כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת חינוך/7837




14
ועדת העליה,הקליטה והתפוצות, ועדת החינוך והתרבות וועדת הפנים - 17.12.2003


פרוטוקולים/ועדת חינוך/7837
ירושלים, י"ח בשבט, תשס"ד
10 בפברואר, 2004


הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 119
מישיבה משותפת של ועדת עליה, הקליטה והתפוצות
ועדת החינוך והתרבות וועדת הפנים
שהתקיימה ביום ד', כב' כסלו תשס"ד, 17.12.03, בשעה 08:30


ס ד ר ה י ו ם

סגירת הספריה הרוסית ופיטורי עובדיה החל מ1.1.04-

חברי הוועדה: יו"ר ועדת החינוך והתרבות אילן שלגי
יו"ר ועדת העליה, הקליטה והתפוצות קולט אביטל
יו"ר ועדת הפנים, יורי שטרן
יגאל יאסינוב
מרינה סולודקין
עמרי שרון

בת שבע ראובני, המשרד לקליטת עליה
ד"ר שירה ליד בלוצקי, חברת מועצת העיר ירושלים
עודד פלדמן, מנהל אגף תרבות, עיריית ירושלים
רוקסנה פטרלסקי, חברת ועדת תרבות, עיריית ירושלים
עו"ד מרינה רובין, ההסתדרות החדשה
אנה יסקוב, עיתונאית, "נובוסטי נידלי"

יהודית גדלי
דנה גורדון

חבר המתרגמים בע"מ


סגירת הספריה הרוסית ופיטורי עובדיה החל מ- 1.1.04

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את הישיבה
המשותפת ועדת העליה והקליטה וועדת החינוך והתרבות ומצטרף אלינו יו"ר ועדת הפנים. אנחנו שלושה ראשי ועדות שלקחנו לא רק לשימת ליבנו אלא גם ללב את גורלה הבלתי ברור והעומד בסכנה, של הספריה הרוסית בירושלים. זאת ספריה שהיתה שייכת בזמנו לפורום ציוני, שהועברה בהסכם לפני כמה שנים לניהולה של עיריית ירושלים שקיבלה על עצמה להפוך אותה לספריה עירונית. זאת ספריה שבסופו של דבר היום נחשבת לאחת הספריות הטובות והמפוארות שיש לנו במדינה. יש לה אוסף של יותר ממאה אלף ספרים חשובים ועוד 6,000 מסמכים, זאת ספריה שמשמשת לא רק את הקהילה הרוסית בירושלים אלא בכל הארץ, יש לצידם של הספרים גם פעילות תרבותית מאוד ענפה, מפגשים עם סופרים וזה מעין מרכז תרבות.

נפגשתי פעמיים עם ראש העיר בנושא הזה שהבטיח לי שיטפל בזה, נראה לי שבשלב הזה הוא לא עשה כלום. בנוסף לכך נתתי לו רעיון שאולי אפשר לשתף את הקהילה הרוסית בניו יורק להפוך את זה לפרוייקט שלה שיעבירו כספים לספריה, נפגשנו גם עם ראש העיר וגם בנפרד עם נציגי הקהילה הרוסית מניו יורק כדי לנסות לעזור, גם אם הם יעזרו ואני מניחה שהם יעשו את זה, זה יקח זמן. המשימה שלנו היום היא להציל את הספריה הזאת מפני סגירה. אני מבינה שעובדי הספריה כבר קיבלו הודעות על פיטורין, אנחנו צריכים לנסות לעשות כל מה שניתן כדי למנוע את זה.

לפנינו מונח חוק הספריות הציבוריות שכולנו היינו שותפים לניסוחו לפני כשנתיים והוא עבר בכנסת. השאלה כמה אנחנו יכולים לייחס לחוק הזה ומה הוא מעניק לנו. לפנינו גם תשובה של שרת החינוך ומשרד החינוך, אנחנו פנינו לקראת הישיבה הזאת והתשובה שקיבלנו היא זאת. אבקש לעדכנך שמשרד החינוך התרבות והספורט אינו מתקצב ספריות. יש פה חוק. המשרד מקצה לרשויות מקומיות ובכללן עיריית ירושלים כספים לצורך רכישת ספרים לספריות עירוניות, לא לאחזקה, ואולם ההחלטה כיצד להקצות כספים אלה לספריות השונות נתונה בידי הרשות המקומית בלבד והאחריות לפעילות הספריה מוטלת איפוא על כתפיה.

יש לי רגש חם למוסד החשוב של ספריה, אני זוכר
את עצמי כילד והספריה היתה מקום שביקרתי בו פעמיים שלוש בשבוע. אין לי ספק שהמוסד של ספריה כמוסד שיש לו גם מעבר לשירות החשוב שהוא נותן למנויים שלו, הוא מוסד מחנך. עצם הקשר עם ספריה, הליכה לספריה, זה שאדם הולך לספריה ולוקח איתו את הילד שלו, אפילו שזה ילד שעדיין איננו קורא, יש לזה ערך חינוכי גדול. היום בעולם שהופך להיות דיגיטלי ואפשר לקרוא דברים על המסך, התחושה של הספר שאתה מחזיק ביד וקורא ומדפדף בו וחוזר אחורה ולפעמים אפילו מרשה לעצמך לסמן משהו בעיפרון, זה ערך שאסור שאנחנו נסכים להיפרד ממנו.

