ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 15/12/2003

מעמד ארגוני ההורים

פרוטוקול

 
פרוטוקולים/ועדת חינוך/7696



27
ועדת החינוך והתרבות - 15.12.03

פרוטוקולים/ועדת חינוך/7696
ירושלים, כ"ו בטבת, תשס"ד
20 בינואר, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 118
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
שהתקיימה ביום שני, כ' בכסלו התשס"ד, 15.12.03, בשעה 10:00


ס ד ר ה י ו ם

מעמד ארגוני המורים
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר אילן שלגי
גילה גמליאל
עבד-אלמאלכ דהאמשה
מרינה סולודקין
גילה פינקלשטיין
מוזמנים
ארז פרנקל – ארגון ההורים הארצי
יצחק ברקוביץ – ארגון ההורים הארצי
אלה ואנה – יו"ר ועד הורים בבת ים
אילן בהירי – מנהל בית ספר
חנה מרגלית – ועד הורים
שמעון בן שבת – יו"ר ועד הורים בנס ציונה
שלומית יודסין – יו"ר ועד הורים בירושלים
איציק קרן – יו"ר ועד הורים עירוני בבת ים
אריאל אלקס
ישראל כהן – סגן יו"ר ועד ההורים בבת ים
אריה אבני – יו"ר ועד ההורים במצפה רמון
זאב דורות – יו"ר אירגון מנהלי בתי הספר היסודיים
שרה חברוני
יהודה שוורץ – חבר ועד ההורים בירושלים
דורון קוניו – ועד ההורים ברמת גן
אירית ארמוני – יו,ר ועד הורים בביה"ס הלל ברמת גן
סיגל קוצ'מן – יו"ר ועד ההורים בכפר סבא
יוסף עומרי – ועד המורים
שלומית גרוסמן
רחל זאמן – יו"ר ועד ההורים ברעננה
רלי יצחקי – יו"ר ועד ההורים בקרית אונו
אלי פרץ – יו"ר ועד הורים בדימונה
עופר משה – הורה
בוריס לורן – יו"ר ועד הורי מחוננים בירושלים
חליל תקורי – יו"ר ועדת ביקורת – הוועד הארצי
אור אליהו
מנהלת הועדה
יהודית גידלי
נרשם על-ידי
חבר המתרגמים בע"מ

מעמד ארגוני ההורים
היו"ר אילן שלגי
בוקר טוב לכולם. אני שמח לראות פה אתנו אמהות, אבות, חברי ועדי הורים, נציגי ועדי
הורים, בית-ספריים, מקומיים. הארגון הארצי של ההורים, נציגות תלמידים. ברוכים הבאים לכולם.

אנחנו היום בישיבה שתואמה מזמן, עוד בקיץ, דיברתי עם ארז פרנקל ושרה חברוני על כך שמן הראוי שנקיים ישיבה שתנסה לבדוק ולבחון, מה מעמדם של ההורים במערכת החינוך, מה מעמדו של ועד ההורים בכל הרמות, איך מן הראוי למסד את הסמכויות, הזכויות וחובות של ההורים במערכת החינוך. כי ההורים הם הפרטנר שמשום מה מקומו נפקד, לפחות בכל הנוגע לחקיקה.

אני ממש מתפלא ואני זוכר שהפליאה הזו מלווה אותי מאז שאני הייתי חבר בועדי הורים וזה היה במהלך שנים רבות, כולל בועד הורים בעיר שאני גר בה. תמהתי הכיצד זה שיש ואקום. והגעתי למסקנה שהולכת אתי עד היום שכנראה למשרד החינוך והתרבות לדורותיו, נוח המצב הזה שאין הסדר חקיקתי שאומר, מה דברם של ההורים במערכת. וגם כאשר החוק, חוק אחר המתייחס לכך, שהורים זכאים להשתתף בקביעת תכניות לימודים עד 25%. זאת למעשה אות מתה בחוק, ברוב המקרים, ואף אחד לא טורח לגרום לכך שאמנם הורים יהיו מעורבים גם בדבר החשוב הזה, החשוב ביותר אולי, של קביעת תכנית הלימודים והנושאים שהילדים שלנו ילמדו.

מתוך בדיקה שעשיתי כאן בכנסת ומצאתי שהיה ניסיון חקיקה בשנת 1997, שמשום מה לא התקדם. מישהו אמר לי, שמשרד החינוך בלם את זה. אינני יודע אם זה נכון. אין לנו פה היום את הנציגים של משרד החינוך והתרבות, שבד"כ באים לישיבות של ועדות הכנסת כדי לתת תשובות. אבל שרת החינוך והתרבות, נהגה לדעתי באופן שאיננו חינוכי ואיננו תרבותי ומצאה לנכון להודיע שהיא לא תשלח את נציגיה לישיבות הועדה, משום שהועדה פועלת באופן ביקורתי שאיננו נוח למשרד.

זאת הישיבה הראשונה שבה אין לנו נציגות של משרד החינוך והתרבות. יכול להיות אני משוכנע שהזלזול של הרשות המבצעת ברשות המחוקקת, לא יוכל להימשך. אנחנו נסדיר את זה פה בעזרת יו"ר הכנסת. אבל מה שכן מטריד שלדעתי יש כאן פגיעה בכם, בנציגים של ההורים שבאו לכאן כדי לדון בנושא כל-כך חשוב, יכול להיות שלמשרד החינוך לא נוח לבוא ולתת תשובות למצב הזה של אין חקיקה, ולדברים שאני מניח עוד יישמעו פה היום.

מכל מקום, אנחנו בודאי נגרום לזה שמשרד החינוך והתרבות יצטרך להתייחס אל ההורים. אני שמעתי שגם לאחרונה היו מקרים שנציגי ההורים לא היו שותפים לכל מיני פעולות של המשרד. אם זה היה באיזה שהיא אמנה למניעת אלימות או בפעולות שהיו בשבוע הסמים. אני באמת מתפלא. אנחנו צריכים לזכור שהלקוחות של המערכת הם קודם כל כמובן, התלמידים, אבל התלמידים הם הילדים שלכם. וגם עפ"י חוק ההורים האפוטרופסיים הטבעיים והחוקיים על ילדיהם. בוודאי שלכל הורה הדבר היקר ביותר הם הילדים שלו. יש לו מה לומר לגבי אופן החינוך שלהם. גם למדינה כמובן יש מה לומר, אני בעד זה שלמדינה יהיה הרבה מה לומר בעניין החינוך. אני בין היתר מתלונן על כך שהמדינה איננה מחנכת ואיננה מלמדת את הילדים כפי שהיינו רוצים. ואיננה אוכפת תכנית ליבה בכל המסגרות. אנחנו נגרום לכך שזה יקרה.

יש חוזר מנכ"ל משנת 1999, שמדבר על נציגות הורים בביה"ס ואחרי זה איזה שהיא הצהרה דקלרטיבית עד כמה חשוב וחשוב למערכת, שיהיה שיתוף פעולה של ההורים. יש פה נוהל בחירת נציגות הורים, נוהל די מסודר. אפשר אולי לעשות בו שינויים או שיפורים, אבל הנוהל לכשעצמו הוא די מסודר. אלא שהוא לא מחייב אף אחד. לפחות הוא לא מחייב את ההורים. הוא מחייב את מי שכתב אותו, הוא מחייב את המנהלים שמקבלים את חוזרי המנכ"ל, את המורים, את עובדי המערכת. אבל כשפה כתוב למשל, שאם יתגלעו חילוקי דעות בין הנהלת ביה"ס לנציגות ההורים, יובא הדבר להכרעתו של מפקח ביה"ס או של מנהל המחוז. אני לא יודע מי שם את משרד החינוך להחליט שההורים יצטרכו מחלוקת שלהם עם המערכת, להביא לבירור אצל מישהו מהמערכת. יש פה סעיף שאומר, כל פרסום של נציגות ההורים, יקבל מראש את אישורו של מנהל ביה"ס. יכול להיות שזה דרך אגב, הסדר ראוי אבל הוא צריך להיקבע בחקיקה ולא באיזה שהיא הודעה חד צדדית של משרד החינוך. ומנהל בי"ס בדרך כלל מגיע עם המסמך הזה לועד ההורים, ואומר לו, הנה כך צריך לעבוד. ואם ועד הורים הוא לא מאוד בודק ושואל, או אם אנשים שקצת אולי עסקו או עוסקים בדברים אחרים בחיים, בד"כ הורים מקבלים את זה. ואת זה צריך יהיה לשנות. לא צריך לאפשר שהורים יעשו מה שהם רוצים, אבל גם לא צריך לאפשר מצב שמשרד החינוך יודיע שצריך אישור של מנהל בי"ס לכל פרסום של נציגות ההורים. צריך לקבוע איזשהו מנגנון, שלא יוכלו אנשים לעשות מה שהם רוצים, גם לא הורים. אבל לא בפסקנות כזאת, לטעמי.

הנושא לדעתי הכי כאוב שהורים מתמודדים אתו והמערכת כולה מתמודדת אתו, שנה שנה, זה הנושא של תשלומי ההורים. אז אתם יודעים שאנחנו פה עסקנו בזה רבות, החל מחודש אפריל בשנה"ל הקודמות, ורק אחרי חמש ישיבות של ועדת החינוך והתרבות, אישרנו את הכללים ואת הסכומים. כאשר המחלוקת מלכתחילה לא היתה על הסכומים, הסיכום בין השרה וביני, שהם יישארו כפי שהיו בשנה הקודמת. פירוש הדבר, סופגים כ- 6.5% מעלית מדד.

מחלוקת היתה על איך אוכפים מניעה, איך מונעים את החריגה מן הכללים ומן הסכומים. הסתבר לי שהמערכת איננה מסוגלת להשתלט על מה שקורה בשטח. בימים ההם, אין מלך ישראל ואיש הישר בעיניו יעשה. זה היה המצב עד לשנה הזאת. בשנה זאת אני יודע שעדיין הדברים לא בסדר, כי זורמות אלינו המון תלונות. אבל המשרד קיבל על עצמו להקים חוליות ביקורת. ואני עוקב אחרי העניין ושואל והבטיחו לי, שהחוליות האלה תתחלנה לפעול ב1.1.04-, כלומר בעוד כשבועיים. עד כמה הן תהיינה יעילות ומהן תעשנה, זה אנחנו נבחן לאחר מכן.

בכל אופן יש גם מקרים שבהם מנהלים נדרשו ונדרשים להחזיר כספים להורים. אתמול כתבתי מכתב לגב' דפנה לב, מנהלת מחוז המרכז במשרד החינוך. וזה בעקבות מכתב של גב' אלונה ממועצת ראש העין. והיא מאשרת לה, בתשובה לפנייתה של אלונה, (היתה שם תלונה לגבי חריגה בדרישות מן ההורים), "ממצאי הבדיקה מצביעים על חריגות מהנהלים המחייבים". ואז יש פירוט של התיקונים שמנהלי חטיבות הביניים יצטרכו לעשות. "המנהלים התבקשו לתקן את חוזר תשלומי ההורים עפ"י הנחיות המשרד ולהפיצו בין ההורים. החוזר המתוקן יימסר בימים הקרובים לבדיקה ואישור הממונה המחוזית". אני הייתי מכותב להעתקים. אני כתבתי אתמול לגב' לב, שאני מברך על כך שהיא מצאה שיש אמנם חריגות וצריך לטפל ושיוצא חוזר מתקן, אבל צריך גם לדאוג שיוחזרו הכספים שכבר נגבו ביתר. משום שאם כעת יצא החוזר המתקן, בהנחה שהוא יצא בקרוב, הרי זה בכל מקרה ארבעה חודשים אחרי תחילת שנה"ל. ורוב הגבייה נעשית בתחילת השנה, אז צריך גם לגרום לכך שיחזירו כספים להורים.

אני הייתי רק אומר בהקשר הזה, שאנחנו נצטרך לגרום לכך, וזה לא יקרה בקרוב, שבכלל כל נושא תשלומי ההורים, יבוטל. קיים דוח ועדת לנגרמן משנת 1993, ועדה שמונתה ע"י שר החינוך דאז, שאמרה, צריך שהמדינה תממן גם טיולים ככל שהיא מוצאת לנכון שתלמידים ישתתפו בטיולים ואת נושא סל התרבות. ולא לגרום למצב המאוד מתסכל שהורים רבים אין להם והורים אחרים במקרים מסוימים, הם סרבני תשלומים. ובימים של מצוקה כלכלית כמו היום, קשה מאוד להבחין מי מסרב כי אין לו, או מי מסרב כי זה עקרון. אז יכול ועד הורים לגבות מנהל שאומר, הורה שמסרב בעקרון לשלם, לא לשתף את הילד שלו בפעילות. אבל מה לגבי מי שאין לו. וכאמור היום, לא תמיד ברור איפה עובר הקו.

כל הנושא של החינוך האפור. זה שהמערכת מעודדת ויוזמת תל"ן שזה חינוך אפור בתוך בתיה"ס. והמצב בכלל, אנחנו מכירים את ההישגים המאוד מדאיג של התלמידים שלנו במבחנים הבינלאומיים. גם מבחני המיצב שלנו, וגם בתוצאות הבגרות זה לא ימי יודע מה. אז זה שהורים משקיעים מכספם כדי לחנך את הילדים שלהם - זה רק מובן וטבעי. אנחנו נצטרך לשדרג את מערכת החינוך שלנו. יחד עם זה בהחלט זכותם של ההורים להשמיע קול גם בנושא הזה.
גילה פינקלשטיין
ראשית, אני רוצה לברך את חה"כ אילן שלגי, יו"ר הוועדה, על הרעיון שלו ליוזמה בחקיקה בנושא
זכויות ההורים, דבר חשוב. אני יודעת שהורים משקיעים הרבה, שלא כל אדם יעשה העולה על רוחו, כל מנהל, כל הורה, הכל יהיה מסודר בחוק. רעיון נהדר ואני ארצה להשתתף ולקחת חלק בנושא.

כפי שידוע לכם, לפני שנתיים פרסמו את מגילת זכויות התלמיד, שמאוד שמחנו עם זה, דבר נפלא. וכפ שידוע לכם, אנחנו תמיד מדברים בועדה שצריך להרים את קרנו של המורה, בעיקר אני, שיושבים פה חבריי להסתדרות המורים שעבדתי אתם שנים, ואנחנו יודעים כמה חשוב הנושא הזה. וגם אני כרגע עובדת על יוזמה לחקיקה בנושא זכויות המורה, כדי שמורים לא יבואו ויגידו, אני פוחד להגיע לביה"ס. ואם בכיתה יש 40 ילד ו38- רוצים ללמוד והם רציניים, ויש אחד או שניים שהם אלימים והם מפריעים, אז בגלל זכויות הילד, אי אפשר להוציא אותם מהכיתה. ואז המורה מפחד, מה אני אעשה, הרי זה הזכות ואסור לי. איך אנחנו נשלים עם חוקים שישמרו על מעמד המורה וירימו את קרנו, איך נשלים את חוק זכויות הילד ע"י חוק זכויות המורה, שהאחד ישלים את השני. כדי לדאוג לאותם 38 תלמידים שכן רוצים ללמוד וה2- ילדים מפריעים להם. אז בנושא הזה עוד נבשר, אני כרגע עובדת על זה, ואנחנו נבשר לכם בשורות טובות. נקדם בזה את המערכת, נצעיד אותה קדימה.

