פרוטוקולים/כספים/7560



7
ועדת הכספים – 7.12.2003

פרוטוקולים/כספים/7560
ירושלים, ל' בכסלו, תשס"ד
25 בדצמבר, 2003

הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום א', יב' בכסלו התשס"ד, 7.12.03 בשעה 10:00

ס ד ר ה י ו ם
הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004

חברי הוועדה: היו"ר אברהם הירשזון
יעקב ליצמן
ניסן סלומיאנסקי

שוש שחם – לשכת עו"ד
פאיז עורוק – לשכת עו"ד
שונטל לרון – ארגון צח"י
דפנה דורון קאפה – ארגון צח"י
רות גולדברג – יו"ר עמותת אלצהיימר
יעקב עמר – משרד הרווחה
מוטי מנטה – משרד הרווחה
לאה אחדות – המוסד לביטוח לאומי
רות הורן – המוסד לביטוח לאומי
עמנואל גמליאל – ארגון הנכים
דורון יהודה – ארגון הנכים
ראובן זוארץ – ארגון הנכים
מאיר זוברץ – ארגון הנכים
אלברט מרציאנו – ארגון הנכים
יום טוב כהן – ארגון הנכים
מומו אל נקווה – ארגון הנכים
משה בסעד – מנכ"ל ארגון נכי ישראל
עו"ד נירה לאמעי – נציבות הדורות הבאים בכנסת
יונת מרטון – נציבות הדורות באים בכנסת

טמיר כהן

ג'ודי וסרמן

סמדר אלחנני

חבר המתרגמים בע"מ

רבותי, אני פותח את הישיבה. אני אבקש מיעל
להמשיך בהצגת הדברים.

עו"ד קריגר יציג את סעיפים 21.4, 24.ג, 21.5 ו24-.ד
ו21.7- ו24-.ה.

אנחנו מדברים על עמודים 90-91, עדיין סעיף 21
שמתקן את חוק הביטוח הלאומי. אנחנו מדברים למעשה על עמ' 91, פסקאות 4, פסקה 5 ופסקה 7 באותו עמוד. אני אציג את שלושת התיקונים האלה לפי סדרם.

התיקון הראשון, תיקון סעיף 208 פסקה 4, שהיא הראשונה בעמוד הזה מתייחסת לתיקון המבחן הרפואי להכרה בנכות רפואית שהיא אחד התנאים לזכאות לגמלת נכות לפי פרק ט' בחוק הביטוח הלאומי גמלת נכות כללית. התיקון שאנחנו מציעים כאן, היום שער הכניסה לתוך הפרק הזה, פרק ט', הוא נכות רפואית בשיעור של ארבעים אחוז לפחות. כאשר כיום אין הבדל בין מצב שבו לאדם יש ליקוי רפואי שהוא כשלעצמו מזכה אותו בנכות רפואית בשיעור של ארבעים אחוז או יותר לבין אגרגציה של כמה ליקויים רפואיים, זה יכול להיות שניים, זה יכול להיות יותר מזה, שהם כולם ביחד מזכים במצטבר בנכות רפואית של ארבעים אחוז לפחות. כיום אין הבדל בין שני המצבים האלה.

לטעמנו נכון יותר לעשות הבחנה בין שני המצבים ולדבר על מצב שבו יש נכות רפואית אחת שהיא הנכות הרפואית העיקרית ששיעורי הנכות בגין אותה נכות אחת, בגין סעיף ליקוי בודד הוא עשרים וחמישה אחוזים, ובמקרה כזה אם קיימת נכות כזאת אנחנו מציעים לא לשנות מהמצב הקיים ולהותיר את שער הכניסה בנכות רפואית בשיעור של ארבעים אחוז או יותר, כאשר אנחנו מציעים לעשות אבחנה ממצב אחר שבו יש אגרגציה או איסוף של כמה סעיפים שמקנים כל אחד בפני עצמו נכות, שכל אחת מהנכויות היא יחסית קטנה, אנחנו מציעים שאם אין אף אחת מהנכויות האלה שהיא בשיעור של עשרים וחמישה אחוז או יותר אז רק אם הצטברו ששים אחוז נכות לפחות מכל סעיפי הנכות גם יחד רק אז ייחשב הנכה כמי שיש לו נכות רפואית שמצדיקה את המעבר לשלבים הבאים, שזה בדיקת אי כושר להשתכר וכן הלאה כתנאי כניסה לפרק ט'. זה התיקון שמוצע בפסקה 4 ובעצם מבצעת את האבחנה בין שני הסעיפים האלה.

פסקאות 5 ו7- למעשה שתיהן ההצגה שלהן גם תהיה פחות ביקורת כמו שאני שומע שמתעוררת כאן, הן שתיהן למעשה השלמה טכנית לתיקון שנעשה כבר בחוק ההסדרים לשנת 2002. בחוק ההסדרים לשנת 2002 תיקנו תיקון מקיף את סעיף 296 בחוק הביטוח הלאומי, שעוסק במועד להגשת תביעה ובתביעה באופן רטרואקטיבי, ונקבע בסעיף 296 ככלל מנחה בכל מה שקשור לתשלומי הביטוח הלאומי שלא ישולמו תשלומים רטרואקטיבים לתקופה שעולה על שנים עשר חושדים בתכוף למועד שבו הוגשה תביעה או המועד שבו התבקשה בדיקה מחדש שהביאה לשינוי התשלום.

ובמסגרת הזאת תיקנו גם את סעיף 214.ג לחוק הביטוח הלאומי ועשינו טעות טכנית בניסוח של הסעיף הזה. בסעיף 214.ג שעוסק בתשלום לאחור לגבי נכה שנבדקה הנכות שלו מחדש, שנעשתה בדיקה מחדש של הנכות שלו, קבענו שלא ישולם תשלום כזה לתקופה העולה על שנים עשר חודשים. כמובן שזה משעיר פתח לפירושים וכמובן שאיש לא התכוון שהפירוש יהיה כזה שאותו אדם יקבל שנה קדימה ובזאת תיפסק הזכאות שלו. הכוונה היתה כמובן שנה אחת לאחור. לכן הוצע כאן להבהיר ולכתוב במפורש שמדובר לא בשנים עשר חודשים אלא בשנים עשר החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לבדיקה מחדש, דהיינו תשלום רטרואקטיבי למי שביקש בדיקה מחדש כזאת יהיה לכל היותר לשנה שקדמה למועד שבו הגישו את התביעה.

היום זה עוד פעם, כתוב לא יותר משנים עשר חודשים, נקודה, וזה דבר שמשאיר חוסר בהירות, וחבל. אנחנו התכוונו שזה יהיה אחורה, היום זה יכול להתפרש גם קדימה, אני לא חושב שהביטוח לאומי מפרש את זה קדימה, אולי רותי תוכל להציג איך הם מפרשים בדיוק את הסעיף הזה היום. בכל אופן צריך כאן תיקון, צריך כאן הבהרה ואותה אנחנו מציעים. את אותה הבהרה שנשמטה לחלוטין בתיקון ההוא של סעיף 296 אנחנו מציעים לבצע גם בסעיף 222.א שמדבר על תשלומים רטרואקטיבים של גמלת ילד נכה לפי סימן ו' בפרק ט' בחוק הביטוח הלאומי, ושם בעצם יש הסכמה של השר לקבוע מה המועד לתשלום אחורה. למיטב זכרוני, ותתקן אותי רותי, השר קבע בזמנו ארבעים ושמונה חודשים כי זה מה שהיה בסעיף 296.

המקסימום הוא ארבע שנים, כפי שהיה בחוק
בזמנו.

אני שב ואומר, מה שמוצע עכשיו, היות שתיקנו את
סעיף 296 שבו יש את הכלל היסודי בעניין התשלום הרטרואקטיבי, אנחנו מציעים, ותיקנו גם את כל הסעיפים בחוק הביטוח לאומי, זה כמו למשל סעיף 214 וקבענו בהם גם שנים עשר חודשים כמו הכלל שבסעיף 296 נשמט מעינינו התיקון הזה שבסעיף 222.א, עשינו טעות שהיא טעות טכנית לטעמנו, ואנחנו מבקשים עכשיו לתקן אותה. כמובן שהתיקון הוא לא תיקון טכני, הוא תיקון מהותי, הוא פשוט מיישר קו עם כל התיקונים שכבר נעשו בהקשר הזה. ומוצע גם בסעיף 222.א להשאיר את ההסמכה לשר ואולי לקבוע שבכל מקרה לא יהיה תשלום רטרואקטיבי לתקופה שעולה על שנה, שבמועד לפני הגשת התביעה.

אולי רק לגבי התיקון הראשון שגיא ציין, השינוי
בסף הזכאות לקצבת נכות, לפי מה שמוצע זה שבעצם הזכאות תותנה בנכות רפואית של ששים אחוז ומעלה, אלא אם כן כאשר קיימת נכות רפואית של בין ארבעים אחוזים לחמישים ותשעה אחוזים ליקוי אחד רפואי שהשיעור שלו יהיה עשרים וחמישה אחוז ומעלה. מדובר, מה שגיא לא ציין אם אני לא טועה, רק עבור מצטרפים חדשים. זה לא עבור אנשים שקיימים היום במערכת. השאלה של מצטרפים חדשים, ואנשים שנבדקו מחדש שתביעתם הוגשה מתאריך מסויים.

סעיף 214 יחול על בדיקה, תהא זהות הנבדק אשר
תהא, כשהוגשה הבקשה לבדיקה מחדש הוגשה באחד ביולי ולאחריו.

זה אומר שגם האנשים שנמצאים במערכת שייבדקו
מחדש גם הם ייבדקו לפי הכלל החדש, ויכול להיות שנכה שעכשיו נמצא במערכת ייפלט,

הוא לא ייפלט. אם הוא יקבל תשלום רטרואקטיבי,

מאחר ולזה לגבי תובעים חדשים שתביעתם היא מתאריך מסויים אנחנו מעריכים שמדובר במספר יחסית קטן של נכים שהכלל הזה יחול עליהם. מדובר על כארבע מאות ששים עד חמש מאות נכים לשנה.

אבל אני רוצה לציין כמה מאפיינים ייחודיים של אותה אוכלוסיה שתצטרף בעתיד ולא תהיה זכאית על סמך בעצם הניסיון שיש לנו בעבר עבור האוכלוסיה הזאת. מדובר בעצם באוכלוסיה שהיא יחסית מבוגרת, כמעט מחצית מהם ה בגיל חמישים וחמש שנה ומעלה, כאשר בקרב כלל מקבלי נכות השיעור של האוכלוסיה המבוגרת הוא הרבה יותר נמוך, הוא עומד על כשלושים אחוזים. ומדובר גם באוכלוסיה שמחציתה יש לה לפחות חמישה ליקויים רפואיים, כך שהיא צוברת את הסף הרפואי גם אם אין לה ליקוי אחד שהוא בין עשרים וחמישה אחוז ויותר.

