שנים.

לחוק בעוד חודשיים ימלאו 10 שנים.

אבל מאז החוק היו צריכים להתקין תקנות.

שבע שנים זה התעכב.

אני מבין שאנחנו מסיימים אותן היום.

אנחנו בכל אופן באנו בכוונה לסיים.

אני מבין שהיו כמה שינויים בעקבות הישיבה הקודמת.

אולי אני אעדכן אותך במה שקרה בין משרדי הממשלה בינתיים. אם אתה זוכר, בישיבה הקודמת נשלחנו לעשות שלום בית. אין כמו שלום בית לשלמות העם, ולכן ישבנו נציגי משרד הפנים ומשרד התחבורה עם התאגידים – מע"צ, רכבת, חוצה ישראל וכו', ואני חושב שהגענו להבנה מלאה, למעט כמה תיקונים טכניים שמייד נציג אותם.

על איזה תיקונים טכניים מדובר?

הוועדה הזאת כבר קיימה דיון אחד, וכמדומני לא הגענו לתקנה 4.

עצרנו בסעיף (ג) "תרשים מבט צד של גשר או מחלף ותרשים מבט של חזית המנהרה". על זה היה ויכוח, ונראה לי שפה נשלחתם הביתה.

בעקבות אותה ישיבה הצענו לכם נוסח מתוקן. אני אציין את התיקונים שביצענו בעקבות החלטות הוועדה:

בתקנה 1 הוספנו הגדרה של תקנות המהנדסים, לבקשת רשם המהנדסים והאדריכלים, והגדרנו אותן.

בתקנת משנה 3(א) הוספנו גם מספרי גושים וחלקות, לפי ההערה של לשכת השמאים.

בתקנה 3(א) קבענו שמי שיוכל לערוך את ההרשאה זה רק מי שהוסמך לכך לפי תקנות המהנדסים והאדריכלים, וכך ענינו על ההערה של רשם המהנדסים והאדריכלים מהישיבה הקודמת.

הוספנו את תקנה 8, שקובעת שהתקנות הללו לא פוגעות בהוראות כל דין לרבות הוראות תקנות המהנדסים. אלה הם למעשה השינויים שהכנסנו בעקבות הישיבה הקודמת.

לגבי התהליך שהזכיר משרד התחבורה, כפי שאמר מר רונן, אנחנו קיימנו מספר ישיבות בראשותו של מנכ"ל משרד התחבורה ואחר כך עוד ישיבות ושיחות עם אנשי המקצוע שלו בניסיון להגיע להסכמות. אני מזכיר שהתקנות האלה, כשהן הוגשו לוועדה הן הוסכמו בזמנו במועצה הארצית לתכנון ובנייה, אבל כנראה שכשבאו לכאן רצו עוד שינויים ושיפורים. הגענו להסכמות על 80% מהדברים, אבל אני שומע הבוקר שיש עוד הערות טכניות, וכמו היושב ראש, גם אני חושש כשאני שומע את המילים "הערות טכניות". אנחנו לא המצאנו נוסח שכולל את ההערות האלה, כי לא ידענו מה תהיה עמדת הוועדה.

כשאתם – נציגי משרד התחבורה או משרד הפנים - מגיעים עם תקנות, האם זה אחרי שהן כבר עברו כבר את מטחנת הממשלה, נכון?

לפי חוק, התקנות האלה בסמכות שר הפנים, לאחר שהוא מתייעץ עם המועצה הארצית. במועצה הארצית יושבים כל משרדי הממשלה הרלוונטיים ובאו לדיונים כל הגופים הרלוונטיים, היא קיימה מספר ישיבות על פני חודשים רבים והגיעו להסכמות. אחרי זה, לפי החוק - ופה זה חריג לסעיף הכללי של חוק התכנון והבנייה - צריך לקיים עוד התייעצות עם שר התחבורה והשר לאיכות הסביבה. נערכה ההתייעצות הזאת, לשר לאיכות הסביבה לא היו הערות, ושר התחבורה חזר על הערות נוספות והתקיים עוד סבב של התייעצויות ונעשו עוד תיקונים, ואז שר הפנים החליט שזה הנוסח שהוא מעוניין בו והעביר את הנוסח לוועדה.

כפי שידוע לאדוני, במשרד התחבורה היו עוד פעם הערות נוספות, אם אני שומע הבוקר שיש עוד הערות נוספות. ישבנו עם נציגיו ישיבות רבות. אם אני שומע הבוקר שיש עוד הערות והסתייגויות, אני לא יודע בדיוק מה עמדתם.

יודגש שמדובר בהתייעצות.

אני מבין את התהליך. מר ישעיהו, האם יש דברים חדשים?

לא, יש דברים שלהבנתנו הוסכמו באותן ישיבות.

ופה הם מופיעים אחרת מכפי שהם הוסכמו?

לא, אלא שהנוסח המקורי של התקנות לא תוקן בהתאם לאותן הסכמות. אנחנו מנסים עכשיו להביא את התיקונים על פי ההסכמות, אין פה שום דבר חדש.

בואו נראה. אנחנו הגענו עד סעיף 2(3)(ג). האם יש איזושהי בעיה עם הסעיף?

לא.

האם יש בעיה למישהו עם סעיף (ד)?

יש לנו תיקון שלדעתנו הוא מוסכם לגבי סעיף 1 להגדרות.

אבל זה כבר נגמר.

סיכמנו על איזשהו תיקון בהסכמה. מדובר בהגדרה של "צוות מלווה".

פה כתוב "צוות שנקבע בתוכנית ומוסמך לאשר את תוכניות העבודה המפורטות של הדרך".

אנחנו סבורים יחד עם מינהל התכנון במשרד הפנים שצריך להיות כתוב בהגדרה "גוף שנקבע בתקנות לצורך אישור, פיקוח ובקרה על התוכניות המפורטות לביצוע של דרך".

צריך לומר "שנקבע בתוכנית", לא "בתקנות".

האם השינוי הזה גם מקובל עליכם?

כן, הוא מקובל עלינו. אני אקרא את ההגדרה - "גוף שנקבע בתוכנית לצורך אישור, פיקוח ובקרה על התוכניות המפורטות לביצוע של הדרך".

עכשיו תסבירו לי מה ההבדל בין שני הנוסחים.

