כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת חוקה/7510



5
ועדת החוקה חוק ומשפט
16/12/2003

פרוטוקולים/ועדת חוקה/7510
ירושלים, כ"ז בכסלו, תשס"ד
22 בדצמבר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 113
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שלישי, כ"א בכסלו התשס"ד (16 בדצמבר 2003), שעה 09:00

1. דיון מהיר על יישום חוק המאבק בארגוני פשיעה
2. צו מאבק בארגוני הפשיעה (שינוי התוספת לחוק), התשס"ד -2003

חברי הוועדה: מיכאל איתן – היו"ר
עזמי בשארה

עו"ד דפנה בינוולד - פרקליטות המדינה, משרד המשפטים
יפעת רווה - משרד המשפטים
עמית פייזמן - משרד האוצר
ניצב אילן פרנקו - ראש אמ"ן, המשרד לביטחון פנים
נצ"מ אלינוער מזוז - לשכה משפטית-משטרת ישראל
רפ"ק מיכל ידיד - ראש חוליית פשיעה מאורגנת,
המשרד לביטחון פנים
רפ"ק יהודה טברסקי - יחב"ל, המשרד לביטחון פנים
עו"ד רחל תורן-כהן - לשכת עורכי הדין

סיגל קוגוט

דורית ואג

איה לינצ'בסקי


דיון מהיר על יישום חוק המאבק בארגוני פשיעה

בוקר טוב, ביקשתי לקיים את הדיון הזה בעקבות האירוע, שמבחינת הוועדה היה משהו שיכול היה לקרות. אני אומר את זה כי אני רוצה להזכיר לכולנו שבשלהי הקדנציה הקודמת הגיע החוק למאבק בארגוני הפשיעה והוועדה עשתה מאמצים בלתי רגילים, דנה בצורה מאד אינטנסיבית על החוק ורצה נגד מחוגי השעון מתוך מגמה להשלים את זה עוד בכנסת הקודמת.

בישיבה הראשונה שהייתה הזמנתי הנה את שר המשפטים דאז מאיר שטרית, ואת עוזי לנדאו ואמרתי שהחוק הזה, כמו הצורך להיאבק בארגוני הפשיעה, זה דבר שלא סובל דיחוי. אני יכול אפילו לגלות לכם שהייתה לי הבטחה משר המשפטים שאם נשלים את החקיקה, יכנסו את הכנסת באופן מיוחד על מנת שהחקיקה תושלם עוד בכנסת הקודמת.

מה שקרה בפועל הוא שהתפתחו כל מיני עניינים פוליטיים, ראש הממשלה לא רצה לקחת סיכון מבחינתו שישתמשו בכנסת כבמה לתעמולה פוליטית, כי היינו בעיצומה של מערכת בחירות, והוא לא נתן אז לכנס את הכנסת או את ההסכמה הפוליטית.

מיד כשנבחרה הכנסת החדשה ומוניתי להיות יו"ר הוועדה, ביקשתי ליישם את החוק ולנסות לזרז אותו. כשהייתה ההתפרצות הזו של מלחמת הכנופיות והמלחמות של הפשע מאורגן, אמרתי לעצמי שאם באמת לא היינו עושים את הדברים האלה היינו מרגישים עכשיו שאנחנו לא בסדר, שעיכבנו או לא נתנו מספיק תשומת לב לבעיה, שהיא בעיה מאד רצינית.

אבל מאחר שמסתבר שאנחנו את שלנו עשינו, אני חושב שלפחות יש לנו את הזכות לקבל מידע מה קרה מאותו יום. מטרה נוספת של הפגישה היום היא כמובן לשמוע מה הבעיות ולראות אם יש עוד דברים שאנחנו יכולים לעשות ולעזור. במקביל, קיבלנו פניה משר המשפטים בבקשה לתיקון.

לתקן את התוספת, להוסיף עבירה נשמטה.

בתוספת לחוק נשמטה אחת העבירות של הימורים, ואנחנו צריכים להוסיף אותה. אני חושב שאין בזה יותר מעניין טכני.

בגלל שלא הזמנו אף אחד, האם העברתם את הצו הזה באיגוד הבנקים לפני ששלחתם אותו אלינו? לא העברתם אותו לאף אחד מהגורמים שקשורים לחוק המאבק בארגוני הפשיעה?

בזמנו, בהצעה שנדונה כאן, עד כמה שזכור לי זה הופיע.

אני יודעת, זה נשמט באחד מהנוסחים. זה לא מופיע על סדר היום ואף אחד לא יודע שזה נדון, אז רציתי לדעת.

אני לוקח את זה על אחריותי שעבירת הימורים היא אחת העבירות הקלאסיות של פשע מאורגן.

רוב עבירות ההימורים כן נכללות. אני לא אומרת שלא צריך להכניס את זה בגלל שזה לא על סדר היום. הכללנו את כל העבירות במשחקים אסורים, אבל עבירה 225 נשמטה. ניסיתי לראות מתי היא נשמטה וראיתי שזה היה בשלב די מוקדם בגרסאות שהעברנו בינינו.

אני לא מאמין שיש אדם אחד סביר בעולם שנתן את ידו לחקיקה ואישר את החקיקה הזו, ונדמה לי שזה עבר פה אחד בוועדה, שיכולה להיות לו התנגדות דווקא למי שמארגן ועורך משחק אסור.

אני לא מניחה שיתנגדו לזה, פשוט זה לא היה על סדר היום.

גם לא התנגדו לזה בפועל כשזה היה בדיון בוועדה.

אני מציע שנחזור לדיון בצורה מסודרת. אני מבקש ראשית לקבל דיווח ובסיום הישיבה נצביע על התוספת שנשמטה ועל תיקון הטעות הטכנית.

שמי אילן פרנקו, ראש אגף המודיעין, נמצאים אתי עמיתים גם מהייעוץ המשפטי וגם ממטה אגף המודיעין במטה הארצי. החוק "חוגג" חצי שנה, קבלנו אותו בערך במחצית יוני בתום מאמץ גדול ועיקש של הוועדה, ומשטרת ישראל גורסת שהיא קבלה לידיה את אחד מכלי העבודה היותר חשובים לדעתי, שהיא קבלה בשנים האחרונות, ככלי ללחימה בפשיעה.

