כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת הפנים/7637



5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
16.12.2003

פרוטוקולים/ועדת הפנים/7637
ירושלים, י"ז בטבת, תשס"ד
11 בינואר, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 1
מישיבת משנה של ועדת הפנים ואיכות הסביבה, לענין לוד-עכו
יום שלישי, כ"א בכסלו התשס"ד (16.12.2003), בשעה 11:00

תוכניות משרד ראש הממשלה לשיקום הערים לוד-עכו

חברי הוועדה: יורי שטרן -היו"ר
דוד אזולאי
ואסל טאהא
עסאם מח'ול
יצחק הרצוג

חה"כ טלב א-סאנע
חה"כ יאיר פרץ
גיא בר-נתן -מרכז באגף תאום, משרד ראש הממשלה
רפי לב-ארי -עוזר ראש אגף תיאום, משרד ראש הממשלה
שוקי אמרני -ממונה מחוז מרכז, משרד הפנים
גדי אייזנריך -אגף תקציבים, משרד הפנים
ערן פולק -רפרנט פנים, משרד האוצר
יוסי שטיינברג -משרד האוצר
בני רגב -ראש עיריית לוד
אלברט סיון -מנכ"ל עיריית לוד
אלי סער -חבר מועצת עיריית לוד
שמעון לנקרי -ראש עיריית עכו

יפה שפירא

מיטל בר-שלום












תוכניות משרד ראש הממשלה לשיקום הערים לוד-עכו

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. יו"ר ועדת הפנים, יורי שטרן, החליט לתת חשיבות מיוחדת לערים לו ועכו, ועל כן הוחלט להקים ועדת משנה שכל תפקידה יהיה לטפל ולעקוב אחרי שתי הערים הללו. עוד בקדנציה הקודמת קיבלו שתי הערים הללו מקום מאוד חשוב בדיוני ועדת הפנים, עד כי אפילו ראש הממשלה עצמו החליט לאמץ את שתי הערים הללו. בינתיים היו בחירות ונבחרו שני ערים חדשים, וזו ההזדמנות גם לברך אותם. מימיני יושב ראש עיריית עכו, שמעון לנקרי, ולשמאלי בני רגב, שנבחר מחדש להיות ראש העיר של לוד. אני יודע שנכנסתם לתפקיד מאוד קשה, אך כפי שאני מכיר אתכם, לשניכם יש רצון חשוב לקדם את ענייני העיר. אנחנו מקווים שמשרדי הממשלה ואנחנו נוכל לעמוד לימינכם ולסייע לכם בכך.

מטרת הדיון היום היא לקבל סקירה מכל ראש רשות. אני רוצה גם לשמוע את נציגי מרד ראש הממשלה שנמצאים כאן ואת נציגי משרד הפנים ומשרד האוצר.

אני יודע כי בשני המקומות ישנם פרוייקטים שמבוצעים, אך יחד עם זה ישנן בעיות תקציביות, ועל כך אני הייתי רוצה לשמוע על כך משני ראשי הערים. אני הייתי רוצה לפתוח עם נציג משרד הפנים שייתן לנו סקירה לגבי הפרוייקטים שנמצאים כרגע על הפרק, ויאמר לנו אילו פרוייקטים יש כוונה להקפיא אותם לקראת תקציב 2004.

תקציב הפיתוח של המשרד לשנים 2003-2004 בוטל לחלוטין, על פי החלטת ממשלה. על פי סיכום שהיה בין משרד האוצר, משרד הפנים ומרכז שלטון מקומי, יאושרו 300 מיליון שקל לשם כך. אני מקווה שהיום בדיון בוועדת הכספים, הכסף הזה אכן יאושר, כי הוא טרם אושר.

למי זה אמור להיות מאושר?

למשרד הפנים. תקציב הפיתוח של משרד הפנים הוא יאושר לכל הרשויות המקומיות. אנחנו מקווים שהוא יאושר עד סוף השנה. לעיר עכו אנו מקצים שלושה תקציבים, מסגרת תקציב פיתוח שהיא תקציב פיתוח רגיל, יש לנו שני מיליון שקל שמועברים במיוחד למשרד התיירות עבור פיתוח תשתיות בעיר העתיקה, ובנוסף עכו נכללת במסגרת הטיפול הנקודתי, ויש תקציב מיוחד לפיתוח שמועבר לעכו.

