כנסת פתוחה

מצב חדרי הלידה בבית החולים סורוקה




5
הוועדה לקידום מעמד האישה - 15.12.2003


פרוטוקולים/מעמד האישה/7859
ירושלים, כ' בשבט, תשס"ד
12 בפברואר, 2004


הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 60
מישיבת הועדה לקידום מעמד האישה
שהתקיימה ביום ב', כ' כסלו תשס"ד, 15.12.03, בשעה 10:00


ס ד ר ה י ו ם

מצב חדרי הלידה בבית החולים סורוקה

חברי הוועדה: היו"ר גילה גמליאל
יעקב מרגי
מרינה סולודקין

ד"ר מיקי דור, שירותי רפואה, משרד הבריאות
יהודה רון, סמנכ"ל תכנון ובינוי, משרד הבריאות
רותי פרויינד, אחות, שירותי רפואה
שגיא בלשה, רפרנט, אגף התקציבים, משרד האוצר
אורי אליאל, ראש אגף התקציבים, שירותי בריאות כללית
נועה פרסטר, ראש אגף גזברות והכנסות, שירותי בריאות כללית
ד"ר איתן חי עם, מנהל בית חולים סורוקה
ד"ר ישראל איילוג, יו"ר ועד הרופאים, בית חולים סורוקה
ד"ר ניצה היימן-נוימן, יו"ר ועד פעולה, בית חולים סורוקה
יונית שליין בן-אור, מתמחה, שדולת הנשים בישראל
מיכל ברמי, יו"ר ועד עובדי סורוקה

ריקי אליה

חבר המתרגמים בע"מ


מצב חדרי הלידה בבית החולים סורוקה

בוקר טוב לכולם. אנחנו התכנסנו על מנת
לדון בכל מה שקשור למצב חדרי הלידה בבית החולים סורוקה. מהדו"ח של מרכז מחקר ומידע אנחנו מבינים את המצב הבלתי נסבל שקיים שם, את חוסר הפרטיות של הנשים בבית החולים שצריכות להיות גם במסדרונות בית החולים, בחדר האוכל וגם בחדרי המתנה כשמבצעים בהם לעיתים את הלידות, שלא נדבר על כך שבית החולים נאלץ לדחות ניתוחים מפאת חוסר במשאבים ובאנשים.

בית חולים סורוקה הוא בית חולים יחיד ליולדות של כל האיזור. המצוקה בבית החולים מובילה לכך שנשים לאחר לידה לא מקבלות אפילו את ה48- שעות טיפול לאחר לידה, דבר שהוא חמור. הבעיות האלה היו צריכות לקבל פתרון מזמן בעקבות ההבנות שהיו בין קופת חולים כללית לבין משרד האוצר, נמצא תורם לכל מה שקשור למשאבים ומדובר בעלויות זניחות יחסית לתקציב של 30 מליון שקלים, כך שלא ברור מדוע הועדה צריכה לזעוק את זעקתן של אותן נשים על מנת שהדברים האלה יקבלו משקל יותר ראוי ושהדברים יזורזו, זאת לאור העובדה שכל הנושא, אם אנחנו מתייחסים למצב מחלקות היולדות שהוא כן קיבל את התנופה, אז צריך לעשות את הפינאל והזעקה מבחינת הזמן נובעת לאור הנתון העובדתי שכיום עדיין כל אותם מנופים וכל אותם מכונות שנמצאות כבר באיזור יכולות לתעל את זה ולחסוך משאבים עתידיים במידה וינצלו את הדברים האלה בזמן הזה.

המצוקה בחדרי הלידה בסורוקה זועקת לשמים.
אתמול היינו בסיור של ועדת זכויות הילד בפגייה ובחדרי הלידה, חווינו את חוסר הפרטיות, הצניעות וכבוד האדם. אישה כורעת ללדת, היא נמצאת במצב שלא כל אחד צריך לחוות את זה איתה ביחד. לא מתאים לבית חולים שמשרת כ13,200- לידות בשנה שיהיו לו חדרי לידה במצב כזה, שמשרת אוכלוסיה של כ60%- מהשטח של האיזור הגיאוגרפי. פנייתי לאוצר, אנחנו מכירים את המצוקות, מכירים את הפוליטיקה, עם רצון טוב אפשר לתת מענה.