נקודה נוספת שמאפיינת את האוכלוסיה הזאת היא שכמעט שליש ממנה הליקוי העיקרי שלה, גם אם הוא עשרים וחמישה אחוז ומטה, הוא לוקומוטורי, כאשר בכלל האוכלוסיה הנכים האלה עם הליקוי הרפואי הזה הם בשיעור הרבה יותר נמוך.

המסקנה שלנו היא שמדובר ראשית כל בקבוצה מאוד קטנה, על כמה מאות נכים, שהיא מבוגרת, ששלילת הקיצבה לא תסייע להם כל כך בנושא של חזרה לעבודה או של הכנסות מעבודה. לא רק שהיא מוגבלת וברור שהיא מוגבלת אלא שגם היא אוכלוסיה מבוגרת שהסיכויים שלה להשתלב מחדש בשוק העבודה הם קלושים למדי, כי אם גם אנשים בריאים בגיל חמישים וחמש ומעלה קשה להם להשתלב ולמצוא עבודה אז קל וחומר באוכלוסיה שהיא חולה. מה שאנחנו יודעים גם לצערי שמאחר והאוכלוסיה יחסית מבוגרת וגם לצערנו עם הגיל מצב הבריאות מחמיר אז האוכלוסיה הזאת, עם ההחמרה במצב בריאותה, היא תחזור למוסד לביטוח לאומי וסביר להניח שהיא תוכל להיות זכאית, וגם אם היא לא תהיה זכאית היא תיכנס למערכת אבטחת הכנסה אם אין לה מקורות הכנסה אחרים.

החסכון ברוטו, בלי שאנחנו מביאים בחשבון שחלק מהם ייכנסו למערכת אבטחת הכנסה או שחלק מהם ייכנסו חזרה למערכת, יהיו זכאים עם ההחמרה בבריאות, עם עליה בגיל, זה שבעה מיליון ₪. זאת אומרת שאם ניקח בחשבון שיש החמרה, מדובר באמת בחסכון מאוד מאוד שולי, אם בכלל. מתוך מה שאני יודעת ולפי מה שעשינו את האומדנים, זה תובעים חדשים שתביעתם החלה מתאריך מסויים. הרבה כסף אין בזה.

סעיף 24 ג' אני מקריאה אותו לפרוטוקול, אומר
כך: סעיף 208 בחוק הביטוח לאומי כנוסחו בסעיף 21.4 בחוק זה יחול על מי שהגיש תביעה לפי פרק ט' בחוק הביטוח הלאומי ביום תחילתו של חוק זה ולאחריו. אנחנו נבדוק את זה ונחזור לוועדה.

אם אפשר לרשום בסעיף 24 ג' לוודא את הכוונה,

בסעיף 24 ג' התאריך הוא אחד בינואר 2004. אדוני
היושב ראש ,השאלה היא פשוטה, השאלה היא האם הנוסח שכתוב כאן כולל גם את מי שמגיש בקשה לבדיקה מחדש אחרי הראשון בינואר 2004 ואת זה אנחנו נבדוק ונחזור עם תשובה. למען הסר ספק בקשות לבדיקה שהוגשו לפני התאריך האמור הכלל החדש לא יחול. הכלל החדש יחול בודאי רק על בקשות שהוגשו מינואר 2004 ואילך, השאלה אם הוא יחול על תביעות חדשות או על בקשות לבדיקה מחדש.

מוטל פה ספק במשהו שלא היה צריך להטיל בו
ספק. מלכתחילה הרעיון שהתיקון הזה יחול גם על מי שנמצא היום במערכת לא עלה מעולם דיון ולא צריך להיות בדיון. כל מה שביקשה לאה להבהיר את הנקודה הזו בצורה הכי ברורה, אין כאן להבנתי הרבה מה לבדוק מבחינת הכוונה. הכוונה היתה ברורה לחלוטין.

זה גם יירשם אבל אנחנו בכל אופן רוצים לשמוע
מה האוצר אומר.

אם האוצר עכשיו יגיד שהוא רוצה לכלול אנשים
שמגישים בדיקה מחדש המשמעות היא שרוצים לפגוע באוכלוסיה נוספת.

האוצר יתן את ההבהרה ולפי זה הוועדה תשקול
אם היא נכנסת לעניין ומוסיפה מילה או אין צורך.

לתיקון הראשון של הסף הרפואי של ששים אחוז,
גם כאן צריך להסתכל לא רק על ההשפעה המיידית כפי שלאה ציינה אותה, שאוכלוסיה דווקא המבוגרת לא תיכנס למסגרת נכות כללית כי יש לה נכות מצטברת בליקויים יחסית קטנים, שהיום מגיע לארבעים אחוז ואז הם יכולים להיכנס ברמת העקרון למסגרת נכות כללית, ומחר על פי התיקון האוכלוסיה הזאת תצטרך לצבור נכות סף רפואי של ששים אחוז לפחות. מדברים על אוכלוסיה כנראה ברובה מבוגרת שאם היא מחר אחראי תיקון החוק, אם זה עובר, היא לא תיכנס למסגרת נכות כללית, אנחנו צריכים לבחון מה יקרה אתה. מה שיקרה אתה שאם לחלקה אין הכנסות ויש להניח שאם היא היתה נכנסת לנכות כללית מדובר על אוכלוסיה שאין לה הכנסות, היא תיכנס כנראה למסגרת של אבטחת הכנסה. וכאן כמו שבדיון הקודם עם קצבאות ילדים אנחנו צריכים לבדוק את ההצטברות של זמן התיקונים על האוכלוסיה הזאת אנחנו צריכים לזכור שמחר באבטחת הכנסה יכול להיווצר קושי. אם נושא של ויסקונסין יעבור, ואני מבינה שזה טרם נדון בוועדה, יכול להיות שהאוכלוסיה המבוגרת הזאת שלא תיכנס לנכות כללית תצטרך לעבור, יחולו עליה דרישות הרבה יותר קשות גם כדי לקבל אבטחת הכנסה. אם עד לתיקונים האחרונים באבטחת הכנסה האוכלוסיה המבוגרת לא היתה צריכה להתייצב בשירות העבודה כדורש עבודה ,מעל לגיל חמישים חמישים וחמש הם לא נדרשו להתייצב היום הם נדרשים להתייצב. זאת אומרת שהאוכלוסיה הזאת לא רק שהיא לא תקבל נכות כללית אלא גם במסגרת אבטחת הכנסה הדרישות החדשות של החוק מעמידים אותה במצב מאוד קשה, וספק אם אפילו יקבלו אבטחת הכנסה, וגם מבחינת הסכומים הוא בדרך כלל יותר נמוך.

לכן שוב קורה מצב שאנחנו עושים תיקון, כל תיקון לחוד, ואנחנו לא רואים את התמונה השלמה. והתמונה השלמה היא לא רק שהם לא יקבלו נכות כללית אלא ספק אם יקבלו אבטחת הכנסה, ומדובר באוכולוסיה קטנה, באוכלוסיה שמאוד מאוד תיפגע מזה. זה בקשר לסף הרפואי.

בקשר לקצבאות ילד נכה, כאן האוצר הציג את זה כמעין יישור קו, כמעין תיקון טכני, יחד עם התיקונים שנעשו בעבר. התיקונים שנעשו בתכניות הכלכליות האחרונות הגבילו את תשלום הרטרו לקצבאות נכות לשנים עשר חודשים. והנה אנחנו רואים שגם לגבי קצבת ילד נכה, שזה הושלם מכוח התקנות, ששם לא נעשה תיקון, גם שם רוצים לקבוע שלגבי ילד נכה לא תושלם קצבה רטרו אלא לשנים עשר חודשים בלבד. מה המצב כיום, כיום לפי התקנות אפשר לשלם לשנים עשר חודשים, יש חלק מהם שישה חודשים וחלק מהם הגיע עד ארבעים ושמונה חודשים. ועל מה אנחנו מדברים, אנחנו מדברים על תינוקות שנולדים עם מומים מאוד מאוד קשים, שהרי במסגרת קצבאות ילד נכה נמצאים רק האוכלוסיה הקשה ביותר של הילדים הנכים, לא כלל הילדים הנכים. ילדים עם גידולים ממאירים, ילדים עם דיאליזה וילדים באמת, אפשר להקריא את כל הרשימה, באמת קורע לב. מה אומרים למשפחה, משפחה שנופלת עליה כזאת צרה, אומרים אם את לא יודעת להגיש מהר מאוד את התביעה, תוך שנים עשר חודשים, אתה לא תהיה זכאי לגימלה. אז נכון, עושים יישור קו, אבל תמיד היישור קו הוא כלפי מטה. ואנחנו כאן אומרים למשפחה אם לא הצלחתם להתעשת ולהגיש את התביעה תוך שנים עשר חודשים אתם לא תקבלו רטרואקטיבית קיצבה יותר מאשר שנים עשר חודשים. אני חושבת שלפחות ככל שזה נוגע לילד נכה בואו נשאיר את זה בצד, נעשה הטיפול לגבי הנכים המבוגרים מגיל שמונה עשרה ומעלה. לגבי הנכים אין צורך תמיד לעשות יישור קו. יש מקומות שכדאי אולי שהקו יהיה קצת עקום, שהוא קצת לא יהיה ישר. אני מציעה לוועדה להשאיר את המצב כמו שהוא לגבי ילד נכה.

כל מה שאמרה אני איתה. מה שאני רוצה להעיר
ליושבים פה שפה בונים מנהרה של סיוט, שאם אתם לא תשימו לב אנחנו פה נותנים לנכים, מעבר לסבל שלהם, פשוט מנהרה שלמה שאין לה קצה להמשיך לסבול. כל הסעיף הזה, 208, לא יודע איזה אקרובטיקה של האוצר הוא עושה פה בשביל להרוויח עוד שבעה מיליון שקל. אומללות.

אני חושב שהסעיף הזה בכלל מיותר ואני גם אסביר
למה. כמו שנאמר פה קודם כל ההורדה שתהיה פה היא לא תהיה הורדה, כי אם אדם לא יקבל בנכות כללית את מה שמגיע לו הוא יקבל את זה בדלת אחרת, אולי בקושי, אולי בספק, אבל הוא יקבל את זה בדלת אחרת. כך שמשמעות של חסכון אין פה. וצריך לראות את הדברים בצורה שלמה.

