פרוטוקולים/כלכלה/7547



ועדת הכלכלה (118) -2-
שגיאה! שם מאפיין מסמך לא מוכר.

פרוטוקולים/כלכלה/7547
ירושלים, ל' בכסלו, תשס"ד
25 בדצמבר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 118
מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום שלישי, כ"ח בכסלו התשס"ד (‏23 בדצמבר, 2003), שעה 14:15

1. סעיפים 90-91 להצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2003 – תיקון חוק המים

חברי הוועדה: שלום שמחון – היו"ר
אבשלום (אבו) וילן
דוד טל
איתן כבל
אליעזר כהן
מל פולישוק-בלוך

חה"כ משה גפני
אמיר לוי - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
סיון הכטר - אגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד רונית תושיה - לשכה משפטית, משרד האוצר
ארז ימיני - יועץ השר, משרד התשתיות הלאומיות
עו"ד יואל הדר - יועץ משפטי, משרד התשתיות הלאומיות
שמעון טל - נציב המים, משרד התשתיות הלאומיות
עו"ד מיכל גולדמן - יועצת משפטית, נציבות המים, משרד התשתיות הלאומיות
שירי שפירא - נציבות המים, משרד התשתיות הלאומיות
עו"ד נגה רובינשטיין - משרד המשפטים
הרצל אבידור - ע' מנכ"ל, משרד החקלאות
עו"ד אלי פוקסברומר - לשכה משפטית, משרד הפנים
עמוס אפשטיין - מנכ"ל חברת מקורות
ברוך (בוקי) אורן - יו"ר חברת מקורות
עו"ד חגי עינת - יועץ משפטי, חברת מקורות
יום-טוב קזס - חבר מזכירות, חברת מקורות
אריה קרן - חבר מזכירות, חברת מקורות
יובל הילב - חבר מזכירות, חברת מקורות
מיכאל נאור - חבר מזכירות, חברת מקורות
מאיר אלעזרה - מזכיר ארגון העובדים, חברת מקורות
שמעון טל - נציב המים, נציבות המים
עו"ד מיכל גולדמן - יועמ"ש, נציבות המים
שירי שפירא - נציבות המים
צבי נור - אגודת המים עמק חרוד
משה אבנון - רכז מים, מרכז השלטון המקומי
שמעון בן-חמו - סמנכ"ל רשות החברות הממשלתיות
נאוה קרמר - רשות החברות הממשלתיות
הדס נודלר - עוזרת הממונה על השכר, רשות החברות הממשלתיות

אתי בנדלר

לאה ורון

רשמה: אירית שלהבת


הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2003
סעיפים 90-91 – תיקון חוק המים

אני מבקש לפתוח את הישיבה. אני מבקש להציג את המצב נכון לרגע זה. קודם כול, אני רוצה להתנצל על האיחור. אנחנו פותחים את הישיבה באיחור של רבע שעה ונדון על סעיפים 90-91 להצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2003 – תיקון חוק המים. זאת בקשה לדיון מחדש. אני מבקש שתקשיבו היטב כדי שנבין על מה מדובר.

לפני שתתקיים הצבעה על הבקשה לדיון מחדש, אני מבקש לשמוע את הנימוקים של נציגי האוצר כדי שהוועדה תחליט האם לאשר את הבקשה לדיון מחדש או לא לאשר אותה. למען ההגינות אני אומר למר אמיר לוי, הגיעה אלינו הסתייגות של שר האוצר על התוספת לתיקון חוק המים – זאת תוספת שנתקבלה בוועדה בעקבות הסתייגות של חבר הכנסת דוד טל. מר אמיר לוי, האמן לי, מה שאני מתכוון להגיד כעת הוא משמעותי מאוד כי הוא מטיל בספק את החוק כולו, אלא אם כן אתה תבקש אישור משר האוצר למשוך את ההסתייגות.

יש פה שני שלבים. קודם כול אתה צריך לשכנע את הוועדה למה היא צריכה לקיים כאן דיון מחדש בהצעת החוק. אחר-כך חברת הכנסת מל פולישוק-בלוך תסכים או לא תסכים לכך שיהיה דיון מחדש, זה עניין שלה. באופן תיאורטי, אם היא מושכת את הבקשה שלה לדיון מחדש המשמעות היא שהצעת החוק עולה להצבעה במליאה בנוסח כפי שנתקבל בוועדה.