בחומר שהוכן לישיבה חסר צפי של מה שהולך
להיות. בעוד שנתיים אנחנו בקריסה טוטאלית. יש דו"ח מבקר המדינה 50ב' שפורסם בשנת 2000 ונכתב בשנת 1998, שמספר על דברים שבשנת 1998 היו בלתי נתפסים, אז ב2003- הם יותר חמורים כי מספר הלידות גדל רק בשנה האחרונה בכ6%-.

אני קיבלתי לנהל את המרכז הרפואי סורוקה לפני שלוש שנים, הנחתי את אבן הפינה לבנין הנשים והיולדות כאשר התוכניות היו מוכנות. הובהר לי שבונים אותו בשני שלבים ברצף. שלב ראשון זה בניית שלד, קומה ראשונה, כניסה לחדרי המיון וחדרי הניתוח, קומה טכנית שהיא לא רלוונטית וקומה שתושלם תוך כדי הבניה לשתי מחלקות יולדות ותינוקייה ומעליהם יקימו 24 חדרי לידה. נאמר לי שיש תקציב של כ60- מליון וחסר כ60-70- מליון, אבל היה ברור שהקופה צריכה לגייס עוד כסף כ30- מליון. היתה התחייבות של שרי אוצר ובריאות קודמים שהכסף ינתן ככסף שמיועד אך ורק לנושא הזה. הצלחתי לגייס 30 מליון שקל שהוא מותנה, אני ב31.12- מודיע לתורם שאני מוותר על התרומה, אני לא אשחק עם התורם, הוא תורם גדול מאוד לסורוקה, הוא עוזר מאוד ואנחנו עובדים ביושר ובאמון ובגלל זה הוא תורם רק לסורוקה ואני לא אפר את האמון. המצב הוא שאנחנו כרגע נמצאים בשלד ונגמור את שתי מחלקות היולדות, יעמוד במרכז בית החולים בנין שהוא שלד, יפורקו המנופים, פירוק המנופים זה לא רק העלויות העתידיות, אי אפשר להחזיר מנופים למקום שלהם. אם אתה בונה זה אתר בניה, אם התחלת להפעיל שתי מחלקות יולדות מעליהן לא יבנו חדרי לידה.

המצב במרכז הרפואי סורוקה זה שלא יולדות 13,200 נשים בחדר לידה. חלק מהנשים יולדות בחדר צירים, חלק בקבלה ואנחנו מגיעים עד החוצה. אם לא יבנו חדרי לידה חדשים בנגב, ואנחנו כבר באיחור, בעוד שנתיים תהיה קריסה אמיתית. עכשיו מושכים בקצה הקצה ובעוד שנתיים תהיה קריסה. המשמעות היא שהעובדים יודיעו שעוברים ל600- לידות למיטה. אם אנחנו אחראים על הבריאות של נשות הנגב ואנחנו עלולים לסכן אותם, מוטב שיתכננו את מקום הלידה שלהם קודם. אנחנו מדברים על אוכלוסיה צעירה, אוכלוסיה שאנחנו רוצים שתהיה בנגב, סטודנטית שתלך ללדת בבית הוריה באיזור המרכז ותישאר שם שלושה חודשים, לא תחזור לכאן. מי ירצה לגור בנגב כשאין לו איפה ללדת. זו בעיה לאומית ממדרגה ראשונה.

במצב הזה היום אני אומר שאם מישהו בולם ברמה של מרד בנגב זה אני. בזה שראו את המנופים, בזה שדיברתי עם אנשים, בזה שהבטחתי, בזה שגייסתי כספים, מנעתי את מה שהולך להיות בקרוב, כי כשאני ארים ידיים, נשים בהריון יפגינו מול הכנסת. טלאל הודיע שהוא מקים אוהל שאומר שהוא מעדיף שהנשים הבדואיות ילדו באוהל ליד בית החולים ולא בבית החולים.