אבל יש לי פחד אחר. הפחד שלי, כאשר יבוא נכה כזה שיש לו הצטברות של נכויות ידאגו לכך שהוא לא יקבל בסעיף 1.25, ויש לנו מקרים כאלה כיום. יש נכי פוליו שהיום לא מגיעים לסף של נכות כללית למרות שהם נכי פוליו, והם לא עובדים, אבל הם גם לא יכולים לקבל אבטחת הכנסה והם לא מקבלים פה והם מסתובבים אצלנו והם לא יודעים ממה להתקיים ואנחנו לא יודעים מה לענות להם. מה שאנחנו הולכים היום לעשות זה להכניס למעגל הזה שכבר ישנו היום עוד קבוצה שאנחנו מודעים למה אנחנו הולכים לעשות ואנחנו הולכים לסדר קבוצה קטנה של נכים. אני אומר לכם, זה לא קטנה, זה גדולה. זה קבוצה גדולה.

איפה החשש שלי, יש הרבה נכים שקיבלו נכות. אני למשל אין לי נכות. איך שאתם רואים אותי אני לא נכה. יושבים פה הרבה נכים שלא מוגדרים בכלל כנכים. אנחנו לא נכים, אנחנו עובדים, אין לנו נכות. אבל יום אחד הלכתי והוצאתי נכות וקיבלתי. אני כל המוטיבציה שלי היא לעבוד. מצאתי מקום עבודה ואני עובד. מורידים לי את הנכות, עכשיו אני הולך מחדש לנכות. באיזה מצב אני אהיה, במצב החדש שאתם מציעים כרגע, אני חושב שצריך להוריד את זה בכלל מעל הפרק. לא משנה מה שיאמרו לי, שזה אולי לא כולל, רק את החדשים, זה יכול לתפוס גם את הישנים שחוזרים בחזרה למעגל. כי רוב הנכים רוצים לצאת לעבודה ונוטשים את קצבת הנכות כי הם רוצים לעבוד, הם רוצים שיהיה להם סיפוק, שתהיה להם הרגשה טובה כשהם יוצאים לעבודה. ופתאום הם ימצאו את עצמם במעגל שאנחנו לא ציפינו לו. לכן אני חושב שאסור לנו להסכים לזה. מה עוד שאני שמעתי פעם, ואני אומר שמעתי, זו היתה שמועה, שגם בוועדות היום מאוד מקשים על הנכים בבדיקות. זאת אומרת התוצאה כמו שאמרתי תהיה שעם כל הקשיונות שיעשו בוועדות, שכולנו יודעים גם איפה הם יושבים, הוועדות האלה יקבעו אחוזים פחותים ממה שמגיע לנכה ואז נמצא מעגל גדול של נכים מחוץ למסגרת. אסור לנו להסכים לסעיף הזה בשום מקרה.

אני רוצה לדבר על סוגיה אחת מתוך כל מה שנאמר
פה וזה סוגיית הילד הנכה. ההוגנות שבזה שילד נכה קיבל רטרואקטיבית למשך מספר שנים נובעת זה שזמן האבחנה של הנכות דורש מהמשפחה הרבה מאוד הוצאות קודם כל, במקרים רבים אחד ההורים לפחות נדרש לעזוב את עבודתו. קצבת הנכות היום ניתנת אמנם לא לגבי ילד נכה אבל קצבת הנכות לגבי מבוגר ניתנת על הכנסה, היא ניתנת כתחליף להכנסה. אנחנו צריכים לזכור שבאיזה שהוא אופן הדבר נכון גם לגבי קצבת ילד נכה, משום שההורה הרבה מאוד פעמים לפחות אחד ההורים נדרש להפסיק את עבודתו. ההוצאות על האיבחון והטיפול הראשוני עד שבכלל מגיעים לסיטואציה שאפשר לבדוק ולבחון ולדעת מה מגיע ולגשת לדרישת קצבת נכות היא מאוד מאוחרת. בינתיים רבות מהמשפחות האלה קורסות כלכלית והתשלום הרטרואקטיבי הרבה פעמים מציל משפחות מלרדת לחרפת רעב בעקבות היוולדותו של ילד נכה. ולכן אני מדבר אך ורק על העניין הזה, אני מבקש מהאוצר לשקול שוב.

קודם כל אני רוצה לדבר גם כן על מה שאמר יואב
לגבי ילד נכה. היום פיתחו שיטה חדשה בוועדות. קוראים לילד להיכנס לחדר, הוא נכנס עם האבא. אומרים לו לא, הילד ייכנס לבד. ואז אומרים לילד אתה יכול לזחול, הילד מסכן, מה הוא יודע, הוא זוחל. אז אומרים הילד מתפקד ,הכל בסדר, אין אתו שום בעיה, הוא היה קודם מאה אחוז, מורידים אותו לחמישים אחוז. זו שיטה חדשה. נכה שהולך להגיש ניידות, אוטו חדש, להחליף רכב, מורידים לו גם את האחוזי נכות. זו עוד שיטה חדשה. הודיעו בזמנו, אנחנו יצאנו לאיזו הפגנה של מספר ימים, אמרו מקצצים רק אחוז וחצי. זה לא אחוז וחצי. כי בתוך הביטוח לאומי כבר ניתנה הוראה חדשה להתחיל להוריד את הנכות. ואז גם מתקנים את התקציב בזה שמורידים את הנכות. אני מקבל עשרות פניות יום יום מנכים שהורידו להם את הקצבת נכות. פתאום הוא רואה בבנק פחות כסף. הוא מצלצל לשאול מה קורה, אנחנו קוראים לך לוועדה חוזרת, אנחנו חולקים על האחוזים שקיבלת. יש שיטה חדשה היום. וזה הוראות מהאוצר.

ולגבי מה שדורון דיבר לגבי עובד שחוזר לעבודה, ואחר כך שוב פעם הוא נפלט מהעבודה, היה סיכום במפורש במשא ומתן שעובד שיוצא או מתחיל לעבוד ויוצא לעבודה הוא יקבל מייד את אותם האחוזים שהיו לו לפני. והם לא עומדים בזה. פשוט מפרים איתם את ההסכם הזה.

חלק מחולי אלצהיימר וחולי אלצהיימר הצעירים
לדאבוננו היום מתגלים חולים גם בגיל ארבעים וכמה בישראל, וכאשר הם אינם זכאים בגמלת סיעוד אלא רק בגיל ששים וחמש הם נופלים בקטגוריה של חוק נכות. חולה אלצהיימר בניגוד לנכים פיזיים הוא בהחלט נכה, הוא מוגדר כתשוש נפש, אדם שיש לו אובדן של זכרון, שיפוט, תובנה ויכולת תפקודית והוא תלוי לחלוטין בזולת. הוא זקוק להשגחה מתמדת כדי שהוא לא יגרום נזק לעצמו ולסביבה. חולה כזה מהר מאוד זקוק למטפל צמוד, ומדובר פה על טיפול שנים רבות, עד עשר, חמש עשר ואפילו עשרים שנה שקיימת המחלה. אם אנחנו לא נאמר שמחלת אלצהיימר והצורך בהשגחה מתמדת הוא לפחות עשרים וחמישה אחוז אנחנו מחריגים פה קבוצה שלמה של חולים שהתלות שלהם היא תלות מוחלטת במטפל ובחוק ביטוח לאומי. הם רובם בחוק סיעוד מוכרים כזקוקים להשגחה מתמדת.

מה שחשוב הוא שגם המחלה, כאשר היא מתגלה, היא אורכת לפחות שנתיים שלוש עד אשר האבחנה היא אבחנה חד משמעית. ואם אנחנו מדברים על שנים עשר חודשים אנחנו פה מוציאים עוד פעם את כל החולים החדשים מאותה קטגוריה של שנים עשר חודשים. זוהי בהחלט נכות ואנחנו מדברים היום לא על מעט, היום מדברים על שבעים אלף חולי אלצהיימר בישראל, כאשר אנחנו מדברים על שנת 2020 על מאה עשרים אלף, בשנת 2050 אנחנו מדברים על שלוש מאות ששים אלף חולים. כך שאם המערכת לא מתכוננת לזה היא בהחלט יוצאת מצב שהחולים האלה שלא יוגדרו מלכתחילה כזכאים בליקוי אחיד של עשרים וחמישה אחוז, בהשגחה מתמדת להיכנס לקטגוריה הזו, הם יאלצו להיות מאושפזים. מאושפזים פירושו שעלות של אישפוז סיעודי למדינה הרבה יותר גבוהה מאשר האפשרות לתת את זה. נכון שנוח למדינה לגלגל את האישפוז הסיעודי כי ברוב המקרים היא מגלגלת את זה על המשפחות לדאבוננו, ובעיקר משפחות שבסך הכל מתקיימות אולי בעתיד מגמלת הסיעוד ומקצבת זקנה. מאיפה הן תממנה את זה אם הן לא תיכנסנה לתוך הקטגוריה הזאת.

אני מחכה לתשובה של האוצר אם זה חל, לא נתנו
תשובה ברורה.

לגבי התשובה האם זה יחול רק על אלה שהגישו תביעות חדשות או גם כאלה שהגישו תביעות חוזרות חדשות, אנחנו אמרנו שנבדוק ונחזור לוועדה עם תשובה.

העלו פה שניים מהחברים הערה לגבי כיצד נקבע גובה קצבת הנכות שהיא בעצם פונקציה של שני דברים, הנכות הרפואית ודרגת אי הכושר להשתכר של אותו נכה. והיתה פה טענה שנכה שירצה להשתכר ואחר כך מאבד את עבודתו או מפסיק לעבוד בעצם יש לו דרגת כושר השתכרות גבוהה יותר ולכן יורדת לו הקיצבה. הנושא הזה כרגע נדון בוועדה במוסד לביטוח הלאומי שיושבת בה ראש ענף נכות, יושבים בה נציגים שלנו, זה באמת חלק מאותו הסכם שדיברו עליו, ואני מניחה שהוועדה הזאת לכשתקבל את המסקנות, מדובר באמת בבעיה במבנה קצבת הנכות שצריך להתמודד אתה. לכשהוועדה תבוא ותגיש את המסקנות אני מניחה שגם הוועדה הזאת ניידע אותה וכמובן שגם נציגי הנכים הם שותפים לאותם הוועדות שאמורות לקבל את אותם החלטות.

אני לא מכירה כל הנחיה ממשרד האוצר להחמיר, אני יכולה להגיד פה לפרוטוקול שאין שום הנחיה לעשות את הדברים האלה, אני גם לא חושבת שהמוסד נוהג כך.

ההערה היתה כאילו ניתנות לוועדות הרפואיות או
לוועדות הנכות הנחיות כיצד עליהם להחליט. אני מקווה שלא, אני לא יודעת שבמוסד נותנים הנחיות לוועדות. אני יכולה רק להציע, אם ישנה תחושה כזאת היא ראוייה לבדיקה. אני מציעה שהדוגמאות האלה יישלחו אלינו למוסד, אנחנו נבדוק במה דברים אמורים. אני מקווה שבאמת נמצא שזה תחושה בלבד. אבל נבדוק את זה.