אני מברך את כל חברי שנמצאים פה שכולם כבר עסקו בנושא הזה, אני יודע שבנוסף לקולט אביטל ויורי שטרן גם מרינה סולודקין ויגאל יאסינוב עסקו הרבה בנושא הזה של הספריה הציבורית ושל המוסד החשוב הזה בירושלים, שנותן שירותים לצרכני קריאה ברוסית לא רק בירושלים. אנחנו צריכים למצוא את הדרך שהמוסד הזה לא יפגע וצריך לחזק אותו.

אני מודה ליו"ר ועדת הקליטה שלא רק מעלה את
הנושא הזה אלא גם עשתה מספר רב של מאמצים להציל את הספריה. לפני כשנה כשאביגדור ליברמן העלה לבקשתו את הנושא הזה בועדה, הוחלט שהעיריה לוקחת את הספריה. בירושלים קיימות מספר ספריות, פה מדובר בספריה שהיא משרתת כעשירית מהציבור היהודי בעיר. זה מוסד תרבותי ולא רק ספריה. זאת הספריה הרוסית הגדולה ביותר מחוץ לגבולות ברית המועצות לשעבר, היא יותר גדולה מכמה ספריות מפורסמות כמו הספריה הסורגנית בפריז. זה מוסד שהיו אמורים להתפאר בו ולחזק אותו, במקום זה כמעט כל שנה אנחנו דנים בכנסת על פיטורי העובדים וסגירת הספריה. אם עיריית ירושלים מרשה לעצמה לסגור את הספריה הזאת אני חושב שאנחנו צריכים לנסות לסגור את התקציבים הנוספים של עיריית ירושלים, כי אני רואה בזה דבר אפלייתי. העיריה היא זאת שאמורה לתחזק את הספריה, לא משרד הקליטה שרק חלק קטן מלקוחות הספריה הם עולים חדשים, ולא משרד החינוך שדואג לה כמו לכל ספריה אחרת. עיריית ירושלים היא זאת שבראש וראשונה אמורה היתה לטפל בזה.

הדרישה שלנו היא קודם כל לעיריה, אם אנחנו נוכל במגעים שאת ניהל ויש גם הסכם שלא קויים שפוטנציאלית אפשר להחיות אותו, יש כל מיני גורמים חיצוניים שאולי נצליח לרתום אותם לתמיכה בספריה, אבל עיקר התמיכה, הבסיס, חגורת הבטחון צריכים להינתן ע"י העיריה.

שאלה למנכ"ל אגף התרבות עודד פלדמן, אם תוכל
להגיד לנו מה התקציב ואיך הוא מחולק ולעדכן אותנו איפה הנושא עומד.

בירושלים יש היום כ -30 ספריות ו -27 אלף מנויים.
הספריות כולן לא רק ספריות אלא מועדוני תרבות. מעבר לנושא של החלפת ספרים יש שעות סיפור, יש מופעים, זה כ -30 מרכזי תרבות. הספריה הזאת עולה על כולן. אתם רואים את כל העובדים פה ורואים את ההתגייסות, זה לא יכול לקרות בשום ספריה. הנכונות וההתגייסות זה לא רק בגלל הפיטורין אלא הם רואים את זה כמפעל חיים.

יש לספריה הזאת כמה בעיות וזה לא אפלייה. הספריה הזאת היא מוסד יוצא דופן מכל סוג שהוא, גם ברמתה, גם בספריה וגם בעצם הולדתה וקיומה. אין במדינת ישראל מוסד כזה של ספריות סקטוריאליות. אין ספריה למרוקאים, אין ספריה לאיטלקים, אין ספריה לרומנים ולכל מיני עולים.

בתוך הספריות העירוניות יש סקציות של ספרות
צרפתית וספרות אנגלית וכו'.

אין לך מליון עולים מאף מדינה אחרת, מה גם
שפה זה עליה שבתוכה שיעור צורכי הספרים הוא גבוה מאוד.

אני זה שהוביל את הענין ואני זה שהוביל את
הקמתו של תיאטרון גשר. לבירוקרטיה קשה להתמודד עם שאלות כאלה ויש קריטריונים לספריות ואין קריטריונים לספריות סקטוריאליות. אני מסביר עכשיו איפה הבעיה של הספריה הזאת ואיך צריך לפתור אותה. אם אנחנו נבוא היום עפ"י חוק הספריות למשרד החינוך, אז הם את עיקר הכסף נותנים לקניית ספרים ולא לשכר ופה אין בעיה של ספרים אבל יש בעיה של שכר.

כשטיפלו בענין הזה, במקום לסגור את הענין שהם יהיו עובדי עיריית ירושלים לכל דבר, לא נסגר הענין הזה. הם מעין פרילנסרים ומכאן הבעיה כל שנה כמתחילות הבעיות התקציביות, אם יש תקציב או אין תקציב. אם הם היו עובדי עיריית ירושלים אז הבעיה של השכר לא היתה קיימת, כי לא כל שנה בעיריה או בספריות מתמודדים באופן מיוחד עם ספריה כזאת או תיאטרון כזה או גורם כזה או אחר. הם גוף בתוך העיריה מצד אחד ומצד שני הם לא עובדי העיריה, הם עובדי ספריה ועובדי העמותה וזאת אחת הבעיות.

מה התקציב השנתי?