אני לא מתעסק בפוליטיקה אבל אני מקושר כמעט לכל אחד במדינת ישראל. המסר שאני מקבל שמישהו מעביר שדר שהכל נגמר ושום דבר לא נגמר. מחר שר הבריאות יודיע שנגמר ואני מודיע שאני אגיד את האמת, לא נגמר כלום, אני אחזיר את התרומה ועכשיו תתעסקו בזה אתם. לא יכול להיות המצב הזה. בסורוקה זה לא חדרי לידה, זה אולם לידה שמפרידים בין המיטות וילונות. כשרואים את זה פעם אחת משתנה הכל. הדוחות זה ניירות שחשוב מאוד שיהיו אבל כשרואים את זה אני לא מאמין שמישהו יכול לעמוד בזה. אם לא תהיה התחייבות שלטונית עד 31.12 אני מחזיר את התרומה ותהיה בעיה למי שיתמודד עם זה, אני לא אתמודד עם זה.

אני ראש אגף תקציבים בשירותי בריאות כללית.
אני רוצה להדגיש שלמרות ההצהרות כאילו נמצא לענין הזה פתרון תקציבי, אין נכון לרגע זה פתרון תקציבי לא של משרד הבריאות ולא של משרד האוצר. יש הפרה של סיכום מפורש האחרון שנחתם בין משרדי הבריאות והאוצר לבין שירותי בריאות כללית על תמיכה של 240 מליון שקל בתקציב התשתיות של הקופה, נאמר במפורש ע"י השר דאז ניסים דהן שמעבר לזה יש סכום נוסף שמשרד הבריאות יקצה 30 מליון שקל לנושא התשתיות של חדרי הלידה. הסכום הזה הובטח במפורש ומשרד הבריאות היום לא מקיים את הסיכום הזה. אני אומר את הדברים האלה על בסיס שיחות עם אנשי משרד הבריאות ומשרד האוצר. הסיכום על 240 מליון שקל תשתיות, שמשרד האוצר כבר קיצץ בסכום, זה משהו שחולק לפי תוכנית שהוגדרה ע"י שירותי בריאות כללית לדברים ברמת נחיצות שלא נופלת מהסיפור הזה.

כבר בשנת 96, לאור המצב של בית החולים
סורוקה, נחתם הסכם בין הממשלה לבין שירותי בריאות כללית ובמסגרת ההסכם הממשלה נתנה 70 מליון שקל לבית החולים סורוקה לבניית תשתיות. מהם 64 מליון כספים של האוצר והשאר של משרד הבריאות. בשנת 98 נחתם הסכם נוסף עם שירותי בריאות כללית, האוצר נתן 300 מליון שקל במחירים של אז, היום זה יותר, לשיפור תשתיות של שירותי בריאות כללית לפי סדר עדיפויות של הקופה. אנחנו לא נכנסנו לשיקולי הקופה לאן להקצות את הכסף. במסגרת תוכנית אישפוז 2000 בה החליטה הממשלה על פתיחת 1,200 מיטות נוספות נתנה הממשלה עוד 40 מליון שקלים לבית חולים סורוקה לפיתוח נוסף של תשתיות. לאחר מכן בדצמבר 2002 נחתם ההסכם האחרון עם שירותי בריאות שבמסגרתו ניתנו עוד 206 מליון שקל, בהסכם כתוב סכום קצת יותר גדול אבל סעיף בהסכם מדבר שהסכומים יוצמדו לקיצוצים בתקציב המדינה. הסכום שאני אומר הוא לאחר הקיצוצים, נשארו 206.3 מליון שקל באותו הסכם תשתיות. הסכום עדיין לא ניתן, הוא מופשר בפניה תקציבית שתהיה מחר על שולחן ועדת הכספים. לא כל הסכום, מה שמתוקצב עבור 2002-3 בגובה 152 מליון שקל יכנס לתקציב משרד הבריאות וזה יועבר לקופה.