אנחנו התכנסנו היום לדבר על הנושא של ועד ההורים. קודם כל הקמת נציגות הורים בית-ספרית היא זכות להורים והיא לא חובה. ואנחנו אכן רואים שמשנה לשנה יש מעורבות יותר גדולה של הורים. וכתוצאה מזה גם התלמידים מחבבים יותר את ביה"ס. זה גם מקרב את התלמידים. אנחנו יודעים שההורים נפגשים עם מנהל ביה"ס, עם מועצת המורים בתחילת השנה, לפחות פעמיים בשנה. בתחילת השנה, לאשר את התקציב, את התשלומים. לאשר את זה בהבנה. ונפגשים גם לקראת סוף השנה, לפעמים אם יש צורך גם באמצע השנה. וכמה חשוב שיתוף הפעולה ושיתוף פעולה שהוא חיובי וכמה הוא עוזר לביה"ס. ויש הורים שתורמים בצורה בלתי רגילה לביה"ס וצריך לעודד את זה.

רשמתי לפני כמה תפקידים שהם חשובים ושמקדמים את ביה"ס. אני רואה בזה ספינת הדגל של ועד ההורים. בבתי"ס רבים ההורים מארגנים את יריד ספרים משומשים שעוזר היום, בתקופה כלכלית כל-כך קשה, השאלת ספרי לימוד או יריד ספרים. בכל בי"ס זה נעשה בצורה אחרת, או רכישה מרוכזת של אמצעי לימוד. הנושא של תלבושת אחידה. ההורים משתתפים בדיון, איזה תלבושת אחידה. אנחנו לא חוזרים לתלבושת האחידה שהיתה פעם, שאנחנו היינו תלמידים, חולצה תכלת עם צווארון ארוך. היום תלבושת אחידה זה צבעים שונים, מגוונים, מודרניים. וההורים משתתפים. והילדים גם רואים את זה בחיוב. תכניות של טיולים.

ההורים גם משתתפים במועצות פדגוגיות. אבל מועצות פדגוגיות שלא דנות על מורה או תלמיד, שזה לא תפקידם. אבל בהחלט דנים על תכנית הטיולים השנתית, על אירועים, תכנית חברתית. ההורים בנושא של תכניות לימודים, יש הורים שבאמת מבינים ואז יש מקום באמת להתערב בנושא של תכניות לימודים. אני תמיד ראיתי באופן חיובי, הורה שיש לו ניסיון חינוכי, שבא והציע לי תכנית לימודים מסוימת, זה עזר הרבה לביה"ס. כמובן שהביקורת שתהיה ביקורת חיובית, ביקורת בונה, לא חייבת להיות חיובית, ביקורת בונה שתקדם את ביה"ס.

חה"כ אילן שלגי הזכיר את התשלומים ואמר שהוא חושב, ואני יודעת את דעתו, שהמדינה צריכה לשלם את הטיולים והמדינה צריכה לשלם את הפעילות החברתית. וכאן אני מסתייגת. כמנהלת בי"ס, בבי"ס שהוא לא היה מבחינה כלכלית במצב קשה, אבל בהחלט היו. היות שיש בו אינטגרציה מאוד קשה, אז היו ילדים מהדרום והיו ילדים מהצפון ואף פעם לא קרה שאמרנו לילד, אל תיכנס לאירוע כי הוריך לא שילמו שזה אסור בתכלית האיסור. אבל כן קידמנו את הנושא הזה שהורים שיש להם יותר, עזרו לילד שאין לו. זה נושא שאנחנו חייבים לקדם ודווקא במצב כלכלי כל-כך קשה שאנחנו נמצאים.

נושא החסד שאנחנו מגיל גן מלמדים את הילדים שלנו. שהורה שיש לו יותר - הורים כאלה ישלמו יותר. ויש לנו הורים כאלה. כי במצב כזה שהמדינה נמצאת לא ייתכן שישלמו לטיולים וישלמו למוזיאונים ולתיאטרון. חשוב לנו החינוך התרבותי והביקור במוזיאון ויום תיאטרון ויום קולנוע וקונצרט, לא פחות מהלימודים. ואני לא רואה איך משרד החינוך יכול לממן דברים כאלה עכשיו. אני בהחלט יכולה לראות את המקום שהורים שיש להם - יעזרו לילדים שאין להם. והילדים שאין להם, צריכים לצאת לכל הטיולים, לכל פעילויות התרבות. יש בכל בי"ס ועדה שבודקת את המצב הכלכלי, מביאים מסמכים, המצב של ילד קשה, עוזרים לו. בבתי"ס מתקדמים ושמנהל וצוות המורים מעורים בעניין, עוזרים לילדים האלה. אין דבר כזה שילד לא יצא לטיול כי אין לו. אסור בתכלית.

וזה נושא שגם הורים יכולים להתערב. אני יודעת שבבתיה"ס רבים הורים אוספים תרומות. זו באמת תרומה נהדרת לביה"ס. יש ועדת תרומות וההורים אוספים וזה עוזר הרבה לילדים ממשפחות מצוקה. אני בהחלט רואה בחיוב את הפעילות של ההורים. ושוב אני אומרת, שזה לא חובה ועד הורים, זו זכות גדולה והמנהלים שמחים מאוד שההורים עוזרים ויש להם מה לעזור ואני מקדמת את זה בברכה.
ארז פרנקל
קודם כל זאת הזדמנות שלי להגיד תודה לכל פעילי הציבור, ליו"רים העירוניים, וליו"רים
הבית-ספריים ולנציגי ההורים שטרחו ובאו, כל אחד מעירו ועלו לירושלים. זה הזמן להוקיר לכם תודה. תודה נוספת אני מבקש בשם ארגון ההורים הארצי, לחה"כ אילן שלגי שבעצם אנחנו כארגון הורים ארצי מצאנו בו כשותף לאורך זמן, שותף נאמן, על-מנת לקדם את החינוך מתוך אינטרסים משותפים ולא מתוך חילוקי דעות. כי אנחנו מאמנים שרק מתוך אינטרסים משותפים ניתן ללכת קדימה.

האמונה שלנו כארגון שמערכת החינוך יש לה סביבה וארגונית. ולסביבה הארגונית יש הרבה מאוד שותפים. יש שם תלמידים שהם לקוחות המערכת. אנחנו כהורים, נציגיהם, נציגי הלקוחות. יש לקוחות של מורים שהם נותנים שירותים, משרד חינוך. ואנחנו חושבים ששותפות אמיתית, מקומה היא בהליכה משותפת. מי שבא ומגדיר למשל, כמו שעשתה חה"כ פינקלשטיין, שועדי הורים אינם חובה אלא זכות, זה כבר ראיה מסוימת שהיא לא רואה את השותפות מהשטח, מלמטה, אלא זה חלק מראיה שאולי יכולה להביא למקומות שמהם אנחנו רוצים לברוח. וישנם כאלה שרואים את מערכת החינוך כפטרונות. אנחנו מזה רוצים לצאת כנקודת מוצא, על מנת להתקדם למערכת של שותפות.

אנחנו רואים במורים כשותפים שלנו. אנחנו שותפים בכל מיני ועדות שחלקם וולונטריות, חלקם מינו את עצמם, שעוסקות ברפורמה. בגלל שגם נמצאים הרבה הורים וגם נציגי המורים, לומר לכם, שלדעת ארגון ההורים הארצי, צריך לעלות את שכר המורים בישראל על-מנת לשפר את איכותם. יש לנו גם תכנית, מוסדרת וכתובה. ואותה הצגנו מספר פעמים בפני כל מיני פורומים.

יחד עם זאת, אנחנו היינו נורא נורא רוצים לראות בבתיה"ס הרבה יותר מקום מוסדר לפעילות הורים. אני רוצה להצהיר הצהרה. ההורים לא באים לבתיה"ס על-מנת לנהל את ביה"ס, לא זאת הראיה שלנו - לכל בי"ס יש מנהל מוסד חינוכי ותפקידו לנהל את המוסד החינוכי. אנחנו לא באים, לא לעזור לו לנהל, לא לעזור לו לקבל החלטות. אנחנו שואלים מה מקומנו מרמת המוסד החינוכי הבודד . רמה של ועד כיתה, אח"כ יש רמה של ועד יישובי ויש גם רמה מוסדית ואח"כ יש גם רמה של ארגון ארצי. אנחנו חושבים שבכל מקום צריך לעגן בחוק את מעמדו היציג של ועד ההורים, על-מנת שלא יקרו מצבים שלפעמים הורים לא מכירים בועד כזה או אחר, לפעמים מנהלים לא מכירים בועד כזה או אחר, לפעמים גם אנשי משרד החינוך. ומכל הדברים האלה יוצא רק דבר אחד רע, לא דברים טובים. לעומת זה, אם כל אדם ידע שועד כיתה יש דרך דמוקרטית לבחירתו, אבל הוא המוסד הנבחר. ולאחר מכן יש דרך דמוקרטית לבחור ועד מוסדי, ועד יישובי וועד ארצי. כל האיחוד הכוחות הללו, אלה יתרמו למערכת.

איך הראיה שלנו מבחינת מעמד ההורים בבתיה"ס. אנחנו לנגד עינינו רואים את הנושא של תאגוד בתיה"ס. את הנושא של ביה"ס, יש מנהל והמנהל משול למנכ"ל בחברה כלכלית שהוא המנכ"ל. הוא מקבל את ההחלטות האופרטיביות, איך, כמה, מה לבצע. אבל יחד עם זאת אותו מנכ"ל עומד לאחר מכן בפני דירקטוריון מסוים שהוא נותן לו דוח על פעילותו. שהוא מקבל ממנו הנחיות כיצד לפעול. ואנחנו חושבים שמקומם של ההורים בבתיה"ס, דרך נושא התאגוד, שבו יהיה להורים נוכחות שבו יהיה להם משקל רב. ביחד עם עוד הרבה, פעילי ציבור, אפשר גם נציגי משרד החינוך ומורים באותו דירקטוריון. זה לא יהיה דירקטוריון חד צדדי שיבואו הורים נבחרים וינחו את מנהל ביה"ס לעשות. אני לא חושב שזאת מטרתנו.

אם אנחנו נאפיין ונשאל מנהלי מוסדות חינוך, מה מטרת ביה"ס. מעט מאוד מנהלי מוסדות ביה"ס ימצאו אותם ההורים כלקוחותיהם. זה נמצא בד"כ בבתיה"ס האינטגרטיביים שהמנהלים השכילו לעשות את זה מתוך שיתוף פעולה אמיתי שנוצר עם השטח, עם ההורים. זה בד"כ נוצר בבתי"ס קהילתיים יותר וכל מיני מנהלי בתי"ס שמאוד מאוד התקדמו בתפיסת העולם הניהולית שלהם. אבל אנחנו היינו רוצים להפוך את האור הקלוש הזה בקצה המנהרה, לפרוז'קטור ענק שיאיר את האוטוסטרדה ולא לנסוע במערות חשוכות.

לגבי תשלומי הורים. תל"ן הפך להיות משהו נגד קיצוצים, אדוני היו"ר. משרד החינוך מקצץ את שעות הלימוד. התל"ן לא יכול להינתן כתחליף לשיעור מתמטיקה או שיעור אנגלית. התל"ן, אני חושב שצריך להמשיך אותו בבתיה"ס, ומטרתו להעשיר את מגוון הלימודים הנלמדים בבתיה"ס. אבל היום מנהל בי"ס שיש לפניו תשלומי הורים שהם פרוסים גם בקופתו, הוא אומר, מה שיותר חשוב אם קיצצו לי שעות מתמטיקה, אז הוא ייתן לתלמידים שעת מתמטיקה. איך נעשה את זה - ניקח תל"ן. ואנחנו נגד הדברים האלה. אנחנו רוצים לשלם, אנחנו רוצים לקבל, אבל אנחנו רוצים גם שהחינוך יהיה חובה וחינם במדינת ישראל. ואני לא בטוח שהיום הדברים האלה נעשים.

ההצעה שלנו, חה"כ שלגי נגע בזה. אני חושב שאם הוא היה ממשיך בעוד נקודה בדוח לנגרמן. בדוח לנגרמן ישנו ביטול מוחלט של תשלומי ההורים. אבל אין הטלת נטל על כתפי המדינה. אלא הטלת הנטל על ההורים דרך הביטוח הלאומי בצורה פרוגרסיבית כאשר הכסף הזה יהיה צבוע ויחזור חזרה למערכת החינוך. זו הדרך היחידה לעשות צדק חברתי.
היו"ר אילן שלגי
אין ספק שהפתרון של גביה דרך הביטוח-לאומי יטיל את המעמסה על כל האזרחים אבל באופן
פרוגרסיבי. ובסופו של דבר כמעט כל אזרח, אם כרגע הוא לא הורה, אז הוא היה הורה או שיהיה הורה.
ארז פרנקל
גם לנו אין התנגדות אם מישהו מבחינה טכנית יצליח להפיל את זה דרך הביטוח-הלאומי, רק על ההורים. כי אנחנו יודעים כמה מיליוני הורים יש במדינת ישראל. אני חושב שצדק חברתי יכולה לעשות אך ורק מדינה. הורים ומנהלי בתי"ס לא יכולים לעשות צדק חברתי. אם יש לנו הורים חזקים - ואני חושב שדנו על זה הרבה מאוד פעמים, בכל מיני פורומים - אנחנו מצהירים שאנחנו מוכנים לשלם יותר בצורה פרוגרסיבית. אבל אני מתבייש לשבת בועדת הנחות ואני מתבייש לראות אמהות חד-הוריות שצריכות לבוא בוכיות למנהל בי"ס ולועדי הורים, כדי שבנם יצא לטיול, שהוא חלק מתכנית הלימודים. את זה חייבים לעצור וכמה שיותר מהר. זה שייך לעבר מאוד מאוד אפל. אני לא רוצה לראות מקרים חריגים ששימושים בכספי הורים מגיעים שלא ליעדם. אני לא רוצה לפרט, כי זה לא המקום. אנחנו פשוט רוצים להתחיל דרך חדשה. והדרך החדשה צריכה להוביל כאסטרטגיה לעצירת תשלומי הורים. בינתיים, אנחנו מחפשים גם את הדרך שתשמש לנו כטקטיקה.
גילה פינקלשטיין
אבל אתה צריך פתרון עכשווי. כי דברים כאלה אתה צריך לעגן בחוק. כרגע אתה צריך פתרון.
ואסור לפגוע בתרבות ובעולם התרבות של הילדים. וזה פתרון עכשווי, זמני, עד שדברים ישתנו מבחינה חוקית.
ארז פרנקל
הדרך הטקטית שאנחנו מציעים ללכת בה. זה הצעת חוק שהיא מינורית לטעמי, שתעגן את
תשלומי ההורים. שיהיה בחוק, שנדע מה מותר לגבות. היא ישנה ועלתה על שולחן הועדה הזאת. מה אסור לגבות. נשים את הכסף שנגבה לצרכים ייעודיים בחשבון מיוחד עם בעלי זכות חתימה שהוא ישמר לצורך זה. זה הפתרון הטקטי עד שנגיע לפתרון האסטרטגי. הפתרון הזה גם יוביל אותנו שלא נחפש תמיד את ההרתעות, או מה עושים משרד כזה או אחר, משום שברגע שיש חוק ומישהו עובר על החוק - אז יש לכל דבר גם סעדים וגם תרופות.

