ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 23/12/2003

חינוך יהודי בארצות חבר העמים (לשעבר) ובקרב יוצאי חבר העמים בגרמניה

פרוטוקול

 
פרוטוקולים/ועדת חינוך/7836




14
ועדת העליה,הקליטה והתפוצות וועדת החינוך והתרבות - 23.12.2003


פרוטוקולים/ועדת חינוך/7836
ירושלים, י"ח בשבט, תשס"ד
10 בפברואר, 2004


הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 121
מישיבה משותפת של ועדת עליה, הקליטה והתפוצות
וועדת החינוך והתרבות
שהתקיימה ביום ג', כח' כסלו תשס"ד, 23.12.03, בשעה 09:00


ס ד ר ה י ו ם

קהילת היהודים ממדינות חבר העמים שנשרה לגרמניה
נכחו
חברי הוועדה: יו"ר ועדת החינוך והתרבות אילן שלגי
יו"ר ועדת העליה, הקליטה והתפוצות קולט אביטל
יגאל יאסינוב
אמנון כהן
מיכאל מלכיאור
מרינה סולודקין
מוזמנים
סוניה מיכאלי, מדענית ראשית, המשרד לקליטת עליה
עמוס חרמון, יו"ר המחלקה לחינוך יהודי ציוני, הסוכנות היהודית
ניסן אמדור, מחלקת תפוצות, משרד החוץ
יוחנן בן יעקב, מנהל חפציבה
מלה תבורי, לשכת הקשר "נתיב"
ד"ר ראובן ממו, מפקח חינוכי על מוסדות החינוך של חב"ד בחבר המדינות
אלי זרחין, אגודה ישראלית למען ילדים עולים
צבי גלאון, מנהל אגף חינוך והשמה, מינהלת נעל"ה
שלומית גרוסמן, ממונה על חינוך ומעמד הילד בנציבות הדורות הבאים
גלינה שריימן, אשת חינוך יהודי, מרכז לפיד
מנהלת הוועדה
יהודית גדלי
דנה גורדון
נרשם על -ידי
חבר המתרגמים בע"מ


קהילת היהודים ממדינות חבר העמים שנשרה לגרמניה
היו"ר אילן שלגי
בוקר טוב לכולם. אנחנו בישיבה משותפת לועדות
החינוך והתרבות והעליה הקליטה והתפוצות בנושא חשוב מאין כמוהו, הקשר עם היהודים במדינות חבר העמים וחיזוק החינוך היהודי ציוני שם וקהילת היהודים במדינות חבר העמים שנשרה לגרמניה. נושא של נשירה או מעבר ישיר של יהודים לגרמניה הוא נושא שבעבר דיברו בו הרבה, אבל הוא קורה גם היום ואולי אפילו בממדים מדאיגים.
היו"ר קולט אביטל
בוקר טוב. הישיבה הזאת היא ישיבה שניה באותו
נושא, שעה שאנחנו כבר קיימנו ב -30.7 דיון ראשון על מה ניתן לעשות בצורה מעשית, ממוקדת מול תופעת הנשירה של יהודים מברית המועצות לשעבר, חבר העמים, לגרמניה. מדובר בתופעה די נרחבת, אנחנו אומדים את קהילת יהודי גרמניה כולם ממוצא רוסי בין 70 למאה אלף, קשה למנוע את נשירתם ישר לשם, אבל אנחנו בעקבות דיון ראשוני מול הסוכנות הגענו למסקנה שניתן להגביר את הזיקה שלהם אלינו ואולי אפילו ניתן לחשוב על העלאתם ארצה בכלי אחד בלבד וזה החינוך. בדיון הקודם היו לנו מספר רעיונות, החל מפיתוח החינוך היהודי הציוני בגרמניה, הבאתם של בני נוער בעיקר למסגרות לימודים קצרות וארוכות טווח בארץ, תוכנית בדיקה של החלת תוכנית נעל"ה גם על גרמניה, עלה אפילו רעיון להכין קורס של שנה אחת באחת האוניברסיטאות, אנחנו דיברנו על האוניברסיטה העברית, כדי ליצור את הזיקה ואת הקשר הזה.

כל מי שדיבר אז חשב שניתן לשתף בתוכניות האלה גם את הנוער היהודי ממוצא רוסי שגר היום בארה"ב וגם שם מדובר בקבוצה מאוד גדולה ובסך הכל לקבוצות האלה יש לנו היום גם גישה וגם יחס הרבה יותר צמוד, ההנהגה שלהם ביקרה אצלנו בכנסת, קיימנו איתם ישיבות ולכן מטרת הפגישה הזאת היא לעשות מעקב ולראות מה התקדם בתחומים האלה ואיך אנחנו מתקדמים, אם יש לנו החלטות, אם יש לנו לוח זמנים של הסוכנות היהודית, של משרד החינוך ושל המשרד לקליטת עליה.
עמוס חרמון
אכן נערך כאן דיון מאוד ממצה ומאוד מקצועי ב -
30.7 בכל מה שקשור להגירת יהודי ברית המועצות לשעבר לגרמניה, אנחנו מאוד מודאגים מהתופעה. בשנת 2003 ההערכות שלנו שלגרמניה יהגרו בסדר גודל של 19 אלף מהגרים יהודים לעומת סדר גודל של 12 אלף לארץ. הדברים האלה יש להם השלכות מאוד קשות מבחינתנו, אנחנו מודעים לבעיית סל הקליטה שיש היום מטעם הממשלה הפדרלית בגרמניה, אנחנו מודעים לרצון של הממשלה הגרמנית להחזיר לגרמניה מיכסה מסויימת של יהודים שתחדש את פעילות הקהילה היהודית בגרמניה טרום מלחמת העולם השניה.
היו"ר קולט אביטל
הם רוצים לשקם קהילה יהודית כאילו מלחמת
העולם השניה לא היתה. וגם המקומות לפי אותם המספרים שהיו קיימים בערים ובכפרים מסויימים, יש תוכנית לגמרי ברורה ואפילו לא נסתרת.
היו"ר אילן שלגי
ומה סל הקליטה או ההטבות שהם מציעים
להם?
עמוס חרמון
מבחינתנו, אם אנחנו עושים איזה שהיא השוואה,
וההשוואה היא קשה כי לא תמיד אותם פרמטרים הם זהים, באופן כללי לאחר שאנחנו מנסים לגבש את הפרמטרים אנחנו רואים שתוך חמש שנים סל הקליטה הגרמני לעומת סל הקליטה שאנחנו מציעים כאן בארץ הוא פי ארבעה יותר גדול ובמהלך של עשר שנים הוא יכול להגיע לסדר גודל של פי שבעה. אם אנחנו מנסים לשקלל את כלל הנתונים שהממשלה הפדראלית והממשלה המקומית, גרמניה מחולקת למחוזות, הם בסדרי גודל כאלה לעומת סל הקליטה שלנו.