התקציב השנתי הישיר של הספריה הוא 700 אלף
שקל. מזה העיריה נותנת 400 מלבד הטיפול העקיף והישיר, תקציב ישיר לספריה, וכ -300-350 אלף לשכר. כשהיה האיחוד היה הסכם בין שרת הקליטה הקודמת גב' יולי תמיר לבין ראש העיר אהוד אולמרט, תקציב משרד הקליטה היה 300 אלף לשנה אבל כל שנה היה משהו. ב -2000 קיבלנו 200 אלף, ב -2001 200 אלף, ב -2002 223 וכל ההשלמות נעשו ע"י העיריה. ב -2003 קיבלנו 150 אלף שעד היום התקבלו רק 83 אלף, לגבי 2004 הודיע לנו משרד הקליטה שהוא נותן אפס.

מאות האלפים החסרים מושלמים מתקציב הספריות וכל שנה מצאנו את הפתרונות. אבל כשהגיעו למצב שמשרד הקליטה נותן אפס, ויכול להיות שזה בניגוד להסכם.

לכמה שנים היה ההסכם?

לא הוגדרו מספר שנים והוא נמשך כבר חמש
שנים. מה שחסר לתפעול ספריה היום זה 400 אלף. היום עולה שאלת העסקת העובדים.

כשאתה אומר שהעובדים לא נכנסו כעובדי עיריה,
זה נכון, אנחנו דיברנו על זה פה ודיברנו על כך שהם אמורים להיות עובדי עיריה, מה מפריע לעיריית ירושלים להחליט שהם עובדי עיריה, בסך הכל אלה עניינים פנימיים שלכם ואם הנושא הוא איזה שהוא אישור חריג ממשרד הפנים אז פה אפשר להיעזר.

עיריית ירושלים עוסקת כרגע בפיטורין של אלף
עובדים. נדרשת ממנה תוכנית הבראה שבמסגרתה היא מפטרת אלף עובדים. יש לה בעיה, אני כרגע לא אעלה את כל בעיות עיריית ירושלים, הצעתי היא לחלק את זה לשניים. לשנות את הקריטריונים במשרד החינוך בקטע הזה, ולפתור אד הוק את הבעיה של 300-350 אלף שקל בצורה כזאת או אחרת.

קרן ירושלים תורמת לזה?

לא. אף אחד לא נותן לשכר. קרן ירושלים
מתחזקת את רוב הספריות ומשקיעה בהן הון עתק. משפחת מאירוב מחזיקה שלוש ספריות, אז הם נותנים תרומות לספריות שלהם שהם מתחזקים אותם. ראשית צריך למצוא את ה -350 אלף ועד שנסדיר את הענין אני מציע שימונה מישהו או ועדה יותר מצומצמת שתציע פתרונות כי במדינת ישראל פותרים בעיות הרבה יותר גדולות גם בתרבות.

אני דוחה בשאט נפש את השמועות, כל ההחלטות לגבי תפעולת הספריה הם שלי, אין שום ענין להחליף את האנשים, אין שום ענין לתת את המישרות למישהו אחר. אני מציע להתעסק בעובדות ואני אומר לכם שכל מה שנעשה שם הוא בהחלטתי הבלעדית ואין שום שחר לשמועות האלה. יכול להיות שניתן לגייס לענין את השר לענייני ירושלים שהוא יוזם המהלך, והוא אמור להשיג תקציבים מיוחדים לירושלים. אני חושב שהוא ער לענין הזה וניתן לסמן תקציב במשרד החינוך או במשרד הקליטה או במשרד הפנים וקודם כל לסגור את זה לשנה הקרובה.

אתה חושב שהספריה היא סקטוריאלית ואנחנו
אומרים שזה חלק ממורשת ותרבות של יהודי רוסיה.

אנחנו חושבים אותו דבר. כנראה סקטוריאלית
ברוסית זה שונה מבעברית. ספריה מיוחדת.

זאת בדיוק הנקודה, היא לא מיוחדת.

הויכוח צריך להיות עם משרד התרבות שישנה את
ההגדרות, כי אנשים נתפסים בהגדרות וזאת הבעיה שלנו.

זה בדיוק מה שצריך לומר. הנושא הוא נושא של
פרשנות.

אם המילה סקטוריאלית פגעה במישהו אני חוזר
בי. תני לי הגדרה ואני אשתמש בכל הגדרה שתתני לי.

הגדרות זה המקצוע שלי ואני אגדיר.

אבל את מגדירה את זה מטעם העיריה, אנחנו
זקוקים לזה שההגדרה תשתנה במשרד החינוך.

למילה סקטוריאלית אין קונוטציה שלילית לא
בעברית ולא ברוסית ולכן אתה לא פוגע באף אחד במילה סקטוריאלית.

זה התייחסות למורשת של יהודים שהגיעו מיותר
ממאה ארצות.

האם העובדה שאנחנו ננסה מול משרד החינוך
לשנות את ההגדרה לא תפתור את הבעיה בצורה אחרת. זה יחייב את משרד החינוך לקבל את הגישה של רב תרבותיות, כי בזה מדובר.

אני רוצה לשמוע בניו יורק בנושא של ספריה בשפה
הספרדית שזאת ספריה סקטוריאלית.