השאלת ספרי לימוד. יושבים פה הרבה מאוד ועדי הורים מכל הארץ. אני רוצה להגיד שפרוייקט השאלת ספרי לימוד הוא אחד הפרוייקטים שאין ספק בשני תכונות שלו. 1: שלא צריך כסף ממדינת ישראל על-מנת ליישם אותו. 2: הוא חוסך לכל אחד מאתנו הרבה מאוד כסף. ואם מדברים במקרו על כמות הכסף שתיחסך במדינת ישראל, לפי הערכה שיש בידי, מדובר על בין 200 ל300- מיליון ש"ח בשנה. אחד החסמים, ואולי אנחנו פונים ברשותך, אדוני היו"ר לעזרתך, אחד החסמים הגדולים זה מנהלי בתיה"ס, שיכול שהם צודקים ויכול להיות שהם לא צודקים, אבל הרבה פעמים אנחנו באים אליהם ומבקשים את עזרתם בהחלת הפרוייקט והם אומרים, תראה אנחנו נורא עמוסים ואין ביכולתנו לעשות את זה.

משרד החינוך נתן פתרון, אני לא יודע אם הוא פתרון הגון או לא, הוא אמר, O.K. אז תקצו שעות ניהול ממה שיש לכם לטובת הפרוייקט. אני באופן אישי חושב שצריכים למצוא את הדרך ללבם של המנהלים ולקבל החלטה קשה ואמיצה שהחל משנה"ל הבאה, כל בתיה"ס יהיו בפרוייקט. יחד עם זאת, חייבים למצוא את הפתרון איך לתגמל אותם.

אני חושב שאני רשאי לדבר בשם ההורים. אנחנו כהורים גם שואלים את עצמנו, אם הפרוייקט חוסך כל-כך הרבה, וצריך לתגמל מהכסף הזה גם את מנהלי בתיה"ס, נהיה מוכנים. כי מה האלטרנטיבות, או לשלם 100% או לשלם 40%. אז אם 40% יצטרכו להיהפך ל45%-, אנחנו בוודאי נכונים. היום אנחנו לא מצליחים לעבור את המחסום הזה בגלל שאין לנו שיתוף-פעולה עם מנהלי בתיה"ס מצד המוטיבציה והאמביציה. אז אולי כדאי שהועדה תכנס לנושא הזה. תבדוק האם באמת הם צודקים ויכול להיות שהם צודקים, אני לא בדקתי את זה. ולחפש כולנו ביחד את הפתרון המוסכם. כי במצב הנוכחי אנחנו לא מצליחים להתקדם.

בנושא התשלומים כי גם התגובות שהגיעו לארגון מעבר לנושאים אחרים, היו בנושא תשלומי הורים. זה שאנחנו כהורים מוציאים מכיסנו לתשלומי הורים, תמיד אומרים, שבעל המאה הוא בעל הדעה. צריך תמיד להפריד בין הפעילות שאנחנו עושים כייעודית לבין הפעילות שמתנהלת בבתיה"ס. הערבוב הזה, גם של הכספים, שזה הצד הטכני, אבל יותר מזה בצד המנטלי, גרם להרבה מנהלים ולהרבה הורים לאבד את הגבולות בפרופורציות איפה גבולות פעולה של המנהל המוסדי החינוכי ואיפה גבולות הפעולה של ההורים.
ולכן אנחנו מצפים מהועדה ומבקשים את עזרתה במיסוד מעמדנו כנציגי הורים יציגים מכל הרמות, מרמת כיתה בודדת ועד לרמות ועד הורים ארצי ומוסדותיו.
יצחק ברקוביץ
אני אמשיך בדיוק מהנקודה שארז סיים ואתרכז בשני דברים. ובהקשר הזה אני בהחלט מודה
ליו"ר הועדה. הדיון הזה חשוב, אנחנו מברכים עליו ורואים בו התחלה של דרך ארוכה שאנחנו כהורים רוצים מאוד מאוד לסייע בה.

התחושה שלנו כהורים וזה לאורך הרבה הרבה שנות פעילות, היא שיש כשל שוק או אי הלימה בכל מה שנוגע לחינוך והאמירות שנאמרות היום, כאילו אנחנו הגענו למצב חירום לאומי בנושא החינוך, נראות לנו כהולמות את המצב. יש לנו בעיה במישור התכנים עם רמת התלמיד. יש לנו בעיה בנוהלי עבודה של כלל אלה שעוסקים בעשייה חינוכית. ויש לנו בעיה חמורה של חוסר כסף. יש מיתון עולמי, מדינת ישראל יש לה פחות כסף, לרשויות המקומיות יש פחות כסף. ובסופו של דבר אנחנו מתכנסים כאן כולנו מה לעשות.

אם זו הנחת העבודה, אז אנחנו מצפים מחברי-הכנסת כולם, שיתגייסו ליוזמה של היו"ר ויראו בנושא הזה, נושא בעל חשיבות לאומית ממדרגה ראשונה ויעשו כל שניתן בשביל לתקן את האי הלימה הזאת.

אם יש לנו בעיות בנושא מצבו של החינוך מבחינת התכנים שלו, מבחינת הרמה שלו וקמות מעת לעת ועדות כאלה או אחרות בציבוריות הישראלית שמטפלות בנושאים האלה. ההורים רוצים להיות שותפים בכל אחת מהועדות האלה. המציאות היא כרגע שכאשר אנחנו יושבים מול הנהלת משרד החינוך ומעלים את ההסתייגות הזאת, נטענות כל מיני טענות שועדה כזאת או אחרת, צריכה להיות ניטרלית בלי מורים ובלי הורים. זה נראה תלוש לחלוטין. ועדה כזאת לא תסיק את המסקנות הנכונות. חייבים לשמוע אנשים מהשטח.

אם אנחנו מדברים על הסדרי עבודה מול משרד החינוך, כמי שמבצע מטעם המדינה את העשייה הזאת. אנחנו רוצים להיות משולבים בכל אחת מועדותיו, מהרמה הארצית למחוזית ונמוך מזה. לאורך שנים זה לא מתבצע, יש נתק מתמשך רב שנים. והעלנו את הדברים האלה. אנחנו מבקשים שאגב הפעולות החקיקתיות האלה יינתן לזה ביטוי. כשיינתן לזה ביטוי הריבון האמיתי יאמר מהו רוצה וכך יעשו כולם.

כשאנחנו מגיעים לנושא הכסף וחסר כסף במערכת, וכולם שואלים מה לעשות, אז אני אומר, שאם באמת רואים בזה מצב חירום לאומי, אז צריך לגייס את כל המוחות ולהתייעל במשאבים וליצור תמריצים כדי שלאנשים כדאי יהיה להשקיע בחינוך. לדוגמא הטבות מס. כך מדינה ממריצה וגורמת כקטליזטור ליצירה של דברים. אם מפעלים תעשייתיים וחברות עסקיות ישקיעו ויתרמו כסף, צריך להכיר בזה כניכוי. אולי כניכוי מוגדל אולי כפחת, הרבה חכמים יכולים לשבת על זה וליצור תמריץ להבאת כסף חיצוני. אם מדברים פה על תרומות - אז צריך למסד את הנושא הזה ולרכז מאמץ בעניין הזה.

יש שורה אדירה של דברים שניתן לעשות, אבל צריך לעשות. הבעיה, ואני חוזר לנושא של הדיון שלנו פה כרגע, שההורים לאורך שנים לא רק שהודרו מעשייה בחינוך הם גם מפורדים, מפוצלים, בעלי התפקידים בהם מחליפים תפקידים בתדירות פשוט גבוהה מאוד. זה יכול להיות פעם בשנה, פעם בשנתיים, פעם בשלוש. עד שבעל תפקיד לומד את תפקידו, מיד הוא צריך לפנות את תפקידו. אני לא יודע אם למישהו טוב או רע, אבל התוצאה היא שארגונים אחרים, ארגוני המורים מאורגנים מסודרים, נצבר בהם זיכרון ארגוני, משאבים ארגוניים לאורך זמן, וכך ניתן להזיז דברים ברמת מדינה. לעומת זאת ההורים הם גם המשלמים, אז צריכה להיות להם גם דעה. ורוב ההורים הם הורים טובים ויש להם מה לתרום. והדוגמאות הבודדות של כאלה שיוצרות את התחושות הלא טובות, הם השוליים שבשוליים, הם לא העיקר. ולא צריך לפחד מהם - להפך, צריך לקרב אותם, לאמץ אותם ולנצח אתם.
היו"ר אילן שלגי
הייתי רוצה לשמוע גברת, ואם אפשר מישהי שהיא יו"ר ועד הורים יישובי.
אלה ואנה
תודה רבה לחה"כ על היוזמה ועל האכפתיות ובאמת מאז היכנסך לתפקיד אנחנו רואים אותך
מסתובב ביישובים רבים ועושה ותורם ואני רוצה בהזדמנות זאת לגנות את משרד החינוך ואת התופעה הזאת שהם דווקא בעניין כל-כך מהותי וכל-כך חשוב כמו הישיבה היום, לא נוכחים.
ארז פרנקל
אתמול התקשרה אלי היועצת של שרת החינוך והסבירה שהם לא נוכחים פה עקב חילוקי הדעות
שיש להם בועדת החינוך.
אלה ואנה
אבל אותנו לא מעניינים חילוקי הדעות האלה.
היו"ר אילן שלגי
מר פרנקל, לא תיאמתי את הדברים עם אלה ואנה. לא ביקשתי ממנה לדבר מתוך ידיעה מה
היא הולכת לומר, אבל תן לה לסיים.
אלה ואנה
אני חושבת שזה עניין מאוד חשוב הנושא הזה. וכן יכלו למצוא את הדרך להשאיר את חילוקי הדעות
לפעם אחרת ולבוא ולשבת אתנו. ככה אני רואה את הדברים. ואני חושבת שמעבר לגימיקים, זה דבר הרבה יותר חשוב ויותר מהותי. אני רוצה להודות גם לארז פרנקל ולארגון עצמו שבמהלך כל השנים מנסה לפעול עם כל הבעיות של תשלומי הורים וכל מה שכרוך באיגוד הנושא של ועדי הורים. ועל כל החיבור והאינטראקציה עם בתיה"ס.
היו"ר אילן שלגי
מצב הבטיחות בבתיה"ס בבת-ים השתפר?
אלה ואנה
לא.
היו"ר אילן שלגי
הבור בחצר עוד קיים בביה"ס בירושלים?
אלה ואנה
את האסבסט הוציאו. עד שיהיה החקיקה יש דברים בשטח שאני חושבת שניתן לפעול. יש המון
בעיות. כדוגמא, ישנו חוזר מנכ"ל שהרבה פעמים יוצא ואני יכולה לתת את דוגמת בת-ים, לא מתייחסים לחוזר מנכ"ל. מה שקורה בשטח הוא דבר הפוך למה שכתוב בחוזר מנכ"ל. לדוגמא, אם בחוזר מנכ"ל מופיעים תשלומי הורים שהרשות או משרד החינוך אמורים לממן, בשטח אנחנו רואים שלא הרשות ולא משרד החינוך מממנים, זה חל על ההורים. ואז נוצר מצב שאין אכיפה של החוק. אם אנחנו מדברים על טיולים. הטיולים אמורים להיות חינוכיים פדגוגיים עם רמה מסוימת של חשיבה מאחורי הטיול.

אנחנו מוצאים היום הרבה בתי"ס שעושים טיולי כיף לאילת. אנחנו מוצאים שבמקום שיהיה מישהו שבודק את נושא הטיולים, שגם ככה זה עלות כספית מאוד גבוהה, אז אנחנו מוצאים טיולי כיף לאילת שמביאים עלינו כל מיני תופעות של מסיבות סמים, מסיבות אלכוהול וכן הלאה. אני חושבת שצריך להיות פיקוח של משרד החינוך על מה שקורה, גם בשעות שהם לימודיים פרופר. זה מה שקורה לנו עם נושא כל התשלומים, מעבר לזה שיש הורים שלא יכולים לשלם, נוצר מצב של הורים סרבני תשלום וגם על זה החוק לא נותן את הדעת. אם חוזר מנכ"ל אומר למורה, אתה לא חייב לשלם, זה תשלום מרצון, הורים הרבה פעמים עולים על הסולם הזה, אני לא חייב - אתם חייבים לתת לי את השירות ואז שוב פעם נתקלים בתופעה שאנחנו לא מצליחים לאסוף את הכסף או שזה רק נופל על מספר מצומצם של הורים שצריכים לשאת על גבם הורים אחרים. וגם החוק לא נותן את הדעת בנושא הזה של תשלומים.

אני חושבת שצריך לקחת את כל הנושא של תשלומי הורים, חוזר מנכ"ל ופשוט לאכוף את החוק. יש חוקים. המדינה חוקקה חוק שאומר, שהרשות המקומית צריכה להתקין קולרים בבתי"ס, אז המדינה צריכה לאכוף את החוק ולכפות על הרשות המקומית להתקין קולרים בבתי"ס. זה לא צריך להיות על חשבון.
חנה מרגלית
אני רציתי דווקא לחלוק על דבריה של חה"כ פינקלשטיין. מה שקורה היום שפשוט המדינה
מתנערת מאחריותה לגבי אזרחיה, מבחינת הרווחה. הופכים לעניינים של חסד ותרומות ואולי מישהו יואיל בטובו לאסוף כל מיני כאלה ואחרים ולתת. איפה אחריות המדינה על תושביה בכלל. אני כבר לא הולכת על הקטע של החינוך, אני מדברת כרגע באופן כללי. המדינה פשוט מתנערת מאחריות לגבי כל דבר. אז זורקים את זה להפרטה פה ולהפרטה שם. ואין מי שיבוא ויקח את האחריות.

אם חוקק לפני מספר שנים חוק חינוך חינם, איפה החינם? איפה החוק? מי אוכף אותו? מעמד ההורים במדינת ישראל, תביאו כסף.
היו"ר אילן שלגי
ברשותך אני רוצה לתקן. החוק מאפשר גביית תשלומי הורים. אותו חוק, חבל שבכותרת הפרק
החשוב ביותר בו, נאמר "חינם" מאפשר גביית תשלומים מהורים באישור ועדת החינוך והתרבות. הקושי הוא בכך שהמערכת לא השכילה עד היום, מעבר לקביעת הסכומים, לגרום לכך שלא יהיו חריגות מהגבייה. זה קיים הרבה שנים. אנחנו כעת עשינו כמה דברים שבולמים את זה. גם הבאנו את הנושא יותר למודעות ההורים. אתם בודאי מרגישים את זה גם מהשטח שהורים יותר אסרטיביים בנושא הזה. הורים מסרבים לשלם מעבר למותר. הורים לא מסכימים שיחייבו אותם להצטרף לעמותות או לתרום לעמותות. לפעמים זה פוגע. משום שבאמת למערכת אין כסף. מנהל בי"ס רוצה לעשות דברים חיוביים ולא תמיד יש לו שיתוף-פעולה של הורים. וכשועד הורים גם הוא רוצה ליזום דבר חשוב - הוא עומד חסר אונים. אז מצד אחד המערכת ניתקה את עצמה מאחריות.