הנוסח הראשון היה ברוח תוכניות שהיו בצנרת ושלהן נקבע צוות מלווה לליווי תוכניות של כביש 6, שבהן זה היה אופי העבודה שלו. בתוכניות אחרות נקבע צוות כזה והסמכויות שלו היו דומות אבל מעט שונות. בתוכניות של הרכבת, שוב, זה היה עם וריאציות שונות. הסעיף הזה נועד לעשות מכנה משותף לכול, כשההגדרה של צוות מלווה תתאים לכל אחת מהתוכניות מהסוג הזה.

לא כל הצוותים המלווים הם אותו דבר.

התיקון הזה של סעיף 1 בסעיף ההגדרות מאושר. אנחנו ממשיכים בסעיף 2(3)(ד).

אני רואה שיש פה שינוי קטן בסעיף 2(1)(א), שם נמחקה המילה "אם".

יש למישהו בעיה עם זה?

אני רק אומר שזה גם תיקון.

זה נמחק ואושר. האם יש למישהו בעיה עם סעיף 2(3)(ד)? לא, אם כך אישרנו אותו. מה לגבי סעיף (ה)? אין בעיה. מה לגבי סעיף (ו) וסעיף (ז)? אני מבין שאין בעיה.

אני אקרא את הסעיפים לפרוטוקול: 2(3)(ג) "תרשים מבט צד של גשר או מחלף ותרשים מבט של חזית המנהרה (פורטל);
(ד) "חתך טיפוסי לרוחב מבנה הדרך;
(ה) חתך טיפוסי בחיבור מבנה הדרך אל החפיר או הסוללה;
(ו) התכניות ההנדסיות האמורות ייערכו בקנה מידה של 1:500 ואולם מתכנן המחוז,
לאחר התייעצות עם מהנדס הוועדה המקומית, רשאי להתיר עריכת תוכנית הנדסית
בקנה מידה שונה מזה הקבוע בתקנה זו, אם ראה כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים
זאת;
(ז) התוכניות ההנדסיות יוגשו בליווי קבצי רישום למחשב".

עברנו לסעיף 3. למעט התיקון שיש בסעיף (א), זאת בעצם תוספת. זה התיקון שבוצע, ואני מבין שבהסכמה. האם יש הערות לגבי סעיף 3(ב)?

אין בעיה.

"עריכת בקשה 3. (א) מי שמוסמך לפי תקנות המהנדסים להגיש לרשות מוסמכת תוכנית
וחישובים כמשמעותה בתקנות האמורות והוא בלבד, מוסמך לחתום על בקשה
סטטייים לפי תקנות אלה.

(ב) החישובים הסטטיים למבנה הדרך ייערכו לפי הכללים והרמה
המקצועית הנהוגים אותה שעה ולפי הוראות כל דין הנוגע לעניין זה".

סעיף 3 מאושר. האם יש בעיה עם סעיף 4 - שמירת תכניות קונסטרוקציה? אני מבין שאין לו התנגדות.

"שמירת תכניות 4. תוכניות הקונסטרוקציה יישמרו בידי מגיש הבקשה לפרק זמן שלא יפחת מ-
קונסטרוקציה 10 שנים ממועד השלמת מבנה הדרך".

סעיף 4 מאושר. האם יש הערות לסעיף 5 – בדיקת הבקשה?

"בדיקת הבקשה 5. (א) בנוסף לאמור בסעיף 261(ה)(3) לחוק, יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס
הוועדה המקומית את התאמת הבקשה להנחיות הצוות המלווה, אולם
לא יבדקו את תכנון הקונסטרוקציה של מבנה הדרך.
(ב) תוצאות הבדיקה האמורה בתקנת משנה (א) ייערכו לפי טופס 2
שבתוספת".

משתמע מפה כאילו בכל תוכנית יש צוות מלווה, ולא כתוב "אם קיים צוות מלווה". בסעיף 5(א) יש לומר "הצוות המלווה, אם קיים כזה".

לפי ההגדרה החדשה, גם פיקוח הופך להיות צוות מלווה. אין עבודה בלי מפקח.

זה משהו אחר. ההערה צודקת.

אני חושב שאין סיבה לשנות את זה כרגע, ולכן סעיף 5 על שני סעיפיו (א) ו-(ב)מאושר. מה לגבי סעיף 6 – החלטה בבקשה?

לגבי סעיף 6 יש לנו הערות, שלהבנתנו גם מוסכמות. צוות מלווה, כמו שאמרנו קודם, זה גוף או ייצור שהומצא במיוחד על מנת למשוך אליו את הטיפול של מתכנן המחוז והוועדה המקומית לצורך התייעלויות וכו'. לכן, כשיש צוות כזה, אין טעם לעשות כפילות, כך שהתוכנית תטופל גם אצל מתכנן המחוז בוועדה המקומית וגם בצוות המלווה. אם אנחנו הולכים ברוח זו, אנחנו אומרים בואו ניתן לצוות המלווה גם את הטיפול בתחום הזה.

זה עלה בישיבה הקודמת.

אם אתה מוכן לשמוע, יש לנו נוסח מתוקן האומר: מתכנן המחוז ומהנדס הוועדה המקומית רשאים להתנות את מתן ההרשאה להקמת מבנה דרך בתנאים הנוגעים לאספקת תשתיות למבנה דרך ואי פגיעה בתשתיות קיימות או בתנאים ארכיטקטוניים, אלא אם כן נקבעו תנאים ארכיטקטוניים בתוכנית או בידי הצוות המלווה, או שאותו צוות קבע שלא נדרשים תנאים ארכיטקטוניים. אני חושב שהנוסח הזה סוגר את הנושא מסביב.

זה מקובל.

מלבד הפליק-פלאק של המילים במיקום שלהן, אין הבדל בין שני הנוסחים.

אנחנו רואים הבדל. קודם כל, יש פה נושא של אי פגיעה בתשתיות קיימות שלא היה קודם.

הוא חד יותר מבחינת מי שיכול לעשות בזה שימוש לרעה.

בנוסח המקורי כתוב "בתנאים, לרבות בתנאים ארכיטקטוניים". "לרבות" אומר שיש לו גם תנאים אחרים, ואנחנו עוסקים פה רק בתנאים ארכיטקטוניים. אם שני המשרדים מסכימים על הנוסח, איזה פגם אתה רואה בזה?

יש לי איזושהי בעיה עם זה. בואו נדלג על זה, ונחזור לזה אחר כך. בינתיים נעבור לסעיף 7.

סוכם שלא יהיה מדובר על שלוש שנים, אלא חמש שנים.

למה אתם מסכימים לזה?

