כנסת פתוחה

פרוטוקולים/כלכלה/7598



2
ועדת כלכלה
15.12.2003

פרוטוקולים/כלכלה/7598
ירושלים, ה' בטבת, תשס"ד
30 בדצמבר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת המשנה לענין הטרמינל החדש בנתב"ג (נתב"ג 2000)
יום שני, כ' בכסלו התשס"ד (15 בדצמבר 2003), שעה 9:30

תחרות בשטחי המסחר בנתב"ג

חברי הוועדה: מלי פולישוק-בלוך-מ"מ היו"ר
יצחק וקנין
דוד טל
שלום שמחון

צביה בלאו,עו"ד לשכה משפטית, משרד התחבורה
שרית לחוביצקי,עו"ד לשכה משפטית, משרד התחבורה
גבי אופיר מנכ"ל רשות שדות התעופה
יורם שפירא ראש אגף מסחר ונכסים, רשות שדות התעופה
רינה פאר,עו"ד סגן בכיר ליועמ"ש, רשות שדות התעופה
יעקב דיין סמנכ"ל כספים וכלכלה, רשות שדות התעופה
דרור שטרום,עו"ד הממונה על הגבלים עסקיים
ניבה ליבנת, עו"ד הרשות להגבלים עסקיים
סולי סקאל מנכ"ל סקאל דיוטי-פרי
יעקב נאמן,עו"ד

אתי בנדלר

לאה ורון

יפעת שפרכר




תחרות בשטחי המסחר בנתב"ג

בוקר טוב, אני רוצה לפתוח את הישיבה. היו"ר הקבוע ביקש ממני להחליף אותו. אנחנו נפגשים בפורומים שונים עם רשות שדות התעופה. אני מוכרחה להביע את צערי על כך שאני לא יודעת איך נראה היושב-ראש של הרשות.

אנחנו נעסוק היום בתחרות בשטחי המסחר בנתב"ג. אני מבינה שחברת ג'יימס ריצ'רדסון זכתה במכרז הקוסמטיקה, ושפורסם סוף סוף מכרז לחנויות הספורט.

אני מציע שוועדת המשנה לא תתייחס לסקאל או לריצ'רדסון. אנחנו צריכים לברר את דרך ההתנהלות של רשות שדות התעופה בכל מה שקשור למכרזים.

לא התכוונתי לדבר על קבוצה זו או אחרת, אלא רק להתייחס לעובדה שבמכרז אחד כבר זכו ומכרז אחד כבר יצא. השאלה היא למה יש זכיין אחד. קראתי את החומר שבו נכתב שהחברה שפניתם אליה מציעה להתקשר רק עם זכיין אחד. יש כאן הרבה סימני שאלה ,כמו האם המכרזים היו בתום לב, ללא משוא פנים..

האם זה חוקי.

אני אציג את התהליכים, מה היו השיקולים בהקצאת השטחים ואת הסטטוס של כל אחד מהנושאים. בחוק הרשות כתוב שהרשות צריכה להפעיל את שדות התעופה ואת מעברי הגבול בצורה כלכלית עד כמה שניתן. ככה גם הרשות מתנהגת.

ההכנסות של הרשות באות משני מקורות: אגרות והכנסות מסחריות. כ-53% מההכנסות היום הן הכנסות מסחריות, כאשר 47% הן הכנסות מאגרות. ככל שנהיה חזקים יותר בקטע של המסחר כך יהיה לנו קל שלא לגעת בצד השני של המשוואה, שזה הצד של האגרות. למעלה מ-10 שנים לא היתה שום פעילות בצד של האגרות.

אנחנו לוקחים בחשבון את פלחי היעד - הזכיינים הפוטנציאליים מצד אחד, ומצד שני הצרכנים הפוטנציאליים, כאשר המגמה היא מימוש וריצוי שני הקהלים בצורה המיטבית תוך כדי הדגשת תשואה כלכלית לרשות שדות התעופה.

האם התשואה הכלכלית לרשות שדות התעופה זה הנימוק העיקרי?

לא אמרתי שזה הנימוק. להבדיל מהגישה המסחרית הטהורה בקניונים, תכליתה של הרשות היא מתן שירות טוב לציבור הנוסעים. המטרה של הרשות היא להיות כמה שיותר כלכלית. קודם כל היא מסתכלת על טובת הציבור.

אדוני לא חושב שיותר נכון שיהיו שני שחקנים, כאשר הציבור יבחר איפה הוא רוצה לקנות?

לטובת הצרכן עדיף שיהיה שחקן אחד. את התהליך של החשיבה לגיבוש ההחלטות חילקנו לשניים: תהליך המיקרו ותהליך המקרו, כאשר במקרו היה גיבוש התפיסה והתמהיל המסחרי לטרמינל 3, לרבות תמהיל הקצאת השטחים ותמהיל הקצאת הזיכיונות. במיקרו זה ספציפי לכל אחד מהמכרזים. צריך לזכור שכל המכרזים הם פונקציה של תהליך האסטרטגיה שגובש בהנהלת הרשות.

האם עצם זה שאתה אומר שזה פונקציה של מה שהתגבש ברשות זה אומר שזה בסדר?

ודאי שלא.

רשות שדות התעופה פועלת גם בהתאם לחוק חובת המכרזים וגם בהתאם לחוק הרשות. שני הדברים האלה משתלבים אחד בשני. יש ממשקים פנים רשותיים וממשקים חוץ רשותיים, שאלו אותן חברות שעושות את עבודת המטה. יש שילוב של השניים. כל נושא המקרו מגיע לתהליך פנימי בתוך הרשות. אני אכנס לכל אחד מהתהליכים הפנימיים רק לפי בקשתכם. אחרי עבודת המטה מתחיל התהליך הפורמאלי, אחרי זה אישור המנכ"ל, ועדת הכספים של המועצה ולבסוף המועצה. כל התהליך הזה הוא בהתאם לחוק הרשות וחוק חובת המכרזים.

