כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת חינוך/7605



11
ועדת החינוך והתרבות
29.12.2003

פרוטוקולים/ועדת חינוך/7605
ירושלים, ה' בטבת, תשס"ד
30 בדצמבר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 126

מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום שני, ד' בטבת התשס"ד (29 בדצמבר 2003), שעה 10:00

הצעת חוק הקולנוע - סעיף 105 בהצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2003.

חברי הוועדה: אילן שלגי - היו"ר
גלעד ארדן
ענבל גבריאלי
גילה גמליאל
מגלי והבה
מתן וילנאי
איתן כבל
מרינה סולודקין
גילה פינקלשטיין
יוסי שריד

יושב-ראש הכנסת ראובן ריבלין
חיים פרננדז - משרד האוצר

מארק רוזנבאום- יו"ר האגודה לקידום הקולנוע בישראל
שחר ולנר - יו"ר איגוד התסריטאים בישראל
ליה ואן ליר

דוד פישר - מנכ"ל הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה
יוסי אורן - איגוד מפיקי סרטים וטלוויזיה בישראל
נפתלי אלטר - איגוד מפיקי סרטים וטלוויזיה בישראל
אייל מלובן - איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה
יורם חטב - מנכ"ל שח"ם
שרה פון-שוורצה- איגוד השחקנים והעובדים
דוד גלנוס - האגף לאיגוד מקצועי

מירב ישראלי

יהודית גידלי

חנה כהן



הצעת חוק הקולנוע - סעיף 105 בהצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת 2004
(תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הישיבה הזאת היא ישיבת המשך בנושא הצעת חוק הקולנוע - סעיף 105 בהצעת חוק המדיניות הכלכלית. אנחנו אמורים להתייחס להצעת האוצר לבטל את סעיף 11(ב) לחוק הקולנוע. קיימנו על כך דיון די מפורט בישיבה הקודמת. בינתיים הודיע לי נציג האוצר שיש לו הודעה עבורנו. מר פרננדס, בבקשה.

בעקבות הסיכום שאליו הגיעו מועצת הקולנוע, משרד החינוך ומשרד האוצר, סיכום שהוצג בפני הוועדה בישיבתה הקודמת בנושא הזה, החליטו המשרדים להגיש איזושהי הצעת חוק ולשלב אותה במסגרת חוק התוכנית הכלכלית. הצעת החוק הזאת אומרת ביטול אותו סעיף בחוק הקולנוע שמדבר על הקישור לשיעור התמלוגים.

מהדיון שהתקיים בוועדה בישיבה הקודמת התרשמנו שהיכולת של הסעיף הזה לגרוף תמיכה בוועדה היא מוגבלת. לפיכך אנחנו מציעים להעלות את הסעיף הזה להצבעה ולראות מה יהיו התוצאות.

אני מבין שאם אנחנו נחליט להתנגד לשינוי, כלומר התנגדות לביטול סעיף 11(ב), לא תהיה הסתייגות של האוצר.

נכון.

הובעה כאן חוסר שביעות רצון מהאפשרות שתקציבי הקולנוע ייפגעו. היו הצעות של חברי ועדה נכבדים, כולל שלי, לקבוע רף מינימום. היה מי שדיבר על רף מינימום ומכסימום. מה שנראה לי נכון הוא שבשלב הזה אנחנו נחליט על התנגדות לשינוי החוק, כך שלא יבוטל סעיף 11(ב), ובהזדמנות קרובה, בתחילת 2004, נקיים דיון ונבדוק מה הם התקציבים שעברו לקולנוע ב-2003, אם הושלם מה שהובטח ומה הולך לקרות ב-2004.

לאור מה שהיושב ראש אמר, מה היחס בין תקפותו של החוק לבין ההסכם?

זה בדיוק מה שאנחנו נבחן בחודש ינואר. בשלב זה נראה לי נכון שאנחנו לא נאפשר את ביטול סעיף 11(ב).

למה לא נעשה את שני הדברים בעת ובעונה אחת? כלומר, למה לא להתנגד לביטול סעיף 11(ב) ונקבע את המינימום?

כי מה שעלול לקרות זה שאז תוגש הסתייגות על-ידי האוצר ונמצא את עצמנו לא מצליחים במליאה. כך יצא שכרנו בהפסדנו.