אני חושב שעצם התופעה של הגירת יהודים לגרמניה מעוררת כל מיני דברים כאלה ואחרים ואנחנו החלטנו בסוכנות היהודית להקים כוח משימה מיוחד. במנותק מכל העבודה השגרתית של מחלקות הסוכנות שבראשה עומד גזבר הסוכנות וחברים בו חברי הנהלה מטעם המחלקות הרלוונטיות עליה חינוך וכל מה שקשור לקשר בין הקהילות לבין מדינת ישראל.

בעקבות הישיבה שנערכה כאן בכנסת והקמת צוות המשימה, אנחנו החלטנו על מספר תחומים על מנת לנסות ולקדם את כל הפעילות שלנו. ראשית, אנחנו מתכוונים לתגבר את מערך השליחים, גם שליחי העליה ובעיקר שליחי תנועות הנוער והפעילות הבלתי פורמאלית בגרמניה באותם 60 קהילות, החל מהקהילות הקטנות ביותר עד לקהילות הגדולות ביותר, נמצאים כבר היום כ -20 מדריכים צעירים שעובדים בעיקר עם בני הנוער המהגר מחבר המדינות, רובם ככולם דוברי רוסית שוטפת והם מנסים לארגן אותם באיזה שהיא פעילות מאורגנת לטובת אירועים חברתיים ציוניים כאלה ואחרים. אנחנו נתגבר, יש לנו שליחת עליה אחת כרגע ואנחנו מתכוונים לתגבר אותה עם כוח נייד.
היו"ר קולט אביטל
השליחים האלה כולם דוברי רוסית?
עמוס חרמון
רובם ככולם דוברי רוסית, אני חושב שמתוך ה -20
כ -15 דוברי רוסית וכאשר יש זוג שליחים תמיד אחד דובר רוסית. אנחנו עושים את כל הפעילות השגרתית כמו כל פעילות במדינות המערב.
היו"ר קולט אביטל
איך הם מתקבלים?
עמוס חרמון
באותן קהילות שיש שם קהילה גרמנית ותיקה, לא
מהגרים מרוסיה, ומכירים את הפעילות השוטפת שלנו, הם מתקבלים בצורה מאוד טובה. בחלק מהמקומות שישנם רק מהגרים מחבר המדינות שהגיעו לגרמניה, לא תמיד נוח להם לאחר שהם היגרו ונמצאים תקופה בגרמניה, לראות שליחים ישראלים שפונים אליהם, מדברים איתם ומכוונים או מנסים לכוון אותם שהיעד הבא של מדינת ישראל והסוכנות היהודית אמור להיות עליה למדינת ישראל.
היו"ר אילן שלגי
האם אין סכנה שיהיה תהליך הפוך, שיהודים
שעלו לכאן ומכאן יעברו לגרמניה, או שאת אלה הגרמנים לא יקבלו?
עמוס חרמון
יש סידרה שלמה של הטבות שניתנות לפליטים.
היו"ר אילן שלגי
האם פליט הוא גם מי שעלה לישראל? זאת
השאלה.
עמוס חרמון
אני מניח שהם לא יקבלו בדיוק את אותם תנאים,
אבל המגמה קיימת.
היו"ר אילן שלגי
המסקנה היא שאנחנו צריכים להשקיע הרבה
יותר בחינוך בעיקר של עולי ברית המועצות.
היו"ר קולט אביטל
בוודאי שזה נכון, אבל אני רוצה לתת לכם השלמת
מידע. אתמול ישבנו עם השגריר הגרמני והוא סיפר שיש מאה אלף מחזיקי דרכון גרמני בארץ, חלקם חדשים. זאת אומרת שיש גם לגבי גרמניה תופעה כפי שקיימת לגבי מדינות כמו פולין ואחרות, שעומדים בתור לקבל את הדרכון.
היו"ר אילן שלגי
אבל לא מדובר בעולים מברית המועצות בדרך כלל אלא בילידי הארץ.
עמוס חרמון
יש ירידה ואני חושב שזה לא סוד שגם ישראלים
בעקבות כל הנושא של השוק האירופאי והאיחוד של אירופה, כל מיני יוצאי פולין לטביה ריגה ואסטוניה מבקשים היום דרכונים, אם זה לא מועיל זה בוודאי לא מזיק. זו לא תופעה שאפשר לשייך אותה אך ורק לעולי ברית המועצות לשעבר, גם ישראלים מנסים לעשות הרבה מאוד פעילות על מנת לקבל דרכון אירופאי כזה או אחר מכל מיני סיבות.
היו"ר קולט אביטל
אם אנחנו נתקלים פה בבעיות שסל הקליטה שלנו
רק הולך ופוחת, אנשים לא מוצאים עבודה ודיור, גם הזכויות שהיו לעומת גרמניה הולכות ומצטמצמות, למה לא ללכת לאן ששקט ונותנים לך הכל כולל דיור וגם אם אתה לא עובד אתה מקבל פנסיה עד סוף ימי חייך, והמגמה הזאת מתחילה להסתמן גם פה.
עמוס חרמון
אני בהחלט מסכים שאנחנו נצטרך לעשות בכל
נושא, רק אתמול הוזכרה התופעה של חזרת יהודים שעלו מארגנטינה שמדברים בדיוק על אותם דברים.