והדבר החשוב כמו טיולים, רק ככל הנחוץ ולא להגיע לדיסקוטקים ולא לאפשר מצב שילדים חלילה, עוד ידרדרו לסמים דווקא בטיול, זה נכון, זה בעיה. זה חלק מכל הנושא החינוך שלנו שהוא לצערנו, לא כפי שהיינו רוצים. אבל דווקא בנושא הזה של טיולים צריך להחזיר אותו להיות דבר ערכי.
גילה פינקלשטיין
הדרך הטובה ללמד את הילדים אהבת הארץ זה דרך הרגליים. בי"ס שאין לו כסף - טיול של
יומיים. בתיה"ס התחילו להיות גמישים. מי שמתאפשר - יוצא לחמישה ימים בכיתה יב'. מי שלא - יוצא ליומיים-לשלושה.
חנה מרגלית
אם קטע כזה שלצאת בלינת שטח וללכת ברגל, זה מוזיל את המחירים, אז אפשר.
שמעון בן-שבת
בנושא של טיולים, אני כיו"ר לקחתי החלטה יישובית שטיולים לאילת בוטלו ביישוב שלנו
כי אנחנו מצאנו שטיולים לאילת, מורים צריכים לסחוב את התלמידים מפאבים ומכל מיני מקומות שבהם מעשנים נרגילות. וההחלטה היישובית אצלנו שטיולים לאילת בוטלו.

בנושא של תשלומי הורים. בנס-ציונה הוקמה בכל בי"ס ועדת הנחות. שכל הורה שבאמת יש לו מצוקה כלכלית, זוכה להנחה ואין תלמיד בנס-ציונה שיימנע ממנו בגלל מצוקה כלכלית, להשתתף באיזשהו טיול או באיזשהו סל תרבות אחר.

בנושא של השאלת ספרי לימוד. מאוד חשוב לי לציין שאנחנו נעשה את השאלת ספרי לימוד, הבעיה היא שכל שנה, יש מהדורה חדשה. לי יש ארבעה ילדים בחינוך בנס-ציונה ואני לא מצליח להתאים ספר לילד. וזה בעיה מאוד מאוד קשה להורים.
היו"ר אילן שלגי
אני רוצה לשמוע בשלב זה אחד מנציגי הסתדרות המורים וגם מנהלי חטיבות הביניים.
אילן בהירי
אני אולי אהיה קצת לא פופולארי. אני הסתכלתי עכשיו פעם שניה בעצם על מה דנה היום הועדה.
מעמד ארגוני הורים. לא קראתי שצריכים לבוא לדבר היום על תשלומי הורים שאנחנו די מזדהים אתכם ועל כל מיני דברים. אבל לא שמעתי עוד אף אחד מההורים שמדבר על איך הוא מגשים 25% מתכניות הלימודים, שמאוד רציתי לשמוע את זה, זה דבר מאוד חשוב.
היו"ר אילן שלגי
זה נושא שאני הצגתי אותו בפתיחה ועדיין אני מקווה שמישהו יגיע אליו.
אילן בהירי
אני מחזיק את חוזר מנכ"ל האחרון והוא מדבר על נציגות הורים בבי"ס והוא מספר על החשיבות
של העניין ותהליכי הבחירות וכל הגורמים. ואגב, אני מסכים לכל דבר. אני תמיד שאלתי את עצמי ושואל את עצמי, איפה הגבול בין מעורבות להתערבות.

אני חושב שזה היה נוהל רגיל לפחות בבית-ספרי, שישבו עם ועד ההורים והיתה ועדת הנחות. ולהפך, אני הייתי מבקש מיו"ר ועד ההורים, (בועד הורים יש גם מישהו שהוא רו"ח), שהיינו הולכים לפי מה שהיא היתה אומרת. ואני לא יודע לקרוא את תלושי המשכורות האחרים, הייתי מבקש מאותו נציג ועד ההורים, שיקרא ויקריא ויראה באמת אם יש מקום לתת הנחה או לא לתת הנחה.

אני לא כל-כך בטוח שטוב שתהיה חקיקה בנושא. חקיקה לפעמים - זה אח"כ בכיה לדורות. אז צריך לחשוב איך עושים את זה בצורה הרבה יותר טובה ובצורה של שיתוף-פעולה. ואני כבר עברתי מספר יו"ר ועדי הורים ואני חושב שוב, שזה מאוד מאוד חשוב שיהיה שיתוף פעולה. ותמיד תבדקו את עצמכם מול המנהלים. המנהלים לא נגדכם - המנהלים אתכם יחד.

לדוגמא, ישב יו"ר ועד הורים פה והתלהם כבר מול יו"ר ועדת חינוך ואנחנו לפעמים ימים שלמים עושים את זה בבתיה"ס. אבל בעקרון, אנחנו מחזיקים את הדבר החשוב ביותר שלכם, אנחנו מופקדים עליו, על הילדים שלכם, אז תנו בנו את האמון המלא, תהיו אתנו ואל תהיו תמיד נגדנו.
היו"ר אילן שלגי
אני גם מציע שנתייחס לנושא של אקלים ביה"ס והמשמעת. כי אני שומע מדי פעם ממורים
וממנהלים, שההורים הם היום מאוד ביקורתיים ובאים בטענות כאשר מורה נזף בתלמיד או הפעיל עליו שמירה כעונש. ומצד שני, למנהלים אין סמכויות של הרחקת תלמידים.

אנחנו ראינו במבחנים האחרונים, מבחן הפיזה, ראינו שההישגים עולים במדינות שבהם יש גם יותר דרישות מהתלמידים להישגים ויותר משמעת בבתיה"ס.
אנחנו מובילים בסקר הזה בשני פרמרטרים. אחד, זה הפערים הגדולים. השני, העדרויות של תלמידים מבתיה"ס. דרך אגב, לפי דיווחים של התלמידים עצמם.
שלומית יודסין
אני מצטרפת לחבריי לברך על היוזמה. אנחנו כשאנחנו מדברים בתור הורים,
אנחנו לא רוצים לא מעורבות ולא התערבות. אנחנו מנסים לקרוא לזה שותפות. ואנחנו מאוד רוצים להיות ביחד., בוא נהיה ביחד ונהיה שותפים לחינוך הילדים שבביה"ס.

אני קראתי דבר אחד מאוד מדאיג. שלשום קראתי בעיתון שהכנסת אישרה בקריאה ראשונה בדיקת סמים לילדים שאמורים או חוששים שהם לקחו סמים. אני מציעה שועדת הכנסת תכניס גם למשל, בדיקת שד. אני חושבת שמכיתה ז' כדאי שיעברו בדיקת שד, על-מנת שהילדות אח"כ לא יהיו חולות יותר. זה זלזול בבן-אדם, שבי"ס יהפוך למעבדה לסמים ולבדיקת שתן. זה נראה לי פשוט איום.
היו"ר אילן שלגי
אין הצעה כזאת. יכול להיות שיש איזה הצעה בקריאה טרומית. קריאה טרומית זה שלב מאוד
ראשוני והתחלתי. לא מדובר על בדיקות בתוך בתיה"ס. יש קושי לבצע בדיקה בקטין בלי הסכמת הוריו. אז למשל יש חוק שאומר שלבדיקה של האיידס, יכול כל נער ונערה בעצמם לגשת לתחנה ולבקש בדיקה ולא צריך את אישור ההורים. ייתכן ואת מדברת על הצעה שגם בנושא סמים, אפשר יהיה במקרים מסוימים לבצע את הבדיקה בלי הסכמת ההורים. אבל בכל מקרה מדובר על הצעה בשלב מאוד מאוד מוקדם.

אנחנו בועדה הזאת בשעתו כשהנושא עלה התנגדנו לבדיקות שתן בבתיה"ס.
שלומית יודסין
לגבי 25% של ההורים. אני יו"ר בבי"ס בירושלים, בי"ס די גדול. ודיברתי על זה עם המנהלת.
אמרתי, אני לא רוצה 25%, אני רוצה 5%. אז היא אמרה לי, תשמעי זה אפשר לעשות את המערכת עם כל זה, השיקולים של ההורים בכלל לא נכנסים פה, יש לי רכזים ויש לי יועצות ויש לי מורים, גם ההורים זה יותר מדי.

חוזרי מנכ"ל. כעקרון חוזרי מנכ"ל מכל הכיוונים, איפה שנוח מיישמים - איפה שלא נוח - לא מיישמים. ואני לוקחת בעניין של תשלומי ההורים את המכתב ששלחתי לך, ששלחתי למנכ"לית. פנתה אלי אימא של כיתה א', היא משלמת 3,974 ש"ח לשנה. יש לה ילד בכיתה א' ו-ב', אז היא משלמת את אותו דבר כפול. היא משלמת 8,000 ש"ח לשני ילדים. אני אשמח להגיד מה תהיה התשובה של המנכ"לית. אני כבר יודעת מה תהיה התשובה של המנכ"לית. זה בי"ס שהקים עמותה ואין לנו מה לעשות, עמותות גובות כמה שהן רוצות.

יש עמותה באחת מערי ישראל שקנתה למנהל ביה"ס מכונית, מכספי ההורים. וגם כל חודש המנהל מקבל כסף להחזיק את המכונית. אז אנחנו יושבים פה שעות, חה"כ שלגי, על תשלומי הורים. נורא נעים לי אתך אבל יאללה, בוא נעשה משהו קצת יותר אמיתי.
היו"ר אילן שלגי
בלי להיכנס כרגע לפרטים, אני יכול לומר לך, שהמקרה שאת מדברת עליו בעקבות פניות נשנות וחוזרות, גם של הועדה הזאת. אני יודע שכעת המנכ"לית רוצה לבצע בדיקה מאוד יסודית לגבי אותו בי"ס שאת התייחסת אליו.
שלומית יודסין
ואני דיברתי עם המנכ"לית לפני שבוע, והיא אמרה לי, שהיא לא יודעת על מה אני מדברת.
היו"ר אילן שלגי
אז בואי נברר את זה לא כאן. בכל מקרה כל נושא העמותות שליד בתיה"ס, שקמו דרך אגב בשעתו
מתוך כוונות טובות, של הורים שרצו בין היתר לאפשר קבלת תרומות שמוכרות כזיכוי לצורכי מס. כדי לסייע לביה"ס גם בפרוייקטים. אני מכיר את הנושא הזה אישית. יחד עם זה ברור שאי אפשר לחייב הורים להצטרף לעמותות.

וגם במסגרת של תשלומי הורים, צריך שיהיה ברור. ואנחנו בהחלט הודענו על זה, במסגרת החוזר שהוציא משרד החינוך בעניין הזה, לפי דרישה שלי, נכנס סעיף שאומר, "אין להתנות חברות בעמותת המוסד כתנאי לרישום בו". יחד עם זה השאלה עד כמה המערכת וגם אתם, מביאים את זה לידיעת ההורים.
איציק קרן
אני יו"ר ועד הורים עירוני בבת-ים. בת ים לצערי במקום האחרון בתודעה של הרשות לחינוך.
בבת-ים יש ואקום אדיר בכל מה שקשור בחינוך. ולואקום הזה נכנס ועד הורים עירוני. הואקום הוא לא רק עירוני - הוא ואקום ארצי. וקשה לי כהורה, עם ראש על הכתפיים, כמו שאר החברים כאן, אם אנחנו רואים ואקום לא להיכנס אליו. תודות לחוסר יכולת של ממשלת ישראל ושל כל מי שמסביב, פשוט השאירו לנו את הבמה. וכשאנחנו נכנסים לבמה - אנחנו נכנסים. אנחנו בדיוק, חלקנו אנשי צבא לשעבר, חלקנו אנשים עם תארים, אנחנו יודעים בדיוק מה צריך לעשות. באופן אישי אין לנו שום בעיה לשבת מול מנהל בי"ס, אנחנו יודעים לעשות את העבודה מצוין.

לדעתי הנושא של תשלומי הורים הוא הפך להיות קריטי. אתמול בישיבת מועצת הורים, אנחנו קיבלנו מנדט, בתחילת השנה הבאה מתחילים בלי תשלומי חובה ובלי תשלומי רשות, עד שעיריית בת-ים, אני מניח שגם משרד החינוך, לא יעשו סדר בכל תשלומי ההורים. ומדוע? תשלומי ההורים, זה חייב להתחיל מלמעלה. מנהל מחוז חייב לחתום על טופס תשלומי הורים. ואחריו, הרשות המקומית ומנהל ביה"ס.
היום ישנם בתי"ס בבת-ים, דרך אגב זה גם רשום בדוח מבקר העירייה, שיש להם גירעונות של מאות אלפי ש"ח. הנושא של שקיפות לא בא לידי ביטוי. אנחנו כהורים משלמים בבת-ים מיליוני ש"ח. אין אף אחד שמפקח על העניין הזה. מנהל אדמיניסטרטיבי יש רק בבתיה"ס של אורט. בתי"ס רגילים מי שמנהל את החשבון, היא המנהלת והיא לא מצליחה לעשות את זה כמו שצריך. לא בגלל שאני חושד בה חס וחלילה.

הנושא של 25%. ניסינו לפחות בנושא של מחשוב, הרי את המחשבים קונים ההורים, אנחנו לא מצליחים. משרד החינוך גם בנושא הפדגוגי, בנושא של הכשרת תלמידים, לפחות בתי"ס יסודיים בנושא של מחשוב. ניסינו להכניס, ולא 25% - אלא 100%, כי אנחנו משלמים עבור המחשבים 100%, אנחנו לא מצליחים לעשות את זה.

הנושא הפדגוגי בכלל אין לו שום בעיה מול משרד החינוך. אבל אני לא חושב שגם אנחנו צריכים להתערב. איפה שניסינו היתה התנגדות והיתה אטימות בעניין הזה.

נושא אחר שהייתי רוצה לשמוע גם מאחרים, הנושא של אלימות וונדליזים שבא לידי ביטוי בשנה האחרונה בבת-ים ובכלל. בת-ים היא לא איזה שהוא סמל לאלימות, אדרבא סטטיסטית יש ירידה, אבל קיימת אלימות בבתיה"ס וזה מאוד מאוד מסוכן.

הנושא של החינוך המיוחד. וכל ועד הורים עירוני חייב להיות נציג של החינוך המיוחד. בבת-ים יש נציג לחינוך המיוחד. באופן אוטומטי זה עולה כסף וזה יקר לראש העיר וזה גם יקר לאנשים. אני אשמח לשמוע גם דעות של אנשים אחרים וגם ללמוד.
אריאל אלקס
ראשית דבר, אמרה חה"כ על משהו עכשווי ואני מבקש לצאת כאן והיום, אם זה ניתן, לאיזה
שהיא קריאה לפורום וקריטריונים מיידים למתן חסד, קראת לזה, ליישובים נקודתיים. כמו גם ההתייחסות שנתנו לתמיכה של הורים שמסוגלים יותר מאשר להורים המסוגלים פחות. כי במדיניות הממשלה הנוכחית והפועל היוצא שאני למוד ניסיון ובקרוב מאוד אנחנו נזכה מראשי הרשויות ליחס הולם בהתאם. אני חושש שחלק מבתיה"ס אצלי לא יגיעו תלמידים ללמוד בקרוב עקב קיצוץ הסעות. אנחנו מדברים פה רחוק ועל עתיד ועל חקיקה שתיקח כמה שנים.

