פרוטוקולים/מלחמה בסמים/8298
5
הוועדה למאבק בנגע הסמים – 22.12.2003
פרוטוקולים/מלחמה בסמים/8298
ירושלים, ד' באייר, תשס"ד
25 באפריל, 2004
הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 28
מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
שהתקיימה ביום שני, כ"ז בכסלו התשס"ד, 22.12.2003, בשעה 11:00
ס ד ר ה י ו ם
הסמים כמקור המימון של ראשי הפשע בישראל
ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 22/12/2003
חדר הוועדה קומה 3-
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר איוב קרא
מוזמנים
¶
סגן השר יעקב אדרי, סגן השר לביטחון פנים
סנ"צ אורית היימן, ראש מדור מחקר, המש' לביטחון פנים
מני יצחקי, רמ"ח באמ"ן, המש' לביטחון פנים
חנה שדמי, מנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה, מש' החינוך, התרבות והספורט
דר' אנטולי מרגוליס, ס.מנהל מח' סמים, מש' הבריאות
אורי אסטליין, ר' תחום אכיפה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים
עו"ד אתי, כהנא, ס.בכירה לפרקליטת המדינה, פרקליטות המדינה
רחל וורזברגר, עוזרת מחקר של הוועדה, כנסת
דן גולדברג, עוזר של ח"כ רומן ברונפמן
היו"ר, איוב קרא
¶
בוקר טוב לכולם, אנחנו מתחילים את הישיבה. אנחנו החלטנו לקיים היום דיון בנושא הסמים כמקור המימון של ראשי הפשע בישראל. אני חושב שבעקבות הפרשיות שהיו והפיגוע שהיה בתל אביב צצה הסוגיה הזאת, שהיא לדעתי מהחמורות שיש בתוכנו. אחד המקורות המרכזיים למימון אותם פושעים או ראשי פשע זה הסמים.
אני הייתי רוצה לשמוע סקירה מקיפה סביב הסוגיה הזאת ולדעתי אנחנו צריכים לדעת איך אנחנו יכולים, בראיה ציבורית, למזער את כל המצב הזה שאנחנו נמצאים בו, איך אנחנו יכולים אפילו בחקיקה לסייע במיגור התופעות הללו? אולי יש מקורות אחרים, אבל מאחר ואנחנו הוועדה למאבק בסמים, חשוב לי בסוגיה הזאת לשמוע מהמשטרה מה אנחנו יכולים לעשות כדי לסייע במקסימום שאפשר במלחמה הזאת שלנו, שהיא בעצם מלחמה נגד הפושעים ונגד גם אותם האנשים שעושים את הפשיעה מבסיס של הסמים.
יעקב אדרי
¶
אני רק אגיד כמה משפטים. אנחנו לאחרונה באמת נדרשנו לעניין בעקבות כל הסערה הציבורית. אני שמח שיושב ראש הוועדה מוביל לפחות ברמה הדיונית ובביקורים ובסיורים שלו את הנושא. מעבר לזה, השר, המפכ"ל וכל הצוות הבכיר עושים סיורים בכל רחבי הארץ כשאר הייתה ישיבת ממשלה והוכרזה מלחמה בפשע לפני שבוע ואני מאוד מקווה שיהיו תוצאות לעניין הזה.
אני רוצה להגיד בכותרות מעבר לפרטים, ברור שיש שלושה נושאים שמניעים את כל גלגלי הפשיעה, זה הנושא של הסמים, ההימורים והזנות. אלה שלושת הנושאים העיקריים שסביבם ארגוני הפשע, המאורגן או הלא מאורגן וזה לא ממש משנה, זה הכסף הגדול. אתמול קיבלנו נתונים לגבי סמים וכמה הרווח הוא עצום בעניין הזה ובמילא אני מבין למה כל כך הרבה אנשים קשורים לעניין הזה. המאבק הוא רב מערכתי שכולל הרבה מאוד דברים, אבל אני אולי אתייחס עוד פעם לקראת הסוף, אני יודע חלק מהנתונים ואני מעודכן, אבל נשמע את המשטרה ואחרי זה ודאי נקיים דיון.
