כנסת פתוחה

פרוטוקולים/כלכלה/7850



2
ועדת הכלכלה - 24.12.03

פרוטוקולים/כלכלה/7850
ירושלים, כ' בשבט, תשס"ד
12 בפברואר, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 120
מישיבת ועדת הכלכלה
שהתקיימה ביום רביעי', כט' בכסלו התשס"ד, 24.12.03, בשעה 09:00


ס ד ר ה י ו ם

1. החלת דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 57) (הגדלת עונש המינימום בגרימת מוות בנהיגה רשלנית) התשס"ג2002-

בקשתו של חבר הכנסת אופיס פינס-פז

2. תקנות התעבורה (שינוי התוספת הראשונה, השניה, הרביעית והשביעית
לפקודה), התשס"ג2003- בדבר הוספת עבירות שעונשן פסילה או שלילית
רשיון הנהיגה וכן הפסקת השימוש ברכב.

בקשתו של השר אביגדור ליברמן

חברי הוועדה: היו"ר שלום שמחון
גלעד ארדן
אבשלום וילן
יצחק ועקנין
דוד טל
מלי פולישוק בלוך
אופיר פינס-פז

שר התחבורה אביגדור ליברמן
עו"ד חוה ראובני, לשכה משפטית משרד התחבורה
נצ"מ משה בן זקרי, ראש מח' תאונות דרכים, המשרד לביטחון פנים
פקד דנית עזריה, קצינת מדור תביעות במחלקת תנועה
עו"ד יפעת רווה, משרד המשפטים
גבי בן הרוש, יו"ר מועצת המובילים
עו"ד אורון אילון, לשכת עוה"ד
עו"ד חיים כהן, ארגוני המוניות
קרני צדקיהו, עמותת אוחז הגה
חיים קודז’ילו, קצין בטיחות, דן

אתי בנדלר

לאה ורון

חבר המתרגמים בע"מ





1. החלת דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 57) (הגדלת
עונש המינימום בגרימת מוות בנהיגה רשלנית) התשס"ג2002-

בקשתו של חבר הכנסת אופיס פינס-פז

2. תקנות התעבורה (שינוי התוספת הראשונה, השניה, הרביעית והשביעית
לפקודה), התשס"ג2003- בדבר הוספת עבירות שעונשן פסילה או שלילית
רשיון הנהיגה וכן הפסקת השימוש ברכב.

בקשתו של השר אביגדור ליברמן

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.
שר התחבורה אמור להצטרף אלינו ולכן את
הפתיחה לישיבה שבה יהיה שר התחבורה אני אעשה בהמשך. אבל בעקרון היום הזה מתואם עם שר התחבורה מתוך כוונה לעסוק בתקנות שעניינן החמרת הענישה על עבירות תנועה.

הנושא הראשון בסדר היום, הוא החלת דין רציפות על הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 57) הגדלת עונש המינימום בגרימת מוות בנהיגה רשלנית, התשס"ג2002- של חה"כ אופיר פינס-פז.

חה"כ פז ביקש להחיל דין רציפות. הממשלה השיבה שהיא תומכת בהחלת דין הרציפות ואני מבקש מחה"כ אופיר פינס-פז לומר כמה דברים על הצעתו, לפני שנאשר אותה להעלאה למליאה.

תודה רבה אדוני היו"ר. את הצעת החוק הזו
התחלנו בחקיקה שלה עוד בכנסת הקודמת. היא
עברה קריאה טרומית והיא עברה קריאה ראשונה. אלא בשל פיזור מוקדם של הכנסת, הליך החקיקה נפסק.

ובפרוצדורה מקובלת שנקראת החלת דין רציפות על הצעות חוק שעברו קריאה ראשונה, ניתן לקדם את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית בכנסת הזו, במידה והועדה תאשר זאת והמליאה תאשר זאת. במובן הזה ההודעה של הממשלה כמובן חשובה. ואומרת, שיש סבירות גדולה שהצעת החוק הזו, בסופו של דבר, תהפוך לחוק.

זו הצעת חוק פשוטה באופן יחסי מבחינת המלל שלה. אבל היא די מרחיקת לכת מבחינת ההגיון המשפטי שלה. הצעת החוק אומרת, שבמצב של נהיגה רשלנית שבגינה נגרם מוות, לא יהיה רק עונש מקסימום אלא יהיה גם עונש מינימום, ועונש מינימום משמעותי. עונש המקסימום הוא כידוע שלוש שנים. עונש המינימום עד היום היה שלושה חודשים. וניתן היה מטעמים כאלה ואחרים גם לא להחיל אותו.

עפ"י הצעת החוק שאני מציע, עונש המינימום יהיה שישה חודשים. בימ"ש יוכל לא להטיל אותו רק מטעמים מיוחדים. ז"א, השופט יצטרך לנמק נימוקים מיוחדים במידה והוא מחליט לא להטיל את מלוא חומרת העונש, אלא רק את חלקו. כידוע, שלושה חודשים בעצם זה לא מאסר. כשאדם מקבל שלושה חודשים, זה תמיד מומר לעבודות שירות או לדברים מהסוג הזה. שישה חודשים, זה כבר עניין אחר.

נכון שבזמן האחרון אנחנו עדים לתופעה שיש פחות הרוגים בתאונות דרכים, אבל עדיין זו מכה מאוד מאוד קשה. אני חושב שבהצעת החוק, עניין עונשי מינימום הוכיח את עצמו בעבירות אחרות. ואני מקווה מאוד שיוכיח את עצמו גם בעבירות של נהיגה רשלנית שגרמו למוות.

אנחנו צריכים להצביע על הסכמתנו להעלות את הצעת החוק של חה"כ פז להחלת דין רציפות
במליאה. מי בעד?

הצבעה - אין מתנגדים - אין נמנעים - התקבלה.

"הועדה תודיע למליאת הכנסת על רצונה שיחול על הצעת חוק זו, של חה"כ אופיר פינס-פז דין רציפות".

ואני מבטיח לקבל במהירות את החקיקה והתקנות שנוגעות לענייני תעבורה ולמלחמה בתאונות הדרכים ככל האפשר. אתה יכול להיות סמוך ובטוח שכאשר זה ירד, הצעת החוק הזו תגיע במהירות בחזרה למליאה.

. תקנות התעבורה (שינוי התוספת הראשונה, השניה, הרביעית והשביעית
לפקודה), התשס"ג2003- בדבר הוספת עבירות שעונשן פסילה או שלילית
רשיון הנהיגה וכן הפסקת השימוש ברכב.

בקשתו של השר אביגדור ליברמן

אני אקדם בברכה את שר התחבורה. ואני רוצה לפתוח את הנושא השני בסדר היום. "תקנות התעבורה שינוי התוספת הראשונה, השניה, הרביעית והשביעית לפקודה תשס"ג2003- בדבר הוספת עבירות שעונשן פסילה או שלילית רשיון הנהיגה וכן הפסקת השימוש ברכב".

אני רוצה להסב את תשומת לבו של השר לכך, שעפ"י הפניה שלך לועדה, מדובר בהחמרת הענישה על עבירות תנועה. על העניין הזה יש הסתייגויות לא מעטות. בין היתר של לשכת עוה"ד וגם ליועמ"ש של הועדה יש אי אילו השגות.