אני הייתי אחד המתנגדים, מפני שלדעתי נעשה עוול בתקנות האלה שכבר נמשך 10 שנים. אם לא היינו מסכימים, משרד התחבורה ברוב חכמתו היה הופך את זה לעוד 10 שנים.

לעשות סדר כמו שהתקנות האלה מנסות לעשות, זה דבר טוב. נושא התשתיות כרגע הוא בראש הכותרות של כל הפעילות הממשלתית, "לקדם תשתיות" גם מבחינת תכנון, ביצוע, תקציב.

זה רק בכותרות...

אבל אין שום טעם שכרגע זה ייכנס לרגולציה של תקנות שאנחנו כותבים ויעשו לנו ברז. ולכן אנחנו אומרים תנו לנו לעבור את הגל הזה של ביצוע התשתיות עם התקציבים הגדולים, ואחרי כן זה ייכנס לתוקף, אחרת אנחנו לא נספיק להיערך. אתה יודע שאוניה ממשלתית היא לא אונייה שמסתובבת מהר.

אתה אומר בעצם שאתה רוצה לעבוד לפי המצב הקיים עוד חמש שנים?

אם זה יהיה שלוש שנים, אחרי שלוש שנים צריך להגיש מחדש - -

היתר בנייה, פג תוקפו אחרי שלוש שנים.

אז כאן מבקשים חמש שנים, ומה ההבדל? כי גמרת תכנון ולא קיבלת את התקציב לביצוע, וזה נמשך עוד זמן.

אבל את ההרשאה את מקבלת אחרי שעברת את כל הליך התכנון.

לקראת הביצוע, אבל אם אני לא מקבלת תקציבי ביצוע, אני מחכה.

אז מדובר בשלוש שנים.

שלוש שנים זה כלום.

אני אומר לכם בכנות שנראה לי שזה מוגזם.

אני אתן לך דוגמה של פרויקט מכבים שמתבצע. אורך החיים של הביצוע עצמו יכול להיות שלוש, ארבע שנים. בפרויקט הזה אתה מוציא הרשאות לגשר כזה ולגשר כזה. אתה מתכונן מראש, ויכול להיות שכשתגיע לגשר האחרון, בדיוק עברו שלוש שנים וחצי, אז תתחיל את התהליך מההתחלה תוך כדי ביצוע.

לא, כשמתכננים כביש, צריך לתכנן את כל הכביש מראש.

זה בדיוק העניין, הביצוע של הפרויקט שתכננת מראש מגיע לשלוש שנים וחצי, וכשאתה בא לבצע את הגשר, פג תוקף ההרשאה.

לא על זה מדובר. כשאני התחלתי לבנות בניין, לא כתוב לי בהרשאה שאני חייב לסיים את הבנייה בשלוש שנים. זה לא נכון, אל תציגו את הדברים בצורה הזאת.

זה נקרא פג התוקף.

לא נכון.

לא מדובר על פרויקט, אלא ההרשאה היא למבנה דרך בתוך פרויקט.

זה בדיוק כמו בבניין רגיל, כשקיבלת היתר לבנות בניין. שלוש שנים לא הפעלת את ההיתר, כלומר לא פתחת את הבנייה.

בניין רגיל זה אחרי שנה.

לא, עכשיו זה שלוש שנים, לפי חוק ההסדרים, למרות שאני מסכים אתך שאחרי שנה זה צריך לחזור לוועדה.

כתוב "ואם לא הוחל בביצועו של מבנה הדרך".

מדובר על מבנה הדרך, לא הפרויקט, לא התוכנית. זה משהו אחר לגמרי, זה חלק מתוכנית.

מבנה הדרך חלק מהתוכנית.

לא, הוא חלק מהתוכנית, אבל לא בביצוע. כשאתה מתחיל לבצע תשתיות, מעתיק, מזיז קו שפד"ן ומזיז מקורות ומתחיל לעשות עבודות עפר, עד שתגיע לביצוע של הגשר הספציפי הזה יכולות לעבור שלוש שנים וחצי.

לפיכך, בעשר השנים הבאות התקנות האלה לא יעבדו.

לא תקנות, אנחנו יוצאים לפרויקט ואנחנו עושים את ההרשאות והכל מוכן. משך הביצוע יכול להימשך.

אולי כדי לגשר, תוקפה של ההשראה שלוש שנים ואפשר לתת הארכה של עוד שנתיים, שלוש כך שהגוף המאשר ייתן עוד הארכה במקום שלוש שנים לחמש שנים.

זה לא אומר שאנחנו בכוונה נרצה לחכות, אנחנו נרצה לממש את זה כמובן.

כמו שאת נותנת שלוש שנים לבניין, והוועדה יכולה להאריך לעוד שנתיים.

זה צריך לחזור לדיון בוועדה.

זה אותו דבר.

מתוך ניסיוני, ברגע שנותנים לדברים האלה להתארך, אנשים פשוט מושכים אותם ולא מיישמים. אני אומר דבר מאוד פשוט - לפני שהגעתי הנה הייתי סוכן ביטוח וביטחתי עבודות בקנה מידה מאוד גדול. אני יודע איך העבודות של כבישים וגשרים מתבצעות. תאמין לי שאני מכיר את השטח הזה. ראיתי איך לקוחות שלי שהיו צריכים לבנות אמרו שהם צריכים לעבוד מהר, כדי להשיג את התקופה שנקבעה להם בחוזה בהתחלת העבודה.

זאת גם המטרה של מע"צ.

אז למה למשוך זמן?

זה לא שאלה של למשוך זמן. כשפרויקט מאוד גדול ומורכב, אתה מכין את הכל ומשך הביצוע הוא ארוך.

אני לא חושב שברגע שהתחלת פרויקט ואת יודעת שהפרויקט יסתיים בעוד 10 שנים, מרגע שהתחלת אותו יש לך ל-10 השנים הקרובות קרט-בלנש.

לא דיברנו על 10 שנים.

אני לא יודע. את אומרת שאת רוצה ליצור מצב שיהיה לך זמן חמש שנים.

לא שיהיה לי זמן, אני רוצה היום להוציא את ההרשאה, אבל אני רוצה שהיא תהיה לי זמינה בכל נקודת זמן של התוכנית.

ואם הפרויקט יימשך שש שנים?

יכול להיות שהפרויקט יימשך שש שנים.

אז מה יקרה?

בלית ברירה נצטרך ללכת בקש הרשאה.