אורית היימן
¶
בוקר טוב. אני באמת שמחה כמו שכבוד סגן השר אמר שהנושא עולה מההיבט של הסמים. אני רוצה רק לתקן במינוחים, אנחנו התבקשנו לענות לוועדה על היקף התפיסות שניתן לשייך לפשע המאורגן, אז רק כדי שנדבר על אותם מינוחים, אנחנו מדברים על פשיעה מאורגנת ולא פשע מאורגן, כשפשיעה מאורגנת זה ביטוי שמתאר את מה שקרה לפשיעה בעשור האחרון, שהיא הפכה מפשיעה של יחידים לפשיעה של ארגונים. הארגונים יכולים להיות ברמות שונות, החל מכנופיה מקומית עד לארגון פשיעה בינלאומי שפועל בארץ ובחו"ל במקביל. לכן חשוב להדגיש שהפשיעה המאורגנת זו תופעה וההיבט הארגוני שלה זה אותם ארגוני הפשיעה. מה שפרץ עכשיו לכותרות זה אותם שישה ארגוני פשיעה שכולם כבר מכירים את השמות שלהם. חשוב לי לומר שזה לא רק הם הפשיעה ולא רק הם מהווים את הפשיעה, לא רק בתחום ההימורים אלא גם בתחומים האחרים. כשאנחנו מסתכלים על הפשיעה המאורגנת, כמו שנאמר היא "עולם ומלואו", היא כוללת כמעט את כל תחומי הפשיעה שאנחנו מכירים כי היום בעולם שלנו קשה מאוד לפעול כשאתה לא פועל במסגרת של ארגון, אם זה ייבוא סמים וסחר בסמים, אם זה סחר בנשים, אם זה הימורים, אם זה אמל"ח, אם זה גניבות רכב, כמעט כל תחומי הפשיעה שאנחנו מכירים היום נכללים במסגרת של הפשיעה המאורגנת והתקיפה שלהם אמורה להתבצע במספר רמות.
נושא הסמים זה נושא שמלווה אותנו כבר שלושה עשורים לפחות, זה תחום פשיעה שמכיוון שהרווח שבצידו הוא כל כך גדול מלווה אותנו וימשיך ללוות אותנו, להערכתנו, גם בעתיד. מכיוון שאין לנו בארץ ככלל לא גידול ולא ייצור, אז הסמים מגיעים מעבר לים או מעבר לגבולות וכל אופרציה כזאת של ייבוא דורשת תכנון. כמובן שתמיד יכול לקום מישהו ולהביא קילו או חצי קילו לשכונה שלו, אבל אם אנחנו מדברים על השוק שהוא שוק בהיקף מאוד נרחב ולהערכתנו נכנסות טונות של סמים לארץ, חייב לעבוד במסגרת מאורגנת.
יש היום עשרות יבואנים של סמים ומאות סוחרים של סמים בכל הרמות. המדיניות של משטרת ישראל קובעת בעדיפות הראשונה לטפל בייבוא ובסחר בסמים מתוך הכרה שרצוי לעצור את זרימת הסמים לארץ כבר בשלב של הייבוא והכניסה לארץ ולכן כל ההערכות של משטרת ישראל היא קודם כל להיבט הזה. בהיבט הזה מושקעים הרבה מאוד מאמצים, גם באמצעות נציגי משטרת ישראל בחו"ל וגם באמצעות כל היחידות שעובדות על ייבוא הסמים והסחר בסמים בארץ.