אני לא מכירה הוראות שהאוצר נתן. זאת אומרת
אם יש תחושה כזאת מהוועדות כמו שרותי אמרה צריך לבדוק, אבל אין הנחיות כאלה.

לגבי ההערה של הגברת עם אלצהיימר אני לא יודעת, אם את מתארת אנשים שזקוקים להשגחה ושהם כבר ברמה של תשושי נפש, אולי אפילו סיעודיים, לא נראה לי שהתיקון הזה חל עליהם, אבל אני מוכנה לבדוק את זה. אם הם לא צוברים לפחות ליקוי רפואי אחד של עשרים וחמישה אחוזים. פשוט אין לי נתונים לגבי הדבר הזה אז אני לא יכולה לענות לך.

ביטוח לאומי לא יכול היה, בכל הדיונים שניהלנו
איתו, לשים את ההבדל בין השגחה להשגחה מתמדת. הוא טען חד משמעית שאין לו קריטריונים ברורים. וברור הוא שחולה אלצהיימר כמעט מן ההתחלה זקוק להשגחה מתמדת, אלא אם כן אנחנו נועלים אותו בבית, שזה בהחלט אביוז. אז לכן השגחה מתמדת היא תלות מוחלטת בזולת והיא לדעתי צריכה להיות תחת ההגדרה של ליקוי אחיד לפחות של עשרים וחמישה אחוז.

לגבי הטיפול של שנים עשר חודשים רטרואקטיבית
לגבי נכים מבוגרים כבר התקבל בחקיקה והוא לא בדיון היום. בדיון היום זה רק הילדים.

אני מבין שהביטוח הלאומי נתן הערכה שהתיקון
נותן חסכון של שבעה מיליון?

במקרה הטוב. מאחר והאוכלוסיה הזאת יחסית
מבוגרת הוא יחזור לנכות או שייכנס לאבטחת הכנסה. לכן לדעתי החסכון הוא כמעט אפסי.

יש לאוצר הערכה?

אנחנו מסתמכים על ההערכה של המוסד לביטוח
לאומי. רק יש לציין ששבעה מיליון שקל זה רק בשנה הראשונה. עלות גדלה כי יש מדי שנה מצטרפים חדשים והיא עשויה להגיע לכלמעלה משמונים מליון שקל.

אני עוברת לסעיף 21.9 עד 11 ו24.7-, הכנסה מפנסיה מוקדמת. הסעיף הזה הוא בעצם מופיע בפרק הביטוח הלאומי, אנחנו מדברים על עמ' 92 סעיף 21.9. יצויין כי הסעיף הזה הופיע במסגרת שורה של שינויים שנערכים למקבלי פנסיה מוקדמת והוא מופיע בחוק הביטוח הלאומי מכיוון שפה אנחנו מדברים על דמי ביטוח לאומי שייגבו ממי שנמצא בפנסיה מוקדמת. היום המצב הוא שמי שיש לו פנסיה מוקדמת משלם שיעור של שניים נקודה תשעים וחמישה אחוז מסכום השווה למחצית סכום הפנסיה. הכוונה היא שגם מי שיוצא לפנסיה מוקדמת לא יופלה לרעה בהשוואה למי שעובד וישלם את אותם דמי ביטוח שמשלם מי שעובד ומשתכר הכנסה משכר.

כשדנו בפרק בריאות ביום חמישי אנחנו התייחסנו לדמי ביטוח בריאות. אני אומרת פה היות וזה שני מעשים שקשורים, על מי שנמצא בפנסיה מוקדמת יחולו גם דמי ביטוח לאומי וגם דמי ביטוח בריאות. ואנחנו מדברים על אחד נקודה ארבע או שלוש נקודה שישה אחוז על מחצית מהשכר הממוצע במשק ולמעט ענף אבטלה חמש נקודה ארבע אחוז על אותו חלק של הכנסה שהינו מעל השכר הממוצע במשק, רק בשביל הפרוטוקול, זה כבר נאמר, אבל כשמדברים על ביטוח בריאות מדובר על שלושה נקודה אחד אחוזים בגין דמי בריאות עד מחצית השכר הממוצע במשק וארבע נקודה שמונה אחוז עבור אותו מרכיב של הפנסיה שהוא מעל מחצית מהשכר הממוצע במשק.

כוונת התיקון לומר ככה, שני דברים. עד היום
ההכנסה מפנסיה שהובאה בחשבון לעניין תשלום דמי ביטוח היתה מחצית סכום הפנסיה. לא לקחו בחשבון את החצי השני. אם לבנאדם יש הכנסה מעבודה וגם מפנסיה אז אם עיקר ההכנסה היא מהעבודה מהפנסיה הוא לא שילם אבל זה לא קשור. הסכום שלקחו היה רק מחצית הסכום. עכשיו יקחו את כל סכום הפנסיה בחשבון. השיעור שהיה עד עכשיו היה שיעור מיוחד. הוא חל על כל הסכום. הוא היה שניים תשעים וחמש על כל הסכום שגבינו ממנו. זאת אומרת חצי הפנסיה,

אדם יוצא לפנסיה מוקדמת בגיל ששים, מה קורה
היום?

אם הוא מקבל שלושת אלפים שקל, לוקחים אלף
חמש מאות ומהם משלמים דמי ביטוח שניים נקודה תשעים וחמישה אחוז ביטוח לאומי ועוד ארבע נקודה שמונה ביטוח בריאות. מחר יקחו את כל השלושת אלפים ואז ישלמו שיעורים כפי שמשלמים משכר של עובד. למה, זה יותר לוקח בחשבון הכנסות נמוכות. משום ששם יש שיעורים מופחתים, זאת אומרת מי שההכנסה שלו היא עד מחצית השכר הממוצע משלם שיעור נמוך יותר ולגבי החלק הנוסף משלמים שיעור גבוה יותר. ולכן נבחרו השיעורים האלה כי היום לוקחים בסיס מאוד רחב. ואלה השיעורים שניסינו קודם להסביר אותם, לגבי דמי ביטוח לאומי עד מחצית השכר הממוצע זה אחד שלושים ושש,

הרציונל לכל המהלך הוא מצב שבו בעצם היום מי
שיצא לפנסיה מוקדמת ובעצם כבר קיבל את ההטבה מהמדינה או מהמעסיק שלו שמשלם לו פנסיה מגיל שהוא נמוך יותר מהגיל התקני, זה יכול להיות גם גיל 45 למי שפרש למשל מהצבא או כוחות הבטחון הוא בעצם מופלה לטובה גם בשיעורי הביטוח הלאומי ומס הבריאות שהוא משלם. ולכן הכוונה היא פשוט להשוות את המצב שלו למצב של זה שעובד ומשתכר.

אני מבינה את הכוונה של המציעים בהצעה הזו לא
לעודד פרישה מוקדמת. זה המקור של ההצעה. זה שהיום המדיניות הנהוגה היא דווקא לעודד פרישה מוקדמת זה סיפור אחר, אבל אמרו שנעשה השוואה מבחינת נטל המס שלא יהיה כדאי לך לקחת פנסיה מוקדמת במקום להישאר בעבודה. אם משלמים דמי ביטוח לאומי בדמי ביטוח בריאות ובדמי ביטוח לאומי אנחנו מורידים אבטלה כי הוא לא עובד אז הוא גם לא מפוצה כנגד סיכון של אבטלה אז עד מחצית השכר הממוצע השיעור הכולל של ביטוח לאומי ושל ביטוח בריאות זה ארבע נקודה ארבעים ושש ובחלק של השכר שעולה על מחצית של השכר הממוצע זה עשר נקודה עשרים ואחת.

יש לי פה כמה נתונים שיכולים קצת לעזור לכם להבין במי מדובר. אנחנו יודעים מתוך הקבצים שלנו מ2001-, אולי קצת המספרים היום גדולים יותר, שאנחנו מדברים על כששים ומשהו אלף אנשים שמקבלים פנסיה מוקדמת. אני לא בטוחה שכולם נמצאים בקבצים אבל זה מה שמצאנו. הפנסיות הממוצעות, הפנסיה הממוצעת עומדת על חמשת אלפים תשע מאות ₪, אבל יש אי שיוויון מאוד גדול ברמות הפנסיה, יש אנשים עם פנסיות מאוד נמוכות ויש אנשים עם פנסיות מאוד גבוהות. הפערים ברמת הפנסיה גדולים יותר מאשר הפערים ברמת השכר. למשל שלושים אחוז מהששים אלף מקבלי הפנסיה יש להם פנסיה שהיא לא עולה על מחצית השכר הממוצע, ויש לנו לא מעט, כחמישה עשר אלף שרובם זה עד רבע השכר הממוצע. אנחנו מכירים את התופעה הזאת של אנשים שיוצאים עם פנסיות מאוד נמוכות, קל וחומר שהם מוקדמות. רק עשרים ושישה אחוזים יש להם פנסיה שהיא גבוהה מהשכר הממוצע.

התיקון הזה, כל הזמן אומרים שלא רוצים להטיל מסים אבל מטילים המון מסים, תלוי רק על מי, אבל התיקון הזה יש לו איזה שהוא אלמנט כזה שאם יש אנשים שיש להם פנסיה עד רבע מהשכר הממוצע הם דווקא ישלמו פחות דמי ביטוח לאומי ובריאות. למשל אם אנחנו מדברים על אלף שבע מאות ארבעים ואחד שקלים שזה רבע של השכר הממוצע אז במצב כיום הם ישלמו פחות שלושים שקלים ביטוח לאומי ובריאות כי לפי השיעור המופחת שיש. אבל לעומת זאת אדם שיש לו פנסיה של פעמיים השכר הממוצע הוא ישלם כמעט שבע מאות שקל יותר ביטוח לאומי ובריאות. רוב האנשים ישלמו יותר ביטוח לאומי ובריאות, למעט אותה אוכלוסיה עם הפנסיה הנמוכה ביותר.

על פי הערכה שלנו מדובר בחסכון, בתוספת גבייה של כמאה עשרים מליוני ₪ לשנה שמתחלקים באופן הבא: ארבעים וחמישה מליוני ₪ ביטוח לאומי, ושבעים וחמישה מליון ₪ לביטוח בריאות.

לא מספיק שאתה יוצא לפנסיה ואתה מקבל חצי
מהמשכורת אז אתה צריך עוד לשלם על זה קנס.

