כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת מדע/7787



5
ועדת המדע והטכנולוגיה - 23.12.03

פרוטוקולים/ועדת מדע/7787
ירושלים, י"א בשבט, תשס"ד
3 בפברואר, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 43
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
שהתקיימה ביום ג', כח' בכסלו התשס"ד, 23.12.03, בשעה 10:05

ס ד ר ה י ו ם

מהפכת ה-ננו-טכנולוגיה - אמצעי להפיכת ישראל למדינת מדע וטכנולוגיה

חברי הוועדה: היו"ר מלי פולישוק בלוך
אריה אלדד
עבד אל-מאלכ דהאמשה
יעקב מרגי
לאה נס
אופיר פינס-פז
שמעון פרס
יולי תמיר

משרד האוצר
איציק כהן , סגן החשב הכללי, יו"ר הועדה הלאומית לטכנולוגיה חברת המידע
משרד המדע והטכנולוגיה
גב' עתליה רוזנבאום, מנכ"ל המשרד
משרד הבריאות
פרופ' רמי רחמימוב, המדען הראשי ויו"ר ועדת המקצוע בפיזיקה
משרד החינוך והתרבות
מר יפה ויגוצקי, מנהלת מינהל מדע וטכנולוגיה
משרד הביטחון
אל"מ בועז חיאק, רמ"ח חברת אל-אופ
סא"ל פטריק ביתן, קצין מטה לביטחון מים, מפקדת קצין רפואה ראשי.
סא"ל אמיר עוזיאל, רע"נ טכנולוגיות
ד"ר לאה זינגר, רמ"ח תשתית מדעית, מפא"ת
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
פרופ' יעקב זיו, נשיא האקדמיה ויו"ר תל"ם
מר דן וילנסקי, חבר ועדת ה-ננו-טכנולוגיה
אנשי אקדמיה
פרופ' משה אייזנברג, משנה לנשיא המחקר, הטכניון
פרופ מינה טייכר, סגן נשיא למחקר ופיתוח
פרופ' רשף טנא, ראש המח' לחומרים ופני שטח
פרופ' יגאל מאיר, אוניברסיטת בן-גוריון
פרופ' אורי סיון, הפקולטה לפיסיקה בטכניון
פרופ' יוסי שחם, יו"ר מרכז המחקר האוניברסיטאי לננו-מדע וננו-טכנולוגיות, אוניברסיטת ת"א
קרנות הון סיכון
מר חמי פרס, שותף מנהל קרן הון סיכון "פיטנגו"
מוזמנים נוספים
ד"ר פרננדו דה-לה-וגה, מנכ"ל חברת Sfkt
מר ישראל מקוב, מנכ"ל חברת טבע
ד"ר ישראל ינקוביץ, מנהל המעבדה לננו-טכנולוגיה, חברת אינטל
מר יוסי לוי, מנהל תחום מחקר, חברת אינטל
ד"ר מיכאל פלד, ראש אגף מחקר, יח' רורגנית ופלסטיקה חברת תרכובות ברום

מירב ישראלי

ענת לוי

חבר המתרגמים בע"מ

מהפכת ה-ננו-טכנולוגיה - אמצעי להפיכת ישראל למדינת מדע וטכנולוגיה

ברוכים הבאים לישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא ה-ננו-טכנולוגיה. אנחנו השתדלנו לכנס פה
את כל מי שעניינו ב-ננו, אנשי החזון, אנשי המדע, אנשי המעשה, תחת קורת גג אחת כדי לראות איך אנחנו מקדמים את הנושא ועוזרים למה שנעשה היום, ומשפרים את מה שיהיה מחר.

ראשית חייבת תודות לחה"כ, רה"מ לשעבר, שמעון פרס שנאות להשתתף בישיבה. אני חושבת שאתה במדינת ישראל ולא רק פה - הפכת להיות מר ננו טכנולוגיה, בנוסף לכל המעלות האחרות. ולכן חשוב היה לנו שאתה תציג פה את החזון שלך.

נמצאים אתנו גם מומחים מהאוניברסיטאות, ממרכזי מחקר, הבולטים ביותר בישראל, בעלי שם עולמי גם. ואנחנו נשמע מפי המומחים מה זה ננו. לא כולם יודעים, זה עדיין בחיתוליו. לאן הטכנולוגיה הזאת יכולה להוביל אותנו ומה צריך לעשות כדי שישראל תמצא יחד עם המדינות המובילות בתחום, ובחזית אחת של הקדמה והמדע.

אני חייבת תודה מיוחדת, לידידי, חה"כ שלום שמחון, יו"ר ועדת הכלכלה שעשה מעשה חריג בנדיבותו וויתר למעננו על החדר הזה וגם על השידור. חה"כ לא מוותרים כל-כך מהר על שעת שידור ויש לו גם כן, בועדת הכלכלה, ישיבה חשובה עם אנשים חשובים. ובכל-זאת הוא ויתר לטובת הנושא ולטובת הנוכחים, ועל כך באמת תודה.

עוד מעט יצטרפו אלינו גם קצינים מהצבא, מחיל חינוך וכשהם יצטרפו, אנחנו נייחד להם כמה מלים.

ננו-טכנולוגיה, יש אומרים שזו מהפכה. יש טוענים שזה הממשק בין המדע והטכנולוגיה היכן שמתחבר. שמדע זה טכנולוגיה וטכנולוגיה זה מדע. ולצופים בבית שעדיין לא יודעים בדיוק מה זה ננו-טכנולוגיה, אני אומר מפי האידיוט, שמדובר בהתפתחות מהפכנית של המדע שמתאפיינת במזעור. ואם ניקח את השערה שלנו, הדקה כל-כך ונחלק 1:100,000 בערך נגיע לגודל שעליו אנחנו מדברים. זה כל-כך קטן שאנחנו כבר מדברים בעצם על הרכב החומר עצמו. ואם אנחנו מגיעים לכל-כך קטן - אנחנו יכולים כבר לעשות עם החומר כמעט מה שאנחנו רוצים.

אני רוצה לכוון את הדיון שהוא יהיה ענייני ולהדגיש כמה נקודות מאוד מאוד בקיצור. אנחנו כבר יודעים היום שהעולם המדעי-טכנולוגי הולך למוצרי ננו-טכנולוגיה, אין סימן שאלה כבר בעניין הזה. אנחנו יודעים היום שמגוון הנושאים הוא עצום בתחום ה-ננו. אנחנו יודעים גם שזה בין-תחומי, זה שילוב של הנדסה וכימיה ופיזיקה ומחשבים וביולוגיה ונושאים נוספים.

חשוב לציין שמי שלא מתקדם ומי שלא מתפתח בנושא הזה, בעצם הולך במרץ רב לאחור ועל-כך צריך גם כן לשים דגש. המאפיין המיוחד של התחום הזה, של ה-ננו, שצריך להשקיע משאבים רבים ולכן צריך תכנון לאומי ושיתוף-פעולה. ולא סתם אספנו אתכם מכל האוניברסיטאות כדי למצוא את החיבור ואת שיתוף הפעולה. ויש לנו גם נציגים מהממשלה, כי בלי מעורבות ממשלתית בנושא הזה אי אפשר, כי הסכומים הם אדירים.

זה בתנאי שלממשלה יש כסף. ממשלה בלי כסף - המעורבות שלה לא דרושה.

זה בהחלט נכון, אבל לממשלה יש המון כסף, השאלה מה היא עושה אתו. ואנחנו פה בועדת
המדע וטכנולוגיה מנסה לרתום את הקצת כסף שיש למדינת ישראל למקום האמיתי שיכול להוביל לצמיחה. כי אנחנו כאן יודעים שרק התחומים האלה מובילים באמת לצמיחה וכשיש צמיחה כלכלית זה עוזר לא רק לחלשים, זה עוזר קודם כל לרווחה. וזה המדיניות של ועדת המדע, כל עוד אני פה.

ארה"ב, המעצמה הכי גדולה וקפיטליסטית ונשיאה בראשה, גם היא חושבת שצריך להקציב כספים גדולים, מדובר במיליארדי דולרים שהולכים למו"פ, כסף ממשלתי. ואצלנו אנחנו נשמע את הסכומים הזעירים, סכומי ננו מה שנקרא.

אני רוצה באמת לשבח את יו"ר הועדה על היוזמה שהיא נקטה לאסוף את כל הגורמים החשובים
בתחום הזה. אני חושב שזה אירוע חשוב, אני מקווה שלא יהיה אחרון, מפני שזה מחייב שינויים רבים מאוד בכל אורחות חיינו.

לפי דעתי היו שתי מהפכות גדולות, אולי המהפכה הגדולה ביותר שהעולם ידע, היא במחצית השניה של המאה ה20-. כאשר המדע והטכנולוגיה החליפו את הקרקע בתוצרות הטבע. הכלכלה המודרנית במחצית השניה של המאה ה20-, המדע והטכנולוגיה שינו כל סדרי החיים של העולם. לא רק שהם שינו - הם מוסיפים לשנות. אנחנו עדיין לא בסוף המהפכה - אנחנו בראשיתה ובאמצעיותה.

ההיסטוריה האנושית פרט לצד הרוחני והערכי שלה, היא היסטוריה כתובה בדיו אדומה. זו היסטוריה של מלחמות. הסיבה העיקרית של המלחמות פרט לאידיאולוגיות, היא חלוקת השטחים, שמירה על השטחים, הרחבת השטחים. כל המלחמות היו הגנה על השטח או כיבוש שטחים. אבל היום השטחים כבר לא כל-כך חשובים מבחינה כלכלית. העובדה הפשוטה ביותר שחקלאות שפעם היתה פעם 50%-60% מהמשק העולמי, היא היום 1%-2% וזה ילך ויקטן. גם הייצור עצמו פסק להיות חשוב. היום 10%-11% של העם יכולים לספק את כל הצרכים הפיזיים שלנו, במזון, בלבוש, בכל. ובעצם 90% אנחנו מדברים על תרבות הפנאי. צריך לדבר על הפנאי של הכסף, לא רק על הפנאי של האדם. ועל כן אנחנו מכוונים את זה למקומות אחרים.

הממשלות איבדו במידה רבה מאוד את השפעתן. מפני שכל הממשלות הן קטנות מדי, כולל ארה"ב, כדי באמת לכוון את הכלכלה העולמית. כל בוקר כטריליון וחצי דולר מחליפים ידיים, העולם יוצר 35-40 טריליון דולר לשנה. ואף אחד לא שולט לאן הכסף הזה הולך. אף אחד מהממשלות שולטות בזה, חברות ודברים אחרים, במקום שהכסף נח, שם הוא קיים. וכמובן כל המושגים, משק יצרני ומשק שירותי, הוא מגוחך. מפני שהיום עיקר הדברים הם דברים שירותים.

למשל, תעשיית הבידור תופסת 15%, מה זה שירותים או לא שירותים. היום הבידור חשוב לאנשים כמו מזון. תיירות היא 12%. כל פני המשק משתנים. וכמובן גם שיטות הייצור השתנו מאוד. לדוגמא, כאשר חידשנו את היחסים עם בריה"מ, הדבר הראשון שקרה זה שהרוסים קנו מאיתנו פרות. למה פרות? מפני שמתברר שהפרה הישראלית מניבה פי שלוש חלב מהפרה הרוסית. זו אותה פרה עם אותם הקרניים. ההבדל איננו בחי - ההבדל הוא בשיטה. והמסקנה מהסיפור הזה, שבעצם אפשר להפיק יותר חלב מהשיטה מאשר מהפרה. שני שליש מהחלב בא מהשיטה.

זה גם שינה את פני הצבאות. בעצם כל הצבאות וכל האסטרטגיות שיש לנו, אבד עליהם הקלח. ניקח את הארגון הכי גדול שיש בעולם מבחינת צבאית הנאט"ו. נאט"ו זה ארגון צבאי שעולה מאות מיליוני דולרים, הוא מחפש אויב והוא לא מוצא. לא יודעים בשביל מה צריך נאט"ו בעצם. אני לא אומר שאין בעיות, אבל האויבים של אתמול פינו את מקומם לסכנות של היום. האויבים של אתמול היו לאומיים, הסכנות של היום הם רב-לאומיים או גלובליים. אז לנאט"ו אין אויב - אבל למשל לסכנה ששמה טרור, אין נאט"ו, אין מי שיילחם.