אבל מאחר והבאתם כעת הסתייגות של שר האוצר, סביר להניח שחברת הכנסת מל פולישוק-בלוך תיעתר לבקשה לדיון מחדש. המשמעות של דיון מחדש יכולה להיות שגם ההבנות שהגענו אליהן בנושא חובת ההולכה יפלו, זאת אומרת שהחוק ייפול ואז גם לא תהיה לכם אפשרות להעלות הסתייגות במליאה.

מר אמיר לוי, אולי תרצה להתייעץ עם שר האוצר. אני מציע באופן חברי לשר האוצר למשוך את ההסתייגות שלו. עכשיו זה כבר לא עומד ברמה של ויכוח על פרט כזה או אחר אלא אתה משנה כאן את הכללים. אם החוק יעלה למליאה, יהיה לו רוב במליאה. אז כל ההבנה שהיתה פה עם השר פריצקי ועם הנהלת "מקורות" לא מתקיימת.

ואל תשכח את נציגות העובדים, אדוני חבר הכנסת שלום שמחון.

יש פה מישהו ממשרד התשתיות הלאומיות? אני מציע גם לכם למשוך את ההסתייגות.

הזכרתי ליושב-ראש הוועדה שההסתייגות שהוגשה עכשיו בכתב על-ידי שר האוצר היא אותה הסתייגות שגם השר פריצקי הודיע עליה בישיבה.

לא ראינו אותה.

הוא אמר אותה בישיבת הוועדה. חבר הכנסת טל הציע כמה הצעות לתיקון הסעיף שהתקבלו. אחת מהן היא הוספת המילים "או לצרכניו", ולזה הוגשה כעת הסתייגות.

בהסתייגות של חבר הכנסת טל נקבעה תוספת לפי הוראה של נציב המים, לפי סעיף 35א(ב) פסקאות (1) ו-(2) – "הוראה לבעל תשתית לספק שירותי תשתית לאחר, והוראה לספק מים לספק מים לאחר, לא יהיה בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית במי שקיבל את ההוראה או בצרכניו, וכי הרואה עצמו נפגע מהחלטת נציב המים רשאי לערור עליה לפני בית הדין למים".

עכשיו שר האוצר מסתייג מהתוספת הזאת.

רק מהמילים "או לצרכניו", זאת ההסתייגות.

ההסתייגות שלנו היא על כל התוספת.

אדוני היושב-ראש, אני אמון על הכללים, שאם אני יושב עם אנשי אוצר – וכולם מכובדים, כולם חכמים, כולם נבונים, כולם יודעים את התורה אבל כדאי שיידעו כולם גם את הפוליטיקה בדבר הזה. אם אני יושב אותם ומקדיש לזה הרבה זמן ומגיעים להבנות והסכמות, אני חושב שזה לא הגון ולא הוגן שבסופו של יום הם חוזרים ומכניסים איזה דבר אחר שלא כלול בהבנות ובהסכמות שלנו. אחרת, מלכתחילה יהיה משבר של אמון, הם יעשו מה שהם רוצים ואנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים אבל לא נגיע לכלל הסכמה. הם יוצרים פה משבר אמון עד כדי כך שאני לא אאמין להם יותר.

אני מציע שגם משרד התשתיות הלאומיות וגם משרד האוצר ימשכו את ההסתייגות הזאת, קודם כול, כדי שנוכל להתחיל לדבר.

יש בינינו הבנות. אנחנו רוצים לעזור ולהיות קואופרטיביים אבל הלכנו לקראתכם כברת דרך.

נניח שאנחנו מושכים את ההסתייגות והצעת החוק עוברת, אז מה?

מה זה עושה לכם רע? עד כמה זה גורע מהצעת החוק או מהמטרות של החוק?

אתם גוררים אותי לצעד קיצוני ואני לא רוצה לנקוט בו. היתה פה איזה הבנה. מר אמיר לוי, אתה גורר אותי להפיל את החוק לגמרי כדי שאתה לא תוכל להעלות הסתייגות. אני נותן לך חצי מהחוק.

את עיקר החוק הוא מקבל.

אני הצעתי לך לבטל את החוק לגמרי.