הממשלה לא מתערבת בשיקולי הקופה בהקצאת הכסף, אבל אם נתייחס לתשתיות שהקופה מחזיקה, המצב הנוכחי של חדרי הלידה בסורוקה נראה לנו בסדר עדיפויות עליון לשימוש באותם 152 מליון שקל שיופשרו מחר. אנחנו מבחינתנו מיצינו את כמות הכספים שאנחנו מעבירים לכללית, בהסכם כתוב שהכללית לא תתבע תביעות עבר בגין התחייבויות עבר, מדובר על הרבה מאוד כסף שהועבר במשך השנים שאמור היה כבר מזמן לכסות את אותם 30 מליון שקל חסרים לחדרי הלידה.

ברמה העובדתית זה לא נכון, הממשלה כן
מתערבת בסדרי עדיפויות של הקופה. מעבר לסכום שהוקצה 240 מליון שקלים ניתנה הבטחה מפורשת לסכום נוסף לצורך בניית חדרי הלידה.

במידה ואכן מחר הכספים האלה עוברים לועדת
הכספים לאישור ומאשרים אותם, איך זה פותר לנו את הבעיה הנקודתית?

זה לא פתור שום בעיה מכיוון שכנגד כל הכספים
האלה יש פרוייקטים בעדיפות לא פחות גבוהה. לדוגמה מכשיר שנקרא מאיץ קווי לטיפול בחולים אונקולוגיים בסורוקה. דוגמה אחרת זה פעילות במחלקות רפואית שמבוצע בתוך צריפים. אנחנו לא מתכוונים לקחת את הכסף משם, אנחנו לא מתכוונים לכסות על הפרת ההבטחה של הממשלה, אנחנו גם לא מתכוונים שיתערבו לנו ושיחליטו עבורנו איך מקצים את הכספים. אני מזמין את הממשלה אם הם רוצים לנהל במקומנו את בתי החולים שלנו, קחו את כל בתי החולים ותנהלו את הפעילות כמו שאתם מוצאים לנכון. אבל אם אתם בוחרים להפר את ההבטחה תגידו את זה בצורה מפורשת.

עצם העברת המשאבים האלה, מדובר לגבי
ההבטחות משנת 2002 עד היום, לגבי פיתוח תשתיות, לאוו דווקא לגבי סורוקה.

משרד הבריאות קיצץ בשיעור של אחוזים בודדים
את תקציבו ולנו הוא מבצע קיצוץ של יותר מ-15%. יש פה הטעייה במסירת הנתונים וחוסר דיוק בהצגתם. קיצצו לנו 35 מליון שקל מתוך 240 שזה קיצוץ שאין לו אח ורע בכל תקציב משרד הבריאות.

אני יו"ר ועד הרופאים של בית חולים סורוקה.
בשביל להפר את מה שנאמר ע"י משרד האוצר, יש בפני מדינת ישראל, המינהל לתיכנון פיתוח ובינוי במוסדות רפואה. התאריך דצמבר 99. אחרי שנאמר שמדינת ישראל לא מתערבת, יש כאן מפרט מפורט ביותר בדיוק כמה כסף, כל אגורה לאיזה מטרה. בשלבי תכנון בניית אגף מיילדות חדש, זאת אומרת שזה לא הכסף הזה. פרוייקט זה מתוכנן כמבנה מיוחד, כתוב פה במפורש, על קופת חולים והנהלת בית החולים להשיג את הכסף כדי שהמדינה תעביר את הכסף. יותר מזה, יו"ר ועדת עבודה רווחה ובריאות בשנת 2002, חבר הכנסת יאיר פרץ, כותב למר אביגדור יצחקי, אודה לך על הנחייתך המיידית להפשיר את התקציב בסך 60 מליון שהובטח לנושא והוקפא. הכסף קיים, הכסף צבוע, אנחנו יודעים על הנושא הזה דרך בייגה שוחט מ96-, דרך כל שרי הבריאות, יש לנו מסמכים גם של בייגה, גם של רוני מילוא, גם של אחרים, הכסף קיים. מחכים לרגע שיתחילו לבנות.