אז תעשו את זה בשלוש שנים, כי זאת היתה ההסכמה כאן בוועדה, וזאת היתה ההסכמה אז.

זאת לא היתה הסכמה, כל הגופים הסכימו שזה מצב בעייתי.

הוועדה הסכימה על זה.

אם המדינה תדע להזרים את התקציבים בצורה כזאת שאפשר לעשות בשלוש שנים פרויקט מורכב, אין בעיה.

אני לא חושב שיש הצדקה לשנות את זה משלוש שנים לחמש שנים.

אני ממש לא מבינה במה יינזק מעמדה של אותה ועדה, שהרי אם יש שינוי במבנה הדרך בינתיים, ממילא חוזרים לוועדה. אם אין שינוי, הוועדה כבר קבעה בדקה התאמה לתוכנית, בדקה התאמה לדין. היא קיבלה את כל המידע. אם היא מצאה לנכון להתנות תנאים כמו בסעיף 6 שנחזור אליו, היא ממילא התנתה. כגופים ממשלתיים שמקבלים את התקציב, אנחנו נקבל את ההרשאה למבנה דרך. יכולים להיות כל מיני עיכובים: עיכובי של תקציב, עיכובים פוליטיים. בכביש חוצה ישראל יכולים להיות עיכובים פוליטיים מכל מיני כיוונים. יכולים להיות עיכובים משפטיים בג"ציים, ולכן כשלא השתנה כלום והוועדה אמרה ובדקה, אני לא רואה במה ניזוקה הוועדה, איזה שימוש לרעה אני עושה בדבר הזה. ההיתר קיים. אם אני צריכה לעבור מחדש את כל הפרוצדורה, זה סתם מיותר ומסרבל. זה הוסכם על-ידי נציגי משרד הפנים ונציגי הוועדות המקומיות שנשנה את זה לחמש שנים. אני מדגישה שאם יש שינוי בתוכנית, ממילא צריך לחזור לוועדה.

מה אומר משרד הפנים בנידון?

אנחנו נקבל כל הכרעה של הוועדה בעניין הזה. הצענו שלוש שנים, אבל השתכנענו בדבר הבעיות שהציגו בפנינו מע"צ ומנכ"ל משרד התחבורה, בעיות של ההיתכנות התקציבית שלהם, שלפעמים הם מתחילים דרך, תכננו את הכל, הם מגיעים למבנה הדרך, ואז דווקא אין להם הרשאה תקציבית להתקדם, ואז זה נתקע לפרק זמן מסוים. כדי שלא ניראה כמעכבים את פיתוח הכבישים, השתכנענו לשנות זאת לחמש שנים במקום שלוש שנים. שוב אני אומר שאין לנו העדפה מהותית בעניין הזה.

הניסיון מלמד שאלה באמת בעיות שיש להם בשטח. יש מקרים שאורכים יותר זמן, ואז לא הולכים לקראתם, כך שהם יצטרכו להשתדל לא להגיע למצב כזה.

אני מבין שזה גם מקובל על השר.

נכון.

אנחנו נקבל את הבקשה הזאת.

"תוקף ההרשאה 7. תוקפה של הרשאה הוא למשך 5 שנים מיום נתינתה, והיא תפקע לאחר מועד
זה אם לא הוחל בביצועו של מבנה הדרך".

מה לגבי סעיף 8 – שמירת דינים?

זה לא מיותר?

זאת השלמה לסעיף 3.

זה חיזוק.

רבותיי, זאת החלטה של הוועדה.

"שמירת דינים 8. אין בקבוע בתקנות אלה כדי לפגוע בהוראות כל דין לרבות הוראות
תקנות המהנדסים".

אנחנו חושבים שזה מיותר.

זה לא מפריע.

מפני שגם בסעיפים אחרים כשאנחנו מנסים לתת פרשנות, אתה אומר שאין צורך.

אנחנו עוברים לסעיף 9 – הוראות מעבר.

לעניין הזה יש לנו הערה לסעיף (ב).

סעיף (א) מקובל.

למה עשר שנים אחורה? למה התחולה הרטרואקטיבית הזאת?

זה היום שהחוק קיבל תוקף.

זה מופיע בחוק, הוראת מעבר של תיקון 37, האומרת שתקנות אלה לא יחולו על תוכניות שהופקדו או הועברו להערות הוועדות המחוזיות לפני יום התחילה של התיקון.

בחוק כתוב 22 באפריל, ופה שינו ל-21 באפריל.

מה יקרה אם הוגשה תוכנית לפני שלוש שנים ואושרה?

זה חל עליה.

אבל התוכנית אושרה כבר כפי שהיא, אף אחד לא צפה את התקנות האלה.

מתי היא אושרה, לפני שלוש שנים?

היא לא הופקדה לפני שלוש שנים, אלא אושרה לפני שלוש שנים. אני אחדד את השאלה שלי. מה קורה לגבי תוכנית שהופקדה באחד בינואר 1996, ואושרה על ידי מוסדות התכנון באחד בינואר 1998? איך התקנות חלות עליה, יעשו שינויים בדיעבד? נגיד שאושר שם כביש, ולכביש יש גם גשר. לכאורה, לגשר צריך הרשאה, אבל זו הרשאה בדיעבד.

יש כמה סיטואציות. לגבי מה שנעשה בעשר השנים האחרונות – לשאלתו של היושב ראש - לא היו תקנות. בהיעדר תקנות, יש שאלה משפטית, נקרא לה תיאורטית לצורך העניין הזה, מה הדין שחל. יש אומרים שללא תקנות הם פטורים מהיתר, כי זה חלק מדרך וזה המצב המשפטי שהיה לפני כן, ויש אומרים שהם טעונים היתר, כי זאת לא דרך, אלא זה משהו שונה. המחלוקת לא הוכרעה. מעשית, כל עוד אין תקנות, אי אפשר היה להוציא הרשאות ואי אפשר היה ליישם את החוק. זה לגבי מבנים קודמים.

מהיום שהגיעו התקנות, יש לנו כמה קטגוריות לצורך הוראות המעבר. הקטגוריה הראשונה היא תקנה 9(א)(1), שחוזרת על מה שהחוק אומר, ואומרת שאם התוכנית הופקדה לפני 1994, התיקון לא חל, לא צריך להוציא הרשאה לאותו מבנה דרך.

זה לא שלא צריך להוציא הרשאה. למעשה, אז אנחנו חוזרים חזרה למצב שמשרד התחבורה יגיד שלא צריך להוציא, והוועדה המקומית תגיד שכן צריך.