אני מבין שהנושא הוא חלק ממכלול שלם שאותו אתה מביא כדי לצמצם את תאונות הדרכים. אני רוצה להזכיר שבישיבה הקודמת של ועדת המשנה לתאונות דרכים, בראשותו של חה"כ גלעד ארדן, הופיעו שר התחבורה וגם שר האוצר. והיתה שם מחויבות של שר האוצר לתקצב תכנית חמש-שנתית של מאבק בתאונות הדרכים. אני מודע לעובדה שאתה עושה מאמצים גדולים כדי להוביל את המלחמה האמיתית של מדינת ישראל שהיא הקטל בכבישים. וחלק ממה שמונח פה בפנינו היום הוא כדי להוביל את המהלך הזה עוד צעד אחד קדימה.

אנחנו נאשר לשר התחבורה לפתוח את הדיון ואחרי זה ניגש לתקנות עצמן.

בהמשך לחה"כ פז, כמה נקודות ברמה הפילוסופית שלפחות מבחינתי, אני רואה אותם
כקריטיות. אני חושב שהיום הבעיה המרכזית שלנו בנושא אכיפה, היא בתי-משפט. ואני לא פעם ראשונה מותח ביקורת על בתי-משפט. אני חושב שכל מה שנעשה מבחינת הענישה, זה הרתעה. אנחנו חייבים ברוב החוקים הנוגעים לתעבורה, לקבוע עונשי מינימום.

אני לא יודע מי ראה מכם היום את העיתונים, בן-אדם שנוסע במהירות 168 קמ"ש, נתפס. המהירות המותרת 90 קמ"ש. בן-אדם עם רקורד של 72 הרשעות קודמות, הולך לבימ"ש, פוסלים ממנו אפשרות לנסוע בכל כלי רכב, חוץ מהרכב שלו, ב.מ.וו 531. נותנים לו פסילה על הכל, על המשאית, על האופניים, על האופנוע, חוץ מהרכב שלו. אין לי הסבר. אני ביקשתי שתובע משטרתי יגיש ערעור על הנושא הזה. אבל כשאתה מסתכל על דברים מן הסוג הזה, זה באמת דבר שהוא מרתיח.

אחת הדוגמאות שעד היום מפריעה לי, זה סיפור של נהג המשאית שהיתה לו היסטוריה של עבירות. עוד פעם מגיע לבימ"ש ובימ"ש רחמן, שלל ממנו את הרשיון כמובן למכונית, אבל השאיר לו רשיון נהיגה למשאית, כי מדובר בפרנסה. כמה זמן לאחר מכן אותו נהג משאית הרג שלוש נשים בתאונת דרכים. והדברים האלה חוזרים יום אחרי יום.

אני דיברתי עם היועמ"ש לממשלה, דיברנו עם שר המשפטים, ביקשנו לתת איזה שהן הנחיות ברורות מאוד לשופטים בנושא תעבורה. ההתייחסות לעבירות תנועה היא התייחסות מאוד מאוד סלחנית. האם אני תולה בזה תקוות רבות מדי - לא יותר מדי.

אנחנו רוצים לתת אפשרות לקציני משטרה להשבית על המקום את כלי הרכב ל60- יום בעבירות מסוימות. כי עד שאתה מגיע לבימ"ש עם עוה"ד, עם כל הסחבת, זה בד"כ כבר מאבד את כל האפקטיביות וכל ההרתעה.

להערכתי אני מקווה שנגיע פה להסכמה בועדה. ברגע שקצין משטרה על המקום יוכל להשבית כלי רכב ל60- יום, להערכתי זה יהיה מאוד אפקטיבי ואנשים ירגישו וגם יתנהגו קצת אחרת.

אתה מדבר על השבתת הרכב, לא רק על השבתת הנהג?

השבתת כלי רכב. אנחנו סבורים שזה דבר הכי אפקטיבי.

אדוני השר, אתה תהיה מוכן לעשות תיקון קטן? לרשום "שהשבתת הרכב במידה ואם הוא בעל
הרכב". אני אסביר. נניח שאני נתתי רכב לחבר שלי. והחבר שלי עבר את אותה עבירה והעבירה הזאת היא חמורה בפני עצמה, ואני חושב שצריך להעניש אותו, אפילו להעניש אותו בחומרה רבה. אולי עשיתי אתו חסד שנתתי לו את האוטו שיוכל לקחת את אשתו מביה"ח, היולדת, החוצה. ואני צריך להיענש מזה שייקחו לי את הרכב 60 יום בגלל שבאתי לעשות מצווה והפכה להיות עבירה?

אני רק מבקש שאנחנו נקריא את התקנות עצמן ועל מה מדובר.

רק התייחסות של חה"כ פולישוק.

הרבה מאוד מהעבירות דווקא של נהגי המשאיות נעשות במשאיות שלא בבעלותם של הנהגים. הם
עובדים אצל מישהו, המשאית שייכת למישהו אחר והם הורגים את האנשים. לכן אני חושבת שבעל משאית צריך להיות אחראי לעובדים שלו, לאלה שנוהגים וגם חבר שנוסע במכונית שלך. אין פתרון אחר אלא להשבית את הרכב, כי זה הדבר היחידי שמרתיע. התוצאה שאנשים מתים, דוד, אל תשכח את זה.

את מענישה את מי שנותן את האוטו, לא את מי שעשה את העבירה.

אל תיתן את האוטו, תן לו כסף שיסע במונית.

אנחנו קודם נציג את התקנות עצמן.

לבקשת היו"ר, אני עוברת ישר לתקנה 4 בתקנות המוצעות לפי הנוסח שהועבר לועדה (מצורף
למכתב השר מ10.12.03-).

אנחנו מדברים כאן על עבירות שיקנו סמכות להשבתת רכב לתקופה, כרגע התקופה עומדת על 30 יום בסמכות קצין משטרה, בסמיכות של יום-יומיים אחרי ביצוע העבירה או עד 60 יום בסמכות בימ"ש. הארכת התקופות תהיה בהצעת חוק לחקיקה ראשית. זה יבוא בהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה בנפרד.

אנחנו בחרנו פה בפינצטה את העבירות שבגינן יוטל איסור שימוש, לאו דווקא לפי חומרתם. אבל כל אחת ואחת מהן היא עבירה שבעל הרכב יכול לשלוט על העובדה אם היא מבוצעת. הוא יכול לדעת מראש. כבר לא מדובר על איך הנהג נהג, אם הוא נהג בעבר ברמזור אדום או נסע מהר מדי או ביצע עקיפה מסוכנת, כי בזה בעל הרכב אכן לא יכול לשלוט, מה יעשה הנהג שהוא הרשה לו את השימוש ברכב. צמצמנו את זה לעבירות, שיש לבעל הרכב אינטרס בביצוען או עבירות שבעל הרכב יכול לשלוט ולדעת מראש את קיומן.

עבירה לפי תקנה 168 לתקנות. שזו עבירה על חוק שעות נהיגה ומנוחה. תקנה 168 מגבילה לגבי רכב ציבורי ורכב מעל 6 טון, את מספר השעות הרצופות שמותר לנהג לנהוג.

מותר להזכיר לגבירתי, בשבוע שעבר עברה בקריאה טרומית הצעת חוק כזאת של סיעת עם
אחד. אולי זה מייתר את זה.