יכול להיות שבעוד כמה ימים, אני אתמודד אצלנו עם בעיה איך להביא את הילדים לביה"ס, אולי הם לא יגיעו. ואני אבוא לפינג-פונג הזה שבין רשות מקומית לבין שאר הרשויות שזה אומר, קיצץ מפה וזה קיצץ משם, ואני לא אוכל לתת הוראה לילדי כיתה א' עד ג', לעלות את הר יונה עם המצב הטופוגרפי ועם הטמפרטורה שלו וגם שמודדים לי ברולטקה את המרחק, ובמד גובה את ההר, אולי חסר לי 17 מ', רבותיי, לא אני שלא אדחוף, אני לא אתן שמישהו יוליך ילד כיתה א'-ב' עם המשא שלו את ההר הזה בטמפרטורה הזו. אלא אם כן יבוא נציג של הממשלה ושל הרשות ויצעדו לפניו.

העליתי רק את הסוגייה שאני חושב שצורך חירום. אמנם זה לא היה ייעוד הישיבה הזו ואני מתנצל על כך. אבל יש פה צורך חירומי באמת עכשווי, לצאת במיידי עד כמה שאפשר לאיזשהו פורום וקריטריונים שלוקח שותפות. בין הועדה המכובדת של הכנסת ובין ארגון ההורים, שיפעל במיידי לתת תשובה לעניין של תמיכה נקודתית, החל מפרוייקטים יפה כמו אופק או הסעדות צהרים או מה שלא יהיה.

בנושא הכספים. מציירים את הנחמד את היפה. בנחמד והיפה יש גם אזורים סוציואקונומים כאלה שמה לעשות, אין שם הורים בעלי יכולת שיתמכו את אלה עם חוסר היכולת. יש שם רק חסרי יכולת. מפני שהרוב השלם שהוא מעורב עולים ומהגרים ואין לאף אחד יכולת. אז מה - הם יוצאים מהמשחק. אנחנו לא דנים בהם כאן היום. הם לא חלק ממערך החינוך של מדינת ישראל. רבותיי, תתפקחו או תעיזו ותעלו את זה על פני השטח. כי אם לא - בשביל מה טרחנו ובאנו עד לכאן.

אני חושב שנושא החקיקה ואני מברך אותו, הוא ייקח בטח את פקעת הזמן, על מנת שיהיה טוב גם. ואני רק מברך ומברך עליו. כי נתקלתי לא מזמן בבעיה ספציפית של ועד יישובי לא יכל לתת מענה, כי גורמים פנו אליו בהכרעות משפטיות ונמצא שהוא לא גוף במדינת ישראל. ז"א, הוא לא יכול להיות נתבע, הוא לא יכול לתובע, אבל הוא גם לא יכול לענות לגוף ששולח לו מכתב ע"י משפטן. ופה מצאתי את עצמי בדילמה מה אני עושה. לימדו אותי שלעו"ד אסור לי לענות אלא ע"י עו"ד, אבל אין לי גוף כזה.

חייב לתת ביטוי להוצאות השוטפות התפקודיות של הפורום המכובד שיושב כאן, של ארגוני ומתנדבי ההורים. ואני לא מדבר חלילה על שכר כחלופה להתנדבות שלנו. לא יכול להיות שאנחנו נהיה תלויים בהוצאות שוטפות, אם זה דיוור, אם זה עצם ההגעה למעמד מכובד זה כאן והיום, שוב בנושא של יכולת. אז אם אתה הורה בעל יכולת - אתה תגיע. הורה מיעוט יכולת לא יגיע לישיבה המכובדת הזאת, אלא אם כן מישהו יסיע ומי בדיוק יסיע אותו, הכנסת? משרד החינוך? ארגון ההורים? מתוך איזה תקציב? באותן הרמות שאמר היו"ר, באותה חקיקה ובאותם תקנות, צריך לתת ביטוי לתפקוד הכספי. מצד אחד שלא יהיו חריגות מופרזות שלא לעניין. מצד שני חייב להיות ביטוי לניהול תקין של כספים בכל הרמות. בוודאי ובוודאי ברמת ועד יישובי שהוא לא יהיה תלוי, לא ברשות ולא בשום גורם אחר. גם לא בתורמים. בצורה ממוסדת ומסודרת.
היו"ר אילן שלגי
הצטרפה אלי חה"כ סולודקין.
ישראל כהן
תודה רבה על ההזמנה לפה. אני משמש כסגן יו"ר ועד ההורים בבת-ים. אני נציג הציבור הדתי בבת-ים.

אני רוצה להתייחס למספר נושאים שעלו פה. הנושא של הטיולים, אני לא מבין למה הכיתה של הבת שלי צריכה לנסוע לאילת. הילדים שלי הם בני-עקיבא, יוצאים למספר ימים במחנה מגודר, שמור וכו' בעלויות נמוכות יותר. יושבים כמובן בשקי-שינה ללא שום בעיה, זה מבוטח וזה אחראי. ניתן בהחלט להעביר מסר כזה ולא צריך טיולים לא לאילת ולא לחו"ל.

הנושא של התשלומים, אני כבר מספר פעמים הייתי בישיבה של ועדת חינוך של הכנסת. תמיד הנושא הזה עולה. לא קיבלתי תשובה מה אני עושה כאשר הורה מתבקש דרך ילדו הבוכה לשלם יותר ממה שיש בדף הצהוב. בדף הצהוב, סל תרבות 78 ש"ח. בא אלי הורה, הבן שלו בוכה לו, המנהל ביקש 100 ש"ח. מי מטפל בזה? למרות הפניות הטלפוניות למשרד החינוך אף אחד לא מטפל בזה. וזה עבר דיונים פה וגם במקומות אחרים, ודאי חשובים לא פחות.

נושא הספרים. דיברו פה על ספרים. אין שליטה על כך שמוציאים ספרים פחות מ5- שנים. יש נוהל בנושא הזה. ופה אני פונה לוועדה בנוגע למשקל הילקוט. משקל הספר משפיע על מספר התיק.
היו"ר אילן שלגי
הנושא של משקל הילקוט. קיימנו פה ישיבה לפני שבועיים. היות והבטיח לנו נציג משרד החינוך, (אז היה נציג משרד החינוך בישיבה) שב1- בינואר ייצא חוזר חדש בנושא של משקל הילקוט. כבר הודעתי שבסמוך לאחר מכן, בחודש ינואר תהיה ישיבה נוספת בנושא החשוב הזה.
ישראל כהן
הרעיון הוא מול בתי הדפוס. כדי ללמוד חשמל, אני לא חייב דף כרומו. דף כרומו הוא גם יקר וגם כבד.

לגבי תשלומי הורים שיש להם ילדים בישיבות. בני הישיבות נדרשים לשלם קרוב ל8,000- עד 10,000 ש"ח בשנה, לימודי חול שיש בהם גם יהדות. אנחנו מבקשים, (ביקשתי מהועדה הקודמת שהיתה בראשותו של אורלב.) אם אפשר להקל על התשלום, התשלום הוא כבד ולכן גם הרבה ילדים לא מגיעים ומאבדים את עצמם מול המשפחה שלהם שרוצה שהילדים האלה ישמרו את היהדות יותר טוב. אם אפשר שהוועדה תתייחס לזה, אני אשמח מאוד.
היו"ר אילן שלגי
אני מבקש מר כהן, בנושא הזה של תשלומים כל-כך גבוהים בישיבות, תעביר לי מכתב מסודר
שמסביר את הקושי. קיבלתי כמה פניות, אבל הם היו נקודתיות וכמובן העברתי אותם למנכ"לית משרד החינוך. תן לי בנושא הזה נייר, שמסביר את הקושי ונראה מה אפשר לעשות. הרי ברור שיש שם צורך נוסף.
ארז פרנקל
אנחנו פנינו למשרד החינוך בנושא הזה בצורה מסודרת. סיכמנו עם ד"ר מאיר סמוכה שתוקם
ועדה לטיפול בכל הצרכים ושתמדל את זה בתשלומי ההורים באותה טבלה. אם יש שירותים נוספים שלא ממודלים באותה טבלה - הם ימודלו מתוך כוונה שלא יהיה דין אחד לחינוך הממלכתי, אלא כולם באותו דיל, עפ"י שירותים וצרכים.
היו"ר אילן שלגי
יש כמה דברים שכתובים בחוק ואינם מקוימים. אני דרך אגב גיליתי שקיים מוסד חשוב שנקרא
ועד חינוך. בחוק חינוך ממלכתי יש ועד חינוך, שאמורים להיות בו נציגי ציבור שייעצו לשר החינוך ושהוא לא יוכל להתקין תקנות עפ"י סעיפים רבים בחוק, בלי התייעצות עם הועד הזה. כשבאנו וביקשנו שיעבירו אלינו לאישור כללי בנושא של המיסוי למעבר בתי"ס ל5- ימים, אני הפניתי את תשומת לב שרת החינוך, שצריך שהם גם התייעצו בועד החינוך לפני שזה בא אלינו לאישור, ואז התגלה שאין ועד חינוך. אין ועד חינוך כבר 10 שנים. אז עכשיו משרד החינוך כבר התחיל לטפל במינוי הועדה והובטח שיהיה אישור של הועדות שאמורות לאשר ויהיה ועד חינוך מה1- בינואר. אז אולי ועד החינוך הזה אמנם ייתן עצות טובות למערכת החינוך, ונרגיש את זה בתחומים רבים.
אריה אבני
אני יו"ר של מצפה רמון. קודם כל החינוך החובה חינם. ברגע שיש חוק, אז זה לא אמור להיות
סרבנים. ברגע שהחוק אומר חינם.
היו"ר אילן שלגי
יש גם אפשרות לגבות תשלומים בתנאי שהם מאושרים בועדה הזאת.
אריה אבני
הועדה הזאת אמורה לדון באילו דברים או תכנים ילמדו ואיזה תשלומים הם ישלמו שלא כלולים
בחינוך עצמו. ואם אנחנו מדברים על החינוך עצמו, טיולים וכדומה, זה בתוך החינוך עצמו. אז על זה לא צריך לשלם.
היו"ר אילן שלגי
אני מסכים אתך, כך ראוי שיהיה.
אריה אבני
יש הרבה חוקים במדינה שלנו, שאם אנחנו עוברים עליהם - אנחנו נכנסים לכלא, משלמים
קנסות, עושים הכל. יש חוק יום חינוך ארוך, שמשרד החינוך הוציא תקנה וגורע מתוך יום חינוך שלוש שעות, בשביל שההורים ישלמו, יהיו פרה חולבת לקרן קר"ב כאשר אסור לגרוע בכלל שעות מתוך חוק, תקנה אינה יכולה לשנות חוק. היא יכולה להתאים את עצמה לחוק. ומשרד החינוך, היות והוא יודע שנים, חבל שהם לא יושבים פה היום, הם מפרים את החוק, לא נותנים תשובות למכתבים, לא מתייחסים למכתבים, לא מבצעים את החוק עצמו, אז לא פלא שבמשך השנים מישהו איבד את החוק ומזלזלים בו. אז אם יתחילו, במקום להתחיל עכשיו לחוקק חוקים חדשים, להתייחס לחוק קיים, אז לא יצטרכו לחפש דברים אחרים.
היו"ר אילן שלגי
שני דברים להתייחסות לחוק קיים. קודם כל, אני מזמין אותך להעביר אלי העתקים של התכתבות
שלא קיבלת עליהם תשובות. שנית, תמיד זכותו של אזרח לפנות לבג"צ והיו דברים מעולם. דרך אגב, כעת אנחנו מדברים על אכיפת תוכנית לליבה, כתוצאה מבג"צ. הוגש בג"צ ב1999- ע"י אז חה"כ יוסי פריצקי, היום השר, שבעקבותיו משרד החינוך התחייב בבג"צ שהוא יאכוף תכנית ליבה בכל מערכת החינוך. זה עד היום עדיין לא מתבצע במלואו, אנחנו מטפלים בזה.
אריה אבני
יש חוק שאומר כשהורה שלא שולח ילד לביה"ס, הוא יכול להיכנס עד חודשיים מאסר פלוס קנס.
מה עושים למנהל שהוא שולח עשרות ילדים הביתה במשך השנה, לא עושים נגדו כלום. ולא שתגיד לי שילד הוציא סכין על מישהו, לא. לא מצא חן בעיניו, לא ענה לו בצורה נכונה, איחר טיפה, הוא שולח אותו הביתה. כשפונים למשרד החינוך - אין תשובה.
היו"ר אילן שלגי
מר דורון, אם אתה יכול גם להתייחס, פה נשמעה טענה שיש מנהלים ששולחים יותר מדי ילדים
הביתה. אני מכיר מקרים שבהם, יש טענה של הורים, שאומרים, המנהל לא מרחיק ילדים אלימים. והמנהל אומר, ידיי קשורות.
זאב דורות
אני יו"ר ארגון המנהלים היסודי בארץ. אני לא מכיר את המקרה שהציג החבר ממצפה רמון. ישנו
חוזר מנכ"ל שנקרא הרחקת תלמיד מביה"ס. בחוזר מנכ"ל הזה יש הוראות ברורות.
אריה אבני
תשעה פרמטרים, שכולם מדברים על אלימות.
זאב דורות
בד"כ מרחיקים תלמיד אחרי נסיבות משמעתיות או ממקרה אלימות. והוחזר מנכ"ל הזה עונה על
זה. אם ישנו מנהל שחורג מהחוזר הזה, זה דבר חריג, אבל זה לא מאפיין את כל הארץ. המנהלים צמודים לדבר הזה.

אני רוצה לומר שאני נהנה בועדת החינוך של הכנסת, לפחות מסיבה אחת, באירועים אחרים אתה מתחיל לדבר והתרבות פה במדינה שמתפרצים לדבריך, משתיקים אותך, מי שצועק יותר וכן הלאה. לפחות פה, בפינה הזאת, אני יכול לבוא ולומר את כל דבריי. בין אם הם דברים שמתנגדים והם יישמעו מבלי שיפסיקו אותי.

אני רוצה לחזור לנושא של מעמד ההורים שזאת היתה ההגדרה של ההזמנה. אני סבור שקודם כל מעמד ההורים הוא חשוב מאוד, כפי שאמר מר פרנקל. הוא איננו מוסדר בחוק. כאשר בא הורה בודד לביה"ס ומציג את המצוקה שלו, חובה על ביה"ס להתייחס לדבריו ולפתור את הבעיה של ההורה הבודד שמנסה לפתור את הבעיה של הילדים שלו. אבל אחרת הדבר כאשר מדובר בממסד הורים. ממסד הורים זה כבר סיפור אחר. ממסד הורים זה גוף וולונטרי ללא אחריות חוזית שילוחית משפטית. אבל הם דורשים לעצמם סמכויות בתחומים מסוימים. להיות שותפים לתכנית הלימודים, להיות שותפים לאורח חיים של ביה"ס.

כאן אנחנו נמצא בבעיה. כי, נניח, דיברו פה על 25%. ה25%- או אולי יותר אפילו, נניח שהורים באים ביוזמה כזאת והם מחליטים לשכנע בביה"ס שילמדו היסטוריה יותר מאשר מתמטיקה. מאחר וזה תפקיד וולונטרי, מחר יכול לבוא הורה ולומר, אני לא ממלא את התפקיד, אני גם לא אחראי להחלטה הזאת. כאשר תיבדק ההחלטה הזאת, תתברר שהיא נכשלה, מי נותן את הדין על זה. לכן הדרישה של ארז פרנקל להסדיר את מעמד ההורים בחוק, יש בה הרבה מאוד. עד שלא יוסדר העניין - המצב של ההורים הוא בעייתי מבחינת האחריות שלו.