צריך להבין דבר אחד. המהפכה המדעית איננה מהפכה בתחום המדע. זה מדע שעושה מהפכה בכל התחומים. את זה מוכרחים להבין. דוגמא אחת למשל שאנחנו לא שמים אליה לב. המהפכה המדעית הזו למשל, גורמת לנדידת עמים. היות ורמת החיים עלתה והזוג הצעיר רוצה גם לבלות יותר טוב, שיהיה לו יותר זמן וגם שלכל ילד יהיה יותר טוב. למשל בארצות המפותחות, רמת הילודה ירדה מאוד עד כדי ילודה שלילית. ובארצות העניות שאין להם את זה, רמת הילודה נשארה. במשך 25 השנים הבאות, יתווספו לעולם שני מיליארד אנשים. מהם 50 מיליון בארצות המפותחות, מיליארד ו- 950 מיליון בארצות הלא מפותחות.

ז"א, שבארצות המפותחות לא יהיה מי שיעבוד, לא יהיו אנשים צעירים לקיים את הדור הזקן. לעומת זה בארצות המפותחות לא יהיה מה לאכול. כתוצאה מזה התחילה נדידת עמים. יש כבר היום כ20- מיליון מוסלמים באירופה שמשנים את אירופה. הם מעריכים שתוך 25 שנים, שליש מתושבי אירופה יהיו מוסלמים וערבים. צריך להבין שזה שינוי פוליטי, זה שינוי גלובלי, זה התחיל בעניין המדעי אבל זה לא נגמר בשום פנים ואופן בעניין המדעי.

ואמנם גם העניין המדעי עורר מרד שכנגד המדע. חלק גדול מהעולם המוסלמי מורד במדע כי הוא מפחד שהמדע ישנה, ישבש את אורחות החיים שלהם והם לא יוכלו להיות מסורתיים. זה הטעם העיקרי של הטרור עצמו. אבל הבעיה של העולם המוסלמי היא שהוא לא יכול על החיים המסורתיים. מה זה חיים מסורתיים? חיים מסורתיים זה חקלאות מיושנת, אי אפשר להתקיים מזה; החקלאות המסובסדת, גם אצלנו דרך אגב, ההשפעה היא עצומה. החקלאות היא authority ventures בין הקב"ה לבין החקלאי. ואחד משני השותפים האלה אי אפשר לסמוך עליו. הוא פעם עושה בצורת, חום וקור. ועל כן הממשלה מתערבת בסובסידיות.

אחד הדברים המדהימים בארצות המפותחות למשל באירופה ובאמריקה, פרה מקבלת יותר סובסידיה מאשר תושב באפריקה. הפרות יותר מפונקות מאנשים. שם רמת החיים יורדת בצורה נוראה. אצלנו ברוך השם, החקלאות אימצה שותף שלישי, את המדע. זה צריך להבין את זה. בישראל המדע ממלא תפקיד מרכזי בחקלאות. 80% של החקלאות הישראלית מושתתת על מדע, 20% על אדמה ועל העבודה. וגם המזה"ת הולך ומשתנה. אני אכנס לאיכות החיים מדוע אי אפשר לעשות גדרות, נגד Pollution בגדרות, נגד טרור בגדרות, נגד תיירות, אי אפשר, זה עולם של רוחות, לא עולם של גדרות. וצריך להכניס רוח נכונה ולא גדר גרועה.

והעניין הזה הולך ונמשך. למשל לפני שנה מי מאיתנו ידע שנתעורר בוקר בהיר אחד ואמריקה תהיה שכנה שלנו בעיראק. מה הביא את אמריקה לעיראק - הטרור. מה הביא את הטרור - ההתנגדות למדע. תוך חמש שנים גם אירופה תהיה שכנה שלנו. מפני שברגע שטורקיה תצטרף לאיחוד האירופי, והיא תצטרף, אז טורקיה תהיה שכנה של סוריה. כמו שהיא כבר כיום קיימת בקפריסין ובמקומות אחרים.

אני אומר את זה קצת בהלצה אבל גם קצת בצער. הפוליטיקה הישראלית מצטיינת בחוסר הבנה בהשלכות של המדע, גם על החיים הפוליטיים. (אני מקווה שאני לא מגזים, אני לא רוצה להעליב אף אחד.) אני לפעמים נדהם מהבורות. אני יודע שקוראים לי פנטזיות. אבל אנחנו נכנסו לשלב הראשון הזה של ההיי-טק במהפכה הזו, בגלל הביטחון. ללא הביטחון - לא היינו נכנסים לעניין הזה. בד"כ בכל הארצות, מה שמקדם את המדע - זה הביטחון ולא האזרחים. מדוע? מפני שכאשר גנרל נכנס לועדת הכספים, שומעים מה שהוא אומר, גם לא אוהבים להתווכח אתו. כשאזרח נכנס - מורטים את נוצותיו. על כן, הכסף המושקע שנותנים למדע מטעמים ביטחוניים וצבאיים - אני מבין את זה. עולה לעין ערוך על מה שנותנים לדברים אזרחיים ואחרים.

היה לנו מזל, שמשנות ה50- השקענו במדע, לפעמים גם בניגוד לדעת הצבא הון עתק, לפיתוח התעשייה הגרעינית. ואז אמרו לי, שאני קצת שרלטן או משהו כזה, לא ייצא מזה שום דבר. מתעשיית הטילים, מתעשייה אווירית ומהתעשייה הצבאית והתעשייה האלקטרונית. זה הניח את היסוד להיי-טק בישראל. בלי זה, אילו היינו סומכים רק על הכתבות האזרחיות, עם כל המשרדים, כולל משרד המדע שנתנו לו תואר ולא נותנים לו תקציב - אז היה מצב קשה מאוד.

עכשיו מתחוללת מהפכה שניה. ה-ננו-טכנולוגיה איננו מדע. ה-ננו-טכנולוגיה הוא מהפכה. הוא מימד חדש בחיינו. כמו שהעניין לעבור מקרקע למדע היתה מהפכה היסטורית אחת, עכשיו אנחנו עוברים מהמדע הנראה לעין, למדע שממנו נבנה העולם, ואנחנו לא ראינו אותו. זה סדר גודל מדהים בכלל. וגם כן עד שיתפסו את זה ועד שילמדו את זה, זה ייקח כמובן זמן. אבל לא יהיה תחום שבו ה-ננו לא ישפיע. ברפואה, במדע, במתכות, בבריאות, בצבא, בהשקיה. אין תחום שיצא מזה נקי. אבל אולי הפעם בניגוד לפעמים הקודמות, אני לא רואה את הביטחון נכנס לזה. זו שגיאה ממדרגה ראשונה.

ה-ננו-טכנולוגיה זה החלק השני של האופציה הגרעינית. בעצם כשגילו שהאטום איננו מתנהג כשאר הדברים שאנחנו מכירים שאין כל קשר בין גודל לבין עוצמה. שבדבר בלתי נראה לעין, יש יותר עוצמה, לפעמים מתחנת כוח. ושהוא משנה צורה ושיש לו תכונות שאנחנו לא מכירים. ושהכל יחסי בחיים, לא לפי גודל ולא לפי צורה ולא כפי מה שידוע. אז גילו את הפוטנציה של האטום.

כאן אני רוצה להעיר שתי הערות פוליטיות. האחת, מזל גדול לעולם שהיטלר או סטאלין או מוסוליני או אוהירואיטו לא היו ראשונים שגילו את הנשק הגרעיני. אילו הם היו מגלים את הנשק הגרעיני, לא היינו יושבים כאן היום. ודבר שני, מזל שאמריקה היתה ראשונה שנכנסה לעניין הגרעיני. להפך, כמו שעכשיו אמריקה כל-כך נזהרת שהנושא הגרעיני לא ייפול בידי הטרוריסטים, מפני שזה יכול להיות שילוב קטלני, כמו שהיה יכול להיות בין היטלר לבין גרעין, בין סטאלין לגרעין. גם היום יכול להיות שילוב קטלני ממש בין הנשק הגרעיני לבין הטרור עצמו. זה לא משחק ילדים.

הטרור הביא את אמריקה לפיתוח הפצצה הגרעינית. והטרור עכשיו הביא את אמריקה לפיתוח ה-ננו. מדוע אני אומר הטרור? מפני שלפי דעתי הדבר שהכריע את זריקת הפצצה הגרעינית על הירושימה, היו הקמיקזים. כמה עשרות קמיקזים הרסו את הצי האמריקאי. וזה היה לפי דעתי, הקש ששבר את גב הגמל. צריך להבין את העוצמה של המתאבדים. ואז אמריקה נכנסה בקצב אדיר, ב- crash program בתוכנית חירום אדירה לפתח את הנשק הגרעיני, לפי מכתב של איינשטיין וכדומה.
מה שהם עשו בלסלומוס, הם קפצו על כמה דורות.

היה כאן רוברט אופנהיימר בארץ, נפגשתי אתו במכון ויצמן, ישבתי אתו יום שלם. ואני מוכרח להגיד, שבין ארבעת או חמשת האנשים שעשו עלי את הרושם הכי גדול בחיים, היה רוברט אופנהיימר. איש מדהים, לא רק איש מדע, אלא אדם מאוד חכם, בעל כושר ארגוני בלתי מצוי. ובלעדיו, לפי דעתי, בלסלומוס העניינים לא היו זזים. אבל הממשלה נתנה לו את היכולת לרכז, נתנו לו את התקציבים. והם הכריעו את הקרב של מלחמת העולם ה2-.

אם גילו את כוחו של האטום, מדוע רק בפצצה? מפני שמה זה פצצה אטומית הראשונה? לקחו שני חצאי כדור של פלוטוניום כל אחד 3.5 ק"ג, גרמו להתנקשות בשני החצאים האלה במהירות מסוימת ואז זה בלבל את ההערכות של האטומים והמולקולות ושחררו אנרגיה אדירה. בעצם ב7- ק"ג הרסו עיר. באופן תיאורטי אפשר להגיד, אם ב7- ק"ג אפשר להרוס עיר - מדוע ב7- ק"ג אי אפשר לבנות עיר. מדוע אותם כוחות אדירים הטמונים באטום, לא יכולים להיות מופנים לצד החיובי ולא רק לצד השלילי. הסיבה היא פשוטה, האדם לא ראה את האטום במו-עיניו.

אנחנו בכלל בנינו ממה שרואים. מה שלא רואים - לא קיים בעינינו. ועל כן הפצצה האטומית היתה בליינד-דייט, התנקשות עיוורת, לא מפוקחת. רק לפני מספר שנים פיתחו סוף סוף מיקרוסקופ אשר מסוגל לראות את האטומים ואת מבנה האטומים ואת מבנה המולקולות, וברגע שמתחילים לראות - אפשר גם לפקח ואפשר גם לבנות. בהתחלה ניסו לעשות מיקרוסקופ שעובי העדשה היא 7 מטר ולא ראו טוב את האטום. רק אח"כ עברו למיקרוסקופ שנקרא מיקרוסקופ של מנהרה ומיקרוסקופ ובו אפשר לראות את האטומים בעין של המיקרוסקופ. ואז התבררו הרבה מאוד דברים.

בכלל אני רוצה להגיד כל מה שאנחנו בנינו עד עכשיו, מה שהעולם בנה, שזו אני חושב מהפכה עצומה, זה מדברים שראינו. בעצם לא חידשנו שום דבר בטבע. מה שאנחנו מחדשים זה את כושר הראייה שלנו. הטבע היה קיים בלעדינו - אנחנו היינו עיוורים. כשאדם ראה רק בעין, הוא ברא מה שראתה העין. כשהוסיפו לו משקפיים (יכול להיות שמשקפיים זה אחד ההמצאות החשובות ביותר בעולם, אחרת הרבה אנשים היו עיוורים או חצי עיוורים) ראינו מה שמאפשר לראות דרך משקפיים. עשו טלסקופ - ראו למעלה. עשו מיקרוסקופ - ראו למטה. כל פעם שמפתחים את המיקרוסקופ מגיעים לגבהים חדשים ומגלים דברים חדשים. לא שהם לא היו קיימים - אנחנו לא היינו קיימים, בראייה שלנו. או שיורדים למטה עם מיקרוסקופ ורואים שוב פעם דברים חדשים ואחרים.

היות ואנחנו היינו עיוורים ועדיין אנחנו עיוורים, אז בנינו מהדברים שראינו. רוב הדברים שנבנו בעולם זה מעץ, מאבנים, מעופרות מתכת, מאוויר, ממים. ובנינו מה שראינו. ועל כן גם כל הבניה שלנו היתה מלמעלה למטה. לקחנו את החומרים שראינו כיסוד וירדנו איתם עד כמה שאפשר לפרטים יותר גדולים. מה לעשות שהעולם איננו בנוי מדברים שנראים, אלא מדברים שלא נראים. פאר היצירה של אדם זה לא דבר מדהים, מתהלך אדם שהוא גם תחנת כוח, שהוא גם מחשב, שהוא גם מתפתח, שהוא גם גדל, ומה שמרתק, הוא לא צומח מלמעלה למטה - הוא צומח מלמטה למעלה. למה אנחנו כל הזמן הצמחנו מלמעלה למטה, כשהעולם צומח מלמטה למעלה. וזה נכון לגבי עצים, ולגבי ירקות, כמעט כל מה שישנו בעולם.