הנושא הנוסף שעלה בישיבה זה הפעלת פרוייקט סלע חלום ונעל"ה לאותם בני נוער צעירים שהיגרו מברית המועצות לגרמניה. לצערנו הרב אנחנו עדיין במספרים בודדים, מצליחים לשכנע חלק מההורים לשלוח את הילדים ארצה. המגבלה הקשה שיש לנו כרגע שהנושא הזה דורש שינוי סטטוס, להביא ילדים במסגרת נעל"ה סלע וחלום זה דורש שינוי סטטוס לויזה של עולה וזו ממשיכה להיות המגמה שכרגע מגבילה אותנו.
היו"ר קולט אביטל
יש היום נכונות, למרות הקשיים שאתה מדבר
עליהם, לשלוח את הילדים למסגרות והבעיה שאתה מאתר אותה היא פה בארץ עם משרד הפנים?
עמוס חרמון
לא, הבעיה היא בקרב ההורים של ילדי המהגרים
בגרמניה. ההורים היגרו לגרמניה, על מנת לשלוח את הילדים, הילדים בעצמם שצריכים להגיע ארצה הם צריכים לשנות סטטוס, הם צריכים לקבל תעודת עולה על מנת להצטרף לאחת מהתוכניות האלה וההורים לא מעוניינים.
היו"ר קולט אביטל
אם אנחנו היינו מתגמשים ולא דורשים מהילדים
האלה תעודת עולה אלא בסטטוס אחר כלשהו של תייר, זה היה עוזר?
עמוס חרמון
לתוכניות האלה לא, אבל התוכנית שאת מציעה
כרגע זו בדיוק התוכנית שאנחנו מציעים לעבוד עליה. להביא את הילדים במסגרת תוכניות שלא דורשות שינוי סטטוס. ה - one year program למשל באוניברסיטאות, כל התוכניות האחרות שהם תוכניות לשנה שלא דורשות שינוי סטטוס, אלא להגיע ארצה במסגרת נוער שמגיע על ויזה של תייר, לא של עולה חדש.
היו"ר קולט אביטל
ההחלטה באיזה ויזה האנשים האלה מגיעים
לארץ היא החלטה שלנו, לא של ממשלת גרמניה, אז גם במסגרת תוכנית נעל"ה אם נקרא לה בשם אחר, ניתן להם את אותה התוכנית מבלי לתת להם אשרה של עולה.
עמוס חרמון
אלה בדיוק התוכניות שאנחנו כרגע עובדים
עליהם, להביא אותם לתוכניות שלא דורשות מבחינת ההורים שינוי סטטוס. אם זה לתגלית, אם זה נושא של נעל"ה שהם לומדים פה שלוש שנים במסגרת ויזה תיירותית וכל תוכנית אחרת עם האוניברסיטאות הגדולות. יש לנו בעיה לגבי האוניברסיטאות, אין עדיין הסכמי קרדיטציה בין האוניברסיטאות בארץ לבין האוניברסיטאות בגרמניה שחלק מהסטודנטים המהגרים התחילו ללמוד בהם. אנחנו פנינו למועצה להשכלה גבוהה ולראשי האוניברסיטאות שבמקביל למאמצים שלנו לשכנע את ההורים לשלוח את הילדים ל - one year programאו לתוכניות אחרות.
היו"ר קולט אביטל
זה לא היה צריך להיות תפקידו של משרד החינוך?
עמוס חרמון
בוודאי. משרד החינוך משתף איתנו פעולה, לקבל
קרדיטציה בין אוניברסיטאות זה תהליך ארוך טווח. יש לנו צוות היגוי עם משרד החינוך ואנחנו פועלים במשותף על מנת ליצור את הקשר בין האוניברסיטאות בארץ לאוניברסיטאות בגרמניה. אנחנו אחד מהכוחות הדוחפים על מנת שתיווצר קרדיטציה, בסיכומו של דבר הגוף הפורמאלי זה המועצה להשכלה גבוהה, ראשי האוניברסיטאות ומשרד החינוך שיצטרכו לבצע. אנחנו לא יכולים לחתום על הסכמים בין אוניברסיטאות, זה לא תפקידנו.

