כנסת פתוחה

פרוטוקולים/עבודה/7571



5
ועדת העבודה הרווחה והבריאות
16.12.03

פרוטוקולים/עבודה/7571
ירושלים, ד' בטבת, תשס"ד
29 בדצמבר, 2003

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 89
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, כ"א בכסלו התשס"ד (16 בדצמבר 2003), שעה 13:30

תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול במתח עד 1000 וולט)
(הוראת שעה)(תיקון) התשס"ד-2003

חברי הוועדה: שאול יהלום – היו"ר
יגאל יאסינוב

חגית אייזנמן - המשרד לתשתיות לאומיות
ולדימיר נמירובסקי - המשרד לתשתיות לאומיות
איגור סטפנסקי - המשרד לתשתיות לאומיות
שלום קסלסי - איגוד החשמלאים המורשים
דוד בן אפרים - יו"ר ארגון המהנדסים הבודקים, לשכת המהנדסים
רפי כהן - מ"מ יו"ר אגודת מהנדסי החשמל
מנדל קריצ'בסקי - עיריית ירושלים, לשכת המהנדסים
אבישי רש - יו"ר איכות החשמל, לשכת המהנדסים
ארקדי שיין - חבר הנהלת אגודת מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה
אלכס טורצקי - המוסד לבטיחות ולגיהות
גולן ברזובסקי - התאחדות הקבלנים

ג'ודי וסרמן

וילמה מאור

רויטל יפרח
















תקנות חוק החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול במתח עד 1000 וולט) (הוראת שעה)
(תיקון) התשס"ד-2003

אני מתכבד לפתוח את הישיבה בנושא תקנות חוק החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול במתח עד 1000 וולט) (הוראת שעה) (תיקון) התשס"ד-2003.

לפני כשנה וחצי, במסגרת הוראת שעה, אישרה הוועדה תקנות, שהיום אנחנו באים ומבקשים להאריך את תקופתם לשנה נוספת, כדי לבדוק איך העסק עובד. מה המהות של העניין? אני חוזר לדיון שהתקיים לפני שנה: מכיוון שבמדינת ישראל יש 2 מיליון מתקנים ביתיים ותעשייתיים, אני מדבר על דירות. מסיבות היסטוריות, אותם מתקנים, אותן דירות היו מוארקים באמצעות צנרת מתכתית שהיתה מוליכה את הארקה. היא היתה מביאה את הארקה לבית של הלקוח. מכיוון שבמשך שנים - -

מה זאת אומרת? הצנרת באדמה.

צנרת תת-קרקעית. הצנרת לא יכולה להיות לא רציפה, כי זו צנרת מים - -

החוט של הארקה, כדי שתהיה הארקה טובה הוא צריך להגיע לצינור עולמי, אחרת אם הוא מגיע לבאר קטנה זה לא טוב.

בדיוק. יכול להיווצר מצב שזה לא מתאים להתנגדות הנומינאלית שאנחנו צריכים. ההתנגדות תהיה גבוהה או המוליכות תהיה נמוכה מדי. במשך הזמן, הצינורות האלה התקלקלו והחליפו בהם קטעים. היום, כשמחליפים צינור הוא לא מתכתי אלא צינור פלסטי. צינור פלסטי זה לא חומר שיכול לספק לנו את המוליכות הדרושה. מה קרה במשך השנים? חלק מהבתים נשאר ללא הארקות, למרות שאדם בטוח שיש לו בבית הארקה. הוא התקין מפסק מגן וחושב שהכל בסדר, אבל למעשה אין לו הארקה והוא לא יודע על כך.

מה זאת אומרת הוא לא יודע? הוא לוחץ על המפסק וזה קופץ. יש לי בבית מפסק פחת ולחצן כדי לבדוק אם הוא עובד. לחצתי והוא קפץ, זה עדין לא הוכחה?

זו בדיקה מכנית, זה עדין לא הוכחה.