האם הטיפול הנקודתי ימשיך גם בשנת 2004?

ככל שאני זוכר, החלטת הממשלה לגבי הטיפול הנקודתי היתה לשלוש שנים, ונדמה לי שזה מסתיים בשנת 2003, אבל אם יהיו לנו תקציבי פיתוח, אנחנו נקצה אותם לעכו. בשלב זה אין לנו תקציבי פיתוח לשנת 2004.

האם בשנת 2003 הסתיימו כל הפרוייקטים הנכללים בטיפול הנקודתי?

הפרוייקטים עצמם לא הסתיימו, אך מבחינת התקצוב שלנו הם הסתיימו. ללוד, יש מסגרת פיתוח רגילה ובנוסף לזה במשך שלוש השנים האחרונות הם קיבלו גם מסגרת פיתוח של טיפול נקודתי. העירייה העדיפה להקצות את הכסף לפיתוח מערכות מידע על מנת לאפשר ניהול תקין. אני מקווה שגם השנה הזו אנו נוכל לעזור לה בעניין הזה, ונאפשר לה לנצל את תקציבי הטיפול הנקודתי למטרות שהם העדיפו. בנוסף, יש להם תקציבי פיתוח שהם מגדירים את הפרוייקטים שאותם הם רוצים לבצע.

אני רוצה לציין כי מזה כשנה וחצי בהנחיה אישית של ראש הממשלה, אנחנו מטפלים בערים עכו ולוד. הטיפול הזה הוא טיפול שכולל את כל הפרוייקטים במסגרת כל המשרדים, כולל טיפול בבעיות חדשות שמתעוררות תוך כדי עבודה, כאשר אנחנו יכולים להצביע גם על הצלחות וגם על דברים שעדיין לא התקדמו. אני הייתי רוצה לתת סקירה קצרה לגבי שתי הערים.

העיר עכו זכתה להחלטת ממשלה שתקצבה את העיר העתיקה שלה, שיקום העיר העתיקה, עבודות תשתיות וטיפול בכל המערך של הכלא שנמצא בעכו. מדובר בהשקעה תקציבית של 28 מיליון שקלים לכלא עכו, ו-88 מיליון שקלים לטיפול בעיר העתיקה.

לכמה שנים.

סגן ראש האגף ירחיב לגבי שתי ההכנות האלה, כי הוא זה שאחראי על הנושאים האלה במשרד ראש הממשלה. העיר עכו קיבלה תקציבים מאוד נרחבים בנוגע לביוב. העיר עכו תקבל בסופו של דבר פתרון שיאפשר את הפסקת העברת השפכים של העיר עכו לים. הנושא הזה יטופל במסגרת תקציבי "אופק". העיר עכו קיבלה השתתפות ב-50% מענק מהמדינה, ועוד 50%
בנוסף, העיר קיבלה בשנה וחצי האחרונות 31 תקנים של שוטרים. היתה בעיה גדולה לצאת בערב להסתובב ברחובות עכו, ועל כן העיר עכו קיבלה תחנת משטרה בעיר העתיקה שפועלת במסגרת של שלוש משמרות סביב השעון, במקום תחנה שפעלה במסגרת של משמרת אחת בלבד. בנוסף, היא קיבלה גם תחנת שיטור ימי. באופן עקרוני, התחנה מתמקדת עכשיו יותר בעיר עכו עצמה, ולא בפריפריה כולה, כמו בעבר. ההתמקדות היא בנושא הביטחון האישי של תושבי עכו עצמם. בנוסף, יש פרוייקטים תשתיתיים בעיר שנעשים בעיר בצורה די נרחבת, פרוייקטים תחבורתיים, פרוייקטים שקשורים לחוף הצפוני, חוף הטיילת פלוס הכביש. רק הפיתוח של החוף הצפוני עומד על תקציב של 27 מיליון שקלים. אנחנו כרגע נמצאים בשלב של איגום תקציבים נוסף, כדי לראות אם אפשר יהיה להמשיך לשלב ב' ולפתח גם את החלק הצפוני של הטיילת, מעבר לרחוב גולני.

בנוסף, העיר לכו והעיר לוד נהנות מתקציבים משמעותיים הניתנים לערים הללו לנושאי חינוך, פנימיות יום, תגבור בגרויות וטיפול בנוער מנותק, במסגרת תוכנית "אופק". בישיבה שנערכה לפני מספר שבועות עם מנכ"לית משרד החינוך, הוחלט להאריך את התוכנית הזו לכל שנת הלימודים תשס"ד, למרות שתוכנית "אופק" תוכננה רק לשנים 2001-2003.

