כנסת פתוחה

פרוטוקולים/מלחמה בסמים/7809




5
ועדה למאבק בנגע הסמים
16.12.2003


פרוטוקולים/מלחמה בסמים/7809
ירושלים, י"ח בשבט, תשס"ד
10 בפברואר, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 23
מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
יום שלישי, כ"א בכסלו התשס"ד (16.12.2003), שעה 11:00

תוכנית מניעה בנושא סמים בגני הילדים

חברי הוועדה: איוב קרא - היו"ר

משרד החינוך, התרבות והספורט: דליה לימור - מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי
רות לקט - מנהלת תוכניות מניעה סמים, טבק, אלכוהול בשפ"י
חנה שדמי - מנהלת אגף תוכניות סיוע

ד"ר אנטולי מרגוליס - סגן מנהל מחלקת סמים

רפ"ק ירון שטרית - קצין נוער

רות ברק - עוזרת ליו"ר מחלקה לגננות בהסתדרות המורים

גיא כהן - סגן יו"ר ארגון ההורים הירושלמי

ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד

רחל בר-המבורגר - מדענית ראשית
נעמה צוויג - עוזרת ראש תחום טיפול ושיקום

שלומית גרוסמן - ממונה על חינוך ומעמד הילד

עו"ד שגית אפיק

בת-שבע פנחסוב

סימול

תוכנית מניעה בנושא סמים בגני הילדים

בוקר טוב לכולם. החלטנו לקיים דיון היום בוועדה בנושא מאוד רגיש, לדעתי, שילדי הגן ילמדו מה זה סמים על מנת להביא אותם מבחינה פסיכולוגית לכך שבבגרותם תהיה להם סלידה מכך. אני לא אוהב את הכותרות ששמו שם: "ילדי הגן ילמדו על קוקאין, מריחואנה והרואין".

השרלטנות חוגגת במדינה, כל אחד כותב מה שבא לו.

איפה זה?

זה מ-Ynet.

"כך הוחלט במשרד החינוך כחלק מהמאבק בנגע הסמים; בשנת הלימודים תשס"ה יעלה המשרד בשיעור של פי 4 את המשאבים המוקצים לטיפול בנושא".

רגע, זה דווקא מעניין אותי. יעלו את המשאבים?

יעלו ל-10 מיליון מ-2.5 מיליון. בואו נתחיל את הדיון, בסך הכל הכנסת סוערת, יש הרבה דיונים על התקציב, אני מנהל את הוועדה כשבצד השני אני צריך להיות בוועדת הכספים ובין היתר גם יש קיצוצים בהקשר להרבה נושאים שקשורים גם לדבר הזה. חשוב לי לשמוע מה בדיוק הולכת להיות התוכנית הזו ומה מטרתה.

יושבת איתי גב' דליה לימור, מנהלת האגף הקדם יסודי במשרד, ומאוד חשוב לשמוע גם אותה, וכן חנה שדמי, שהיא מנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה, גם אותה מאוד חשוב לשמוע.

קודם כל, לא מלמדים ילדים בגיל הגן על סמים, זה ברור. אנחנו בעולם של כפר גלובלי אחד, שילדים חשופים מגיל מאוד צעיר לתקשורת ולמסרים דרך התקשורת ודרך מוצרי צריכה שונים. אנחנו עשינו ניסוי עם הרשות למלחמה בסמים, בהסכמה ובגיבוי של האגף הקדם יסודי, בגני ילדים באשקלון, לחזק את החינוך הבסיסי של ילדים לבריאות, לדימוי הגוף, לדימוי עצמי ולניהול חיים זהירים מול הסכנות שישנן בסביבה. זו הייתה הגדרת ההסברה. הילדים בגן למדו להבחין בין חומרים מועילים ומזיקים בסביבתם הקרובה, בסביבה הקצת יותר רחוקה - חצרות וכו' - למדו מה זו תרופה, מה התפקיד של תרופה, למי מותר לתת תרופה ועל החומרים המועילים והמזיקים שישנם. גם המילה סם הוזכרה וגם המילה אלכוהול הוזכרה. כמובן שהדגש לא היה על לימוד הסם. בעקבות הניסוי הזה, וגם לא בעקבותיו, באגף הקדם יסודי, שחושף את המפקחים שלו להרבה מאוד גישות - ועל זה דליה תרחיב - הוקדש אחד הימים בפורום המפקחים גם לתפיסות המניעה בכלל כדי לראות שהחינוך של ילד מגיל מאוד צעיר לבריאות ולמודעות לגופו ולבריאותו היא בהחלט נדבך אחד בדרך לפיתוח מודעות שלו בגיל ההתבגרות. יש רצף, כמובן, מהגן ועד שהוא מגיע לגיל ההתבגרות, אז מתחילה תופעת השימוש בסמים ובאלכוהול, ואז בלומדה הפרטית שלו יהיו לו כלים יותר מבוססים להתמודד עם הנושא. זה הרעיון, זה מה שנעשה, אני מציעה שדליה לימור תוסיף את דבריה.

מערכת החינוך הקדם יסודית שאמונה על החינוך של ילדי הגן קודם כל נדהמה מהכותרות שהיו בעיתונות. לא היה ולא נשמע נושא כזה במערכת החינוך בקדם יסודי. אנחנו היינו מופתעים ואני, כמי שעומדת בראש המערכת, הופתעתי להיחשף לכותרת שהופיעה. הייתה פה הטעיית ציבור שגרמה נזק גם להורים, גם לגננות וגם למערכת כולה ועל כך אני מאוד מצרה. אנחנו, כמו כל מערכת חינוך שערה לנעשה בציבור, קודם כל חושפים את האנשים שלנו לתהליכים שונים שמתרחשים ובאופן מאוד טבעי אנחנו מציגים בפניהם אירועים או נושאים שהחברה מתמודדת איתם. בשנתיים האחרונות, מאז שההסברה הגיעה ועוסקת בנושא הסמים והנושא עלה והרבה מהמפקחות שלנו הן אמהות לילדים בגילאים האלו ואנחנו חשופים למקרים שמתרחשים, מצאנו שנחוץ לחשוף בפני המערכת את הנושא ברמה של מבוגרים. הייתה מועצת מפקחות שעסקה בתחומי החינוך לבריאות ובטיחות במגוון התחומים, כולל בטיחות בדרכים, כולל בריאות הילדים וחינוך למניעה. לכן מצאנו לנכון להביא בפני המפקחות את נושא השימוש בסמים אצל בני נוער. לא נגענו בנושאים של הגיל הרך ולא התייחסנו לנושאים של הגיל הרך. אנחנו הזכרנו את המשפחות שמהן מגיעים ילדים שהוריהם צורכים סמים, בנושאים האלו יש לנו תמיכה של פסיכולוגים ושל יועצות חינוכיות שנותנים מענה מקומי לאותה אוכלוסייה שצריך לטפל בה בעקבות הפגיעה המשפחתית. מעבר לכך, אכן יש תוכנית, שמתקיימת באשקלון במספר מאוד קטן של גנים, 16 גננות בשנה שעברה, שהשתלמו בנושא של חינוך וקידום בריאות, וכמו שהסבירה בצורה מאוד ברורה רות לקט - התוכנית עסקה בעיקר בסוגים שונים של חומרים, כמו מזון, תרופות וחומרי ניקיון, שילדים חייבים להיות מודעים לסכנה ולנזק שעלול להיגרם מהם. הנושא עסק במניעה משימוש באותם חומרים אבל לא נגע בכלל בנושא. נושא נוסף שהיה כחומרים היה האלכוהול, כנושא שאולי ילדים נפגשים איתו, אבל שוב - זה היה נקודתי לאותם מקומות שבהם קיימת התופעה או לאותה קבוצת ילדים שחווים את החוויה של השימוש באותם חומרים. הגננת לא מעבירה בגן תוכנית שעוסקת בסמים, נקודה. זה חד וחלק. לא הבאתי את התוכנית הקיימת לכאן כי רק אתמול הודיעו לי שאני מגיעה לכאן היום אבל אם תרצה אני יכולה להעביר לך את התוכנית, התוכנית בהחלט עוסקת בנושא של חינוך לבריאות וחינוך לזהירות מפני חומרים מסוכנים ובמידה שמתעוררות בעיות של שימוש בסמים אצל משפחות מסוימות ההנחיות לטפל עם עזרה של פסיכולוג ויועץ באותם מקרים. אין תוכנית לימודים בנושא הזה.