חשוב להדגיש שזו לא התמודדות חדשה, כמו שאמרתי אנחנו מתמודדים איתה כבר הרבה מאוד שנים. מה שפרץ אולי לתקשורת שהיום ארגוני הפשיעה עוסקים בהימורים, נכון הוא שההימורים הביאו למלחמות בין ארגוני הפשיעה ולמקרי רצח, אבל הם לא דחקו את מקום הסמים, הם באו בתוספת. זה לא שהיום העיסוק בהימורים, כמה שהוא ריווחי, דחק את הנושא של הסמים, סמים ממשיכים להגיע למדינת ישראל, זה לא במקום, זה בתוספת. מה שראוי אולי להגיד ומעניין זה שההימורים מייצגים לנו אלימות מאוד קשה ומקרי רצח ולעומת זאת מעניין שבתחום הסמים יש מקום לכולם ואנחנו לא רואים את אותה רמת אלימות שמיוצרת לנו כמו שאנחנו רואים בתחום של ההימורים.
אורי אסטליין
¶
אני הייתי רוצה להוסיף שני דברים. קודם כל פקודת הסמים המסוכנים, בענישה שלה, מדברת על עשרים שנות מאסר במקסימום בייבוא ובסחר, בכל הליבה בעצם של סחר בסמים ונגררותיה. בבדיקה שאני עשיתי עשר שנים אחורנית, הרשות השופטת "לא ניצלה" את הזכות הזאת וסוחרים שהם סוחרים מוכרים ונתפסו על חם לא "זכו" לקבל את מה שמגיע להם. במקביל לפקודת הסמים המסוכנים השכילה המדינה לעשות עוד שני תיקונים שנדרשו גם על ידי לחץ חיצוני, האחד זה איסור הלבנת הון שמקורו בפשע והפלח של הסמים שם הוא דיי מכובד. הדבר השני, לפני כעשר שנים התקבלה הצעה והתקבל חוק החילוט, חוק החילוט בעצם אומר שאתם שהוכח שהוא סוחר סמים, כל רכושו שלו ושל משפחתו ושל ילדיו עד גיל 22 יילקח לטובת המדינה ויועבר כמובן לארגונים שעוסקים בנושא הזה. הוכח לנו שחור על גבי לבן שגם אם אתה אוסר סוחרי סמים חלק גדול מהם ממשיך לנהל את הקליינטורה שלו מתוך הכלא ולכן הפיתוי והסיכוי הם כל כך גדולים, דיי אם אני אומר שעל פי ההערכות של המשרד לביטחון פנים ושל הרשות למלחמה בסמים בשנת 2002 גלגל שוק הסמים בסביבות 14 מיליארד שקל, שזה פטור מהצהרת הון וממס הכנסה ודברים אחרים. ברור לגמרי שהסחר הזה הוא פיתוי לא קטן לקיים מה שרוצים ולכן אנחנו עדים לכך שכספים ובכמויות אדירות, נכנסים ומתגלגלים במערכות של כל מיני "מכבסות" כאלה ואחרות בידי ארגוני הפשע.
אתי כהנא
¶
אנחנו בפרקליטות כמובן רואים את עניין המאבק בסחר בסמים בהחלט בסולם העדיפויות מבין הראשונים.
אתי כהנא
¶
אנחנו לעיתים נאלצים להגיע להסדרי טיעון בשל קשיים ראיתיים ואחרים שבהם בהחלט מקשים על אופן ניהול התיק ואנחנו יודעים שלפעמים זה "כורח בל יגונה" גם בעניין הזה.
היה לנו דיון בנושא של עונשי מינימום בעניין הזה, זה נושא אולי אחר, אבל אנחנו בהחלט מגישים גם ערעורים על ענישה.
אתי כהנא
¶
בנושא הזה הגישו הצעה ממשרד המשפטים ממחלקת ייעוץ וחקיקה, אם אני מבינה נכון והנושא הזה עלה בוועדת שרים גם. יש קושי מאוד רציני בתיחום ובהגדרה ברורה מהי עבירת סמים ומהי עבירת סחר בסמים כשסחר בסמים הוא כמובן ייבוא של כמויות עצומות של סמים וגם סחר של מכירת מנה בודדת ומאוד קשה לעשות תיחום ברור ולהגדיר עונשי מינימום, אבל אני באמת לא רוצה להיכנס לנושא הזה.