התכנון המסחרי נעשה בשיתופה של חברה אנגלית מובילה בתחום של תכנון מסחרי בשדות תעופה. אני לא חושב שיש היום שדה גדול ומתקדם בעולם שלא נעזר בידע המקצועי של החברה הזאת. בהתאם להמלצות העיקריות שלה בוצע התכנון המסחרי של המסחר בטרמינל 3. היה התמהיל המסחרי, המיקום, הגודל, סוגי המוצרים, אזורי הפעילות, התפיסה השיווקית ומבנה החנויות. זה התבסס על סקר גדול מאוד שערכנו בין כל הצרכנים הפוטנציאלים, לרבות הזכיינים. למעלה מחמשת אלפים ומשהו אנשים השתתפו בסקר הזה. זה סקר הרבה מעבר לטעות המדגם. הוא נעשה בתקופת העונה ובתקופת השפל, כדי למצוא את הסנכרון בנושא הזה. כל זה התבסס על עבודה כלכלית שבוצעה.

מתי העבודה הזאת נעשתה?

זאת עבודת שוטפת שהתחילה בשנת 1996, 1997 עם תחילת תכנון השטחים המסחריים.

על ידי מי נעשה הסקר?

העבודה עצמה נעשתה על ידי חברת CNA ,הסקר בוצע על ידי ד"ר חיים מלמד והעבודה הכלכלית גובתה על ידי משרד רואה חשבון. בוצע תכנון של המתחמים. אותרו 3 מתחמים מרכזיים. הוחלט איזה חנויות יהיו בדיוטי פרי, איזה בtax free ואיזה בחנויות משולמות מסים. היו הערות לנושא המחירים, היצע המחירים, באיזה פלחי שוק להתמקד, איזה פלחי שוק הם פוטנציאל נוסף, איזה זהות עסקית יש לתת לכל המתחם הזה, כל הנושא של הפרסום. לאחר מכן נכנסנו לפרמטרים של הערכת ביצועי הזכיינים. נתב"ג מוביל במכירות לנוסעים.

איפה?

בעולם. בכל החנויות המרכזיות נתב"ג מוביל במכירות לנוסע.

זה 90 דולר לנוסע?

בממוצע. יש מגוון מוצרים רחב, מחירים, שירות שניתן אחרי זה וכן הלאה. שביעות הרצון מאוד גבוהה.

אתה לא זוקף את זה לזכותכם בלבד. יש סיבה אחת, כולנו יודעים אותה. אם תלך לכל קיוסק בשדה תעופה שיוצאים ממנו ישראלים ותעשה השוואה אתה תגיע לאותה תוצאה. זה האופי הישראלי.

זה נכון שהישראלי אוהב לקנות.

ברור שאתם מעודדים את זה.

לא רק. עובדה היא שגם בקרב התיירים המכירות גבוהות מאוד. צרפתים, למשל, קונים טימברלנד בנתב"ג.

יש את המרכז המסחרי הפתוח לקהל הרחב שישרת את כל באי המתחם - המלווים, מקבלי הפנים העובדים וכדומה. יש את האזור של אולם מקבלי הפנים שיינתנו בו שירותי מסחר לשוהים שם. יש את אולם הדיוטי-פרי.

העבודה השנייה שבוצעה, אחרי שבחנו ואישרנו את ההמלצות של החברה האנגלית, היא הקצאת הזיכיונות. גם הקצאת הזיכיונות עברה את התהליך המוסדר בתוך המערכת. דרך אגב, העבודה הסתיימה בינואר 2000 במועצת הרשות.

מתי נעשה הסקר הזה שדיברת עליו?

הראשון נעשה ב1997..

מתי המדגם של ה- 5000 איש נעשה?

השלב הראשון נעשה בשנת 1997,1998. השלב השני נעשה בשנת 2000.

הערכת ההצעות של זכיינים פוטנציאליים המשתתפים במכרזים צריכה להיעשות על בסיס רחב וכולל. אתה יכול להבהיר לנו איך עשיתם את הערכה הזאת? מה זה בסיס רחב?

לגבי ההכרזה של מי שרשאי לזכות במכרז יש 3 תהליכים. יש תהליך ראשון, שזה תהליך שלב א' של המכרז. זה תהליך של עמידה בתנאי סף. בדרך כלל בתנאי סף יש את הניסיון המצטבר של החברה, תחום העיסוק שלה במסגרת הניסיון וההיקפים הכספיים שלה שבהם היא פועלת, לרבות כל הנושא של הקשרים הבינלאומיים המוכחים שלה.

באיזה עוד מקומות החברה שזכתה עובדת?

דיברתי על הקשרים המסחריים הבינלאומיים שלה. היו 3 קבוצות שיכולות היו להשתתף במכרז. היתה קבוצת מחסני הרישוי, שאלו כל חברות הדיוטי-פרי שפועלות בארץ.

שעומדות במחזור מסויים.

כן. בנתב"ג פועלות 3 חברות כאלו – סקאל, ריצ'רדסון ושטרן. יש חברות נוספות שפועלות בתחום הזה בארץ. הקבוצה השנייה שאיפשרנו לה להשתתף זאת קבוצה של חברות שעוסקות בתחום הבשמים והקוסמטיקה, כמו המשביר, סופר-פארם, ניו-פארם. הקבוצה השלישית שאיפשרנו לה להשתתף זה חברות בינלאומיות בתחום הדיוטי-פרי בשדות תעופה. נתנו פה מרחב ל3 מגזרים מאוד רחבים.

האם זה תנאים מצטברים, או כל אחד עומד בפני עצמו?

כל אחד עומד בפני עצמו. אם חברה פועלת בשני תחומים היא צריכה להחליט לאיזה תחום היא פונה.

כמה התחרו על המכרז הזה?

התקבלו שתי הצעות. אם המכרז היה מתפרסם בינואר אני מניח שהיו הרבה יותר, אבל בשל המצב הביטחוני כל הגופים הבינלאומיים הדירו את רגליהם מהמכרז.

סופר פארם לא התחרתה?

אני מבדיל בין אלה שהגישו את ההצעות לאלה שהתחרו. התחרו יותר מ-2 חברות. 5 חברות קנו את מסמכי המכרז, כשבסוף ניגשו 2.