אנחנו הצענו שהוראות המעבר יחולו מיום אישורן, ולא כמו שזה כתוב פה.

זאת פשוט הוראת המעבר של החוק.

השאלה אם החוק צפה 10 שנים להתקנת תקנות. יש פה משהו בהוראת מעבר הזאת שהוא לא סביר.

אני לא יכול לשנות הוראת מעבר בחוק.

מה אומר החוק לנושא הזה?

הוראת המעבר שאתה מדבר עליהן הן לתיקון 37 בכללותו ולא להרשאה. עכשיו אתה מדבר על הוראת מעבר של תקנה.

אבל הרשאה היא מכוח התיקון.

זה לא משנה. בוודאי שמכוח התיקון אנחנו דנים היום בהרשאה, אבל עכשיו מדברים על הוראת מעבר של הרשאה.

מה אתם מציעים?

אנחנו עוד לא מציעים, אנחנו רק רוצים להבין.

זאת חקיקה רטרואקטיבית ארוכה מדי. אתה הולך עשר שנים אחורה? זה קצת מוזר לי. אתם יודעים כמה בנו כבישים ומבני דרך לפי ההגדרה הזאת בכל הערים? אני לוקח רק את ראשון-לציון. מ-1994 עד היום בנו עיר חדשה שלמה במערב העיר על כל המשתמע מכך. אני לא אוהב לשים אות מתה בחוק.

מבני הדרך שקמו וקיימים ופועלים, אם זה מערב ראשון-לציון או כל מקום אחר, ואף אחד לא תקף את זה ולא העלה את אותה מחלוקת מהותית - -

יש ארבעה, חמישה מחלפים באיילון.

הם קיבלו פטור.

מי נתן להם פטור?

ועדת הכלכלה - -

הם הוקמו לפי אותה פרשנות של מע"צ שהזכרנו קודם לכן, שמבנה הדרך זה חלק מהדרך וזה חלק מהפטור הכללי שניתן לדרך. כך הם הוקמו וכך הם פועלים, ואני לא רואה שמישהו רץ לבחון את זה משפטית. מבנים שמוקמים היום, רובם ככולם מוקמים על סמך תוכניות שאושרו בשנים האחרונות, קרי אחרי 1994, ולכן הסעיף הזה נולד בחוק עצמו ואנחנו לא יכולים לשנותו בתקנות.

אני מבין שהחוק חל, אבל למה התקנות?

אני אענה לאבי. הסעיף שמהחוק, אכן אותו אי אפשר לשנות, כלומר אי אפשר להחמיר יותר ממה שקבע החוק, בוודאי אפשר להקל קדימה ממה שקבע החוק. איפה באמת קיימת הבעיה? כשאתה חי עם התקנות, אתה דואג במהלך התוכנית להכניס כל מיני הוראות מסוימות של גמישות, כי אתה יודע שאחר כך כשתגיע לוועדה לפי תקנות ההרשאה - -

כמה תוכניות יש היום שהן בביצוע?

אתן לך דוגמה ממחלף מורשה. התוכנית של מחלף מורשה הופקדה ב-1994 ואושרה ב-1997, ועד היום בונים חלקים חלקים. אז יש עוד גשר שעומד להיבנות בשנת 2004 או 2005. האם אני אצטרך להוציא לו הרשאה? לפי מה שכתוב פה, כן.

זה מה שאני רוצה שיקרה.

אבל התוכנית אושרה מזמן.

זה לא העניין, מה שאת אומרת לא הגיוני. היום יש לך תוכנית שאושרה, אבל היום יצאו תקנות חדשות ואת רוצה לעשות משהו חדש, אז זה כפוף לתקנות.

זה לא חדש, אלה תוכניות שבוצעו בשלבים, כתוצאה מהזרמה תקציבית.

את אומרת שיש לך תוכנית שהתחילה בשנת 1994 למשל, אושרה ב-1997 ומבוצעת היום ב-2004 ועדיין לא הסתיים הביצוע שלה. האם זה נראה לך סביר שיבנו תוכנית, שמדרך הטבע גם משתנה, במשך 10 שנים והיא תקבל פטור 10 שנים כאשר בינתיים החקיקה מתקדמת? אולי המדינה או הכנסת קבעו שצריך לשנות דברים מסוימים בתפיסה. למרות שזה אושר אז, מכיוון שלא בניתם, למה צריכים לחול עליכם תנאים היסטוריים?

התוכנית לא יכולה להשתנות.

אבל אני לא מדבר על התוכנית.

מה יכול להשתנות?

יכול מאוד להיות שהחקיקה משתנה, שהמערכת המקומית משתנה, שהיום הגשר שאת רוצה לא מתאים, או שיש איזשהו מבנה דרך אחר שאנחנו חושבים שראוי שהעירייה תקבל עליו למשל היטל בנייה. למה אני צריך לתת לך דברים שהיו לפני 10 שנים בזמן שזה אושר?

כמה תוכניות יש מלפני 1994?

יש הרבה - מחלף פי-גלילות מ-1991.

מדברים על אלה שאושרו ולא הוחל בביצועם. אתה אומר שאם הכל קרה לפני 1994, זה בסדר שנקים את אותו גשר בלי הרשאה.

החוק נקבע ב-1994. אני רואה את זה כאוזלת יד של הממשלה, שבמשך 10 שנים הממשלה לא הצליחה להעביר תקנות לחוק שהכנסת חוקקה. זה מאוד מוזר לי. לגבי מה שהיה לפני 1994 – בסדר. ברגע שהחוק הוכן, היה צריך לקחת שנה עד שהתקנות יהיו מוכנות, לא עשר שנים.

מה אתה מציע?

אנחנו נחיה עם הסעיף הזה, סעיף (א) מאושר.

"(ב) לא ניתן יהיה להתנות מתן הרשאה להקמת מבנה דרך בתנאים ארכיטקטוניים, כאמור
בתקנה 6(א) אם ההרשאה ניתנה מכוחה של תוכנית שהופקדה או אושרה לפני תחילתן
של תקנות אלה, אלא בתום ארבע שנים מיום תחילתן של תקנות אלה".

אבל אני מבין שהפרשנות של "יום תחילתן של תקנות אלה" היא משנת 1994.

לא, יש לך הוראה פה.

זאת הוראת מעבר אחרת.