נושא נוסף זה הפעילות של האוניברסיטה הפתוחה. אנחנו פועלים היום בחבר המדינות בקרב כ -7,000 סטודנטים במסגרת האוניברסיטה הפתוחה. הנושא הזה תפס תאוצה, הסוכנות היהודית יחד עם ראשי האוניברסיטה הפתוחה מפתחים למעלה מ -16 קורסים שהולכים ותופסים בקרב הדור הצעיר בשכבה האינטלקטואלית בברית המועצות לשעבר, אנחנו התחלנו במסגרת השליחים הקיימים בהפצת חומרים למהגרי ברית המועצות לשעבר שהיגרו לגרמניה להפיץ גם את הסילבוס של האוניברסיטה הפתוחה, שזה עוד אמצעי לחזק את הזהות היהודית. הצבנו לנו יעד לשנת 2004 להגיע לכאלף סטודנטים מהגרים מברית המועצות שנמצאים בגרמניה בקורסים השונים.

בינואר הקרוב יגיעו כ -150 מילדי המהגרים שהיגרו מברית המועצות לגרמניה במסגרת תגלית, כאשר הסוכנות היהודית במקרה הזה מממנת את השליש הקהילתי. הממשלה צמצמה את השתתפותה בתגלית בסדר גודל קריטי, מסדר גודל של 8 -9 מליון דולר לסדר גודל של 400 אלף דולר בשנת 2004, אנחנו יושבים עכשיו עם ראשי תגלית והפילנטרופים הראשיים איך אפשר יהיה לכסות את הפער הזה, שאני לא מניח שנמצא אותו. תגלית תיפגע קשה מאוד ב -2004 ויש חשש מאוד גדול להמשך התוכנית. אני מקווה שלאוכלוסיה הזאת נמצא כסף על מנת שבקיץ הקרוב נגיע לסדר גודל של 500 סטודנטים שיגיעו במסגרת תגלית גם מגרמניה. תגלית זה ביקור למי שלא היה עדיין בארץ וחלק הארי של המהגרים מברית המועצות שהגיעו לגרמניה לא היה בארץ. לאחר שהם חוזרים לברית המועצות הם אלה שמשתלבים ומפעילים את מועדוני הסטודנטים.

אלה התגובות שלנו לישיבה שנעשתה פה בנושא גרמניה, אנחנו החלטנו לתקצב גם את הפעילות שלנו בגרמניה בסדר גודל שמתקרב למליון דולר בעקבות הקמת אותו כוח משימה לטיפול במהגרי ברית המועצות לגרמניה.
מיכאל מלכיאור
עסקתי הרבה מאוד גם בנושא של מהגרים
היהודים שנמצאים בצפון אמריקה ובגרמניה, היום נושא העליה, לא הוא החזית. בזמן שאנשים בורחים מישראל החזית היא איכשהו לשמור על קשר כדי שהם ישארו יהודים. זה נכון שמהגרי ברית המועצות לגרמניה מקבלים סל קליטה יותר גדול שם, מצד שני כמעט כולם מובטלים שם. יחד עם זה חצי מהם לא מחוברים לשום דבר והחצי השני מחוברים לקהילות היהודיות אבל מכל מיני סיבות. יש דור שלם, כמעט אותו מספר שהגיע לארץ הגיע לגרמניה, אנחנו המאסף לגבי כל קשר עם מליון יהודים, וצריך מדיניות הרבה יותר כוללנית כאחריות של מדינת ישראל כמדינת היהודים. יכול להיות שבעקבות זה יהיה מי שיעלה לארץ אבל זה לא צריך להיות האינטרס הראשון שלנו כי לא שם החזית היום. אנחנו עומדים בפני איבוד מליון יהודים לגמרי.
היו"ר קולט אביטל
אני מבינה את ההשקפה הכוללת אבל נקודת
המוצא של שתי הועדות האלה שהתכנסו היום היא לא חיזוקן של קהילות יהודיות בחו"ל והישרדותן כקהילות יהודיות, השאלה שלנו היא מדוע האנשים האלה לא מגיעים לארץ ובאיזה מידה כן ניתן לדבר על איזה שהוא קשר יותר משמעותי שנבנה אותו באופן הדרגתי כדי שלפחות חלקם יצרו את הקשר עם מדינת ישראל.
מיכאל מלכיאור
הטיעון הבסיסי שלי בהכירי את הקהילות שם
שאפשר נקודתית פה ושם לעשות משהו ולהביא 20 יהודים, אבל היום הקו המשמעותי כדי שבעתיד באיזה שהוא שלב יהיה פוטנציאל לעליה, קודם כל הקו העיקרי גם למי שמתעניין קודם בעליה ולא בחיזוק קהילות יהודיות או בזהות יהודית, צריך לדאוג שיהיה קשר כי אחרת אנחנו מאבדים אותם.
היו"ר אילן שלגי
אני רוצה להסכים עם הרב מלכיאור ולומר
שבנוסף לפעולותינו להבאת כמה שיותר יהודים אלינו כעת אנחנו גם צריכים לחשוב על זה שיהודים יראו בנו את המרכז שלהם ויגיעו הנה אולי גם בעוד שנים או הילדים שלהם יגיעו לכאן, אבל אם אנחנו לא נחזק את החינוך יהודי ציוני בברית המועצות אז אין שום סיכוי שבעתיד תהליך העליה יתחזק או ימשך.