מה המשמעות של זה?

מבחינה תקציבית המשמעות היא עשרות מיליוני שקלים לכל אחד מהיישובים האלו בנושא של תגבור בגרויות ופנימיות יום. פרוייקט פנימיות יום מאפשר לאמהות לצאת לעבודה. מדובר גם בתגבור חינוכי שנעשה במסגרת פנימיות יום. טיפול בנוער מנותק משמעו טיפול בנוער שנמצא על סף נטישת מערכת החינוך. מדובר בפעילות שכל ראשי הרשויות המקומיות והמועצות ציינו את פרוייקט אופק כאחד מהפרוייקטים שהיוו לנקודת מפנה מבחינתם בשלוש השנים האחרונות.

משרד ראש הממשלה בשיתוף עם משרד התמ"ס וגורמים נוספים, פועל להעברת מפעלים לעיר עכו. יש כרגע מפעלים שנמצאים בפתח לעכו. יש מקומות ל-900 עובדים במפעלי תקשוב שאמורים להיכנס לעיר עכו. זה אמור להתבצע תוך 7-8 חודשים. גם מרכז לוגיסטי של חברת חשמל אמור להיות מוקם בעיר עכו, והוא אמור גם כן לתת מקומות עבודה לעובדים רבים, לא כולם מהעיר עכו.

זה לא בטוח. חברת חשמל מעבירה את הלוגיסטיקה שלה לעכו, אבל לא מעבר לכך. העירייה אולי תרוויח מעט ארנונה, אבל לא מעבר לכך.

אני לא חושב שזה דבר של מה בכך.אנו פועלים בעיר לוד ובעיר לכו בנושא של העברת שכונות של אנשי קבע. כרגע אנחנו נמצאים בקשר עם מנהלת אכלוס של צה"ל. קיבלנו אישור מראש אכ"א, האלוף רגב, לצאת לסקר ביקושים מוקדם, הרבה מעבר למה שתוכנן בצה"ל, ספציפית לגבי העיר עכו, כיוון שבעיר עכו בניגוד לעיר לוד, זה יתקיים קצת יותר מהר, כיוון שהתוכניות בעיר לוד נתקעות משיקולים שונים הקשורים להיבטים תכנונים. מדובר בשכונה המיועדת ל-190 משפחות של אנשי קבע, כאשר המטרה היא לקדם את העיר עכו באמצעות הבאת אוכלוסייה חזק שתיקח על עצמה לסחוב את כל העיר עכו אחריה, ולקבץ סביבה שכונות נוספות ברמת גימור גבוהה. הדירות תהיינה יחסית גדולות ויקרות, כך שההגירה השלילית שאפיינה את העיר עכו תיעלם. אנו יודעים שמשפחות חזקות נוטשות את העיר עכו ועוברות לנהרייה, כרמיאל, ואוכלוסיות חלשות מהצפון נכנסות במקומן. המטרה שלנו היא לבלום את המטרה הזו, כאשר ההנחה היא שאם לא נצליח לבלום את המגמה הזו, הפעולות שאנחנו נעשה לא תצלחנה. המטרה היא בסופו של דבר ליצור תשתית של יישוב חזק, כאשר תשלחום הארנונה יהיה באחוזי גבייה יותר גבוהים, דבר המתאים יותר לאוכלוסיות חזקות.

גם בעכו וגם בלוד ישנה פעולה נרחבת של "עמידר" בנושא של פינוי דירות שפלשו אליהם. בלוד מדובר בעיקר שוהים בלתי חוקיים, ובעכו באנשים שנכנסו לדירות באופן בלתי חוקי.

האם דואגים לאכלס את הדירות האלה באנשים זכאים?

הפעולה נעשית כדי קודם כל לנהוג על פי חוק. לכל אחד מהאנשים שנמצא שם, יימצא לו פתרון על פי חוק.

לפעמים עדיף שהדירה כזו יימצאו אנשים שמתחזקים את הדירה, מאשר שתישאר דירה ריקה שתהפוך מוקד לכל מיני דברים רעים.

בחלק מהדירות יישבו משת"פים.

את המשת"פים לא מיישבים בדירות האלה.