תקנה זאת מגבילה את שעות הנהיגה ומטילה
חובות להפסקות סדירות על נהגים מקצועיים
ברכב מעל 6 טון וברכב ציבורי. לעבירה כזאת כאשר נעשית ע"י נהג שכיר או ע"י בעל הרכב, יש תמריץ כלכלי עצום לביצוע נהג שכיר, איננו מבצע אותה לטובתו, אלא לטובת המעסיק שלו. ולכן נכון הוא, לדעתנו, שהמעסיק הוא זה שייפגע מהשבתת הרכב.

אני חייב להוסיף. הייתי באיזשהו דיון עם יו"ר הועדה. שמענו שאת נהגי המשאיות, גם היום
במצוקה הזאת שקיימת בשוק, באמת המעסיקים מנצלים. יש נהגים שיוצאים ב4- בבוקר מהבית וחוזרים ב12- בלילה וזה יום אחרי יום. אין ספק שיש פה הצטברות של עייפות שזה סיכון לכלל הציבור.

אנחנו כרגע עסוקים גם במבצע מיוחד לגבי בעלי חברות ההסעה ומשאיות. צריך לעשות שם סדר בנידון. אני חושב שגם יו"ר מועצת המובילים מודע לזה ותומך בנקודה הזאת. (הוא יושב פה איתנו) אני חושב שהתקנה הזאת היא פשוט מאוד מאוד חיונית.

תקנה נוספת ששמנו ברשימה היא עבירה לפי תקנה 308(ד) לתקנות.
התקנה הזאת היא תקנה האוסרת נהיגה ברכב שהורד מהכביש מחמת ליקויים בטיחותיים. בעל רכב שיש לו רכב, שנתנו לו הודעה שאסור לנסוע בו, בגלל שנניח, הבלמים שלו לקויים או ההגה שלו חופשי לגמרי, אז עם כל הכבוד, גם אם מישהו אחר נוהג בו, אסור לו להעמיד את הרכב הזה לשימוש.

פרט נוסף שאנחנו מבקשים להוסיף, היא נהיגת בלתי מורשה. להבדיל מעבירה לפי סעיף 10 לפקודה, אבל בצמצום לנהיגת בלתי מורשה. דהיינו, לא מי שהרשיון שלו כרגע לא בתוקף כי הוא לא חודש מאיזשהו סיבה, אלא מי שאין לו ומעולם לא היה רשיון בכלל. דהיינו, אדם שאנחנו יוצאים מתוך הנחה שהוא בכלל לא יודע לנהוג. עוד פעם, אדם לא ייתן את הרכב שלו בלי שיוודא שלבן-אדם עומד מולו, יש רשיון נהיגה.

השר מסר נתון בישיבה הקודמת שיש 100 אלף נהגים ללא רשיון במדינת ישראל.

ללא רשיון או נהגים תוך פסילה.

יש מעל 100 אלף נהגים שנמצאים תחת פסילה, אבל לא כולם נוהגים. חלק גדול מהם כן נוהג.

איך אתה יודע?

אני לא יכול להגיד מספרים, אבל אני יכול לומר שיש חלק גדול שנוהג כי אנחנו גם בכבישים.

מה עושים עם אלה שתופסים, נותנים להם קנס של 100 ש"ח?

ראינו את התופעה הגדולה הזו, והקמנו ארבע יחידות של נהיגה תחת פסילה. ז"א, יחידות
מצומצמות שעוקבות אחרי הנהגים האלה. מסיירים קודם כל בכל הנתונים של תיק הפסילה, אם זה מבימ"ש, אם זה מהמשטרה. מגיעים בבוקר ליד הבית שלהם, עוקבים אחריהם כשהם עולים לרכב, כשהם נוסעים, ממלאים את כל יסודות העבירה, אנחנו עוצרים אותם, מביאים אותם בין אם זה לשיפוט מהיר, בין אם זה לאחר-מכן לפסילה. אני יכול לתת נתונים. רק בחודש ספטמבר השנה, סה"כ נתפסו כ400- נהגים כאלה שנוהגים תחת פסילה. נעצרו מתוכם, 268, נדונו לתקופות מאסר כ18- איש ו15- כלי רכב חולטו לטובת המדינה. אלה יחידות שרק התחילו לעבוד לאחרונה.

אנחנו מדברים על 15 מתוך 400. 400 אנשים נתפסו בזמן פסילה. עד לחודש ספטמבר, במשך
שנה, אתם מגיעים עם 15 למיצוי דין. כלומר 385 התחמקו או מושכים או אלף ואחד דברים.

אני אומר שגם 270 היו במעצר עד שהובאו לבימ"ש.

אבל עד שאתה ממצה את הדין עם אותם אנשים שכבר נתפסו, שהוא נוהג בזמן פסילה, זו דרך
מאוד ארוכה. חייבת להיות פה ענישה הרבה יותר אפקטיבית. גם צריך להבין, בן-אדם שכבר מודע שהוא פסול נהיגה והוא נכנס לרכב, הוא כבר פסיכולוגית-מנטלית כבר מוכן לכל העבירות, הוא כבר סכנה לשלום הציבור.

כמה נהגים רשומים יש בישראל?

שלושה מיליון.

100 אלף מתוך השלושה מיליון פסולי רשיון, זה בערך משהו כמו 3-4%.

אגב העונש שביהמ"ש מוסמך להטיל על נהיגה בזמן פסילה נכון להיום, הוא עד שלוש שנות
מאסר. דהיינו, שווה ערך לעונש שהוא מוסמך להטיל על גרימת מוות ברשלנות. זה שבימ"ש לא עושה את זה - זה כבר שאלה אחרת.

בואו לא נהפוך את השופטים פה לאשמים.

זו הסמכות, זו המסגרת המשפטית.
אנחנו מבקשים כאן בתיקון לתוספת השביעית,
להוסיף להם גם את הסמכות לעשות הפסקת שימוש ברכב, עבירה לפי סעיף 67 לפקודה, שהיא נהיגה בזמן פסילה. גם היא מופיעה בהצעה שלנו.

להשלמת ההצעה אני חייבת להוסיף כאן משהו של טעות סופר. היה צריך להופיע כאן גם סעיף 38(ב) רבתי (ג) שגם היא נהיגה ע"י בלתי מורשה להרשות ביודעין זה לאדם שאיננו בעל רשיון לנהוג ברכב. בחוק זה מופיע בשתי זוויות שונות. המהות היא אותה מהות.

סעיף 36 (ב)(ג) מתייחס לנהיגה של קטין בלתי מורשה כשיודעים שהוא קטין.

אני מבקשת להוסיף עוד מרכיב אחד לשאלה שעורר חה"כ טל בעניין אשמת בעל הרכב. אני
חושבת שעכשיו הוא קצת יותר מבין שאלה עבירות שבאמת בעל הרכב יש לו שליטה על ביצוען. ומעבר לזה, כאשר מוטל איסור שימוש ברכב ע"י קצין משטרה, לגבי עבירה שבוצעה, לא ע"י בעל הרכב אלא ע"י נהג אחר, גם לבעל הרכב יש זכות לפנות לבימ"ש לבקש ביטול האיסור הזה. כך נוצר איזשהו איזון גם עם הזכויות שלו. הוא יכול לשכנע את ביהמ"ש שהוא באמת לא ידע, שבאמת בשליטה. למשל אותו נהג בזמן פסילה, לא רק שהוא נפסל, הוא גם לא הפקיד את הרשיון, והוא הראה לו, הנה יש לי רשיון בתוקף, הוא באמת לא ידע. בבימ"ש חייבים לתת לפני הטלת עונש כזה, גם זכות שמיעה מראש לפני ההחלטה לבעל הרכב.