איפה זה עומד בעולם? יש דגם לדבר כזה בעולם?

אני לא מכירה את מה שנעשה בעולם. אנחנו מנסים לתת מענים לתופעות שקיימות אצלנו.

השאלה שלי למה בגן הילדים, למה לא בגיל 9?

אני שוב מבהירה - אנחנו לא עוסקים בזה.

כוונתי לתוכנית הזו. למה החליטו לעשות אותה בגן הילדים ולא בגיל יותר מבוגר?

אני חושבת שלא הבהרתי את עצמי כראוי. אני אומרת שבגן ילדים אין תוכנית של שימוש בסמים, לא היה ואין.

ברור לי. כוונתי לתוכנית הזו שאתם מדברים עליה.

אנחנו מדברים על הימנעות משימוש בחומרים מסוכנים, כי ילד נחשף לאקונומיקה, הוא נחשף לחומרים רעילים והדרך שאנחנו נוקטים בה היא דרך של זהירות משנה, שבה אנחנו נתנו הנחיות לגננות לשמור את החומרים במקום גבוה ורחוק מהישג ידם של הילדים. אבל, מעבר לזה ילדים צריכים לדעת את הסכנות הטמונות בשימוש בחומרים שהם בהחלט חומרים שצריך להיזהר מפניהם. גם מחומרי מזון מסוימים אנחנו נזהרים, גם מחומרי טבע. ישנם צמחים רעילים, ישנם עצים רעילים. אנחנו בהחלט מחנכים לשמור על הטבע, ליהנות מן הטבע, אבל להיזהר בנגיעה בהם או באכילתם. לגבי התוכנית הזו, אני חושבת שגם בבית ההורים צריכים לחנך את ילדיהם להיזהר משימוש בחומרים מסוכנים. התוכנית הזו היא בגדר ניסוי ב-16 כיתות גן באשקלון.

הפיילוט הזה באשקלון נתקל בקשיים שם, נכון?

הפיילוט הזה צומצם, לא הייתה לו התרחבות, שתי גננות עדיין ממשיכות בתוכנית, אני יודעת שיש שתי כיתות באשקלון שממשיכות. התוכנית הזו היא לא תוכנית בסטנדרטים שלנו, ואני לא אשתמש במילים שאמרו לי.

עם מי דיברת?

המפקחת שדיברתי איתה היום.

באיזה מובן זה לא בסטנדרטים?

בסטנדרט שלנו.

אם את יכולה להסביר למה את מתכוונת.

אנחנו מאוד מקפידים בתוכניות שלנו על רמה מאוד מאוד גבוהה.

את מכירה את התוכנית? ראית אותה?

אני מכירה אותה, ודאי.

ראית אותה? קראת אותה?

אני ראיתי אותה אבל לא ראיתי אותה בפועל. ביקשתי לקיים סיור, הסיור נקבע לחודש שעבר ובגלל ועדת דברת שביקרה אצל אותה מפקחת הסיור בוטל. לפי דברי המפקחת, התוכנית הזו היא תוכנית שזקוקה להעמקה ולשדרוג.

אני שאלתי את גברת לימור כי רציתי להיות בטוחה שאנחנו מדברות על אותה תוכנית. שמי נעמה צוויג, ראש תחום חינוך ומניעה ברשות למלחמה בסמים. התוכנית לגני הילדים נכתבה על ידי הרשות למלחמה בסמים, הוצעה למשרד החינוך והועברה לכל הדרגים שהיה צריכים להעביר להם לארבע שנים, כולל האגף. התוכנית הזו לא עוסקת בסמים באופן ישיר. חבל שלא הבאתי את התוכנית, הייתי מראה. מדובר בערכה שכוללת עשרה סיפורים על סבא וסבתא שיש להם שני נכדים, הם מגדלים בעלי חיים במשק שלהם ומטפחים אותם ולנכדים יש כל מיני בעיות ודילמות בהקשר לגידול בעלי החיים. הכוכבים של התוכנית זו דוגרת שיש לה אפרוחים ולכל אפרוח יש אופי. יש אפרוח אחד יותר נועז, אחד יותר דעתן ויש אפרוחה אחת שמגלה אחריות ומלשינה כשהאמא אומרת להם לא לאכול משהו בחצר השניה. סביב הערכה הזו יש גם פאזל, דפי עבודה ועזרים מעזרים שונים. המגמה היא להעלות את הדימוי העצמי של הילדים ולתת להם כלים לפתח כישורי חיים, כי אנחנו מאמינים שפיתוח כישורי חיים והעלאת הדימוי העצמי זה גורם הגנה ראשון במעלה.

עכשיו, למה בגן? ראשית, אנחנו לא חושבים שזה מתחיל ונגמר בגן, אנחנו חושבים שזה מתחיל בגן, נמשך בכיתה א', עובר לכיתה ב', ואגב - ועדת ההיגוי העירונית באשקלון התנתה את התוכנית בהמשך, וכך גם משרד החינוך שהתנה את התוכנית בהמשך העבודה אחר כך בכיתה א', בכיתה ב' וכן הלאה.

מאיפה בא הרעיון? הרעיון בא מזה שהגננת היא אחר משמעותי, אולי החזק ביותר שיש לילד במהלך שנות החינוך שלו, ודברים שמלמדת הגננת 'גרסא דינקותא גרסא' - מה שלמדת כשהיית ילד למדת. הגננת יכולה גם לתת לילדים כלים כמו תהליך קבלת החלטות, עמידה בלחץ קבוצתי וכו'.

מה לזה ולרשות למלחמה בסמים? אני לא מבין. את מדברת על דברים נורא חשובים אבל מה הקשר לסמים?

הקשר לסמים הוא בתוכניות המניעה בנושא סמים שמתחילות בכיתה ה', בכיתה ו', בכיתה א', בכיתה י"א, שבדיוק בנויות באותה דרך. הן קשורות לעבודה על עמדות וערכים, על מתן ידע, על פיתוח כלים ועל שיתוף הורים.

שתיכן מדברות על אותה תוכנית, אחת אומרת אין תוכנית בנושא סמים אחת אומרת יש תוכנית.