אנחנו רואים את החוק הזה, יחד עם החוק לאיסור להלבנת הון, כחיבור של שני חוקים ואנחנו עובדים עם שניהם באופן משולב כל הזמן. שניהם חיבור של שני גופים שספקו לנו פלטפורמה התקפית יוצאת מהכלל שלא הייתה ידינו. נוסף כמובן להכרה של בית המחוקקים שהכיר בקיומם של ארגוני פשיעה במדינת ישראל ובעצם הפך להיות שותף למשטרת ישראל בהכרזה שבתוך מדינת ישראל מצוי איום פנימי שהוא איום הפשיעה.

אני יכול לומר שמסיכום הדיון עם הממשלה ביום ראשון, שגם ממשלת ישראל הכירה בקיומו של האיום הזה ובסיומו של דיון שהיה בממשלה הונחינו להציג תכנית עבודה מסודרת שאמורה להיות מוצגת תוך 30 יום לראש הממשלה בתקווה שהיא תאושר על כל מרכיביה או על מרבית מרכיביה, מתוך ראיה שיש איום נוסף על מדינת ישראל והוא איום הפשיעה, לצד איומים נוספים כמו הטרור ותאונות הדרכים, שייתכן מאד שיעלה לדרגת חשיבות בסדר העדיפות הלאומי בכל הקשור למלחמה בו.

למן קבלת החוק הזה, ביצענו במשטרת ישראל מספר פעולות. הפעילות הראשונה שביצענו הייתה עבודת מטה מאד מקיפה והשלמנו אותה בסמוך להעברת החוק הזה ברשומות שבמהלכן ניפינו את כל ארגוני הפשיעה לתפיסתנו ולידיעתנו, פועלים היום במדינת ישראל, גם ברמה הארצית וגם ברמה המקומית. מדובר על עשרות ארגונים, חלקם פועלים ברמה המקומית , חלקם ברמה הארצית.

יש בניהם קשרים? יש קואליציות של ארגונים?

שאלה טובה מאד. בין ארגוני הפשיעה יש יחסי יריבות ושותפות מאד דינאמיים. המאבק המרכזי בין ארגוני הפשיעה היום הוא מאבק לצבירת הון וכסף. במגרש מאד מצומצם הארגונים האלה מקיימים בניהם יחסים דינאמיים של שותפות ויריבות.

השותפות הערבית-יהודית היחידה שמתפקדת.

בין היתר ישנם גם ארגונים ערבים וארגונים יהודיים שמשתפים בניהם פעולה, או יריבים האחד לשני. אפשר היה אולי להעתיק את מודל שיתוף פעולה לטווחים אחרים אבל אני לא ממש מציע לעשות את זה. מדובר בארגוני פשיעה שסדר יומן הבלעדי הוא העיסוק בפשיעה. אין להם סדר יום אחר. מדובר בארגונים שחלקם מאד מבוססים, גדולים, בכמות האנשים שנמנים עליהם, בהיררכיה ברורה, ברורה גם לנו אגב, מודיעינית, שעוסקים במספר תחומים כמו תחום ההימורים שהוא המחולל המרכזי, סחיטה, סמים, סחר בנשים, אמל"ח, עבירות הונאה.

המגרש במדינת ישראל מצומצם למדי ולכן הארגונים מקיימים בניהם את יחסי היריבות כל כך עקובים מדם, כפי שהם עושים בשנה האחרונה, ואני אנסה להסביר למה. מכיוון שמדינת ישראל בטריטוריה ובשוק שהיא מציעה, היא קטנה, חלק מהשותפויות והיריבויות מקבלות ביטוי גם בקשרי גומלין בחו"ל.

איפה?

גם במזרח הרחוק, גם באירופה, גם במדינות אמריקה הלטינית, יש מיפוי מדויק על פני הגלובוס איפה יש תחנות של עבריינים ישראליים. היה גם פרסום לפני שעבר על מעצר של רשת להברחת סמים שכללה 14 ישראליים, אנחנו יודעים היום לומר שאחד מענפי הייצור הפחות מכבדים את המדינה אבל הוא בקנה מידה מאד משמעותי, זה ענף הפשיעה וחלק ממדינות העולם הפכו להיות חממה לעבריינים ישראליים.

אתה יכול לנקוט בשמות של התחנות העיקריות?

אני מעדיף שלא, אם אתה לא כועס עלי.

אנחנו יכולים לתאר לעצמנו, זה בטח ארצות הברית באופן טבעי.

ניסינו להסביר לעצמנו מה קרה בשנה האחרונה שהרחובות הפכו להיות כל כך עקובים מדם ובמהלכם נפגעו אזרחים חפים משפע בזירות התגוששות בין כנופיות. מיפינו מספר תהליכים של מעבר מפשיעת יחידים לארגוני פשיעה, כמו שאמרתי, מעבר לעיסוקי פשיעה שההכנסה שבצידה היא עתירה, כמו למשל שוק ההימורים ומנגד תחרות ומאבקי כוח כי השוק מאד מצומצם.

אנחנו גם אומרים שאנחנו רואים את פרשת הבנק למסחר כקו שבר מכיוון שהפרשה הזו ניתקה צינור חמצן כספי אדיר. למי שמכיר את הפרשה ואת כתבי האישום שהופקו ממנה, חלק נכבד מארגוני הפשיעה מככבים בה בתפקידים כאלה ואחרים, חלקם בכיר וחלקם זוטר יותר. הניתוק של צינור החמצן הכספי הזה, הכניס חלק מארגוני הפשיעה למצוקות כלכליות ולכן המאבקים בניהם הפכו להיות חדים וקיצוניים יותר.

אנחנו גם מאמינים שפעילות ממוקדת שנעשתה במשטרת ישראל בשנה האחרונה, בין היתר על בסיס החוק הזה, גרמה לסיכול למעצרים ולפגיעה במקורות הכנסה, והובילה את ארגוני הפשיעה לנקוט בקו שבו הם מנסים לדחוק האחד את רגלי השני, שבעצם אין יותר קווים אדומים במאבק הזה. כשיש מי שמסוגל להפעיל את מטען הנפץ ביום חמישי ברחוב יהודה הלוי בתל-אביב, ביודעו שלא רק היעד לחיסול יתחסל אלא ייתכן מאד שגם אזרחים נוספים שנמצאים מסביב ייפגעו, הבנו שאין יותר קווים אדומים.