כמובן שלאותו שלב א' יש לצרף רשימה של למעלה מ-15 מסמכים רלוונטיים, כמו ערבויות, מכתבים מהבנקים, אישור מהמכס, עוסק מורשה. יש הרבה מאוד פרמטרים שצריך לעמוד בהם. יש תצהירים של אי הרשעה בתחום הפלילי. אפשרנו להגיש הצעות משותפות. אפשרנו לגופים להתאגד לצורך הגשת ההצעה המשותפת, כאשר במידה ומתאגד גוף שחלקו הוא בעל ניסיון בתחום ועומד בתנאים וחלקו לא עומד בתנאים, אז זה שעומד בתנאים מוגדר כמוביל המקצועי.

תן דוגמה.

מר סקאל הגיש הצעה משותפת עם גורם נוסף.

זה מקובל במכרזים.

השלב השני הוא השלב של בדיקת האיכות של ההצעות. בדיקת איכות ההצעות מתמקדת בשני פרמטרים מרכזיים: איכות המציע ואיכות ההצעה. לגבי איכות המציע, אנחנו בוחנים מי הגוף שהציע, מה היכולות שלו, מה הניסיון שלו, את כל החוסן שלו עד לרגע הגשת ההצעה. ישנם פרמטרים שהגוף הזה נבחן בהם. הצד השני של המשוואה זה איך הוא בנה את ההצעה שלו ומה הוא הולך לבצע במסגרתה - התוכנית השיווקית שלו, התוכנית התפעולית, מה הוא הולך להשקיע, מי הקבוצה שעומדת איתו, מה מערכת המחשוב שלו, מה מערכות המלאי שלו, הקשרים הבינלאומיים שלו. המכרזים מהסוג הזה הם ברמת go no go. בשלב השלישי פותחים את ההצעה הכספית שעד אותו רגע היתה במעטפה סגורה בכספת של תיבת המכרזים. סקאל וריצ'רדסון ענו על כל השלבים, אבל חברת ריצ'רדרסון זכתה. ההצעות היו מאוד קרובות בערך הכספי שלהן.

האם הסכום שכתוב בעיתון הוא הסכום הנכון?

מדובר ב602 אלף דולר הפרש לשנה בהצעה בין ריצ'רדסון לסקאל.

כתוב שבכל תחום מסחרי יש למנות רק זכיין אחד לאותו תחום. מה הם ההסברים להמלצה הזאת?

פה לא לקחנו את הדברים כהוויתם, אלא הלכנו וערכנו עבודה נוספת שהתמקדנו בה בכל אחד מהתחומים. בכל אחד מהתחומים קבענו את מדיניות הקצאת הזיכיונות. זאת העבודה של דוד בועז.

האם היו מקרים שבדברים מסויימים היה go , בדברים אחרים היה no go, או שחייב היה שכל נושא וכל סעיף יהיה go?

הוא צריך לעבור את כל הפרמטרים.

זאת אומרת וי ליד כל נושא.

בהחלט. כל אחד מהנושאים הוא מספיק חשוב כדי שבעל הזיכיון יעמוד בו. ישנם מכרזים שבהם ניתן ניקוד, כאשר הניקוד חייב לעבור את ה-70. אם לא עברת את ה- 70 אז לא עברת את השלב.

למה עשיתם עוד בדיקה? למה לא הסתפקתם בהמלצה של החברה הראשונה שביצעה עבורכם את הבדיקה?

חברת CNA היא חברה שמתמחה בתכנון מתחמים ותמהיל של זיכיונות, היא לא מתמחה בתנאים של זיכיונות.

לגבי השאלה הקונקרטית של למה זכיין אחד בשדה אני מבין שזה חלק מהתמהיל האופטימאלי.

נכון.

זאת אומרת שזה נושא שהיא כן מתמחה בו. למה לא הסתפקתם בהמלצה שלה?

החלטנו לבחון את זה מהיבטים נוספים. היות והמשקל המצטבר של הפעילות המסחרית בשדה התעופה הוא מאוד מהותי, החלטנו שבנושא הזה אנחנו רוצים חברה ישראלית.

למה?

כי חברה ישראלית יכולה לנתח את השוק הישראלי ואת הפרמטרים הישראלים בתמהיל הישראלי קצת שונה וקצת יותר טוב מחברה בינלאומית שההתמחות שלה הוא בתפעול שדות תעופה ולא בפרמטרים ספציפיים במכרזים.

היו לכם ספיקות לגבי הנכונות של ההמלצה הזאת?

לא היו לנו ספיקות.

אנחנו בדקנו 3 שאלות מרכזיות. השאלה הראשונה היתה האם וכיצד לפצל את הזיכיון בענף מסויים בין שניים או יותר זכיינים. השאלה השנייה שנשאלה היא האם וכיצד להגביל את הזכיינים אשר זכו במכרז מלזכות במכרז אחר. השאלה השלישית היא האם החנות תהיה חנות מותגת או חנות "סופרמרקט". הקריטריונים שפעלו בכל אחד מבחינת המדיניות בכל ענף היו: 1. המהותיות של הזכיין. 2. השפעה על תוספת הפדיון. 3. השפעה על קהל הלקוחות. 4. עלות הפיצול לזכיין ולרשות. 5. דרישות תפעוליות. 6. החוסן הכלכלי של הרשות. הענפים שנבחנו היו בשמים וקוסמטיקה, אלקטרוניקה, ספורט, תכשיטים ושעונים. הסיבה לכך שהיו בעד פיצול הזיכיון זה הקטנת התלות של הרשות בזכיין מהותי. הסיבה שהיו נגד היתה שהוא לא יביא להגדלת הפדיון אלא יגדיל את ההוצאות.

אין כאן שום דבר לגבי מה עושה התחרות למחירים..

אתה רואה רק את הכותרות.

איפה הצרכן?