השאלה הנשאלת היא האם החינוך היהודי בברית המועצות מתבצע בעיקר ע"י גורמים חרדיים חב"ד או גורמים אורתודוכסיים, או גם גורמים יהודיים אחרים והאם את החינוך הציוני מביאים להם השליחים מישראל או יהודים אמריקאיים מהתנועות הציוניות.
יגאל יאסינוב
צריך להבין שאחת הסיבות לאי הגעת מהגרי ברית
המועצות לגרמניה לכאן זה לא רק כסף אלא יחס. משפחה מעורבת עם כל מה שקורה בישראל, עם כפייה חרדית, לא תביא אותם לפה גם אחרי מאה שנים. אנשים מהגרים מגרמניה לא רק בגלל ששם הם מקבלים דירה ופה לא, הם רוצים שלילדים תהיה זכות להתחתן מתי שהם רוצים, איך שהם רוצים ועם מי שהם רוצים. הדור שנולד בגרמניה לא יגיע לכאן כי הם גרמנים לכל דבר. ההתמקדות צריכה להיות בבני הנוער הצעירים, שלהם עוד נשארה זיקה לישראל.
יוחנן בן יעקב
אני ממונה על החינוך היהודי בברית המועצות. ב -
1992 התחילה הכרה והקמת בתי ספר במסגרת משרד החינוך של מדינת ישראל. נכון להיום אנחנו מפעילים שם 43 בתי ספר יהודיים ומכללה אחת להכשרת מורות. במסגרת בתי הספר האלה יש 84 מורים שליחים של מדינת ישראל. התוכנית שנקראת חפציבה, חינוך פורמאלי ציוני יהודי בברית המועצות, התחילה בשיתוף של משרד החינוך עם נתיב. החלק הישראלי בתוכנית הלימודים הוא תוכנית של משרד החינוך, עברית, הסטוריה, מסורת וכל מה שקשור לתרבות היהודית. כל המורים השליחים מטעמנו הם מורים ישראלים בעלי תעודה הסמכה ונסיון, מחציתם יוצאי ברית המועצות שנקלטו בארץ בשנות ה -70 או ראשית שנות ה -90 והם מלמדים בעיקר בעברית ונעזרים בשפה הרוסית ומחציתם ישראלים ילידי הארץ.

15 מבתי הספר הוקמו ע"י רשת אור אבנר של חב"ד והצטרפו לתוכנית משרד החינוך, 15 בתי ספר הוקמו ע"י ארגונים יהודיים נוספים מרחבי העולם שהצטרפו לתוכנית, 14 בתי ספר נוספים הוקמו ע"י קהילות מקומיות או ביוזמה ישירה של נתיב יחד עם הקהילה המקומית או הרשות המקומית שמוגדרים כממלכתיים. 60% מהמורים באים מהגורמים החרדיים, הדתיים לאומיים וכו', יתר 40% באים מכלל החברה הישראלית.
היו"ר קולט אביטל
אני מנסה להבין את נושא הקמת בתי הספר, לא
את כל 43 בתי הספר אנחנו הקמנו.
יוחנן בן יעקב
מדינת ישראל הקימה 12 -13 בתי ספר ממלכתיים,
כל השאר הם בתי ספר שהוקמו שם ע"י ארגונים מארה"ב ושאר חלקי העולם או בכוחות מקומיים. יש שם בתי ספר נוספים שלא נכללים בתוכנית שלנו מכמה סיבות, יש בתי ספר שלא היו מעוניינים. התנאים של מדינת ישראל היו ברורים מאוד, קבלת לוח שנה יהודי ישראלי מלא עם יום העצמאות, יום הזיכרון, יום השואה, קבלת הסמלים של מדינת ישראל, הטכסים של מדינת ישראל, פיקוח פדגוגי חינוכי מלא של מדינת ישראל. התוכניות החינוכיות שהמורים השליחים שלנו מעבירים הן אותן תוכניות בכלל בתי הספר האלה, דתיים ולא דתיים.
היו"ר קולט אביטל
כמה ילדים לומדים במסגרות האלה ומה האחוז
שלהם מתוך הציבור היהודי?
יוחנן בן יעקב
לגבי כמה הם מהציבור היהודי, יש מחלוקת לגבי
השאלה כמה יהודים יש בברית המועצות ולפי איזה כללים אתה עובד שם. אנחנו עובדים עפ"י כלל מאוד ברור, זכאי העליה בתי הספר פתוחים בפניהם, בשום מקום לא עושים בדיקה קונסולרית כמו לקראת עליה אבל איזה שהיא הערכה. בחלק מבתי הספר יש לא מעט תלמידים שהם אינם זכאי עליה כי אתה חי במדינה שאתה חייב להתחשב בדרישות ובתנאים אם אתה רוצה להמשיך להפעיל את מערכת החינוך הזאת. מדובר על סדר גודל של 10,500 -11,000 תלמידים בבתי הספר היהודיים, שחלקם קטנים למרות המאמצים הגדולים שמדינת ישראל עושה יחד עם הסוכנות היהודית ובשיתוף פעולה עם גורמים כמו אור אבנר מחב"ד, לב לבייב ואחרים ובמקביל עם ארגונים יהודיים נוספים בעולם שמחזיקים יחד איתנו, הקרן הקנדית, מר רייכמן שתורם לחלק גדול מבתי הספר האלה תרומה מאוד משמעותית. יש 10,500 תלמידים בבתי הספר היהודיים, יש עוד 180 בתי ספר יום א' שפועלים שם עם היקף של בערך 10,000 תלמידים נוספים ואנחנו היום מגלגלים כמה תוכניות לנסות ולהיכנס לפעילות בבתי ספר אליטיסטים בברית המועצות שבהם ריכוז היהודים מאוד גבוה. אבל לא בהכרח מאפשרים לנו להיכנס לכולם, זה מותנה בתמרונים הפנימיים שם. בכל התוכנית הזאת יש כ -20 אלף. אין לי מושג כמה באמת זכאי עליה יש ברחבי ברית המועצות, יש הערכות מ -750 אלף ועד 7.5 מליון ואפשר למצוא את כל הסקלה באמצע.
אמנון כהן
מה שחשוב זה פיקוח משרד החינוך ותוכניות
לימוד אחידות בבתי הספר שעובדים תחת פיקוח משרד החינוך. חשוב לדאוג לכך שבתי ספר שלא נכנסו תחת מטריית משרד החינוך, שיכנסו, שתהיה תוכנית של משרד החינוך ומדינת ישראל. המטרה שבסופו של דבר הם יגיעו לארץ ישראל למרות כל הקשיים הקיימים בארץ.
היו"ר קולט אביטל
לגבי בתי הספר, מסגרת חפציבה איך היא
ממומנת?
יוחנן בן יעקב
עד שנת התקציב הקודמת מדינת ישראל השקיעה
בתוכנית הזאת 26 מליון שקל ועוד משכורות לכ -90 מורים שליחים. בהערכה מאוד גסה תוספת המשכורות למורים היא עוד כ -15 מליון, אבל זו הערכה גסה ואני אבדוק במדוייק.
מיכאל מלכיאור
ה -26 מליון זה חלק מהסכם עם כמה יהודים
אמריקאיים.
יוחנן בן יעקב
ה -26 מליון נתונים בשני סעיפי תקציב, כולם
מחולקים באופן שווה, או לפחות זאת המגמה ואנחנו עכשיו עם הסוכנות הגענו לחלוקה שווה עפ"י פרמטרים חד משמעיים, מספר תלמידים, מספר שעות הוראה שבית הספר נותן במקצועות העבריים, עפ"י פרמטרים מאוד ברורים.בנוסף ל -26 מליון שלנו, כשהתחלנו את התוכנית, מר לבייב השקיע עשרה מליון דולר על אותם בתי ספר שאנחנו נתנו את חלקנו. הקרן הקנדית משקיעה בחלק מבתי הספר האלה סכומים עצומים נוספים.