תרשה לי להעיר משהו בנקודה הזו. יש בדרך כלל הבנה שהכוחות החזקים בארגוני הפשע, יש להם גם פן שפונה לעסקים שהם חצי רשמיים או חצי חוקיים או חוקיים לגמרי. הבוסים הגדולים מעונינים בשקט תעשייתי, הם מעונינים לנהל את העניינים בשקט. בשבילם אירוע כמו שקרה עכשיו, זו בעיה משום שתשומת הלב הציבורית מתמקדת בארגוני פשיעה, הם מתחילים להרגיש שהם על הכוונת והם לא רוצים להגיע למצב הזה.

השאלה שלי היא האם העובדה שאין אפילו את ממד השליטה הפנימי הזה בתוך העולם התחתון על הגבולות, מה עושים בשביל לחסל אחד את השני מבלי לפגוע בעסקים, מבלי שכולם יהיו נגד העולם התחתון? אם הגבולות האלה נחצו, זה יכול להיות אחד משניים, או התופעה שאתה מדבר עליה, שיש מלחמות כאלה שמאבדים לגמרי את השליטה, או לחילופין, שהם אומרים ממילא המשטרה לא יכולה לעשות כלום, אנחנו לא מפחדים שישימו עלינו את העין כי אף אחד לא יכול לעשות לנו כלום, אנחנו כל כך חזקים והמשטרה כל כך חזקה מבחינתנו אין לנו מה להגביל את עצמנו.

משטרת ישראל, לאורך כל השנה האחרונה לא עמדה מנגד מול הפשיעה המאורגנת. ביצענו עבודת מודיעין מצוינת. יש לנו היום תשתית מודיעין מצוינת על הארגונים האלה ואמרתי בחלק מהראיונות של סוף השבוע שהבעיה היום במשטרת ישראל שיש פער בין התשתית המודיעין לבין תשתית הראיות. העלייה מתשתית המודיעין לתשתית הראיות היא בעצם הבעיה המרכזית של משטרת ישראל היום.

אדוני היו"ר, אני יכול היום לומר לך ברמת רזולוציה של בודד, מה אני יודע עליו, והאמן לי שאנחנו יודעים לומר היום על מאות מה אנחנו יודעים עליהם. יש לנו בעיה להפוך את התשתית המודיעינית לתשתית של ראיות. המהפך שהחוק הזה יכול לבצע זה שהוא הגדיר מהו ארגון פשיעה.

בהגדרת החברים בארגון הפשיעה והמנהלים את ארגון הפשיעה, החוק הזה יכול לאפשר לנו לראשונה, עם כל הקשיים שכרוכים בכך, כי אנחנו צריכים להוכיח את קיומו של האורגן שנקרא ארגון פשיעה ואנחנו עובדים על העניין כמובן, אבל החוק הזה יכול היום לספק לי את כלי ההאשמה של עצם חברותך או ניהולך את ארגון הפשיעה, גם אם אני לא אוכיח שביצעת את העבירה שחייל אחר בארגון שלך ביצע. זה עצם המהפך של החוק הזה.

לא הראיות השתלטו, נוספו עבירות.

נגדיר את זה כך, אם קודם יכולת להרשיע אדם שמישהו נתן לו הוראה או שבפקודתו ביצע עבירה אחרת, כלומר היית יכול להרשיע אותו, אבל היית צריך להוכיח שהוא נתן את ההוראה ספציפית ושהשני ביצע את זה, וזה דבר שהוא כמעט בלתי אפשרי. היום, מספיק שאתה מוכיח שקיים הארגון והוא עומד בראש הארגון או שהוא אחד הבכירים בארגון, ומצד שני אתה מראה שחיילים של הארגון ביצעו עבירה, היכולת להוכיח את זה היא יותר פשוטה.

אנחנו מרשים לעצמנו להניח שלראשונה מזה שנים, החוק הזה במידה ונשכיל ליישם אותו, ואני חושב שאנחנו עושים פעולות נכונות מאד, יוכל להוביל אותנו לראשי הארגונים.

יש דבר לא פחות חשוב, החוק נותן אפשרות לפגוע בעסקים שלהם, לא רק בעסקים הבלתי חוקיים, בעסקים הלגיטימיים שלהם. אם מקור הכסף מגיע, ואנחנו יודעים שהוא מגיע מארגוני פשיעה, ואדם נמצא בתוך ארגון פשיעה, וארגון פשיעה הזה מנהל כל מיני עסקים, למשל בתי קזינו בכל מיני דירות , עם כל הרכוש שיש מסביב, עם חשבונות בנקים, ונטל ההוכחה היום הוא הרבה יותר קטן על מנת לאפשר לו להחרים את זה, אתה יכול להחרים את זה על בסיס ראיות, ואני זוכר ממשפט האזרחי שרמת הראיות שם יותר נמוכה. הכלי הכלכלי הוא לא פחות חשוב מהכלי הפלילי.

אני רוצה ברשותך לפרט חלק מהפעולות שעשינו כדי להטמיע וליישם את החוק הזה במשטרת ישראל, מספר נושאים ברמה הכרונולוגית. מעבר לעבודת המטה שבמהלכה מיפינו את כל ארגוני הפשיעה לתפיסתנו ולידיעתנו שפועלים היום במדינה ואמרתי שמדובר בעשרות ארגונים חלקם ברמה מקומית והאחרים ברמה ארצית.

בנינו מודל טיפול ארצי אחיד שעל פיו אנחנו עובדים בכל היחידות הלוחמות והתוקפות את הפשיעה המאורגנת. בנינו מודל דיווח, בנינו תהליך ארצי מסוכרן, שמסכרן את כל היחידות שלוחמות בפשיעה.

הטמענו את החוק הזה, מעבר להפצת החוק ועיקרו, גם על ידי הייעוץ המשפטי גם על ידי אגף החקירות וגם על ידי אגף המודיעין, החוק הזה שולב במסגרת ההכשרות המשטרתיות, במסגרת החקיקה החדשה שאותה אנחנו מעבירים מעת לעת, והחוק הזה עולה בכל פורום מקצועי שאנחנו מקיימים ואנחנו מסבירים את הייחודיות שבו ואת ההתקפיות שהחוק הזה מאפשר למשטרת ישראל.

אנחנו נמצאים היום בעבודה שגם אמורה לקבוע יעדים לאפקטיביות של החוק, שינויים מבניים. בנינו באגף המודיעין חוליה מיוחדת שעוסקת בתיאום העבודה בתחום הפשיעה המאורגנת. אנחנו עמלים להשלמתו של מודל חדש לתקיפת הפשיעה הכלכלית, בו אנחנו משלבים בין החוק הזה, שנותן לנו יכולות חדשות ורחבות בתחום החילות, חילות רכוש, לבין החוק לאיסור הלבנת הון.