אני רואה שעיקר ההסתייגות שלכם לגבי השימוש ברכב?

כן. למעשה אפשר להגיד ש"סידרו אותנו" ואת העבירות המוגזמות של שלילת רשיון רכב על
התרת ביצוע עבירת רמזור או עבירה האחרת, הוציאו מההצעה. כך שהדברים האבסורדים יצאו ונשארו דברים שעל פניהם הם הגיוניים.

אני מוחה. משרד התחבורה מביא רק דברים הגיוניים.

אי אפשר להגיד שההצעה כמות שהיא לא הגיונית, אבל יש הסתייגות קלה. יש פה איזושהי
אווירה ואני מבחינתי, כאחד שבא מהשטח. כלומר, מביהמ"ש, מופיע עשרות שנים בבתי-המשפט בעשרות תיקים ביום, אני יכול לדווח לכם.

בוא תיגע בנקודה עצמה. אתה אמרת שלגבי שלושת הדברים אין לכם התנגדות?

רק חצי משפט לגבי תאונות קטלניות. אין דבר כזה בד"כ שעונש יהיה פחות מ6- חודשים, אם יש
הרשעה כמובן. עבודות שירות ולא שלושה, התיקון הוא בסדר. כי מראה מגמה של החמרה. ויש אנשי מאסר בקלי קלות ואנשים גם מורשעים לא בדיוק כאשר הם לדעתי, אשמים. לא צריך להקל ראש לגבי בתי-המשפט. שופטים גם חוששים מאוד מדעת קהל, חוששים מאוד מפרסום בעיתון. אפשר להגיד שזה גם לזכות.

לפי הכתבה בעיתון הם חוששים ממי שנוהג במכונית ב.מ.וו 520.

סליחה על הביטוי, זו שטות, אבסורד. יש כלל בסיסי שאם אתה נהגת על משאית, יתירו לך
לנהוג אולי על האופנוע. ואם נהגת על אופנוע, יתירו לך לנהוג אולי על משאית. והדוגמא היא באמת אבסורדית. חבל שאני לא מצליח להשיג תוצאות כאלה. כנראה שאני עו"ד לא טוב.

על כל פנים, היום לפי התיקון המעוקר, שעם כל הכבוד, על-פניו הגיוני במסגרת ההחמרה. לגבי התרת נהיגה לנהג בלתי מורשה, זה כולל את הסעיף שאתה לא יודע שהוא בלתי מורשה. כלומר, זה מה שנקרא בשפה משפטית, אחריות קפידה. אתה לא יודע, התרת לו ואתה עברת את העבירה שמאפשרת את שלילת רשיון הרכב שזה נושא פרובלמטי. סעיף 10, כלומר להבדיל מהסעיף החמור יותר, שמדבר על ידיעה.

מה אתה מציעים?

יש לי הסתייגות לגבי שלילית רשיון רכב, כשאתה מתיר לאדם לנהוג שאינך יודע.

תחזור עליה כשנגיע להקראה. תגיע לסעיף עצמו.

לגבי נהיגה בזמן פסילה, אותו הדבר. אתה גם פוגע בזכויותיו של הבעלים של הרכב שלאו דווקא
הוא הנהג. יתירה מכך, צריך להיזהר מדבר כזה. אנחנו מרבים בחקיקה, הכוונות שלנו טובות, אבל ע"י ריבוי בחקיקה, אנחנו מגדילים את הפוטנציאל לעבריינות. כלומר, גם צריכים לחשוב שיהיו מקרים רבים שאדם ינהג ברכב שהוא רכב שלו, שהוא לא ביצע כל עברה.

אני לא רוצה להתייחס לנושא הזה. אני רוצה להתייחס לנושא של המוניות בהמשך.

לנוסח הקודם שלדעתנו היה רחב מדי מהסיבות שנמנו כאן, אנחנו התנגדנו. אבל בנוסח הזה
באמת יש קשר בין העבירות לבין בעל הרכב.

אני רוצה להתייחס לעניין של היסוד הנפשי בזמן מתן הרכב לאדם אחר. בניגוד לכל עבירה שאדם מבצע אחרי שכבר הרכב ניתן לו, כמו מעבר ברמזור או כמו כל עבירת תנועה אחרת, שבאמת אין שום שליטה לבעל הרכב, ולכן לא הגיוני להשבית את הרכב. בזמן מתן הרכב, הוא יכול לבדוק ואפשר להטיל עליו לבדוק ולברר האם האדם שהוא נותן לו את הרכב, (הרי לא נותנים את הרכב לכל אחד) יש לו רשיון או אין לו רשיון.

לאור המספר הרב של האנשים המזלזלים בפסילת הרשיון ונוהגים למרות שלילית הרשיון. ואנחנו יודעים מה התוצאות של זה, אנחנו חושבים שהדבר הזה הוא לא בלתי סביר ולכן אנחנו תומכים בנוסח הקיים.

בנוסח הקודם של התקנות שהוצע, לפני שתוקן מי שעבר פס לבן או אור אדום הייתה סמכות
להשבית את רכבו ועכשיו זה ירד בגלל ההתנגדות שלכם? אולי תסבירי לנו מה
ההבדל בין הסמכות המאפשרת גם אם זה לא רכב שלך, להחרים בפקודת הסמים
או בסעיפים אחרים בחוק, ולמה דווקא פה אתם מתנגדים להחרים רכב כזה שהוא
באמת מהווה סכנת חיים, כאשר אותו אדם נוהג בו.

לא הרכב מהווה סכנת חיים - הנוהג מהוות סכנת חיים.

אבל מי שנתן לנהג הזה לנהוג. ז"א, זה גם מהווה סוג של הרתעה כמו שאתם נוטים להחרים רכב
שהיו בו סמים, לדוגמא.

במרבית עבירות התעבורה, העונש צריך להיות מתאים. ואז גם יותר קל לביהמ"ש להטיל אותו,
כי אנחנו יודעים מה קורה כשנותנים עונשים שבתי-משפט מרגישים לא נוח איתם. אז אפשר גם לבקר את בתי-המשפט, אבל ככל שנגדיל את הפער הזה - אז התוצאה בסוף תהיה פחות אפקטיבית.

בד"כ העונש המתאים, כשאדם עובר עבירה - זה לפסול לו את רשיון הנהיגה. למרות הנתונים פה, יש הרבה מאוד אנשים, שכשפוסלים את רשיון הנהיגה, הם אכן לא נוהגים. לא הרכב עבר את העבירה - האדם עבר את העבירה. צריך להתאים את העונש.

אז אם האדם עבר, למה צריך להחרים את הרכב?

ברוב העבירות זה נכון. אבל כשיש קשר לבעלים של הרכב, למשל, כשלבעל הרכב יש אינטרס,
אנחנו כמשרד המשפטים, פנינו לגופים האוכפים ואמרנו, למה רק הנהג נענש? אם הוא נוסע מעבר לשעות המותרות, זה לא כי הוא רוצה לנסוע מעבר לשעות המותרות, הרבה פעמים המעביד שלו לוחץ עליו לנסוע מעבר לשעות המותרות.

הציע פה חה"כ טל לקשור בין בעל הרכב לבעל הרשיון, לחיבור שבין השניים.

אני מסכים עם העמדה של משרד המשפטים, במקרה שיש איזה קשר בין המעביד שמאלץ אותו
לעבוד מעבר לשעות העבודה ומנוחה, מסביב לשעון או נותן לו רכב שלא עבר טסט.