עד סוף שנת הלימודים הקודמת התקציב של משרד החינוך הועבר לנתיב ונתיב הפעילו אותו שם עפ"י פרמטרים ועפ"י נוהל שנקבע. מימון בתי הספר, מורים שליחים וכו'. שרת החינוך הגיעה לסיכום עם יו"ר הסוכנות היהודית שמראשית תשס"ד הסוכנות היהודית נטלה על עצמה 50% מתקציב ההפעלה שירד מ -26 ל -25 ואז אנחנו נותנים 12.5 והסוכנות היהודית 12.5, המורים השליחים ממשיכים להיות מועסקים ע"י מדינת ישראל וממומנים על ידה מתקציבה. הם גם ממשיכים להיות עובדי משרד החינוך.

היקף העליה מבתי הספר של ארגונים דתיים שונים הוא הרבה יותר גדול, היה לנו בית ספר אחד עם היקף עליה של 40%, אבל המחשבה שיש זהות בין בית הספר לבין איזה זרם יהודי הולך הילד, לא מוכיחה את עצמה. אין קורלציה, וודאי לא ישירה, אבל יש השפעה על הזהות היהודית. היקף שעות הלימוד במקצועות העבריים בבתי הספר הדתיים, כיוון שרובם פרטיים ובית ספר פרטי פתוח יותר, גם שם יש קשיים גדולים מאוד מבחינת הכללים של השלטונות, אבל בעיקרון בתי הספר הדתיים מאפשרים הרבה יותר שעות לימודים במקצועות העבריים על כל המכלול, מאשר בתי הספר האחרים שחלקם גם אם היו רוצים לא יכולים.
מלה תבורי
ההחלטה על העברת התוכנית הלימודית לסוכנות
היתה של שרת החינוך. מבחינת עידוד העליה, העליה המשמעותית לא באה מבוגרי אותם בתי ספר שגם רבים מהם מהגרים לגרמניה למרות החינוך היהודי.
היו"ר קולט אביטל
אילו אפשר היה להחיל את התוכנית הזאת
ולהרחיב אותה על בתי ספר יהודיים נוספים, היינו יכולים לעשות את השינוי הזה גם.
מלה תבורי
ובמגוון פעילויות נרחבות מעבר לחינוכיות על מנת
לעודד עליה ואת הקשר למדינת ישראל.
ראובן ממו
אני רוצה למסור נתונים על היקף הפעילות של
מוסדות אור אבנר חב"ד בנשיאותו של מר לבייב. אנחנו היום מפעילים 60 גני ילדים, 70 בתי ספר, 12 בתי ילדים שזה בתי יתומים, 12 תיכונים וישיבות, חמישה מוסדות להשכלה גבוהה כשמדובר על מכללות למורים, ישיבות גבוהות מעל גיל תיכון ברמה של מכללה, קולג' אוניברסיטה. מספר התלמידים שנמצאים במוסדותינו הוא כ -15 אלף, אנחנו פועלים ב -82 קהילות ברחבי חבר העמים שבחלקן יש לנו בתי ספר ומוסדות חינוך ובחלקן עדיין אין. מתוך 70 בתי הספר 14 בתי ספר הם במסגרת חפציבה ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם חפציבה והסוכנות היהודית ועד לפני כמה חודשים עם נתיב ואני יכול לחזק את הענין שמספר שעות הלימוד בנושא יהדות, שזה מסורת יהודית, הסטוריה יהודית, תולדות עם ישראל, חגי ישראל, מעגל החיים היהודי, הוא לאין ערוך תופס מספר שעות מאוד משמעותי, כ -10 -12 שעות שבועיות. העליה לארץ מבתי הספר של חפציבה ושלנו היא הרבה יותר משמעותית מכלל העליה משום שנקודת המוצא של החינוך שלנו היא יהודית.
היו"ר קולט אביטל
כיוון שדובר קודם על 44 מסגרות שבהן מופעלת
תוכנית חפציבה, כיוון שאתה מדבר על מספר רב יותר, אני מבינה שאנחנו מדברים על כך שיש יותר מ -10,000 ילדים במסגרות יהודיות ואני מבינה שאתה מדבר על המסגרות שבהן לא מופעל חפציבה.
ראובן ממו
אני מדבר על 70 בתי ספר ש -14 מהם הם חפציבה,