אנחנו עוד לא הגענו לדרגה של ניו יורק. לעיריית
ניו יורק יש קצת יותר משאבים מאשר למדינת ישראל כולה ומדינת ניו יורק והעיר ניו יורק קיבלה את ההגדרה של כסיפה של תרבויות. זה נכנס לא רק לשפה אלא גם לפרקטיקה בעיקר של מדינת ניו יורק.

אני חושבת שאנחנו צריכים חוק לספריה הרוסית
בירושלים.

צריך לראות איך פותרים את זה בלי לעשות חוק
פרטי למשהו ספציפי, כי כל חוק פרטי למשהו ספציפי הוא לא נכון בהגדרה. צריך למצוא את הפתרון, צריך למצוא את השיטה.

יש חוק במדינת ישראל שאומר שהשפות הרשמיות
של מדינת ישראל הן עברית וערבית. ספריה זה ענין של שפה. יש לנו ספריות בערבית ויש לנו ספריות בעברית.

אני מסכים איתך שהשפות הרשמיות זה השפות
הרשמיות. יש קבוצה של מעל מליון אנשים שדוברים את השפה, שקשורים לשפה הזאת בנימי נפשם ובדרך הכי עמוקה שקשורה לתרבות שלהם, אני חושב שלמרות שזה לא שפה רשמית צריך לראות איך ניגשים לזה ואיך נותנים מענה לצורך ספציפי ולמשהו שהוא קיים וכמו שאתה מנסה לשמר כל תרבות וכל מורשת ויש לזה את החשיבות שלו, מה עוד שבמקרה הקבוצה הזאת יש לה יותר תשומת לב למילה הכתובה, יש לה הרבה יותר רגש לשפה הכתובה ולספרות שלה וזה חלק הרבה יותר עמוק בצד התרבותי של הקבוצה הזאת. לכן כן צריך למצוא לזה פתרון מיוחד. אני לא מסכים עם הענין של חוק ספציפי כי הוא שגוי ברעיון, אבל צריך למצוא לזה פתרון ולתת לזה מענה כי יש פה צורך.

אני רוצה הערה לענין שפה רשמית. בבתי המשפט
שזה מוסד שיכול לשמש לנו דוגמה, למרות שהחוק מדבר רק על עברית וערבית גם האנגלית נחשבת כשפה רשמית ומותר להגיש מסמכים באנגלית לבתי משפט במדינת ישראל. היו נסיונות להתנגד לזה, שלא צלחו. המציאות היא כזאת שהשימוש בשפות זרות, בהתאמה לנושא, אני לא חשוב שכבר מחר גם יקבלו מסמכים ברוסית בבתי משפט, לעומת זאת להכיר בספריה בשפה הרוסית לצרכני השפה הזאת זה דבר שאנחנו צריכים להבין אותו.

עיריית ירושלים לקחה על עצמה מהתחלה את
הטיפול בספריה וממשיכה, בניגוד למשרד הקליטה. אנחנו נמשיך הלאה, אנחנו רואים חשיבות עליונה, כל מה שאני אומר בכדי להבהיר לכם מאיפה נבעו הקשיים הבירוקרטיים שהם לא דווקא מהעיריה אלא הם ממשרדי ממשלה.

אני חושב שהסברת את הנקודה הזאת, אבל אנחנו
חוזרים לדיון הזה מדי שנה. מדי שנה יש לנו הבטחות שהנושא הזה יוסדר, לא נכנסים לפרטי פרטים איזה תקנה וכו'.

משרד הקליטה מודיע שהתקציב אפס.

אני לא מדבר עכשיו על הקטע התקציבי. המשימה
היתה וההחלטה היתה שהספריה הזאת תוכר כספריה ציבורית לכל דבר והעיריה תתייחס אליה כמו אל שאר הספריות. היא גדולה וטובה מרוב הספריות בארץ, היא במידה רבה משתווה לספריה הלאומית, אבל קודם כל להכיר בה כספריה לצורך התקצוב.

תקנות משנה אינן מגיעות לדיון בכנסת, אבל למה העיריה שקיבלה כזה אוצר, לא יזמה מהלכים מול משרדי ממשלה לפני שנה לפני שנתיים ולפני שלוש. בשביל שהאנשים האלה לא יבואו כל פעם בחודש דצמבר עם מכתב פיטורין ביד, שלא נדון כל פעם מחדש על מעמדה של הספריה הזאת. היוזמה היתה אמורה להיות של עיריית ירושלים ואם עיריית ירושלים היתה באה לכנסת ומבקשת מהכנסת לסייע לה מול משרדי ממשלה כאלה או אחרים, לא היתה שום בעיה. בעיני אין שום הבדל בין ספריה רומנית אתיופית או רוסית, שם זה מליון ושם זה מאה אלף, לכל אחד יש זכות לקבל את השירות הזה בשפתו.

כשיש מאה אלף זו בעיה בינונית וכשיש מליון זה
בעיה קשה. אני לא חושב שיש תרבות חשובה יותר או חשובה פחות, תרבות זה תרבות וצריך לראות איך פותרים את זה. יכול להיות שהדרך הכי פשוטה זה להוציא מכתב מהועדה למשרד הקליטה.

אני לא רואה שבעוד שנה או חצי שנה אנחנו שוב
נתכנס.