אז איך אני יכול לבדוק אם יש לי הארקה? אמרו לי לקחת מנורה ולראות אם זה דולק...

אם תעשה את זה, יושב פה המנהל לענייני חשמל ונגיש נגדך תלונה במשטרה. זה תהליך מורכב ואף אחד לא מחפש אותו.

אז איך אני אבדוק? תלמד אותי.

זה בדיוק מה שאנחנו רוצים. באותן תקנות, מכיוון שאסור לאדם לא מוסמך לעבוד בחשמל, באותן תקנות נקבע שכל אזרח במדינת ישראל צריך לבדוק מה קורה אצלו בבית. אם זה בניין חדש, שיש לו הארקה, אנחנו חשבנו להקל. הארקה לא מתבססת אך ורק על צנרת אלא גם על הקונסטרוקציה של המבנה. החלטנו שאפשר לערוך בדיקה פעם ב-10 שנים. בבניינים ישנים, צריך לעשות את זה פעם ב-5 שנים. כדי ליישר את הקו, הוחלט באותן תקנות שכל אחד מאתנו, במשך שנה, צריך לעשות את הבדיקה הראשונה, כדי להתיישר עם הקו. שאדם ידע אם יש לו הארקה או אין לו הארקה. זו המטרה.

מה אתה אומר? כל אזרחי ישראל היו צריכים לעשות בדיקה לפני שנה בבתים שלהם? מי עשה את זה?

זו בדיוק הסיבה שאנחנו מבקשים להאריך את זה.

מי ידע מזה בכלל?

משרד התשתיות פרסם את זה מספר פעמים בעיתונות.

אני קורא עיתונות ואני לא זוכר דבר כזה, אחרת הייתי מיד בודק. איך בודקים? לוקחים מהנדס ובודקים או שאדם יכול לבדוק לבד?

פונים למי שמוסמך לבדוק. מי שמוסמך לבדוק הוגדר באותו חוק. אם אנחנו מדברים על דירה, כל בעל רשיון בודק, ויש כמה סוגים של רשיונות.

כמה עולה הבדיקה?

על פי הערכה ראשונית, שקיבלנו ממר קסלסי, מדובר ב-250 שקלים לבדיקה לדירה.

אתה אומר, שאתם מחייבים את כל מדינת ישראל להוציא היום 250 שקלים. מאיפה יהיה להם את הכסף הזה? על מה אתה מדבר? יש משפחות עניות שעכשיו הורידו להן קצבאות והן מסכנות מאוד.

זו בדיוק הסיבה שלפני שנה וחצי זה אושר, לא ביחד עם התקנות האחרות שאושרו לצמיתות אלא כהוראת שעה לשנה. בדיוק בגלל הדברים שאתה אומר עכשיו.

אם אדם לא בודק, מה יעשו לו?

לא יעשו לו כלום, אבל לפחות שיידע שעליו לבדוק.

אם לא יעשו לו כלום, אז מה זה עליו לבדוק? התקנה צריכה להיות על משרד התשתיות, שישלח חשמלאים, שיפרסם כל יום בעיתון, שיזהיר את הציבור.

כמו עם הגז.

הגז נכלל בגפ"מ, וזה מה שקורה לגביו. החקיקה בתחום הגז היא שונה. פה זה משהו אחר. ניסינו, בדקנו את כל האופציות כולל הקמת אגף במשרד התשתיות - -

יש לכם הסכם עם איגוד החשמלאים על מחיר, או מה שהם קובעים זה מה שיהיה?

זה מה שקיבלנו כהערכה. בקשתי ממר קסלסי לשלוח לי הערכה.

אם מחר חשמלאי ייקח 500 שקלים לבדיקה?

זה שוק פתוח לתחרות. זה שוק שיש בו הרבה מאוד בודקים.

אז מה אתה רוצה ממני? אני רואה שחברת החשמל מוציאה הון כסף על פרסומות. אתם יכולים לסכם אתה שבכל חשבון ייצא חוזר - -

זה סוכם כבר וזה מה שיקרה.