אבל חוץ מ -70 בתי הספר יש לי 60 גני ילדים וכו'.
היו"ר קולט אביטל
כמה תלמידים יש שם והאם גם ללא חפציבה יש
משם עליה לישראל?
ראובן ממו
בוודאי.
היו"ר קולט אביטל
בכל המסגרות של חפציבה, חב"ד ומסגרת ימי
ראשון, על כמה ילדים מדובר?
עמוס חרמון
אם אנחנו לוקחים את בתי הספר של ימי א' וזה
לא בדיוק בית ספר אבל הם שייכים לאיזה שהוא מגע יהודי, סך הכל אנחנו מתקרבים ל -40 -50 אלף ילדים שמקבלים איזה שהוא מגע יהודי.
מיכאל מלכיאור
כולל בתי ספר שלא דובר עליהם פה היום.
היו"ר אילן שלגי
50 אלף מתוך כמה ילדים?
עמוס חרמון
אנחנו מדברים על נתונים של כחצי מליון, מה
שנקרא משפחה גרעינית, תשאל את הרבנים הראשיים לגווניהם בברית המועצות לשעבר, הם מדברים על 2 -5 מליון יהודים ככה שקשה מאוד להעריך. אנחנו עובדים על בסיס נתונים של כמליון זכאי חוק השבות, בסיס העבודה שלנו ל -2004 הוא כמליון זכאים בברית המועצות.
ראובן ממו
אנחנו מפעילים גם כ -90 בתי ספר יום א' בקהילות
שעדיין אין בתי ספר ואנשים באים. הנדבך הראשוני שאנחנו נותנים אותו בתוכנית לימודים שיש לנו הוא הבסיס היהודי, קודם כל תכיר בזהות היהודית שלך, תכיר מי אתה ואני מצטרף לכל מי שאמר כאן שאם אני יודע שאני יהודי אז יש לי איזה שהוא זיק של קשר, של תקוה, משהו להגיע לארץ.
היו"ר אילן שלגי
אני חושב שחשוב שנראה את הדברים בכמה
סוגים של בתי ספר.
ראובן ממו
נכון, ואני בשמחה אבקש את הצטרפותו של מי
שעומד בראש כל המערכת הזאת, מר לב לבייב, אני בטוח שהוא ישמח.
עמוס חרמון
אנחנו נשמח לארח אתכם בביקור מקצועי
שיתפרס על פני כל הרשתות וכל מגוון המוסדות היהודיים.
ראובן ממו
בפסח האחרון חילקנו 880 אלף קילו מצות. תעשו
אתם את החשבון כמה יהודים ישנם. בחנוכה חילקנו 38 אלף חנוכיות.
היו"ר קולט אביטל
מי יכול לספק לנו את הנתון על מסגרות לא
פורמאליות נוספות כמו מחנות קיץ ואם יש מסגרות נוספות של חינוך יהודי ציוני?
עמוס חרמון
לאחר שהנושא של החינוך הפורמאלי עבר לשיתוף
פעולה בין משרד החינוך והסוכנות היהודית, מתוקף המנדט הסוכנות היהודית אחראית על הפעילות הבלתי פורמאלית בברית המועצות לשעבר. אנחנו מדברים על סדר גודל של פעילות ל -120 אלף זכאי חוק השבות כל שנה בברית המועצות כאשר החלוקה היא, 20 אלף בני נוער וסטודנטים במחנות קיץ וחורף, שהם כולם מודרכים ע"י מדריכים ישראלים שחלק מהם בוגרי נעל"ה סלע וחלום שקיבלו הכשרה בארץ ויוצאים עם חבר'ה ישראלים לא דוברי רוסית והם מנהלים את מחנות הקיץ והחורף.

אנחנו הפכנו לפני שנתיים את המתכונת של האולפנים הקלאסיים מאולפני עברית לאולפני זהות יהודית. הבנו את הבעיה הקשה שהנכונות ללמוד לימודי יהדות, לימודי עברית, לימודי ציונות, המוטיבציה הרבה יותר גבוהה כל עוד הם נמצאים בברית המועצות לשעבר. כשבאים ארצה מתחילות בעיות ההתאקלמות והדברים האלה נשכחים.

אנחנו במסגרת 300 אולפנים מדריכים במסגרת הפרוייקט לזהות יהודית כ -80 אלף, אני מדבר על זוגות צעירים ומבוגרים, חלקם אולפנים משפחתיים. אנחנו מעריכים שסדר גודל של עוד כ -25 אלף סטודנטים נמצאים במסגרת הפעילות שלנו מה שנקרא מועדוני הסוכנות היהודית.