משת"פים הם לא פולשים. אני מדבר על פולשים לדירות בצורה בלתי חוקית. בעכו הביקוש גדול מההיצע, ועל כן ברגע שתתפנינה הדירות, יקבלו אותן משפחות במצב סוציו-אקונומי שווה למצבן של אלה שגרות בדירות, אם לא נמוך משלהן, ושפועלות על פי חוק. מדובר פה גם באכיפת החוק. שתי הערים התאפיינו עד לפני שנתיים בבעיה רצינית של אכיפת חוק. רשויות החוק היו על סף הרמת ידיים. מפחיד להזכיר את מספר השוהים הבלתי חוקיים שנמצאים בלוד. נעשית פעולה מתמשכת לטיפול בנושא הזה. מדובר גם בתושבי ישראל שמגיעים מהנגב והן באנשים שמגיעים מהשטחים. מדובר באנשים שמהווים גם סיכון בטחוני.

האם גם מהנגב מגיעים שב"חים? פלישה היא פלישה.

שוהה בלתי חוקי לפי ההגדרה הביטחונית הוא משהו אחד, אבל גם כאשר מדובר ביהודי הגר בדירתו של יהודי אחר, מדובר בשוהה בלתי חוקי.

בכל מקרה אנחנו צריכים למנוע את הדברים האלה.

המאפיינים של ערביי ישראל וערביי יהודה, שומרון וחבל עזה שגרים בחלק משכונות לוד, הם בנייה בקרקעות של מדינת ישראל בהיקפים בלתי חוקיים. זה מאפיין גם יהודים, אך זה בעיקר מאפיין לא יהודים, כיוון שכולנו מכירים את ההיסטוריה של העיר לוד.

למה אתה מתכוון? האם אתה מתכוון לבן או בת זוג?

גם, אבל לא רק. יש שם תושבים שהם לא תושבי מדינת ישראל, שנמצאים שם לא בעקבות נישואין, אלא מתוך קשרים פליליים. אפשר לסייר בעיר לוד ולראות בתי בגדלים בלתי נתפסים, מבנים בלתי חוקיים בגדלים של מאות מטרים רבועים, כאשר מסביבם חומות גדולות עם פתחים קטנים שמשמשים לכספומטים. לכולנו יש אינטרס קודם כל להילחם בתופעה הזו כדי שלא ידרדרו את כל האוכלוסייה אחריהם. מצד שני צריך להסדיר את הנושא של אנשים שכן זכאים לגור שם, ואולי במשך תקופה מסוימת לא התאפשר להם לבנות בנייה חוקית שם, ועל כן הם בנו באופן בלתי חוקי. עדיין, זה לא מצדיק את הבנייה הבלתי חוקית.

האם יש לכם רישום של הבניה הבלתי חוקית? והאם יש לכם נתונים לגבי מה הביא לבנייה הבלתי חוקית?

מה גורמי התכנון עושים כדי לפתור את מצוקת הדיור? אני רואה בנתונים שבלוד האוכלוסייה הערבית מונה 20,000 איש, אך אין שום שכונות חדשות המתוכננות עבורם. אני חושב שדוחפים את האנשים בכוח לבנות בצורה בלי חוקית.

אני חושב שעל כך הממונה על המחוז צריך לענות. אני חושב שקודם כל צריך להביא למצב שאנשים ישמרו על החוק.

כל עוד אין פתרון, האנשים ימשיכו בבנייה הבלתי חוקית.

אני קיבלתי לקבל קודם כל סקירה. אחר כך נתייחס לכל נושא באופן מיוחד. בואו לא נסטה מהעיקר. אם אנו לוקחים את הנושא של הבנייה הבלתי חוקית לעומת כל הבעיות האחרות שקיימות בשתי הערים האלה, אני רואה שיש בעיות הרבה יותר חמורות. אני רוצה לומר לכם, כי שני ראשי הערים שיושבים פה, לא שילמו משכורות לעובדיהם.

אני חושב שבהגדרת הנושא יש כבר את התשובה. אם אתה מתחיל מהשאלה של האכיפה, אתה כבר נותן את כל התשובות. אם אתה שואל כיצד לפתור את בעיות הדיור והמצוקה הכלכלית, אז אתה מתקדם למקום הנכון. כאשר השאלה היא נכונה, התשובה גם היא נכונה.