יפה מאוד. שם יהיה כתוב שלא בטוח שיש לאותו אדם הארקה ולצייר ציור כמו שמציירים ולהוסיף טקסט, ושנה שלמה לחייב את חברת החשמל לתת את ההסברה. כל אדם יחליט לעצמו. אם הוא רוצה - יעשה ואם הוא לא רוצה – לא יעשה. למה אני צריך תקנות על העניין הזה? מה אומרות התקנות? אני לא מבין. מאחר ואתם משרד טוב ויעיל, אתם צריכים לסכם עם חברת החשמל. צריך לקחת כמה מיליונים ולעשות מודעות ולעשות סרט בטלוויזיה שאתם מזהירים את הציבור ואומרים לו: דעו לכם, חלק מהביטחון זה שתהיה הארקה בבית, אנחנו ממליצים להתקשר היום לחשמלאי מוסמך ופעם ב-5 שנים צריך לעשות בדיקה. מה השאלה פה? מה אתה רוצה ממני? למה אני צריך לחייב את האזרחים המסכנים, שהם עוברים על החוק אם אין להם כסף לעשות את זה?

בתקנות החשמל שאושרו ב-2002 נקבעה החובה לערוך בדיקה פעם ב-5 שנים למבנה ללא הארקת יסוד ופעם ב-10 שנים, למבנה עם הארקת יסוד. נקבעה שם הוראת מעבר בנוסף לכך ואני אקריא את זה:

על אף האמור בסעיף 78, על אותה חובה לערוך את הבדיקות מדי 5 או 10 שנים, תיבדק לראשונה כל מערכת הארקה ואמצעי הגנה בפני חשמול במתקן צריכה, לא יאוחר מיום 31 במרץ 2003. זאת אומרת, אלה תקנות שכבר נכנסו לתוקף.

תראי, כשנבנה בית חדש, באה חברת החשמל ועושה ביקורת. אני מניח, בלי לשאול אתכם אפילו, שהביקורת היא גם בדיקת הארקה, נכון? על מבנים חדשים אין בעיה. את הולכת לשכונת "עמידר", לאנשים קשי יום שבקושי גומרים את החודש. אני מוציא תקנות שאומרות שהם חייבים עכשיו להתקשר לחשמלאי ולהוציא סכום של 250 שקל. לי יש עוז לעשות את זה?

אמנם אדוני לא קבע, אבל הוועדה הזאת קבעה - -

אז היא עשתה טעות. אז גם היה יותר כסף לציבור. גברתי יושבת בוועדת הכספים בין השאר, ורואה איך מקצצים בכל חלקה טובה. לפני שנה קיצצו פחות.

אני לא מנסה להתווכח, אני מנסה להסביר את המצב המשפטי נכון להיום: החובה הראשונית נקבעה לעשות בדיקה בכל מתקן עד מרץ 2003. זאת אומרת, היום, החובה הזאת פג תוקפה.

שאלה לגברתי: עשית את הבדיקה?

אני לא בוועד הבית, אין לי מושג.

אבל את צריכה לוודא זאת.

נכון.

מדובר בוועד בית או בכל דירה?

כל בניין, כל מבנה.

כל דירה.

זאת אומרת, את תיקנת תקנות כיועצת משפטית, שנה שלמה עברה ואפילו לא בדקת. את בעצמך לא עשית את זה ואת רוצה שנחייב את כל המדינה.

אני לא רוצה, אדוני, אבל אני חושבת שאם יש חובה וכנראה שרוב הציבור לא הצליח לעמוד בה, צריך לאפשר אפשרות ואולי בינתיים יעשו איזו שהיא הסברה - -

התאונות לא קורות, התאונות נגרמות. זו סכנה לציבור. אדוני, 250 שקל פעם ב-5 שנים, זה רק 22 שקל בשנה ואז אתה מכסה את כל האסונות שנגרמים, השריפות שנגרמות כתוצאה מהארקה. הארקה זו מסננת גם לטלוויזיה שלך, זו מסננת לציבור. 22 שקל בשנה זה לא הרבה.