לצורך העניין ניהלנו ישיבות ודיונים עם כמעט כל גופי האכיפה הכלכליים במדינת ישראל, כשהמגמה בסופו של דבר היא לייצר מודל עבודה, כשלנו יש כבר הצעה, והוא מושלם, לייצר מודל עבודה לתקיפה כלכלית. אנחנו מזהים את נשק התקיפה הכלכלית מבחינתנו כנשק יום הדין. ברור לנו שכשפגעת בתשתית החומרית של ארגוני הפשיעה, גרמת להם את הנזק המרכזי.

מטרת התקיפה הכלכלית היא כפולה, האחת, לפגוע בתשתית הניהולית של ארגוני הפשיעה, קרי, לקחת את החברים בארגון הזה ולשים אותם מאחורי סורג ובריח, שם מקומם. אגב, אני מציע לחברי הוועדה לא להתרגש ולא להזיל דמעה לנוכח הראיונות שפורסמו עם שניים מבכירי עולם העבריינים היום, יצחק אברג'יל וזאב רוזנשטיין שטענו שופכים את דמם, כי מי ששופך את הדם זה הם, וזה ברור לנו לחלוטין, ולא צריך להתרגש לנוכח הראיונות האלה.
החלק האחר יהיה לפגוע בתשתיות חומריות של אותו ארגון פשיעה. קיימנו ישיבות עם פרקליטויות, עם כל רשויות האכיפה הכלכלית, ואני רוצה לומר פה שני דברים בעקבות האירוע ביום חמישי שמבחינתו בהחלט סימן קו שבר. משטרת ישראל עברה להילוך עבודה אחר, המפכ"ל הנחה לבצע פעילות שהמטרה שלה היא חיכוך מתמיד עם ארגוני הפשיעה, המטרה שלה היא לתקוף בכל מקום ובכל עת ועם כל הכלים שיש את ארגוני הפשיעה, את הפעילות שלה ואת החברים בה.

אנחנו עושים את זה החל מיום ו' בבוקר בפעילות מאד רחבה של כל היחידות שלוחמות בפשיעה במדינת ישראל במשטרת ישראל. כמובן שנפעל בהתאם להנחיות הממשלה מיום א', אנחנו עמלים כרגע על בנייתה של תכנית שאנחנו אמורים להציג אותה לראש הממשלה תוך 30 יום, שבמהלכה תציג משטרת ישראל את אסטרטגיית הטיפול שלה בתופעות הפשיעה המאורגנת והחמורה בתחום הלחימה, בתחום הכוחות הנדרשים והאמצעים וגם בתחום הטכנולוגי.

אני רוצה לומר משפט אחד לסיכום, אנחנו נמצאים בתפיסתנו בנקודת זמן שאין ממנה חזור. משטרת ישראל מבינה, באופן מובהק ומוחלט שהתהליך הזה חייב להיפסק וההסלמה ששיאה נרשם ביום חמישי בתל-אביב, חייבת להיפסק. אנחנו רותמים את כל הכוחות האפשריים לבצע את הפעילות הנדרשת כדי ללחום בארגוני הפשיעה שלתפיסתנו מהווים איום אסטרטגי היום על החברה בישראל.

העבודה לא תהיה קצרה, היא תהיה ארוכה מאד, לא פשוט לפרק ארגון פשיעה, גם אם אתה ממפה אותו ובונה תשתית מודיעינית. אמרתי שאנחנו צריכים להגיע גם לתשתית של ראיות, העבודה תיקח זמן. אנחנו מרשים לעצמנו להניח שכמו שמשטרת ישראל ידעה לפעול בתופעות פשיעה אחרות, וגם כמובן בנושא הטרור בשלושת השנים האחרונות, בסופו של דבר נצליח לנצח גם את האיום הזה. אנחנו מקווים שנעשה את זה ככל שניתן בזמן קצר.

אני רוצה להביע פה שוב את הערכתנו הגדולה, אדוני היו"ר, לוועדה ולעבודה שהיא עשתה, על החוק הזה, שאנחנו רואים בו שותף איכותי יותר ללחימה בפשיעה המאורגנת במדינת ישראל.

תודה רבה. חבר הכנסת בשארה בבקשה.

זה שזה הגיע לתודעת הציבור וכונסה ישיבת חירום של הממשלה זו תופעה של פוליטיקה אופורטיוניסטית וזה לא מרשים אותי בכלל, בכל מדינות העולם זה כך, הפוליטיקאים הם כאלה ואין מה לעשות, זזים אחרי הדם ורוקדים אחריו. אבל היה דם אחר, בכל השנים שקדמו היה דם של עוברי אורח שנרצחו במהלך מלחמת כנופיות בכפרים ערביים ואף אחד לא שם לב.

צעקנו. צעקנו גם בטייבה, אבל אף אחד מהרציחות האלה לא פוענח, עוברי אורח נלכדו במהלך חילופי אש בין כנופיות בתוך הכפרים, ושום דבר לא זז, פשוט זה לא היה חלק מדעת הקהל, וזה תהליך שקורה. תסתכל אצלך בתיקים ותמצא כמה רציחות של אנשים חפים מפשע שנקלעו לחילופי האש בין הכנופיות.

אני בכל זאת שמח שהיה הכינוס הזה והייתה הכרזת המלחמה הזו על הפשיעה המאורגנת אבל יש לי שתי הערות. הראשונה, שלא מדובר כאן בניהול מאבק נגד הפשיעה המונעת מכל מיני נטיות וסטיות כמו נטייה לאלימות יתר. מדובר כאן בפשיעה אשר מטרתה היא רווח. אנשים נורמאליים שרוצים להרוויח כסף באמצעים לא חוקיים.

אנחנו לא מדברים בסוטים או סדיסטיים, בטוח שזה מושך כל מיני טיפוסים מפוקפקים אבל בסך הכל מטרת הרשת היא להרוויח כסף, ושם צריך להכות אותם לדעתי, זה הדבר העיקרי. זו לא פשיעה של עבריינים שנקלעו לקטטות ומריבות, או אנשים חסרי סדר וארגון בחייהם או כל מיני בלגניסטים וחוליגנים, אלה אנשים שרוצים להרוויח כסף בצורה לא חוקית.