אתי כהנא
¶
זה נושא חשוב בהחלט אבל זאת העמדה של משרד המשפטים ככל שידוע לי. מחלקת ייעוץ וחקיקה הגישה נייר בעניין הזה.
אנחנו בהחלט רואים את כלי החילוט שאורי הזכיר אותי לפני מספר דקות ככלי מאוד מאוד חשוב במלחמה הזאת וגם היו לנו הישגים בהחלט יפים בעניין הזה.
אתי כהנא
¶
בהחלט כן. אני רק רוצה לתקן, אורי קרא לזה חוק החילוט אבל למעשה זה חלק מתוך פקודת הסמים המתוקנים, זה לא חוק נפרד. אנחנו בהחלט עושים בו שימוש, כמובן שאנחנו פה צריכים את שיתוף הפעולה של בתי המשפט, אנחנו מבקשים מבתי המשפט ובהחלט רואים את החשיבות של הכלי הזה, כמו שאורי הזכיר הפגיעה בכיסו של העבריין היא מאוד מאוד משמעותית ומאוד יעילה מבחינת היבטי האכיפה כפי שאנחנו רואים את זה.
אורית היימן
¶
רואי רק להדגיש את האכיפה הכלכלית, שהיום במשטרת ישראל מאוד בולט לצד האכיפה על פי החוק הפלילי, האכיפה הכלכלית שיש לנו היום שני היבטים, גם הנושא של חילוט וגם הנושא של הלבנת הון. חוק נוסף שנצטרך לראות איך יעמוד במבחן בית משפט זה חוק ארגוני פשיעה, שזה כלי נוסף שנותן לנו אפשרות.
אורית היימן
¶
החוק אומר שבעלי תפקידים בארגוני פשיעה, לא חברים, צריך להוכיח שמישהו בעל תפקיד בארגון פשיעה.
אורית היימן
¶
זה דורש הרבה מאוד עבודה, איסוף מודיעיני סמוי ואחר כך גלוי, לאיסוף הרבה מאוד ראיות כדי להוכיח שאותו אדם שאנחנו מדברים עליו יש לו תפקיד בארגון פשיעה.
יעקב אדרי
¶
עדיין לא נוסח, הנושא של הלבנת הון עכשיו עובד על אחד מהנושאים שהזכרתם, מהמשפחות. אני מאוד מקווה שזה ילך בבתי המשפט ואז נוכל לאמץ את זה, כי זה כלי מאוד חשוב, כפי שעשו בארה"ב, איפה שלא הלך ישירות דרך הסמים זה הלך דרך הנושא הכלכלי.
אורית היימן
¶
זה מפנה מבחינת כל האכיפה המשטרתית, גם האכיפה הכלכלית וגם החוק הזה נותנים הרבה יותר כלים לאפשרויות של ענישה ועבודה בצורה שונה, לא רק על העבירה הבודדת.
מני יצחקי
¶
בעסקאות הגדולות, גם המממנים, ברוב המקרים כשאתה מגיע לרשת עצמה אתה מגיע גם למממן וזאת למה? כי המממן נמצא בארץ, להבדיל מכל הארגון שיכול להימצא בכמה מדינות בהעברת סמים ממדינה זו או אחרת, המממן בדרך כלל, לא מחייב שתמיד, יושב פה ויצפה לרווחים. אם אתה מצליח לפצח ולפתוח את הקשרים אז אתה מגיע גם למממן ואני עד להרבה מקרים.
מני יצחקי
¶
לא, אלה שאני הכרתי והכרתי מקרוב כתוצאה מפעילות כנגדם, בדרך כלל הציבור יכל לסמן אותם כאחד שפעיל בתחומים האלה, הם לא יכלו להצביע כי לאף אחד אין מממן בבית אבל בהחלט ידעו שהדברים לא קורים מאליהם, זאת אומרת הרווחים וכל מה שהוא משיג בחיים הפרטיים שלו.