כמו שלחברות הגז יש סיכום, הן מקבלות על זה כסף או לא, יכול להיות שצריך להעלות את הסכום במשהו מזערי. צריכים להגיד: חברת החשמל צריכה לקבל על עצמה, כמו חברות הגז, לעשות את הבדיקה הזאת. הצרכן שמקבל חשמל ממנה צריך לקבל את הבדיקה הזאת חינם, ואז אני יכול לדרוש ממנו. היום, אין לי עוז לעשות זאת. ידי רועדות. אני לא אחייב היום משפחות. לדעתי, המדינה אחראית כאן, דרך חברת החשמל לעניין הזה. חברת החשמל צריכה לספק חשמל רק לבית עם הארקה והחובה עליה שתהיה הארקה בבית הזה. כמו שמצאו פתרון לגז, אתה אומר שיש סידור כספי, צריך למצוא פה סידור כספי. אני מתפלא, למה לא נמצאים פה נציגים של חברת החשמל, אבל שאנחנו נחייב היום?

אני מסכים אתך.

הרעיון של מימון או רעיון של פרסום, שהם רעיונות טובים בפני עצמם, זה לא תחליף לחיוב של הצרכן. הצרכן צריך לדעת, שהדברים האלה הם גם על אחריותו. אנחנו רואים את זה בתאונות דרכים, אנשים נוסעים מהר ויודעים שזה מסוכן. אבל אם הם רואים שוטר, אז הם מאטים. גם פה, אם הם לא ידעו שזו חובה מבחינה חוקית, יכול להיות שכל הפרסום שבעולם לא יעזור.

תני לי עוד דוגמאות של דברים מסוכנים. שאת מחייבת אדם בודד.

זה נושא בטיחותי ממדרגה ראשונה.

עד היום, לא ידעתי שהתקנה הזאת קיימת. אני קראתי עכשיו את התקנה. גם אני וגם היושב ראש לא מתווכחים שצריך לערוך את הבדיקה. אנחנו לא נגד זה ואנחנו גם לא מתווכחים על המחיר. יכול להיות שיש יותר זול ויש יותר יקר.

אפשר לעשות מבצע ארצי ולסכם מחיר קבוע עם החשמלאים. שלא יבוא מחר איזה חשמלאי ויסחט את האנשים.

אבל לא מדובר פה על חשמלאים אלא על מהנדסים שבאים לבדוק.

מהנדס בא לבדוק, אני מבין.

העניין הוא, שכרגע התקנה הזאת מחייבת. לא רק שאין לה שיניים אלא אין לה את האפשרות להגיע לאותו אזרח שהיא מחייבת אותו ולהסביר לו. זהו כיסוי של משרד התשתיות וארגון החשמלאים שאומרים: אמרנו. אם מישהו ייהרג, הם יגידו: אמרנו. אם אותו אדם לא שמע על כך - -

אני מעז לומר, שהדיון סוטה לכיוונים לא רצויים. ההצעות פה הן מאד ענייניות. החוק מגדיר, שחברת החשמל בודקת כל מתקן חשמלי ביום חיבורו בפעם הראשונה לרשת. אנחנו יודעים, שכל אחד בדירתו הוא או כל אחד במתחם הפרטי שלו עושה כל מיני שינויים. חברת החשמל לא יודעת אם הוא עשה שינויים, אם הוא ניתק את הארקה אם הוא נגע בזה. זה גם לא עניין שלה, היא לא שומר החוק. אבל, התקנה הזו נועדה להבטיח את שלומם של ציבור התושבים במדינת ישראל. כמו שבדיקת רכב מחויבת על פי החוק פעם בשנה, כי אתה לא יודע מה עשו ברכב, אם הרכב תקין או לא, אם יש לו ברקסים או לא. אלה דברים מובנים מאליהם, אבל בחשמל זה לא כל כך מובן מאליו. יש לנו מאות הרוגים בשנה מתאונות כאלה ואחרות.