תשלומי הורים אנחנו בעד הפסקתם המוחלטת מזה שנים. ועדת לנגרמן נתנה פתרון לדבר, האוצר טרפד את זה. ומאז הוא מטרפד את זה. ז"א, את תוספת של שברי אחוזים בביטוח-הלאומי. והחוק החדש שמוצע שההורים יגבו את הכסף והם יחזיקו את זה בקופתם, יוצר שוב בעיה. כי להפקיד שני מיליארד ש"ח אצל הורים בתפקיד וולונטרי, שאין לו אחריות בכלל, זו בעיה רצינית מאוד. אין מנהל בי"ס שיזמין טיולים, יתחייב לטיולים, או יתחייב לסל תרבות, והוא יכול להיתבע למשפט, כלומר אם לא משלמים, אז תובעים את ביה"ס. אין מנהל בי"ס שיבצע טיולים בביה"ס שלו או יבצע סל תרבות, כאשר הכסף נמצא או לא נמצא, הצליחו לגבות או לא הצליחו לגבות, זה נמצא בקופה אחרת, בקופה של ועד ההורים.
שרה חברוני
גם כשאתה פונה למנהל ביה"ס ומבקש לדעת מה קרה אם אותו סיפור שמגיע אליך בד"כ דרך
העיתונות, זה נחסם. הרשות חוסמת לך את הדרך לאותו סיפור וגם לא פעם ההורים בעצם יכלו לתת גב מספיק חזק למנהל ביה"ס, כן להתמודד באלימות שישנה בביה"ס. וברגע שאנחנו לא יודעים בכלל מה נעשה, או בעצם משתיקים את זה, המצב עוד גובר. ואנחנו בעצם עדים לכך שהאלימות בבתיה"ס גוברת מיום ליום. ואני חושבת שבאותו מעמד צריך גם למסד את השותפות של ההורים בנושא הזה.
יהודה שוורץ
אני חבר ארגון ועד ההורים בירושלים. אני מייצג את בי"ס באור תורה רמות. הייתי רוצה
ברשותכם לחזור למעשה לליבת הנושא שאליו באנו. אפשר לחלק את הדיון הזה בעצם לשניים. אחד, את כל הבעיות שישנן יומיומיות והן בעיות חשובות וצריכים אולי לעשות על זה דיון מיוחד. כל אחד עם הבעיה מהאזור שלו, מהמקום ומביה"ס שלו. מצד שני, הנושא המרכזי הוא מעמד ההורים בתוך מערכת החינוך. שוכחים דבר אחד, רוב החינוך הוא נעשה בעצם בבית. 80-85% מהזמן הילד נמצא תחת חסות הוריו, לא בביה"ס. אנחנו באיזשהו מקום זורקים את האחריות על בתיה"ס ומבקשים תמורה. מצד שני, אנחנו צרכנים, היום אם אני נכנס לחנות מכולת, אני בודק את התאריך, אם התאריך לא טוב, אני מחזיר את המוצר. בצבא לעומת זאת יש השפעה עצומה של ההורים היום.

ההשפעה שלנו בתוך ביה"ס היא מזערית. השאלה מה אנחנו צריכים באמת לעשות בשביל זה. לי יש תכניות משלי, לאחרים יש תכניות משלהם. ישנן המון אפשרויות לעשות. אני רואה שיתוף פעולה ביחד מעין בורד בביה"ס שמחליטים לאיזה כיוון ללכת. ולא שמנהלי ביה"ס צריכים לפחד בגלל זה. זה לא שאני לוקח את המקום שלו, מנכ"ל חברה לא איזו בובה שמזיזים אותה ממקום למקום. מנכ"ל חברה חייב דוח בסוף השנה או בסוף חמש שנים, לאן הגענו.

בתיה"ס הופכים יותר ויותר לבתי"ס אזוריים שיש חשיבות עצומה אם זה בירושלים, הבעיות הן שונות, אם בשכונה מסוימת הבעיות הן שונות מאשר בשכונה אחרת. למה לא להתחשב בהם. כלומר, צריך להכניס בתוך מערכת החינוך, בתוך הניהול, באיזה צורה, באיזה פורמט, איפה הגבולות, האם מעורבות והתערבות זה אי נוח, האם זה לא אי נוח. אלה שאלות לדיון. גם ההורים לא בשלים לכך. זו רפורמה רצינית. צריכים לחנך גם את ההורים איך לעשות את זה. זה מה שאני מבקש מחברי הועדה, לפתוח את הנושא בצורה כזאת שגם אם אין לנו תשובות עכשיו, אולי זה חזון לעתיד, לעוד חמש, לעוד עשר שנים, אבל בואו נתחיל לעבוד.

בינתיים נפתור את בעיות ההסעות שלך, שאתה מאוד צודק בהם. של הבעיות שלך במצפה רמון, שאתה מאוד צודק בהם. אבל אלה דברים, עוד פעם לשם כיבוי אש. אבל איפה אנחנו מסתכלים קדימה. איפה מעמד ההורים באמת היום במערכת החינוך. חה"כ פינקלשטיין הסתכלה בהסתכלות של מנהל. אני נותן לכם את האפשרות לעשות יריד ספרים, אתם תצטרפו אלי לעוד נושא הטיולים, אנחנו נאסוף כספים למועצה הפדגוגית, כלומר אני נותנת לכם אישור, מה זה את נותנת לי את האישור. אני נותן לך את האישור להיות מנהלת בי"ס.

בא אלי מנהל בי"ס ואומר, יהודה תעזור לי בבקשה בבניית הגדר של ביה"ס - אז עזרתי לו בבניית הגדר, בשביל זה הוא צריך אותי. איפה עזרתי לו בשיתוף הזה שאני רוצה למשל באזור שלי ילמדו גם על איכות הסביבה. יש לי פרוייקט עכשיו לפיתוח ארכיאולוגי של האזור שאני גר בו. למה שביה"ס לא יהיה שותף לזה. לא שאני אהיה שותף לביה"ס.

אני מבקש שינוי בהסתכלות, לא שיתוף הורים, אלא שנעבוד במשותף איך לשנות את כל המעמד הזה. שאני שולח את הילד שלי לביה"ס, אני אחראי לו, אני לא מצפה שמנהל ביה"ס יביא לי גאון הביתה - הוא בא גאון ממני.
היו"ר אילן שלגי
הצטרפו אלינו חה"כ עבד-אלמאלכ דהאמשה וחה"כ גילה גמליאל.
דורון קוניו
אני תושב בת-ים, אבל הבן שלי לומד בחינוך המיוחד ברמת-גן. אני רוצה להתייחס למה
שאמרה חה"כ פינקלשטיין. היא אמרה שבתיה"ס שיש בהם הורים שהמצב הכלכלי שפיר, שהם יתמכו בילדים שאין להם. היא כנראה דיברה על בתי"ס שמונים 400-300 או 500 תלמידים או שהיא מנותקת מהמציאות בחינוך המיוחד.

אני מייצג את ביה"ס סביון ברמת-גן, ששם יש 90 תלמידים שרובם ככולם במצוקה כלכלית נוראית. ביה"ס מתקשה לקנות כל יום שלוש כיכרות לחם עם ממרח שוקולד על-מנת לצייד את אותם ילדים שאין להם סנדוויצ'ים. מהמקום הזה אני בא. אני רציתי לשאול את חה"כ פינקלשטיין, מי יחזק את מי בדיוק באותו בי"ס?

אני רציתי לשאול מתי כבר ייושם החוק לגבי ילדים העולים לכותרות רק בזמן שביתות, להחזיר אותם לחינוך הרגיל, אם החוק שהועבר לא מזמן.
אירית ארמוני
אני יו"ר ביה"ס הלל ברמת-גן ואני די המומה לשמוע כל-כך סיפורים. כנראה אנחנו נמצאים
בבועה שנקראת רמת-גן והיא באמת עיר ייחודית. יש לי כאן בעיה, דיברה כאן יו"ר של ירושלים לגבי מעורבות, התערבות. היא אמרה, לא שותפות. ואני קצת כאן חוששת. כי כל העניין הלוגיסטי, הטכני, ההסעות, התשלומים. זה באמת הורים יכולים לבוא ולתרום ולעזור ולתת מעצמם. אבל בעניין הפדגוגי, בעניין התכנים, בעניין מה ללמוד, מה לא ללמוד.

סליחה, אני יכולה לתרום בתחומים שאני יודעת, שאני מכירה. אבל לא חושבת שאני כיו"ר יכולה לשבת עם הצוות החינוכי בבית-ספרי ולהגיד, שמשורר זה, התכנים האלה, הם מתאימים לכיתות או התכנים האחרים. אין לי את הכלים האלה. אני חושבת שאנחנו נכנסים כאן לנקודה מאוד רגישה. כי להביא את ההורים להתערבות מלאה, יכולה ליצור כאן בעיה רצינית מאוד שאח"כ לא נדע לצאת ממנה. אז צריך באמת כאן לתחום את הדברים ולהיות זהיר באותם דברים שמותר להורים ומה אסור להורים.
סיגל קוצ'מן
אני יו"ר ועד ההורים העירוני בכפר-סבא. אני מברכת על היוזמה. קודם כל רציתי להתייחס
לנושא חובת דיווח. מהי באמת חובת דיווח של המנהלים מול ועדי ההורים. אנחנו לפעמים נתקלים באמת בבעיה. למשל בנושא האלימות. מה באמת חובת הדיווח של המנהלים כלפי ההורים בנושאים של מקרים של אלימות. איפה אנחנו, מה מעמדנו בכלל בעניין הזה, איפה אנחנו כן יכולים להתערב, איפה אנחנו כן יכולים לעזור בעניין הזה.

בנושא תשלומים ברמה מאוד כללית. דיברנו פה על עניין לעמוד בסכומים שחוזר מנכ"ל מאשר. העניין הוא שמשרד החינוך מקצץ חדשות לבקרים בתקציבים שלו. הרשויות המקומיות לא יכולות להשלים את הסכומים ובסופו של דבר, בשורה התחתונה, אנחנו ההורים נאלצים לשאת בנטל התשלום. שתי דוגמאות קטנות וזה הנושא ההסעות שעכשיו יש קיצוץ של משרד החינוך ואנחנו לא יודעים איך נתמודד עם זה. ונושא השכפולים, שלצערי בשנתיים האחרונות, היתה לי תכתובת מאוד ארוכה, עם קודמך, חה"כ אורלב. אני גם פניתי לך בעניין ועדיין זה לא הגיע לפתרון. בשורה התחתונה אנחנו ההורים משלמים.
היו"ר אילן שלגי
אני אומר לך שוב מה שנאמר פה קודם. אל תשלמו מעבר למה שמותר לגבות מכם. אלא אם
כן אתם עושים את זה בהתנדבות. מותר להתנדב, אבל לא לכפות ולא ללחוץ על הורים שלא יכולים.
סיגל קו'צמן
אנחנו לא לוחצים על הורים שלא יכולים, הם לא משלמים. אח"כ זה פוגע בילדים שלנו. בשורה
תחתונה הילדים שלנו נפגעים. ואני חושבת שצריך לתת את הדעת גם מול משרד החינוך, מול הגורמים האלה. איפה הגיבוי של משרד החינוך להורים. איפה הגיבוי של משרד החינוך בכל הנושא של גביית תשלומים, של מעורבות בדברים. אין לנו שום גיבוי ממשרד החינוך. אנחנו ועדי ההורים, נתקלים בחוסר גיבוי מוחלט. אם זה בנושא של הורים שלא משלמים, כי לא מתחשק להם לשלם, אז הם פונים למשרד החינוך ומשרד החינוך נותן להם גיבוי. לדעתי, משרד החינוך מנותק מהשטח. והוא לא יודע עם מה אנחנו מתמודדים. הוא לא נותן גיבוי, לא לנו ההורים ולא למנהלים.

התחושה שלנו היא שהמנהלים תופסים אותנו כועדים נגד. אנחנו לא נגד - אנחנו בעד. אנחנו רוצים לבוא ולתרום ואנחנו רוצים לבוא ולא להתערב, אלא להיות מעורבים. באיזשהו מקום תופסים אותנו כבאים להתערב, בכל נושא חובת דיווח של כספי הורים, לא נותנים לועדים לראות מה קורה בנושא של תשלומי הורים שאנחנו משלמים את ה100%-. לא נותנים לנו להיכנס בנושא התערבות בתכניות לימוד שמגיעה לנו 25%. רואים אותנו כל הזמן כנגד וזה מאוד כואב ואנחנו די מתוסכלים מהעניין הזה. אין פשוט רצון של המנהלים לשתף אותנו בדברים. אני מאוד מבקשת אם אפשר לתת באמת לעניין הזה מקום, אני חושבת שזה יעשה שינוי מאוד משמעותי ביחסים בין ועד ההורים למנהלים.
היו"ר אילן שלגי
את לא היית פה בתחילת הישיבה. אז לא שמעת את הבעת הצער שלי על כך שהיום אין פה נציגי
משרד החינוך והתרבות. אמרתי, זה לא כל-כך חינוכי ובוודאי לא תרבותי לא לבוא לכאן ולכבד את ההורים. היום אין מי שישיב לך בשם משרד החינוך והתרבות.
יוסף עומרי
אני רציתי פה להעיר על כמה דברים שאמר נציג ועד המורים על התערבות ומעורבות. אני לא
מעורב ולא מתערב. רק אני מבקש להיות דואג לגורל של התלמיד שאני מייצג אותו. אני רוצה להעלות שני נושאים. אחד, זה העבירות שעושים המנהלים והמורים שהם שייכים למערכת החינוך ומי האחראי על כל העבירות שהם עשו. אני רוצה להביא שתי דוגמאות. דוגמא אחת, לפני שבוע בדיוק בא מנהל השפה הערבית, הדפיס בתוך ביה"ס ניירות עבודה, לקח אותם הביתה, הדפיס אותם ומכר לכל תלמיד את החוברת הזאת, מספר ניירות ב30- ש"ח.
היו"ר אילן שלגי
שלח לי מכתב על זה.
יוסף עומרי
אני אשלח לך גם את החוברת. ידוע שנושא המתמטיקה והאנגלית הוא ברמה נמוכה בכל
המדינה ובמגזר הערבי אצלנו. יש לנו מורה אנגלית שיצאה לחופש למספר חודשים, הביאו מורה אחרת, נכנסה למערכת החינוך והתברר שאין לה שום מסמך רשמי, אפילו בגרות אין לה. היא עברה קורס אנגלית, 12 שעות ברוסיה. הכניסו אותה ללמד בכיתה ז' ו-ח'. למרות הכל היא קיבלה מכתב שיבוץ מהמפקח אצלנו. אני רוצה להגיד על המורים, שאני מעריך את העבודה שלהם ואני מרגיש שהם במצוקה כספית כמו כל האנשים, שהכסף שלהם או השכר שלהם נמוך. אבל פה מדובר במספר מורים שיש להם מספר משרות בכל התחומים. אני פונה לחברים שלי מהארגונים שהם יטפלו בזה, זה בעיה שלנו ובעיה רצינית ורחבה.
היו"ר אילן שלגי
אנחנו לא מעט פעמים אמרנו, שראוי ששכרו של מורה יהיה גבוה יותר. יחד עם זה, מורה יצטרך
לעבוד יותר שעות, אולי חמישה ימים בשבוע ארוכים. שמורים ימדדו שיהיה שכר דיפרנציאלי, שהמורים המצטיינים יוכלו להתקדם. זה גם נושאים שצריכים לטפל בהם. היום אנחנו מדברים בנושא ועדי הורים, מעמדם של ההורים במערכת החינוך.
מרינה סולודקין
יש לנו ישיבה מאוד חשובה ומאוד מעניינת. וחשוב לשמוע מה אומרים הנציגים של ועדי ההורים. צר
לי מאוד שאני לא רואה הרבה עולים בתוך ציבור היושב כאן. משום שמצד אחר אני מכירה שיש לנו מיליון איש שהגיעו בעלייה האחרונה. וביניכם יש 15% של תלמידים. כח"כ אני יודעת שיש הרבה בעיות ואפילו יותר בעיות שיש לתלמידים ולהורים בבתיה"ס.