אני לא נכנס לנושא של ה-200 ומשהו מליון, אבל
גם רבע מיליארד שקל ניתן להכניס לסורוקה בלי להרגיש את השיפור. אנחנו זועקים זעקה אחת, כי באותו זמן מהתקציב ששגיא דיבר עליו מחליפים את המאיץ בסורוקה, המאיץ בסורוקה בן 18 שנה וחלקי החילוף היחידים בעולם נמצאים בעירק, החברה כבר לא קיימת. עלות המאיץ כ-2.5 מליון דולר. יש תרומה שאני הבאתי בענין הילדים, של חמישה מליון דולר יש מצ'ינג של הקופה של שלושה מליון, זה הכסף הזה מליון דולר, יש מטבח שמתמוטט אני הבאתי שבעה מליון והקופה תיתן שבעה מליון ממול. ברגע שיעשו את מה שאומר האוצר, אין מאיץ, אין ילדים ואין מטבח. זה לא סדרי עדיפויות.

אני רוצה לחדד דברים שנאמרו. בשבע השנים
האחרונות הוקצו לשירותי בריאות כללית 700 מליון שקל לשיפור תשתיות. מאה מליון שקל בשנה. הסכום הזה גדול מהסכום שניתן למשרד הבריאות לפיתוח לשנת 2004.

אין לי ספק שהמדינה השקיעה בקופת חולים
כללית כמו שהיא משקיעה בכל שירותי הבריאות. כרגע ישנה בעיה ספציפית של חדרי הלידה, תנסו להתמקד בנושא הזה.

אני חושב שהיושבים פה מבינים שהדיון הוא
אמצעי של שירותי בריאות כללית ללחוץ על האוצר.

אני יזמתי את הדיון כתושב הנגב, כאזרח מן
השורה שזה מפריע לו.

במסגרת אותם 700 מליון שקל אם שירותי
בריאות כללית חשבה שחדר היולדות הוא בסדר עדיפויות אחרון ולא נמצאו 30 מליון שקל מתוך 700 מליון שקל לחדרי הלידה.

זה לא נכון, זה הטעייה מכוונת של האוצר.

ההבדל בינינו הוא שאני מסתובב בחדר לידה
ואתה לא, אני צריך לענות את התשובות האלה.

אני יודע שזה מאוד פשוט לפנות אלי אבל הכתובת
זה אורי, שהם לקחו את ה700- מליון שקל וגם עכשיו הם קיבלו 152 מליון שקל. כנראה ששירותי בריאות כללית לא חושבת שמתוך 152 מליון שקל צריך להעביר 30 מליון שקל לחדרי יולדות.

יש לך הטעייה אחת, נאמר במפורש במסמך שהוא
מסמך של ממשלת ישראל, שאם קופת חולים תביא את הכסף המדינה תוסיף את הכסף. אנחנו נמצאים במצב שמנהל בית החולים מצא תורם, יש את הכסף, עכשיו אתם צריכים לשחרר את הכסף שהבטחתם ב96-, צבעתם אותו ב96-, כל שר אוצר וכל שר בריאות אמר תביאו את הכסף, יש. הגיע הרגע, יש כאן שלושה דברים ביחד, נמצא הכסף, שתי הקומות למטה בנויות, אם עכשיו מוציאים את המנופים ומכניסים מעליות אי אפשר יהיה לבנות במילניום הזה. אני רוצה שתסביר ל300- אלף נשים בנגב, מדוע הן סוג ג', כי צפון ת"א זה סוג א', דרום ת"א זה סוג ב' והנגב זה סוג ג'. בכל נושא הבריאות אנחנו סוג ב', בנושא מיילדות אנחנו סוג ג'.