אנחנו לא רוצים להיות קיצוניים גם בצד הזה.

מר אמיר לוי, טרם הדיון אתן לך אפשרות להציג את עמדתך. מר ארז ימיני, אני מבקש שתתייעץ בינתיים עם השר פריצקי.

אדוני היושב-ראש אני רוצה להבהיר, כדי שאני לא אובן שלא כהלכה. אם יתחיל דיון על הנושא הזה, כל ההסכמות שלי בחוק הדואר כולן בטלות ומבוטלות מעיקרן. אם מותר להם לחזור אחרי כל הדיונים מההסכמות ומההבנות, אני מתכוון להשאיר במקומן את כל ההסתייגויות לחוק הדואר, את הכול, ואני חוזר בי מהכול.

לפני שהוא מתחיל לדבר לגופם של דברים, אני רוצה להגיד מילה טובה על "מקורות", על העובדים של "מקורות". ביום ראשון במסגרת סיור של ועדת המדע והטכנולוגיה ביקרנו במתקן ההתפלה של "מקורות" באילת. אמרתי גם למנכ"ל שאירח אותנו שם, ואני רוצה להגיד את זה גם כאן לפרוטוקול: סדר, ניקיון, מקצועיות ורמה כזאת גבוהה, גם של ניהול וגם של מערכת, אין הרבה במדינת ישראל. רציתי לומר את זה כאן לפני הדיון וגם לאוזניהם של אנשי האוצר שכל-כך רוצים לפרק כל דבר שפועל נכון.

ממש מפעל לתפארת. אני שותף לכל מילה ממה שאמרה כאן יושבת-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, ואף יותר. אני לא חבר הוועדה אך הוזמנתי לסיור ואני לא מצטער שהגעתי לשם.

יש שתי סוגיות: 1) הרביזיה של חברת הכנסת פולישוק-בלוך; 2) ההסתייגות של חבר הכנסת טל.

באשר לרביזיה, אנחנו מבקשים מיושב-ראש הוועדה ומחברי הוועדה לדחות כרגע את הדיון. אתמול התחלנו במשא ומתן אינטנסיבי עם הנהלת החברה ועם יושב-ראש נציגות עובדי החברה. התקדמנו לא מעט. אני לא יכול להגיד שזה סגור או קרוב לסגור אבל התקדמנו לא מעט. אנחנו רוצים לנסות ביומיים הקרובים – היום, מחר ולפחות בחלק מיום חמישי – למצות את המשא ומתן ולהגיע להסכמה עם הנהלת החברה ועם נציגות העובדים.

אמרתי כבר בדיון הראשון שהדרך הכי נוחה היא להגיע להסכם ואז בסופו של דבר אנחנו נהיה מוכנים לוותר על החקיקה. לכן אנחנו מבקשים שתדחו כרגע את הדיון ליום חמישי או ליום ראשון.

אגיד מה אני מציע, כדי ליישר קו. אתה מבקש, כדי למצות את המשא ומתן, עוד 48 שעות.

אני אשמח אם תיתנו לנו זמן עד יום חמישי, כולל יום חמישי.

אני מנסה להיום הגון. אני רוצה להציג את המצב המשפטי כמו שאני מבין אותו. בהנחה שאנחנו מבינים מה שאתה אומר, ונהיה פה גלויים, אנחנו חברי כנסת ואנחנו יודעים את כללי המשחק. אני מציע שגם אתם וגם משרד התשתיות הלאומיות תודיעו קודם כול שאתם מושכים את ההסתייגות הזאת ואתם לא מעבירים אותה. קודם כול מורידים אותה מן השולחן, היא איננה. אתם גם לא תוכלו להעלות אותה ביום חמישי. זה למען ההגינות. זה עניין אחד.

העניין השני, ההצעה לבקשת הרביזיה נמצאת בידיה של חברת הכנסת מל פולישוק-בלוך. אם אין הבנה, אם לא תגמור את המשא ומתן, באופן עקרוני חברת הכנסת מל פולישוק-בלוך יכולה להגיד שהיא מושכת את בקשת הרביזיה ביום חמישי ואז אין שום דבר. אז מה שנותר הוא הצעת החוק כפי שעברה בוועדה.