ה-ננו, אני מניח שכולם יודעים את הביטוי הזה, ה-ננו בעצם זה מידה בשפה היוונית, ננו, (אני חושב בעברית) זה ננס. שזה חלק המיליארד של מטר. בשביל להבין את גודל הקוטן, זה אילו היו מחלקים שערה משערת ראשנו ב56- אלף חלקים, היינו מקבלים את הגודל של ננו, משערה אחת. אילו היינו מכניסים את כל כדור הארץ בתפוח עץ אחד, היינו מבינים את ההבדל שבין המידות המוכרות לבין המידה שעליה מדוברת. על כן ה-ננו הוא כל-כך זעיר וכל-כך בלתי נראה לעין. אבל גם האדם, גם הצומח, הכל, התחיל מלמטה למעלה. כשבונים בד"כ מלמעלה מלמטה, יש שתי מגבלות, זו שלמעלה וזו שלמטה. כשמצמיחים מלמטה למעלה, יש רק מגבלה אחת, זו שלמטה. למעלה לכאורה אין מגבלות.

ואז התברר שמהיסוד הזה שכנראה ממנו נבנה העולם, אלא אם כן נגלה שישנם חלקיקים עוד יותר קטנים, שעוד לא עלו בדמיוננו, שאנחנו עדיין חצי עיוורים וקרוב לוודאי שאנחנו חצי עיוורים, יתגלו הלאה. אבל מה שיש כבר ברשותנו, מאפשר לבנות עולם חדש לחלוטין. הוא מאפשר מתכות חדשות. מתכת שהיא פי מאה חזקה מפלדה ומשקלה, החלק ה6- ממשקל הפלדה. במילים אחרות, אפשר יהיה לעשות מכוניות, או אפילו טנקים, או אפילו חלליות שהם עשויות מחומר יותר דק מנייר. במילים אחרות, נצטרך פחות אנרגיה. במילים אחרות, נייצר פחות זיהום. זו מהפכה בקנה מידה גדול מאוד.

אנחנו נוכל לעשות למשל בתחום הרפואה, רובוטים, שבעצם ייכנסו לגופו של האדם, בלי שהאדם יידע על כך. והם יטיילו בגופו של האדם, ייכנסו לכל הפינות הנסתרות, יוכלו למדוד את זרם הדם, יוכלו להתנגש עם תאי סרטן, יוכלו לתת לנו בכלל רוחות חיים חדשות. גם לפי דעתי להאריך את תוחלת החיים, גם לשפר את בריאותו של האדם, וזו מהפכה בכל התחומים.

אני רוצה לתת דוגמא בתחום הצבא, מפני שבעיני זה דבר חשוב מאוד. היות והמלחמות הקלאסיות נגמרו, אני לא רואה בעולם התנגשויות בין הצבאות, אין צבאות מסיבה פשוטה. ההתנגשות בלי צבאות מבטיחה לצד החלש יותר תוצאות מאשר התנגשות עם צבאות. למשל אם אתה עושה טרור, טרור קשה להכריע - צבא אתה יכול להכריע. היות וגם אין עמים אשר באופן פורמלי מאמצים את הטרור - אז הטרור הוא בלתי מאורגן, אתה לא יודע איפה נמצא, יש לו ארגונים, אבל הוא לא ארגון לאומי ולא ארגון עולמי. ובעצם אם יש מישהו שמתאבד, זה נשק אדיר. ואם המתאבד הזה גם יוכל לקחת דבר מודרני כמו מטוס, זה נשק עוד יותר אדיר. נראה מה שקרה בספטמבר באמריקה. ועכשיו כל אמריקה מפוחדת, שמא יעשו לה עוד פעם דבר כזה. אז למה לה להביא התנגשות צבאית. והיות וכל האסטרטגיות, כמעט כולן, וכל כלי הנשק, וכל ההיערכויות שישנן, זה חלק תשובה למלחמת העולם ה2- שהיתה מלחמה נוראה, 50 מיליון אנשים נהרגו. היום הוא די מיושן העניין.

לעומת זה, אין לנו תשובה צבאית לעניין הטרור ואין לנו תשובה צבאית לסכנה שהטרוריסטים יתחבקו עם נשק גרעיני. אני חושב שראשית המאה ה20- היא תצטיין בכך שתהיה מלחמה עד חורמה נגד הטרור, ארגוני הטרור ונגד בעלי נשק גרעיני או ביולוגי או כימי שיכולים להעניק לטרוריסטים את היתרון ואת הסכנה הזו פלוס מתאבדים בנוסף לכל הצרות האלה.

אם אני קורא נכון את המפה, ישנם שני כלי נשק חדשים. על אחד אני יודע שזה כבר נמצא במעבדות של הצבא האמריקאי או בתקציבי האמריקאים. והדבר הזה הוא בגד חדש, מדים חדשים לחייל. בגד של ננו, ה-ננו הוא מאוד דקיק והוא יותר עדין מאשר הטקסטיל, הוא לא נראה כמעט לעין. אבל הוא חסין בפני כדורים, הוא עומד בפני גזים וביולוגיה. הוא בעצם לא בגד, זה בעצם מערכת אלקטרונית שהחייל לובש ועל כן החייל נמצא ברגולציה של חום הגוף שלו. כאשר קר - מחממים אותו, כאשר חם - מקררים אותו. בעצם הוא גם מכשיר רפואי, הוא בודק את הדופק ואת הלב ואת הדם, יודעים מה מצבו. ובנוסף לכל אלה, הוא מעצים את כוחו של החייל פי שלושה. חייל רגלי לפי התכנית הזו, יוכל למשל להרים 120 ק"ג ללא שום מאמץ.

התכנית לפי מיטב ידיעתי נמצאת עכשיו בידי ה-MIT, הוקצבו לזה 80 מיליון דולר. אני שאלתי את אחד המדענים, באיזה מרחק הם חושבים הדבר הזה נמצא, הם אמרו לי, בערך שלוש שנים. ז"א כשהחייל הבודד יעמוד בפני התקפה של טרוריסטים, הוא יכול לעמוד.

אחד הדברים שאני יכול להגיד על אמריקה כאשר היא מגלה חולשה פוליטית, היא מחפשת יתרון טכנולוגי לכסות עליו. ועל כן יהיה לה קשה מאוד להתגבר על המלחמה בעיראק רק בדרך פוליטית. היא מוכרחה לחפש דרך טכנולוגית. אגב, הבגד הזה יהיה בגד של כל האנשים בבוא היום. כולנו נתלבש כך. בגד שבנוסף לכל התכונות האלה, מה שנקרא, תוכנת הלוטוס. הלוטוס כפי שאנחנו יודעים זה פרח שגדל בבוץ, אבל הוא כל הזמן נשאר נקי. ה-ננו כל הזמן מנקה את עצמו. אני קיבלתי עכשיו מתנה זוג מכנסי ננו ואפשר לשפוך על זה מים, אפשר לשפוך על זה שמן, זה הולך ושום לא דבר נשאר. אבל זה גם ישמור על כל אדם, יהיה תחת פיקוח רפואי כל הזמן. קשור למרכז, ידווח מה מצבו הבריאותי ולגברות שיושבות כאן, אני גם יכול להגיד, הן יוכלו כל שעה לשנות את צבע הבגד. לוחצים על כפתור ירוק, אדום. חושבים שגם כלי האוכל יהיו כאלה שינקו את עצמם. חושבים שאפשר לכסות ב-ננו את הפירות ואת הירקות שיהיו עמידים הרבה מאוד זמן. ה-ננו לא נראה, כלומר זה לא איזה דבר גדול ועבה.

הדבר השני שגם כן מרתק מאוד, זה נקרא אבק חכם smart dust. ה-ננו מאפשר לעשות מחשבים יותר קטנים מראש סיכה. ה-ננו מאפשר לייצר חיישנים בלתי נראים לעין. הרעיון הוא לפזר בשטח אבק של חיישנים ושל מחשבים הקשורים אחד עם השני. אנחנו לא נראה את זה בעין, מפני שזה לא נתפס בעין, זה כל-כך קטן. אבל אפשר לקבל דיווח על כל מה שקורה בשטח. מי נכנס, מי יוצא. ולפי דעתי, שוב כדי להילחם בטרור. אמריקה החליטה להשקיע לפי החלטת הקונגרס והנשיא, בארבע השנים שבין 2005 עד 2008, שלושה מיליארד שבע מאות מיליון דולר, רק ב-ננו. יפן החליטה לשקם את הנשק החדש שלה על ננו-טכנולוגיה. ושני הדברים האלה ייצרו מהפכה. צריך להבין שאבק חכם ישתמשו בו גם לצרכים אזרחיים, לתקשורת. אין שום סיבה שלא. והבגד הזה ישמש כל אזרח, מדוע לא. זה יותר בריא, זה יותר חם, זה יותר נוח, זה יותר נקי.

היפנים הם הראשונים למשל, שאנחנו יודעים כבר, ייצרו מתכת של ננו במשקל טון. היא קיימת. ה-ננו למשל תחולל שינויי מדהים בתחום המים. אפשר יהיה לטהר מים, אפשר יהיה ליצור מים, אפשר יהיה להעביר מים במכשירים שהם בסדר גודל כל-כך שונה ממה שאנחנו יודעים, גם להוריד את המחיר. דרך אגב, מי שצוחק ממזרח תיכון חדש - עם המים אי אפשר לעשות מים פוליטיים. הפוליטיקה יכולה להרוס את המים, אבל המים לא מתקשרים לפוליטיקה. פעם חשבנו שזה רק זרימת המים, הפעם אנחנו צריכים להיות חרדים שזה גם זרימת הביוב. אי אפשר היום לעשות את זה, אלא אם עושים את זה באופן אזורי לפי הטבע ולא באופן פוליטי, לפי השיגעונות.

אנחנו כולנו, רוב הפוליטיקאים חיים ברוך השם בעבר, בשינה עמוקה מאוד, תרדמה עמוקה מאוד, ומשם אנחנו מספרים סיפורים. ולא מסתכלים על מה שקורה מול עינינו, מפני שזה קצת מדאיג וקצת מפחיד וקצת הורס אידיאולוגיות. אז למה לנו להסתכן בעניין הזה. אבל כל עניין המים ישתנה. הרפואה, המים, הצבא, הבגדים, המתכות, וגם חיי אדם.

מעריכים שהחיים יגיעו ל150- שנה. כל סדר היום שלנו ישתנה. יהיה לנו גם פנאי, גם אפשרויות מדמוקרטיה של חופש הביטוי, נבוא לדמוקרטיה של ביטוי עצמי. מפני שחופש הביטוי הוא קצת דבר לא רציני, לא לכל אחד יש מיקרופון. אבל כשזה בא והעניין הזה של ביטוי עצמי, אם יש לך כשרונות, אם יש לך יתרונות, יהיה לך זמן ואפשרות לעשות את זה.

אני באתי כאן לא בשביל להרצות על ה-ננו, אלא בשביל להרצות על דאגתי העמוקה על המצב של ישראל בתחום הזה. מעולם לא הייתי מודאג כפי שאני מודאג עכשיו. ממצב האוניברסיטאות, ממצב המחקר, ממצב החינוך. כל זה לא יקרה מאליו. זה לא עניין שאנחנו נושיב כמה מדענים וינסו ננו. זה מתחיל בגן הילדים. לפי דעתי זה מתחיל בעריסות. מפני שאנחנו היום יודעים אם תינוק בגיל 0-3 לא מקבל את אבות המזון המתאימים, הוא יגדל אדם מוגבל לעצמו ולחברה, אדם מקופח ע"י החברה, אדם מקפח את החברה. ואנחנו יודעים שאם בכיתה הראשונה וצריך להקדים את הלימודים לגיל ארבע, והם ילמדו מחשב ומתמטיקה ואנגלית, כל מה שדרוש ואנחנו יודעים שאנחנו כל הזמן בירידה, לא נוכל להתמודד.

אבל האוניברסיטאות לפי דעתי על סף משבר עמוק וכן מכוני המחקר. משרד המדע שאנחנו נותנים אתו יד ביד במצב קשה מאוד, הוא מבין את הבעיות, אין לו תקציבים. ואנחנו מוכרחים להתאושש. אני לא רוצה כאן להרגיז את אריה אלדד, אחרת הייתי אומר, במקום להשקיע בשטחים, צריך להשקיע ברמה של העם. אבל זה ויכוח פוליטי שאני לא אכנס אליו עכשיו, בהזדמנות אחרת.