אנחנו מבקשים להתייחס לסעיף 9(ב). הניסוח צריך להיות כמו ב-9(א), שם כתוב "תוכניות שהופקדו או הועברו להערות הוועדות המחוזיות". גם פה, בשורה השלישית, צריך להיות כתוב "תוכנית שהופקדה או הועברה להערות הוועדות המחוזיות", כי יש תוכניות ברמה של תוכנית מתאר ארצית מפורטת.

את רוצה להרחיב את (ב)?

זה לא מרחיב, זה רק מבהיר.

הפרוצדורה היא שונה, לא קוראים לה הפקדה, יש לה שם אחר.

יש תאריך מסוים לתוכנית שהיא מופקדת. אנחנו יודעים מתי תוכנית מופקדת ואנחנו יודעים שהיא אושרה. תוכנית שהועברה להערות, היא עדיין לא תוכנית שהופקדה.

תסתכלי על סעיף (א)(1).

כשיש תוכנית מתאר ארצית, היא לא מופקדת. במקום ההפקדה, היא מועברת לוועדות המחוזיות. יש פרויקטים ארציים, כמו כביש 6, שלא נעשים בתוכנית מתאר מקומית והן מופקדות, אלא כתוכנית מתאר ארצית ואז הן מועברות להערות של הוועדות המחוזיות.

והן מפורסמות לציבור במתכונת של הפקדה.

התיקון שהם מבקשים להוסיף "הועברה להערות הוועדות המחוזיות" נועד כדי להבהיר שהתקנה הזאת תחול גם על תוכניות מתאר ארציות.

אנחנו ביקשנו מספר תיקונים. השר שלח מכתב באוקטובר, שמונח היום על שולחננו, ושבו הוא מתייחס לתיקונים שהייתם צריכים לעשות יחד.

זה לפני שפה התבקשו לעשות שלום בית.

זה התבקשתם באפריל, והמכתב הזה הוא מה-21 באוקטובר. משרד הפנים ביקש לבצע שני תיקונים בסך הכל ברמה העקרונית: 1. חמש שנים במקום שלוש; 2. ותקנות המהנדסים, על פי בקשת משרד העבודה והרווחה. לגבי כל היתר, נראה לי כאילו אתם פותחים הכל מחדש.

לא, אלה היו הסכמות עם משרד הפנים.

זה אחרי הישיבה הקודמת שהתקיימה כאן.

אבל למה היא לא מופיעה במכתב של השר?

בעקבות הדיון הקודם בוועדה, התבקשנו לנסות להגיע להסכמות. נעשה סבב כזה עם בכירים במשרד התחבורה, ובעקבות ההתייעצויות האלה, נשלחו התיקונים שאדוני הזכיר. המכתב של שר הפנים נשלח לוועדה, שבו הוא מבקש לקיים דיון. נקבע מועד לדיון, ואז הוזמן משרד התחבורה לדיון הזה, ואז ביקש מנכ"ל משרד התחבורה מהוועדה לדחות את הדיון ולאפשר עוד סבב של התייעצויות. במסגרת הסבב הנוסף הזה של התייעצויות שהזכרתי בתחילה, נתבקשו עוד מספר תיקונים שמועלים כעת. זו השתלשלות העניינים.

השר לא ידע על כך?

זה לא חזר להליך של מועצה ארצית, זה בבחינת הערות של משרד התחבורה שהוא מעיר כאן לוועדה.

ההערות של השר ובקשותיו כאן, האם הן כן באו חזרה לפני המועצה הארצית?

זה לא בא חזרה למועצה הארצית. אני אחזור שוב על התהליך. בעקבות ההתייעצות עם הבכירים במשרד התחבורה, משרד הפנים הסכים לאותם תיקונים שהזכרת, ושר הפנים פנה במכתבו לוועדה.

את זה הבנתי. זה דבר חדש? אתם סיכמתם את זה?

כרגע מה שמועלה אלה בקשות של משרד התחבורה.

אני רוצה לחדד את השאלה. האם הבקשות החדשות האלה של משרד התחבורה סוכמו בין המשרדים, והן מובאות פה היום כמן איזשהו תוצר של הישיבה ושל הסכמה בין שני המשרדים?

כן.

עניין הפרוצדורה פשוט לא מובן פה. חלק בא במכתב השר, חלק לא בא במכתב לשר, חלק בהסכמה פה. זה לא ברור.

היה צריך לבוא מכתב חדש של השר.

יכול להיות, כי היתה כאן בקשה של מנכ"ל משרד התחבורה לעוד התייעצות, ולא נשלח עוד מכתב.

חסר עוד מכתב.

אולי השר לא מסכים לזה?

מה שהיה בעקבות הישיבה שבאפריל הובא בפני השר, הוא שלח עוד מכתב לוועדה, והישיבה נקבעה ל-19 בנובמבר. ברגע האחרון קיבלנו הודעה לדחייה, ואז זומנו לישיבה אצל מנכ"ל משרד התחבורה. המנכ"ל דווח על העניין הזה במזכר. התיקונים הנוספים שמשרד התחבורה העיר לא דווחו לשר. אנחנו אמרנו שלכן לא נוכל להוציא הצעה חדשה לוועדה, אבל אמרנו שתיקונים שהיו או שנראה היה שנעשו בצדק לא נראים לנו כמהותיים במיוחד ולא נתנגד להערות האלה בישיבת הוועדה. היו הצעות אחרות שלא היו על דעתנו, ולהן אמרנו שכן נתנגד.

אותם סיכומים שאנחנו מדברים עליהם אצל מנכ"ל משרד התחבורה נשלחו בהעתק למנכ"ל משרד הפנים. מתוך הבנה עם הבכירים של שר ומנכ"ל משרד הפנים, הבנו שזה מקובל ובאנו בהבנה שאכן אנחנו "באים ביחד". אתה צודק בעניין הזה שלא יצא מכתב חדש של שר הפנים שנותן גיבוי.

אולי השר לא מסכים לזה?

ברמה התיאורטית – כן.

למה ברמה התיאורטית? אם אני אדבר אתו לפני זה, אולי הוא לא יסכים?

אם אתה תדבר אתו לפני כן, כן.

אבל באופן עקרוני, ברמה של תוכנית מתאר ארצית אין עניין של הפקדה.

הרי בסעיף 9(א) כתוב "תקנות אלה לא יחולו על תוכניות שהופקדו או הועברו להערות הוועדות המחוזיות", אז זה בעצם אותו דבר בסעיף (ב). זה פשוט תיקון טכני גרידא, זה בכלל לא מהותי. מדובר בתיקונים שיועץ משפטי היה צריך לשים אליהם לב. שר הפנים צריך לחתום על התקנות.