למען ההגינות אני אומר, אם אתם רוצים להתייעץ במשך כמה דקות, אתן לכם להתייעץ. התנאי לבקשה שלך הוא משיכת ההסתייגות של שר האוצר ושל שר התשתיות הלאומיות.

למה?

כי הבנות הן הבנות.

עליכם להבין שההסתייגות מרוקנת את סעיף ההולכה מתוכן.

אבל אתה אומר שיכול להיות שאתה תגיע להסכם עם החברה ועם העובדים.

אני מקווה להגיע להסכם. אם אני אגיע להסכם אני אודיע על משיכה של החוק.

אבל אם לא תגיע להסכם ואנחנו נמשיך את הרביזיה, אז אין לך כלום.

יש החלטה של הוועדה לפצל.

יש את מה שהוועדה החליטה, זה ברור. אני מדברת על מה שהם רוצים להשיג.

אני רוצה להגיד לך מה המשמעות של העניין. המשמעות היא שאני צריך לכנס את הוועדה ואז תהיה בקשה לדיון מחדש. אם יהיה דיון מחדש, הוא יהיה על הכול ואז החוק יכול ליפול. למה אתה צריך את זה? אתה מבקש כללי משחק הוגנים. בכללי משחק הוגנים כל צד נותן את חלקו. אני מבקש שתיקחו בחזרה את ההסתייגויות שלכם ותתחייבו לא להביא אותן שוב. זה עניין אחד. תתחייבו לפרוטוקול. אני מבקש מחברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך לדחות את הדיון ב-48 שעות כדי שאתה תמצה את המשא ומתן.

עד מתי?

עד יום חמישי בערב.

נניח שביום חמישי בערב יודיע האדון לוי: הגענו להסכם. מה אז?

אם הוא יגיד שהם הגיעו להסכם אז לא צריך את החוק.

אם נגיע להסכם אז אני אודיע שאנחנו נמשוך את הצעת החוק.

אתה לא יכול למשוך. אתה יכול רק שהוועדה תצביע נגד. אין משיכה. רק אם עושים פיצול אפשר למשוך. אחרת, זה סעיף בחוק ואפשר להצביע נגדו.

אם לא תגיעו להסכם, גם אז אנחנו מעוניינים בפיצול. אז למה לא לעשות עכשיו את הפיצול? אני רוצה להבין.

כי הקואליציה לא מעוניינת בפיצול אם אין הסכם, לפחות החלק מהקואליציה שאני מכיר.

אם אין הסכם, אתם רוצים לחוקק את זה כאן ועכשיו בכל מקרה?

אמרתי שכן. אבל אני רוצה לנסות, יש לי תחושה, והיא לא יותר מתחושה, שכן נצליח להגיע להסכמות.

שר התשתיות הלאומיות מעוניין בפיצול, אני רוצה להזכיר לכם.

שר התשתיות הלאומיות גם מעוניין בהסכם.

בהסכם בוודאי, אבל בפיצול.

הוא מעוניין בשינוי המבני ומעוניין בהסכם.

הוא מעוניין בפיצול, לא לפעול בחופזה.

נניח שעד יום חמישי לא יגיעו להסכם והקואליציה מעוניינת בחקיקה. ייצא שאז עוד לא התחלנו לדון בנוסח ובוודאי לא להכין אותו. מתי נעשה את זה? מתי אני אשלב את זה בחוק?

דנתם בזה.

על זה המחלוקת.

שר התשתיות הלאומיות לא מתנגד לשינוי המבני. הוא מתנגד רק שהשינוי יכנס בחקיקה חפוזה, במיוחד בסעיף שהוא מהותי מאוד.

אני מבקש שתתנו לנו עוד 2-3 ימים.

אין לי בעיה לתת לכם ארכה, רק למערכת כאן יש בעיה.

יש פה חבר'ה באמת הגונים. תתחייב למשוך את ההסתייגות הזאת ותודיע שלא תגישו אותה.

אנחנו מבקשים להתייעץ בעניין הזה.

אנחנו נמשיך את הישיבה בעוד 10 דקות.