דבר אחד או שני דברים שנדמה לי שצריך לעשות ואני עוסק זה, את כל כספי העם היהודי לכוון למדע ולמחקר ולימודים. זה בוודאי אנחנו יכולים לעשות. גם העם היהודי עוסק באינרציה. לזכותו של העם היהודי אני יכול להגיד למדינת ישראל, שהוא השיג שלושה הישגים שאף עם בעולם לא השיג.

הראשון זה קיבוץ גלויות, לא קרה בעולם בהיסטוריה שעם שהתפזר לארבע כנפות תבל, התאסף מחדש. זה מדהים, לא קרה עד הציונות ומאז הציונות. הדבר השני זה החקלאות הישראלית שהיא ההתיישבות העובדת שהיא מדהימה. עם שלא היה לו מושג בחקלאות, בא לארץ שסירבה להיות חקלאית, עם אדמה שוממה, יבשה, ללא מים ועשו את החקלאות הכי דרמטית בעולם. הדבר השלישי זה הביטחון. עם שלא היה לו ניסיון צבאי, נכנס מיד עם תקומתו לחמש מלחמות ב25- השנים הראשונות לקיום מדינת ישראל, ניצח בכולם. ועשה את אחד הצבאות הכי גדולים בעולם. בכל אלה אין לזלזל בתרומתו של העם היהודי. בכספים, בעזרה, בהתעניינות.

ועכשיו הגיע המחוז הרביעי של העם היהודי, לעזור לנו להפוך את א"י לארץ מדעית. אין לנו אדמות, אין לנו אוצרות טבע. כאשר הקימונו את המדינה ב1948- היינו 650 אלף איש. אנחנו היום פי 10 במדינת ישראל, 6,5 מיליון. ז"א, שיש לנו החלק העשירי של אדמה, החלק העשירי של מים, החלק העשירי של הדיור, החלק העשירי של מרחב. הכל נהיה קטן. יש היום הסכמה לאומית שנחזיר לפלסטינאים רבע מהשטח פחות או יותר, יהיה לנו עוד פחות אדמה.

הדבר היחידי שממנו נוכל להתקיים זה מדע וטכנולוגיה. האוצר הטבעי היחידי שמוצע לנו, זה מה שיש בין שתי האוזניים. ואת זה צריך לפתח, בזה צריך להשקיע. גם הצבא, גם הביטחון. אני קצת התפלאתי שהצבא לא כל-כך מודע לדברים האלה שהם לפי דעתי, ב- the state of out.

הרמטכ"ל דווקא חושב שכן צריך להשקיע ועובדה היא שחזר בו מהביטול של פרוייקט המרכבה.

אז אני אומר לך, הבעיה עכשיו זה לא המרכבה. הבעיה עכשיו זה ננו. הבעיה עכשיו זה אבק חכם;
הבעיה עכשיו זה בגד חדש. אני הייתי בעד המרכבה תמיד, גם עכשיו בעד המרכבה. הבעיה היא עכשיו לא הטנק והמטוס. הבעיה היום היא איך לפתח על שטח נגד טרוריסטים ואיך להגן על החייל שעומד מול טרוריסטים. ועל זה צריך לעבוד ובזה צריך להשקיע.

אין לי שום מעמד רשמי בעניין הזה. יש ועדה לענייני ננו שהוקמה ע"י האקדמיה, על דעת הממשלה, בשיתוף פעולה עם משרד המדע. אנחנו עובדים ביחד. אני משמש כ amp dreamer, היות ויודעים שאני עוסק בחלומות, אמרו ניקח אולי אחד שלא מבקש משרד, שלא מבקש שום דבר, שישבור את הראש.

אני חשבתי שאנחנו צריכים לעשות מספר דברים בעניין הזה. קודם כל להביא לתודעה ציבורית. אני חושב שבשנה האחרונה התחילה קצת התעוררות בדעת הציבור, גם אצלנו גם ביהודים. חוץ מזה, הלכנו לכל הארגונים היהודיים ללא יוצא מן הכלל. לקק"ל ולקרן היסוד, למגבית, לבונדס. אמרנו חברים יקרים, אנחנו לא רוצים לקחת את כספי הממשלה, אנחנו גם לא רוצים לקחת את כספי האוניברסיטאות, אחרת מה עשינו, אנחנו רוצים להוסיף מקורות חדשים. ואני רוצה להגיד שיש מקורות כאלה.

מצב התרומות של ישראל. העם היהודי אוסף לשנה כ4- מיליארד דולר. מזה מיליארד לעניינים יהודים. מהמיליארד, רק 140 מיליון באים לישראל. לעומת זה יש פדרציות שהן עוסקות בצורכי עמך. כלומר העם שלהם וגם העם האמריקאי. ל20- הפדרציות הגדולות יש function and Dumont של 8 מיליארד דולר שבכלל לא בא לישראל. אנחנו באנו למגבית ואמרנו חברים יקרים, בואו נעשה beread יהודי, יש הסכם בינינו לבין ממשלת ארה"ב, מדוע לא יהיה הסכם בינינו בין הפדרציות היהודיות. תשקיעו אתם 50%, אנחנו 50%. מסתבר א: שלא כל הפדרציות רשאיות להשקיע למשל בתחום הזה של המדע. צריך להשקיע במדע, אבל חלק אפשר. אח"כ אמרו לנו, שאי אפשר לעשות את זה באופן מרכזי.

אנחנו נפגשנו עם 20 פדרציות עם כ"א, לתת לה הרצאה על ה-ננו, לבקש מהם קניה. נפגשנו עם קרן היסוד, נפגשנו עם קק"ל, פרסמנו קול קורא שחתום עליו, אלי הורוביץ שהוא יו"ר ה-J.A ואהוד אולמרט בשם הממשלה ואנוכי. ופנינו שיתחילו להשקיע את הכספים האלה ב-ננו. הלכנו לבונדס אמרנו, בסדר אנחנו לא רוצים לקחת ממה שאתם אוספים כל שנה, אבל יש יהודים שיש להם עשרות מיליוני דולרים בונדס שקנו, אמרנו, תנו את הבונדס הזה ל-and demon נשתמש רק בזה. ברור שצריך את העניין הזה לארגן מפני שיש כאן רמות שונות של השקעה. יש השקעה נאמר חינוך ומחקר טהור, שזה צריך להיות תרומה. יש בפלייאנס שזה יכול ויש לעניין מפעלים שזה כבר יכול להיות לגבי מוצרים.

לכל האוניברסיטאות יש גרעין של ננו. גרעינים מאוד מבטיחים, מאוד מרשימים. הם סובלים כמובן ממחסור באנשים, ממחסור בכספים. ובכל אחד מהם יש דברים בהחלט מבטיחים לעתיד.

דבר אחד אני מזהיר, אנחנו אם נאחר את הרכבת לא נדביק אותה. אף אחד לא יחכה לנו. אין במדע שורה שניה. או שאתה בשורה הראשונה או שאתה יוצא משימוש. אנחנו ודאי לא יכולים להתחרות בייצור, אנחנו רק יכולים להתחרות בהמצאה. מתי אתה ממציא - כשאתה ראשון או שני. על כן אין לנו זמן.
דבר שני, אי אפשר להשקיע בעבודה רק לפי פרופורציה. אי אפשר להיכנס לחנות ולהגיד תשמע, אנחנו ארץ קטנה תמכור לי מיקרוסקופ בחלק השביעי מארץ קטנה. אין, מוכרח להיות השקעה של מסה מסוימת.

לעניין זה, אני מאוד מוטרד מחלוקת התקציבים. התקציבים שלנו עם הפנים לאחור, לא עם הפנים קדימה. לא עם הפנים לחינוך, למדע. ואם הישיבה הזו באמת אפשר קצת לגייס גם את הרוח וגם את הנכונות להיכנס לדבר שהוא בחיינו, שישנה סדרי עולם. אז לפי לדעתי גם יותר זמן משעה זאת.

תודה רבה. לצערי הקצינים הצעירים הלכו, הם אנשי חיל החינוך. אבל אני לא יכולתי שלא לראות
את הסמליות שבנייר שהם הגישו לי. כתוב עליו הסיסמא "חולמים ומנהיגים". מה שראינו פה זה מה עושה בן-אדם למנהיג אחר מכל פוליטיקאי אחר. הגדולה של מנהיג לדעתי זה שהוא לומד דברים חדשים, שהוא מקשיב לאחרים, שהוא סקרן ושהוא רואה התפתחויות. אם אתה רואה את ההתפתחויות, אתה הולך קדימה ואתה לא הולך אחורה.

לצערי הרב עד היום ואני מנצלת כל במה של הועדה הזאת, לתקוף את מי שמקבל החלטות בממשלה, במיוחד בתחום האוצר, וזה המקום ששם מקבלים את ההחלטות לצערנו, שלוקח אותנו אחורנית ולא קדימה. אופן חלוקת התקציב באופן שערורייתי, יושבים פה אנשי התמ"ת, יושבים פה אנשי האוצר. והחוסר חשיבות, כפי שאתה אמרת, שהם מקנים לכל הנושא של מו"פ, של מדע וטכנולוגיה, כמה שיצעיד אותנו להיות מדינה מפותחת, מתקדמת, נאורה, זה פשוט מדהים אותי. ואנחנו כל ישיבה חוזרים על העניין הזה. אז אני שוב מנצלת את הבמה, את התקשורת, את האנשים שיושבים פה, אנחנו חייבים ללחוץ על מקבלי ההחלטות בממשלה לשנות את סדרי העדיפויות בתקציב, כי כסף יש, השאלה לאן הוא הולך.

אני מודה לך על דבריך. אני מבקשת לציין, בכל זאת נעשים דברים, עם כל דברי הביקורת. יש גם גופים שכן פועלים. יושבים אתנו, מנכ"לית משרד המדע, עתליה רוזנבאום. ויש גוף שאולי אתם לא עושים הרבה פרסום, אבל הוא גוף חשוב ומכובד ופועל. במיוחד בתחום ה-ננו-טכנולוגיה וזה האקדמיה הלאומית למדעים. שהנשיא של האקדמיה, פרופ' זיו יושב פה אתנו. יש מדיניות, יש תחילה של התארגנות, אבל זה לא מספיק. וצריכים לעשות הרבה יותר ואנחנו מברכים על מה שיש ואנחנו דורשים יותר.

כבודו, כבודכם, שמעון פרס, חוזים ואנשי מעשה. העשייה בתחום ה-ננו היא באמת מרובה. אבל
אחד התחומים היותר מסעירים את הקהילייה המדעית ובעצם את הדמיון שלנו, זה באמת ננו-טכנולוגיות. שמעון, אני לא חושבת שיש עוד הרבה שיכולים להסביר את הדמיון שלנו כמוך, עם אותם באמת סיפורים שהם נותנים לנו לתפוס באמת מה הוא ה-ננו ואיך ה-ננו יכול להשפיע על החיים שלנו היום ובעתיד.

אבל לא פעם בפגישות שלי עם מדענים באוניברסיטאות, אני שומעת מדענים שאומרים, אני כבר חוקר שנים בתחום של ננו, רק לא ידעתי שקוראים לזה ננו. חלק נובע מזה שהם לא בדיוק מבינים מה זה ננו וחושבים שננו באמת זה רק עניין של גודל. ואתם יודעים כמוני היטב, שהגודל לא קובע בדברים האלה - הבניה כאן קובעת.

משרד המדע השקיע עד היום בסביבות 30 מיליון ש"ח בנושא מחקרים בתחום הננו-טכנולוגיה, אבל ב-Ashen של ננו טכנולוגיות שלא קראו לזה ננו-טכנולוגיה, כשאותם מדענים באו ואמרו בעצם, מהו החזון שלכם. ובכך בעצם משרד המדע ממשיך להוביל חזון של מדענים בפיתוח או הצד השני אחרי אותו מדע בסיסי שמפותח באוניברסיטאות כל-כך טוב. והיום לצערנו גם התקציבים שלהם מופחתים. אגב, בכנס ננו שנערך בירושלים לפני כחודשיים, ספרנו ככה במקרה שישה מחקרים שמשרד המדע בעצם מימן והם היום מוגדרים היטב בתחום של ה-ננו.

משרד המדע חובר לכל היוזמות השונות. בהחלט תומך מאוד ביוזמה של רה"מ לשעבר, חה"כ שמעון פרס, נושא של ננו וגיוס העולם כולו לתחום ה-ננו-טכנולוגיה. אנחנו עושים מאמצים מאוד גדולים במשרד האוצר. אני חייבת להגיד אבל שאני שומעת אוזן קשבת, אבל אני גם שומעת את המצוקות התקציביות. אבל אולי מפה תצא קריאה באמת להשקיע יותר כסף בתחומים של ננו. משרדי ממשלה בעצם צריכים למקד את התקציבים שממנו יצא בעיגון של משאבים עם המשרדים השונים לתחום של ה-ננו.