אני לא מעלה על דעתי שזה לא מקובל על השר.

אבקש שיתווסף גם בסעיף (א)(1) משפט שאומר שתוכנית שהועברה להערות מתייחסת אך ורק לתוכניות מתאר ארציות.

"או תוכניות מתאר ארציות שהועברו".

ואז נעשה אותו דבר גם בסעיף (ב).

הסכמנו עם נציגי משרד הפנים שבמקום ארבע שנים זה יהיה חמש שנים.

אני דווקא רוצה פחות מזה. אתם תסכימו שזה יהיה שלוש שנים?

איגוד מהנדסי ערים מסכים.

מה דעת שני המשרדים הנכבדים לבוא לקראת הוועדה? אני יודע שזה יהיה קצת לחוץ, אבל בואו נסתכל גם על טובת הציבור.

משרד הפנים מסכים.

שזה יישאר פה ארבע שנים.

שלוש שנים מיום תחילת התקנות.

לא, שיהיה אותן חמש שנים שהסכמנו עליהן בסעיף 7.

אתם אומרים שאתם בשלכם. אני הצעתי לתקן בסעיף 9(ב) לשלוש שנים מיום תחילת התקנות, ומשרד הפנים מסכים לזה. גם איגוד מהנדסי ערים מסכים לזה. משרד התחבורה לא מסכים לזה?

אנחנו לא מסכימים לזה. כבר הסכמנו עם שר הפנים על ארבע שנים.

אני מציעה שיישארו עם הארבע שנים, ולא יתקנו לשלוש שנים ולא לחמש שנים. אם כך, עדיף שנאשר ארבע שנים ולא ניעתר לבקשה לשנות לחמש שנים, אבל בטח לא לשלוש שנים.

אתם בכלל לא מייצגים את הציבור.

אנחנו חיים את השטח.

אתם יודעים על מה מדובר במקרה הזה? זה סעיף מאוד מאוד ספציפי שנוגע רק לדרישות הארכיטקטוניות, ומדובר על תוכניות שיש בהן מנגנון הרבה הרבה יותר מורכב וקשה ממהנדס ועדה מקומית ומתכנן מחוז. יש שם צוות של אנשים שמוציא את הנשמה לכביש 6 ולמע"צ וכו'.

לא מספיק.

אני מוכרחה להגיד שאנחנו עובדים עם צוות מלווה שמתכנס אחת לשבועיים. אנחנו עובדים איתם ברמת הפרח. אנחנו עובדים עם צוות מלווה שהוא הרבה יותר מרשות רישוי מקומית במובן הזה, מכיוון שהוא מסתכל על כל ההיבטים של איכות הסביבה, של מניעת הפגיעות ועובד אתנו ברמת הנוף ומחנות עבודה על כל פרט ופרט. אני בטוחה שאם היית נוכח בכמה מישיבות הצוות המלווה שמוציא לנו את הנשמה – ואני אומרת את זה במובן החיובי, שכן זאת טובת הציבור שאתה מדבר עליה - שהתקנות היו נראות אחרת בהקשר הזה.

הרבה יותר קשוחות.

אני חושבת שאתה טועה, אבל אני חושבת שכדאי להזמין אותך גם לצוות המלווה וגם לכביש, כדי לראות את התוצאה.

הוראת מעבר שבסעיף (ב) מתייחסת רק לנושא של תוכניות עם צוותים מלווים.

אנחנו נישאר עם הסעיף כמו שהוא, כלומר עם הנושא של ארבע שנים, עם התיקון שסיכמנו.

הנוסח של סעיף 9(ב) יהיה: "לא ניתן יהיה להתנות מתן הרשאה להקמת מבנה דרך בתנאים ארכיטקטוניים, כאמור בתקנה 6(א) אם ההרשאה ניתנת מכוחה של תוכנית שהופקדה או אושרה או תוכנית מתאר ארצית שהועברה להערות הוועדות המחוזיות לפני תחילתן של תקנות אלה, אלא בתום ארבע שנים מיום תחילתן של תקנות אלה".

בסעיף 9(א) גם עשינו תיקון, שאני מבקש לקרוא שוב לפרוטוקול.

הנוסח של סעיף 9(א) יהיה:

"תקנות אלה לא יחולו על –

(1) תוכניות שהופקדו או תוכניות מתאר ארציות שהועברו להערות הוועדות המחוזיות לפני יום י' באייר התשנ"ד".

לגבי סעיף 10, הסכמנו על תחילה של 180 יום. משרדי הפנים והתחבורה הסכימו שזאת תהיה התחילה של התקנות.

יש פה פרויקטים שכרגע נמצאים במכרזים שיצאנו איתם למכרזים. המשמעות היא שאני לא יכולה, אחרי שקבלן נבחר, להגיד שעכשיו אני הולכת לתהליך הרשאה. הפרויקטים נמצאים כרגע במכרז, והמשמעות הישירה היא עיכוב מאוד משמעותי לפרויקטים האלה.

מדובר בנזק כלכלי לא פשוט.

הליכי הרשאה האלה ייקחו זמן. אנחנו חיים את הדברים האלה. אחר כך לא עומדים במועדים שמופיעים בחוקים, והדברים האלה יעכבו פרויקטים שכבר בצנרת.

הם לא יעכבו, אם תוך 30 יום לא עונים, זה כאילו שיש היתר, הרשאה. בחוק כתוב שאם המהנדס לא עונה תוך 30 יום, יש היתר.

אני אשמח לראות מהנדס שלא עונה תוך 30 יום.

הוא יענה, ואז יתחיל ללמוד את המטריה.

מצד אחד, הבאתם בקשה של השר לשינוי – מקובל. מצד שני, עכשיו אתם באים בבקשות חדשות. אתם רוצים שנפתח את כל התקנות מחדש? אני יודע שמע"צ רוצה. הוועדה הזאת החליטה בישיבה הקודמת שנמאס לה מהתקנות האלה ושמישהו פה גורר אותה בכוונה.

באנו לסכם.

אז זה יישאר לפי 30 יום.

הושקעו הרבה מאוד שעות בדיונים עם מר פורטן, והוסכם על 180 יום.