אני טוען שנכה שיוצא לפנסיה ככה וככה, בהתחלה
כשהוא התחיל לעבוד הכל היה בסדר, אבל כשהוא כבר הגיע למצב שהוא צריך לצאת לפנסיה הוא כבר פשוט יוצא בתשישות וגם מעצם הכבדות שלו ועד שהוא קם בבוקר, עד שהוא מקבל את הטיפול שלו, הוא לא מסוגל כבר ללכת לעבודה. אז מוציאים אותו לפנסיה כי הוא גם מפריע למערכת שבעבודה. כשהוא כבר יוצא לפנסיה. אז הוא גם צריך לקבל על זה עונש ולשלם יותר כסף? למה?

הנפלטים הראשונים ממקומות עבודה בדרך כלל זה
הנכים, המבוגרים, הקבוצות החלשות בתוך מקומות עבודה. לרוב אני אומר לכם, מניסיון, את הנכים מפטרים ראשונים. זה יותר נוח. לא נעים לראות, תשאל נכה אם היה לו עסק את מי הוא היה מעסיק, את הנכה או את הבריא, הוא היה מעסיק בריא ולא נכה. אני אומר את זה גלוי. לכן אני אומר כאשר בנאדם יוצא לפנסיה מוקדמת, מסיבות בריאותיות, כל המצב שלו הוא קשה מאוד. הוא קשה מאוד בבית, הוא קשה מאוד מבחינה זו שהוא יושב בבית יש לו יותר הוצאות. בנאדם שלא עובד יש לו הרבה יותר הוצאות מבנאדם שעובד. וזה בדוק. כי אין לו מה לעשות כל היום, הוא מחפש מה לעשות והוא מוציא יותר כסף. ואני מבין שהמטרה לא היתה הנכים, המטרה היתה אנשי צבא קבע, אנשים בסקטור הגבוה. אבל ברגע שעשו הכללה והכניסו אותנו לתוך המסגרת אני חושב שבמקרה הזה צריך לבוא ולהגיד להוציא את הנכים מהמסגרת הזו. זה כל מה שצריך לעשות.

אנחנו שמענו שיש פה כוונה לעשות השוואה לעניין
דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות על הכנסות מעבודה והכנסות של פנסיה מוקדמת. ראשית השאלה אם רק הכוונה לעשות השוואה על הכנסות מפנסיה מוקדמת או על הכנסות אחרות שיש לאנשים בגיל צעיר. כמו הכנסות ממקורות אחרים, בורסה לצורך העניין או הכנסות אחרות. מדובר על יחסי עובד ומעביד שמסתיימים לפעמים לאו דווקא מרצונו של העובד. לא תמיד יש פרישה מרצון. אנחנו ערים לאחרונה על הרבה מצבים שאנשים יוצאים מהעבודה וזוכים לפנסיות נמוכות. השאלה למה פה צריך לעשות את ההשוואה.

הדבר השני לעניין פרט שאנחנו שמענו כאן, בגלל שאנשים לא מבוטחים באבטלה לכן הם לא משלמים על הסעיף של אבטלה. ההערה שלי נוגעת לנושא אמהות, דמי לידה. אנשים שלא במעגל העבודה גם לא זכאים לדמי לידה ולכן צריך להפחית גם את הסעיף הזה מחובת דמי הביטוח.

אני רוצה לשאול תיאורטית, הרי אני קראתי היום
בעתון שאחת הפשרות שרוצים להגיע אליהם עם ההסתדרות שבמקום פיטורין פרישה מרצון. האם הכללים האלה שאת אומרת זה גם חל על זה? זאת אומרת אמיר פרץ יודע מה שאת מדברת פה? נראה לי שזה מוקש חדש לכל הסיפור הזה, לאמיר פרץ כאן.

לעצם הדבר, אולי תסבירו מה גרם לכל זה שאתם רוצים, מה גרם להשוואה הזאת כביכול שאתם רוצים להשוות, איפה הבעיה שאתם פתאום רוצים לעשות את זה.

אני רציתי גם להצביע בפניכם, להדגיש עוד יותר
את מה שאמרו פה, כל אלה שמקבלים פנסיה קטנה ירוויחו עכשיו, כי השיעור יהיה, ככה הם משלמים כמו גדולים, שתיים תשעים וחמש על מחצית מההכנסה. החישוב שלי היה שזה מתאפס בחמשת אלפים, זאת אומרת ששיעור הסכום יהיה, מתי הסכום יהיה זהה לפי השיטה החדשה ולפי השיטה הקיימת,

במחצית שכר ממוצע זה כבר עשרים שקל יותר.

זה עוזר רק לבעלי הכנסות נמוכות ממש.

אני ער לתופעה שהיום אנחנו יושבים פה ומדובר פה
בשורה של דברים קטנים. אבל כל הדברים הקטנים, אומרים לא פוגעים בנכים, אני שומע את זה בתקשורת, אני מדבר עם משרד האוצר, לא פוגעים בנכים. אבל אני רוצה להגיד לכם משהו, כל הדברים הקטנים האלה שאנחנו אוספים אותם אחד לאחד, ואנחנו מדברים על נכים שחיים מקצבת נכות של אלפיים שקלים, אז אני חושב שהפגיעה היא עצומה. הפגיעות הם עצומות. מדברים עוד מעט על הארנונה, מדברים על הרבה דברים. אני קראתי שיש עוד דיונים נוספים. אם ניקח בכל דבר את התמצית הכי קטן אנחנו מגיעים למצב שאנחנו אומרים לנכים אתם יודעים מה, אין לכם כלום. אתם לא תחיו. זה מה שמרגיז אותי.

יש לי שאלה תיאורטית, אני בפנסיה של הכנסת
נכון להיום אני אמור לקבל שני אחוז לשנה, אני מכהן ארבע, חמש שנים, יש לי עשרה אחוז. עשרה אחוז מהמשכורת של חברי כנסת זה פחות משכר המינימום. השאלה שלי האם הכוונה כאן זאת אומרת שאני אמור להתייחס אלי כמי שמקבל פנסיה כשכר מינימום?

אני רוצה להוסיף רק למה שאמר דורון, אלפיים
שקלים, זה אלפיים שמונים ומשהו שקלים במידה והוא יש לו שבעים וחמש אי כושר. אבל ברגע שהוא מתחת לשבעים וחמש אי כושר אז זה אלף שבע מאות ארבעים ואחד שקלים. ואז הוא גם מקבל פחות כסף וגם מורידים לו מהפנסיה.

אני אתייחס ברשותכם לשתי סוגיות. סוגיה אחת
זה הסוגיה של מי שיצא לפנסיה מוקדמת מטעמי נכות. ובכן מי שמקבל קצבת נכות וזכאי להמשיך לקבל פנסיה מוקדמת מלאה ,זאת אומרת אין מצב שבו היקף קצבת הנכות מופחת כתוצאה מהפנסיה שכן הפנסיה אינה נחשבת כהכנסה מעבודה. לכן המצב הוא היום שאותם אנשים שיצאו לפנסיה מוקדמת מטעמי נכות וזכאים לקצבת נכות מקבלים בעצם גם את הפנסיה המוקדמת וגם את קצבת הנכות. ולכן הכוונה היא להחיל את זה על פנסיה שהיא אחידה, בין אם אותו בנאדם יצא מקצבת נכות, יצא מטעמי בריאות או מטעמים אחרים.

לשאלתו של חבר הכנסת ליצמן, ישנם הרבה מאוד אזרחים שיצאו לפנסיה מוקדמת וכרגע עובדים ומקבלים שכר במקום עבודה אחר או במקום עבודה חדש ועדיין נהנים מאותה הטבה לכאורה שהיתה להם על הפנסיה המוקדמת, אותו תשלום מופחת של דמי ביטוח בריאות. אנחנו מבטלים את זה לכל מי שיצא לפנסיה מוקדמת. וכמובן שהיום, אתה שואל מה היה הרציונל לעשות את זה, הרציונל לעשות את זה שאין שום הצדקה לתת הטבה בתשלום דמי ביטוח לאומי או דמי ביטוח בריאות, בעצם בריאות זה חלק מתשלום דמי בריאות או ביטוח לאומי זה חלק על מנת שהפרט יהיה מבוטח בכל אותם ענפים. אין שום הצדקה לפטור אותו מתשלום ביחס למי שעובד. על אחת כמה וכמה שחלק גדול מאותם אנשים הם יצאו לפנסיה מוקדמת בגיל צעיר והם עדיין משתכרים ועובדים במקומות אחרים.

שמעתי את מה שאמרת ואני חושב שיש לך טעות
בתפיסה. יש הבדל בין נכה שיצא לפנסיה מוקדמת וכשהוא צריך הרבה ללכת לרופא בגלל הבעיות הרפואיות, בגלל זה הוא יצא והוא צריך הרבה הרבה הוצאות לבין בנאדם צעיר ובריא שיצא לפנסיה מוקדמת ואין לו את ההוצאות שיש לנכה. את לא צריכה לבוא ולהכביד על אותו נכה.

מה שמבקשים פה לראות אם אתם מוכנים לעשות
דיפרנציאציה בין נכה לבין כל שאר האוכלוסיה בנושא הזה.

אם האוצר לא מקבל את זה, אני מבקש את ג'ודי
שתגיש הסתייגות. אם אוצר לא נותן תשובה על מה שהוא אמר אני מבקש להגיש את זה כהסתייגות.

אני עוברת לסעיף 80.7. אני מפנה את חברי הכנסת
לעמ' 147. מדובר על הצעת חוק פרטית שעברה כמדומני בשנת 2001 שקבעה שגם מי שמחזיק רכב מתחת ל-1300 סמ"ק וחמש שנים יהיה זכאי לקבלת אבטחת הכנסה. אנחנו סברנו שאין זה נכון שמי שיש בבעלותו רכב יהיה זכאי לקבל אבטחת הכנסה. גם ככה ראינו גידול הולך וגדל של מקבלי אבטחת הכנסה על פני השנים והרכב הוא אחד מאותם מבחני הכנסה שאנחנו סבורים שהיה ראוי להשאיר אותו על כנו. לפיכך הממשלה הביאה לכנסת דחיה של הצעת החוק האמורה עד ליום ראשון לעשירי 2004. במקביל הכנסת בעצם בהוראת קבע ביטלה את הסעיף הזה בחוק החל מאחד לינואר 2005. מה שנותר בחוק כרגע זה פער מהחוק הקיים, שמהראשון לעשירי 2004 עד לראשון לראשון 2005 יהיו שלושה חודשים שבהם החוק לכאורה לא יחול. וכאן אנחנו באים לתקן את זה פה ובעצם לאשר את הרכב ולקבוע, הוא גם היום לא יכול לקבל, הוא היום לא יכול לקבל עד אוקטובר 2004 ומינואר 2005. אז מה שאנחנו אומרים, חוק במילא ייכנס לתוקפו מינואר 2005. לסגור פירצה שנוצרה כתוצאה משתי חקיקות של שלושה חודשים.