מני יצחקי
¶
כפי שאמרה אורית פה אין לנו ייצור ואין לנו הפקה של הסמים היותר קשים, זאת אומרת קוקאין, הרואין וכדומה וגם אקסטזי והטריפים שהם המכה הקשה, לדוגמה אנחנו יודעים שבהולנד יש ייצור מאוד כבד ואתה חייב דרכי תקשורת, זה לא יעזור, אתה לא יכול לממן משהו באוויר, אתה חייב דרכי תקשורת מאוד מסודרים עם האנשים במדינות האלה שיהיו מסוגלים לחבר אותך, כי הרווחים הם עצומים. אם אתה קונה ביורו כדור אקסטזי ופה אתה מוכר אותו בשמונים שקל, הרווח הוא בהחלט נאה.
אורית היימן
¶
אין ספק שככל שהעבירה היא יותר מתוחכמת ויש יותר מידור בין דרגים שונים אז יותר קשה להגיע למממנים שעומדים בראש המערך הזה.
יעקב אדרי
¶
זה שיתוף פעולה עם כולם, בין יהודים, בין עברים, זה חוצה גבולות ואין שום בעיה, זו "דוגמה טובה" לשיתוף פעולה יהודי – ערבי.
אתי כהנא
¶
לזכות העבריינים הישראלים אפשר לומר שהם יזמים מאוד נמרצים בתחום הסמים. מה שאנחנו ראינו בעשור האחרון זה שהעבריינים קבעו את מושבם קרוב ככל האפשר למדינות המקור והייצור, אם זה בדרום אמריקה ואם זה בהולנד, אחד מאפיקי היזמות "היפים" זה שהישראלים הכירו את האקסטזי לארה"ב, האמריקאים לא הכירו קודם את האקסטזי וזה ייבוא מאוד מסיבי של ישראלים שנשלח על ידי ישראלים.
מני יצחקי
¶
היה לנו דין ב"בדק בית" שרוב העבירה הייתה בהולנד ובדרום אמריקה וכל החבורה נשפטה פה. לכאן הם הגיעו רק עם הכסף אבל חיברו את זה ותחילתה של העבירה הייתה פה בישראל ולמעשה כל הקבוצה שמנתה מעל עשרים איש נשפטה פה בארץ.
אתי כהנא
¶
גם עבירה שכולה נעברה בחו"ל יש סמכות בסייגים מסוימים, תוך הסכמת היועץ המשפטי לממשלה וכולי אבל ניתן להעמיד לדין בארץ.
היו"ר, איוב קרא
¶
אני מתכוון אם נתפס בן אדם שיש לו כמויות של כסף, הרי היום על פי החוק מותר לו להעביר.
דן גולדברג
¶
לא חשוב, בפשיעה המאורגנת שמתעסקת בלהכניס אקסטזי לארץ, שאת זה אנחנו יודעים, כמה הם מתעסקים גם בלהכניס מריחואנה וחשיש? מרווח הרווח הוא יותר קטן, אם אני לא טועה.
אתי כהנא
¶
גם במריחואנה ובחשיש יש נתח רווחים גדול מאוד, כי במצרים אתה קונה את הסם מאוד מאוד בזול ואז נתח הרווחים הוא מאוד גדול. גם החשיש ההודי, הג'ראס, שאתה מביא אותו מהודו לארץ יש לו נתח רווחים גדול מאוד. נתח הרווחים גדול מאוד בכל סוגי הסמים. יש עבריינים שמתמחים בסוג מסוים של סם ויש להם קו ייבוא מסוים או קו סחר מסוים ויש אחרים שיעסקו בכמה סוגי סמים.
אתי כהנא
¶
יש התמחויות שונות, מי שיושב בהולנד ואירופה אז הוא בוודאי לא יעסוק במריחואנה כי מטבע הדברים הוא קרוב למקומות הייצור של האקסטזי ויש לו זמין הרואין וקוקאין שאירופה היא טרנזיט עבורם ומי שיושב פה בארץ אז יותר קל לו לעבוד על חשיש מלבנון ומריחואנה ממצרים. אז יש התמחויות אבל יש ארגונים שעוסקים בכמה סוגי סמים.