את לא חושבת כשאבא ידע שאם הילד שלו יתפרע - הוא עלול לאבד את האוטו שלו, אז הוא יחשוב
פעמיים לפני שהוא נותן לו, גם ברמת הפיקוח שלו, גם ברמת האזהרה לילד שלו. זה בדיוק אותו עקרון כמו הבעלים של חברת שירותי הובלה שיפקח עליו. אני רואה את אח שלי מה הוא עושה כשהוא יוצא, ואבא שלי לא מחרים לו את הרכב, לא יכול לעמוד מולו ולא יכול לשלול ממנו את הזכות. אבל אם אבא שלי היה יודע שהוא יאבד את הרכב במידה ואחי ישתולל - תאמין לי שהוא יחשוב פעמיים כשהוא נותן לו, כי גם לאימא לא יהיה איך לנסוע.

אנחנו רוצים לעבור להקראה.

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 41 לפקודת התעבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת אני מתקין

1. שינוי התוספת הראשונה. בתוספת הראשונה לפקודה בפרט 4, אחרי 26 (2), יבוא 84 (ב) כשההסעה היא בשכר.

אם הוא מישהו מתכוון להסתייג אז אני מבקש לסמן לי ביד כדי שאני אוכל לעצור, אם לא - אז
בעצם הסעיף אושר.

אני מבקש כשמדברים על סעיף מסוים, 84, שתואיל הגב' להסביר.

סעיפים 38 ו39- לפקודה קובעים, עונשי מינימום על עבירות מהתוספת הראשונה והשניה לפקודה.
אני אתמקד בסעיף 38 כי 39 זה כבר איזשהו שכלול של זה, על עבירה חוזרת, (לשים לב בעיקר למרכיב הראשי שזה סעיף 38).

בית-משפט מחויב להטיל על אדם שהורשע בעבירה מהתוספת הראשונה, עונש של פסילה בפועל של שלושה חודשים לפחות, בכפוף לנסיבות מיוחדות וכו'. אבל הכלל הוא על עבירות תוספת ראשונה, עונש מינימום של שלושה חודשי פסילה.

אנחנו מבקשים להוסיף לעבירה הזאת, במסגרת המאבק במה שקרוי "החאפרים" את תקנה 84(ב) לתקנות התעבורה, תקנה שעניינה מספר נוסעים מקסימלי מותר בסוגי רכב שונים. כאשר מסיע בשכר שמותר לו להסיע ברכב עפ"י רשיונו X נוסעים, נניח 12 ומסיע 20. (והבן שלי בעצמו סיפר לי על הסעה כזאת שהוא פעם היה בה, לא ידעתי שחאפר בא לקחת אותו וישבו על המדרגות של הדלת ההזזה של האוטובוס הזעיר, הפרטי הזה שאסור היה לו להסיע, הסכנה מובנת מאליה). את העבירה הזאת אנחנו מבקשים להוסיף לתוספת הראשונה. כך שמי שמורשע בה יוטל עליו לכל הפחות שלושה חודשי פסילה.

אין במקרה הזה השבתת כלי רכב?

יש. זה כבר נמצא בתוספת השביעית, כעבירה של הפסקת שימוש ברכב.

התוספת השניה שאנחנו מבקשים לשנותה. עניינה הפניה לאותו סעיף 38, אבל היא במקרים קצת יותר חמורים. עבירות של התוספת השניה שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם או ניזוק רכוש. עליהם ביהמ"ש מחויב להטיל פסילת מינימום של שלושה חודשים.

לתוספת הזאת אנחנו מבקשים להוסיף את סעיף 65 לפקודה. כאשר סעיף 65 לפקודה עניינו הוראות על עצירה לפני מפגש מסילת ברזל. אני מניחה שהמשטרה פה תוכל לספק יותר נתונים והרחבה בעניין הזה. אבל ככל שהתנועה המסילתית בארץ מתרחבת - גם מתרבים התאונות והאירועים שקשורים במפגש בין כבישים ומסילות, רכב ורכבות. ואנחנו רוצים להיכנס כאן לקצת יותר החמרת הענישה מסוג זה של עבירות לפני מפגשי מסילת ברזל. כל תאונה כזאת, הרי היא תאונה קטלנית.

בנושא של סעיף 62 (4), זה סעיף שקיים היום בתוספת השניה. אנחנו מבקשים בכל זאת
להסתייג ולבקש להעביר אותו לתוספת הראשונה.

סעיף 62(4) זו עבירה של אי מסירת שם או מסירת שם ומען כוזבים לאחר התאונה, של מי שמעורב בתאונה. זו לא עבירה שגורמת לתאונת דרכים ולכן הכללתה בתוספת השניה, אין לה שום משמעות, כי זו לא עבירה שהיא גרמה לתאונת דרכים ולכן היא לא תביא לעונש של שלושה חודשים פסילה חובה. ואנחנו חושבים שהמקום הנכון והראוי לעבירה הזו, הוא בתוספת הראשונה. ז"א, עצם עבירת העבירה תחויב בשלושה חודשים.

אנחנו לא כללנו את זה בהצעה כיוון שהנוסח כפי שהוא נמצא, אושר לפנינו. אבל כיוון ששמענו על
הבקשה הזו, אנחנו נקדים.

סעיף 62 (4) זה למעשה סעיף שאין לו שימוש. לגבי מסירת פרטים אחרי תאונת דרכים, יש לנו תקנה
144 לתקנות התעבורה שמדברת על החובה הזאת.

והסעיף הזה למעשה הוא סעיף שמאפשר (הוא מצוין בהוראה שלו) לאזרח, לאיש שהוא לא מהות, לא שוטר, לבקש ממך הנהג העבריין להזדהות בפניו, כי ביצעת עבירה. אם אמנם ביצעת עבירה - אז גם ביצעת עבירה שסירבת להזדהות בפני. כלומר, זה סעיף חריג שראוי לעשות בו שימוש, אם כי זה קצת מסוכן, שאם אני אבקש מעבריין להזדהות בפני - אז אני גם עלול להיות בבי"ח, לא בעקבות תאונת דרכים.

אתם מקבלים את עמדת המשטרה?

מקובלת עלינו. ז"א שהסעיף יועבר לתוספת הראשונה?

אדוני, אני חייבת לומר שאני אוהבת לעשות שיעורי בית ולבדוק ולחשוב על ההשלכות של
דברים כאלה. ולשמוע את זה כאן בלי לבדוק את זה ולאשר מייד, פסילת עונש מינימום, אני לא הייתי נחפזת לעשות את זה.

יש לנו תקנות תעבורה, אנחנו עובדים בהם לעתים כל-כך קרובות, אפשר להביא את התיקון בצורה מסודרת.

הרי מדובר פה לא רק על תיקון, מדובר פה על שינוי מבחינת המיקום במקרה הזה.

המחוקק קבע מלכתחילה שמן הראוי היה לקבוע על העבירה הזו עונש של שלושה חודשים ולכן הוא
כלל את זה בתוספת. אחרת לא היתה סיבה לכלול את ההגדרה הזו בתוספת.

סליחה, אורון, אתם ביקשתם, משרד התחבורה מסכים. אנחנו ממשיכים הלאה.