אני רוצה לעבור שלב שלב במה שקורה עם
הספריה. הספריה הוקמה שלא בהתאם לבירוקרטיה הישראלית, שורדת במשך 13 שנים, אמרת שלא פוטרו אנשים אבל יש בידיהם מכתבי פיטורין. אמרת שהעיריה מתקצבת את הספריה ב -400 אלף אבל לא אמרת כמה הכנסות יש מהספריה שזה כ -20%. לפני מספר ימים שלחתי מכתב לשרת החינוך בו פירטתי לפי איזה חוק שרת החינוך רשאית להכיר בספריה כספריה ציבורית. אני מבין את משרד הקליטה שאומר שאחרי 13 שנה הספריה זה לא תוכנית קליטה ולא תוכנית עליה אלא תוכנית תרבותית ולכן הספריה צריכה להיות תחת משרד החינוך ועיריית ירושלים. אני יודע שמשרד הקליטה יעביר השנה סך של 150 אלף שקל, למרות שלא הוא המשרד שצריך להחזיק את הספריה.

אני רוצה לשמוע את נציגי המשרדים. משרד
הקליטה, שר לענייני ירושלים ותפוצות ומשרד החינוך.

משרד החינוך לא נמצא. משרד החינוך והתרבות
נוהג באופן שאיננו מחנך ואיננו תרבותי בכך שאיננו שולח את נציגיו לישיבות של ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. הזלזול הזה יפסק בקרוב.

מה שמעניין אותנו כרגע זה איך משרד הקליטה
משלים את החובות שלו לגבי שנת 2003 שהסכום לגביה סוכם ומופיע בתקציב, והאם אתם מפסיקים בשנת 2004 או שאתם מוכנים לסייע.

ב -2003 העביר משרד הקליטה 167 אלף שקל ועוד
150 אלף שקל לעיריית ירושלים. 197 אלף שקל הועברו באמצע השנה לספריה. 150 אלף השקלים הוחלט עליהם כיוצא מן הכלל למרות הקיצוצים.

עיריית ירושלים קיבלה עד היום ממשרד הקליטה
84 אלף שקל.

אנחנו מעמידים לרשות הספריה סכום גלובלי,
הביצוע של הכסף הוא תמורת דיווח. אני מציעה לעיריית ירושלים לבדוק את הדיווחים משום שאצלנו תוך שבועיים מיום הדיווח מקבלים את הכסף.

משרד הקליטה יודע שהספריה היא נכס לאומי ומה שצריך לעשות זה להפוך את הספריה לעצמאית, ספריה לאומית לאנשים דוברי רוסית, היא יכולה לתת שירות, אני לא רואה בה ספריה סקטוריאלית משום שמשתמשים בספריה הזאת סטודנטים מהפקולטה ללימודים רוסיים באוניברסיטה העברית שלא כולם עלו מחבר העמים. היתה חשיבה במשרד הקליטה לראות איך אנחנו תוך שלוש ארבע שנים הולכים עם הספריה הזאת לכיוון של עצמאות. יכול להיות שצריך לבחון את הדקויות ולראות איך יוצרים חבר נאמנים לספריה שיעסוק בגיוס משאבים, יש הרבה התעניינות גם בארץ וגם בחו"ל. יש תוכנית שהיא בתחילת הבחינה שלה, ואני מאוד מקווה שבמהלך התקופה הקרובה אפשר יהיה ע"י ועדת היגוי רחבה מאוד להתחיל לחפש את הפתרון.

זה נכון להפוך את הספריה הזאת לספריה לאומית
בשפה הרוסית אבל בדרך לכך אולי כדאי קודם להכיר בה כספריה ציבורית.

שר החינוך רשאי להכיר בספריה קיימת של רשות
מקומית כספריה ציבורית. החוק אומר גם שהחוק הזה יוחל בהדרגה מדי שנה על רשויות מקומיות, אני מבין שירושלים טרם הוכרה לצורך הענין, אין ספריה ציבורית אחרת בירושלים, כי הקריטריון הוא לא לפי ספריה אלא לפי ישוב. פה יש סיטואציה של ספריה שכפי שאני מבין יש לה גם שלוחות בערים אחרות, אז גם הקריטריונים לגביה צריכים להיות שונים כי זה לא ספריה שמשרתת רק ישוב אחד, לכן צריך להפנות את תשומת לב משרד החינוך שקודם כל צריך להכיר בה כספריה ציבורית בלי קשר לשאר הספריות בירושלים, ואם זה מצריך איזה שהוא שינוי בחקיקה אנחנו יכולים לעשות אותו.

השאלה אם אפשר לעשות את זה מבלי ששרת
החינוך תבוא לועדת החינוך.

אין בעיה עם זה משום שאנחנו יכולים ליזום
חקיקה בלי שמשרד החינוך ישתתף. אם השר רוצה החוק מאפשר את זה, אבל השר לא רוצה. עצם זה שהשר לא בא הנה היום פירוש הדבר שהוא לא רוצה לעזור לספריה בירושלים.

השרה גם שלחה מכתב בו היא אומרת שהיא לא
יכולה, כי אין חוק כזה.

היא לא אומרת שבסמכותה להכריז על זה כספריה
ציבורית ואני לא רוצה, בזה שהיא לא באה הנה היום פירוש הדבר שהיא מצפצפת על הספריה הרוסית בירושלים.

קיבלנו 84 אלף שקל ממשרד הקליטה וכל השאר
סופגת מחלקת ספריות על חשבון כל הספריות בעיר.