כשאמרת שלטונות אכיפת החוק הכלכלי, התכוונת גם לרשויות המס? כי שם הסיפור הפוך. רשויות המס שיורדות לחייו של אזרח פשוט שלא עשה שום דבר, תאר לעצמך שהם יתלבשו על אחד מהאנשים שיש לך מידע עליהם ואין לך ראיות. שיתלבשו עליו ויחקרו מאיפה לו הכסף, ויחטטו בחייו בלי שיצטרך להופיע כראש ארגון פשיעה, רק מאיפה הכסף הזה? אני חושב שבצורה כזו אפילו אין צורך בחוק של הפשע המאורגן, רק חוקי המס כשלעצמם מאפשרים לעשות את חייו לבלתי נסבלים, כמו גם של אזרח שלא עשה כלום, אז תאר לעצמך מה יעשו לאנשים האלה.

דבר נוסף שרציתי להגיד הוא שאני עוקב אחרי ההתפתחויות של הפשע המאורגן ואני שומע שאין קשר בין פשע מאורגן למנגנון הפוליטי במדינת ישראל ולממסד הפוליטי. אני אאמין לזה שאין קשר אבל אני כמעט בטוח שיש קשר בפוליטיקה מקומית. אולי אין קשר למנגנון הפוליטי הארצי, אבל אני כמעט בטוח, וכמוך זו ידיעה על פי ראיות, שעם המועצות המקומיות והעיריות יש קשר.

ברמה המקומית של תמיכה במועמד לרשות העיר, ואתה יודע שהבחירות עולות כסף, בשביל לקבל אחר כך מכרזים של איסוף אשפה, או קבלנים למיניהם, אני בטוח שיש קשר, ואני יודע שיש קשר. לא במרכז הארץ אלא יותר בשוליים. השאלה היא אם אתם מודעים לכך שישנם ראשי ערים ועיירות שפחות או יותר נתמכים על ידי כנופיות, כלומר מגנים עליהם כנופיות או שהם נשלטים על ידי כנופיות כי מי שמגן עליך גם שולט בך. האם אתם מודעים לזה?

לא רק שאנחנו מודעים, יש גם מספר חקירות שמנוהלות היום ביחידה הארצית לחקירות הונאה שחלקם גם הותרו לפרסום, הדברים האלה נבדקים לאורך כל השנה באופן שיטטי. יש חקירות שמנוהלות היום ברמה המקומית נגד מספר רשויות מקומיות במדינת ישראל.

שהקשר הוא פשיעה מאורגנת? אני יודע שיש חקירות.

שקשר הוא מסוגים שונים. אתה מתכוון לקשר בין הון לשלטון, אתה מתכוון לקשר בין עבריין לבין ממלא משרה לבין ממלא תפקיד שמבוסס על אינטרסים הדדיים.

שכולל הפעלת אלימות.

שכולל גם הפעלת אלימות. אנחנו מודעים לתופעה,חלקה נחקר וחלק מהחקירות גם ידועות.

אני נמצאת פה מטעם לשכת עורכי הדין, אני יושבת ראש הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין. אני מכירה את זה מכל הכיוונים ובין השאר אני נזכרת שייצגתי את ויקטור ללוש בתיק, שהוא זוכה ממנו בסוף, ושם נכנסתי קצת לקשר בין אגף המודיעין לשאר האגפים במשטרה. זה מתקשר לדברים שאני רוצה לומר.

דבר ראשון אני באה לכאן בכובע של שמירה על זכויות של חשודים ונאשמים אבל בוודאי שגם שמירה על זכות הציבור להגן על עצמו, זה כמובן ערך שאי אפשר לבטל אותו ואני כמובן מחזקת את ידכם במלחמה בפשיעה בכלל. אני חייבת לומר באותה נשימה, שעם מלחמה בפשיעה צריך להיזהר שבהתלהבות לא רומסים זכויות של אנשים על מזבח החקירות האלה, במיוחד בתקופה שזה מאד אופנתי להילחם בהם.

יחד עם זה אני רוצה לומר מספר דברים, ובעניין הזה אני לא מקורית כי אני גם חיה מהעיתונות. הרושם שהתקבל הוא שעם כל המודלים שתיארת לנו כאן, אמנם לא הייתי בהתחלה ואני מניחה שהייתה עוד תוספת. אבל עם כל המודלים תורות הלחימה האסטרטגיות והטקטיקה, התוצאות בפועל של הדברים האלה כרגע לא נראות, אין הצלחות במאבק בפשיעה המאורגנת והשאלה שלי היא למה? אמנם החוק הוא לא המצאה ישנה, אבל אין תוצאות.

השאלה שלך היא למה מתוך נקודת מוצא שאת צודקת בקביעה שלך.

הקדמתי ואמרתי שאני חיה מהתקשורת כי יותר מזה אנחנו לא יכולים לדעת מה קורה במשטרה. דבר נוסף אם אתה יכול להתייחס אליו, והוא גם מהעיתונות, הושמעה ביקורת מכל מיני עמיתים בתוך המשטרה- - -

על הפרדת האגפים?

כן. שדווקא הפרדה של אגף המודיעין, יותר מאשר להועיל היא הזיקה, כי היא יצרה נתק והנתק הזה תרם קצת לתוהו ובוהו שאנחנו נמצאים תוכו.

דבר נוסף, ענית פה שהמאבק הכלכלי שמנהלים הוא מאבק שכמובן רשויות המס מנהלות, והשאלה היא האם בפועל היום, מעבר לאמירה, מתקיימות חקירות נגד ראשי ארגוני הפשע בנושא של מס הכנסה, של מע"מ, כמו שהם יודעים להיכנס למשרדי עורכי דין ולכל עצמאי אחר, האם הם באמת מגיעים? אנחנו יודעים שעסקים שלמים מנוהלים, ועוד לא שמתי שיש אצלם חקירה כזו. אם זה מידע חסוי, אני כמובן לא רוצה להזיק לחקירות אבל אמירה כללית שבאמת דברים כאלה נעשים זה דבר שיש בו אינדיקציה שבאמת יש תוצאה.

בשנות ה- 70, ה- 80 וה- 90, היה אגף חקירות בלוחמה בפשיעה כשאגף המודיעין של היום היה מחלקת המודיעין. אם נפשפש בדפי ההיסטוריה של הפשיעה במדינת ישראל נראה שהיו מאבקים בין ארגוני הפשיעה גם בשנים האלה. דבר נוסף, ההחלטה להפריד את מחלקת המודיעין מאגף החקירות ולהקים אגף מודיעין עצמאי באה מתוך זיהוי צרכים בשנת 97 שהחליטו לחזק מספר תחומים במדינת ישראל ולהקים אגף מודיעין נפרד.