אני רוצה להזכיר לוועדה במה מדובר. מדובר בשני
דברים שאחד מהם מאוד בעייתי. היום לפי חוק אבטחת הכנסה הזכות לגמלה מותנית בכך שבודקים את כל ההכנסות של האיש ורק אם הם כאלה שבאמת בעצם אין לו שום הכנסה רק אז הוא זכאי לגמלה. וכאשר יש לו רכב, כך לפי ההוראות שבתקנות מייחסים לו הכנסה כזו ששוללת גמלה. זאת אומרת עצם העובדה שיש לו רכב, לא חשוב מה ערכו של הרכב, הוא יכול להיות מאוד ישן, רכב קטן גם, מייחסים לאיש הכנסה כזו כאילו יש לו, למרות שאין לו, ששוללת ממנו זכות לגמלה.

הנושא הזה מעורר הרבה מאוד תרעומת בשנים האחרונות. אני מוכרחה לומר שבזכות הקטע של שימוש ברכב בית הדין לעבודה ממש על הסף לשחוק את ההוראות הקיימות שבחוק והסיבה היא פשוטה, משום שחלק לא קטן מהאוכלוסיה המאוד עניה לא מתגורר היום דווקא במרכזי הערים אלא במרחקים גדולים מאוד ממרכז העיר, ואז צרכים מאוד בסיסיים אי אפשר לקיים בעזרת תחבורה ציבורית. זה אומר להביא ילדים לגן וכל דבר אחר שקשור גם בפעילות וגם בעיקר אנשים שרוצים בכל זאת לצאת לעבודה, בעיקר במשרות בשכר נמוך שעדיין מזכות באבטחת הכנסה.

החוק ההוא שהתקבל, שאותו האוצר מבקש עכשיו לבטל סופית, הוא רוצה לבטל שני דברים. הוא קבע מצד אחד שרכב קטן וישן מאוד לא ישלול אוטומטית וגם קבע חריגים שבהם למרות שאדם יש לו רכב והוא משתמש ברכב עדיין יראו אותו כזכאי. במה מדובר, למשל כאשר יש לו ילד נכה. כאן מבקשים גם את העניין הזה בעצם לבטל אחת ולתמיד. הם מנסים לתקן איזה שהוא פער של חודשים לגבי החלק הראשון, של רכב קטן אבל גם יש כאן את העניין הזה שגם הורה שיש לו ילד נכה ברגע שהוא ישתמש ברכב לצרכים האלה עדיין הוא לא יהיה זכאי לגמלה. זה בעצם ביטול של הוראה בחוק.

זה סעיף אחר, זה לא הסעיף שהקראתי כרגע. לא
הגענו אליו עדיין.

העניין ההוא מצוי בסעיף אחר אבל הוא מתייחס
לאותו תיקון חוק שבו יש חלקים שונים לסעיף. אני מוכרחה לומר שאני מציעה כן לשקול מחדש את כל העניין. לדעתי כל ההתעקשות גם על רכב ישן בסופו של דבר תביא לתוצאה הפוכה. צריך לזכור שבאמת יש לנו אוכלוסיות לא קטנות שגרות רחוק, לא יכולות לקיים אורח חיים תקין, רק עם תחבורה ציבורית.

יש הרבה נכים שאינם עונים להגדרה של רכב נכים.
אנחנו מנסים לתקן את רשימת הליקויים כבר הרבה הרבה זמן על מנת לצרף קבוצות נוספות למסגרת של הניידות. לא מצליחים בזה. אחד הדברים שאני כן הייתי מבקש, ואני חושב שזה צריך עדיין להישאר, שכל אדם שמקבל השלמת הכנסה כאשר יש לו מישהו במשפחה נכה שהוא צריך לתת לו שירותים לא להכליל את הרכב כאילו הרכב הוא רכב לתענוג אלא זה רכב שהוא נועד לצורך הסעת הנכה בבית.

עוד דבר שכיום משרד התחבורה הכיר בזה ונותן תוי חניה, נותן את המשולש גם לכאלה שאינם מוגדרים בסעיפים של רשימת הליקויים. והייתי אומר זה מקום כדי להבין שאם הם הבינו והם נותנים את זה, כולל הנחה בטסט לאותם אנשים שעדיין לא הוגדרו אין שום סיבה שלא לתת להם את הדבר הזה שהרכב הוא לא רכב לתענוגות אלא רכב להסעה.

הנושא של התוספת של הנכה שדיברתם שאתם
מכניסים אותו גם לסעיף הזה, המגבלה הזאת חלה גם על נכה? מה זה נותן לכם מבחינת חסכון?

קודם דיברו על תשלום רטרואקטיבי בגמלת ילד
נכה. היום היא מוסדרת בתקנות והיא אפשרית עד ארבעים ושמונה חודשים אחורנית. וכאן הוצע שהתקופה המירבית תהיה שנים עשר חודשים. זה היה קודם לכן. והשני נוגע לעניין של הרכב ששולל זכות לגמלה לאבטחת הכנסה. אז כאן יש שני דברים. יש מה שיעל אמרה, שהיתה להם איזו שהיא תקלה בחקיקה לגבי כל הסעיף ורוצים לא לאפשר בכלל את הרכב, גם אם הוא ישן. בנוסף לזה במקום אחר לגבי אותו סעיף האוצר מבקש לבטל את האפשרות שקיימת בתיקון החוק שכל הזמן דוחים אותו ולבטל את האפשרות שהורה שיש לו ילד נכה יהיה ראשי להשתמש ברכב ועדיין זכאי לגמלה לאבטחת הכנסה. למרות שיש לו ילד נכה זה ישלול לו את זה.

החסכון הוא בעיקר לגבי כאלה שיצטרפו, הנושא
הזה עלה בדיונים שהתקיימו בעבר בוועדת הכספים ומה שהוחלט להכניס זה מי שיש לו ילד שהוא מוגבל בניידות כן יכול להחזיק ברכב,

בתוספת סעיף 9 א. רבא לחוק אבטחת הכנסה
במסגרת תיקון 15 שהתקבל בשנת 2000 בכנסת נוספו ארבעה חריגים שבהם יאפשרו מתן אבטחת הכנסה גם במקרה שלתובע או לבן המשפחה שלו הגרעינית יש רכב. שניים מתוך החריגים האלה, אחד כבר בוטל ונשאר פה הרווח של שלושת החודשים אותו אנחנו מבקשים לסגור עכשיו והשני הוא הנושא שרותי התייחסה אליו.

חשוב לנו להזכיר שבהקשר הזה הכנסת כבר החליטה פעמיים לדחות את התחולה של הסעיף הזה. לאחרונה עד אוקטובר 2004. וזה מהטעם שאני אסביר עכשיו. שתי הפסקאות הנותרות מתייחסות לשני סוגים, מתייחסות לסוג אחד של אנשים שהם או בן משפחתם וילד שלהם בכלל זה זקוק לטיפול רפואי ממושך, ואזי מי שהוא או בן משפחתו זקוק לטיפול רפואי ממושך עצם העובדה שיש לו רכב לא שוללת לו אבטחת הכנסה. והנושא השני זה מי שהוא או בן משפחתו ושוב ילד בכלל זה נכה ברגליו ומקבל קצבה בגיל כך מהביטוח הלאומי.

במה אנחנו מבקשים לתקן, בפסקה 4 שמדברת על זה שיש ילד נכה נקודה. כלומר לאו דווקא נכה ברגליו או נכות שגורמת לו מוגבלות בתנועה אלא נכות מכל סוג שהוא. אני לא אומר, ילד נכה הוא ודאי מעמסה על המשפחה, הוא גם מזכה את המשפחה בגמלה מהסיבה הזאת אבל הוא לא בהכרח מביא למגבלה בניידות של המשפחה שמצדיקה שיהיה לה רכב ושהיא לא תנועה בתחבורה ציבורית.
חשוב להזכיר עוד נקודה אחת אדוני היושב ראש, אם הוא חולה סרטן אז הוא מקבל טיפולים רפואיים ממושכים ולכן הוא נכנס בחלופה 2 והוא לא צריך את חלופה 4. קיימת מערכת תחבורה ציבורית. צריך להזכיר אדוני היושב ראש מדובר במשפחות שמתקיימות מאבטחת הכנסה. לפני רגע היה לנו דיון בשאלה אם גמלאות אבטחת הכנסה מספיקות לקיום מינימלי אם לאו. להחזיק רכב זאת הוצאה כספית כזאת שאנחנו לא יכולים לעשות את המתמטיקה איך אפשר להחזיק רכב ולחיות מהבטחת הכנסה.

מדובר בהורה לילד שמקבלים עבורו גמלת ילד נכה.
היועצת המשפטית של הוועדה הסבירה מי מקבל גמלה לילד נכה. ילדים במצבים אקוטיים ביותר. מה אומר נציג האוצר, כאשר הילד עובר טיפול כימותרפי זה בסדר אם ההורה ישתמש ברכב. אבל התקופה שאחרי סיום הטיפול הכימותרפי, בתקופות של רמיסיה, בתקופות שיש קצת שקט, הילד עדיין מרגיש נורא ואיום, אז אפשר לקחת אותו לגן אבל לא ברכב של ההורים. ילד שמקבל גמלה של ילד נכה הוא ילד שמטיל על המשפחה, מעצם ההגדרה, עומס טיפולי חריג. אחרת אין זכות לגמלה. זה אומר שלקחת אותו לגן זה סיפור, ואם צריך לקחת אותו לעוד משהו אחר הצהריים כדי שהוא יתפתח זה גם סיפור. למשפחה יש נטל טיפולי חריג. ובמקרים כאלה להוציא מגדר האנשים שזכאים לגמלאות אבטחת הכנסה רק כי הם משתמשים ברכב, הוא אפילו יכול להיות לא שלהם דרך אגב, זה יכול להיות מישהו מבני המשפחה בדרגה יותר רחוקה שמעמידים לרשותם את הרכב. גם זה בעצם שולל גמלה לתשלום אבטחת הכנסה.

אני רוצה שתבינו, הצורך הוא כל כך חזק שהוא פשוט שובר את הוראות החוק ממילא. זה לא מחזיק מעמד. כי הפסיקה מחפשת לה דרכים לפתור בעיות כאלה. זה בעיות אנושיות מאוד קשות.