לכן שאלתי אם אנחנו מדברות על אותה תוכנית. אני כתבתי את התוכנית, לכן אני יודעת מה קורה בה.

אני לא רוצה לפגוע, חלילה, אני יושב פה מהצד ולא מבין, אני שומע שתי גרסאות.

אני יזמתי וכתבתי את התוכנית. הרשות למלחמה בסמים מנסה לחשוב על כל מיני אפשרויות ברמת מניעה להקדים את הנגע על מנת למנוע אותו. אני רוצה להוריד את הגיל ואז אני בודקת האם ילדים בגיל גן חובה, גילאי 5-6, יש להם גם את הכישורים הקוגנטיביים וגם את הכישורים האמוציונליים בצורה בה אנחנו מביאים להם את זה ולא מדברים איתם על סמים. ואני אפתיע אותך - בגני ילדים, ולא ילדים שההורים שלהם משתמשים בסמים, ילדים יודעים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. הם חשופים לזה בטלוויזיה, ברדיו ואפילו בשכונה. הם יודעים דברים. דוד שלהם ואח שלהם וכל מיני דברים והם יודעים.

למה גן ילדים, לא הבנתי. היום הגיל הכי נמוך של מעשנים הוא 11.

אנחנו לא רוצים שהם יעשנו.

אבל למה החלטתם שגן הילדים זה גיל להתריע ולהרתיע?

כי אנחנו חושבים שזה גיל שבו הספיגה, יכולת ההכלה, חוסר הציניות וההתייחסות הרצינית למה שמלמדים אותם הם כאלה שהילדים ייקחו את המסרים האלה איתם. הם מתחילים לגבש ערכים ועמדות בכל מיני נושאים וגם בנושא של אחריות.

למה לא בגיל עשר, כשזה בפתח?

שם זה ישנו ממילא.

זה לא בא במקום תוכנית שיש בכיתות א', ב', ג', ד' ו-ה'. זה בא להקדים וזה נותן בכלים של ילדי הגן, בצורה שחשבו עליה הרבה מאוד, מה להגיד ואיך להגיד, זה בא בצורת סיפורים, בצורת שירים, בצורת ריקודים, בצורת הצגות, בצורה של דיאלוג עם הילדים עם דמויות מאוד ידידותיות, בעלי חיים שמתיידדים איתם.

שאלת מה קורה בחו"ל. אני הייתי עכשיו בסיור בארצות הברית וראיתי תוכניות דומות. שם באמת לא מתחילים בגן כי אין כל כך מסגרת של גן, מתחילים בכיתה א', אבל יש להם תוכניות של starting early starting smart והם חושבים שטוב להתחיל מוקדם ככל האפשר. יש לנו חוות דעת של ד"ר שב קלן, שהוא מומחה, אולי ה-מומחה, שכתב את הגישה של חיזוק של גורמי הגנה וגורמי סיכון, הראינו לו את התוכנית, הוא מאוד התפעל ואמר: "להתחיל מוקדם ככל האפשר". יש לנו חוות דעת של ווטוין, ה-איש שכתב את כישורי החיים, היינו במכון שלו והצגנו את התוכניות האלה, "מוקדם ככל האפשר" וגם הם עובדים על תוכניות. היינו ב-NAIDA, שזה כמו הרשות למלחמה בסמים האמריקאית.

כשהם אומרים מוקדם למה הם מתכוונים?

מוקדם ככה אפשר. אני ראיתי שם תוכניות שהתחילו ושיעורים בפועל בכיתות א', ב' ו-ג'.

זאת אומרת ב-א'.

ב-א', אבל אין להם גן! יש כיתות גן שזו מסגרת אחרת. כשהם מתחילים את מערכת החינוך הם מתחילים, כך ראיתי בלונג-איילנד.

אני הייתי שם ויש מערכות בגנים.

הם מפתחים עכשיו.

לא, כבר יש.

אגב, התוכנית הזו לא עומדת בפני עצמה, היא מערבת את ההורים לאורך כל הדרך. זאת אומרת, גם ברמה של מפגשים של הגננת עם ההורים וגם בדיאלוג שההורים מתבקשים לנהל עם הילדים שלהם. זו תוכנית שבהחלט נותנת איזשהו חוסן לילדים מגיל מאוד נמוך. כך מקווים, אנחנו לא יודעים. זה גם לגיטימי להגיד את המילה "סמים".

שאלו את ההורים?

כל גננת שעושה את העבודה בגן שלה מערבת את ההורים לפני שהיא מכניסה את התוכנית, אם זו השאלה שלך.

לא, השאלה שלנו היא האם ארגון ההורים בכלל מעורב בתוכנית הזאת.

אבל אתה שומע פה שמשרד החינוך אומר שאין תוכנית! אני לא מבין!

אני לא שמעתי. משרד החינוך מעביר פיילוט של תוכנית בכמה גני ילדים.

אבל היא לא עוסקת בסמים בכלל.

אני הצגתי לכם את התוכנית כפי שהיא. התוכנית הזו היא תוכנית הכנה לילדים לחיזוק הדימוי העצמי, העלאת הדימוי העצמי והקניית כישורי חיים.

העלאת הדימוי העצמי זה דבר מבורך, מה זה קשור לסמים אני לא מבין.

אתה לא יודע ואני אומר לך שהוכח שילד שיש לו דימוי עצמי חיובי בחברה משתמש פחות בסמים.

הוכח גם שילד שעוסק בספורט ישתמש פחות בסמים. אז תעשו את זה בספורט, אני יודע מה?

לא. ילד שעוסק בספורט ויחד עם הספורט מקבל תוכנית מניעה בנושא סמים ישמש פחות בסמים. ילד שרק עוסק בספורט גם יכול לחשש, למה לא? אנחנו לא מדברים על סמים אחרים, אבל יכול בהחלט לעשן מריחואנה ולבוא בסוף השבוע לקבוצת הכדורגל שלו. לכן יש לנו תוכנית שנקראת "כן לספורט, לא לסמים", לעשות איזשהו חיבור, להביא את הילדים לקבוצות ספורט ולתת להם תוכניות למניעה בנושא סמים. למה אתה כל כך מתרגש?

התוכנית שנכנסת לגני ילדים בפירוש לא עוסקת בסמים, היא עוסקת בחינוך לכישורי חיים. בהחלט לא בסמים.

אז במה?

לא בסמים.

חומרים מסוכנים?

בחומרים מסוכנים.

למשל איזה חומרים מסוכנים?

חומרי ניקיון, רעלים שונים, תרופות, צעצועים מחומרים כאלו ואחרים, עצים.

וגם אלכוהול.

ואלכוהול.

אלכוהול זה סוג של סם.

כן. זה ניסוי קטן שהתחיל במקום מסוים, שמתוך 16 הכיתות שניסו שתיים נשארו עם הניסוי, האחרים לא ממשיכים אותו. אין התרחבות.

יש איזה אי תיאום ביניכן.

יש עובדות מהשטח.

אני מדברת על אינפורמציה שאני קיבלתי.

זה חשוב, גופים רשמיים מוסרים פה אינפורמציה!