יש כמה שאלות שמעניינות את הצרכן. בשדה תעופה, שהוא שונה לחלוטין מכל מקום אחר, זמן הצרכן מוגבל. אחרי שהוא עבר את ביקורת הגבולות יש לו זמן מוגבל עד שהוא צריך להתייצב לטיסה. אני מניח שרובנו אוהבים לקנות בשדה התעופה, כי זה חלק מחוויית הנסיעה, חלק מהחוויה של חוץ לארץ.

לא נאמר כאן שהזמן יותר מכפול בהשוואה למדינות אחרות בגלל הביטחון.

נכון, אין מה לעשות שם. גם אחת כמוני שמאוד לא אוהבת לקנות בדיוטי-פרי אין לה ברירה אלא לבזבז שם שעתיים.

לצרכן יש כמה מוקדים מרכזיים שהוא מתמקד בהם: חנות הבשמים והקוסמטיקה, חנות האלקטרוניקה, חנות הספורט. אחרי זה הוא מתפצל בין החנויות האחרות. המטרה שלנו היא לענות על כל הצרכים של הצרכן בזמן המוגבל שלו.

מה זה שייך לזכיין אחד? אם ב-40 אלף מטר יהיו לי כמה סוגי זכיינים..

ממש הפוך.

כשיש אחד אז אין משמעות לבדיקת השוק.

אתם טורחים ושולחים לנו הביתה חוברת של מוצרים. אם היה מתחרה הוא היה עושה את אותו דבר. זה היה גורם לכך שאת עבודת ההכנה היינו עושים בבית. לא נראה לך שזה יותר טוב לצרכן?

לא.

במיוחד היום כשחלק גדול מהמוצרים של הדיוטי-פרי נמצא באינטרנט.

איך דאגתם לצרכן?

התחרות היום מתמקדת מול השוק המקומי, מול חברות התעופה ומול האתרים שנוסעים אליהם. באינטרנט אתה בודק איפה יותר זול.

למה אחד בנתב"ג?

כל אחד שואל לגבי התחום שלו. אפשר לשאול גם למה אחד באלקטרוניקה.

זאת שאלה טובה.

אני לא אשמע את מר נאמן שואל למה אחד באלקטרוניקה.

אמרתי שצריך לפצל גם את האלקטרוניקה.

אנחנו מדברים על זכיין מכל סוג שהוא.

בשטח כפול ממה שקיים היום.

אנחנו ערכנו סקר בעולם. קרה מה שאמרתם, אבל זה התהפך. בחלק משדות התעופה היה יותר מזכיין אחד, אבל אחרי תקופה חזרו אחורה למצב של זכיין אחד.

במקסיקו זה בדיוק הפוך.

אני הייתי בהיתרו, בפריז, בקופנהגן, כשבכולם יש זכיין אחד.

זה לא אומר שזה טוב.

מה השיקול?

ככל שהחנויות יצטמצמו בגודל שלהם כך מגוון המוצרים ילך ויפחת. ככל שהמחסנים ילכו ויגדלו כך הזכיינים יתמקדו יותר בכדאיות הכלכלית שלהם ולא של הצרכן. ברגע שיש חנות אחת שיש בה את כל מגוון המוצרים, אז הזכיין יודע להביא מוצרים גם לקבוצות כאלה וגם לקבוצות אחרות.

אתם לא מגדירים במכרז איזה מוצרים ואיזה רמת שירות צריכים לספק?

ודאי. לזכיין יש מטרה אחת, בניגוד לרשות שדות התעופה, והיא להרוויח כסף.

הם מתחרים גם מחוץ לטרמינלים. אני מודאג ממה שאתה אומר. אם היית מהנדס את השוק הכללי, אז בכל ענף היה לנו מונפול כי זה מצמצם עלויות, זה מגדיל את הפדיון.

צריך לזכור שכמות המוצרים שנמכרת במקום הזה היא גבוהה מאוד. ככל שהדברים האלה יתפצלו יותר כך העלויות יהיו יותר גדולות. ההבדל בינינו ובין שוק אחר זה שאנחנו כרשות שדות התעופה מפקחים על מה שקורה.

אין פיקוחים ממשלתיים על מה שקורה בשוק?

יש הבדל עצום.

הטרמינל הולך להיות פי 2 מהנוכחי. במצב הנוכחי הגעתם למסקנה שצריך להיות זכיין אחד. אם אתם הולכים להכפיל את המצב הקיים, אז יש מקום לפעמיים כזה.

שלא תבינו שלא שקלנו את כל השיקולים האלה. השטחים שהוכפלו הם בעיקר שטחים לשירות הציבור.

לא של החנויות.

השטחים של החנויות הוגדלו, לא הוכפלו.

בכמה?

הגדלנו בערך ב60%. הוספנו מרכז מסחרי שאין היום.

שם תהיה תחרות?

שם יהיו כל מיני זכיינים. זה תחרות מול השוק החופשי.

יש עוד נימוקים מהותיים לגבי איך זה עוזר לצרכן?

סקרנו גם את רצונות הלקוחות. אין ספק שאחד הדברים שהם דיברו עליו כל הזמן זה הנושא של הפיקוח על המחירים. הם דיברו על התמהיל, על המגוון ועל איזה סוגים נוספים הם רוצים שייכנסו לתוך הטרמינל. אם היינו שמים 2 חנויות מכל דבר היינו מצמצמים בצורה מהותית את המגוון שהיה נמכר.

אבל רמת השירותים היתה יותר טובה.

אני חושב שרמת השירות היום ללקוח בנתב"ג היא מצוינת.

נתב"ג של היום זה לא נתב"ג..

למה זה לא אותו דבר?

כי זה לא אותו גודל. אתה משווה פיל לעכבר.

אני רוצה שנתמקד בשטחים המסחריים, לא בטרמינל עצמו. אם היינו נותנים 2 חנויות מזה, 2 חנויות מזה ו-2 חנויות מזה היינו גומרים את הדיוטי-פרי.

האם חברה CNAהשתמשה בנימוקים האלה?

כן.