מה יהיה בחודש ינואר?

אני רוצה להיות אופטימי שבחודש ינואר אנחנו נגרום לכך שתקציבי הקולנוע יהיו לפחות כמו ב-2003. אחרת, אני חושב שזה "תפסת מרובה לא תפסת".

על-פי השכל הישר זה בדיוק להיפך. אם בתוך דיוני התקציב אנחנו לא נצליח לעשות את זה, לאחר דיוני התקציב אין שום סיכוי בכלל להעביר את זה. אני לא יודע מה הסיכוי עכשיו, כי יכול להיות שהסיכוי עכשיו הוא לא גדול, אבל הוא בוודאי יותר קטן לאחר שדיוני התקציב יסתיימו ואחרי שתהיה כבר אנחת רווחה. לא יפרמו אחר כך את התקציב. אני לא חושב שיש לזה שמץ של סיכוי.

אני מציע שעכשיו נשאיר גם את סעיף 11(ב) וגם נקבע את המינימום בעת ובעונה אחת. שמענו הודעה שהאוצר לא יתנגד להחלטת הוועדה. אם שמענו הודעה, אז בואו נכבד אותה. למה להיות תמיד נגד האוצר?

האוצר התייחס להחלטת הוועדה לעניין אי ביטול סעיף 11(ב).

לא, זה לא מה ששמעתי.

זה מה שהבנת, חבר הכנסת שריד.

נשאל את מר פרננדס אם הוא יוכל לתת לנו גם התחייבות שלא תהיה הסתייגות של האוצר אם נחליט על רף מינימום.

אני אחזור על מה שאמרתי, כנראה שלאנשים כאן יש שמיעה סלקטיבית ומעדיפים לא להבין את מה שאני אומר. אני אומר שוב, במידה שהוועדה תחליט לא לקבל את הצעת החוק, כלומר את אותו סעיף בהצעת החוק התכנית הכלכלית, כמו שהוא מנוסח כרגע ותדחה אותו, משרד האוצר לא יגיש הסתייגות.

מהניסיון שיש לנו הרי ברור שבינואר או פברואר האוצר יגיש לכנסת הצעת תקציב חדשה ומתוקנת. יש עכשיו לממשלה רוב של 68 חברי כנסת וכבר היינו צריכים היום להתחיל את דיוני התקציב, אבל האוצר לא מצליח להעביר את התקציב, כי עכשיו כל אחד שולח את ידו לחבילה שלו. האוצר, לפחות על-פי מה שאנחנו שומעים בכלי התקשורת, הולך ומתגמש ומתקפל בנושאים שונים. אני מניח שכאשר הצעת התקציב שמונחת על השולחן תעבור, שר האוצר כבר יודיע שבתנאים האלה הוא לא יוכל לעמוד והוא יצטרך להביא בעוד חודש-חודשיים הצעת תקציב חדשה ומתוקנת.

לפיכך אני טוען שמה שלא נצליח עכשיו, לא נצליח בינואר. אם יש בכלל יש זמן מתאים - כי יכול להיות שהסיכויים לכך הם קטנים מאוד או שזה כמעט בלתי אפשרי - זה עכשיו, כי בינואר זה בוודאי לא יהיה. זה הקל וחומר.

אני פונה אליך אדוני, יושב-ראש ועדת החינוך, אתה גם חבר בסיעת שינוי שיש לה "ייחודיים" לנושא התרבות, ואם אתם חושבים שהנושא הזה הוא בנפשכם ושהנושא הזה הוא חשוב - אני גם מניח שהפעם אין איזו קרן שפע שהאוצר נותן לכם לחלק על-פי רצונכם - ראוי שתעלו את הנושא הזה במלוא חריפותו. מבחינתנו אתם תקבלו את כל הגיבוי לכך. בכל מקרה, אם לא עכשיו, אימתי?