אני יכול להתייחס לפסילת הרכבת. אתם רצים פה עם תקנות ורבותיי, יש פה טעות חמורה.
תקנות התעבורה הן משנת 1691 ולצערי לא תוקנו. עכשיו משתדלים לעשות, אבל זה שאתה מתקן את התקנות ולא מתאים את עצמך למציאות הקיימת, מה קורה מול מפגש מסילת ברזל. הרכבת עוברת, יש מין כפתור הפעלה של 30 שניות שהוא מודיע שהוא מגיע עם הרכבת לצומת. מחסום רכבת יורד תוך 9 שניות. לקחתי את המתכננים של נתיבי איילון ואח', עשיתי פיילוט עם רכבים שלי עמוסים, סמי טריילרים, אני מדבר על סמי שהאורך שלו הוא 17 מטר, הוא עובר ב15- שניות. 9 שניות המחסום יורד עליו. ז"א, אם אני לא לוקח את הפרונט-טריילר שזה רכב של 20 וכמה מטר, המחסום יורד עליו.

זה שרוצים בתקנות הכל טוב ויפה, המציאות היא שונה. המחסום יורד עלינו על המשאיות. ואני חייב לפני מסילת ברזל לעצור עצירה מוחלטת. יש פה איזה סתירה, זה שאנחנו רוצים, הכל טוב ויפה.

אני לא יורד לסוף דעתך, אני חייב לציין.

עשיתי פיילוט עם החבר'ה של מסילת הרכבת.

למה הוא עלה על המסילה?

אני חייב לעצור עצירה מוחלטת. התחלתי לנסוע, נדלק הרמזור, תוך 9 שניות המחסום יורד עלי.
אני לא מספיק לעבור את המסילה.

שר התחבורה ייתן על זה תשובה.

קודם כל, באמת זה לא שייך לחוק, אולי מבחינת ההפעלה של הרכבת או הפעלת מחסום. צריך
להיות איזשהו שימוש, אני פעם ראשונה שומע על מדידה כזו. ברגע שמשאית עוצרת לפני המחסום, אז יש לה זמן לראות והיא רואה מספיק ואין במקרה כזה תאונות.

השנה דומני, היו 12 או 13 תאונות במפגש של רכבת עם כלי רכב, בד"כ זה לא משאיות, אלא דווקא רכב פרטי. אבל אם הוא כבר עוצר - אז אין תאונה. הבעיה היא שהוא לא עוצר. ברוב המקרים שהיתה תאונה בין רכב לרכבת, מדובר באדם שעשה סללום וניסה לעקוף את המחסום שכבר היה למטה או בכלל לא עצר וזה בד"כ גורם לתאונה. עשינו מפגש מיוחד על נושא מפגש רכבת וכביש, לא היה מקרה שזכור לי שהוא עצר וניסה לעבור והמחסום נסגר עליו או לא הספיק לעבור. בכל המקרים שידועים לנו, הוא לא עצר למרות שאמור לעצור איפה שאין מחסום, או שגם כשהיה מחסום, ניסה לעקוף את המחסום וזה בדיוק המקרה שהחוק מטפל. ואין שום סתירה, אני מוכן לבדוק עוד פעם.

אדוני השר, אתה צודק, זה לא הובא לידיעתך, כי אין נפגעים. אבל רוב המחסומים האלקטורניים
בארץ, על-חשבוני.

אנחנו נבדוק את זה בנפרד.

השר יבדוק את משך ההשהיה ואם אפשר לתת השהיה יותר ארוכה.

השאלה אם אתה מכיר מקרה כזה שירד מחסום כזה על משאית.

כן, עם חומר נפץ, המשאית עמדה בזיכרון.

ממה שאני זוכר, התאונה הכי קטלנית שהיתה ברכבת עם שני חיילים בפלמח"ים, שפשוט היה
מחסום, היה פקק ועקפו את המכוניות.

אני רוצה להזכיר ששינוי התוספת הראשונה, סעיף 1 - אושר.
שינוי התוספת השניה - אושר. לבקשת המשטרה ובהסכמת משרד התחבורה, הסעיף יעבור לתוספת הראשונה.

אנחנו עוברים לסעיף 3 אחרי ששר התחבורה אמר שיבדוק את משך ההשהיה להורדת מחסום הרכבת.

התוספת הרביעית שתקנה 3 עוסקת בה, היא התוספת שמונה את העבירות שבהן קצין משטרה
מוסמך להטיל פסילה מינהלית של שלושים יום על עצם ביצוע העבירה. אנחנו מכירים, כולנו אני מניחה, את המתכונת של הפסילות המינהליות מיד אחרי ביצוע העבירה עוד לפני משפט ולפני כתב אישום והכל, כבר בשלב המיידי של 90-60-30. 90 יום על עבירה קטלנית. נהג שחשוד שיש יסוד סביר להניח שהוגש נגדו כתב אישום על עבירה שגרמה לתאונה קטלנית. 60 יום בתאונה עם נפגעים. ו30- יום על תאונה עם רכוש או עבירות מהתוספת הרביעית.

אנחנו מבקשים לתקן את התוספת הרביעית. התיקון הראשון שאנחנו מבקשים, זה מחיקה של פרטים 7 ו9-, שהן עבירות שהפכו להיות עבירות קנס. ואין אפשרות, התוספת השביעית לא מתיישבת עם עבירות קנס. כי הקמת הסמכות יסוד סביר להניח שיוגש כתב אישום. פה ניתן דוח ברירת משפט.

פריט 7 לתקנה 56 (א)(4) שזה אי עצירה לפני מפגש מסילת ברזל. אבל זה סעיף קל יותר של עבירת
קנס. ופרט 9 מתייחס לתקנה 87 של עבירת הובלת חומרים מסוכנים, וכמובן 68 אי ציות לתמרור זה גם כן עבירת קנס של איסור נסיעת משאית שמובילה חומרים מסוכנים.

מה אתם מבקשים?

למחוק אותה מהתוספת הרביעית, כי אלה עבירות קנס ולא מתיישב עם סמכות של פסילה מינהלית.
במקום זה אנחנו מבקשים להוסיף כמה עבירות.

אנחנו מבקשים להוסיף את עבירה לפי תקנה 84(ב) לתקנות כשההסעה היא בשכר. (זה מה ששמענו גם קודם בתוספת הראשונה) הסעת מספר נוסעים העולה על המותר, כאשר מדובר בהסעה בשכר.

אנחנו מבקשים להוסיף את סעיף 62 (3) לפקודה שזה נהיגה בשכרות. ואנחנו מבקשים להוסיף סמכות לקצין משטרה להטיל פסילה מינהלית בת 30 יום.

אני חושב שיש שם טעות סופר. המקרה השני עבור נהיגה תחת השפעת שכרות ונהיגה תחת
השפעת סמים.

סעיף 62 (3) "הוא שיכור בהיותו נוהג רכב או בהיותו ממונע רכב בדרך או מקום ציבורי". מונח
"שיכור" מוגדר במקום אחר ככולל שמצוי תחת השפעת סמים. בסעיף 64 (ב)(א) נאמר: "בסעיף 62 (3) ובסעיף זה, שיכור מי שנתון תחת השפעתו של משקה או סם משכרים ומסוכנים".

ישנה פה כוונה להחמיר לגבי הסעה בשכר. אם מסיעים נוסעים מעל המספר המותר. האם
שקלתם לבחון את מספר הנוסעים שמותר להסיע באוטובוסים ואת הסיכון שיש בזה? למה לגבי מוניות והסעות בשכר כן. לגבי אוטובוסים אתם לא בוחנים את העניין של מספר הנוסעים?