אני רוצה לבדוק אם בהסכם בין העיריה לבין
משרד הקליטה כתוב מי צריך לשלם מה, ואני משוכנעת שלא. ההסכם הוא יוזמה של העיריה, הם רצו את השותפות עם משרד הקליטה, הם לא רצו אז שום שותפות אחרת. יש להם גם חלק באחריות על הספריה מעבר למגיעים או לא מגיעים כספים ממשרד הקליטה מפני שהם רצו בשותפות הזאת. אפשר היה לחפש שותפות אחרת כך שיש להם אחריות מעבר ליתנו או לא יתנו כסף. בהסכם יש הגדרה שהעיריה מתחייבת לשפץ את הבנין שלא היה ראוי לאכלס ספריה, אבל רק בשלב התחלתי והלאה אין שם שום חלוקה.

נושא מרכזי בדברים שאמר עודד זה שהספריה
נולדה בחטא. אם אנחנו מדברים על נושא של כספים ונושא של סטטוס, אז אם אנחנו נחפש כספים על מנת להוציא את הספריה מהתהום ואחר כך לסדר את זה בצורה יותר רחבה ויותר עשירה, זה נכון, וניתן לנסות להשיג כספים מחובות של משרד הקליטה יכול להיות מתרומות או ממשרד האוצר, יש כמה אפשרויות. אבל הנושא של סטטוס הוא נושא חשוב מאוד. אני בטוחה שאפשר להפוך את הספריה שלנו לספריה לאומית עולמית אבל להגדיר את הסטטוס אנחנו חייבים היום. נכון להיום זאת ספריה עירונית ומזה נובע הדבר הראשון שזה סטטוס עובדי הספריה, עדיף שהם יהיו עובדי עיריה עם כל חבילת הזכויות הסוציאליות שמגיעה להם. הבקשה שלי כחברת מועצת העיר היא לדון עכשיו על אפשרות להגדיר פה את הסטטוס של הספריה.

בשנה שעברה באותה תקופה התקיימה ישיבה
דומה ואז הוחלט שהסטטוס המעסיקי של הספרניות ימצא פתרון.

כשאנחנו נכנסים לספריה אנחנו רואים שלט
ספריה עירונית, בכל הספרים מופיעה חותמת ספריה עירונית. לפני שנה וחצי ביולי 2002 ישבנו בישיבה דומה, וגם אז באו ספרניות עם מכתבי פיטורין ביד וחיפשנו פתרון. עיריית ירושלים רצתה לפטר את הספרניות כי היו להן תלושי משכורת ששם היה כתוב מחלקת התרבות עיריית ירושלים. אנשי עיריית ירושלים אמרו שיש להם בעיה עם התקנים, נפטר את הספרניות מעיריית ירושלים ונקבל אותן לעמותה שנקראת מרכז אירועים ואז יהיה לספרניות עתיד. היום בא נציג אחר של העיריה ואומר שהבעיה זאת העיריה. העיריה אמרה אז שהיא בתוכנית הבראה וצריכה לפטר אנשים ואיך נקבל אנשים נוספים וניתן תקנים נוספים כשמפטרים.

לעיריית ירושלים יש דרך העסקה אחת שהיא דרך
העיריה, יש חברה עירונית בשם אריאל שהיא מעסיקה כ -3,000 איש בצורה אחרת והם נמנים על הענין הזה. אני רואה פה שתי בעיות והשאלה מה עושים ב -1 בינואר היא השאלה המרכזית. כמובן שאם יש פתרון אז אני לא אגיד ב -1 לינואר שאני רוצה שיק, זה לא מה שאני אומר, אבל אם אני רואה פתרון שמסתמן או התחייבות של משרד הקליטה או התחייבות של משרד החינוך לסכומים, אנחנו נבטל את מכתבי הפיטורין. אני צריך רק התחייבות מכל מקור שהוא בענין הזה. אני צריך מקור לענין הזה ואין לי מקור.

יש לכם 160 אלף ש"ח ממשרד הקליטה.

זה לא רלוונטי מכיוון שאולי זה יצמצם את
הגירעון שתיכננתי לסחוב בסך 300 אלף ואני לא אצטרך להכות שוב את הספריות על חשבון תקציב שנה הבאה.

יש ספריה אחת שמשרד הקליטה מממן. למה
אנחנו שומעים שהכסף הזה הולך לכל הספריות?

כי זה נלקח מהכנסות הספריה.

אתם בניתם את התקציב שלכם על הכנסה של 150
אלף ש"ח ממשרד הקליטה.

אני לא בונה על 150, אני בונה כל שנה על 300
ועכשיו יש לי גירעון שאני מממן מהספריות האחרות. לא מתקציב הספריות האחרות, מההכנסות ממנויים שלהם.

אם תהיה לי התחייבות ממקור כלשהו, אני לא מבקש את זה לא ב -1 לינואר וגם לא ב -1 למרץ, שיושלם הענין של 300 אלף אנחנו נבטל מיד את מכתבי הפיטורין.

אם גב' ראובני לא היתה אומרת שיש עוד 166 אלף
ש"ח אלא היתה מסמנת את ה -166 אלף ש"ח לשנה הבאה לספריה הרוסית, מן הסתם לא היית לוקח את הסכום הזה לכיסוי הגירעון אלא לתשלום המשכורות. זה כסף שלא תיכננתם ולא בניתם עליו, אנחנו מבקשים את הכסף הזה לקחת אך ורק לתשלום המשכורות בשנה הבאה, לראות בו רזרבה לשנה הבאה לפחות לארבעה חודשים הראשונים.