אני חושבת שבלעדי החזון שלכם, בלעדי העבודה שלכם, בלעדי העבודה שלך היו"ר, אני חושבת שעבודתנו נעשית חסרה ואנחנו קוראים מכאן, עזרו לנו לשכנע את האוצר. שמעון, באמת הפעם אנחנו נלך ביחד ואולי נצליח להביא יותר תקציבים.

העולם זיהה את הפוטנציאל הכלכלי. ארה"ב
והשוק המשותף, יפן ואחרים, מדרגים את
הפוטנציאל העתידי להשקעות. יש לנו בארץ הפוטנציאל המדעי. התעשייה והון סיכון ייכנסו למערכת כאשר תהיינה התפתחויות מצליחות באקדמיה. בישראל יש את הפוטנציאל לפעול כי הטכנולוגיה נמצאת כבר 10 שנים. היוזמה להקמת הועדה שבראשה עומד ד"ר דן מידן, יצאה מהאקדמיה למדעים והוא תל"ם.

הועדה המליצה למקד את התמיכות בנושאים שהוגדרו על ידה. ז"א לא בכל השטחים, זה לגעת בשטחים מוכרים. תמיכה במחקר מהאוניברסיטאות, תמיכה במחקר המקדם בנושאים שבגרו, תמיכה בתעשייה המקדמת נושאים שגמרו באוניברסיטאות. הקמת מרכז לאומי לייצור דגמים. על-מנת שישראל תוכל לעמוד בקריטריון הזה, קבעה הועדה שיש להשקיע כ60- מיליון דולר בשנה. הפתרון הוא של אותה הועדה התקבלו, אבל ההשקעות הם עדיין בקנה מידה מאוד קטן. תל"ם התחייבה ל6- מיליון דולר בשנה. תכנית מגנ"ט שהיא נגזר של משרד המסחר והתעשייה, זה עומד גם כן ב6- מיליון דולר בפרוייקטים שיש בהם שותפות תעשייתית ואקדמית.

למעשה המודל שכדאי לנו לחקות, זה מה שבעבר פיתחו האוניברסיטאות, בנושא מיקרו-אלקטרוניקה ע"י הממשלה ומשרד הביטחון. כמו שחה"כ שמעון פרס אמר, התקציבים מאוד מאוד גדולים. אין ספק שאנחנו רואים בתוצאות של אותם ההשקעות.

הכנתי רשימה של מספר חברות תעשייתיות שפועלות בשטח של ננו-טכנולוגיות, של מיקרו אלקטרוניקה. דוגמאות של חברות רב-לאומיות כמו, Intel , I.B.M, Motorola ROC ו-U.S Robotics , Applied Materials כי זה חברות זרות. אבל יש גם הרבה מאוד חברות ישראליות, כ50- חברות כאלו. ואני חושב שההיקף הכלכלי או התועלת למדינת ישראל של אותן השקעות, היא תועלת כלכלית מאוד גבוהה.

מכיוון שאין לנו כאן אפשרות להקרין, הצגתי כאן בגרף אחד שאני אציג אותו, שאומר, מהן ההשקעות בתכניות במחקר ב-ננו-טכנולוגיות בעולם. (לקחתי דוגמאות רק של ארה"ב.) את European Union, את יפן ואת ישראל. הכחול זה של ארה"ב, שזה מעל מיליארד דולר בשנה. הבהיר של European Union והאדום זה של יפן. יש כמה קווים קטנים בתחתית של ישראל. אז מי שיבוא ויתקן אותי ויאמר, זה צריך להיות פרופורציוני למספר תושבים או לG.V.P או למה שרוצה. רבותיי בלי Critical mass שייראה פה על גרף כזה - חבל על הזמן שאנחנו מדברים.

מאחר וישנה באמת הסכמה בעולם, אני חושב שיש הסכמה גם בישראל, על הפוטנציאל של ננו-טכנולוגיות. ומאחר וישנה הסכמה כללית על היכולת של האקדמיה והתעשייה הישראלית בשטח ה-ננו, ברור כאור השמש שללא מציאת מקורות כספיים ותמיכה בתוכניות, חבל להשקיע זמן בדיונים על פוטנציאל. אני משתתף בהרבה מקומות, בדיונים על פוטנציאל. רבותיי, חבל על הזמן להשקיע בזמן הפוטנציאל. יש לדון באופן יצירתי בדרכים למציאת מקורות כספיים.

אני כאן בעצם בתוקף היותי יו"ר פורום תל"ם שבעצם דחף את הנושא קדימה. קצת היסטוריה.
לאקדמיה יש קרן ביקורה שמיועדת לרעיונות "משוגעים", מעין חדשניים. כבר לפני חמש שנים איתרע מזלנו הטוב שהוגשה בקשה ע"י פרופ' אורי סיון מהטכניון. הנושא שזכה כאן במענק, זה הנושא הראשון של קרן ביקורה. זה היה שילוב מעניין בין מדעי החיים למעגלים זעירים, אלקטרוניים. איך להפוך מולקולה D.N.A זעירה למעגל אלקטרוני לפי הזמנה.

מאותה רגע ואילך, קרן ביקורה הקטנה סימנה את שטח עולם האלקטרוניקה כנושא עדיף. הכריזה עליו בארץ, זה היה שנתיים לפני שהקרן הלאומית למדע האמריקאית הגדירה את השטח הזה כחיוני. כך שתשומת הלב ניתנה.

כמו ששמעון הזכיר בצדק, מדע וטכנולוגיה זה לא רק מדע. אם אין שילוב מראש של הפיתוח המדעי, עם קשר ישיר לתעשייה ומימוש הפירות לטובת כלכלת ישראל, אז חבל על כל המאמץ. ולכן האקדמיה, לאחר שעשתה סקר, מתברר שבמסגרת הקרן הלאומית למדע, יש מדענים פעילים שקיבלו מענקים במספר של 100 אנשים. יתירה מזאת, על כל מדען בערך, היה בממוצע פטנט אחד. זה לא רק מחקרים בסיסיים, אלא גם בעלי משמעות תעשייתית.

אנחנו החלטנו שיהיה מן הראוי להציע לתל"ם שזה פורום לא פורמלי שבעצם מיוצגים בו כל התומכים במחקר ופיתוח במדינת ישראל. והמטרה של תל"ם היא בדיוק לזהות שטחים שדורשים השקעות בתשתית מדעית, שמעניינת את כל חברי תל"ם ולפעמים בגלל העדר תקציבים, או בגלל אי הגדרה מדויקת של מנדט הפעולה, של כל אחד מהחברים, הדברים לא יוצאים לפועל.

יש לכם תכנית עבודה, של נניח, אופטימלית. הממשלה באה אליכם ואומרת, מה שאתם רוצים.
יש לכם סדרי גודל?

והציעה לתל"ם להקים ועדה. הועדה הזאת הוקמה בראשותו של דן מידן. מראש בועדה ישבו
שני תעשיינים ושני אנשי מדע, כדי שמראש יהיה ברור מה הקשר. ועדת מידן עשתה עבודה נהדרת ובאה בהמלצות ברורות, מה האקדמיה צריכה לעשות, איך לפעול במשותף, גם לגייס קרנות הון סיכון, גם תרומות מחו"ל וכן הלאה. בדרך התארגנות מסוימת, היא הגישה את ההמלצות לתל"ם. תל"ם אימץ במאה אחוז את אותן ההמלצות שנגעו לתל"ם עצמו. בהמלצות של ועדת מידן היתה המלצה שתל"ם תצטרך להקציב כ30- מיליון דולר בחמש שנים לדברים שתל"ם מסוגל לעשות. תל"ם לא מממן מחקרים.

הועדה הלאומית למדע וטכנולוגיה שהוקמה כתוצאה מהמאמץ הזה, מונתה מראש גם על-ידי, כיו"ר תל"ם וע"י המדען הראשי. כי היה ברור שכל מה שקשור לקשרים בינלאומיים, התעשייה, קשר עם הון סיכון וכן הלאה, הוא צריך להיות מעורב בזה. זה לא עניין של האוניברסיטאות וגם לא של תל"ם.

המצב היום (כפי שמופיע במסמכים) שבעצם יש ועדה לאומית שהיא משמשת בשני כובעים. א: מייעצת לתל"ם מה לעשות בכספים שמיועדים לתל"ם. אבל גם מנסה לגבש דרכים כיצד להביא קרנות הון סיכון לעניין וכל הדברים שהוזכרו ע"י שמעון קודם. ובמקביל לכן גם מוקם גוף מקביל שיש בו זהות אישית של חברים, בשני הגופים, שנקרא Israel nano electronic and nano technology tarts שמטרתו בדיוק לגייס כל מה שהוא לא ממשלה. תל"ם אימץ מיד וביצע את החלק שלו.

אנחנו אבל רחוקים עוד ממצב כמו שיש בארה"ב.

אני רוצה לדבר על קביעת עדיפויות לאומיות. מאשימים את האוניברסיטאות שהם מגדל שן.
מגדל השן הם לא האוניברסיטאות - מגדל השן היא הממשלה. אין אפשרות לתת ייעוץ מדעי לממשלה בשום נושא. זה תופעה בשנים האחרונות. אני רק עכשיו חוזר מביקור ממלכתי בסין, אתם לא יודעים איזה מעמד יש למדע הישראלי בסין. ביקרתי במכון חלב, מוקם ע"י ישראלים, היה שם ישראלי שכל העניין על כתפיו. כל הפרות הם סיניות, האוכל סיני, הסוד הוא בערבוב והכנת המזון של הפרה. הוא התייחס לאוכל הזה כ-impute in pout cow. אז זה מסמל הרבה.

ללא התייחסות רצינית של הממשלה וקביעת סדרי עדיפות מתאימות - לא יזוז כלום וחבל על המאמץ, כי הרכבת לא מחכה לנו.

אני מבקש בראשית דבריי להודות לרה"מ לשעבר, שמעון פרס על רוחב היריעה שהציג בפנינו. אבל
נדמה לי שהתעלמת ממימד אחד בכל התחום של ה-ננו. גם הזמן נמדד במימד ה-ננו. ומכיוון שאנחנו כולנו פה חיים בפיגמנטציה של זמן, אני מראש מתנצל שלא אוכל להישאר בכל הדיון, כי יש לי ועדה אחרת שאני צריך להיות בה.

נדמה לי שבעוד מספר שנים אפשר יהיה לומר שמעולם לא חוללו דברים קטנים כל-כך, שינויים גדולים כל-כך עבור רבים כל-כך. ואם נראה שאנחנו שותפים כולנו בחדר הזה בהכרה העמוקה שאכן פה טמון העתיד, נדמה שאנחנו עכשיו רק צריכים לנסות לזהות את הכיוונים שיתנו לנו את קרש הקפיצה, את המקפצות הכי טובות כדי להגיע לחודי החנית האלה.

ואני מאוד מסכים עם מה שאמר חה"כ פרס, שהוא מיצר על-כך שתחום הביטחון או שאותם גורמים שעוסקים בפיתוח מערכות לחימה, לא נרתמו מספיק עמוק, מספיק חזק לתחום הזה. נדמה לי שיש עוד שני תחומים שבהם יש לנו קבלות בינלאומיות, כלומר שנצליח מוקדם להפוך, לצורך העניין, חממות טכנולוגיות, ואני לוקח מונח שאול למיזמים שיקבלו השקעות עתירות. זה גם הרפואה וגם תחום המחשוב.

הערה לגבי איך עושים את הדברים האלה. בארה"ב יש גוף שנקרא "דרפה" שיודע לא רק לממן סכומי עתק, אלא גם להצביע על אותם כיוונים וצרכים של המערכות. בעניין הזה, זה מערכת הביטחון שיודע להגיד, אני צריך דבר כזה. ואם נתייחס לתחום המרכבה. המרכבות כנראה לא יהיו מיותרות למרות מה שמתחולל בשדה הקרב, גם בעוד מספר עשרות שנים. ושדה הקרב משתנה במהירות רבה. אבל עדיין יהיו בו טנקים ועדיין יהיו בו מטוסים שנים רבות. אבל יכול מאוד להיות שאנחנו צריכים להצביע על כיווני רובוטיקה שיחסכו חיי אדם. על מתכות שידעו להבקיע שריון או על שריון שיתן מיגון. אם יודעים לעשות מכנסיים - בודאי ידעו לעשות חליפה מיגון.

כבר עושים את זה. יש צבא בלי חיילים כמו מטוסים בלי טייסים.