מני יצחקי
¶
כשאתה מגדל כזה שדה וזה ירוק ותופס מקום וכולי, פה אתה מביא דרך הגבול בצורה מאוד פשוטה, אתה מביא את זה יבש, מהודק טוב, אתה מביא שדה שלם בשק, זה יותר תכליתי ויותר ענייני, גם יותר משתלם ואתה גם לא לוקח סיכון של קטיף ושתילה וכולי. האדם שמתעסק עם זה יודע איפה כדאי לו להשקיע והוא מעביר את זה בגרושים ומוכר קופסת גפרורים בכמה עשרות שקלים וזה בהחלט רווח טוב.
אתי כהנא
¶
אנחנו מכירים את זה יותר בגידולים פרטיים שאדם מחזיק בבית עציץ או שניים אבל לא בכמויות מסחריות של ייצור.
אתי כהנא
¶
הקושי עם הצמחייה הזאת זה שבדרך כלל היא מסווגת כשימוש עצמי, כשאדם מגדל עציץ בבית מאוד קשה להוכיח שהמטרות הן מסחריות. יש גם גידולים בכיכרות, באיזה צומת בירושלים למשל.
אורי אסטליין
¶
בנושא הזה אנחנו יכולים להגיד בעצם שהתברכנו בכך שאין אצלנו לא גידול ולא ייצור, לעומת זאת הוכנו בזה שרוב ברוני הסמים הגדולים בנושא הזה הם ישראלים.
אורי אסטליין
¶
ההנחה שלנו היא ששני החוקים האלה, גם חוק החילוט וגם חוק איסור הלבנת הון, אלה חוקים כלכליים שעוזרים.
אתי כהנא
¶
חוק איסור הלבנת הון הוא חוק יחסית חדש שתופס עכשיו מקום מרכזי. סמים היא עבירת מקור במסגרת החוק להלבנת הון וזאת הדרך להלחם גם בסמים.
יעקב אדרי
¶
אנחנו חוזרים שוב אחרי שעושים את כל הפעולות ותופסים ועובדים קשה על התיק ומגיעים לבתי המשפט ומגיעים לעונשים המגוחכים. עשיתי עבודה ביחד עם העוזר שלי על פסקי דין מאוד מעניינים וצריך לראות את הדברים. אתמול הייתי במחוז הצפוני ביחד עם השר, כל החוקרים, עשינו בסוף כנס עם כל הבלשים של כל המחוז הצפוני, הם ממש בכו ואמרו שאי אפשר לעבוד ככה, הם ממש מתוסכלים מרמת הענישה.
אני ואיוב, אנחנו עושים מאמץ גדול מאוד להביא בכל זאת בניגוד לדעת משרד המשפטים, אני מקווה שנצליח, אני גם הולך לעשות את זה בדרך הכי קשה כולל התקשורת, כי אני רואה בזה דבר מאוד עקרוני, לא יכול להיות שסוחרי סמים יגיעו לבתי המשפט ושם יקבלו עונשים שהם פשוט חבל על הזמן. אני שמעתי את מפקדי הימ"רים אתמול, את הבלשים בשטח, זה לוקח המון זמן עד שעושים את התיק ובסוף זה מה שהם מקבלים.
היו"ר, איוב קרא
¶
אני שומע משוטרים ומקציני המשטרה שהם יוצאים מבוזים אחרי שהם עובדים כל כך הרבה לעצור מישהו ולהביא אותו למשפט ופתאום הוא יוצא וצוחק להם בפרצוף.