ה -150 עוד לא הגיע. שתוציא לי מכתב שהיא
מתחייבת בנוסף לתקציב שתוקצב השנה בסך 150 אלף שקל, להוסיף לי 300 אלף שקל.

אני לא יכולה להתחייב על זה היום.

החלק שלכם זה 50% מהתקציב, אתם יכולים
לתקצב את הספריה לחצי שנה הראשונה.

אנחנו לא מדברים כעת על מימון, יש הבדל בין
מימון לבין תקציב. כרגע יש בצנרת 150 אלף שקל.

אני חושבת שיש פה אי הבנה. 165 קיבלנו במקום
300 אלף שהובטחו. 150 הנוספים באו להשלים ל -300 אלף האלה. אנחנו כבר הוצאנו את הכסף הזה.

אתם כתבתם שהשנה אתם מקבלים ממשרד
הקליטה 150 אלף ש"ח ואתם מפטרים את העובדים. עכשיו שמעתם שיש עוד 166 אלף, מה שלא תגידו לי זה לא היה אצלכם לפני שעה.

אין לי בעיה עם זה, קיבלתי את גירסתך אבל אני
כעת מתרגם אותה לשפה הבירוקרטית, אני צריך כרגע נייר ממך שהם כולל ה -150. שהם יעבירו לנו מיתרות 2003 ו -2004 300 אלף שקל.

אנחנו הוצאנו את כל ההודעות התקציביות.

למה אין אפשרות לתת אישור בכתב?

לגבי השנה אני יכולה לדבר, המנדט שלי הוא
להודיע מה אני יכולה לתקצב השנה. לזה הוספתי 150 אלף שקל עכשיו. זה כתוב להם, יקבלו העתק. לגבי שנה הבאה אין לי מנדט להתחייב על תקציבים.

עיריית ירושלים תקבל מכתב ממשרד הקליטה ואז
אנחנו מצפים מהעיריה לבטל את מכתבי הפיטורין.

לא. אני אמרתי שאני צריך מקור תקציבי של 300
אלף שקל. הסכמתי לקבל את ה -150 שבלאוו הכי קיבלתי בשביל להקל על הענין אבל זה עוד לא 300 אלף. אני צריך ל -2004 300 אלף.

אבל לחצי שנה של 2004 יש לך כסף ואני רוצה
שאנשים יקבלו הודעה שפיטורין שלהם מבוטלים ויש לנו חצי שנה.

לטובת האנשים האלה אני אומר לך שאנחנו
עושים צעד לא נכון מכיוון שאנחנו כרגע דוחים את הבעיה לעוד חצי שנה.

אז בשלב זה אתה מבטל את מכתבי הפיטורין.

אני לא מבטל. אנחנו כרגע צריכים להבטיח, ספגתי
כרגע 150 אלף אבל לא יכול להיות שהגורמים האחראים לא יתנו כלום. אני לא חושב שיש מישהו כאן שיכול להתחייב שהוא ידאג במהלך השנה לעוד 150 אלף שקל. אני רוצה שיהיה להם שקט שנה. ברגע שאני אקבל התחייבות של מקור תקציבי ל -300 אלף שקל אני יודע שהשנה פתורה ויש לנו שנה לטפל בענין הסופי.

היום בשעה 11.00 בועדת הכספים יש דיון על
תקציב משרד הקליטה לשנה הבאה. אני מזמין את חברי הכנסת שנמצאים עכשיו בועדה להופיע בישיבת ועדת הכספים ולהטיל וטו על התקציב.

אנחנו מבקשים מעיריית ירושלים לעשות את כל
התהליכים, לשלוח את כל הבקשות הרלוונטיות למשרד הפנים לקבלת תקנים ולהעביר את הספרניות לתקציב העיריה.

לנהוג עם הספרניות כפי שנוהגים עם כל ספרני
העיריות, יכול להיות שכל הספריות מוצאות מהעיריה. להשוות את מעמדן למעמד עובדי הספריות האחרות.

להכיר בספריה הזאת כספריה עירונית, פניה
למשרד החינוך התרבות והספורט. אם לעיר ירושלים אין עדיין ספריה ציבורית יכול להיות שזה יכניס אותם למסלול ארוך מדי, קודם כל שיכירו בזה כספריה עירונית.

מכיוון שיש פה משהו יוצא דופן מכל הבחינות
החיוביות, אני חושב שקודם כל הקריאה צריכה לצאת מהועדה הזאת ומשלושת יושבי הראש הנמצאים פה, לגורמים המתאימים שהם עיריית ירושלים ומשרד החינוך לטפל בנושא הייחודי של הספריה הזאת. מדובר פה על פרוייקט מיוחד, יש חוק ספריות, יכול להיות שהפרוייקט הזה חורג מחוק הספריות. הספריה הזאת ראויה להתייחסות אחרת, אבל יש חוק ספריות ולכן צריך לטפל בענין הזה.

חבר הכנסת שלגי, אולי אתה תוכל לבקש
מהיועצת המשפטית של הועדה שלך לבדוק מחדש את כל סעיפי החוק, כי על פניו לא נראה שם שיש מגבלה מבחינת שפות. מה יהיה מיידית עם המשכורות? אנחנו נפנה למשרד הקליטה ואולי נעשה צעדים בועדת הכספים בשביל שתהיה איזה שהיא הקצבה.