נכון, אנחנו רק צריכים להציג את זה כדרישה מבצעית כדי שהכסף שיעמוד מאחריו , יגיע
להשקעות. נדמה לי שגם בתחום הרפואה, הדברים של תעשיית הפרמיאוציטקה הישראלית הגיעה, ויש לה קבלות בעולם, ידעו לחבר דרישות מבצעיות שלנו. בתחום האלה לא הייתי מצפה יותר מדי להשקעות ממשלתיות ענקיות. אבל נדמה לי שאנחנו יכולים לדרוש מהממשלה את המינימום לתשתית שבלעדיו לא נוכל להתקדם.

אני מניח שמר פרס קשר את זה גם לאפשרות של שלום עתידי.

הפסדת, אבל אפשר לסמוך עליו שהוא הזכיר.

אני מאוניברסיטת ת"א, אני מנהל את מרכז המחקרי האוניברסיטאי ל-ננו-מדע
ול-ננו-טכנולוגיה. יש לנו מעל 30 חברי סגל, יש סטודנטים. וחה"כ שמעון פרס נפגש איתם. דרך אגב, זו היתה נקודת מפנה. פגישה יוצאת מהכלל. בשביל הרבה סטודנטים מוסמכים זאת היתה פגישה מצוינת. לפי דעתי בכל האוניברסיטאות בארץ יש פעילות מצוינת, כל אחת בדרכה שלה.

צוין פה מקודם מימד הזמן. אני התחלתי את הקריירה האקדמית של ב89- באוניברסיטת פרולם ומאז אני עובד בתחום ה-ננו-טכנולוגיה בתחום ההנדסה. מה שקורה בעולם כיום יש מעין נקודת צומת שהרבה מדעים מדויקים, מדעי החיים, רפואה, הנדסה, עובדים באותם מימדים. ויש הרבה מעבר ידע מנקודה לנקודה.

יש בישראל הרבה פעילות בתחום הזה, הרבה חברי סגל, הרבה תשתיות. צריך לבוא עם פתרונות יצירתיים. מה שאני רואה כאן וכל הדרך שהגעתי לפה, חשבתי שהפגישה בשבילי (לתחום המדעי בארץ) היא מעין נקודת מפנה. היינו חברים בועדות לאומיות, אני רואה פעילות בתחום ה-ננו במשרד החינוך שפונים אלינו, משרד התמ"ס יש הרבה פעילות, צבא, קרפ"ר, מר אלדד עזר לנו לגייס שלושה מיליון דולר מדרפה. יש הרבה פעילות בכל מיני נקודות.

כשאני אני בא לפה ואני מודה לחה"כ מלי פולישוק, זו פעם ראשונה שאני בכנסת ואני חושב שזה מעין נקודת מפנה. כי אם אתם תסתכלו רגע על ארה"ב או על יפן. נקודות המפנה הגדולות שדברים באו בצורה של חוקים, בצורה של הכתבה. לא חלוקת משאבים וריב על כמה לתת וכמה לגזור, אלא שבית המחוקקים קבע, ככה צריך להיות. ובהפרדת הרשויות יש את ההפרדה, ואז הבית המבצע עושה את זה. לי, זה נקודת מפנה, היום הדבר הזה. ולכן אני מודה על ההזדמנות הזו.

מה שאני לא ראיתי עד כה, ויש ועדות, ויש הרבה רצון טוב גם מהאקדמיה, תל"ם ודברים אחרים. צריך ליצור דברים לטווח ארוך. תכניות לחמש, עשר שנים. אני חזרתי מיפן לפני שבוע, הזמינו אותי לחנוך מרכז ננו שם, שאני הייתי שותף בתכנון שלו.

באיזה תחום?

ננו-כימיה ושימושים לאלקטרוניקה. הם דרך אגב, נעזרו בתכניות שלנו מאונ' ת"א והלכו
לממשלה היפנית וקיבלו 50 מיליון דולר. אני לא יודע אם שמחתי או הייתי עצוב שהזמינו אותי לחנוכה. כי התחלנו בערך אותו זמן, לפני שנתיים. אבל הדברים שם מעוגנים בחוק והממשלה מבצעת. ולכן אני רואה בצורה חיובית ביותר את ההתפתחות שקורת כיום. ברגע שיווצרו תשתיות, כולנו באקדמיה יודעים שיש היזון חוזר, יש תשתיות - קל להביא כסף למחקר מהקהילה האירופית, מדרפה. לא יהיו תשתיות - לא נוכל להביא כסף. מישהו צריך להתחיל את התהליך.

אני רק השבוע קיבלתי את החוק האמריקאי והתחלתי לעיין בו. הסכומים שרשומים זה פשוט
מדהים.

הסכומים הם 3,7 מיליארד דולר בארבעה משרדים שונים. אין כאן את הפנטגון. לפי דעתי
הפנטגון יעשה עכשיו crash program, כמו שעשה בעניין הגרעיני. מפני שהאמריקאים מוכרחים לנצח את הטרור. וכל דבר שיעזור לנצח את הטרור - הם לא יחסכו בכספים.

אנחנו צריכים להוביל לכך, ואני חושבת שאתה, שמעון פרס יכול לעזור הרבה מאוד, יותר מכל
אחד מאיתנו. להביא את רה"מ לידי הכרה שזה העתיד שלנו. אני חוזרת ואומרת את זה כמו תוכי.

הערה אחת למה שנאמר ומי שכבר עזב. וזה ההתמקדות. אני חושב שאנחנו צריכים להיות
מאוד מאוד זהירים בשלב הזה מלהתמקד. כי אנחנו יכולים להעריך טכנולוגיות שהם דומות לדברים שיש לנו, שהם איזה שהוא מזעור של דברים שיש לנו, אבל בכל מה שנוגע למה שה-ננו-טכנולוגיה באמת יכולה להציע, האמת היא שחסרות לנו הקונספציות, אין לנו שום מושג איך למשל לבנות מבנים מאוד מורכבים מאבני בניין מאוד מאוד קטנות. כלומר, יש מחסומים קונספטואליים מאוד מאוד קשים. ולדעתי השלב הוא כל-כך מוקדם שלא ברור איפה באמת.

אבל אי אפשר למצוא כיווני מיקוד.

צריך לעשות את הדברים בצורה מאוד מדורגת. יש תחומים שבהם הדברים די ברורים. אסור
להזניח תחומים הרבה פחות ברורים שבהם הרבה פחות אפשר להתקדם ולהתמקד רק במה שברור היום. בחיל אויר היו אומרים, זה שאינך רואה - הוא שיפילך.

זה בדיוק המלצת מידן שבשנתיים האחרונות להתמקד בעיקר לאוניברסיטאות להפריח רעיונות
ואח"כ להיכנס לבאים היותר מבטיחים.

מצד שני אתה חייב להיות מודע לכח המינימלי שלך ולמקד קצת מאמצים. צריך למצוא את
האיזון הנכון.

אבל לא להתמקד בלבד. אני רוצה להציע את אחד המנגנונים, שגם הוצע ע"י ועדת מידן. אבל אני
רוצה להדגיש אותו כאן. יוסי ציין תכניות לטווח ארוך. היכולת לתכנן לטווח ארוך היא מרכזית. הדרך היחידה להוציא כסף בצורה חכמה ב-ננו-טכנולוגיה, היא כשאתה יודע שיש לך תקציב ל8- שנים או ל10- שנים ואתה לא מוכרח להוציא היום הכל. ולכן הטווח הארוך הוא מרכזי. אני חושב שהמכשיר, לדעתי היעיל ביותר, תועלת פר דולר, היא חיזוק מרכזים קיימים באוניברסיטאות, ה- grading שלהם, שימוש בידע העצום שקיים באוניברסיטאות, שימוש בפסליטיס שכבר קיימים באוניברסיטאות וכן הלאה.

אבל המרכזים האלה מוכרחים תמיכה גדולה, ארוכת טווח. ולא ניתן שם לעבוד כזה מהיום למחר. אני רוצה לתת דוגמא עגומה. בטכניון קיים מרכז למיקרו-אלקטרוניקה שממנו יצא כל תעשיית המיקרו-אלקטרוניקה של מדינת ישראל, חד וחלק. גם מבחינת הכשרת אנשים, גם מבחינת intellectual perpetually וכן הלאה.

למרות כל הדיבורים האלו שהם כמובן מאוד חשובים, אנחנו השנה נאלצנו לסגור את הקורס היחיד בארץ שהוא hands on micro electronics . זה קורס של סטודנטים שיכולים להכניס לחדר ענקי בתחילת השנה ולצאת מהחדר הנקי בסוף השנה, עם פרוסת סיליקון עם התקנים. העלות היא מאוד מאוד נמוכה, 60 אלף דולר לשנה, זה הכל. אנחנו נאלצנו לסגור את הקורס הזה. אין היום קורס שמכשיר אנשים ב- hands on. מרכז מהסוג הזה בעלות נמוכה יחסית, ניתן לעשות לו grading, ניתן להרחיב אותו, הוא משרת גם תעשייה. יש מספר גדול מאוד של חברות סטראט-אפ שנעזרות בפסיליטיס האלה וכן האלה.

אני חושב שניתן לאתר באוניברסיטאות השונות, מספר לא מצומצם של מרכזים כאלה, לתת להם איזה שהיא תוכנית תמיכה בסדר גדול של שמונה שנים או עשר שנים. ואני חושב שהעלות פר דולר, תהיה פנטסטית.

ננו-טכנולוגיה שונה מטכנולוגיה יותר מקובלת בשני היבטים. אחד, זה רב-תחומיות. ואוניברסיטאות בנויות לרב-תחומיות לפחות מההיבט הזה שבאותו קמפוס יושבות הרבה מאוד דיסיפלינות שלא כמו בתעשיות. היבט שני, שהבעיות הקונספטואליות בהרבה מקרים לא פתורות. יש שם שאלות קונספטואליות שתעשייה לא נוטה להתמודד איתן. ולכן המרכזים האלה צריכים לשבת באקדמיה, יושבים מרכזים כאלה בארה"ב בהרבה מאוד מקומות. והעובדה היא שרוב תעשיות הסטראט-אפ יוצרות מתוך הדברים האלה. אני לא חושב שיש אדם היום, ניסיונאי בארה"ב שעוסק ב-ננו-טכנולוגיה שמסביבו לא צמחו חברות סטארט-אפ. לכן כהשקעה, זו השקעה כדאית ביותר.

אני קודם כל שותף מלא לחזון של מר פרס. אבל רוצה להעיר שהיישום הוא לא כל-כך רחוק.
ואסור להישמע שהיישום הוא רחוק - היישום הוא די קרוב. אצלנו ב"טבע" אנחנו עוסקים היום בפיתוח תרופות על בסיס ננו-טכנולוגיה. יש יחידה מיוחדת בירושלים שעוסקת בנושא הזה. ויש לנו לפחות שתי תרופות שהיום מפותחות בטכנולוגיה של ננו. שהיא נותנת באמת אופקים חדשים.

איזה תרופות אלה?

תרופה אחת שאנחנו מפתחים זה קופקסון במתן אוראלי. קופקסון זה תרופה שלנו לטיפול בטרשת
נפוצה, היא ניתנת בזריקה כל יום. אתה לא יכול להעביר את זה דרך מערכת העיקול, כי זה לא עושה את העבודה שזה צריך לעשות. המערכת הורסת את החומר ואתה חייב למצוא שיטה שבה תחלק את המוצר לחלקיקים בגודל של ננו שיהיו מסוגלים לעבור את מערכת העיקול ולהגיע לטרגט שמעוררים את המערכת ההימיונולוגית לפעול כמו שהקופקסון פועל בזריקה. זה מאוד מאוד מורכב ומאוד משובח. ותרופה אחרת, שכרגע אני לא ארחיב עליה את הדיבור, אז יאכלו את זה בצורה של גלולה ולא בצורה של זריקה. ז"א, דברים כאלה יכולים להגיע לשוק בעוד שנים כמו שלוקח לפתח תרופה. אני גם חבר בועדה הלאומית של ה-ננו-טכנולוגיה מפני שאני באמת מאמין בנושא הזה ואני חושב שזו הזדמנות למדינת ישראל.

כמה תקציבים עד היום הועדה הלאומית דאגה שיחולק?

הועדה הלאומית, התקציב הראשון שהיא קיבלה זה היה מתל"ם בסך 30 מיליון דולר לחמש שנים.
והיום יצא קול קורא ל13- מיליון. ועכשיו יש את הגוף האחר שמנסה לגייס את הכספים. הבעיה היא פה דווקא כן הגודל. חברה כמו טבע שמתחרה בחברות גלובליות אחרות בעולם. אנחנו מוציאים כל שנה מאות מיליוני דולרים על מחקר ופיתוח. אנחנו מוציאים יותר מאשר כל האוניברסיטאות ביחד. זה חברה אחת. אנחנו מדברים פה על מדינת ישראל. אנחנו מדברים על נושא שאותו אי אפשר לפתור ב30- מיליון דולר. זה באמת הזראס. וההזדמנות הזאת תחמוק מהידיים שלנו, אם אנחנו לא נגדיר אותה כפרוייקט לאומי.