אני רוצה להבהיר דברים מאוד ברורים. במערכת החינוך, לחינוך הקדם יסודי לא נכנסות תוכניות לא מבוקרות, לא נכנסות תוכניות בלי הפיקוח שלנו ולא מרחיבים תוכניות בלי החלטה של האגף. זו הנחת יסוד. אנחנו מערכת פתוחה, שמוכנה לשמוע ולהאזין, ערה מאוד לבעיות החברתיות הקיימות ומוכנה גם לעשות פיילוט במקומות שאנחנו משתכנעים שיש צורך. כשהרשות למניעת סמים הגיעה אלינו בשעתו אנחנו קיבלנו את התוכנית הזאת ואמרנו שנעשה אותה, היא עוסקת בנושאים שמשיקים למטרות שלנו, של חיזוק הדימוי העצמי, של חינוך לבריאות ושל חינוך למניעה של אסונות, והכנסנו את התוכנית לתוך המסגרת, אבל אנחנו בהחלט לא מתייחסים אליה כחינוך למניעת סמים. כדי להרחיב תוכנית כזאת, כמובן שאם היה דבר כזה היא לא הייתה נכנסת, ועובדה שהיא גם לא קיימת בשום אזור אחר בארץ פרט למחוז הדרום בו זה התחיל, אנחנו נצטרך לשבת, לדון, לבדוק את עצמנו, לבדוק את הפיילוט. אם וכאשר יהיה צורך או יהיו הנחיות מלמעלה נפעל בהתאם, אבל השיקולים של האגף הם שיקולים מקצועיים שעונים לצרכים של הילדים באותם גילאים. אי אפשר להיכנס למערכת החינוך הקדם יסודי בלי מדיניות של מי שעומד בראשה. את יודעת את זה?

בוודאי. ובכל זאת?

פה הייתה בקשה לניסוי וזה היה בתיאום. בוודאי שזה בתיאום ובבקרה ובכבוד הכי גדול שיכול להיות. זה גם ענה על מטרות האגף ועל הנחות היסוד שהאגף עומד מאחוריהן, זה לא סתר, לא הייתה פה בשום פנים ואופן פריצה לכיוון של חינוך בנושא.

זה לא יכול להימשך בלי החלטה.

אני רוצה להתייחס בשני מישורים - קודם כל, משנות ה-90' ישנה תוכנית שנקראת "תוכנית כישורי חיים" שתפיסת העולם שלה אומרת שהיא בסיס לכל המניעה. נשאלת השאלה מה זה לקדם ילדים בריאים ואיך לפתח כישורים של חוסן על מנת שילדים במצבי חיים שונים ידעו להתמודד טוב יותר. אני לא מתייחסת עכשיו לתוכנית המסוימת הזאת, תפתחו את הספר של כישורי חיים לכיתה א' ותראו שהתוכנית של כיתה א' מדברת על בריאות - איך משתמשים בתרופה, איך לא משתמשים בתרופה, איפה לשים דברים מסוכנים, איך לא, איך להימנע, מה מכניסים לגוף וכו'.

כמה פעמים בשבוע הם מקבלים את זה?

יש תוכנית, בשלב הראשון שהתוכנית התחילה היא התחילה עם שעות בתוך המערכת לתוך השעה הזאת של התוכנית. נכון להיום אין לנו בקרה באיזה כיתות מכניסים את התוכנית הזאת אבל כשעשינו סקר על עישון, למשל, הופתענו לראות כמה אנשים השתמשו בספר של כיתות ה'-ו' ששם עוסקים בעישון. מספר מאוד גבוה, כ-500 בתי ספר. התוכנית קיימת, היא מופעלת על ידי היועצות, אבל התוכנית איננה עשרה שיעורים, יכולים להיות הרבה מאוד שיעורים, בית הספר בוחר. אין לי שליטה אם בית הספר בחר את התוכנית הזאת. יש שם רגשות והנושא של הדימוי העצמי. את מכירה את הספר, ראית את התוכנית.

כן.

יש לנו אפשרויות שונות על קבלת החלטות וכו'. אנחנו חושבים שהתוכנית הזו של קידום בריאות צריכה להתחיל מהגן.

אז למה צריך תוכנית חדשה?

כי זה לא נמצא.

זה לא שזה לא נמצא.

בגן זה לא נמצא.

בגן מכניסים נושאים. אתה עלית פה על נקודה שהיום הרבה מאוד גופים חיצוניים מפתחים תוכניות וזה שטח די פרוץ. אחת התוכניות שחסמתי, למשל, זה שנפגעות אונס ייכנסו לגן וידברו על זה. הייתה תוכנית כזאת, אנשים עושים מה שהם רוצים.

זה תלוי מה. מכורים מדברים בגן?

לא מכורים.

תנו לה לדבר!

תוכנית כישורי חיים צריכה להיות במסגרת תוכנית כישורי חיים וכל תוכנית שרוצה להיכנס צריכה להיכנס לתוך המסגרת של כישורי חיים. אבל עולה פה בכל זאת שאלה - מתי מתחילים? זאת שאלה פתוחה, משום שאם אנחנו מדברים על ילדים בני 8-9 היום אז בואו נשאל מתי מתחילים, זה דיון נפרד ואין לי תשובה מוחלטת.

זה מאוחר, הם מעשנים כבר בגיל 8-9.

לא להיסחף!

אל תגיד לי לא להיסחף, הם מעשנים סיגריות!

אז תתחילו בחדר יולדות.

נכון, אנחנו עובדים עם ההורים. רק הערה אחת מאוד חשובה. חלק מהמחקרים מראים שכשמכניסים תוכנית מניעה - ואני חסידה גדולה של תוכניות מניעה וזה לא יישמע בשום אופן מפי - יש גם אחוז מסוים שזה מעורר אצלם סקרנות ועושה אצלם את התהליך ההפוך ואנחנו לוקחים את זה בחשבון. זה לא נכון קטגורית לגבי ילדי גן. לילדי גן אתה יכול לומר סמים, אתה יכול לומר אלכוהול ואתה יכול לומר להם תאונה, זה לא יגרום להם לרוץ לחפש סמים. אבל, פה, בתוכנה שלהם, הם יידעו שיש סכנה מחומר כזה. הם גם לא ציניים, הם מקבלים דברים כהווייתם, הם קשובים והגננת היא האחר המשמעותי, כפי שאמרתי.

השרה דיברה על גנים, על הגיל הרך.

נכון.

צודק ד"ר קדמן, מחר תגידו שבחדר לידה צריך להתחיל.

זה חשוב מאוד ללמד הורים, אנחנו עכשיו מכוונים את כל הקמפיין שלנו להורים, שיחנכו את הילדים.

למה בגני ילדים?

ממה אנחנו חוששים?

אבל אני הסברתי שהדברים הם לא כך.

למה? יש פה גברת שעומדת בתוקף על כך שהדברים כן כך.

נכון, הדברים כך. אתה ראית את התוכנית, מר קדמן? למה אתה מתפרץ לדלת פתוחה? בוא, אני אראה לך את התוכנית.

אני יושב פה בלתי משוחד, אני שומע פה נציגים של שתי רשויות שאומרים דברים שונים לחלוטין.

לא נכון, לא אומרים דברים שונים.

שונים לחלוטין! אפילו מספר הגנים שבהם זה נלמד לא הסכמתן.

שמי שלומית, מנציבות הדורות הבאים בכנסת, אני גם יועצת במקצועי ואחד הדברים שאני יודעת משפ"י הוא שבתוכנית ליבת החינוך של מדינת ישראל היום, וגם נציבות הדורות הבאים התריעה על כך במסגרת ועדת חינוך, בעצם התחום של כישורי חיים הוא בתחום של אשכול לא מחייב. כלומר, מנהל בית ספר יכול להחליט שהוא נותן כישורי חיים ויכול להחליט שהוא לא נותן כישורי חיים, יש לו אפשרות להחליט.