אתם דאגתם שתחרות תהיה על ידי כך שהעמדתם אחד מול השני ואת הטוב ביותר לקחתם. זה לא חלחל עד לצרכן הקטן. אני רוצה שתהיה לי האפשרות להשוות בין זה לזה. אתה שמרת לעצמך את הזכות להשוות בין סקאל לריצ'רדסון. אתה לא נותן לצרכן לבחור אם הוא רוצה להיכנס לחנות כזאת או אחרת.

לצרכן יש אפשרות לבחור.

הוא יכול לבחור בין בושם לנעלים.

אתה מדבר איתי על הכנסה יותר גדולה, על הוצאות קטנות יותר, אבל אתה מתעלם ממני כצרכן.

אני לא מסכים. אתה רוצה לקבל את המוצר הכי טוב, בזמן הכי מהיר שאתה יכול לקבל אותו.

במחיר הכי זול.

זה סותר את כל מה שאתה אומר, כי המחיר הכי זול היום זה בנתב"ג.

אם יהיו שניים יכול להיות שאני אוכל לקנות את המוצר ב-10 דולר פחות.

אני טוען שהמחיר יעלה.

נשאלה השאלה אם להתיר בעלויות צולבות, האם אותו זכיין יכול לזכות גם בחנות הזאת וגם בחנות הזאת. דרך אגב, כל אחד מהזכיינים רוצה שהלקוח ייכנס אליו בגלל הזמן המוגבל, לכן הוא צריך להיות הרבה יותר אטרקטיבי. זה גם חלק מתחרות שמשפרת את רמת המחירים, השירות והמגוון. הוא יכול שיהיו לו מקסימום 4 זיכיונות בנתב"ג.

זאת אומרת שאם יש לו בושם הוא יכול גם שוקולד, או ששוקולד ובושם זה אותו דבר?

שוקולד זה לא אותו דבר. הוא יכול עוד חנות אחת בדיוטי-פרי, אבל היא לא יכולה להיות באותו תחום. אותה בדיקה נעשתה לגבי האלקטרוניקה.

שלושת הזיכיונות הגדולים זה קוסמטיקה, אלקטרוניקה וספורט, או שגם הקפה זה גדול?

התחומים העיקריים זה מה שאמרת. גם התכשיטים מצטרפים. התחום השני הרחב זה בתי הקפה והמסעדות.

מה ההיקפים הכספיים של ההסעדה?

בין 60-70 מיליון שקל פדיון בשנה.

ההכנסה לרשות היא כ-25 מיליון.

לכמה זמן אתם יכולים להאריך זיכיון?

עד 10 שנים בלי אישור ממשלה. בתחום המקרקעין עד 25 שנה.

זה שרירותי?

זאת מדיניות הרשות.

מה הם השיקולים שמביאים את הרשות לאשר דבר כזה?

הכל בהתאם למה שכתוב בחוזה.

האם אפשר לראות חוזה כזה?

אין שום בעיה. התהליך הבא הוא תהליך המכרז עצמו. יש את האישור של מוסדות הרשות, שזה האישור..

הרכב ועדת המכרזים זה מהדירקטוריון?

יש גם וגם. הפרק הראשון שמאושר בהליך הפורמאלי זה בוועדת מסחר ונכסים. ועדת מסחר ונכסים היא ועדה פנים רשותית, כאשר הנושאים שלה מאושרים על ידי המנכ"ל. מי חברים בה? סמנכ"ל כספים וכלכלה, נציג הלשכה המשפטית, נציג יחידת הכספים, נציג כלכלה ותקציבים, נציג נתב"ג.

האם לכל ועדה כזאת יש ועדה מקבילה של הדירקטוריון?

לאחר אישור המנכ"ל זה הולך לוועדת הכספים של מועצת הרשות. ועדת הכספים של מועצת הרשות דנה בכל הנושאים ברמה האסטרטגית וברמה הפרטנית. מי חברים בוועדה? היא מורכבת מנציגי ציבור ומנציגי משרדי ממשלה. יושב-ראש הוועדה הוא שאול צמח, שהוא נציג משרד האוצר. יש נציגים למשרד התחבורה, נציגים למשרד הביטחון. הדיונים המהותיים מגיעים לדיון במועצת הרשות עצמה, כאשר במועצת הרשות יש 15 חברים: 7 נציגי ציבור..אחרי שאושר התהליך בתוך המערכת, קיבל את אישור המועצה או אישור ועדת מסחר מנכ"ל..

אין משהו מיוחד בהליך הזה. זה נראה לי כמו כל מכרז אחר.

הכל בהתאם לחוק חובת המכרזים. יש את שני המכרזים הספציפיים.

מה אחוז המשתתפים בוועדת המכרזים?

יש הרכב קבוע. יש קוורום שחייב להיות.

אנחנו נפגשים עם הרשות בלא מעט פגישות. בסך הכל מדובר פה בגוף שיש לו מועצה, שיש לו נבחרי ציבור. טרם ראיתי את יושב-ראש המועצה. אני רוצה לקבוע שבישיבת ועדת המשנה הבאה היושב-ראש יופיע פה ויציג לפנינו את עבודת דירקטוריון הרשות.

אנחנו נבקש לזמן אותו.

אנחנו מממשים את מדיניות המועצה.

לכל ישיבה של ועדת הכלכלה בא גם יושב-ראש אותו גוף שמדובר בו.

כשאנחנו מתעסקים במקורות מגיע היושב-ראש והמנכ"ל, כשאנחנו עוסקים במועצת הרשות השנייה.. אני מייחס לתחרות בתחום המסחר חשיבות גדולה, כי היא שומרת על הצרכן.