ויבוא על הברכה מר פרס שעוסק בעסק הזה במרבית זמנו. אבל הוא לא יכול לעשות את זה לבד. ולא יכול להיות שישבו פה ויתחילו להגיד, שהממשלה לא בסדר ואריק שרון והאוצר. זה לא נכון, זה מתחיל קודם כל בבית המחוקקים. אנחנו יושבים פה בבית המחוקקים שדווקא יכול להעביר חוקים על פנסיה. פתאום בית המחוקקים עוסק בשינוי חוקים בפנסיה, ועוסק ביחסי העבודה. בית המחוקקים יכול להעביר בחקיקה ולהפוך את הנושא הזה לפרוייקט לאומי. וברגע שזה יהיה פרוייקט לאומי, גם יהיה יותר קל למר פרס ולאחרים לגייס ולנתב כספים מהעם היהודי למען פרוייקט שמדינת ישראל הכריזה עליו כפרוייקט לאומי. וגם ממשלת ישראל תצטרך למצוא את המקורות בשביל לטפל בנושא הזה.

הגודל פה מאוד חשוב. אם לא תהיה לנו את המסה הקריטית, אנחנו נחמיץ את ההזדמנות ואת עכשיו נמצאת בהובלה של העניין.

מאז שנכנסתי לתפקידי כיו"ר ועדת מדע וטכנולוגיה, (חבל שיצא מפה סגן חשב באוצר,
איציק כהן, כי הוא סייע לי גם בנושא הזה.) , אני גיבשתי תכנית עבודה והגשתי אותה לכל מי שרק רצה בממשלה, כולל שר האוצר. עם רה"מ ניסיתי להיפגש ועדיין לא הצלחתי, מנכ"לו כן. אבל הוא שמע את הדברים, העברתי לו את החומר. הכנתי תוכנית באמת להכריז על כל הנושא של ההון האנושי, ננו-טכנולוגיה זה אחד המרכיבים בהון האנושי שלנו, כפרוייקט לאומי.

הכנו תכנית כדי שתהיה קודם כל החשיבה האסטרטגית, קביעת המדיניות של הממשלה שהמשאב הלאומי החשוב ביותר, התשתית הלאומית, ולהגדיר את זה כתשתית, זה ההון האנושי. מכאן מתחילים את הכל. כי אם זאת תשתית לאומית, כמו כבישים, כמו מסילות ברזל, כמו דבר אחר, תשתית, בתשתית משקיעים כסף. ולכן אם אתה לא הגדרת את זה כתשתית, אתה לא שם כסף. כך זה מתחיל. ואז כמובן ברור לכולנו פה וגם לחלק ממקבלי ההחלטות בממשלה, שהתשתית הלאומית הכי חשובה זה ההון האנושי. כשאנחנו מפרטים את זה, זה גם עובדים, זה קודם חינוך וזה אוניברסיטאות שחלק גדול מאוד זה ה-ננו-טכנולוגיה במרכיב הזה, וזה היי-טק וזה עוד כמה דברים.

לקחתי את התכנית הרחבה הזאת ועל כל מרכיב שלה, אנחנו מקיימים פה ישיבות. היום אנחנו מקיימים במרכיב אחד ספציפי, זה ה-ננו-טכנולוגיה. אבל אין ספק שזה צריך להיות מובל ע"י הממשלה וזה שעומד בראשה. יחד עם זאת, אני לא מחכה עד שיגיע המשיח, ואני בהחלט לוקחת את היוזמה הזאת שנאמרה ואת הדברים שנאמרו, ואני אנסה, אני בטח אגיש את זה, השאלה איך נוכל לקדם את זה. כי עדיין אין לי מספיק אצבעות כדי להעביר חוק כזה, שעלותו ענקית. זה לא יצליח לעבור אם אני לא אגייס כאן למעלה מ- 50 חכי"ם, או את הממשלה.

אחד הסיכומים של הישיבה תהיה לקחת את הצעת החוק האמריקאית כמודל, לקחת את הפרוייקט שאתם כבר עושים, ושל מה שמשרד המדע כבר עושה, ולנסות למנף את זה לרמה לאומית עם עוצמות הרבה יותר גדולות. כי בלי זה - באמת לא עשינו שום דבר.

אני רוצה לעבור לדוגמא של תחום מסוים ספציפי של המים.

דוגמא נוספת של שילוב כוחות לבין הצבא לאקדמיה, פרופ' שחם והאוניברסיטה העברית עם
פרופ' בלקין, חיל רפואה, פרופ' אלדד שימש כקרפ"ר, משרד הבריאות. כאשר אנחנו הגדרנו פער, אנחנו שילבנו כוחות, גייסנו שלושה מיליון דולר מדרפה, יחד עם פרופ' שחם, פתרנו למעשה בעיות ואנחנו בשלב ההקמה ושוב, הגלגל חוזר לממשלה להמשך התהליך.

כפי שאמר רה"מ לשעבר, חה"כ שמעון פרס, הכל מתחיל בגן הילדים. ומערכת החינוך אכן לקחה על
עצמה להקנות את תחומי הידע של מדע וטכנולוגיה בתכנית מובנית החל מגן הילדים.

עם כניסתי לתפקיד בינואר 1995, אנחנו פיתחנו במערכת החינוך העל-יסודית מגמה שנקראת ביו-טכנולוגיה. יש לנו אותה היום ב100- בתי"ס על-יסודיים ותלמידים ניגשים ל15- יחידות בגרות שזה בהחלט בהיקף אדיר בתחום הזה. כאשר הבסיס שלהם הוא כמובן מדע מדויק וההתמחות שלהם היא בתחום הביו-טכנולוגיה.

כשהחלו הדיבורים על הנושא של ה-ננו-טכנולוגיה, אנשינו יצרו קשר, והתחלנו בניסוי חלוץ ב6- בתי"ס תיכוניים בארץ ובמסגרת לימודי המערכות ביו-טכנולוגיה כבר בנינו יחידת לימוד אחת שהיא גם יחידת בגרות. ויש לנו ניסוי כעת עם 6 בתי"ס בארץ, כאשר תלמידים לומדים במבחני בגרות במושגים בסיסיים, בידע בסיסי.

אנחנו הזמנו לפני למעלה משנה, מחקר במרכז לחיזוי טכנולוגי באונ' ת"א, כדי לבדוק מה יהיו העיסוקים של בוגרי המערכת ב2010-. ואחד הנושאים שהוזכרו שם, הוא כמובן הנושא של ננו-טכנולוגיה עם המלצה להתחיל וללמד את הנושא כבר בחטיבות הביניים, כלומר לא לחכות לעל-יסודי, להתחיל כבר לשלב את זה בתוך תכנית הלימודים הקיימת במשרד כמדע וטכנולוגיה כבר בחטיבות ביניים. ותוך כדי אפילו הדגש של איזה נושאים אפשר כבר לתת לתלמידים במסגרת חטיבות הביניים.

אנחנו כעת בודקים את ההמלצות של המחקר ואני מניחה שאנחנו נשלב את זה. אנחנו עוקבים אחרי הניסוי הראשוני שלנו, ואני מאמינה שאותם תלמידים שהגיעו למגמות הביו-טכנולוגיה ומעונינים להתמחות בזה, ירחיבו את מספר הלומדים. דרך אגב, אנחנו חיפשנו מערכות חינוך אחרות בעולם שהתחילו לטפל בנושא הזה כבר במערכת הפורמלית, ואני מוכרחה להגיד, שלא מצאנו.

בדוח מידן מופיע דבר מעניין שלא מקובל במקומותינו, הם הציגו גם קריטריון שלפיו ייקבע
אם התכנית הצליחה או לא. אחד מהקריטריונים זה שצריך להגיע ל700- מדענים שעוסקים ב-ננו-טכנולוגיה בעוד חמש שנים. היום המצב שבקושי כ200- סטודנטים מדי שנה לומדים פיזיקה בכל המערכת בתואר ראשון. אנחנו מדברים על 700 שסיימו תואר שלישי ובחרו להתמחות. אז ברור מה קורה פה. ובלי טיפול יסודי ברמות הנמוכות לא נגיע כלום.

ברור לנו שכל מי שעוסק במדע וכל מי שמנהל מדע, שהיזמות והסקרנות של המדענים זה מה
שדוחף את המדע קדימה. זה נכון למדע בכלל ול-ננו-מדע בפרט. במקרה של ננו-מדע שהוא כל-כך רחב מבחינת הדיסיפלינה שגם יש לנו גם ביולוגיה גם פיזיקה, גם כימיה, גם אלקטרוניקה וגם באפליקציות, גם בנשק, גם באנרגיה וגם ברפואה וכו'. והמימון הגדול של המחשוב שצריך, אז ה- Bottom approach לא יכולה לעזוב וממשלות וגופים כלשהם חייבים לעזור וצריכים ללכת לממשלה.

כשאני מסתכלת על הטבלה הזאת ורואה את התכנית ללכת לרה"מ ולבקש עוד כסף, הוא עלול להסתכל בטבלה הזאת ולהגיד, בעצם מדינת ישראל השקיעה ב2001- ב-ננו-טכנולוגיה פי שלוש מאשר מערב אירופה ופי 1.4 מאשר ארה"ב באופן יחסי, לא באופן אבסולוטי.

ישראל השקיעה פי מאה מאמריקה בהתנחלויות, הציפה את אירופה בשלטים, מה זה משנה.

ארה"ב מסוגלת להשקיע במדע יותר מאשר כל התקציב של מדינת ישראל. אז ברור שהמספר
הזה היחסי לא יעזור לנו כאשר אנחנו נלך לרה"מ. לא שהמדינה משקיעה יותר מדי - שהטבלה הזאת צריך לשפר אותה כדי שהיא תהיה אמיתית. כי לא נכנס פה כל העלות של ההון האנושי שהמדינה מכניסה בפנים.

ז"א, אם היו מכניסים את העלות של הפרופסורים, של המשכורות, של החוקרים במכוני המחקר, באוניברסיטאות של סטודנטים ומלגות בארה"ב ובאירופה ובישראל, אז היו מגלים שהשיעורים היחסיים בטור השמאלי משתנים לחלוטין. וכדי לתת את התמונה מה המדינה משקיעה, צריך לתת את כל package הזה ביחד. כי הנתון הזה כמו שכאן, יכול רק לקלקל לנו. וכמו שאת יודעת, ההון האנושי מבחינה איכותית הוא בסדר, אבל מבחינה כמותית הוא גם קטן מאוד. מה שאנחנו מצליחים להשיג, זה באמצעים קטנים ביותר. אז צריך בהחלט להכניס את כל ההשקעות שיש דרך האוניברסיטאות בנושא הזה.

אני חושב שנעשה פה שימוש של לא מעט במילה חלום וחזון, אני רוצה להצטרף לדבריו של מר
מקוב, בתעשייה העולמית ה-ננו כבר קיים. אצלנו באינטל גם בתחום האלקטרוניקה או המיקרו-האלקטרוניקה אנחנו עושים התקנים אלקטרונים כבר ברמה של 90 ננו-מטר ו60- ננו-מטר. ואחת הבעיות שהדבר הזה כל-כך מתקדם בקצב מסחרר, שההשקעה העצומה שאנחנו משקיעים בתשתיות לטובת הטכנולוגיות האלו, אין להם כבר שימוש לאחר שנתיים או שלוש. ולכן אנחנו מחפשים תחומים אחרים שאפשר להשתמש באותם תשתיות בתחומים אחרים. אם זה תחומים שהם למעשה בנייה של התקנים מכניים, התקנים ביו-רפואיים. מר פרס, ביקרת אצלנו והראנו לך את התכניות שלנו גם. אנחנו משקיעים גם הרבה באקדמיה.

אינטל משקיעה באקדמיה במגוון רב של מחקרים, אבל כדי שנשקיע באקדמיה צריכה
להיות גם מסה קריטית, אנחנו מסתכלים בהיבט הגלובלי איפה אנחנו רוצים להשקיע. וכל הזמן יש גם תחרות בין האקדמיות בכל העולם. ואני חושב שאנחנו מתקדמים בצורה מאוד יפה. ויוסי לוי, עכשיו מוביל את זה בארץ.