מאות הרוגים? בגלל הארקה?

כן. גם בגלל הארקה ובעיקר, כי מתקני ההגנה לא מגנים על האדם.

כמה נהרגים כל שנה? יש לזה תשובה ודאי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

אין לי מושג במספרים. הנקודה היא, שנגרמות גם הרבה שריפות כתוצאה מהדברים האלה. בשריפות, אנחנו יודעים שהנזקים של מדינת ישראל זה במיליארדים. לא באנו להציע פה פתרונות, אבל מאחר שהתקנה הזאת פג תוקפה, הקיום שלה היה עד נובמבר ועד אז אף אחד לא התייחס אליה ברצינות, למעט מספר צדיקים. מאחר ואנחנו, הגוף ההנדסי שמרכז בתוכו את מהנדסי החשמל שמתכננים את המתקנים האלה ומביאים אותם לגמר ועוקבים אחריהם ומנהלים אותם וציבור הבודקים, שבודק את המתקנים אחרי הבדיקה הראשונה של חברת החשמל, אנחנו רצינו להציע הצעה ושלחתי זאת גם במכתב, שאולי תתנו לנו אפשרות. יש לנו ועדה הנדסית שבה יושבים אנשים עם 25, 30 שנות ניסיון. יש לנו כ-40 איש, בממוצע 1000 שנות ניסיון בחשמל, שזה לא מעט. אנחנו מציעים לתת המלצות לטיפול במצב מבחינה טכנית. יכול להיות שנציע גם השלכות או פתרונות למימון כספי, לאור ההיכרות העמוקה שלנו במשק. לחייב בחשבון החשמל, זה צריך לעבור דרך הרשות. הרשות לא תאשר היטל נוסף על הצרכן על מערכת החשמל, אלא אם כן זה יהיה חוק שמגביל כל אזרח או דייר ולחייב אותו בזה. אבל אז זה יהיה מסורבל ולא הגיוני. התקנה הזאת לא נאכפת, היא לא קיימת בפועל. אז אם תתנו לנו זמן של 4, 6 שבועות - -

יש לכם כמה זמן שאתם רוצים. הייתי אומר כך: אני אומר במלוא הצער, שאת התקנות האלה אין טעם לאשר. מסכים אתי חבר הכנסת יאסינוב. זה יהיה סתם נייר. זאת אומרת, כמו שהיה השנה, כך יהיה הלאה. מצד שני, אני מבין שהסכנות מרובות. דרך אגב, על מבני ציבור יש תקנות בעניין הזה?

יש, אבל לא מיושמות גם כן. זה יותר גרוע.

יכול להיות שלגבי מבני ציבור, בית ספר וכולי צריך לחייב אותם. העירייה צריכה לבדוק את זה בכל בתי הספר. הבעיה שלי היא להטיל היום סכום כסף כזה על אנשים. דיברת קודם על מכונית, אז אני יכול להגיד לאדם אל תיסע במכונית. ברגע שאתה מדבר על חשמל, מים, אין אדם במדינה, גם העניים ביותר, שאין להם חשמל או מים, גם אם הוא לא שילם תקופה מסוימת, אלא אם כן הוא הומלס. אין אדם שאין לו חשמל ומים. לכן, אי אפשר שנבוא עכשיו לעשות כזאת תקנה שתהיה סתם על הנייר, ואנחנו לא יכולים סתם לחייב את האנשים.

לכן, אני מבקש ומציע, שבעוד חודשיים נעשה כאן ישיבה. נבקש ממשרד התשתיות יחד עם איגוד המהנדסים לתת לנו פתרון. הפתרון יכול להיות בכמה רעיונות שהועלו כאן, ותחשבו עם 40 המהנדסים על פתרונות נוספים. אני מציע כמה רעיונות: ראשית, לקבוע לתקופה מוגבלת תעריף קבוע. לומר שכולם מתגייסים. יש מבצע לאומי, אז בהוראת השעה מקבלים על עצמם כל המהנדסים והחשמלאים והמתקינים, לעשות את הבדיקה הזאת במחיר נמוך. למה מוסכים מוכנים לעשות בדיקת חינם בחורף? כי הם מבינים שכולם מתגייסים פעם למבצע לאומי כזה. אז שמשרד התשתיות ידרוש את זה.