ברשותך, אני רוצה להכניס את היו"ר שנכנס, לנושא השיחה, פניתי לנציגי המשטרה וכמובן חיזקתי את ידם במאבק בפשיעה, ואמרתי שכמו שאני באה להגן כאן על זכויות של חשודים ונאשמים אני כמובן גם באה להגן על זכויות הציבור להגן על עצמו מפני פגיעה.

בפועל, עם כל המודלים שנבנו ותוארו כאן, תוצאות, ממה שאני רואה מהתקשורת, לא רואים. הדבר השני שביקשתי עליו התייחסות זה לנושא הביקורת שהייתה בעיתונות לעניין הפרדת אגף מודיעין, שדווקא ההפרדה הזו והנתק שהיא יצרה במשטרה, לפי הטענות שנאמרו, תרמו דווקא להחלשות המאבק בארגוני הפשיעה ולא לחיזוק שלו.

התחלתי להשיב על השאלה של הפרדת מחלקת המודיעין מאגף החקירות ואמרתי שבשנות ה- 70 ה- 80 וה- 90 היה אגף חקירות במחלקת מודיעין וגם אז היו מלחמות לא פחות עקובות מדם בין ארגוני פשיעה. אני רוצה להזכיר שבשנות ה- 90 היו מלחמות עקובות מדם בין כנופיות חדיף והררי באזור פרדס כץ ורמת עמידר שגבו קורבנות רבים. בסופו של דבר שני הארגונים האלה פורקו. בשנות ה- 80 היו בירושלים מספר ארגוני פשיעה מאד מפורסמים שפעלו.

הייתה התייחסות גם לעניין הכנופיות ברחוב הערבי?

אני אומר שוב, לגבי הקורבנות שהיו במגזר הערבי, אנחנו מכירים את האירוע.

יש תחושה ששמעתי בזמנו ומאד צרמה לי שכשהייתה מלחמת הכנופיות ביפו, נקטלו שם אחד אחרי השני עבריינים או מקורבים לעבריינים, וזה נמשך ונמשך והייתה תחושה שמילא, אלה ערבים אז בואו נעזוב את זה.

בטייבה זה נמשך כבר שני עשורים, לפעמים בלילות יש ממש חילופי א ממכוניות שרודפות אחת אחרי השניה.

יפו זה תם ונשלם אחרי שורה ארוכה של מעצרים שבוצעו במהלך שנת העבודה 2002, היו עדי מדינה, ואנחנו מרשים לעצמנו להניח שהסכסוכים ביפו הסתיימו. רק כדי להצביע על החשיבות שמשטרת תל-אביב ייחסה לזה, היא הקימה צוות חקירה מאד גדול שחשף את כל האירועים והיום האנשים עומדים לדין עם כתבי אישום.

אני אומר שלחימה בפשיעה היא תלויה במפקד, האחריות על המלחמה בפשיעה היא על המפקד הטריטוריאלי והיא לא תלויית אגף. אגף החקירות לא נלחם בפשיעה לבד ולא אגף המודיעין נלחם לבד, מי שנלחם בפשיעה זה המפקד המקומי הטריטוריאלי ועליו החובה לחבר את כל הגורמים שעוסקים בלחימה בפשיעה, גם החקירות גם המודיעין וגם הסיור התנועה וכל יתר הגופים.

הטענה הזו נשמעת והיא לא מוכחת. אני סותר אותה באופן מוחלט, ואני לא חושב שבאמת נגרם מזה נזק. אני גם רוצה לומר שבשנת העבודה 2003 עד עכשיו, משטרת ישראל ביצעה מעל 70 מעצרים שקשורים לפרשיות בקרב ארגוני הפשיעה. לעומת פחות מ- 40 בשנת 2002. זאת לאור מיקוד הפעילות.

פרקנו ארגון פשיעה בנתניה, יש לנו היום מספר עדי מדינה שקשורים לפשיעה המאורגנת, ששפכו אור על לא מעט פרשיות. רק לאחרונה משטרת מחוז תל-אביב עצרה 24 איש בעקבות חשיפת פרשייה מאד גדולה עם עד מדינה. סך הכל מעל 70 מעצרים שקשורים לפרשיות בקרב ארגוני פשיעה.

בכמה מהמעצרים האלה יש העמדות לדין? אנחנו מכירים את הסטטיסטיקה איך רוב המעצרים מסתיימים.

ניקח את זאב רוזנשטיין לדוגמא שמשטרת ישראל הפכה כמעט בלית ברירה למגנתו, בסוף שנת 2002 נעצרו 7 איש על רקע שני ניסיונות חיסול באותו יום וכל השבעה יושבים היום במעצר, הם נשפטו לתקופות מאסר לא מספיקות וזו בעיה אחרת. אבל כולם יושבים היום בבית סוהר.

האם הישיבה בבית סוהר מונעת את המשך פעולתם בפשע המאורגן?

הישיבה בבית סוהר קודם כל מרחיקה אותם מהציבור ומצמצמת את הסכנה שלהם לציבור. הישיבה בבית סוהר מענישה אותם, והיא יכולה להשיג גם הרתעה, אבל עבודת משטרת ישראל לא מסתיימת עם כניסתם לבית סוהר, אנחנו לא מרפים כשהם נכנסים לבית סוהר אלא ממשיכים את הטיפול בהם גם כשהם שם. סך הכל מעל 70 אסורים אני חושב שזו תוצאה שבהחלט ניתן להתברך בה. אני אומר שקשה לי להעמיד את זה על כף המאזניים לנוכח אירוע כמו יום חמישי.

באשר לחקירות שמנוהלות על רקע יחסי עבודה בנינו לבין רשויות המס בישראל, והאם יש היום פעילות בנושא, אני מבקש לא להשיב לשאלה הזו ואני חושב שאת יכולה להבין את הטעמים שלי.

הקדמתי ואמרתי תוך כדי שאלה שזה יהיה לגיטימי.

אני מבקש לא להגיב ואני שמח שאת מבינה את זה.

אני רוצה להשלים את דברי ראש אגף המודיעין, והייתי רוצה לציין שתי עובדות שלדעתי מאד משמעותיות לעשייה המשותפת בין המשטרה לבין שלטונות המס. הנושא הראשון המשמעותי הוא הנושא של חילופי המידע בין משטרת ישראל לבין רשויות המס.