העניין השני שהוא לא פחות חשוב זה ההשפעה שיש לשטחי המסחר בתוך שדה התעופה על מה שקורה בשוק המקומי. למה אני אומר את העניין הזה? כי לעניין הזה יש השלכות רחבות שהוועדה תצטרך לעסוק בהן גם בעתיד. אנחנו היינו עדים להפחתה של מסי הקנייה בשנים האחרונות בתחום מסויים בשווי של בערך מיליארד ו-300 מיליון שקל. זה תהליך שמסתיים בעצם הימים האלה. הוועדה הזאת תרצה לעסוק בעתיד בביטול מסי הקנייה גם בתחומים נוספים. אנחנו מעוניינים להוביל את התהליך הזה בעתיד. אי אפשר להתעלם ממכלול שלם של נושאים שיש לנו עניין לעסוק בהם. יכול להיות שאתם בונים פה איזה שהוא מודל שיש בו הכנסה ניכרת לרשות, אבל הוא יהיה פחות רלוונטי בעוד שנתיים. אגף תקציבים באוצר יסכים למהלך של ביטול מסי קניה בתחומים נוספים. אתם לא תוכלו להתעלם ממה שעשוי להיות מובא על ידי חברים בוועדה.

אנחנו מודעים לזה. זה מופיע בחוזה.

יש תשובה מפורשת לנושא הזה במכרזים.

רשות שדות התעופה, כמו גורמים אחרים במשק, בנויה משתי שכבות. היא מצד אחד גורם ציבורי, ומצד שני היא גם גורם כלכלי מהותי ששולט על משאב כלכלי מאוד חשוב וגדול. ברור לכולם היום שחלק מאוד משמעותי מעם ישראל עובר דרך שדה התעופה וצורך מוצרים בהיקפים חסרי תקדים. נדמה לי שזה נובע גם מאופי הביקושים של הצרכן הישראלי.

כמה כסף הציבור הישראלי משאיר שם?

המחזור של הדיוטי-פרי בשנת 2002 היה למעלה מ330 מיליון דולר.

כמה היה בשנת 2000?

קצת פחות מ 400 מיליון.

המטרה של המנכ"ל בהיכנסו לתפקיד היתה להוביל את הפרוייקט לנקודת גמר. ברור לגמרי שאת הדבר הזה שנמשך יותר מידי, שנשרך יותר מידי אתם רוצים להביא לנקודת גמר כמה שיותר מהר, כדי שיהיה לנו טרמינל גדול כמו שיאה למדינה שיש בה תנועה מפותחת. לצד המטרה המיידית הזאת, כדאי שתיקחו בחשבון את ההשלכות של מה שאתם קובעים היום לגבי הדורות הבאים. אנחנו כמדינת ישראל עושים פה מפעל לדורות. הוא לא נגמר בשנתיים הקרובות או ב-5 השנים הקרובות. זה איזה שהוא מפעל שנעשה אחת לעשרות שנים. ההשלכות הכלכליות על הצרכן הישראלי הן השלכות רוחב גדולות מאוד.

לוקחים כאן שטח שהוא כפול או יותר מכפול מהטרמינל הקיים ויוצרים סוגים של מונופולי משנה בכל ענף. דווקא עניין אותי מה השיקולים שהנחו את הבחירה הזאת. אנחנו חיים במדינת חוק. אני מקבל על עצמי לשמוע את הדברים שמעניינים אותנו באופן ספציפי, אבל על פני הדברים, כמו שזה נראה, השיקולים המרכזיים שנשקלו כאן הם לא השיקולים של טובת הצרכן. בהכירי את המכרזים שנעשים אני יודע שהם לא מכרזים שהפרמטר היחיד שהם מתחרים עליו זה הורדת המחיר לצרכן.

דרור, מה שאתה אומר הוא שהם שכחו את החלק הציבורי שלהם?

אנחנו לא מקבלים את ההערה הזאת.

אני לא רוצה להיגרר לדברים כאלה. אני רוצה להיות זהיר במה שאני אומר.

אפילו דרור לא אומר את זה בצורה חד-משמעית.

חזרתי ושאלתי אותך, יורם, מה הנימוקים. כל הנימוקים לא התייחסו לצרכן. זאת הסיבה שאמרתי ששכחתם את החלק הציבורי והתייחסתם רק לחלק הכלכלי של איך להרוויח יותר כסף.

זה ממש לא נכון.

לתחרות בסוג כזה של ענפים יש מאפיינים שהניתוח שלהם שונה משאר המשק. אילו יורם היה צודק בתזה הכלכלית שלו והיינו לוקחים את זה ככלל, היינו מקבלים משק שיש בו 360 מונופולים במקום 80. הניתוח הזה הוא לא ניתוח נכון במשקים. אני לא שולל את האפשרות שתעשו איזה שהוא בדק בית אצלכם כדי לראות אם בכל הענפים שעדיין לא גמרתם בהם לעשות את מה שאתם צריכים לעשות אין מקום להכניס תחרות. מה השיקול המרכזי שמבחין בין הניתוח התחרותי הכלכלי אצלך לעומת הניתוח הכלכלי במשק? המרחב המוגבל, המשאב הנדלה. כאשר יש לאדם מסויים קיוסק אז הוא לא יכול להכניס לשם מקררים של 5 או 6 חברות גלידות.

הם גדלים ב-60%.

מדובר פה בשוק של 400 מיליון דולר. אם תהיה הכפלת נוסעים זה יהיה כפול. נראה לי לא סביר שבשוק כזה גדול המתחרים היחידים הם סקאל וריצ'רדסון. מה, הם המומחים הגדולים ביותר בעולם בהפעלת מערכות מהסוג הזה? אני יודע איך מתחרים על שוק הקטשופ, על שוק החלב, על שוק הפסטה. לא נראה לי הגיוני שיש שני מומחים. איך יכול להיות שאלה שמפעילים בשדה התעופה ביוון, בקפריסין או ברומניה לא יכולים לבוא להתחרות פה?

כאשר לוקח גורם מונופוליסטי, שיש לו משאב כזה כמו שדה תעופה, את הנכס שלו ורוצה לקבל עליו את הפרמיה המקסימאלית הוא צריך להקצות את הנכסים שלו למונופולים. בדרך הזאת הוא ייתן לו את התמלוגים הגבוהים ביותר. זה ניתוח של סטודנט שנה א' בכלכלה בתורת המחירים. כאן לא נעשה מכרז אחד שנותן איזה שהוא משקל מהותי בהיבט המחירים. אני לא רואה בכל ההקצאות האלו שום פרמטר שאתה רוצה לדבר עליו בתחרות. בתחרות מה שמעניין אותך זה הגידול בתפוקה, הגידול בנפח העסקאות.