לא, עד כיתה ו' הוא צריך לתת ארבע שעות.

גם כשהוא נותן את ארבע השעות האלה, בפועל קורים שם כל מיני דברים. מה שאני רוצה לומר זה שיש תחושה כאילו יש פה שני דברים אבל יש פה דברים שדווקא כן עובדים, לכן גם היה חשוב לי שתגידי שזה כן בתיאום, העניין הוא שזה לא נעשה בפועל כפי שזה צריך להיעשות. החומרים קיימים.

נכון.

לכן, בגלל שזה לא נעשה, בחלל הזה, ברווח הזה, נכנסים כל מיני דברים, יוזמות שהן מבורכות אבל הן לא רלוונטיות מאחר שישנו גוף מקצועי בתוך משרד החינוך שהכין את התוכנית. העניין הוא מיהם האנשים שמעבירים אותו וכמה תמיכה הם יכולים לקבל כדי לעשות את זה.

כמו כן, רציתי לחזק את דבריך בעניין הזה של גיל הרך. לגבי האוריינות ההורית והאוריינות לחיים - את כולנו לימדו הכל, לימדו ידע, אך לא לימדו אותנו איך להתמודד עם כעסים, עם בעיות ועם כל מיני. הנושא של הדימוי העצמי והאוריינות לחיים היא דבר מאוד מהותי. הגיל הרך הוא הגיל החשוב מאוד משום שזו התחלת הדרך של ההורה. מה שהוא ילמד שם ומה שהוא יעשה שם כך יהיה גם בעתיד. אני כן חושבת, בראיית הדורות הבאים, שזה מאוד חשוב לגבות את זה ואם אפשר להביא את זה למודעות של משרד החינוך ושל כל הגופים שפועלים בעניין.

שמי גיא, אני נציג ההורים, מארגון ההורים הארצי. לפי דעתי קודם כל צריך לשאול את ההורים. משתפים אותם במשרד החינוך בכל תוכנית ובכל עניין, אנחנו יודעים מה קורה ויש הרבה מאוד התנגדות של הורים שזה ייכנס בגיל כזה צעיר. הורים רואים את זה בצורה אחרת.

מתנגדים למה? הם מכירים את התוכנית?

הם לא מכירים כלום.

אז בוא נציג לך את התוכנית. בואו נתנגד כשנדע על מה.

מכניסים את זה בתור שמועה.

אז אתה אומר בוא נתמודד עם שמועות אבל אתה לא מכיר את התוכנית.

אנחנו רוצים לדעת מה קורה.

מדוע לא הצגת בפניהם את התוכנית?

אני לא הצגתי כלום, אני לא עושה אותה, משרד החינוך עושה אותה.

סליחה, אתם יכולים לתת לאיש לדבר? אני מבקש לא להפריע לו.

ברגע שזה נכנס לגן של הילד שלי אני רוצה לדעת מה נכנס ואיך נכנס, זאת אומרת להיות מעורב, וברגע שאנחנו נהיה מעורבים אנחנו נדע. אנחנו לא אנשי חינוך, אני לא איש חינוך שיכול להגיד אם זה טוב או לא טוב, אבל ברגע שרואים, ברגע שאתה רואה את הילד שלך ואתה אומר: "תשמע, הוא יגדל לסמים? הוא יגדל לזה?" אולי אני לא רוצה, אולי זה מרתיע אותי. תתחשבו בזה!

אני מצטער על קריאות הביניים שלי, אני אומר לכם שוב - הרשות למלחמה בסמים היא גוף שעושה עבודה מבורכת. שלא יובן לא נכון, צריך לעסוק במניעה במקום אחר כך לעסוק בטיפול ושיקום, שזה כבר בלתי אפשרי וזה יותר יקר, אני חסיד גדול של מניעה. אבל יחד עם זה, צריך שני דברים לזכור: אל"ף, שלפעמים מרוב כוונות טובות אפשר לעשות over doing. צריך מאוד להיזהר. לי יש גם ילדים בגיל הגן ואני רואה מה היום ילדים שלנו בגיל כל כך צעיר צריכים לשאת על הכתפיים הצרות שלהם - מניעת תאונות דרכים, מניעת אלכוהול, מניעת סמים. מתי הם יוכלו להיות קצת ילדים?

זה כדי שהם יוכלו להיות ילדים.

תני לי שניה. עם כל הכבוד, אני רוצה שהם יהיו ילדים בלי הרשות למלחמה בסמים ובלי הנפגעות אונס, תנו להם קצת להיות ילדים, עוד יהיה לנו מספיק זמן. בין לא לעשות כלום לבין להתחיל לשגע את הילדים בגיל כל כך צעיר יש מרחק רב, ופה גם יש תוכנית נגד רעידות אדמה, הילדים לגמרי משוגעים, הם יודעים שברעידת אדמה צריך לעמוד מתחת למשקוף ויודעים על נפגעות אונס. די, תנו להם להיות ילדים. עשיית היתר לפעמים יכולה להזיק.

אני הבנתי פה דברים שונים לחלוטין מהגוף של משרד החינוך ומהגוף של הרשות למלחמה בסמים. כאשר מלמדים ילד להיזהר מחפצים חדים, להיזהר לא לעמוד במקומות גבוהים ולהיזהר מדברים שהוא נתקל בהם בחיי היומיום שלנו, כל הדברים האלה הם יפים, הם טובים והם לא מאיימים. אומרת גב' שדמי: "הם קיימים כבר מזמן במערכת". אז אם הם קיימים כבר מזמן במערכת למה לא לעשות בהם שימוש? שימוש זהיר ומותאם לגיל של גן ילדים, כי לא כל תוכנית של בית ספר יסודי יכולה אוטומטית להתאים לגן ילדים. אבל עשו לי טובה, אל תבואו לילדה שלי בגן ותספרו לה כמה אלכוהול מסוכן ואחר כך היא תראה אותי שותה כוס בירה בבית.

אבל זה לא יעלה על דעתנו, זה מוסכם, חבל על הזמן.

אני לא יודע מה יעלה על דעתכם.

תראה את התוכנית, בוא תראה על מה מדובר!

אני שומע פה שאפילו משרד החינוך לא לגמרי מסכים איתך. אני לא יודע אפילו בכמה גנים באשקלון בסוף זה מופעל או לא, כי את אומרת מספר אחד ופה אני שומע משהו אחר.

מה זה משנה?

מה זה משנה?! את אומרת ללמוד את העובדות קודם אז אולי נלמד את העובדות.

יש עשרה סיפורים של משרד החינוך.

אז משרד החינוך לא מתלהב מהתוכנית.

זה לא נכון.

לא נכון?! יש לי שמיעה, משרד התוכנית לא מתלהב מהתוכנית שלכם, ומחר מה הפלא שיש כותרות? את העיתון אפשר להאשים שהוא לא מדייק אבל אני קורא פה שבתוך הוועדה הנכבדה הזאת נשמעה הקריאה להרחיב את תוכנית המניעה לסמים גם לגני ילדים, אז זה לא עיתון, זה פרוטוקול של הישיבה של הוועדה הנכבדה הזאת. אז תחליטו. אם אתם רוצים באופן כללי לחזק את הדימוי העצמי של הילד - יופי, אני רוצה שזה יהיה בלי קשר לסמים. יחזקו את הדימוי העצמי של הילד, זה נהדר, אבל מה זה קשור לסמים, ריבונו של עולם?!