אני כירורגית ילדים, אמא לארבעה שאת כל
ארבעתם ילדתי בסורוקה. ב1996- אמרו לי שאני יכולה ללכת הביתה כי אין לידה. היה שינוי במוניטור, לא היה מקום בחדר ניתוח, החליטו שלא מכניסים אותי לניתוח דחוף כי לא היה מקום בחדר ניתוח והחליטו לבצע בי לידת ואקום, בילד שלי, שהוא היה קטן מדי ללידת ואקום. בנסיון השני זה הצליח. הילד כמעט הלך, היולדות מימיני ומשמאלי שמעו גם את השיחות שלי וגם את השיחות של הרופאים. כל אחת חשבה שהולכים לעשות ואקום בילד שלה. כולם שמעו אותי צועקת. ב96- ילדתי את הילד השני שלי ומאז ילדתי עוד שניים בדיוק באותם תנאים. הדבר היחיד שהשתנה זה הצבע של הוילונות.

אני מדברת על נשים מכל צבעי הקשת ורמות האינטליגנציה. אף אחת היום לא מוכנה ללדת בתנאים האלה. הבדואיות אומרות שיותר טוב להן ללדת בפרטיות באוהל.

לא חשבתי שבמדינת ישראל ניתן למצוא תנאים
בחדרי לידה כמו ברוסיה. אנחנו רואים שאין המשכיות בין השר הקודם ניסים דהן לשר דני נווה. אני מבינה שהיתה הבטחה מפורשת שיתנו 30 מליון שקל ואתם עכשיו דורשים את זה. זה לב הבעיה. הפרת הסכמים והבטחות זה דבר מאוד מסוכן שאנשים מתכננים תהליכים בעקבות החלטות ממשלה כך שאנחנו צריכים לחשוב על פתרון. אני חושבת שנושא חדר הלידה בסורוקה הוא שערורייה לאומית.

הייתי בסורוקה בשבוע שעבר, אני חותם על כל
מילה שד"ר חי עם אמר, הכל מדוייק.

בית חולים סורוקה בעשר שנים האחרונות זכה
מצד הממשלה ליחס מיוחד בכל הנוגע להשקעות. כך עשינו גם ב96-. נחתם מסמך שנוסח ע"י איש האוצר, אני קורא את הפתיח שלו. "מתוך ראייה של החשיבות הרבה בהתאמת מערכת האישפוז היחידה בנגב לצרכים ההולכים וגדלים של האוכלוסיה ולאור מעמסות בתשתיות ומצבן הפיזי הקשה של התשתיות הקיימות במרכז הרפואי סורוקה, הוחלט על דעת קופת חולים כללית ומשרדי הבריאות והאוצר על ביצוע תוכנית פיתוח תשתיות חמש שנתית למרכז הרפואי סורוקה. התוכנית כוללת בניית תשתיות חדשות, בניית אגף חדש עם 12 חדרי ניתוח, בניית מערך חדרי לידה הכולל 20 עמדות, בניית אגף מיון כללי, בניית אגף מיון ילדים"וכן הלאה.