אני צריך התחייבות לגבי מקור.

בוא נדחה את זה לחצי שנה.

אני לא רוצה. גם לי עם העיריה יש קרבות לא
קלים בנושא קיצוצי התרבות, בתוך העיריה יש בעיות קשות ביותר מבחינת ההתייחסות. אם לא יהיה לנו כרגע מכתב כולל שהחל מ -1 לינואר עומדים לרשותי 300 אלף שקל מגורם כלשהו, אני לא רוצה את זה מחר, אני אממן כמה שאתם רוצים, חצי שנה אני אוכל אולי.

מה יהיה אם יהיה לך מכתב על אותם 167 אלף
אבל גם התחייבות של משרד העליה והקליטה שכאשר יתקבל כסף מועדת העזבונות סכום נוסף של לפחות עוד 150 אלף יועבר לספריה הרוסית.

אם הם בטוחים שמתוך העזבונות יועבר 160 אלף.

הם ביקשו 800, אולי הם יקבלו רק 200 אבל
שיתחייבו שמתוך זה 150 יעבור אליכם.

הבקשה היא בקשה כוללת ואני מוכנה לבדוק את
זה לפרטי פרטים ולהוציא לך מכתב מסודר על כמה בדיוק יהיה אפשר. אני רק אומרת שלי אין מנדט היום להתחייב על 300 אלף או חלק ממנו לפעילות בשנה הבאה של הספריה. השנה מכספי העודפים לאור המצוקה של הספריה והכרה בחשיבות הוספנו מעבר ל -167 עוד 150.

ועדת העליה והקליטה, ועדת החינוך והתרבות
וועדת הפנים מודאגות ממצבה של הספריה הרוסית בירושלים אשר מדי שנה מתעורר הקושי ומתחדשת המצוקה באשר לתיקצובה והמשך פעילותה.

הועדות מוטרדות ביותר מכך שבעבר ביקשה עיריית ירושלים להעביר את עובדי הספריה למעמד של עובדי המרכז לאירועים ירושלים ועתה היא ממליצה לגרום לכך שיחזרו להיות עובדי העיריה ובינתיים העובדים קיבלו מכתבי פיטורין.
הועדות מברכות על הודעת משרד העליה והקליטה כי יוציא לעיריית ירושלים מכתב לפיו יעביר לעיריית ירושלים סכום של 150 אלף שקל לצורך תקצוב הספריה הרוסית ועל הודעת העיריה כי מכתבי הפיטורין יבוטלו וכי תפנה למשרד הפנים לאפשר להשוות את מעמד עובדי הספריה למעמד עובדי הספריות האחרות.

הועדות מקבלות בברכה את הודעת משרד העליה והקליטה כי פנה לועדת העזבונות לקבלת כספים נוספים עבור הספריה הרוסית בירושלים ומתוך הסכומים שיתקבלו יעבירו לספריה סכום נוסף של לפחות 150 אלף שקל.

הועדות סבורות כי הפתרון והישועה לספריה הרוסית בירושלים הוא בידי שר החינוך והתרבות המוסמך עפ"י חוק הספריות הציבוריות להכיר בה כספריה ציבורית והיא קוראת לשרת החינוך והתרבות לנהוג בהתאם או למצוא פתרון תקציבי אחר לספריה זו.

הועדות מוחות על יחסו הפוגע של משרד החינוך והתרבות בספריה הרוסית בירושלים ובציבור הגדול של קוראי הרוסית בכך שאינו מסייע להם וגם לא מצא לנכון לשלוח את נציגיו לישיבה חשובה זו.

הועדות קובעות כי התנהגות זו של משרד החינוך והתרבות אינה חינוכית ואינה תרבותית.

אילן אל תנהל פה את המלחמה. בלי הסעיף
האחרון.

אני רוצה לתקן פה שני דברים שהם לא מהותיים
אבל הם טכניים. אני לא ממליץ לקבל אותם כעובדי עיריה, אני המלצתי לכם להחליט שאתם ממליצים להשוות את מעמדם לשאר עובדי הספריות. אתם ממליצים, לא אני.

משרד הפנים לא מאשר הגדלות תקנים, אז עזבו את משרד הפנים בענין הזה, זה לא רלוונטי.

אנחנו דורשים לבטל את מכתבי הפיטורין.
מבחינתנו האנשים האלה אינם בשר התותחים במלחמה הזאת. אנחנו צריכים להילחם את מלחמתם ומלחמתנו מבלי שהם יהיו תלויים באוויר מבחינת המשכורות. יש כסף לחצי שנה, אנחנו לא נחכה חצי שנה, אבל אנחנו דורשים מעיריית ירושלים לבטל לעת עתה את המכתבים האלה כל עוד ישנו כסף לחצי שנה, חצי שנה זה בדיוק הזמן בשביל לקבל לספריה הזאת מעמד של ספריה עירונית או ציבורית ואז הנושא הזה יוסדר מבלי שיהיה צורך בהקצבה.

במקביל אנחנו נפנה למשרד הקליטה שישריין איזה שהוא סכום נוסף.

רשמנו את הודעתך שאתה מבטל אותם.






הישיבה ננעלה בשעה 10:00