(הישיבה הופסקה בין 14:35-14:45)

אנחנו מציעים - - -

אנחנו לא נסכים לדבר הזה. אתם פשוט מסתבכים פה. אני מציע שהוועדה תקפיא כרגע את סעיפים 90-91 לכמה ימים. אם עד יום חמישי האוצר לא יגיע להסכמה איתנו במשא ומתן, הוא יודיע לוועדה על כך והוא יקבל את הפיצול.

אם אני אגיע להסכמה אז אני אמשוך את הצעת החוק.

מר מאיר אלעזרה, אני אוהב אותך. יש פה גם בעייה בפרוצדורה. לאט-לאט אנחנו מתחילים להבין מה קורה פה. עכשיו עומדות בפנינו שתי אפשרויות בלבד, אני רוצה שנדע על מה אנחנו מדברים. נכון לרגע זה אפשר לפצל ולהגיד לעו"ד אתי בנדלר להתחיל לעבוד. המשמעות של הפיצול, שאנחנו מעבירים סעיף אחד בלבד.

את סעיף 90(1), בתיקונים שאושרו בוועדה, עם או בלי הסתייגויות.

אנחנו מעבירים את סעיף 90(1). אגיד לך בדיוק מה משמעות העניין. חשבתי לבקש ממכם לדחות את ההסתייגות. אפילו אמרתי שהתנאי הכולל הוא שתמשכו את ההסתייגות שלכם. עכשיו אני מבין שאנחנו בעיה בשל הפרוצדורה. לכן נותרו בפנינו שתי אפשרויות בלבד:

אפשרות אחת, שנפצל את כל החוק ונדון בו בחודש ינואר ולא עכשיו ואז יהיה לך זמן לנהל משא ומתן. אם זה מה שיתקבל, אני מתחייב לדון בנושא הזה בוועדה במהלך חודש ינואר עד לסיום הדיון.

אפשרות שנייה, שאתה תשאיר את ההסתייגות שלך ואנחנו נפצל את החוק ונעלה אותו למליאה. נשאר הנושא השני. אם תגיע להסכם, הממשלה כמובן יכולה למשוך את זה מלמעלה, היא לא צריכה אותנו בשביל זה. זה גם ישאיר לך כלי בידיים לנהל משא ומתן עם החברה. אני מבין שחתמתם לפני שעה על הסכם בנושא חובת ההולכה.

איך אפשר לכתוב בחוק אל"ף ובהסכם לכתוב בי"ת?

ההסכם עדיין לא נחתם. הוא חלק מהסכם כולל.

יש הבנה בינינו על עניין חובת ההולכה, וזה יהיה כתוב בהסכם. אם אנחנו נתפוצץ ולא נגמור את המשא ומתן, אז בין כה וכה הוא יכול להעביר כל חוק שהוא רוצה.

מה שאתה אומר זה עוד יותר טוב. הכול פה הפוך על הפוך עכשיו.

צריך לפצל את שני הסעיפים, 90 ו-91.

אני מציע שנחזור לוועדה מתישהו.

אנחנו לא נספיק לעבוד על זה. אני מודיעה לך בצורה המפורשת ביותר, לא אספיק להכין את החוק.

זה הפרוצדורה של הכנסת.

ההצבעות בוועדת הכספים יהיו בימים רביעי וחמישי. כל מה שאני מבקש מהוועדה הוא להמתין עד יום חמישי, בחלק השני של היום.

זה מאוחר מדי. המשמעות היא שיש עליו כעת שוט לגמור אתך את המשא ומתן.

אבל המשא ומתן לא יגמר עד אז.

בין האהבה שלי ליושב-ראש ועד העובדים לבין החברות שלי עם מר אמיר לוי, אני כנראה צריך לגלות מנהיגות וגמרנו.

על סעיף חובת ההולכה – שהוא חלק מהסכם כולל – הגענו עם ההנהלה ועם העובדים להסכמה על הנוסח. אני לא צריך גם את הסעיף הזה אם אני חותם אתו על הסכם. אז למה להעלות את זה?

זה מה שאמרנו גם בעבר, לא צריך אותו בכלל. הוא בהסכם. הוא לא בחקיקה.

זה מה שאמרנו לך קודם, תפצל הכול, את סעיף 90 ואת סעיף 91.

אני חוזר עכשיו להתחלה, אם אני מפצל הכול אז יהיה לי קשה הרבה יותר להגיע להסכם.