דבר שני, כפי שאנחנו שומעים כאן, לפחות מנציג המהנדסים, שיש אינטרס במשק לחברות הביטוח. אם זה נכון שנגרמות הרבה שריפות, אז חברות הביטוח יחסכו הון עולמי אם בכל בית ישן זה יהיה. יכול להיות שחברות הביטוח תהיינה מוכנות למבצע הזה, להשתתף במשך שנה אחת ולומר שכל בית שייבדק יהיה מכוסה על ידי חברת הביטוח והוא ישלם לחברת המהנדסים. אני לא יודע, צריכים למצוא רעיונות. יכול להיות שהמועצה לצרכנות לא תיענה לעניין הזה אם תציע לה 100 שקל. אבל אם תציע שקל אחד בשנה להעלות את מחיר החשמל, זה מצטבר לסכום גדול כמו בביטוח. איך זה נעשה בגז? אני כבר לא זוכר, אבל נדמה לי ששילמתי 40 אגורות לבלון. לאורך זמן, עד שאני מזמין את הבודק, יוצא שזה שווה לו. לצערי הרב, יש כאלה שמשלמים וכאלה שלא, למרות שזה סכום שלא מרגישים אותו כשמזמינים בלון גז. אז אם תציעו סכום, שאפילו אדם עני ישלם עוד כמה אגורות והוא לא ירגיש בכך, זה מצטבר ואחת ל-5 שנים הוא יוכל לעשות את הבדיקה, שחברת החשמל תשלם למהנדסים. זו הפעם הראשונה שאני מנסה לחשוב על רעיונות אבל אתם יכולים להביא עוד הרבה רעיונות. תרכזו צוות חשיבה ותבואו לכאן בעוד חודשיים. יכול להיות שלמבני ציבור כן נאשר תקנה, אולי אפילו עם סנקציה. זאת אומרת, שאין כל ספק שמי שאחראי כמו בעל בית קולנוע, בעל תאטרון, בעל בית ספר, בעל ישיבה, בעל אוניברסיטה וכולי, כמו שיש אחראי על המעליות יהיה גם אחראי על זה ויהיה פיקוח על העניין שלכם. אבל לבעל הדירה ב"עמידר" עם חדר וחצי, לאם החד-הורית, עליהם אני לא יכול להטיל ולחייב. זה עובר את גבול הטעם הטוב.

אני מבקש לבוא לכאן בעוד חודשיים, להביא עוד גורמים כמו חברות ביטוח, חברת החשמל, לשתף אותם בעניין. שבו אתם, אם תצטרכו 3 חודשים, בבקשה, ואנחנו נעזור לכם למסד את העניין הזה.

אני מציע, לאשר את התקנות עד לישיבה הבאה, כי אחרת, מי שעד היום לא עשה את הבדיקה עבר על החוק ויכולה להיות לזה השלכה כל שהיא.

מי שלא עשה את הבדיקה עובר על החוק?

יש פה ענישה פלילית, לצד אי קיום הוראות חוק החשמל.

אז אם אני מאשר עכשיו, אדם שלא יעשה עבר עבירה.

נכון. אדם שלא עשה את מה שהיה מוטל עליו לעשות עבר עבירה, אם אנחנו נאשר לו עוד איזה שהוא פרק זמן שבו הוא לא יהיה עבריין.

להאריך את האבסורד? כל בית משפט, ברגע שלא אישרנו... אם אנחנו מאשרים זה הפוך, אנחנו ממשיכים את העניין. אם רוצים להפסיק, אז בואו נפסיק באופן מוחלט.

אז זה כבר לא קיים.

אז הענישה עדין קיימת?