סורוקה קיבל יחס מיוחד וגם פה הוכר הצורך בחדרי לידה, לכן אני חושב שאין ויכוח שצריך להשלים את זה. הכסף שעמד בבסיס ההסכם הזה לא איפשר באותו זמן לבנות גם את חדרי הלידה ולכן נבנו אגף מיון ילדים, מיון כללי וחדרי ניתוח. הנושא של חדרי הלידה לא יכול היה להיות מנותק מבניית אגף שכולל גם את חדרי היולדות, זה צריך להיות קומפלקס אחד. לכן במסגרת תוכנית אישפוז יעדנו כסף למחלקות שישמשו בסיס להרים את כל הפרוייקט שהוא למעלה מ120- מליון שקל. 60 מליון שקל נמצאו. ניסינו במשך השנים לגייס 30 מליון מצד הקופה בין אם באמצעות תרומה או בדרכים אחרות, כנגד 30 מליון שיבואו מהממשלה. משום מה האוצר בשלב ההוא לא הסכים להעמיד תקציב מיוחד לנושא הזה של סורוקה. הוא הכיר בצורך של חדרי הלידה. הויכוח שקיים היום ואני לא מציע שבועדה נסגור אותו, הנושא של חדרי לידה יבנה, זה חשוב, זה מוכר גם ע"י האוצר. יש ויכוח כרגע מה המקור שלו. הכסף לא צריך להינתן מחר בבוקר, ההחלטה צריכה להינתן. תזרים המזומנים צריך אותו לסוף 2004 ובעיקר ב2005-. ההחלטה שאומרת שיש את מקור המימון צריכה להתקבל עכשיו.

אנחנו כמשרד הבריאות אומרים שנושא חדרי הלידה פתור. יהיה לנו ויכוח בחודש חודשיים הקרובים האם זה יבוא מתוך תקציב התשתיות של הקופה, מתוך אותו סכום של 240 שקוצץ ל205- או שזה יבוא מסכום נוסף מעבר ל205- מליון. אני לא חושב שבשולחן הזה אנחנו נפתור את הבעיה, זה יפתר ברמה של השרים. אבל דבר אחד אנחנו כמשרד חוזרים ואומרים, הנושא הזה של חדרי הלידה יפתר, כך או כך. אני לא מציע שנמשיך כי אנחנו נשחית פה מילים לריק. יכול להיות שהויכוח הוא לא ברמה של הפקידים אלא ברמה מעל.

זו שיטה להרדים את העסק ואני לא אתן יד לזה.
אני מודיע שאני מרים ידיים. אם השבוע זה לא יפתר אני מרים ידיים. זו בעיה לאומית, זה לא בעיה שהקופה צריכה לפתור אותה, לא צריך לגלגל אותה לפתחנו, אתם חושבים שכן.

אנחנו לא צריכים לזעזע את האוצר, המטרה שלנו
זה ליצור את התשתית המתאימה על מנת שנשים תוכלנה לקבל את מה שמגיע להם של לפחות ללדת בכבוד ובפרטיות.

זה מאוד לא הגיוני שנשים שיולדות בדרום רק
בגלל מיקום גיאוגרפי, שגרות באיזור הדרום ואין להן את אפשרות הבחירה בין בתי חולים, יזכו לכאלה תנאים רק בגלל בחירה של מקום מגורים, במיוחד באיזור שאנחנו רוצים לעודד ולפתח את ההתיישבות הצעירה בו. אני חושבת שהועדה צריכה לפעול למען השוואת התנאים ושיפור התנאים בחדרי הלידה בסורוקה לתנאים של חדרי הלידה בשאר איזורי הארץ.

אני יו"ר ועד עובדי סורוקה ואני אחות. כאחות אני
מתביישת לעמוד מול נשים שמדממות בפרוזדור, אני מתביישת לעמוד מול נשים שזועקות וכואבות. אנחנו לא ניתן למצב להימשך.

אני ראש אגף גזברות בחטיבת הכספים של שירותי
בריאות כללית. אני לא יודעת אם קיבלת את המכתב שהמנכ"ל שלנו כתב אתמול לאבי ישראלי. המנכ"ל הציע פתרון. הוא כותב בסוף המכתב, "הפתרון הפרקטי שאוכל להציע הינו התחייבות של הממשלה לתיקצוב ב2005-". הוא מציע שאנחנו נבנה את זה עכשיו ואם למדינה אין כסף ב-2004 שיבטיחו לנו את זה ב2005-.

אני אמרתי שרק צריך לקבל החלטה שבונים חדרי
לידה, יש לנו מספיק זמן כדי לסגור אחר כך האם זה יבוא מפה או משם.