כשאני נוסע מהבית שלי למרכז העיר עם הילדים
אני לוקח מונית. למה לא בתחבורה ציבורית, כי מונית יותר זולה מתחבורה ציבורית. עם כל הכבוד. זאת אומרת רכב לא כל פעם זה יותר כי אם צריך לנסוע עם מונית זה יוצא יותר זול עם מונית מאשר עם תחבורה ציבורית. פשוט נמאס לשמוע ולשבת לדיון שכשיש ילד חריג, ילד בעייתי, נכה, צרות, כל היום, גם את זה לקחת? אני לא יודע איפה אנחנו נמצאים. ולכן אני אומר, שאלת כמה כסף , אז לא כסף ולא כבוד, רק צרות, אז בשביל מה צריך את כל הסיפור הזה, על מה אנחנו יושבים כאן. אם אנחנו נעשה הצבעה חשאית כאן מה חושבים על הסעיף הזה אני אומר לך פה אחד יוצא שלא צריך, כולל את יעל.

רק לסדר הדיון, אף אחד כולל הממשלה, מה
שמדברים פה התקבל בכנסת פעמיים ועבר. אנחנו לא באנו פה לשנות את זה. כל ההטבה שיש פה היא לקונה של שלושה חודשים. גם לילד נכה זה רק לשלושה חודשים.

אם האוצר חושב שאותה משפחה בגלל שיש לה רכב
זאת אומרת שיש לה כנראה הכנסות נוספות והיא לא כל כך נמצאת במצב קשה, לא כל כך מסכנה וכו' ולכן צריכים להוריד לה אז זה סיפור אחר, אז תעשו את הבדיקה, תגלו את האמת ולפי זה תפעלו. אבל אתם לא יכולים לבוא ולהגיד שאם משפחה שיש לה ילד נכה ובשיקולים הכוללים שלה, שהיא צריכה להחליט האם לקנות עוד לחמניה במקום לחם הכי זול, או לקחת רכב, כי היא לא מסוגלת לעמוד בעומס של הילד הנכה, גם אם זה לא ברגלים, שזה עומס שיכול להיות נורא. והיא מחליטה בכאב לוותר על הלחם, לוותר על האוכל כי אין לה ברירה והיא לא מסוגלת לעמוד ביכולת להסיע את הילד הזה בלי רכב ולהזדקק כל פעם לאוטובוס ואם יש תור ואם האוטובוס עמוס מה יעשה הילד הנכה הזה, וכולם תמיד רחמים ומסתכלים עליו ויורד גשם והיא מחליטה, היא לא מסוגלת לעמוד גם בזה והיא מוותרת על האוכל כדי לקחת רכב. ואתם באים ואומרים אם כך אנחנו נעניש אתכם ונבטל את זה. תצאו מזה, אל תסתכלו כך. אני אומר שוב, אם אתם חושבים שבגין הרכב המשפחה כאן מרמה תבדקו ואם היא מרמה תעמדו על זה. זה בלי קשר. אבל אם לא זה מה שאתם חושבים או שבדקתם ולא מצאתם אז זה בדיוק ההיפך, זה שמחזיק רכב מראה באיזה מצב, באיזה קושי נוראי המשפחה נמצאת שהיא מוותרת על אוכל. אז אתם עוד רוצים לקצץ להם את זה? לכן אני חושב שתרדו מזה.

אני רוצה לסבר לכם את האוזן, אולי לא שמעתם
טוב את מה שאמר דורון, לגבי נכים שהוא לא נכלל ברשימת הליקויים. לפני חמישים שנה קבעו סוגים של ליקויים שלפיהם קובעים את הנכות. אז יכול להיות שבניידות יש כאלה שנפלו בסוג כזה של מחלה שלא נכלל ברשימת הליקויים, ואותם ילדים מסכנים שצריכים להסיע אותם אין מי שיסיע אותם. אז עכשיו הוא צריך לשלם על זה גם קנס, עונש? זה כמו שהיא אמרה, אני לא יודע אם זה עולה מיליון שקל אפילו.

אני מציע לעשות משהו לגבי הסעיפים הקודמים,
לקיים על זה דיון בשבוע הבא עוד פעם ולתת בינתיים זמן לאוצר לעשות את זה ביוזמתו באופן מכובד.

יש פה רק עוד סעיף אחד שאני מציעה שהיות
והביטוח הלאומי העלה אותו, סעיף אחד קטן שהוא עניין טכני.

אנחנו מדברים על סעיף 23 לחוק, עמ' 94, סעיף
התחילה שלו הוא סעיף 24.ט שנמצא באותו עמוד. אדוני המטרה של סעיף 23 היא לא לשנות מן המצב הקיים. המצב הקיים הוא מתייחס למעשה לפסקה 3 בסעיף 2.א בחוק אבטחת הכנסה שמדבר על זכאות לגמלה למי שיש לו הכנסה נמוכה וזכאי בעצם למה שקוראים השלמת הכנסה. הנוסח כפי שכתוב בסעיף הזה, כפי שאני מבין מאז 1980, מאז חקיקת החוק, הוא נוסח כזה שמדבר בעצם על השוואה לסכום הגמלה, כאשר צריך לתקן את זה ולעשות כמו שביטוח לאומי עושה כל היום מאז ועד היום, זה מההכנסה שבשלה אין לשלם גמלה. ההכנסה שבשלה אין לשלם גמלה היא הכנסה הרבה יותר גבוהה מסכום הגמלה, בגלל מה שקרוי דיס-רגרד וקיזוז. אז התיקון הזה להלכה הוא תיקון לטובתם של מי שמקבלים אבטחת הכנסה. למעשה הוא תיקון שלא משנה מהמצב הקיים כפי שהביטוח הלאומי נוהג בפועל. סעיף 24.ט הוא פשוט סעיף התחולה שלו.

סעיף 88.ב, בעמ' 147, אנחנו הוספנו כזכור את התוספת של מאה שקלים לילד שלישי ולילד רביעי. לשלישי ולרביעי זה מאתיים שקלים. היות שסעיף 68 בחוק הביטוח הלאומי מנוסח מחדש בתחילת 2006 לפי חוק התכנית להבראת הכלכלה אנחנו מכניסים את אותו תיקון בשינויים המחוייבים גם לסעיף הזה.

גמלאות נכות כזכור הם לא גמלאות שנמצאות בחלל האויר. היות שרשת המגן ניתנת לא במערכת הנכות אלא במערכת אבטחת הכנסה אזי מי שיש לו גמלאות נכות הם ככלל יותר גבוהות מגמלאות אבטחת הכנסה. אבל אם יש מישהו שמקבל גמלת נכות נמוכה יותר בדרך כלל זה בגלל יכולת להשתכר או ליתר דיוק אי כושר להשתכר ברמה יותר נמוכה וכל הכנסתו היא הגימלה והגימלה לא מגיעה לרמת גימלת אבטחת הכנסה אזי הוא יקבל השלמת הכנסה לפי אותו סעיף שדיברתי על התיקון הטכני שעשינו בו עכשיו ומי שמקבל השלמת הכנסה יהיה זכאי לאותה תוספת של מאה או מאתיים שקלים לפי מספר הילדים.

לא שיש לי תשובה לגבי נכות אבל גיא אמר כאילו
הבטחת הכנסה זה רשת בטחון ונכות זה לא רשת בטחון. זו אותה קונספציה בדיוק. זה שקיצצו בהבטחת הכנסה ולא קיצצו בנכות אז ראשית אני שמחה שלא קיצצו בנכות אבל המינימום קיום שהיה עד התיקונים האחרונים זה היה מינימום קיום שעבר כחוט השני בין כל המערכות שמבטיחות מינימום קיום בביטוח הלאומי, ללא אבחנה בין אבטחת הכנסה לנכות.

התוספת הזאת ניתנה למקבלי אבטחת הכנסה. שבעים אחוז מהם ספגו קיצוץ של שלושים אחוז בממוצע בגמלה ובקצבאות נכות עד לעת זו אין קיצוץ ומקווים שלא יהיה קיצוץ. זה לא אומר שום דבר לגבי זה שמקבלי קצבאות נכות הם ילדים שסבלו מהקיצוץ בקצבאות ילדים אבל התוספת הזאת לפי עמדת האוצר באה לפתור בעיה מסויימת אחת של אנשים באבטחת הכנסה שסבלו גם מהקיצוץ בקצבאות הילדים.

אנחנו עוברים להקראות של כל הסעיפים מהתחלה
ועד הסוף ולאחר מכן אנחנו נועלים את הישיבה. הייתי מציע בכל אופן,

אני אמרתי שגם להם תופחת, גם הם יצטרכו לשלם
דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות על ההכנסה לפנסיה כמו על ההכנסה לשכר, אין אבחנה בין מי שיצא לפנסיה כתוצאה ממחלה או נכות לבין מי שיצא לפנסיה מוקדמת כתוצאה מסיבות אחרות.

ג'ודי הייתי מבקש שבנושא הזה תרכזי את עמדות
הוועדה ותשבי יחד עם הביטוח הלאומי ועם האוצר כדי לראות אולי אפשר להגיע להסכמות לפני שאנחנו נקיים את הדיון הסופי שלנו בנושאים האלה.

תיקון חוק הביטוח הלאומי, סעיף 21: בחוק
הביטוח הלאומי נוסח משולב התשנ"ה1995- בפרק זה חוק הביטוח הלאומי בסעיף 68 בסופו יבוא: הורה שמשתלם לו בעד חודש מסויים גמלה לפי חוק אבטחת הכנסה או תשלום חודשי לפי חוק המזונות אבטחת תשלום התשל"ג1972- והוא זכאי בעד אותו חודש לקצבת ילדים כאמור בסעיפים קטנים א או ב' בעד שלושה ילדים או יותר תתווסף לקצבת הילדים המשתלמת לו בעד הילד השלישי ובעד הילד הרביעי שבמניין ילדיו תוספת לפי ערך 0.59 נקודות קצבה. 2. בסעיף 74.א.א. במקום 15 יבוא 12. 3. בסעיף 149.א במקום 7 יבוא 6. 4. בסעיף קטן 8 בסעיף קטן א אחרי שקבע השר יבוא בסעיף זה המבחנים ובמקום בסעיף של ארבעים אחוז לפחות יבוא בשיעור של ששים אחוז לפחות ואולם אם נקבעה למבוטח על פי המבחנים נכות רפואית בשל ליקוי אחיד בשיעור של עשרים וחמישה אחוז לפחות יהיה התנאי לקביעת אי כושר להשתכר קביעת נכות רפואית לפי המבחנים בשיעור של ארבעים אחוז לפחות. ב. בסעיף קטן ג במקום מארבעים אחוז יבוא מששים אחוז ולעניין מי שנקבעה לו נכות בשל ליקוי אחיד בשיעור של עשרים וחמישה אחוז לפחות שאחוזי הנכות פחותים מארבעים אחוז. ג. בסופו יבוא: בסעיף זה ליקוי יחיד כל ליקוי או פגימה שברשימת הליקויים כמשמעותה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות – קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות התשמ"ג1984-) שלצידם נקוב אחוז נכות. 5. בסעיף 214.ג במקום חודשים יבוא החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה לבדיקה מחדש. 6. בסעיף 224 במקום תשעים יבוא שבעים וארבע. 7. בסעיף 222.א במקום ורשאי הוא יבוא: ובלבד שלא תשולם גמלה לפי הסעיף האמור לתקופה העולה על שנים עשר חודשים שבתכוף,

בפסקה 7 בסעיף 222.א בסוף יש לפני ההגשה
כאמור השר רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה,

ובלבד שלא תשולם גמלה לפי הסעיף האמור
לתקופה העולה על שנים עשר החודשים בתכוף להגשת התביעה לגמלה ואם הוגשה בקשה לתביעה מחדש בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 222 לתקופה העולה על שנים עשר חודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה. כאמור השר רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה.