הבעיה שעלתה בישיבה הקודמת של הוועדה היא העובדה שהתקציב שמועבר לחוק הקולנוע תלוי בוועדת הכלכלה ובקביעת התמלוגים שנקבעים שם. האוצר הציג במצגת שהוא נתן בישיבה הקודמת שכל שנה מקוצצים התמלוגים. כל שנה מופחתים הכספים האמורים לעבור לחוק הקולנוע. זו הסיבה שהוועדה, ובצדק, אמרה שצריך לקבוע סף מינימום. סף המינימום הזה נוסח גם במכתבו של יושב-ראש הוועדה וגם בעל פה על-ידי כל חבר בוועדה. לכן להשאיר את ההצעה של האוצר לפיה הוא ימשוך את הצעתו - או שהאוצר לא יסתייג במידה שהוועדה תתנגד - זה למעשה לא לעשות כלום. הם יגידו שבוועדת החינוך הם הפסידו את המאבק הזה, אבל בוועדת הכלכלה יהיה להם הרבה יותר פשוט, כי שם יש את כל הזכיינים, שם יש את כל הגופים המשדרים שהם בעד הורדת התמלוגים.

לכן בהצעה של פורום היוצרים, שהועברה לכול חברי הכנסת, קבענו סעיף - שאני מבין שברמת העיקרון שלו הוא אומץ על-ידי חברי הוועדה. הסעיף קובע סכום תמלוגים לפי ההכנסות של הגופים המשדרים וכן רף מינימום, כדי שזה לא יהיה נתון לשינויים חדשות לבקרים בוועדת הכלכלה.

אנחנו מבקשים לקבוע גם רף מינימום וגם לקבוע אחוז מההכנסות של הגופים המשדרים לפי החוקים השונים, שזה חוק הרשות השנייה וחוק התקשורת-בזק. כך לא נהיה נתונים ללחצים וסחיטות יום-יומיות מצד האוצר.

התרשמתי מהסער שבה הסתיימה הישיבה הקודמת. הרחתי ריח של אבק שריפה מכיוון האוצר.

אני שואל אתכם, חברי הכנסת, כי אתם מכירים את המנגנון כאן - בעצם היו לנו על כפות המאזניים שני דברים: חוק שמבטיח לנו סטרוקטורה יציבה וכסף. אם האוצר מחליט למשוך את הצעתו - ועדיין, למרות שנציג האוצר חזר על זה פעמיים, גם אני, למרות שלא נבחנתי במבחן האי.קיו. של ערוץ 2, לא הצלחתי להבין בדיוק מה הוא אומר - האם זה אומר שהוא גם עשוי או עלול למשוך כליל את הצעת השינוי שלו? מה שיקרה למעשה הוא שאנחנו ניוותר עם החוק, בלי ההסכם ועם תמלוגים שיורדים במדרון מאוד תלול. למעשה שנת 2004 תהיה שנת קריסה.


בכל הפעמים שזומנו לוועדת הכלכלה בנושא התמלוגים, בעצם היתה לנו מנטרה אחת: תעשו מה שאתם רוצים, רק אנא מכם, תבטיחו איזשהו סכום רצפה נורמלי, מינימלי, לקולנוע. אני חושב ש-61 מיליון שקלים הוא סכום רצפה. כשחושבים על זה במושגים של חוץ-לארץ - 61 מיליון שקלים הם כ-12 מיליון דולר - נדמה לי שזה שני סרטים לא budget , גם באירופה וגם בארצות הברית. כלומר, זה סכום באמת מגוחך שמפרנס פה תעשייה ענקית.

אני מבין שהאוצר רוצה או אולי קיבל הוראה להביא את קרקפתו של חוק הקולנוע הביתה. לנו חשוב הסכום המינימלי שמתחתיו התעשייה הזאת מתמוטטת. אנא מכם, אתם שמבינים בצנרת הזאת, איך אנחנו מונעים שיווצר פה מאבק של תיישים מול קרניים דוקרות, כאשר בסופו של דבר אנחנו נישאר אולי עם חוק, אבל בלי תקציב, או שמא נישאר עם תקציב, אבל בלי החוק, שגם זה מצב לא טוב. איך אנחנו מוצאים פה את הדרך?

בישיבה הקודמת היושב-ראש ביקש נתונים מהאוצר והיינו שמחים לקבל אותם.

מר פרננדס, בישיבה הקודמת ביקשנו שתעביר נתונים על חובות העבר. גם שלחתי על כך מכתב לשר האוצר ב-7 בדצמבר ותזכורת ב-17 בדצמבר, אבל עד עכשיו לא קיבלנו את הנתונים האלה. אני מבין שלא הגעת עם הנתונים. הנתונים האלה יקלו עלינו בחודש ינואר לבוא ולהתחשבן עם האוצר, כאשר נדמה לי שלא לחינם האוצר היה מעוניין שבאותו הסכם תהיה מחיקה של חובות עבר, בלי שאף אחד ידע מה הם.