כולנו יודעים שכשיש שני מתחרים אז יש יותר תפוקה. אין ספק שבעניין הזה טובת הצרכן מנצחת. צריך לזכור שלא מדברים על לפתוח את הטרמינל הזה ל-50 זכיינים. כל המעבר הדרמטי שעליו מתלבטים בו זה בין זכיין אחד למקסימום שניים. אלה המעברים הדרמטיים. אנחנו לא מדברים על איזה שהוא דבר שלגמרי שוחק את הרווחים של כולם. כל הדרמטיזציה של העניין הזה נראית לי מעט מוגזמת ולא לעניין. ניתוח כלכלי שקול היה מגיע למסקנה שאין הגיון בהיבט של טובת הצרכן. הבנתי ממשרד האוצר שנוח לו שמקבלים את הכסף בעקיפין מהזכיינים המונופוליסטים האלה. זה לא ניתוח כלכלי של ענף.

אני לא חושב שזה הפורום להביא לידי ביטוי את הפן המשפטי. אם יש לי השגות משפטיות לגבי אופיים של ההסדרים אני אלבן אותן מול רשות שדות התעופה באופן נפרד. צריך לבדוק את הנושא הזה.

האם אתה אומר שיש פה הסדרים כובלים?

אני אבדוק את זה.

בבתי הקפה וההסעדה יש גם זכיין אחד?

יש 7 סוגי זכיינים שונים בתחומים שונים.

המורה שלי לכלכלה לא גמר את הרווארד, לא את ייל, לא את קולומביה, לא את אנ. ויי. יו, לא את קיימבריג' וגם לא את האוניברסיטה העברית. הוא גמר בקושי את בית הספר היסודי בנהלל. שמו היה יגאל הורוביץ. בשנת 1969 הוא קנה את "ארטיק", עשה שתי חברות נפרדות שהתחרו אחת בשנייה. הוא אמר לי שכשיש שני מתחרים אז יש יותר תפוקה, יש יותר רווח.

מהמצגת שהוצגה כאן למדתי קורס חדש בכלכלה: איך מצדיקים מונופולים בשיטה הטובה ביותר. אין שום היגיון בקביעה של זכיין אחד לנושא אחד, ואין שום הגיון בהרחבת הLTP ובצמצום האלקטרוניקה.

אם היית זוכה לא היית יושב פה.

זה לא נכון.

ודאי שזה נכון.

מר נאמן מייצג את האינטרס האישי שלו.

אני באתי לפה בשני כובעים: מטעם העסק שלי, ומטעם לשכות המסחר שבה אני חבר נשיאות ויושב-ראש של כמה ועדות. מה שעשיתי בשנים האחרונות מלמד שלא תמיד הסתכלתי על טובתי האישית אלא גם על טובתו של הצרכן.

בעולם נהוג שרשתות שדות תעופה מרוויחות במסחר כ-35% ומאגרות של מטוסים 65%. רשות שדות התעופה בעניין המכרזים שלה לא לוקחת בחשבון את טובת הצרכן. תמיד אמרתי שכשבונים מכרז צריך לקחת בחשבון 3 אלמנטים: למקסם את הרווח של הרשות, לראות את טובת הצרכן ולראות את טובת הזכיין. אם הזכיין ייפול או יתמוטט הוא ייפגע גם בצרכן וגם ברשות. כששאלו אותי למה אני מתכוון, אמרתי שבכל העולם נהוג שהרשות לוקחת אחוזים מהמחזור. על ידי כך שהיא חושבת בצורה כלכלית היא ממקסמת את הרווחים שלה, כי אם העסק יעלה המחזור יגדל. כשבאתי ואמרתי שיש בעיה לזכיין בגלל ביטול מס קנייה, בגלל ירידה במספר נוסעים ושצריך להצמיד את כמות הנוסעים, אז עשו את זה אבל הוסיפו פרמטר נוסף.

אתה ידעת את זה כשניגשת למכרז?

אנחנו יודעים.

הוא שיקלל את זה.

קשה לשקלל. שום דבר לא ודאי בעסקים. בשיטת ההצמדה שהיתה קיימת הגעתי למצב שהרווח הגולמי שלי היה 35% . היתה לי אפשרות להעלות את המחיר לצרכן, אבל לא בחרתי בדרך הזאת. חשבתי שאם אני אעשה את זה, אז כוחות השוק יכריעו אותי. אני מנהל דיוטי-פרי בנמלים. שם יש תחרות. בגלל התחרות ובגלל רמות המחירים אנחנו מוכרים ב-50% פחות מאשר בתורכיה, שזאת מדינה שכולנו מבקרים בה. רמות המחירים שלהם נמוכות לעומת ישראל בעשרות אחוזים.

דיברתי על שיטת ההצמדה לנוסעים שיוצרת עיוות מנקודת המבט של הצרכן. נניח שיש עובדים זרים שלא קונים, האם הזכיין צריך אז לשלם יותר כסף? חברתCNA , שאותה אני מכיר עוד לפני שהיא עשתה את העבודה ברשות, מייצגת גם זכיינים, גם ספקים וגם יצרנים . היא באה ללמד אותנו איך לנהל דיוטי-פרי בצורה הכי טובה.

אני מעולם לא ניהלתי דראג סטור. מי שמנהל דראג סטור בישראל זה סופר פארם, ניו פארם. אין לי ספק שאם היה מכרז על זה, אז שניהם היו מתחרים עד חורמה בדבר הזה. בסופו של דבר הם לא מוכרים סיגריות, הם לא מוכרים משקאות חריפים. הגורם המקצועי שיכול היה לזכות בזה לא התחרה עליו.

הם הגישו 0 הצעות.

זה מעיד על כך שמשהו לא בסדר.

דמי ההרשאה של הרשות היו פחות ממה שמשכירים בקניון הכי קטן במדינת ישראל. היו 0 הצעות, כי לא היתה שום כדאיות כלכלית .