אנחנו רוצים שלא ייקחו סמים.

עזבו את הילדים בגני הילדים, ריבונו של עולם!

לא, אנחנו רוצים לחזק אותם!

הם יחזקו אותם.

מי זה הם?

אין משרד החינוך? אין האגף לחינוך קדם יסודי?

זה מה שאמרנו. מה, אנחנו נכנסים לגן? משרד החינוך נכנס לגן. אנחנו אומרים שלנו יש כלי.

אבל למשרד החינוך יש את הכלים שלו, אני לא מבין את זה.

באופרה ש-40% מהסטודנטים משתמשים בסמים אנחנו נמצאים, בואו נחשוב על משהו אחר, נהיה יצירתיים, נתחיל ממקום אחר, נלך להורים ולילדים הצעירים. לא נלמד אותם על סמים, נחזק אותם לפי הכוח שלהם, הכלים שלהם, מה שמתאים להם, נספר להם סיפור, נשיר להם שיר, נזמר זמירות באוזניהם.

זה נפלא.

אז זה מה שאני באה להגיד!

אבל מה הקשר לסמים? מה, הגננת של הילדה שלי לא מחזקת את הדימוי שלה? היא לא שרה לה שירים?

לא באופן כזה.

היא צריכה אותך לשיר לה שירים?

כשאתה יודע לדייק עם עצמך בבחינה ובחשיבה שלך אז מן הסתם אתה לא תצרוך דברים שינסו למלא חלל שהוא בעצם חולה.

זה נהדר, אני גם רוצה שהילד ילמד.

יש לנו כלי, אנחנו למדנו משהו במשך שנים, נסענו, ראינו את זה בעולם. יש לנו כלי, אנחנו רוצים לנסות אותו. הצענו למשרד החינוך, אמרו לנו: "בואו ננסה", הניסוי עלה יפה.

אני רוצה להבין - בתוכנית שלכם מדברים על סמים או לא?

לא מדברים באופן ישיר. כשילד מזכיר את המילה לא מתמוטטים. הגננת לא מזכירה את זה.

מדברים על אלכוהול או לא מדברים?

כן, מדברים על אלכוהול כי אלכוהול זה לא טוב והם צריכים לדעת שזה לא טוב.

אני לא רוצה שתדברי על אלכוהול.

אז אל תגידי "לא טוב", תעבדי בשיטת האלימינציה, דברי על מה טוב.

ואיך הילד יעשה את הקישור? אני אגיד לו: "אל תיקח דברים שלא טובים לגוף שלך" ואז הוא יגיד לי: "מה לא טוב לגוף שלי?"

קוקאין, הרואין, חשיש, מריחואנה.

למה? אני אמרתי הרואין?! אוי, באמת!

את שואלת.

אז בוא לגן ותראה את התוכנית.

את סותרת את עצמך באותו משפט.

אני לא סותרת. מותר להגיד ששוקולד מקלקל את השיניים וצריכים לצחצח שיניים אחרי שוקולד?

צריך להגיד שצריך לצחצח שיניים, אל תגידו לילד לא לאכול שוקולד.

למה לא?

כי אתם תכניסו אותו לקונפליקט עם ההורה בבית. מה אתם אומרים לו לא לאכול שוקולד?

אומרים לאכול בצורה מבוקרת ולצחצח שיניים, מה לא בסדר?

אתם מתערבים בתזונה של הילדים שלי?

אנחנו מתערבים בתזונה של הילדים.

זה לא תפקידך!

אני מדברת כאם, לא כרשות למלחמה בסמים. למה לא? תאכל ירקות, תאכל גבינה.

כאם תעשי מה שאת רוצה. זה תפקיד של הרשות למלחמה בסמים להגיד לילד שלי אם לאכול שוקולד?

אבל מה מכעיס אותך?

מפני שאני לא רוצה שתתערבי במה שאת לא צריכה להתערב.

אני לא כרשות למלחמה בסמים.

בתור מה?

מותר להגיד לילד: "צחצח שיניים אחרי האוכל, זה ישמור לך על השיניים"?

זה משהו אחר לחלוטין.

זה על אותו רצף.

לא!

מה מדאיג אותך? אני עוד לא קלטתי.

חברים, אנחנו באנו ללמוד את הבעיה, אני יודע שזה נושא רגיש אבל אנחנו צריכים ללבן את הסוגיה.

אנחנו מדברים על אוריינות הורית.

מה זה אוריינות הורית? את מדברת עם הילד שלי אם לאכול שוקולד או לא לאכול שוקולד? בתור מה?!

אני אמרתי שזה לגיטימי לחנך לבריאות, זה אפילו יעיל, הוכח שזה יעיל, זה מה שאמרתי, שזו הדרך.

סליחה, עד פה.

אני, ברשותכם, רוצה לנסות לעשות איזשהו סדר בצורה אחרת. בואו ניקח את המילים "תוכנית מניעת סמים" ונשים אותן בצד כי הן לא רלוונטיות לצורך הדברים שעלו פה. מערכת החינוך ממילא משלבת את נושאי הבריאות בכיתות היסוד, החל מכיתות א', ומתמקדת בנושאי סמים ואלכוהול בשלבי המעבר - במעבר מהיסודי לחטיבות הביניים ואחר כך במעבר לעל יסודי זה מתמקד. ממילא נעשים דברים בקדם יסודי. מהספרות שאנחנו למדנו, מתוך החשיפה לנושא, ילד שהיום הוא לא סגור בפני התקשורת והוא נחשף לדברים שהוא לא מודע להם, הרעיון היה בתוך התוכנית הזאת לשים קצת יותר מיקוד, אפילו על פרקים שממילא קיימים שם. ממילא בגני הילדים עוסקים בהבחנה בין חומר כזה וכזה, ממילא מחנכים ילד לבריאות. הרעיון היה, כפי שמצטטת פה גננת במחקר שליווה את הניסוי הזה: "לולא ההתמקדות לא הייתי מגיעה לדבר על תרופות או על חומרים מזיקים משום שתרופה זה שלב בפיתוח המודעות של ילד לחומר שיכול להיות מועיל אבל הוא גם מאוד מסוכן אם נעשה בו שימוש לא טוב". זאת אומרת, כל הניסוי הזה שנעשה זה היה הרעיון שלו. זה לא לדבר על סמים, זה להעמיק את מה שנעשה ממילא, כאשר לא קיבלנו את התוכנית שהרשות כתבה בשיתוף עם הקדם יסודי כתוכנית, ונעמה יודעת, אני ציינתי את זה המון פעמים, זאת לא התוכנית. ההכשרה של הגננות הייתה קחו את שג"ב (שמור גופך בריא) לגן, קחו את כישורי חיים, תוכניות שממילא קיימות, קחו מתוך כל זה את הפרקים ההולמים והמתאימים ובמסגרת התוכנית שממילא נעשית תבנו לכם משהו שלא תשכחו בו לדבר גם על תרופות, כי זה מאוד חשוב היום, כשיש אקמולי ויש חיזוקית של הדס וכל ה"נחמדים" האלה בתקשורת.