לשאלתו של מר חטב - בעצם האוצר מבין שסעיף 11(ב) לא ישונה, כי גם אם היום אנחנו לא נקבל שום החלטה, המשמעות היא שהוועדה לא סיימה את הדיון וחוק ההסדרים יונח תוך יום או יומיים בלי הסעיף הזה. המשמעות היא שסעיף 11(ב) נשאר בתוקפו. זאת על-פי חוות הדעת של היועצת המשפטית של הכנסת. אני מעדיף להגיע לזה בצורה מסודרת, כלומר שתהיה החלטה של הוועדה שאומרת שאנחנו מתנגדים לסעיף 105 בחוק ההסדרים. אפשר גם להגיע לידי אותה תוצאה על-ידי כך שלא נקבל שום החלטה.

ואז הם עלולים לטעון מול משרד החינוך שההסכם בטל, כי אחד התנאים לקיומו של ההסכם, זה קבלת החוק.

הסיכון הזה קיים. לעומת זאת יש סיכון כפול שאם אנחנו נקבל החלטה רחבה יותר, כפי שהציע עורך-דין ולנר וכפי שהוצע בישיבה הקודמת על-ידי חברי הכנסת, האוצר יגיש אז הסתייגות למליאה. ואז במליאה, ביחד עם סדרת ההצבעות, כל העניין ייפול ותמצא את עצמך עם חוק שאין בו את סעיף 11(ב). אז זה יהיה "תפסת מרובה לא תפסת".

במליאה העניין לא נופל כאילו אצבע אלוקים מפילה אותו.

אני מבין למה אתה מתכוון. אתה רוצה שאני וכל חברי הקואליציה נצביע בסעיף הזה נגד עמדת הקואליציה.

אני לא רוצה כלום, אני רק אומר שבמליאה שום דבר לא נופל בהינף אצבע אלוקים, אלא מצביעים שם בני אדם.

אני לא יודע להשיב על השאלה ששאל יורם חטב, אני רק יודע שבדרך א' או בדרך ב' האוצר לא רוצה לתת לכם כסף. הוא יעשה הכול כדי לא להעביר לכם כסף בשנה הבאה. אתם יודעים שגם כשמעבירים אז לכאורה לא מעבירים, כי מוציאים את הנשמה, ואם בכלל אז נותנים את זה ברגע האחרון ואתה לא יכול לעשות עם זה הרבה. בגלל זה אנחנו גם לא מקבלים את הדוח על החובות.

אני, על-פי המזג שלי, הייתי מנהל את כל העניין אחרת. אם יש דרישה של ועדה לקבל נתונים והנתונים לא מתקבלים, אני חושב שהוועדה לא נטולת אמצעים כדי לומר לאוצר ולהבהיר לו, גם בדרך של חקיקה, מה היא חושבת על ההתנהלות הזאת.

אין לנו מושג לגבי סכום - לא לפי עמדת האוצר, לא של 61 ולא של 81. מחר יכול לעבור בחוק איזשהו סכום, שאין לי שום מושג איך חישבו אותו, כפי שעד הרגע הזה אני גם לא מבין איך היה החישוב של 2003. אין לנו נתונים והאוצר מסרב לתת אותם ולכן מה שיקרה הוא שנגיע לחקיקה והאוצר יכניס סכום כלשהו, לא משנה כרגע אם הוא צמוד ולמה, וזה יהיה הסכום בתקציב. האוצר עושה את זה באופן שרירותי.

בתקציב אין סכום. היום סעיף 11(ב) לחוק הקולנוע, שיישאר בתוקפו, אומר שאתם תקבלו מחצית מהתמלוגים. השאלה היא מה סכום התמלוגים, איזה סכום יהיה בעתיד וגם מה הוא היה בעבר. לכול ההתחשבנות הזאת אנחנו נוכל להיכנס כאן בחודש ינואר.

הכוונה היא שסעיף 11(ב) יישאר ויצטרכו להעביר 50% מ-, אבל הסכום הזה הוא סימן שאלה, שגם כבוד היושב-ראש לא יודע אותו. אם מחר יחליטו להעביר רק 48 מיליון, יגידו שרוצים 20 מיליון שקלים מה-61 שנתנו. כך לא נוכל לעולם להוכיח את זה מולם.