מה שכתוב לי כאן זה "תחילתן של תקנות אלה 30 יום מיום פרסומן", והוועדה מקבלת את התקנות כמו שהן, בייחוד כשאני אקרא לך מה השר רושם במכתבו כאן.

אני מבינה שסיכומים עם משרד הפנים לא קיימים. אנחנו יושבים ומסכימים אתכם.

זה כמו עסקת טיעון בבית המשפט - או שהשופט מקבל את עסקת הטיעון או שלא. הוועדה מקבלת את התקנות כפי שהן, בעיקר לאור העובדה שהשר מבקש במכתבו לקבל את האישור לתקנות כפי שהן.

טלי ירושלמי, את מבקשת שנחזור כרגע אל השר, נחתים אותו על מכתב חדש ועל תקנות חדשות.

אני לא מנהלת את משרד הפנים, היו לנו הסכמות.

אבל זאת משמעות הדברים. ברגע שהשר חתם על תאריך, הוא חתם על תאריך.

אני לא רואה בעיה עם ה-30 ימים.

יש בעיה של נזק, של עיכובים. גם מהנדסי הוועדות המקומיות צריכים להיערך וללמוד את המטריה הזאת.

יכול להיות שהם צריכים שש שנים לזה, למה רק 180 יום? מה שלא יספיקו ב-30 יום, לא יעשו גם ב-180 יום. הגישה לדחות כמה שיותר היא מוטעית, ואני לא רוצה לדחות.

הגישה היא להריץ את הפרויקטים. אדוני יבוא לצוות המלווה לביקור?

אני אולי אבוא לצוות המלווה לביקור.

אני קוראת את סעיף 10 – תחילה: "תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן".

וזה מאושר. בהערת אגב, כאשר אתם יצאתם למכרזים, ידעתם שהתקנות עומדות על הפרק וידעתם איך הן נראות. הייתם צריכים לחשוב קצת קדימה, כי הייתם צריכים בנובמבר לבוא הנה.

אבל הם ידעו על הסכמה של 180 יום.

ממתי? מתי היה הדיון?

בתחילת דצמבר. ואתם ידעתם שב-19 באוקטובר היתה צריכה להיות ישיבה.

אבל זאת הסיבה שביקשנו לדחות אותו.

זאת הסיבה? רק בגלל ה-180 יום? באמת, זה לא נראה טוב. אני באמת לא מקבל את זה.

אנחנו בסך הכל מנסים לעשות את המעבר בצורה הדרגתית ולא בחיתוך סכין.

אני רוצה לומר לכם שזה נראה כאילו אומרים בואו נסחב עוד קצת.

כמו שאתה מציג את זה, זה נשמע מאוד לא יפה.

ככה זה נראה לי.

אני מבין שככה זה נראה לך, אבל המצב בחוץ הוא אחר. תשאל את מע"צ, את הרכבת ואת חוצה ישראל, ותראה שמדובר במאבק אין סופי בקידום דברים שהולכים לאט. ביצוע תשתיות זה דבר קשה.

המצב בחוץ אומר שאם מהנדסי הערים לא יענו לך, שר הפנים יצטרך לפעול בעניין כדי שיענו בזמן ומהר. יכול להיות שאולי מהנדסי הערים יתחילו לעבוד קצת יותר ביעילות. אנחנו עשינו שינויים בחוק שאם הם לא מתפקדים כוועדת משנה, כוועדה אפשר יהיה לעשות להם ועדה קרואה.

יש 120 ועדות מקומיות, כל אחת עם הנפשות הפועלות, כל אחת עם הרמה שלה, הזמן שלה והסבלנות שלה. אי אפשר להיות בן ערובה לכל אחד שיש לו זמן או שאין לו זמן, זה פשוט לא יכול להיות. אלה פרויקט כלל ארצי. אנחנו עושים מאמץ לשכנע.

לא שוכנענו. אנחנו חוזרים לסעיף 6(א), שם ביקשתם לעשות שינוי נוסף.

יש ניסוח. אני מבינה שההסכמות בינינו לבין משרד הפנים הן בבחינת עסקת טיעון שלא צריך לקבל.

אני הייתי מציעה שתמחקי את ההערה הסרקסטית הזאת מהפרוטוקול, היא לא במקום. או שאתם רוצים להגיד למה אתם רוצים להגיע או שנחליט להשאיר את זה כמו שזה ובזה ייגמר העניין.

הנוסח שאני אקרא מוסכם: מתכנן המחוז ומהנדס הוועדה המקומית רשאים להתנות את מתן ההרשאה להקמת מבנה דרך בתנאים הנוגעים לאספקת תשתיות למבנה הדרך ואי פגיעה בתשתיות קיימות או בתנאים ארכיטקטוניים, אלא אם כן נקבעו תנאים ארכיטקטוניים בתוכנית ובידי הצוות המלווה, או שאותו צוות קבע שלא נדרשים תנאים ארכיטקטוניים.

הנוסח הזה משלים היבט נוסף של פגיעה בתשתיות קיימות שלא קיים בסעיף המקורי, ואני חושב שזה חשוב מאוד לשמור על תשתיות קיימות ולא לפגוע בהן. מצד שני, הנוסח מגדיר בדיוק מי עושה מה לפי סדר לוגי של הניסוח החיובי של תנאים ארכיטקטוניים שאם נקבעו אז נקבעו, אם הצוות המלווה אמר את מה שאמר וכו' וכו'.

אני מבין שזה מוסכם גם עליכם, נציגי משרד הפנים. האם יש בעיה עם סעיף 6(ב)? לא.

אני אקרא את הנוסח המוסכם: "החלטה 6. (א) מתכנן המחוז ומהנדס הוועדה המקומית רשאים להתנות את מתן ההרשאה
בבקשה להקמת מבנה דרך בתנאים הנוגעים לאספקת תשתיות למבנה הדרך ואי פגיעה
בתשתיות קיימות או בתנאים ארכיטקטוניים, אלא אם כן נקבעו תנאים
ארכיטקטוניים בתוכנית או בידי הצוות המלווה או שאותו צוות קבע שלא
נדרשים תנאים ארכיטקטוניים".

(ב) הרשאה להקמת מבנה דרך תינתן לפי טופס 3 שבתוספת.

סעיף 6, על סעיפי המשנה (א) ו-(ב) מאושר. הטפסים שהם בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך – בדיקה ואישור מאושרים, וגם הטופס להרשאה להקמת מבנה דרך. שלושת הטפסים האלה, כפי שמופיעים בתוספת, מאושרים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25