יעקב אדרי
¶
עלתה עוד בעיה אתמול, הנושא של העדויות של העדים שחושפים אותם בפני כל עורכי הדין ובפני כל המשפחות שמואשמות שיושבות באולם וצריכים לעלות עדים שהם חלק מהעניין. הייתה איזו אישה שלפני איזה שבועיים, אני לא זוכר את הפרטים במדויק, אבל העניין הוא שהבטיחו לה בעסקה עם המשטרה שלא יעלו אותה על דוכן העדים והיא הייתה מוכנה לתת עדות ונתנה עדות מפורטת על מה שהיא ראתה, עכשיו היא קיבלה הזמנה לבית המשפט. העורך דין של הנאשם הצליח ב"אותות ובמופתים" לאלץ את בית המשפט לזמן אותה. היא אומרת "חבל לכם על הזמן, אני לא אבוא, אני מפחדת, אני בסך הכל עשיתי כאזרחית טובה שירות למשטרה, למדינה, הנושא הוא חשוב" ועכשיו היא לא תבוא וכל התיק הזה ייפול.
יעקב אדרי
¶
עד לפני שנה או שנתיים היה אפשר להביא עדויות בפני השופט, לתת לו את כל הפרטים, ללא חקירת הסנגוריה.
אתי כהנא
¶
החיסיון הוא לא על חומר החקירה שחיוני לתיק. החיסיון יכול להיות רק על דברים שלא חיוני לתיק.
זה קושי מאוד רציני שלא תמיד אזרחים מעוניינים לעשות את החובה האזרחית הזאת.
אתי כהנא
¶
גם לזה אנחנו מודעים אבל אין לנו יכולת להתגבר על זה, כי כדי לנהל משפט יש חומר חקירה שנחשף גם בפני הנאשם ויש לו זכויות גם כן.
יעקב אדרי
¶
אני מסכים איתך, אנחנו לא במדינה טוטאליטרית אבל אנחנו צריכים למצוא את האיזונים הנכונים בעניין הזה. לדעתי מזמן חרגנו בעניין הזה.
אתי כהנא
¶
יש לנו מקרים חריגים שבהם למשל זכות כזאת גוברת למשל על פומביות הדיון ויש מקרים שלפעמים גם כדי להבטיח עדויות של עד זה בדלתיים סגורות. זה הכל במסגרת החוק.
דן גולדברג
¶
במהלך הקיץ התפרסם על פעילות שהמשטרה עשתה בצפון, נחלי הירדן וכולי, שם אני מעריך שתפסו משתמשים. אני מבין את התסכול של המשטרה כי המשטרה באה ומשקיעה הרבה משאבים לעשות מארבים ובכנרת לאורך הנהרות כדי לתפוס את הילדים האלה והשופטים לא ממש רוצים.
מני יצחקי
¶
המשטרה לא מתוסכלת מזה וצריך לטפל בזה גם כי אם יושבים נערים ומשתמשים על גדה של נחל ואחר כך לא יודעים אם זה מים או קופצים ראש על סלעים, אז לוקחים את הכל ברצינות. צריך לטפל בזה בקרב הנוער וצריך לטפל גם בדברים הרציניים.
היו"ר, איוב קרא
¶
אני רוצה לסכם את הדיון.
ראשית כל אנחנו כוועדת המלחמה בנגע הסמים מודאגים מאוד מהתפשטות התופעה הזאת כמקור מימון לראשי הפשע בישראל, במיוחד לאור העובדה שמערכת בתי המשפט לא מחמירה בעונשים. ועצם הסוגיה הזאת שאומנם עומדת על סדר היום הציבורי, אבל זה קרה בגלל החומרה של המקרים והתדרדרות בפשיעה למימדים של פיגועי טרור חברתיים בתוך מדינת ישראל.
אנחנו קוראים לממשלה לאמץ את הצעת החוק שאני הגשתי שתועלה להצבעה בקרוב שמדבר על עונש מינימום של חמש שנים לפחות.
אנחנו מחזקים את ידי משטרת ישראל בחוקים ובעבודה מול ארגוני הפשע ודורשים מכל הנוגעים לסוגיה להשתמש ביתר שאת בחוק החילוט, בחוק איסור הלבנת הון ומקדמים בברכה את חוק ארגוני הפשיעה.
תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:40