חיזוקית זו לא תרופה.

כן, אבל אם תשתה שלושה בקבוקים אתה תגרום להרעלה.

אצל ילד זו הבעיה, משום שילד נחשף למסרים ולפרסומות ואומרים לו "תיקח ותרגיש טוב", מה הילד מבין אם זה מהטבע או ממקום אחר? זה טעים וזה צבעוני וכו', אז מאיפה שהוא יבדיל אחר כך, בגיל מבוגר יותר, לעשות הבחנה בין דבר טוב לדבר רע? לכן זה היה הרעיון. למה קראנו לזה "תוכנית למניעת השימוש בסמים"? בשבילנו, לא בשביל הילד, מכיוון שאנחנו יודעים שהחינוך של אדם להבחין בין מה הוא מכניס לגוף שלו ומה לא זה מה שקורה אחר כך עם סמים, כמו שאת אמרת ואני מאוד מזדהה עם זה. היום אפילו הורים אומרים לנו על גראס שזה שום דבר. "מה זה גראס? זה סם קל" וכו'. אם אתה רוצה לפתח את הילד, הרי חינוך זה תהליך, זה לא שתגיע בגיל ההתבגרות ותתחיל לפתח ילדים עם מודעות שהם כבר מקולקלים מגיל ינקות. לכן אנחנו חשבנו לעשות ניסוי ולחדד ולהעמיק את העניין הזה של תרופות וכו', שאנחנו חושבים - לא הילד - שאם ימשיכו בכיתה א' לפי תוכנית כישורי חיים וימשיכו בכיתה ב' זה יעזור. ושוב, אם ילד מזכיר את המילה "סמים" לא נבהלים - זה .

זה לא נכון לקרוא לתוכנת ככה, השם לא נכון.

נכון, השם הזה הטעה.

תקראו לזה אוריינות לחיים או אוריינות שימוש בתרופות או בעשבים.

אני רוצה לסיים. למה זה תפס תאוצה? מפני שתקשורת אוהבת מאוד להיתפס להקשרים שעושים להם רייטינג, סליחה שאני אומרת.

לא תקשורת, אני רואה פה פרוטוקול של הוועדה הנכבדה, זה לא תקשורת.

בסדר, אני לא יודעת מה הוועדה, אני לא הייתי פה כשאמרו את זה. אני רוצה לחדד את זה - התקשורת שמעה סמים ושמעה גנים וזה יופי של רייטינג. זה נכון שלנו, לאנשי המקצוע וגם להורים, זה צריך להיות תהליך מתמשך. כדי שילד לא ייקח סמים הוא צריך מגיל צעיר, אצל ההורים שלו כבר, לדעת ללמוד לעשות הבחנה בין דבר טוב לדבר רע.

אני שואלת את עצמי למה את צריכה לשבת פה ולהילחם על זה בכלל, למה את צריכה להצטדק על זה בכלל?

כי הייתה פה אי הבנה, מכיוון שגם מר קדמן וגם אני הופענו באותה תוכנית והוא לא ידע מה שאנחנו עושים, סליחה שאני אומרת, והוא כבר תקף.

אני לא תקפתי, אני שומע עכשיו גם. אני חושב שאתם לא צריכים להיכנס עם נושא הסמים לגני הילדים.

אבל אנחנו לא נכנסים.

מותר לי לחלוק עליכם. את אומרת "אנחנו לא נכנסים", אז מה הרשות למלחמה בסמים עושה שם אם אתם לא נכנסים?

למה מלחמה?

מה היא עושה שם?

זה סיפור אחר.

הרי יש למשרד החינוך תוכניות לחינוך לבריאות, למה הרשות למלחמה בסמים נמצאת בתוכנית לגני ילדים?

למה אתה כועס? אני אסביר לך.

כי אתם אומרים דבר והיפוכו.

בוא לא נשכח שאנחנו מדברים על הילדים האלה, מדובר בילדים, לא באגו של אף אחד מפה.

מר קדמן, אנחנו באותה סירה אבל אנחנו לא מפעילים תוכנית, מי שמפעיל תוכנית זה משרד החינוך.

אבל התוכנית היא שלנו.

אבל אנחנו לא מפעילים תוכנית, אנחנו באנו למשרד החינוך והצענו להתחיל יותר מוקדם, אמרנו שזה נכון להתחיל יותר מוקדם, הראינו מחקרים, הבאנו דברים מהעולם.

היה לי ויכוח מאוד קשה איתם כשהם רצו בהתחלה לפעול לבד, בשנים הקודמות, כשלא הייתה ההחלטה של האגף הקדם יסודי, אבל אחר כך הם באמת הבינו את זה ואנחנו כן שיתפנו פעולה ביחד, זה צמח ויחד עם דליה לימור ועם רונית קדם שממונה על קידום בריאות עשינו ניסוי משותף. הם לא עשו לחוד ולא אנחנו עשינו, עשינו את זה ביחד, כששוב אנחנו חוזרים - לא דובר שם על הסמים, לא על הרואין ולא על כל אלה, אלא על מה שאמרנו, חיזוק תחום הבריאות.

בואו תיקחו משהו אחד ממה שקדמן אומר כאן, ברשותך, הוא אומר כזה דבר, כפי שאני מפרשת מנקודת מבטי, שבמקום לעשות פעולות מניעה בואו נעשה תוכניות של הקמה, של העצמה, שתגידו מה כן נכון לעשות.

מניעה זה העצמה.

אבל זה, זו סמנטיקה. אנחנו עושים הקמה והעצמה ואנחנו עובדים ביחד. זה חשוב מאוד לפרוטוקול, אני אומר לך שהתוכנית הזו לא צריכה להיות ב-2 או 5 או 7 גנים, זה צריך להיות בכל הגנים ובמועדונים.

אבל היא אומרת לך שיש את זה ממילא! אני לא מבין את זה!

לא באופן הזה, יש באופן אחר.

סליחה, אני רוצה לסכם את הישיבה, אנחנו כבר שעה פה ואנחנו דנים בתוך עצנו. אני רוצה לסכם ולומר שאני מודאג מחוסר התיאום שהתגלה פה בין המועצה לשלום הילד, משרד החינוך והרשות למלחמה בסמים. אני חושב שעל התוכנית הזאת לא צריך להזכיר את המילה סמים אלא לקרוא לה "תוכנית לקידום הבריאות".

כך קוראים לה.

בסדר, אני שומע דברים אחרים. עם כל הכבוד, בפרונט רק משרד החינוך, לא שיתוף פעולה עם הרשות למלחמה בסמים, זה לא מצטייר טוב. הרשות למלחמה בסמים זה סמים, בקטע של הגנים והילדים הללו זה לא מצטייר טוב, מה לעשות.

אבל אני אומרת שזה לא קיים.

גב' לקט אמרה שזה פרויקט משותף.

אנחנו לא ניסחנו את זה, זה מישהו שניסח את זה.

סליחה, חברים!

חייבים להתייחס לתמונת המצב שהצגתי במערכת החינוך הקדם יסודי, אי אפשר לשנות דברים. בפירוש אני אומרת, ואמרתי את זה חד משמעית, שאין בגני ילדים תוכנית שעוסקת בסמים. לא היה ואין כרגע.