בסעיף 237.א בפסקה 1 במקום שלושים יבוא 25.

אחרי סעיף 345.א יבוא 345.ב א. בסעיף זה פנסיה מוקדמת קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד בטרם הגיעו לגיל הפרישה לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או אובדן כושר עבודה מלא או חלקי. ב. מבוטח לפי פרק יא' בסעיף זה מבוטח שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת חייב בתשלום דמי ביטוח ממלוא סכום הפנסיה המוקדמת המשתלמת לו בכפוף להוראות סעיף קטן ג. שיעור דמי הביטוח מסכום הפנסיה המוקדמת יהיה על אף הוראות סעיף 337.א.2 כקבוע בטור ד' שבלוח י' לעניין ניכוי שכר משכר עובד למעט השיעור הנקוב בפרט 6 בטור האמור. ג. 1 עלה סכום פנסיה מוקדמת שמשתלמת למבוטח על ההפרש שבין ההכנסה המירבית הקבועה לגביו בלוח יא' לבין שאר הכנסותיו החייבות בתשלום דמי ביטוח יובא בחשבון לעניין תשלום דמי ביטוח לפי הוראות סעיף זה סכום הפנסיה המוקדמת שאינו עולה על ההפרש האמור. 2. פחת סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח מההכנסה המזערית הקבועה בפרט 3 בלוח יא' ישתלמו דמי הביטוח על פי הוראות סעיף זה מסכום השווה להכנסה המזערית האמורה ובלבד שאין למבוטח הכנסה אחרת שבעדה משתלמים דמי ביטוח. ד. מי שמשלם פנסיה מוקדמת ינכה את דמי הביטוח על פי סעיף זה מהפנסיה המוקדמת במקור ויעבירה למוסד במועד התשלום החל לגבי עובד לפי הוראות סעיף 353. ה. מבוטח שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת שהוא גם עובד או עובד עצמאי לא יחולו לגבי הכנסותיו מפנסיה מוקדמת שיעורי דמי הביטוח החלים לפי לוח י' על חלק ההכנסה של עובד שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע (לסעיף קטן זה שיעור מופחת). 2. היתה הכנסה של מבוטח כאמור בפסקה 1 בחודש פלוני מהמקורות בסעיף 2.1.2 ו-8 לפקודת מס הכנסה נמוכה במחצית מהשכר הממוצע יחול השיעור המופחת על סכום הכנסתו מפנסיה מוקדמת השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מפנסיה מוקדמת השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות האמורים לבין מחצית מהשכר הממוצע. השר רשאי בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע כללים, תנאים ומועדים שיחולו לעניין תשלום דמי הביטוח לפי סעיף זה וחישובם. ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות השונות מהוראות סעיף זה.

בסעיף 355 בפסקה 2 אחרי שכר עבודה יבוא: פנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345.ב.א.

בסעיף של הפנסיה המוקדמת ושינוי תשלום דמי
הביטוח יש כאן סעיף מסמיך לשר הרווחה באישור ועדת עבודה ורווחה של הכנסת לקבוע כללים, מועדים ותנאים וכו' לעניין תשלום דמי ביטוח על פנסיה מוקדמת ובהסכמת שר האוצר, שלדעתי לא צריך להיות בהסכמת שר האוצר כי אנחנו מדברים על דמי ביטוח לאומי שנעשים על פי הוראות של השר באישור ועדת עבודה ורווחה של הכנסת.

בסעיף 355.א בפסקה 2 אחרי שכר עבודה יבוא
פנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345.ב.א.

בסעיף 371 אחרי הוראות פרק זה יבוא למעט הוראות סעיף 345.ב.

סעיף 12 בלוח ד' אחרי הטור אוגוסט 2003 עד דצמבר 2003 יבוא: ינואר 2004 עד יוני 2004 – 1.00, 2.51, 2.91. ב. בטור ינואר 2004 עד דצמבר 2004 בכותרת במקום ינואר 2004 יבוא יולי 2004. 2. במקום 1.10 יבוא 0.96. במקום 2.39 יבוא 2.36 ובמקום 2.71 יבוא 2.69. ג. בטור ינואר 2005 עד דצמבר 2005 במקום 1.05 יבוא 0.91, במקום 2.13 יבוא 2.10 ובמקום 2.37 יבוא 2.34. 22. בתקופה שמיום ז' בטבת השתס"ג אחד בינואר 2004 עד יום ל' בכסלו התשס"ו-שלושים ואחד בדצמבר 2005 ייקרא חוק הביטוח הלאומי כך שבסעיף 68.א במקום 0.84 יבוא 0.7. 23. בחוק אבטחת הכנסה התשמ"א-1980 בפרק זה חוק אבטחת הכנסה בסעיף 2.א בפסקה 3 במקום מסכום הגמלה לפי חוק זה יבוא מהכנסה שבשלה אין לשלם לפי הוראות חוק זה גמלה. 24.א סעיף 68.ג בחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 21.1 בחוק זה יחול על קצבת ילדים המשתלמת בעד יום יב' בתמוז התשס"ד אחד ביולי 2004.

סעיפים 174.א.א, 149.א, 220.א ו-237.א בחוק הביטוח הלאומי כנוסחם בפסקאות 2, 3, 6, ו-8 של סעיף 21 בחוק זה יחולו על התחייבויות המוסד לביטוח לאומי בשנת הכספים 2004 ובשנת הכספים שלאחריה.

סעיף 208 בחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 21.4 בחוק זה יחול על מי שהגיש תביעה לפי פרק ט' בחוק הביטוח הלאומי ביום תחילתו של חוק זה, בסעיף זה יום התחילה הוא לאחריו.

בסעיף 214.ג בחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 21.5 בחוק זה יחול על בקשה לבדיקה מחדש שהוגשה ביום א' בתמוז התשס"ג אחד ביולי 2003 ולאחריו.

סעיף 222.א בחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 21.7 בחוק זה יחול על תביעה או בקשה לבדיקה מחדש לפי העניין שהוגשו ביום התחילה או לאחריו.

סעיפים 345.ב, 355.א ו-371 בחוק הביטוח הלאומי כנוסחם בפסקאות 9 עד 11 של סעיף 21 בחוק זה יחולו על דמי ביטוח המשתלמים בעד יום התחילה ואילך.

לוח ד' בחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 21.12 בחוק זה וסעיף 22 בחוק זה יחולו על גמלאות המשתלמות בעד התקופה שמיום ז' בטבת התשס"ד אחד בינואר 2004 עד יום ל' בכסלו התשס"ו שלושים ואחד בדצמבר 2005.

הוראות שנקבעו לפי סעיף 371 בחוק הביטוח הלאומי כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה לעניין תשלום דמי ביטוח בריאות בפנסיה מוקדמת בטלות מיום התחילה ואילך ואולם ההוראות האמורות יוסיפו לחול על דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות בפנסיה מוקדמת המשתלמת אחרי יום התחילה בעד התקופה שקדמה ליום התחילה לעניין זה. דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות משמעותם בחוק הביטוח הלאומי ובחוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד1994- לפי העניין. פנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345.ב בחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 21.9 בחוק זה.

סעיף 2.א בחוק אבטחת הכנסה כנוסחו בסעיף 23 בחוק זה יחול על גמלאות המשתלמות בעד יום התחילה ואילן.

בחוק אבטחת הכנסה תיקון מס' 15 תשס"א2001-, 1. בסעיף 2 בסעיף 9.א.ג. המובא בו פסקה 4 תימחק. 2. בסעיף 3.ב במקום תחילתם של פסקאות 1 ו-4 יבוא תחילתה של פסקה 1.

סעיף 80.7, בפסקה 7 בסעיף 63.ב במקום כ' בטבת התשס"ה אחד בינואר 2005 יבוא ט"ז בתשרי התשס"ה אחד באוקטובר 2004.

ואני גם מתייחסת לסעיף הנוגע לקצבאות הילדים, סעיף 80.ב קטן. בסעיף 66 בפסקה 1 בהגדרה הסכום הבסיסי המובאת בו בפסקה 3 אחרי פסקאות 1 ו-2 יבוא לעניין דמי ביטוח. פסקה 7 בסעיף 68 המובא בה בסופו יבוא: הורה שמשתלם לו בעד חודש מסויים ובגלל לפי חוק אבטחת הכנסה או תשלום חודשי לפי חוק המזונות אבטחת תשלום התשל"ב1972- והוא זכאי בעד אותו חודש לקצבת ילדים כאמור בסעיפים קטן א' וב' ועד שלושה ... קצבת הילדים המשתלמת לו בעד הילד השלישי ובעד הילד הרביעי שבמניין ילדיו תוספת בסכום השווה לשבעים אחוז מהסכום הבסיסי.

אדוני היושב ראש, היו כמה נושאים שאדוני ביקש
התייחסות מחודשת של האוצר. ראשית הנושא הגדול של קצבאות הילדים ואבטחת הכנסה בבוקר, דבר שני בדיקה מחדש לגבי נכה, שינוי הנכות לששים אחוז סף רפואי, האם מדובר רק על תביעות חדשות שכך עולה מדברי הסדר אומדן בדיקות מחדש, והנושא השלישי זה הבטחת הכנסה וזכאות למי שיש לו רכב למי שיש לו ילד נכה. השאלה אם אדוני ירצה לבקש אולי מהאוצר לתת תשובה בכתב לוועדה או איזו התייחסות שגם אני אוכל לקבל.

ההתייחסות צריכה להיות כתובה ותוכלי לקבל
אותה. אני מציע שאת תפני לאוצר לגבי כל הדברים ותודיעי לי כשיש סיכומים בנושא הזה. תודה רבה, הישיבה הזאת נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00