המכרז הזה היה אמור לצאת בשנת 2001. אז היו 4 חברות בינלאומיות מהגדולות ביותר בעולם. עם אחת מהן חתמתי הסכם. מדובר בחברות שמגלגלות מיליארדים של דולרים.

איפה הן היום?

הן לא באו בגלל התנאים של המכרז.

לא נכון.

במכרז שהיה אמור להיות בסוף תקופת הזיכיון של ריצ'רדסון חתמנו על הסכם עם חברת SIA . הם פנו לרשות ואמרו שהם מוכנים לשלם הרבה יותר כסף. למרות זה המכרז בוטל והחוזה של ריצ'רדסון הוארך ללא מכרז. היום, כשאנחנו צריכים ללכת על מכרז שאנחנו לא יודעים מתי..

זה נושא משפטי שמתנהל בבית משפט .

דיוטי-פרי זה ללא מס קנייה, ללא מכס וללא מע"מ. tax free זה רק ללא מע"מ. כשבאים לעשות שני סטטוסים אומרים לצרכן לשלם את מס הקנייה ואת המכס. Tax free מעלה את המחיר לצרכן. כדי לפטור את מס הקנייה יש את תקנות המכס. הנושא הזה, מעבר לפגיעה בצרכן, יוצר אי שוויון בין מציעים אחרים . אי אפשר שיהיה שוויון במכרז ביני, שיש לי מחסן ארובה, לחברה אחרת שאין לה מחסן ארובה.

אני מציע שהממונה יגיש דוח מסודר.

דיברו פה על בעלויות צולבות. במכרזים האלה נכנס דבר כזה שאחרי 3 שנים כל הנושא של הבעלויות הצולבות נופל.

אני מציעה לא לסכם את הישיבה, אלא לקבוע שיהיה עוד דיון. יש כאן הרבה מאוד זוויות שנשארו פתוחות. אני מבקשת שלדיון הבא הממונה יגיע עם תשובות.

נאמרו פה דברים שיש מקום לבדוק אותם. היות ולנו כחברי כנסת אין את הכלים לבדוק אותם, אני חושב שמן הראוי שהממונה, עד כמה שידו משגת, יביא לנו תמצית של הדברים.

יכול להיות שנזמין את דוד בועז כדי לשמוע את חוות הדעת שלו.

הבמה שניתנה לחברת סקאל בעיתוי הנוכחי איננה נכונה ואיננה במקומה. חברת סקאל התחרתה במכרז הLTP. היא הגישה עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כנגד מכרז הLTP. התביעה עדיין נמצאת בבית המשפט. יש תביעה נוספת בעניינים שמר סקאל נגע בהם, שזה הסיפור של ריצ'רדסון. חברת סקאל הגישה את הצעתה בשבוע שעבר למכרז האלקטרוניקה. גם זה נושא שהוא בהליך על פי דיני המכרזים. אני חושבת שבעניין הזה צריך לנהוג כפי שידידי, דרור שטרום, נהג על ידי כך שהוא אמר שהצד המשפטי הוא לא לבמה הזאת.

הבמה הזאת עמדה גם לרשות אחרים. יש מי שרצה והגיע, ויש מי שלא רצה ולא הגיע.

הוועדה לא תכנס לדברים שתלויים ועומדים בבית משפט.

אם היינו סוגרים את הדלת בפני כל האחרים היית צודקת, אבל מכיוון שהדלת היתה פתוחה לכולם..

אתם מעמידים אותנו במצב לא נוח כאילו אנחנו נציגים של סקאל.

לא.

איזה מכרזים עומדים בפני פרסום?

בראש מעיינינו הוא נושא הצרכנים.

זה לא הוצג.

אנחנו ניתן לך, גבי, את ההזדמנות להכין מצגת שתראה לנו את טובת הצרכנים.

העבודה שנעשתה היא עבודה מאוד יסודית. אנחנו הצגנו את מה שנראה לנו שמתאים לכם. הפרמטר לגבי עד כמה השיטה שלנו עובדת זה עניין של צעקת הצרכנים. אני נמצא ברשות שנתיים וחצי. התלונות של הציבור – יש לנו תלונות, בעיקר בנושא הביטחון – בכל מה שקשור לדיוטי-פרי כמעט ולא קיימות. יש דברים שאנחנו מפצלים.

בנושא המרכזי היה לכם 2. זה דבר שאומר דרשני.

זה שני המכרזים הגדולים. כל השאר לא קיים.

יש לך שני מכרזים: האחד כבר בוצע, והשני שעכשיו יצא. אלקטרוניקה עוד לא יצא?

הוגשו הצעות.

כמה הצעות הוגשו?

3.

כל מעיינינו זה לתת שירות לנוסע כדי לסיים את טרמינל 3 בהקדם האפשרי. כל ההחלטות בנושא של התחרות המסחרית הן החלטות שמלוות את טרמינל 3 לכל אורך הדרך. לא מדובר בשינויים שאני עושה בזמן האחרון כדי..

אף אחד לא אמר. צריך לתת לזה את אותו תשומת לב כמו לנושא של לגמור את זה.

אני שמח לבוא הנה. אני מבקש שהישיבות האלו יהיו בעלות מאפיינים של נושאים עקרוניים ולא ספציפיים. אני חשבתי שאיגוד לשכות המסחר מגיע לכאן היום לדבר בשם המסחר וכן הלאה, אבל מה שאני רואה הוא שהם מייצגים יותר נושאים ספציפיים שיש בהם טעם לפגם. סקאל הוא זכיין יקר ברשות כמו ריצ'רדסון ועוד הרבה מאוד אנשים. יש לי ישיבות מאוד ארוכות איתו.

אני התבקשתי לייצג את איגוד לשכות המסחר.

תאמר לאלה ששלחו אותך שישלחו לפעם הבאה נציג נוסף חוץ ממך. אנחנו נפגשים בפעם הבאה ב-13 בינואר בשעה 13:30. דרור, אני מקווה שעד אז יהיה לך איזה שהוא נייר.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20