התוכנית נקראת ככה, תוכנית למניעת סמים.

לא, ממש לא.

סליחה, יש פה ניגוד עניינים.

לתוכנית קוראים "יום של תכלת".

סליחה, אתם אומרים משהו והרשות אומרת משהו.

אבל אני ממונה על גני ילדים ואני אומרת לך שיש לנו תוכנית שנקראת שג"ב בגן - שמור גופך בריא - שנכתבה במט"ח יחד עם האגף לתוכניות לימודים ואני רשומה שם כאחת מחברות הצוות. כתבנו תוכנית לימודים שעוסקת בחינוך לבריאות ובמניעה.

נהדר.

כשהייתה בקשה מגוף ציבורי שבא וטען שיש צרכים של חברה ביישוב מסוים אמרנו שאנחנו מוכנים, אבל בתנאי שזה יעסוק באותו תחום של חינוך למניעה ושימוש בחומרים מסוכנים, שהם חומרים מחיי היומיום של הילד, שאנחנו ממילא עוסקים בהם בדברים אחרים. לא היה אכפת לנו לנסות תוכנית, היא בסך הכל נוסתה ונמצאת במספר מאוד מצומצם של גני ילדים ובפירוש לא נוגעת לסמים.

סליחה, אני שמעתי ואני מריח גם את הסיבות לתוכנית הזו ולפרסומים הללו.

הפרסום לא יצא מאתנו כאגף.

יש סיבות לפרסומים, הרי לא בכדי יצא הפרסום. ברגע שאתם, משרד החינוך, אומר שזה פרוייקט משותף עם הרשות למלחמה בסמים זה מה שמפורסם. אתם יכולים להזמין את מי שאתם רוצים מאחורי הקלעים.

בסדר, זה פיילוט קטן שאת המסקנות שלו נשיג בסיומו. עובדה שהוא לא הורחב עד היום.

אולי כדי להזים את השמועות כדאי להוציא הודעה מסודרת.

אין לנו שליטה על הדברים האלו, זה נכתב.

עם כל הכבוד, אני יודע לאבחן דברים, ואני חלילה לא בא בטענות פה למישהו אבל לדעתי זה מחטיא את המטרה שתהיה זיקה, אפילו הקטנה ביותר, לרשות למלחמה בסמים בגיל כזה. אתם יכולים להגיד ש'אין לי אמא', אבל גב' לקט אמרה שנעזרתם, שזה פרוייקט משותף וכו'. זו לא בושה להיעזר ברשות למלחמה בסמים אבל זו מערכת החינוך, וכך צריך לראות את הדברים. אנחנו מציעים לכל הגורמים פה ללכת לישיבה יחד עם ההורים ועם כל הגורמים הנוגעים לדבר הזה ולתאם עמדות. לא צריך את הויכוחים האלה, צריך פשוט לעשות ישיבה במשרד החינוך שתכלול את כל האנשים פה, שאני חושב שלא כולם היו יחד בישיבה אחת, כדי לתאם את העמדות, כולל ועד ההורים שכלל לא היה שותף לזה, ולדעתי זה לא נכון לעשות את זה לא על דעתם. גם הם צריכים להיות בתוך העניינים, גם המועצה לשלום הילד וכל מי שמטפל בילדים. תעשו תוכנית שתצא קריאה שאנחנו הולכים לקדם תוכנית בריאות בגני הילדים, זו הקריאה שצריכה להיות, ואז אנשים לא ישמעו כפל מסרים ולא יהיו כותרות של כפל מסרים. מי שרק שמע פה את הדיון מבין שיש פה בעיה, לא צריך להיות בשביל זה גאון הדור.

אני דורש לערב את ארגון ההורים, לערב את המועצה לשלום הילד, לערב את כל הגורמים ולצאת עם הצהרה ברורה בסוגיה של התוכנית בגני הילדים, שהוסברה על ידי שרת החינוך והתקשורת. אני מציע לשנות את השם, כמו שאמרתי, לתוכנית בריאותית שתקראו לה איך שאתם רוצים, וגם את נושא האלכוהול אל תזכירו בתוכנית. אמרתם שאתם מזכירים אותו, לא צריך להזכיר אותו.

למה? ילד שותה בקידוש בשבת, הוא לא צריך לדעת את הדברים האלה?

נו, אז מה, את רוצה שילד יגיע הביתה ויגיד לאבא שלו: "למה אתה מקדש על היין?"

בתוך כישורי חיים יש לנו פרק על קידוש ועל סדר ושם מסבירים לילד שבקידוש יש יין.

את מדברת על תוכנית אחרת.

אבל אנחנו משלבים את זה, הסברתי לך.

בגני הילדים הדתיים יש את העניין הזה בצורה אחת ובחילוני בצורה אחרת.

למוסלמים אנחנו בכלל אומרים לא לדבר על זה כי שם זה לא מקובל במסורת. אבל לא מדברים על זה במושגים מורכבים, מדובר על דברים מהחיים של ילד.

איפה הבעיה שילד יידע שזה לא טוב לעשן ולא טוב לשתות?

צריך לשתות במידה.

את רוצה שילד יבוא הביתה ויתחיל קונפליקט עם ההורה שלו כשהוא רואה אותו שותה בירה? אני מניח שלא.

ואם אבא מעשן והילד אומר לו: "אבא, זה לא טוב לעשן" זה בסדר?

מלמדים גם לא לקטוף פרחי בר.

מי שקוטף פרחי בר עובר עבירה פלילית, עם כל הכבוד. עדיין לשתות כוס בירה זו לא עבירה וגם לא הוכח שזה מזיק לבריאות.

גם הגננת לא אומרת כך, אבל היא אומרת ששתייה מופרזת מזיקה. הילד לא שותה.

אני רוצה לסיים את הישיבה.

אתם מדברים פה בשני קולות, תסלחי לי. קודם אמרו מתואמים, אבל אתם לא מתואמים, את אומרת דבר אחד, גב' לקט וגב' לימור אומרות דברים אחרים לגמרי.

סליחה, זה חוזר על עצמו כל הדבר הזה. אני מבקש, אני רוצה לסיים ולומר לכם שעליי, באופן אישי, כמי שעמד בראש הישיבה הזאת, לא מקובלים הדברים איך שהוצגו פה. לדעתי הם לא משכנעים וצריך לבדוק אותם מחדש, כולל קיום ישיבה מקיפה עם כל הגורמים כדי לצאת בהצהרה נכונה שתשקף את האמת ואת המציאות בגני הילדים ואז אולי אפשר יהיה להעביר מסר נכון לכל הגורמים, לרבות ארגון ההורים. הכפילויות והשילוש של המסרים פה על ידי גורמים שנוגעים לתוכנית רק מדאיגים אותי באופן אישי. לכן אני קורא לכם לעשות תוכנית כזו שיהיה אפשר לזמן את כל הגורמים ולצאת עם מסר נכון, בראייה חיובית ולא שלילית, כי זה לפחות הצטייר כרגע מבחינה ציבורית באופן שליל מאוד, תדעו לכם. אני מציע לכם לשקול מחדש את כל המהלכים ואת כל הפרסומים לפני כל דבר. אנחנו נקיים דיון נוסף בעניין הזה כשכל הדבר הזה יהיה מובן, ברור ונכון ופרסומו לא יזיק לתדמית של הגן או של הילד. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:10