מה שאני שומעת שאם אפילו אין חובת דיווח של מנהל של בי"ס בנושא של אלימות, אז על מה אנחנו מדברים. כי אני נתקלת במקרים של התאבדות של תלמידים בבאר-שבע בגלל אלימות שמנהל של בי"ס, ליתר דיוק מנהלת, לא רצתה לשמוע את האם של הילדה שהתאבדה. כל הקולקטיב של המורים, עשו דברים תחת השטיח. ואפילו אח"כ משרד החינוך לא רצו לעשות ועדת חקירה. על מה אנחנו מדברים?

אז אם אין עדיין חוק או חוזר מנכ"ל על זכויות של ועדי הורים, על מה אנחנו מדברים. זה דבר ראשון שאנחנו צריכים לעשות. בטח שאני רוצה לעשות את זה יחד עם משרד החינוך. וצר לי וכואב לי מאוד שאנחנו לא רואים אותם.

אילן, אנחנו צריכים לעשות ועדה סגורה בנושא זה ולגשר על הפערים בגלל שבלי משרד החינוך כל השיח שלנו אין לו ערך. גם תחת השטיח שבבתי"ס שלנו יש קונפליקט עדתי. למה אתם שותקים בנושא זה. אם זה לא יהיה על השולחן ואנחנו צריכים להתמודד עם זה, כולם, גם ביה"ס, גם הורים, גם תלמידים, אז לא יהיה שום דבר.

שמעתי כאן שאת לא רוצה להתערב באיכות ההוראה. אבל יש הורים עם השכלה גבוהה, עם תואר שני, שרואים שבבי"ס שלנו איכות של מורים יותר נמוכה מהשכלה של הורים. לא יהיה רפורמה במשרד החינוך ולא בהסתדרות המורים, אם אנחנו, גם כנסת, גם אתם, לא נלחץ בנושא זה. הם לא מוכנים, הם במבוי סתום.

והתוצאות של בחינות בינלאומיות שאנחנו שומעים כל שבוע, איזה תוצאות יש, ובאיזה מקום מדינת ישראל. אז אני חושבת, עכשיו זה נושא לא לדיבורים, ללחוץ, לדרוש ולשמוע.

אני רוצה חובת הדיווח בנושא של אלימות לועדי הורים. אני חושבת שזה דמוקרטי וזה נכון וצריכים לעשות את זה.
גילה גמליאל
אני רוצה לומר בכלל כל מה שקשור למערכת החינוך, אני קודם כל רוצה לומר שזה פשוט דבר
חמור שאין כאן נציגות היום מצד המשרד שתיתן את דעתה לגבי הייצוג של כל ועדי ההורים שנמצאים כאן היום והגיעו לכאן מכל קצוות הארץ. ואנחנו כאן כועדת החינוך צריכים לתת את דעתנו לגבי העניין הזה.

היום בכל מה שקשור למעמד המורה במדינת ישראל, יש מצוקה מאוד מאוד גדולה והזעקה צריכה לבוא מצד ועדי ההורים לגבי הרפורמה שצריכה להתבצע על סביב כל העניין הזה. יחד עם זאת, אם לא יהיה מעמד שיהיה מעמד ברור ומוקנה לועדי ההורים במערכת החינוך, אז הדברים האלה גם יהיו כמו שהם נמצאים כאן היום. שאתם מגיעים לישיבה ולא מרגישים את הצורך להגיע לכאן מצד משרד החינוך ולא בכדי.

מכיוון שכך לטעמי יש חשיבות עליונה בלקבע את המעמד של ועדי ההורים. יחד עם זאת, צריך תמיד למצוא את הבלנסים בין ההתערבות הישירה בכל מה שקשור למערכת החינוכית לבין המעורבות והזכויות שצריכות להיות זכויות מוקנות לכל ועדי ההורים. סביב ההיבט בודאי ובודאי של התעדכנות בשוטף לגבי כל מה שקשור לאינפורמציה, לגבי כל העניין של התלמידים, ולגבי העניין של לתעל את כל החשיבות של מה אנחנו חושבים לנכון, צריך וחשוב שיהיה במערכת החינוך.

הציגה כאן יו"ר ועד ההורים של כפר סבא לגבי נושא האלימות. וחה"כ מרינה סולודקין, שזה דבר שהוא פשוט בלתי נסבל להיחשף לגביו לגבי כל הנתונים שקיימים היום במערכת החינוך לגבי הנושא של האלימות בבתיה"ס. יחד עם זאת, אנחנו צריכים לדעת כולנו ולהפנים דבר אחד חשוב, שהדברים וכל המערכות צריכות לעבוד ביחד. שהמטרה שלשמה אנחנו כולנו צריכים לראות, זה את עצם העניין שהתלמיד והתלמידה בביה"ס ירכשו הן את ההשכלה והן את החינוך, שהוא לא פחות חשוב, ולאו דווקא אנחנו רואים שאנחנו מצליחים לאכוף את זה בזמן הזה.

וכל הדברים האלה צריכים לקבל ראיה מערכתית כללית של חשיבות של כל אותם גופים. זה מתחיל בגופים של ועדי ההורים שצריכים לקבל מעמד, זה ממשיך לגבי מעמד המורה שהוא בעצמו היום נמצא בדרגת שפל, שאני חושבת שמערכת החינוך לא ידעה. בודאי שתי המערכות האלה משליכות בסופו של תהליך, גם למעמדו של התלמיד-תלמידה בביה"ס.

מכיוון שכך אני רוצה לברך על עצם הדיון כאן היום, ולגבות את העניין וליצור מצב להחיל את זה בכל מה שקשור לחוזר המנכ"לית ולהמשיך ולבחון ולשקול גם את ההיבט החקיקתי בנושא.
עבד אלמאלכ דהאמשה
אני רוצה להצטרף לדברי הברכה של גילה, על העבודה הטובה שהיא עושה ואני נמשך לועדה
הזאת גם כשאינני חבר בה. אני כמובן לא רואה הבדל בחינוך בין תלמידים לתלמידים ובין הורים להורים. וכולנו בבעיה הזאת שותפים. אבל לפעמים המציאות עצמה, כופה איזה שהם הבדלים. עובדה שכאשר נציג ההורים הערבי דיבר על בעיות הרבה יותר קשות, אקוטיות. ולא על הדברים שהיו גם כן נושא הדיון מלכתחילה, שמעתי חלק מהם כאשר הגעתי לפה.

הדבר הוא בבחינת, איך שאומרים, אם אין להם לחם - אז שיאכלו עוגות. בציבור הערבי לא הגיעו לעוגות. לא יכולים לדבר על זה ולא יכולים להתווכח על זה ולא לבחור. הם רוצים את הלחם, עדיין את הלחם אין להם. אני מקווה שכולנו יחד, גם הועדה וגם משרד החינוך יצטרף, אולי עם רצון, לתת יד ונעשה לטיפול כל העיוותים האלה. אם זה בתוך הועדה או בדרך שנמצא כולנו לנכון. חייבים לעשות יחד, אם אין לנו חינוך ואם החינוך איננו שפיר - כולנו בבעיה ובעיה גדולה בלי הבדל.
שלומית גרוסמן
בית הספר הוא בעצם פרטים. פרטים זה הורה, מורה, ילד. לביה"ס יש מנהל והוא הפרופסיה, הם
המורים והם הפרופסיה. מקומו הוא המורים. אלה יוכלו לעשות את הבדיקה ממקום של תמיכה. ולכן זה ניתנת לפרשנות. האם התנאי לשיתוף חינוכי מצמיח עם מעורבות, התערבות של הורים. או האם החינוך המצמיח שהוא עצם עניין של הקשבה הדדית, של קהילה שההורים הם חלק ממנה. וכשם שהפרטים של בי"ס עם הורים ומורים, מנהל וצוות, הם חלק ממנו.

לכן בראיית החזון, אני מבקשת לעודד אתכם ברמה הלאומית כאדם שהורה במערכת, כאדם שעמד ועומד בתוך ועדי הורים. לנושא של מודעות של מורים, לטפח ברמה לימודית בנושא של מודעות הורים. אין תקשורת בין אישית לתקווה ובמקום שאין אותה, שום דבר לא צומח. ולכן אני חושבת שבשביל לשכנע ובשביל לגרום וליצור מעמד למורה, נדרשת, ונאמר 80% מהזמן הילד הוא בחזקת ההורה, לכן נדרשת בעצם מודעות הורים מגיבה. ובשביל זה צריכים לדאוג לטפח אותם. והייתי רוצה לראות את האנשים שמייצגים אותי במדינת ישראל כהורה, מעודדים את העניין הזה של טיפוח מודעות הורים. בין אם בשיתוף משרד החינוך ובין אם לא.
היו"ר אילן שלגי
הועדה תסתיים בשעה 12:00. לכן אני מבקש כעת להציע לחה"כ נוסח של החלטה. ואנחנו נוכל
אח"כ עוד להמשיך ולשוחח אחרי שהישיבה בעצם הסתיימה.

ועדת החינוך והתרבות רואה חשיבות רבה במעורבותם של ההורים במערכת החינוך לרבות בהשתתפות בשיעור של עד 25% בתכנית הלימודים כקבוע בחוק.

ועדת החינוך והתרבות רואה צורך לעגן את מעמד ההורים ואת ייצוגם ע"י ועדי ההורים בחוק והיא תפעל לקידום חקיקה מערכתית מקיפה.

הועדה מביעה הערכה רבה לפעילות ההתנדבותית של חברי ועדי ההורים בכל הרמות, כיתתית, בית-ספרית, יישובית והארצית. הועדה מצרה על תחושת ההורים כי משרד החינוך מנותק מהשטח. אינו מתחשב בהם ואינו משיב לפניותיהם, בעיקר בנושא תשלומי הורים.

הועדה קוראת למשרד החינוך והתרבות, למנהלים ולמורים, לראות בהורים ובועדי ההורים לקוח, עמו יש להתייעץ ולראות בו גם שותף.

הועדה מודה לנציגי ההורים שהגיעו מכל רחבי הארץ וכן לנציגי הסתדרות המורים שהגיעו לדיון. ומביעה צער על כי משרד החינוך והתרבות לא כיבד את ההורים בנוכחות נציגיו למתן תשובות והתייחסות.

הועדה רואה את תפקידה של הכנסת וועדותיה, לפקח על הרשות המבצעת ולבקר את פעילותיה. ועדת החינוך והתרבות תעמוד על כך שמשרד החינוך והתרבות ינהג באופן מחנך ותרבותי, ידע לקבל ביקורת ולכבד את נבחרי העם.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אני מציע להוסיף עוד פיסקה אחת. שהועדה גם ממליצה להפנות תשומת לב מיוחדת לחינוך
במגזר הערבי לאור המצוקות הידועות שישנם כפי שזה גם מועלה בכל הדיונים ובדיון הזה.
היו"ר אילן שלגי
כידוע לך, אני מייחס חשיבות רבה לצורך בסגירת פערים, בעיקר תוך תיקונים ואפליה לטובה
לטובת החינוך הערבי. אנחנו קיימנו בנושא הזה ישיבה ואנחנו נקיים ביקור בחינוך במגזר הערבי בחודש הבא וגם במגזר הבדואי בחודש פברואר. וכבר ביקרנו במגזר הדרוזי. כך שאני לא רוצה ברשותך היום להיכנס לנושא של מיעוטים ועולים חדשים ונושאים חשובים אחרים שעלו כאן. דבריך חשובים מאוד ואני בהחלט מצטרף אליהם.
רחלי זאמן
אני יו"ר ועד ההורים ברעננה. אני חושבת שהדבר הכי חשוב זה חובת הדיווח. לא מספיק הדגישו
את זה או אולי הדגישו ולא שמו לב. כי ברגע שאין חובת דיווח של מנהל להורים או ליו"ר אפילו, לא לכלל ההורים, רק ליו"ר, אין חובת דיווח. מפה זה מתחיל ומשם זה ייפול. בתור התחלה, חובת אלימות.
היו"ר אילן שלגי
מה שאת אומרת הוא בהחלט ראוי. זה לא צריך להיכלל בהחלטת הועדה. זה אחד הנושאים
שכאשר נקיים דיונים ואתם תוזמנו והנציגים שלכם יהיו בקשר אתנו גם בין
הישיבות. אבל כשנקיים דיון בנושא של החוק שמסדיר את מעמד ההורים, זה
בהחלט נושא שיהיה צורך להתייחס אליו.
רלי יצחקי
אני יו"ר ועד ההורים של קרית אונו. אני הוזמנתי הנה בתור יו"ר עירונית. אבל אף אחד לא דיבר פה
בנושא בעיקר התקציבי, על המשולש, עירייה, כנסת או ועדת או ממשלה ובתי"ס הורים. אנחנו יש לנו בעיה מאוד קשה במשולש הזה. כי כשאנחנו פונים אל העירייה שלנו ואנחנו רוצים שהיא תממן אותנו .למשל בנושא תיכון כמו שעיריית רמת-גן מסוגלת לממן מהארנונה שלה את תיכון בליך במיליוני ש"ח, אין לעירייה שלנו כסף. ולכן אנחנו רוצים שועדת החינוך תיתן את דעתה על החלוקה של המשאבים העירוניים, שלא יהיו עיריות מאוד מאוד עשירות, שרק בתיה"ס התיכוניים שלהם או כלל בתיה"ס מטופחים. ולעומת זאת ישנם יישובים שמתחבטים, בנושא אלמנטרי של הגעת התלמידים לביה"ס. ואז כשהבעיה הבסיסית הזאת תיפתר, אולי יהיה גם ויגבו חלק מהארנונות המקומיות האלה לתוך סל הייעודי הזה של החינוך, אז אולי אפשר יהיה גם להעלות את מעמדו של המורה והמנהל.
היו"ר אילן שלגי
לאחרונה, עברנו בכל הארץ מערכת בחירות לרשויות המקומיות. וכולנו שמנו לב שביותר ויותר רשויות, המועמדים שמים דגש על נושא החינוך. זה נובע מכך שקודם כל יש ואקום. היות והרשויות המקומיות וההורים מרגישים שהמדינה לא נותנת מענה לצרכים, ואנשים אינם מאושרים, לא מרמת החינוך ולא מהאווירה והמשמעת ובעיות האלימות הקשות. הרשויות המקומיות יותר ויותר נכנסות לתחום הזה וזה טוב.