דובר פה על 700 מליון, הסכומים שאנחנו מקבלים
לשיקום תשתיות בכל בתי החולים שיש לנו, מדובר על כ80- מליון שקוצצו עכשיו לכל שנה. שירותי בריאות כללית מהתקציב שלה של עלות הסל משקיעה בתשתיות בבתי חולים כ100-200- מליון שקל כל שנה ממקורותינו ומתקציבנו על דברים שאנחנו לא מקבלים מאף אחד. הסכום הזה של ה205- מיועד וצבוע לדברים לא פחות קריטיים. לדוגמה, בית חולים קפלן צריך לקבל 30 מליון שקל לשיפוץ המיון בנין ילדים ובנין אישפוז. אם יתעקשו על זה שחדרי הלידה יבנו וה30- מליון ירד מה205-, זה ירד מקפלן, זה ירד מהעמק, זה ירד ממאיר, זה יריד מסורוקה. הסכום של 700 מליון זה טיפה בים כשמדובר בבתי חולים. אנחנו משקיעים ממקורותינו עוד לפחות מאה מליון כל שנה. זה שהאוצר אומר תקחו מתוך ה200- שלכם את ה30- ולא יקרה כלום, כן יקרה, כי בית חולים אחר שזקוק לזה לא פחות יפגע.

אני מסכים עם מה שנועה אמרה שהקופה
משקיעה, אבל מדינת ישראל השקיעה בעשר שנים האחרונות בתשתיות של קופת חולים כללית מיליארד 120 ללא ה-200 אלף שבאים עכשיו. אנחנו מגיעים לסדר גודל של מיליארד 400. המדינה השקיעה הרבה יותר ממה שהקופה השקיעה ואין ספק שזאת חובתה, למרות שזה לא בתי חולים של המדינה, המדינה ראתה חשיבות להשקיע בתשתיות של קופת חולים.

אני חוזר על מה שאמרתי קודם, את ההחלטה צריך לקבל עכשיו. יש לנו מספיק זמן להמשיך להתכתש ולריב ואני בטוח שימצא הפתרון. אם זה לא ימצא ברמה של הפקידים זה ימצא ברמה של השרים.

אני רוצה לשמוע את תגובת נציג האוצר על הצעת
מנכ"ל שירותי בריאות כללית.

אין לי שום דבר להוסיף, אני רק רוצה לחדד. ניתנו
מיליארד מאתיים מליון שקל לתשתיות הכללית. אם הכללית לא ראתה לנכון להקצות מתוך סכום זה 30 מליון שקל לחדרי הלידה זה אומר דרשני ואני חושב שאנחנו מבינים שזה אמצעי לחץ ואופן הקצאת משאבים מגמתי בהנחה שבסוף ה30- מליון שקל יתקבלו ממקור שלישי, האוצר. אנחנו כמובן מתנגדים לזה.

אני רוצה להבין את הקו המנחה כרגע של האוצר.
הקו המנחה של האוצר אומר שבנקודת הזמן הזאת אתם לא מוכנים להעביר את ה30- מליון שקלים האלה.

נכון.

ומבחינת משרד הבריאות מה זה אומר?

חדרי הלידה יבנו. אם הכסף לא ינתן ע"י האוצר
כתוספת יעודית, זה ילקח מתוך ה205- מליון.

המנכ"ל שלנו כרגע עומד על כך שזה לא יהיה.

אני פונה לתורם ואומר לו שיסיר את התרומה. לא
יכול להיות שעל הבטחות שהפוליטיקאים אולי יגמרו את זה אני יכול לתת לו את המילה שלי.

הועדה לקידום מעמד האישה פונה לשר הבריאות
ולשר האוצר על מנת להעביר את המשאבים לבניית חדרי הלידה בבית החולים סורוקה בהקדם האפשרי. ואנחנו מבחינתנו נעשה כל מה שצריך על מנת שהדברים האלה ימומשו ושנשות הדרום תקבלנה את אותן זכויות כמו כל היולדות בכל הארץ.












הישיבה ננעלה בשעה 10:50