אנחנו נוכל. אני מבטיח לך שנוכל וזה לא עניין לוועדת הכלכלה, אלא עניין לוועדה הזאת. ועדת הכלכלה קובעת מה גובה התמלוגים.

איך נוכל? אם אתה לא מקבל נתונים, אז איך נוכל?

אנחנו נאלץ את האוצר לתת נתונים.

אז תאלץ אותם עכשיו.

עדיף עכשיו.

אני מסכימה לדבריו של חבר הכנסת שריד. אני חושבת שזה הדבר הבסיסי ואנחנו לא יכולים לחכות לחודש ינואר, אלא לעשות את זה עכשיו. איך אפשר לדון במשהו - מה גם שהיו דיונים קודמים - כאשר אף אחד לא יודע מה ה-X הנעלם. לוועדה יש סמכות והיא חייבת לדרוש מהאוצר את הנתונים האלה. אלה כספים שחייבים לנו. אני ממש מרגישה שזכינו בלוטו, יש סיכוי שאנחנו עומדים על סכום גדול.

אני מבטיח לך שאנחנו נמשיך ונדרוש את זה מהאוצר ואני גם מאמין שנקבל את זה.

זה שנמשיך ונדרוש זה בטוח.

האוצר, בתוך קדחת העבודה והלחץ בחודש דצמבר לא הגיע לזה. זה באמת לא ראוי ואנחנו בוודאי נביע על כך מחאה.

כלומר, האוצר מגדיר הגדרות, אבל הוא לא יודע מה הסכום היום.

אני מניח שזה נובע מתוך כך שהאוצר לא גבה את כל מה שמגיע לו. אולי זה מפליא, אבל כך קרה פה.

אדוני היושב-ראש, צריך את האצבע שלי או שזה עובר גם כך?

השאלה היא מה עובר. על זה אנחנו מדברים.

שלא מבטלים את חוק הקולנוע?

נכון, לא מבטלים את חוק הקולנוע. השאלה היא אם ללכת רחוק יותר ובכך להסתכן ב"תפסת מרובה לא תפסת" או לומר שאנחנו לא מאפשרים את ביטול סעיף 11(ב). נקודה. ובכל השאלה כמה כסף יקבל הקולנוע נדון בקרוב, אחרי שנגמור את הפרשה הזאת.

ואז זה תפסת, לא תפסת.

אני אסביר את זה באופן מעט שונה. היושב-ראש מאמין שבחודש ינואר הוא יצליח לפרוץ את התקציב.

לא אמרתי את זה.

במילים של עבודת הכנסת, זה מה שאמרת.

חבר הכנסת כבל - איש פשוט - ואני - איש פשוט - חושבים שגם היום זה מסובך, אבל בחודש ינואר זה חסר כל סיכוי. לכן אנחנו רוצים לתפוס מרובה ולומר שלא אם 11(ב) מבוטל או לא, זה מוסכם, אבל כסף אין מזה, כי לא יודעים מה התמלוגים, מה גם שלא יודעים מה היו התמלוגים בעבר, לא כל שכן מה יהיו התמלוגים בעתיד. על כן, על-פי גישתנו המפורסמת, ובגלל זה אנחנו אנשי שלמות הארץ מאז ומתמיד, אנחנו רוצים לתפוס מרובה ולומר גם על 11(ב) וגם להציב איזשהו רף מינימום של יפחת מ-. בדרך כלל במדינות מתוקנות לא יודעים מה יהיה בעתיד, אצלנו גם לא יודעים מה היה בעבר. אצלנו העבר יותר שנוי במחלוקת מאשר העתיד.

אני אומר למה בכל זאת יש היגיון ב-61 מיליון שקל, כי האוצר החליט שזה מה שהוא יכול להרשות לעצמו. לכן לא הייתי מציע, כדרכו של היושב-ראש לעשות פרובוקציה לאוצר, אלא האוצר, על-פי השיקול הממלכתי הכללי ועל-פי החשבון שלו, זה מה שהוא יכול להרשות לעצמו לתת לקולנוע בשנת התקציב הבאה. לכן, לו מישהו היה מציע כאן עכשיו 100 מיליון שקל, קל מאוד להצביע בעד זה, אבל זו התרסה כלפי האוצר. מכיוון שהאוצר, הוא ולא אחר, החליט ש-61 מיליון שקל זה הסכום הסביר שהמדינה יכולה להרשות לעצמה, לכן אני מציע להיצמד ל-61 מיליון שקל כרף מינימום.