אם אנחנו לוקחים את כל הפעילות הבלתי פורמאלית לצעירים ומבוגרים אנחנו מעריכים שבכ -300 קהילות אנחנו מפעילים כ -120 אלף יהודים. יש מערכת אופרציה מאוד גדולה של הסוכנות היהודית שפרוסה על פני 300 קהילות כשהדגש שלנו הוא על כל הנושא של חינוך יהודי ציוני בברית המועצות לשעבר.
אמנון כהן
אתם חשים שזה עשה איזה שהוא שינוי?
עמוס חרמון
הנושא הרגיש הוא נושא הגיור. אותם זכאים
שמגיעים ארצה מרגישים שאין צורך, שאפשר להסתדר במדינת ישראל בלי לעבור גיור. בסקר שעשינו בקרב תלמידי האולפנים, זוגות צעירים שאינם יהודים עפ"י ההלכה, קרוב ל -50% מהם מגלים נטייה מאוד חזקה לעבור את התהליכים האלה.
היו"ר קולט אביטל
לנו יש סטטיסטיקה שכ -60 -70% מאלה שמגיעים
לארץ מוכנים להתגייר, כעבור שנה שנתיים נשארים משהו כמו 15%.
עמוס חרמון
אנחנו מאוד נעודד תוכניות לגבי אפשרויות של בתי
דין רבניים מסודרים עפ"י כל הנהלים המקובלים שיערכו את תהליכי הגיור ולפחות הלמידה עד השלבים הסופיים תהיה בברית המועצות לשעבר.
היו"ר אילן שלגי
למה לא עושים גיור שם?
עמוס חרמון
הועלו מספר רעיונות לעשות את הגיור בברית
המועצות לשעבר במסגרת האולפנים, היה רעיון לעשות את זה בדרך, ביציאה מברית המועצות, כי זה לא פשוט לעשות תהליכי גיור והמרת דת בברית המועצות, היו רעיונות נוספים לעשות את זה באיזו שהיא מדינה שלישית בדרך למדינת ישראל והיו מדינות שגילו נכונות לעשות את זה, אבל לצערנו הרב כל התוכניות האלה לא יצאו אל הפועל.
היו"ר קולט אביטל
יש איזה שהן מסגרות לסטודנטים?
עמוס חרמון
לגבי סטודנטים מעבר לנושא של תגלית שמיועד
אך ורק לסטודנטים, אנחנו פותחים בתוכנית חדשה שמדינת ישראל תשקיע באמצעות הסוכנות היהודית בשנת 2004 כעשרה מליון דולר שיעלו בעשרה מליון דולר כל שנה עד שבשנת 2008 מדינת ישראל תשקיע כ -50 מליון דולר. אני מדבר על כספים שמדינת ישראל תשקיע בהבאת סטודנטים לנושא של שנת הסתגלות, מה שמאוד מקובל אצל היהדות החרדית, אצל היהדות הציונית הדתית, שנת המעבר בין שלב האוניברסיטה או בין שלב התיכון לאוניברסיטה, בין שלב הישיבה התיכונית לישיבה העל תיכונית, בחלק גדול מהיהדות האורתודוכסית מקובל לעשות את שנת המעבר הזאת במדינת ישראל. ביוזמה מבורכת של הסוכנות היהודית והצלחנו לשכנע את ראש הממשלה, אנחנו מקווים שבתקציב 2004 יעברו עשרה מליון דולר הראשונים ואנחנו נפתח תוכניות להבאת סטודנטים ללימוד של שנה בישראל במגוון תוכניות. מדובר על כל הקהילות היהודיות, שהחלק הארי, אני מניח, יהיה מחבר המדינות.
סוניה מיכאלי
אנחנו מדברים על המון כסף בנושא עידוד עליה,
על הרבה מאוד תוכניות, הרבה מאוד מחשבה. אני הייתי רוצה לראות תוכנית שמתחילה שם וממשיכה כאן שיש קורלציה בין מבצעי התוכניות לבין הממשיכים אותן הקולטים את האנשים בארץ. אחרת אנחנו מפסידים. אפשר להביא לכאן בתוכנית נעל"ה והם ירדו לגרמניה בעקבות ההורים שלא מצאו את עצמם כאן, אז אם אנחנו נמשיך לדבר על סטודנטים ועל נעל"ה ונמחק את ההורים בני 42 -45 -48 וסבים וסבתות בגילאי 60 פלוס שהם מדענים ואנשי השכלה גבוהה מאוד, אנחנו נשקר לעצמנו.
אלי זרחין
הקונגרס הרוסי טוען שיש היום מעל 300 אלף איש
שנמצאים במגע עם חינוך יהודי כלשהו.
היו"ר אילן שלגי
ועדת הקליטה והעליה וועדת החינוך והתרבות
קוראות לממשלת ישראל ולסוכנות היהודית לעשות כל מאמץ להגביר את פעולות החינוך היהודי ציוני בברית המועצות לשעבר.

יש להביא ליהודי ברית המועצות לשעבר את היהדות ואת ישראל על פניה השונות בלא מתן בלעדיות לזרם כזה או אחר.

הועדות רואות בדאגה רבה את התופעה הגוברת של הגירת יהודים מברית המועצות לשעבר לגרמניה. ישראל לא תוכל להתחרות בגרמניה בתנאים הכלכליים ובהיקף סל הקליטה או ההטבות. המסקנה המתבקשת היא כי עלינו להגביר את פעילויות החינוך היהודי ציוני בקרב יהודי ברית המועצות לשעבר ולעשות את ישראל מוקד משיכה על בסיס ערכי.

הועדות קוראות למשרד החינוך והתרבות ולמשרד העליה והקליטה להגביר את תקציבי ומשאבי החינוך ליוצאי ברית המועצות לשעבר שעלו לישראל.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

קוד המקור של הנתונים