במצב החקיקתי הקיים ישנם הגבלות שקשורות בחילופי מידע ונוצר מצב שהוא קצת מגוחך, רוב הדמויות הם כאלה שמועסקות על ידי אנשי קש במקומות נידחים. יכולת ההגעה להון הזה דורש עשייה מודיעינית, הכלים הבסיסיים לזה קיימים במשטרת ישראל מחד, אבל מצד שני למשטרת ישראל אין כל גישה רציפה למידע שנמצא במס הכנסה בגלל המצב החוקי. המצב הזה הוא בעייתי מבחינתנו והעלנו את זה מספר פעמים וביקשנו לפתור את הבעיה הזו.

דבר שני שמאד חשוב להבין שחוקי המס לא יכולים לעמוד בפני עצמם, הם חייבים לבוא במשולב עם סעיפי החילות בחוק איסור להבנת הון מסיבה מאד פשוטה, עוד לפני הרפורמה טיפלנו בתופעה של תכנון מס, היינו באים לרשויות המס וניסינו לשלב אותם בחקירה והם נתלו בבעיה האמיתית מבחינתם של תכנון מס, קרי, המצב הבסיסי בשטח היה מצב שבו כביכול הנכסים הוחזקו בחו"ל ואז נתקלנו בבעיה של אי יכולת פעולה או אי חבות מס לצורך העניין.

הבעיה העיקרית היא לא של תכנון מס, תכנוני מס יהיו והם לגיטימיים.

התכוונתי ל"תכנוני מס".

האם יש שיתוף פעולה הדוק היום בין שלטונות המס לבין משטרת ישראל? האם היום אנחנו יכולים להיות רגועים שאין מחסומים בירוקרטיים שכאשר יש עבריין שאי אפשר לתפוס אותו בזה אז תופסים אותו במע"מ, והוא יושב בסוף על מע"מ או מס הכנסה, או שההפך, האם שלטונות החקירה שחוקרים מגלים אצלכם עבירות על מיסוי מעבירים את זה לאכיפה שם, האם שחוקרים מגלים דברים אז זה ביחד? האם יש צוותים שעובדים ביחד? האם יש ישיבות משותפות? האם יש מודיעין משותף?

מה מעמד שיתוף הפעולה, זה מה שחשוב לנו. מה שכרגע אי אפשר לעשות, אז אי אפשר לעשות, אנחנו לא יכולים לקחת בן אדם ולהגיד שהוא אשם, נסמן אותו כמטרה, ועכשיו נשנה את החוקים. זה לא הכיוון, הכיוון הוא למצוא את אלה שיצאו ממעגל החוק לא אם הוא עשה תכנון מס.

לפי המודיעין שלהם הם יצאו ממעגל החוק ואי אפשר בראיות של החוק עצמו לעשות אז יש חוקים אחרים. אפשר אפילו לא להשתמש בחוק לפשיעה מאורגנת בחלק מהמקרים.

מזה צריך להיזהר.

אני לא מתכוון להלביש על מישהו ראיות.

אתה מתחיל לחצות איזשהו גבול. המערכות מתנהלות בצורה כזו, המשטרה, באופן הכי טבעי חייבת להיות הגורם שמבחינת הראייה שלו מצמצם את זכויות האזרח למינימום.

אני חושב שהוא צריך להיות מודע גם לזכויות האזרח.

אבל בחיים אין אחד שמסוגל להיות הכי אובייקטיבי, כל אחד מאתנו הוא סובייקטיבי, תלוי איפה ששמים אותו. ברגע שיש משטרה ואומרים להם שהם צריכים ללכוד עבריינים, הוא ימשוך את החבל לכיוון הזה, ואם לא, הוא לא עושה את תפקידו. החוק קובע את החוק, עכשיו הם אומרים לשנות את החוק.

יש חוקים שקיימים.

אבל עם "תכנון מס" אתה הולך לעורך דין ורואה חשבון ואומר להם איך אני, על פי החוק הכתוב, אוכל לעשות פעולות בלי לשלם מס, הוא ממציא שיטה ואומר אם תעשה ככה וככה, לא תשלם מס כי ככה החוק קובע, הוא הולך לפי החוק, הוא לא עבריין.

התכוונתי לתכנון מס במירכאות. זאת אומרת שהכספים הושגו במדינת ישראל והם הוצאו בצורה כזו או אחרת לחו"ל, הם הוכנסו לתוך חשבונות של חברות קש בחו"ל , והוצגו ישראל כהכנסות - - -

זו הלבנת הון.

הבעייתיות הייתה לפני הרפורמה ועדיין היום יש בעייתיות מסוימת וצריכים להבין שיש עבירות מס שהן מהותיות ויש עבירות מס שאינן מהותיות. ברוב המקרים אנחנו מדברים על אנשים שנמנעים מלהגיש דיווחים, קרי, אנשים שלפי הסטנדרטים והחוק הקיים והמדיניות של רשויות המס היום, אלה אנשים שזוכים לטיפול במישור האזרחי, אולי כופר, אבל הרוב עדיין לא מועמדים למשפט, ואם הם מועמדים למשפט הם לא זוכים לענישה משמעותית. על כן אני חוזר ואומר שהכלי הוא תקיפה כלכלית והראייה היא משולבת.

האם אפשר לספר על שיתופי פעולה, אם הם קיימים, בין הרשויות השונות של אכיפה כלכלית ואכיפה פלילית.

באופן אישי נפגשתי עם כל רשויות המס, פגישה אחת עם מנהל אגף המכס והמע"מ, שהיה עסוק בתקופה האחרונה בסכסוכים במשק. נפגשתי עם כל רשויות המס, נפגשתי עם הפרקליטות הכלכלית מתוך מגמה לבנות מודל לתקיפה כלכלית על בסיס ארצי. ברמות המקומיות, ברמת הקשר היומי של יחידות משטרה מול רשויות המס המקומיות, ישנו קשר במקומות שבהם חקירות דורשות שיתוף פעולה, שיתוף הפעולה הזה מתקיים הלכה למעשה בצורה יעילה פתוחה ושוטפת.

אני מרשה לעצמי לומר שכל הרשויות שעוסקות באכיפה, משטרת ישראל ורשויות המס הבינו שרק באיחוד כוחות ובפתיחות מודיעינית במקומות בהם נדרש, ניתן יהיה לפגוע בתשתיות החומריות של ארגון פשיעה או של עבריין כזה או אחר. חלק מהפרשיות כבר פוצחו והניבו תוצאות יפות. יש היום שיתוף פעולה טוב.