אני מתנצלת שיצאתי באמצע, אבל לא פספסתי את ההרצאה הארוכה של רה"מ לשעבר, חה"כ
שמעון פרס. ורציתי להתייחס לפחות לסיפא של דבריך. גם אני שותפה לכל הדאגות לגבי המצב של המדע, החינוך וההתפתחות וכולל המשאבים. הערה קטנה, אמרו כאן שפיתוח של ננו-טכנולוגיה, הן המחקר והן המימוש, הרי בסדרי גודל שההשקעות בהתנחלויות ממש לא רלוונטי לעניין. אבל נמשיך במדע, כי אני מדענית.

היות וחנוכה, אני לא רוצה להתווכח עם נס.

בוא נדבר על מה שאנחנו צריכים בשביל לפתח את ננו-טכנולוגיה, אז אני זוכרת במליאה
הראשונה בראשותך, ששנינו היינו בעד דיון ה-ננו-טכנולוגיה. דברנו על סדרי גודל כאלה.

יש חטיבה שלמה ששומרת על נצרים. תורידי את נצרים, תשחררי את החטיבה, תני את הכסף הזה
ל-ננו. נעשה את העסק הכי טוב בעולם.

אני לא אומרת שכל כסף אפשר לפיתוח, אבל בשביל לקדם ננו גם במחקר וגם במחקר, הרי
אתה יודע על איזה סכומים מדובר, זה סדרי גודל שממש לא רלוונטיים לזה.

אבל בלי קשר אני גם מודאגת כיו"ר ועדה למפגעי איכות הסביבה. הפיתוח הטכנולוגי ככל שהוא מועיל לנו, בסה"כ מלווה גם בהרבה תוצרי לוואי והזיהומים שיש היום בעולם, שנכנסים למעגל החיים שלנו, הם מטרידים. לפעמים הטכנולוגיה סה"כ מקדימה אותנו ואתם לא מצליחים להשתלט על התוצאות שלה.

ואתה הזכרת שהשימושים של ננו-טכנולוגיה יכולים לפתור לנו ולקדם הרבה עניין של זיהומים, גם לגבי הפיתוחים, כמו שדיברנו על מקורות המים. אנחנו איזה בעיה יש לנו היום בעיה במקורות המים. אבל גם באותה מידה גם אפילו בעניין של נפחים, של זיהום ומקורות של הטמנה שזה דבר מאוד בעייתי בכלל בעולם ובמיוחד בארץ הקטנה שלנו, שאנחנו לא מצליחים להתמודד איתה.

וכנ"ל כמו שמדברים על מדע וטכנולוגיה שזה לא עניין של מותרות. ואותו דבר גם העניין הסביבתי הוא בהחלט לא עניין של מותרות. הוא בנפשנו ורק באמצעות הפיתוחים הטכנולוגיים שיש היום בהחלט אפשר לקדם הרבה. ואנחנו רואים שבמדינה שלנו, אנחנו לא מצליחים לממש את הפוטנציאל בשביל שנשתמש בחומרים ובשיטות ובטכנולוגיות לא מזהמות, בחומרים לא מזהמים, בכל מיני חומרי הדברה, שיטות להדברה לא מזהמות. וזה כמובן אם נצליח להגדיל את הנתח של הפיתוח של מדע וטכנולוגיה, בהחלט נוכל להתקדם. גם להיטיב עם עצמנו וגם להגיע באיזשהו מקום לרמה העולמית.

תודה רבה על ההזדמנות, על ההזמנה. אני המנכ"ל של חברת ננו-פאודרס ויו"ר של פרוייקט במסגרת
המגנ"ט, עמותה בשם נח"ת, ננו-חומרים פונקציונאליים. חברים בקבוצה 14 חברות מן המובילות וגם סטארטים-אפים פה בארץ. ו14- חוקרים מובילים בתחום הזה מהאקדמיה פה בארץ. אנחנו בימים אלה מסיימים את השנה הראשונה של הפעילות.

אנחנו עושים מחקר בסיסי בתחום של ננו חומרים. קיבלנו תמיכה ממשרד התמ"ת דרך תכנית המגנ"ט. התקציב של השנה הראשונה היה 17 מיליון ש"ח. שחצי ממנו בא ממקורות עצמיים של התעשייה. המהפכה שמדברים עליה בעצם היא כבר פה. ואם אנחנו לא נקבל את העזרה ואת ההכוונה ואת התשתיות וכל מה שצריך מסביב, אז אנחנו נאחר ולא נעלה על הרכבת שאנחנו מנסים לעלות עליה.

היום יש כבר פער גדול שנוצר בין האקדמיה לתעשייה. רוב המוסדות האקדמאים נמצאים בין ה50- המוסדות הגדולים בתחום הזה בעולם, כאשר מסתכלים על מספר הפרסומים שיש. לעומת זאת התעשייה נמצאת די מאחור. ראייה לכך היא אפילו בפרוייקט של המגנ"ט כספים שהובטחו לנו שהיינו צריכים לקבל אותם לפני חודשיים, מעוכבים ע"י משרד האוצר.

הם הבטיחו לי שהם העבירו כבר.

הם הבטיחו כבר ארבע פעמים ולא העבירו. נכון לאתמול הכסף הזה לא הועבר. אתמול קיבלנו
אפילו הודעה, לא לצפות לכסף עוד בשנה הזאת, אלא בשנה הבאה.

כמה אנשים אתם?

אנחנו בקבוצה 14 חברות ו14- חוקרים. 14 קבוצות מחקר ואקדמיה. נמצאים מאונ' בר-אילן,

תרכובות ברום, ננו פאודרס, ואח'.

העזרה היא לא רק התקציבים. התקציבים חשובים והם חשובים מאוד. אבל העזרה גם היא בדיונים כמו פה. אבל גם שתבקרו את מה שנעשה בעצם בשטח. חלק מהועדות הנכבדות שאנחנו שומעים עליהן, בעצם לא מעורבות בחלק מהעשייה היומיומית שנעשית בתעשייה. עם כסף שהתעשייה משקיעה בה. ניסיתי להגיע לחלק מהאנשים הנכבדים שיושבים פה ולצרף אותם למאמצים שלנו. אנחנו רוצים גם לפרוץ לאירופה עם הנושאים האלה. ואני מאוד מתקשה להגיע אליהם.

אנחנו בהחלט משתמשים בבמה הזאת כדי לתאם ולקרב את הגורמים השונים. לראות את הדברים
בשטח, יש כאן כמה עדים, כשמזמינים אותנו כועדה, או אותי באופן ספציפי, אני תמיד באה. ראיתי את המעבדה באונ' ת"א וגם בטכניון. אנחנו קלי רגליים ואנחנו הולכים לכל מקום.

מספר החכי"ם שגילו עניין בנושא, הוא באופן יחסי רב מאוד. ואנחנו נרתום את כולם לפעילות כדי שבאמת יהיה לנו חוק, לפחות כמו באמריקה.

דובר פה הרבה על אקדמיה וציינו השפעות באקדמיה. אני רוצה לציין את הנושא של
ההשקעות שנעשות בתעשייה. מקו התעשייה שאני מייצג אותה, תרכובות ברום. הניסיון שלי בשנה האחרונה מהעבודה בתחום ה-ננו, שהחלק הקשה ביותר זה לבצע את הקורדינציה בין כל הגופים וכל המדענים שעובדים בארץ. ואם דובר על מגדל שן, קשה מאוד להביא אנשים מהאקדמיה לעבוד יחד על נושא שמעניין את התעשייה. ובקטע הזה, בקול קורא, אם יש אפשרות, היינו מאוד שמחים שיהיה איזשהו גוף או גורם שירכז את הדברים האלה.

ואם התעשייה תממן אולי, אז אולי זה יכוון אותם קצת.

אני נמצא בתעשייה שהתקציב שלה על מחקרי ננו בשנת 2003, עבר את ה3- מיליון ש"ח.

שני משפטים. א: להדגיש את מה שאורי אמר, לגבי חלק מהדברים שבאמת בטווח המאוד רחוק,
והייתי רוצה אולי להשוות את הפניה שלנו אליכם, כמו אל אותו בחור קולומבוס שבא לאיזבלה וביקש ממנה כסף כי הוא מצא דרך הודו. אז אנחנו יכולים להבטיח הרבה דברים עכשיו שהם בטווח הקצר ולמעשה הפירות האמיתיים של התחום הזה, אני חושב שעדיין אנחנו לא רואים אותם, אבל אנחנו יכולים להיות בטוחים שהם שם. וככל שאנחנו נשיט יותר ספינות באוקיינוס הגדול הזה, יש לנו יותר סיכוי להגיע למקומות שאף אחר לא יגיע. וזה תחום, כמו שנאמר, כל-כך רחב, שהסיכוי שלנו להגיע למקומות שאחרים לא יגיעו, למרות שהם כבר שמם, הוא יחסית גדול, אם באמת אנחנו נשקיע את כל המשאבים שם.

דבר שני בקשר לחינוך. דובר פה על תכניות חדשות. בתור אחד, אפילו לצערו, שנחשף למערכת חינוך בארץ בשנים האחרונות, הדרך לחנך את הדור הצעיר ודור הביניים בכלל למדע וטכנולוגיה זה לא ע"י ללמד אותם על דברים, אלא ע"י לחשוף אותם בידיים לדברים חדשים. ואחד הדברים שאני חושב שההשקעה המסיבית הזאת בתחום הזה יכולה להביא, זה להביא אנשים, סטודנטים, תלמידים צעירים במיוחד באזור שלנו, שאני חושב שיש פה הרבה נוער שבד"כ לא נחשף למדע בתחום כזה, להביא אותו לאוניברסיטאות לראות במו-עיניו מה זה התחומים שאנשים מדברים עליהם. זה פעם ראשונה שהם מצליחים לראות מה זה מדע ומה זה טכנולוגיה בגוף ראשון. וההשקעה בתחום זה לא השקעה באיזה מגדל שן שאנשים יושבים וחולמים חלומות, וזה מדע נטו. אלא זה גם השקעה במקומות עבודה, גם השקעה בחינוך והשקעה בעם עצמו.

בשם ועדת המדע והטכנולוגיה, אנחנו קוראים להכרזה על פרוייקט לאומי שיובל ע"י רה"מ
ובהחלטת ממשלה, כדי למקם את ישראל בחזית הטכנולוגיה והמדע בתחום ה-ננו-טכנולוגיה. במסגרת זו יש לגבש מדיניות לאומית ל-ננו-טכנולוגית ארוכת טווח. יש לפעול להקמת מרכז לאומי ל-ננו-טכנולוגיה ולהרחבת הקיים.

המדיניות צריכה לכלול, מתקנים מרכזיים משותפים ומעבדות ייעודיות לפי נושאים. חלוקת התמחות בין המוסדות השונים, שמענו שהתחומים הם רבים. עידוד התמחויות בנושאים התואמים את המדיניות הלאומית. כמו למשל, פיתוח תחום המים. ובאיכות המים ה-ננו טכנולוגיה לפי שאני הבנתי מהמומחים, יכולה להגיע לשיאים אדירים. וזה יכול להיות גם הנושא הייחודי של מדינת ישראל, אם היא תיתן על זה את הדגש. אנחנו צריכים ליצור מערכת מידע לחילופי ידע בין החוקרים השונים ובין הקבוצות השונות. ולא פחות חשוב, עידוד החינוך והסטודנטים למחקר בתחום. לדוגמא, ע"י מלגות מחקר.

הגשתי הצעת חוק לקחת את הכסף של האפוטרופוס הכללי שמחולק בסדר גודל של 100 מיליון ש"ח בשנה. והיום הוא מחולק לקיר ובית-כנסת זה ולעמותה שאף אחד לא מי היא. הצעת החוק שלי מדברת על כך שכמעט כל הכסף הזה ילך לסטודנטים למחקר בתואר שני ושלישי. ואז נוכל גם את הכסף הזה להקציב ל-ננו.
סעיף נוסף חשוב לציין שנאמר, למצוא את המקורות, לא רק הממשלתיים אלא גם בקרב בתעשייה ובקרב הציבור היהודי ולא רק היהודי, חברות בינלאומיות שחלק מהן שמענו פה, לבוא ולהשקיע פה בארץ.

רק נגענו בקצה המזלג בנושא, אני פונה אליכם המומחים, אם יש לכם רעיונות לניסוח חוק שאני יכולה להוביל פה באמצעות הועדה, חוק לקידום נושא ה-ננו. אם יש לך דעות, אנא פנו אלינו, כתבו, צלצלו ונגבש את זה בהקדם.

אנחנו נעשה עוד ישיבות כמובן כדי לקדם את כל הנושאים החשובים שדיברנו עליהם היום.

אני שוב מודה לשמעון פרס, בלעדיך הם לא היו באים.







הישיבה ננעלה בשעה 11:55