אני רוצה לעבור לסקירת הפרוייקטים בעיר לוד. גם בעיר לוד אנחנו פעלנו במסגרת של החלטת ממשלה הכוללת את מרבית משרדי הממשלה. היה תגבור משמעותי של כוח האדם המשפטי בעיר לוד. גם שם הביטחון האישי של התושבים היה בעייתי ביותר. משטרת לוד טיפלה עד להיכנסו של ראש הרשות לעניין, גם בפריפריה. כיום התקנים גדלו והטיפול מתמקד בעיר לוד.

כמה תקנים הוספו?

כרגע הם נמצאים במצב של 150 תקנים. זה תגבור של 41 תקנים. זה קצת יותר מאשר הקיים בעכו, וזה נובע משיקולים ביטחוניים. בלוד יש בעיית סמים קשה. כמות הסמים בעיר לוד היא גדולה, כמו כמות הסמים בשאר מדינת ישראל.

שנסחרת או שנצרכת?

אני חושב שנסחרת.

אם ראש העיר יהיה יכול לגבות מיסים שם, אז הוא היה מסודר.

גם העיר לוד מתאפיינת בפרוייקטים שנעשו במסגרת תוכנית "אופק" בשנים 2001-2003. התקציב שהועבר לעיר לוד הוקדש לטיפול בסילוק שפכים, פרוייקטים תחבורתיים ולתוכניות השקעה של מספר מפעלים. לדעתי, זה לא מספיק, אך זו פעילות שלא נעשתה עד היום. אני מדבר על מפעל גלילאום שאמור להיות מורחב בתוספת של 50 עובדים, מפעל גליקו שגם הוא אמור להעסיק 50 עובדים, מפעל ניקס אמור להעסיק 10 עובדים, מפעל M.K.S אמור להעסיק 40 עובדים, מפעל יוניט רוניקס יעסיק 60 עובדים, מפעל רם-לי, תעשיות פלסטיק, יעסיק 10 עובדים ומבנה בהקמה של מפעל פוקס שיעסיק 80 עובדים. אני חושב שהפעילות שנעשתה היא פעילות טובה, אבל לא מספקת. צריך להבין שהבעיה השורה על כל הנושאים בהם מטפל משרד ראש הממשלה, היא הבעיה התקציבית. היום המצב של המשק הוא רע. יש נכונות של המשרדים לעזור, כולל משרד האוצר, אך אין מאיפה. קידום העברת מפעלים לערים האלה דורש תקציבים שאינם כרגע. תקציבי הפיתוח של משרד הפנים ירדו מ-600 מיליון לאפס. זה נכון גם לגבי כל שאר המשרדים. אין כרגע איך לעזור לערים האלה, אך עדיין הפעילות נעשית בצורה אינטנסיבית, ורואים את התוצאות.

במשך השנים היו ישובים שנהנו מתקצוב לאורך השנים ויש כאלה שלא קיבלו, ולכן כאשר ישנו קיצוץ, השיקול דעת צריך להיות כזה שהיישובים המדוברים יוכלו להמשיך לקבל את תקציבי הפיתוח שלהם, למרות הקיצוצים.

אני חושב שזה בא לידי ביטוי בטיפול משרד ראש הממשלה ויתר המשרדים בטיפול בערים עכו ולוד.

כרגע לא שמענו בשורה. אני שומע שלקראת שנת 2004 לא יוקצו להן תקציבים.

זאת הנחת העבודה כרגע של משרד הפנים, כאשר אני מניח בעזרת גדי הם יעשו את כל הפעילויות הנדרשות כדי שבכל זאת יגיעו כספים לערים האלה, כפי שהם בכל זאת יצליחו להעביר 380 מיליון שהיו בהתחלה אפס. גם במסגרת של הטיפול במגזר הערבי, אנחנו רואים כי תקציבי הפיתוח יורדים לרמות שלא מאפשרות לנו לסיים פרוייקטים. אנחנו פועלים בנדון, והעובדה היא שפעולות נעשות בכיוון חיובי.

אני חושב שצריך לפחות להחליט על סיום אותם פרוייקטים שהתחילו בבניה שלהם, כדי שלא יוצר מצב בו מחוסר תקציב הדברים יתקעו באמצע, ויישאר פיל לבן.

אין מטרה ליצור פילים לבנים, אבל אנחנו פועלים במסגרות התקציב הקיימות, כאשר המטרה היא לשפר אותן, במידת היכולת של המדינה. יש פה נציג האוצר שיכול לספר לכם מה המצב באוצר.