התופעה השכיחה פה זה לאו דווקא מוניות, אלא המיניבוסים-הטרנזיטים. שמדובר בעיקר בהסעות
ילדים, בבתי-ספר ובכל מיני עיריות. התופעה היום בקנה מידה רחב מדי ויש שם גם בנושא בטיחותי של כלי רכב. זו באמת תופעה שאנחנו לא מצליחים כרגע מבחינת כח-אדם וכל האמצעים העומדים לרשותנו, להתמודד איתה.

היו לצערי גם כמה מקרים מאוד טרגיים בנקודה הזאת. אנחנו מצאנו לנכון שנקודה זאת היא באמת נקודה רגישה, נפוצה ואין שום סיבה למי שמסיע בשכר וגם מסיע כמות מעבר למותר, לא לנקוט נגדו באמצעים.

אנחנו בעד העקרון הזה כמו שהשר אומר, שלהגביל הסעה בשכר, מקרה הילדים זה חיובי.
השאלה אם לא בחנתם את אותו נושא בטיחותי לגבי אוטובוסים.

אדוני השר, למה לא תקבע בתקנה את מספר הנוסעים שרשאים לנסוע, או שנהג יכול להסיע
באוטובוס?

תקנה 84 (ז) אומרת: "ילדים עד גיל 14, 70 ילד בתוך אוטובוס, שלושה על מושב כאשר במושב
ליד הדלת הקדמית וליד הדלת האחורית, שני ילדים בלבד.

אני מודה על ההערה. אני לא מודע עד כדי כך. אנחנו נבדוק היום.

הערה של החבר מדן, מחזקת את העובדה שאם יש גם תקנה כזו, צריך להכניס את מי שעובר על
התקנה לאותה תוספת.

השר יבדוק את עניין האוטובוסים. ואם צריך שתהיה תוספת - תהיה תוספת.

מדברים פה על החרמה של אוטובוסים, בינתיים רק מחרימים למוניות. למה לאוטובוסים, יש חוק,
אני שומע אותו כל יום בפרסומת, ברדיו, בטלוויזיה, מי שייקח נוסעים זרים, מחרימים לו את המונית. אני נתפסתי במקרה ולא ידעתי את החוק, החרימו לי את המונית. למה לאגד לא מחרימים את האוטובוס כשנוסעים רומנים, ערבים... אף אחד לא בודק את זה. למה לא מחרימים לו את האוטובוס, למה לי כתחבורה ציבורית - מחרימים לי את המונית ולאגד לא מחרימים? אני רוצה תשובה.

לי לא ידוע על המקרה שעצרו אוטובוס של אגד או של דן שהסיעו פועלים בלתי חוקיים. אם יהיה
מקרה כזה, אני אהיה מוכן לבדוק ולשמוע. לי לא ידוע על מקרה כזה.

לגבי המוניות, אני מניח שבעיה של מוניות היא ידועה בועדה. אני חושב שכרגע אנחנו בעיצומה של רפורמה מקיפה בתחום המוניות. אני לא אערב שמחה בשמחה. לדעתי יהיו לנו פה הרבה דיונים לא פחות מרתקים וסוערים. אני מניח שתוך שבוע-שבועיים כל הסוגייה של מוניות תגיע לכאן לדיון מקיף ורחב.

אנחנו רק קיבלנו את זה באופן לא מסודר וביקשנו מהמשרד שלך להעביר לנו את החומר באופן
שיהיה ברור, בהיר, מסודר. שנוכל לקבל דיון לעניין.

אנחנו נדון בכל הסוגייה של המוניות בדיון נפרד. אני לא הייתי מערב את כל הנושא של הבטיחות
עם נושא המוניות. נתייחס בהרחבה.

קודם כל, מעירה לי פה היוהמ"ש שההחרמה שעליה דיברת היא לא לפי פקודת התעבורה, אלא
לפי חוק שמתייחס לשוהים הבלתי חוקיים בארץ. אני מציע לא לערב פה שמחה בשמחה, גם כשלא צריך.

הוא טוען שתפסו לו מונית עם פועלים בלתי חוקיים והחרימו לו את המונית ולאגד לא
מחרימים. לי לא ידוע מקרה שאגד הסיעה פועלים בלתי חוקיים.

משטרת ישראל נוהגת איפה ואיפה מה שהיא עושה כרגע וגם משרד המשפטים. לא יכול להיות
מצב כזה שלי יחרימו את המונית וייקחו אותו ל30- יום, יגררו אותו. ואוטובוס שמסיע נוסעים זרים, זה בסדר, זה מותר. זה פשוט לא להאמין מה שקורה פה.

שינוי התוספת הרביעית אושר.

אנחנו עוברים לתוספת השביעית. למעשה דנו במהות שלה בפתיחת הדיון, אני רק אקריא את
הנוסח. "בתוספת השביעית לפקודה בחלק א' אחרי פרט 3 יבוא: 4. עבירה לפי תקנה 168 לתקנות. 5. עבירה לפי תקנה 308 (ד) לתקנות. 6. אני מבקשת לשנות את הנוסח כי אחרי זה גיליתי שאותה עבירה בדיוק מופיעה בתוספת הראשונה וראוי שיהיה להם אותו נוסח, שלא נכנס לפלפולים למה התכוון המשורר, שזה לא בדיוק אותו דבר.
אני מקריאה את הנוסח שאני מבקשת:
"6. עבירה לפי סעיף 10 לפקודה, (למעט נהיגת רכב בידי מי שהיה בעל רשיון נהיגה ולא חידשו)." זה נוסח בדיוק קיים גם בתוספת הראשונה.

וכפי שציינתי קודם, השמטת טעות סופר, צריך לבוא פה 7, עבירה לפי סעיף 36 (ב) רבתי (ג) לפקודה.

תעבירו את זה בכתב לועדה אחרי הדיון.

סעיף 8, עבירה לפי 67 לפקודה.

אני הבינותי שעבר איזשהו תיקון שאולי בסדר שהוא עבר אולי לא. אבל נראה לי שהתיקון לא
הובהר לחה"כ הנכבדים.

תרשה לי להעיר לך. הרי אם אני עברתי - עברתי. אם אתה רוצה לחזור אתי - אני לא חוזר אחורה.
אני לא מתכוון לבצע פה תרגילי השהיה לתקנות החשובות האלה והם יעברו היום. אם זאת כוונתך - אני כבר נמצא בסעיף אחר.

לא חלמתי על כוונה כזו. אבל אם יש דבר לא בסדר, מה עושים, זה אבוד? נעשה תיקון אתם לא
הייתם ערים לכך שהתיקון מתייחס למסירת פרטים בלי תאונת דרכים, לא מסרתי לך פרטים.

אנחנו התייחסנו, לא היתה לי הזדמנות להשיב לך, אבל אני הסברתי שזו עבירה שהמחוקק סבר
שמן הראוי שתהיה חובת פסילה. ולכן היא בתוספות. אבל זו לא עבירה שגורמת לתאונות דרכים. כלומר, זו לא עבירה שלכאורה סעיף 38.

לא אחרי תאונת דרכים.

זו לא עבירה שגורמת לתאונת דרכים.

רבותיי, אתם לא הבנתם את זה. ואם מישהו לא מוסר פרטים לאדם אחר, הוא יאבד את הרשיון
ל3- חודשים. אתם צריכים להיות ערים למשמעות של התיקון.