בדוח של ועדת פרופ' ויקטור לביא שהוצגה בכנס קיסריה בקיץ, וכן בדוח של אותה ועדה של אנשים יקרים מהפורום לאחריות אזרחית, הוגש דוח שגם הוא בין היתר מתייחס על העברת יותר ויותר סמכויות לרשות המקומית ולבתיה"ס עצמם. התהליך הזה יקרה. כמובן שהמשמעות היא גם העברת יותר תקציבים אל הרשות המקומית כדי לאפשר יישום והפעלה נכונים של החינוך ברשות המקומית. שלא כל רשות מקומית מסוגלת לכך, מכל מיני סיבות, לא רק כספיות. כלומר, המדינה עדיין תצטרך להישאר מעורבת בכל מקרה.

עובדה היא גם שבבחירות לרשויות המקומיות נושא החינוך היה נושא מאוד חשוב. בהרבה מקרים נבחרו אנשים התושבים, קרי ההורים, סברו שהאדם הזה יוכל לעשות יותר למען מערכת החינוך ביישוב.
אלי פרץ
אני רוצה קודם כל רוצה לברך על הפגישה הזאת ולהגיד לידידינו, ארז, תמשיך. הכיוון הזה הוא
טוב, ככה נציף את הבעיות שלנו ויש הרבה בעיות. וגם להודות ליו"ר הועדה.

לגבי המעמד של ארגוני ההורים. אם המעמד שלנו לא יהיה מקובע בחוק, לא רק
ברמה הארצית, אני מדבר אפילו ברמה המוניציפלית בעיר, וזה לא יהיה נתון לכל יו"ר כזה או אחר, אם יו"ר פעיל, אז ועד ההורים הוא פעיל ובודקים יותר. אבל אם ועד ההורים הוא לא פעיל, או מישהו ברשות לא מוצא בעיניו איזשהו יו"ר ועד ההורים, אז פחות מזמינים אותו לישיבות או לא מזמינים אותו לכל מיני ועדות. ויוצא מזה שההורים לא מיוצגים בצורה נכונה.

אני חושב שצריך לקבוע בחוק, חוק עזר עירוני, שראש עיר או מנהל אגף חינוך יהיה מחויב בחוק להזמין את יו"ר ועד ההורים העירוני או את ועדת ההורים העירוני באותו יישוב, לכל הועדות שקשורות בחינוך. אם זה ועדות משנה, יש הרבה תקציבים. אנחנו במקרים בדימונה די מעורים בעניין. ואז תמיד עולה הקטע של הסיסמא, יפה התערבות, מעורבות. אנחנו מכירים את הסיסמאות.

לכן אני חושב שאנחנו פה ברשותך ובעזרה של חברי הכנסת והגב' גמליאל אמרה את זה ואני תומך במה שהיא אמרה. צריך לעשות את זה חוקית שיו"ר ועדי ההורים יהיה להם מעמד חוקי, מעבר לעסק הכספי. אבל אנחנו תורמים את זה, זה הילדים שלנו. אנחנו באנו היום מדימונה על חשבוננו, על זמננו. זה בסדר, עושים את זה לטובת הילדים. זה צורך קיומי גם למערכת. כי היום ההורים זה לא מה שהיו פעם. היום ההורים רוצים שתהיה להם מילה במערכת והם רוצים להיות שותפים. ואם אנחנו רוצים שהם יהיו שותפים ושותפים אמיתיים, כמו שמערכת החינוך רוצה, אז צריך לעשות את זה בחוק.

אני מצטער מאוד מאוד שמשרד החינוך לא הגיע, אבל אני מבין את זה. האינטרס שלהם, ארגון הורים חלש, משרד החינוך חזק. יכול להיות שזה הגישה, לא טוב שיהיה זה ככה. אני קורא מפה לשרת החינוך לשתף פעולה בועדות האלה, שבהם נציגי הורים. זה חשוב, זה לטובת הילדים שלנו.

לגבי התשלומים. לפני כמה זמן שלחתי מכתב למנכ"לית בנושא התשלומים. בחוזר תשלומים תמיד שולחים מחיר מינימום, מחיר מקסימום. ואז מתחיל המשחק, מתחיל הסחר-מכר, המקסימום הוא 70 ש"ח, המינימום 50 ש"ח, בוא נלך על הביניים. לא. אני אומר, בואו, משרד החינוך תקבעו מחיר אחיד. אתם רוצים מסל תרבות 70 ש"ח - 70 ש"ח. נגיע להסדר עם ארגון ההורים הארצי, כמובן שלרף התחתון, זה תמיד טוב. אבל צריך לקבוע סכום ולא לתת לשום גורם להתחיל להתווכח על הנושא הזה. זה יוצר בעיות וחיכוכים מיותרים שבכלל לא צריך להיכנס אליהם. שלחתי מכתב, לא קיבלתי תשובה, חבל. אולי המנכ"לית תראה את השידור, תואיל לשלוח לי תשובה.
היו"ר אילן שלגי
שלח אלי את המכתב הזה.
עופר משה
אני רוצה שהועדה פה תיתן את דעתה על אוכלוסיית התלמידים המחוננים. האוכלוסייה
הזאת למעשה הוא עתיד של המדינה הזאת, היא העתיד של כולנו. התלמידים האלה שגדלים ומשתלבים בראש ובראשונה בכל המוסדות, הם מגיעים בתור תלמידים מחוננים לצבא, הם תורמים בצבא, באזרחות ובכל שלבי החיים שלנו. הם מאובחנים כבר בסוף כיתה ב' כתלמידים ואז אנחנו בתור הורים מקבלים את התשובה, הילד שלכם מחונן. אתם יכולים לגשת אתו למכון הזה, למכון הזה, למכון זה. מדובר באלפי שקלים, בהמון כסף. אנחנו בתור הורים רוצים לתת את הכל. רוצים כדי לשמר אותם עד לגיל בגרות עם היתרון הזה שלהם ועם היכולת הזאת שלהם, אנחנו צריכים להשקיע המון כסף.

אני חושב שהועדה צריכה לתת את דעתה. התלמידים האלה צריכים התייחסות ולהשקיע בהם לאורך כל הזמן. כי הם יתנו את התמורה כפליים ויותר מכך.
היו"ר אילן שלגי
אני מכיר את הנושא הזה. אני יודע שגם קוצצו תקציבים שמקצים לתלמידים המחוננים.
המערכת לא מספיק נותנת את דעתה לעניין. במקום לפתח את הנושא הזה, עכשיו פוגעים בו. פוגעים גם בפעילות חוץ בית ספרית, כמו תמיכה בחוגים של נוער שוחר מדע. כל נושא המצוינות אצלנו לא זוכה ליחס הראוי. זה מאוד מדאיג אותנו ואנחנו נתייחס לזה בישיבה נפרדת.
לורן בוריס
אני יו"ר ועד ההורים של המחוננים בירושלים, בי"ס אופק. כמובן שקידום המחוננים זה מטרה
של כולנו. היה לי חשוב מאוד להדגיש שהאבחון לא עולה כלום. האבחון נעשה חינם, השלב הראשון נעשה בבתיה"ס. השלב השני נעשה במכון סאלד וזה מתקציב המדינה.
חליל תקורי
אני יו"ר ועד הורים עירוני ויו"ר ועד ביקורת ועד ארצי. יש בעיה שאף אחד עדיין לא העלה אותה.
יש לנו בעיה עם התקציב של החינוך של המועצות ושל העיריות. אף אחד לא מבקר את זה. הם מבזבזים את הכסף כמו שנוח להם ומה שבא להם. זה בטוח שזה בדוק הדבר הזה. אני מבקש אם אפשר לממש את ההערה הזאת, שממש יהיה חוק לערב את ועד ההורים לפחות בעלי זכות חתימה, להשתתף עם החבר'ה האלה שלא יודעים מה לעשות עם הכסף של החינוך.
היו"ר אילן שלגי
השאלה היא האם צריך שנציגי הציבור שהם נבחרים, נציגי מועצת העיר וראש העיר, הם
נבחרים. הם צריכים לתת דוח לבוחרים שלהם. ואם הם עושים דברים לא ראויים לדעתך, אז אתה בפעם הבאה לא תיבחר בהם. צריך להיזהר לנסות להגיע ליותר מדי כוח כנציגי הורים. כי יש לנו גם לכולנו זכות לבחור לכנסת ולמועצה של הרשות המקומית. וצריך לדעת להבחין בין הדברים.
אור אליהו
בניגוד למה שנאמר פה ע"י חלק מהדוברים, אני דווקא חושש שבעקבות המצב הכללי במדינה,
הנטל על ההורים לא ילך ויפחת, אלא ילך ויגדל. אני לא רואה כל-כך מהר שהופך להיות חוק חינוך חינם מלא. והממשלה או משרד החינוך תדאג לטיולים ולהרצאות ולימי עיון ולסמינריונים וכו'. אלא להפך, אני חושש שהמצב הזה שהורים צריכים לדאוג לו, ילך ויגבר במשך השנים. ואולי נצטרך להוסיף עוד כל מיני דברים בתשלומי ההורים. לא שזה משאת נפשי, אבל אני ער למציאות וזה מה שאני חושב שיקרה.

לכן אני חושב שדווקא החובה להגדיר בחוק ובכללים ובתקנות, את היכולת של ההורים לפקח על נושא התשלומים, על יכולת של ההורים להחליט מה גובים ומה לא, ועל יכולת של ההורים לכפות את התשלומים כאשר ההורים החליטו, שזה מגיע. אני מדבר למשל על נושא כמו ניהול חשבון בנק נפרד לכספי הורים. היום יש חוזר מנכ"ל שמעוגן באיזה תקנה, שכל כספי ביה"ס נמצאים בחשבון אחד. הדבר גורם לדבר אבסורד. שכספי הורים, שהורים משלמים עבור טיול, נמצאים באותו חשבון בנק שביה"ס משלם את חשבון החשמל או תיקון המזגנים או הצילומים. אז כשהורה נתן כסף לטיולים, הכסף שלו הולך למזגנים. כאשר אנחנו באים ומבקשים ולשנות ולפתוח חשבון בנק נפרד רק לכספי הורים, אז עונים, זה מכוח חוזר מנכ"ל, אסור לנו לפתוח יותר מחשבון בנק אחד. אני חושב שזה דבר ראשון שצריך לתקן אותו, לבטל את חוזר המנכ"ל הזה ולפתוח חשבון בנק נפרד ייחודי רק לכספי הורים שממנו יותר לצאת רק לכספים שהורים מורשים לגבות עבורו. ושלא יקרה מצב שכספים נעלמים לדברים אחרים. ויתירה מזאת, יוצא מצב אפילו יותר גרוע, שהורים בד"כ משלמים לפני קרות המקרה. למשל אם גובים כסף לטיולים, אנחנו בתחילת השנה משלמים את הכסף, שהטיול נעשה בחודש מאי, ביוני. ואז כספי הורים הם בעצם בפלוס. מהריבית הזאת נהנה ביה"ס ולא נהנים ההורים.
היו"ר אילן שלגי
אני רוצה לבשר לך שאנחנו בועדה הזאת העברנו כבר בקריאה ראשונה הצעת חוק של חה"כ רשף
חן. זו היתה הצעה בכנסת הקודמת של חה"כ יהודית נאור, שהיא היום שרה. הוגשה שוב לכנסת הזאת, עברה קריאה טרומית, עברה אחרי שהיתה בועדה שלנו, לפני שבוע קריאה ראשונה. וההצעה הזאת תחזור אלינו לקריאה שניה ושלישית. ואני מקווה שאח"כ גם למליאה. היא אומרת, שכספי הורים יוחזקו בחשבון נפרד. שיימנעו הדברים שאתה פירטת אותם כל-כך טוב. שהכסף הזה לא ילך בטעות לפעמים, למטרה אחרת, שהריבית תהיה בחשבון הזה. ויותר מזה, שבסוף הלימודים של השכבה, העודף ככל שקיים, יוחזר להורים.
אור אליהו
אני חושב שצריכים להיות כללים להורים שתהיה להם יכולת אכיפה בניגוד למה שנאמר פה. מדוע? יש ערבוב בין אנשים שאין להם ואנשים שלא רוצים. כולנו יודעים את הטעות של המילה הזאת, תשלומי רשות, שכל הורה מפרש את תשלומי רשות, זה רשות, אתה לא יכול לכפות עלי. לטיול הלוא נוסע אותו ילד של ההורה שיש לו ולא רוצה לשלם, כי אנחנו לא מוציאים ילד מטיול. בסופו של דבר, באים לאותו ועד הורים, בואו תארגנו כסף, אז אנחנו עושים ערבים כאלה. וערבים כאלה למלא את החלל של אותם ילדים. אני חושב שצריך באותה חקיקה ובאותו תיקון להוסיף שלועד ההורים יש סמכות לכפות באיזה שהן דרכים, אולי לנטרל אותו מפעילויות מחוץ לבתי"ס שלא במהלך הלימודים הרגיל, כמו למשל יוצאים להצגה, אצלנו ברמת-גן הולכים להצגות בתיאטרון רמת-גן. מדוע ילד שלא מוכן לשלם, לא שאין לו, שלא מוכן לשלם, כי זה פרינציפ אצל אבא שלו, מדוע שהוא יבוא להצגה ברמת-גן.
היו"ר אילן שלגי
ארז פרנקל, שרה חברוני, שלומית יודסין, עו"ד ברקוביץ, מה שאני מבקש, אנחנו ניכנס בקרוב
לתהליך של חקיקה, קודם כל צריך יהיה להגיש מחדש את הצעת החוק שהוגשה לפני שש שנים בשינויים אחרי התאמה. תואילו אתם לרכז דברים נבונים מאוד שנאמרו כאן ע"י כל מי שהתייחס לדברים. וכמובן בהנחה שהחוק יעבור את הקריאה הטרומית, אז זה יגיע לדיון בועדה הזאת, ואז גם כן, אתם תהיו מוזמנים לכאן, אולי לא כל הציבור הנכבד הזה כמו היום.

אבל הכוונה היא בהחלט לקדם חקיקה שתאפשר סוף סוף שיהיה מעמד מכובד להורים במדינה. ההורים הם הלקוחות או הנציגים החוקיים של הלקוחות שזה התלמידים, של דור העתיד, החינוך חשוב לכל אחד, אבל לא מספיק שיהיה מס שפתיים.

אז צריך להשקיע יותר כסף בחינוך וצריך לעשות שהחינוך יהיה טוב ולאזרחים יש אפשרות להשפיע בכל מיני דרכים דמוקרטיות. בין היתר חשובה מאוד המעורבות של ההורים כהורים. אני גם מאמין שכאשר להורה תהיה לו לא רק חובות זכויות וחובות של התלמיד, אלא שתהיה התייחסות להורה, לזכויותיו ולמעמדו בחוק. זה גם לעניות דעתי, יצרף עוד אנשים למעגל הפעילות. אנשים רבים יותר יהיו מוכנים לבוא ולהתנדב ולפעול. הם ידעו מה מותר להם, מהו אופן הפעילות מול המורה, מול המנהל-המנהלת, מול ראש הרשות, מול מנהל המחוז, מול שר החינוך.

העיגון בחוק של מעמד ההורים ואופן הייצוג שלהם, הוא חשוב מאוד. זה היה חסר מאוד כל השנים. זה עדיין חסר. אנחנו שמענו פה כמה הסברים ראויים מדוע הדבר נחוץ. ואני מאמין בעזרתכם לגרום לזה.

תודה רבה לכל מי שבא.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00

קוד המקור של הנתונים