אני אומר לך כבר עכשיו שתהיה פנייה מוועדת המשנה של ועדת הפנים למשרד ראש הממשלה, בבקשה לא להקפיא שום פרוייקטים. אנחנו מבקשים שיסיימו את הפרוייקטים שהתחילו בבנייה שלהם, ושלא יפסיקו את תקצובם באמצע. לא יתכן שיפסיקו את התקציב באמצע, והתושבים יראו בכך הזנחה של הרשות המקומית.

המצב שאתה מציג לא מאפיין את לוד ועכו. אין מצב שבו פרוייקטים נתקעים כפילים לבנים, באופן שמאפיין את הטיפול בשתי הערים הללו, אלא להפך. הבעיה העיקרית שמתבטאת בטיפול בשתי הערים הללו, בעקבות העובדה שאין מספיק תקציבים בחלק מהמשרדים, היא שפרוייקטים חדשים שתוכננו או שלבים נוספים של פרוייקטים קיימים לא יתחילו. עדיין יש קידום של פרוייקטים. אנחנו מקבלים מדי שבוע בשורות על פרוייקטים חדשים שכן מקודמים. הבנייה של פארק קק"ל בתקציבי העירייה, משרד הבינוי והשיכון וקק"ל מתחילה ממש בימים אלו. יש דברים שנעשים בתקציבים מאוד גדולים. מדובר בפארק שיוקם בעלות של 4 מיליון שקל. אמור להיות מוקם מתנ"ס בגני אביב בעיר לוד. זה נכון שיש קיצוצים, ויכול להיות שזה פוגע באופן מסוים בהיקפי העבודה וייתכן אף שיידרש צמצום מסוים של הפעילות, אך המטרה היא לסיים את כל הפרוייקטים. אני רוצה להמשיך בסקירה ולדבר על פארק גני אביב.

משרד השיכון הקטין את הסכום, ואנחנו קיבלנו רק מילון ו-400 אלף שקל מקק"ל.

אני בדיוק רציתי לציין, שיש מצבים של הקטנת סכומים. לעיתים מקטינים מכרז. תוכנית "אופק" ממשיכה בתשס"ד כסדרה, לפי הבטחתה של מנכ"לית משרד החינוך. בתשס"ה יש סיכוי שחלק מהפרוייקטים יימשכו, זה כרגע נמצא בפתחם של ראשי הערים שהתבקשו על ידי מנכ"לית משרד החינוך להגיש את התוכניות שלהם כבר עכשיו, כדי שזה ייכנס לספר התקציב, ולא יהיה צורך לדון בזה אחר כך מחדש. זו בשורה מאוד גדולה לערים הללו.

העיר לוד מאופיינת בשיקום שכונות חברתי בכל העיר. ישנו מיזם של העברת מכללה לעיר שאמור לדחוף את העיר קדימה. כמה דקות לפני תחילת הישיבה קיימתי שיחה עם סגן שרת החינוך, צבי הנדל, ואני יכול לומר לכם כי אנחנו מתעתדים להקים צוות בין-משרדי בנושא הזה. מדובר בפרוייקט בתקציב שכרגע לא ברור לנו מהיכן נשיג אותו.

האם אתה מדבר על מורשת יעקב?

כן.

עדיין לא החליטו מאיזה משרד אנחנו נקבל את זה.

לכן צריך להקים צוות שיבחן זאת .

באיזה צוות מדובר?

סגן השרה הציע שהצוות הזה לא יהיה ברשות משרד החינוך, אלא ברשות משרד האוצר או משרד ראש הממשלה. אנחנו כרגע צריכים לבחון את זה.

מי אמור להקים את הצוות הזה?

אנחנו כמשרד ראש הממשלה נדאג לכך שהצוות יוקם.

על מנת שזה לא ייפול בין הכיסאות, אני מציע שאתם תיקחו את היוזמה להקמת הצוות הזה שילווה את הפרוייקט הזה.

אנחנו מבחינתנו כבר הקצנו את הקרקע.