לגבי נתוני העבר - כל אחד פה בחדר יכול לפנות ולקבל את נתוני העבר.

אנחנו פנינו בצורה הכי מסודרת שאפשר.

כל אחד יכול לפנות גם למשרד האוצר, גם לרשות השנייה וגם למועצת הכבלים והלוויין, שהם הגופים שבסופו של דבר מפקחים על הכנסות אותם גופים, ולקבל את הנתונים.

אני רוצה לציין שאני מעולם לא ראיתי את המכתבים שכבוד יושב-ראש הוועדה שלח לשר האוצר. אני מבטיח לך שמחודש ינואר, כשנתפנה מעבודת התקציב, אני אעביר את כל הנתונים שנמצאים ברשותי. בכל מקרה, הנתונים הוצגו בפני מועצת הקולנוע במהלך שנת 2003.


דבר נוסף, לגבי נושא של קביעת סכום תקציב בתוך חוק - באופן בסיסי אנחנו חושבים שזו טעות ממדרגה ראשונה. אני חושב שמסלפים את דברינו. משרד האוצר מעולם לא הציע לקבוע בחקיקה איזשהו סכום, גבוה יותר או פחות. מעולם לא עשינו זאת. הסכמים מינהליים, כמו שחבר הכנסת שריד - שבעבר גם היה שר וחתם על הסכמים מינהליים - זה סיפור אחד.

לא חתמתי מעולם על שום הסכם מינהלי מהסוג הזה.

אז מנכ"ל המשרד שכיהן תחתיך.

לא. לא היה בכלל מעמד כזה שבו מפלגות מחלקות שלל של 250 מיליון שקל. אני לא זוכר דבר כזה.

למיטב ידיעתי מועצת הקולנוע מעולם לא קיבלה נתונים מהאוצר.

יש להניח שלו היתה מקבלת לא היתה דורשת.

זה נדון בכל הפורומים אצלנו כדי ללכת לבג"ץ בעניין הזה ואף אחד לא קיבל נתונים.

אתה יכול להסתכל בפרוטוקול מישיבה שהיתה בקיץ האחרון במשרדו של מר אולניק, מנכ"ל משרד התקשורת. זו היתה ישיבה בהשתתפות צח גרניט, יועץ השרה, ובהשתתפות אלי זוהר, יושב-ראש מועצת הקולנוע. באותה ישיבה הוצגו כל הנתונים.

אפשר להצביע. אני מציע את הצעתי שכורכת את שני הדברים כאחד - גם סעיף 11(ב) וגם 61 מיליון שקל כרף מינימום.

אני מוצא לנכון עכשיו לא לקיים הצבעה. בשעה שתיים-עשרה יש לנו ישיבה בנושא אחר. לפיכך תואילו לחזור ונתכנס בשעה 11:45. נמשיך את הישיבה הזאת בשעה 11:45.

הבנתי את הרמז ואני חושב שאפשר לקצר את זה. אם אתה אומר שתגייס את הרוב הקואליציוני לעניין זה, אז לא צריך להחזיק אנשים במתח. אנחנו יכולים להיכנע ללא תנאי. אנחנו יודעים שאין לנו רוב.

(הפסקה)

לנו יש הודעה של האוצר שאומרת שהאוצר מקבל עליו שאנחנו לא נקבל את סעיף 105 לחוק ההסדרים, כלומר נשאיר בתוקפו את סעיף 11(ב) לחוק הקולנוע. האוצר התחייב שהוא לא יגיש על כך הסתייגות. לעומת זאת, יש פה חברים שרוצים שנרחיב מעבר לזה וגם נקבע שיהיה סכום מינימלי שיוקצה לקולנוע כל שנה. אמרתי שאני מאוד אשמח, ואני מתכוון בקרוב, בחודש ינואר, לקיים דיון, כדי להביא לכך שהקולנוע יקבל כמה שיותר כספים. היום עלינו להיות מעשיים מחשש שניקלע ל"תפסת מרובה לא תפסת".