יש מגבלות חוקיות בהקשר להעברת מידע בין שלטונות מס למשטרה? אני יודע שיש אבל האם זה מפריע?

למשל במס ערך מוסף צריך אישור של שר האוצר כדי להעביר את המידע, שזה מסובך להגיע עד רמה של שר בשביל כל העברת מידע. יזמנו בהקשרים שונים ניסיון להוריד את הדרג, או לעשות את זה יותר פתוח ובינתיים זה לא הסתייע לנו, אבל כן אפשר להגיד מהמידע שאני מקבלת מהגורמים שעוסקים בזה, שבפועל המצב השתפר בהרבה לעומת העבר, זאת אומרת הסמכות נשארה בידי אותו גורם אבל בפועל הדברים מטופלים יותר מהר, ניתנת יותר תשומת לב כדי לא לעכב חקירות וכו', זאת אומרת שהמצב השתפר בשטח לעומת מה שהיה. אבל הסמכות עדיין נשארה בידי שר האוצר, להערכתנו זו סמכות גבוהה מידי, זה דרג גבוה מידי.

אני לא זוכר הדלפות מיוחדות ממס הכנסה או ממע"מ, לעומת זאת מהמשטרה... אנחנו מכירים את המציאות. אז יכול להיות שזו אחת המגבלות ואחת הבעיות. בסופו של דבר אני לא נגד זה שמשטרה תקבל מידע שנוגע לאנשים ולעסקים שלהם כשהם חשודים בביצוע עבירות.

מצד שני, אנחנו צריכים לשמור על צנעת הפרט ועל זכותו של אדם, כי בסופו של דבר אדם שחשוד הוא לא בהכרח אשם. אחר כך אם יש דליפות וחומרים יוצאים, יכול להיות שצריך שבדרך הזו, שמידע שמגיע ממקורות כאלה, יעשה בו שימוש רק על ידי דרגים יותר גבוהים שניתן לסמוך עליהם ומטבע הדברים הם יותר מצומצמים ותהיינה פחות דליפות.

הצענו למשל שהדרג במשרד האוצר ירד משר האוצר לנציבת מס הכנסה. זה דרג עדיין בכיר עם ראייה רחבה של כל הדברים, חשבנו שזה יהיה יותר מעשי. אני אומרת שוב שזה דבר שבתהליכי חשיבה, פשוט כדי להקל על העבודה.

עדיף שהוא לא יהיה פוליטי.

חבר הכנסת בשארה, יותר טוב פוליטיקאי שיודעים שהוא פוליטיקאי מאשר אחד שהוא פוליטיקאי אבל הוא בעצם בתפקיד שהוא לא פוליטיקאי.

לא התכוונתי שהוא עדיף כבן אדם, בהחלטה הזו.

אני קודם כל מגן על הפוליטיקאים.

בוודאי, זה בסדר.

אני אתן לך דוגמא, במחוז מסוים, ראש המחוז נבחר על ידי המפלגה, והוא מינה את איש אמונו להיות ה"לא פוליטיקאי", אז מה ההבדל?

אני לא מתכוון ליועץ משפטי או נציב מס הכנסה, אלו דברים אחרים שאני בעד יהיו.

במסגרת תכנית העבודה שמשטרת ישראל תגיש לממשלה אנחנו גם נכלול פרק, שאני מניח שיכלול גם את החקיקה הטבעית שתוכל לסייע לנו בהמשך המאבק. מן הסתם כפי הנראה נזדקק לסיוע של הוועדה לקיום היוזמות הלאה ונשמח מאד שהוועדה תסייע לנו כפי שסייעה לנו עד היום. תודה.

אני יכול להבטיח לך שמבחינת בירוקרטיה ומבחינת קדימות אז כן, אבל לא מבחינת התוכן. בכל אופן אנחנו מודים לכם ומאחלים לכם בהצלחה.

צו מאבק בארגוני הפשיעה (שינוי התוספת לחוק), התשס"ד -2003

לגבי הצו, כפי אמרתי קודם, זה תיקון טכני, בזמן שאישרנו את החוק ...

אלה עבירות שהן לא מסוג פשע אבל עדיין עבירות שהם עבירות של ארגון פשיעה, לצורך ההגדרה של ארגון פשיעה. כאן יש עבירת הימורים מסוג אחד ולא מסוג אחר.

אז אני אחזור ואומר שהחוק חל על שתי קטגוריות של עבירות, אחת מהן היא עבירות שהוגדרו כפשע והחוק מאפשר, על ידי החלת צו של שר המשפטים תוספת של עבירות שאינן בגדר פשע אבל מופיעות בתוספת לחוק. לתוספת, משום מה, בטעות, לא הוכנס סעיף 225 שמדבר על "מארגן או עורך משחק אסור הגרלה או הימור, דינו מאסר שלוש שנים או קנס 25 אלפי לירות..."

תיקנו את זה השנה והקנס הוא הרבה יותר גבוה.

היום זה 400,000 ש"ח ובמילים אחרות זה אומר שאם נאשר את זה עכשיו אז נתקן את מה שנפל כדרוש תיקון והשר, אם ירצה יוכל להחיל - - -

לא. עכשיו אתה מחיל. השר ביקש, אתה מאשר, הוא חותם וזה חלק מהתוספת. זו לא עבירה מנהלית זה תיקון לתוספת אתה צריך רק לאשר את זה וביום שזה יתפרסם זה ייהפך לחלק מהתוספת ויאפשר בהגדרה של ארגון פשיעה גם עבירה מהסוג הזה.

בסעיף 35 לחוק ארגוני הפשיעה נאמר ששר המשפטים רשאי באישור ועדת החוקה חוק ומשפט לשנות את רשימת העבירות שבתוספת, השר מבקש, הוועדה מאשרת ואנחנו מפרסמים את זה.

כאן כתוב, שר המשפטים רשאי באישור ועדת החוקה.

זה ההליך שעכשיו.

כתוב כאן צו מאבק בארגוני הפשיעה, שינוי התוספת לחוק, זאת אומרת שאנחנו מאשרים את הצו.

צו לתיקון התוספת הראשונה.

זאת אומרת שאנחנו לא משנים את החוק אלא אנחנו מאשרים את הצו. מי בעד?

הצבעה

בעד: רוב
נגד: אין
נמנעים אין
הצו אושר.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10