הוועדה גמרה לדון בסעיף חובת ההולכה. הוא כבר קיים. אם אנחנו מפצלים את כל החוק, אני אומר כעת לפרוטוקול שאני אתחיל לדון בסעיף השני, אני לא אתחיל לדון בסעיף הזה.

חייבים לדון. הרי היו הצעות איזה פעילויות נוספות להוציא מתחולת הסעיף וכיוצא בזה.

אני מבקש שתתנו לי זמן עד יום חמישי.

אין לי מה לעשות ביום חמישי. ביום חמישי תבוא אלי חברת הכנסת פולישוק-בלוך, תגיד לי: הכול טוב ויפה אבל אני לא עולה לירושלים, אני מושכת את הרביזיה, אין לי מה לדבר אתך.

באמת ביום חמישי אני לא עולה לירושלים, אני כבר אומרת לכם.

מר אמיר לוי, תוכל להסביר לי למה חשוב לך לגמור את זה עד סוף חודש דצמבר? הרי היושב-ראש מודיע לך שבינואר הוועדה תגמור לדון בזה.

כי הוא רוצה את האִיום עלי. חבר הכנסת דוד טל, הוא רוצה שאני אעבוד אתו יום ולילה, ואני אתחתן אתו. אל תדאג, עד יום חמישי אני אתחתן אתו. מה הבעיה?

אבל יש טכניקה מסוימת של עבודה בכנסת, אני רוצה שתדעו. אתם לא מכירים את עבודת הכנסת ואתם מסבכים את העניינים סתם.

הוא רוצה למצוא מימון. אני מנהל את המשא ומתן בידיים נקיות. מר אמיר לוי, תמשוך את שני הסעיפים.

אני לא יכול. נְפנה את הכול ואני מאמין שעד יום חמישי אנחנו נגמור את המשא ומתן.

מה אומר השר השני? למשוך את הכול?

יש פרוצדורה להגשת הצעות חוק בכנסת. אני מנסה להסביר לכם את משמעות העניין.

אני אעזור לך להחליט. אם אתם לא חוזרים בכם, אני מושכת את הרביזיה, אני כבר אומרת לך.

אני מבקש להתייעץ עם שר האוצר ועם שר התשתיות הלאומיות.

להבדיל ממפלגת העבודה ומהליכוד, בשינוי זה לא עובד ככה. אותנו אפשר לקפל, אפשר להחליף אותנו.

גם בשינוי, אבל לא אצל כולם.

אני רוצה להציע לך הצעה משופרת. אנחנו נקבל כעת החלטה לפצל הכול. עדיין יהיה לך שוט. למרות העובדה שהקראנו סעיף אחד ודנו בו וקיבלנו אותו, אני אומר לפרוטוקול, אנחנו נדון על כל הפיצול בחודש הבא, אלא אם כן תגיע איתם להבנה ב-48 השעות הקרובות. אם תגיע איתם להבנה, זה כבר לא מעניין אותנו.

הכול ייפתח מחדש, גם סעיף חובת ההולכה וההחלטות שהוועדה כבר קיבלה?

אנחנו לא רוצים לעכב את נושא חובת ההולכה.

אבל יש את התיקונים של הוועדה שאתם מתנגדים להם.

מה שנותר לי הוא רק לפצל את הסעיף הראשון, אין שום דבר אחר.

האם אפשר לדחות את ההחלטה למחר? אני צריך להתייעץ עם שר האוצר. זה החלטה של שר האוצר.

תקבל זמן עד מחר בשעה 11:00 בבוקר. הדיון יתחדש מחר בשעה 11:00 בבוקר.

אני לא יודעת אם בשעה 11:00 בדיוק. זה תלוי בדיון על הדואר, אבל הדיון יתחדש מחר.

הבקשה של חברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך עדיין נשארת על השולחן.

בהרכב כל הנוכחים או רק בנוכחות חברי הכנסת?

לפי דעתי מר אמיר לוי יכול לבוא לכאן לבד.

לא חייבים להטריח לכאן את העובדים. אנחנו נעשה את העבודה. לפעמים אפשר לסמוך עלינו.

אתה יכול לסמוך עליה אבל נציגות העובדים חייבת להיות כאן.

הדיון הבא ייפתח בשעה 15:00.


הישיבה ננעלה בשעה 14:55