חבר הכנסת שריד, בתור ותיק חברי הכנסת כאן, אם הממשלה ביקשה בקשה ואנחנו לא מסכימים לה והיא חוזרת בה מבקשתה, אנחנו יכולים לבקש מוועדת החינוך של הכנסת לקבוע מה גובה התמלוגים? זה דבר שוועדת הכלכלה צריכה לקבוע בחוק התקשורת. נדמה לי שאנחנו חורגים מהסמכות של הוועדה.

לטעמי האישי צריך להמשיך את המאבק במקום הנכון, שהוא ועדת הכלכלה. דרך אגב, בזמנו היו לי כמה הצעות, שאם היו שומעים אותן אז, אולי היום המצב היה אחר. בסך הכול, נדמה לי שזה לא מתפקיד הוועדה. הוועדה יצאה וכל תאוותה בידה וזה חזרתה של הממשלה בה מדרכה לבטל את הסעיף העיקרי בחוק הקולנוע.

כבוד היושב-ראש, קודם כל צדקת בקביעה שאני הוותיק בחברים כאן. הבעיה רק שחרף ניסיוני העשיר מעולם לא היה לי ניסיון עם ממשלה כזאת ולכן אני כאילו חדש. כלומר, עם ממשלה כזאת לא היה לי ניסיון. אני מתכוון לזה שהסכמים זה לא הסכמים, וחתימה זה לא חתימה וחוזה זה לא חוזה. לכן אף פעם לא התנסיתי בממשלה כזאת. אני יודע שבזמנים אחרים היה קשה להגיע להסכם, אבל כשהיית מגיע להסכם, ההסכם היה מכובד.

אם היושב-ראש מעלה נימוק פרוצדורלי - וזה נימוק פרוצדורלי - אני חושב שמתפקידה של ועדת החינוך לתת מושג ברור לאוצר למה אנחנו מתכוונים, כי אנחנו יודעים שאנחנו יכולים לבטל את 11(ב) והקולנוע לא יקבל אפילו אגורה אחת או יקבל קומץ שאיננו משביע, לא ארי, אלא חתול.

אבל לא מבטלים את הסעיף.

נכון, אבל אנחנו לא יודעים מה התמלוגים לגבי העבר, לא כל שכן לגבי העתיד. לכן, כאשר אתה קובע אחוז מתמלוגים שאתה לא יודע וברור לגמרי שהתמלוגים ילכו ויפתחו וכתוצאה מזה גם עלה הסכום של 61 מיליון שקל, אנחנו רוצים לתת לאוצר מושג ברור שאנחנו מתכוונים לסכום כזה. זו גם הצעתי.

הנושא להצבעה הוא פשוט מאוד - התנגדות לסעיף 105 לחוק ההסדרים. המשמעות של זה היא שסעיף 11(ב) לחוק הקולנוע יישאר על כנו.

אני גם מבקש להצביע על ההצעה שלי.

מי בעד ההצעה שהצעתי?

הצבעה
בעד ההצעה - 7
נגד - 3

עכשיו אני מציע להצביע על ההצעה שלך ולהוסיף שהסכום לא יפחת מ-61 מיליון שקל. כדי להקל אני מציע לומר שזו הוראת שעה לשנה הזאת.

חבר הכנסת שריד, אתה צריך להגיש הסתייגות ואז יצביעו על ההסתייגות.

בסדר, אני מגיש הסתייגות.

אם ההסתייגות תתקבל זו תהיה הצעת הוועדה ואם היא לא תתקבל - חבר הכנסת שריד יוכל להגיש אותה כהסתייגות שתעבור שלוש קריאות.

אם ההסתייגות הזאת לא תתקבל אני אגיש את זה כהסתייגות לחוק.

האוצר באופן מסורתי נגד סעיף 11 והם משחקים איתו לאורך כל השנים. חייבים לקבוע כלל שבשנת 2004 יתוקן הסעיף בהתאם, מכיוון שהתמלוגים נעלמו וצריך לתקן את זה בדרך אחרת. אני חושב שחייבים להכניס את זה כאן ולהוסיף את ההסתייגות של חבר הכנסת שריד.

כבר הבטחתי שבינואר תתקיים כאן ישיבה בנושא הזה.

מי בעד הסתייגותו של חבר הכנסת שריד?

הצבעה
בעד - 3
נגד - הרוב

ההסתייגות לא התקבלה.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

- - - - - -

הישיבה ננעלה בשעה 12:00