לא, אם אין תקנה, אין ענישה. זה כבר לא קיים.

היועצת המשפטית, בשנה שהיא לא בדקה היא עברה עבירה ועכשיו אפשר להגיש נגדה - -

מה אתה רוצה מהיועצת המשפטית? גם אנחנו לא עשינו את זה.

מדובר פה על עבירה שפג תוקפה. צריך לבדוק את זה.

רציתי להציע לך לעשות הפרדה בין שני סוגי צרכנים: בין הצרכנים הביתיים ואני מבין את הרגישות שלך לגבי הנושאים של דלי יום וכל המסכנים שזו באמת בעיה, כי 200 שקל זה המון לגביהם. במדינת ישראל, מתוך 2 מיליון חיבורים יש 200,000 תעשייתיים וציבוריים שעליהם אפשר להמשיך את התקנה.

אם נעשה את זה, אתם לא תבואו עם הצעות בעוד חודשיים. עכשיו אנחנו מפסיקים את הכל ובעוד חודשיים - נדון. אני הצעתי שאני מסכים לחייב את אותם ציבוריים ותעשייתיים, כולל סנקציה כולל הכל. אין לי שום בעיה, אבל לא את האנשים. אנחנו יודעים שיש בעיה במדינה, אתם תבואו בעוד חודשיים ותביאו הצעות, כולל ה-200,000.

היות והעלית את חברות הביטוח, אנחנו כבר נפגשנו עם חברות הביטוח בכדי לנסות ליצור את זה כחלק חובה בפוליסה. חברות הביטוח טוענות בצדק, שהם לא יכולות להכניס חובה שהיא לא חוק קבוע. חברת הביטוח לא יכולה לחייב את הצרכן - -

אני לא רוצה שהיא תחייב. אם היא תחייב היא כיסתה את עצמה, שאם מחר זה יתקלקל היא לא תשלם לו. אני לא רוצה את זה.

זה האינטרס של חברות הביטוח בסופו של דבר.

האינטרס של חברות הביטוח הוא, שהבית יהיה עם הארקה. לכן, זה לא שהיא חייבת. תראה, לי יש ביטוח. חברת הביטוח אומרת: כדי שהביטוח שלך יהיה הגון, כל שנה היא מוכנה לשלוח לי שמאי על חשבונה. מגיע שמאי, יושב חצי יום בבית, שוקל, סופר, בודק, משגע אותי חצי יום ובסוף, אני אומר לו תודה רבה והוא שולח דוח של 5 עמודים. אין לי ספק, שהוא שולח חשבון לחברת הביטוח, בלי עין הרע. זאת אומרת, האינטרס של חברת הביטוח, שלא יהיה תת-ביטוח. אבל לא מופיע אצלי בביטוח, שאם הם לא עשו לי את השמאות אז אני מפסיד. אבל בכל זאת, הם שולחים לי את השמאי. אותו דבר, יהיה האינטרס של חברת הביטוח. הם ישבו כאן, נדבר אתם, אתם תדברו אתם לפני כן, משרד התשתיות והאינטרס שלהם יהיה לשלוח לכל אדם שרוצה את המהנדס הבודק ואם צריך לתקן לו את הארקה. הם יגידו: זה כדאי לנו, כי לא יהיו שריפות. נחסוך פי כמה. זו לא תהיה חובה בפוליסה.

הם טוענים, שמצב התחרות כיום לא מאפשר להם להשקיע אפילו שקל אחד בודד בנוסף - -

אז לא. שיבואו לכאן ויגידו את זה.

הם אומרים: אם לא יהיה משהו שנופל על כל חברות הביטוח בעת ובעונה אחת, לא יכולים ליזום את זה באופן עצמאי.

שכל איגוד חברות הביטוח יבוא לכאן ואם הם לא ירצו, אז נסדר את זה בדרך אחרת. אני הצעתי רעיון. הישיבה נעולה. תודה רבה.




(הישיבה ננעלה בשעה 14:10)