גם היום לפי תקנה 144. מי שלא מוסר פרטים נפסל לשלושה חודשים. החמור יותר בסעיף 62,
זו עבירה של מסירת פרטים כוזבים, כלומר הוא מוסר והוא מרמה אותך.

אז אפשר לרשום את ההסתייגות רק למקרה של פרטים כוזבים.

בזה אנחנו לא כל-כך מתערבים, כי זה שייך לשיקולי ענישה.

תודה. אנחנו בהערות לסעיף הרביעי, שינוי התוספת השביעית. יש למישהו הערות? אם אין -
אנחנו מאשרים את התוספת הזאת.

אני אעביר נוסח מתוקן בתיאום עם היוהמ"ש של הועדה.

ביקשנו תחילה של 30 ימים מיום פרסומן, זה תחילה מקובלת לתקנות, כאשר אין איזה שהיא דחיפות מיוחדת או צורך בהערכות מיוחדת.

אם כן, אישרנו את התקנות. וברשותך אדוני השר, אתה רוצה לומר מספר מילות סיכום. בכל זאת
עשית מאמץ גדול, זה לא פשוט.

אני מוכרחה להודות שזה היה מהר מדי לפני שיכולתי להגיד את הדברים בזמן, בזמן שנאמר
פה התיקון. אני גם כן צריכה לקרוא ולהבין על מה מדובר.

חשבתי שהכנתם את זה במשותף.

את התיקון שנאמר כאן עכשיו, שמעתי פעם ראשונה ברגע זה. ולכן הייתי צריכה להבין על מה
מדובר.

אני חושבת שלהבדיל ממסירת פרטים כוזבים באותו מקרה ששני אנשים נוהגים בדרך ואחד רואה את השני , נדמה לו או לא נדמה לו. ליצור מצב שבו כל אדם יכול לעצור כל אדם אחר ולדרוש את פרטיו ולפסול על זה רשיון, זה נראה לי בעייתי.

מה זה כל אדם?

כל אדם, זה אומר שזה לא שוטר. זה אומר שאני רואה אותך נוהג בדרך, נדמה לי שלא נהגת כראוי,
אני עוצרת אותך ומבקשת ממך את הפרטים. זה מה שהסעיף אומר, כדאי שהועדה תהיה מודעת לזה.

אני רוצה להדגיש את סעיף 62 (4) מה לשנות. העובר אחד מאלה, באותו נוהג רכב שדרך נהיגתו
גרמה לעבירה, הוא מסרב להגיד שמו, מענו, מגיד שם או מען כוזבים.

בפני מי הוא מסרב?

אם אנחנו מעורבים למשל בתאונת דרכים, למעשה אני חייבת לציין שגם לאזרחים בדרך, אם
נעברה כלפיהם עבירת תעבורה - הם רשאים לפנות למשטרה.

מה שעלה פה באופן ברור עכשיו, זה לכאורה לא שהשוטר מבקש את הפרטים, אלא כל אדם שנוסע
ברכב. למשל אני נוסע אחרייך, אני רואה שעשית עבירה. ויש לי סתם עניין להתנכל לך, האם גם הדבר הזה נופל בדוגמא הזאת?

אני רוצה להעיר למרות שזה לא שייך למשרד התחבורה ויותר לפן המבצעי-משטרתי. כולנו
נוסעים בכביש ואנחנו נתקלים כמה פעמים ביום בעבירות, כמה פעמים ביום חותכים אותך. הייתי עד לא מזמן למקרה, אילולא לא הייתי שר- אז הייתי יוצא מהרכב, תופס את הבן-אדם מהרכב ומורח אותו על הכביש, טוב שהתאפקתי. שני צעירים, פול ווליום, "חותכים" רכב אחד, "חותכים: רכב שני; זוג אנשים מבוגרים "חותך" אותם, בצורה מאוד מסוכנת, ב"רייס" מגיעים לרמזור, מתחילים להעיר להם, מתחילים לקלל, עוד מעט הם היו מוציאים סכין. אתה רואה עבירות כאלו יום יום. אני לא חושב שמישהו גם רוצה להתנכל או להתנקם סתם במישהו. אבל כמות העבירות שאתה רואה יום יום על הכביש, פס לבן, רמזור אדום, כל דבר. אתה רואה היום תופעות שלדעתי, פשוט הדעת לא סובלת את זה.

אפשר לעשות את זה אבל כדאי שהועדה תהיה מודעת מה היא מאשרת.

כשאני מסתכל כל מה שנעשה על הכביש, מה יותר בעייתי, תקנה או מצב על הכביש, המצב בכבישים
הרבה יותר בעייתי. לכן אני הייתי משאיר את התקנה הזאת, עם כל הפרובלמטיקה.

היא יותר רחבה ופתוחה.

אורון, אני מודה לך על ההתעקשות, זה בסדר שהתעקשת. ואנחנו רוצים להציע מאחר הנושא
הזה היה לבקשת המשטרה, אני רוצה שתוציאי תיקון, אחרי שהובהר לנו למה הכוונה פה.

אני חייבת לציין שמלכתחילה העבירה הזאת נמצאת היום בתוספות. כלומר, היתה כוונה שהיא
תהיה חובת פסילה. אבל אנחנו נקבל את ההסתייגות שלך, שעבירה 62(4) תיכלל בתוספת הראשונה, אבל תתייחס רק למקרים שבהם נגרמה תאונת דרכים. כלומר, שהעבירה גרמה לתאונת דרכים.

אני אקריא את סעיף 38. כתוב, 1: "הורשע אדם אחד על עבירה מן המפורטות בתוספות הראשונה.
2: על עבירות המפורטות בתוספת השניה שגרמה לתאונת דרכים".

זה בדיוק העניין, אנחנו לא משתמשים היום בסעיף הזה, זה הפך לאות מתה בגלל שזה לא
עבירה שגורמת לתאונת דרכים. לכן אנחנו מבקשים להוסיף את 62(4) לתוספת הראשונה בהסתייגות שמדובר בעבירה שגרמה לתאונת דרכים.

אני מציע רק לגבי הפרט הזה. כשהוגש לנו בנפרד מנוסח ומתואם בין משרד התחבורה למשרד
המשפטים והמשטרה. אחרי שהגעתם לתיאום ביניכם, ברגע שתגיעו, אני שם על סדר היום, רק את הפרט הזה.

אנחנו נדון בזה ונגיש את זה כתיקון נפרד על מנת לא לעכב את התיקון הזה.

אני לא עוצר את התקנות.

אנחנו מוכנים לשבת איתם, לדון ולהגיש לכנסת הצעה בנושא הזה.

אנחנו מאשרים את כל התקנות מלבד הבקשה שלכם שאם תגיעו לתיאום ותובא אלינו בנפרד,
אנחנו נביא אותה מיד לאישור.

קודם כל, תודה רבה ליו"ר הועדה ולועדה על הדיון הענייני. אני מקווה שזו רק הסדרה
הראשונה של אותם שינויים ותיקונים שאנחנו רוצים להביא על-מנת באמת להגיע להרתעה אמיתית בכבישים.

אני חושב שאנחנו נספק הרבה תעסוקה ועבודה לועדה שלך, לא רק בתחום הזה. נראה שנהגי מוניות כבר בהיכון. בסה"כ תקוותי שהכל התקנות האלו לפחות במקצת ישפיעו ויורידו את כמות התאונות, העבירות. אני מקווה שתהיינה להן השלכה מעשית מאוד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30