נעשתה הפעילות הנדרשת על ידי העירייה. העירייה פעלה בנושא הזה בנחישות. הבעיה היא שהתקציב שמדובר עליו הוא 40 מילין שקלים, כאשר תקציב משרד החינוך למכללות הוא בבינוי כיתות בלבד. הבעיה היא שכרגע משרד החינוך עומד לפתחה של שנת 2004 עם אפס בתקציב לבינוי כיתות, לא רק מורשת יעקוב, אלא לגבי כל בינוי כיתות במדינת ישראל. אני לא יכול לתת הכרזה בנושא הזה, אבל המטרה היא לשנות את המצב כך שיתקיים בינוי כיתות, לא רק בעיר לוד.

זה בדיוק מה שאמרתי קודם. אם יש הקפאה בתקציב בכל הארץ, בלוד ובעכו לא צריכה להיות הקפאה כזו.

השאיפה היא שהנושאים שראש הממשלה מקדם, לוד ועכו, המגזר הערבי ומגזרי מיעוטים, יקבלו עדיפות, אבל זה לא אומר שאפשר למצוא תקציב לכל פרוייקט שתוכנן או נמצא בספר הפרוייקטים של כל אחת מהרשויות המקומיות.

אני חושב כי מה שדורש טיפול מידי, הוא מצבן הכלכלי של שתי הרשויות. פה אני חושב שמשרד הפנים צריך לתת את הטון.

אני יודע מה משרד הפנים יגיד. משרד הפנים יבוא ויגיד, תכינו תוכניות הבראה. הכותרת של תוכנית כזו היא פיטורי עובדים. על פיטורי עובדים לא רק ראש העיר מחליט, אלא גם גורמים אחרים, כמו ועדה פריטיטית, ההסתדרות ובתי דין לעבודה. כאן אנו נתקלים הבעיה הקשה ביותר של ראש ראשות מקומית. יושבים פה שני ראשי רשויות שאין לי כל ספק ברצונם להבריא את המערכת הכלכלית ביישוב שלהם. ראש עיריית עכו עשה מעשה אמיץ שלא כל ראש עיר היה מסוגל לעשות, הוא הלך והוציא הודעה על פיטורי 130 עובדים ברשות המקומית, ובתוכם גם עובדים בכירים, אבל הוא נתקל בקשיים גדולים מאוד. מעכבים תוכנית הבראה כי אי אפשר ליישם אותה, וכתוצאה מכך מעקבים את התקציבים, ונוצר מצב בו ראש עיריית עכו לא שילם עדיין משכורות לעובדים. ראש עיריית לוד לא משלם כבר שלושה לחודשים משכורות לעובדיו. עם כל הכבוד לכל הפרוייקטים החשובים, הרשות המקומית נשארת בלי לחם לאכול. יש בית יפה עם ריהוט יפה, אבל אין בבית לחם. אני מצפה שדווקא בנקודה הזו משרד ראש הממשלה יגלה מעורבות בשיתוף משרד הפנים.

אנחנו היינו בישיבה אצל השר בנושא הזה. לצערנו, הדברים כרוכים בפיטורי עובדים. היום הנושא הזה נמצא לפתחו של כל אחד מראשי הרשויות האלה שצריכות לחתום על תוכנית הבראה שתעמיד אותן במצב של איזון, לפי שיקול דעתו המקצועי של האגף הרלוונטי במשרד הפנים. חייבים להגיע למצב בו תוכנית הבראה תיחתם. אנחנו צריכים לשמוע מראשי הרשויות איפה זה עומד מבחינתם. צריך לשמוע גם ממשרד הפנים, איפה הם נותנים את ההשתתפות שלהם בנושא הזה. תוכנית ההבראה תהיה כואבת. המצב הגרעוני של העיר לוד הוא הגרוע ביותר מבין כל הרשויות המקומיות בארץ.

אני מציע לך לחזור בך מההכרזה. אני מכיר רשויות אחרות עם גירעונות גדולים, כמו באר שבע.

לא ניכנס לסטטיסטיקות, אבל המצב של העיר עכו ושל העיר לוד הוא מצב של גירעון שמצטבר כבר שנים רבות. העיר לוד היתה בוועדה קרואה.

אני לא רציתי להעלות את הנושא של הוועדה הקרואה, אבל אם כבר העלית את הנושא, אני מציע לך שאנשי מקצוע שלכם ושל משרד הפנים ישבו ויבדקו איפה התחילו הצרות של לוד. אני אומר לך שהוועדה הקרואה השאירה חלל ריק וגדול ביותר. אי אפשר היום להטיל על ראש העיר הנבחר את החובות של הוועדה הקרואה. מי שמינה את הוועדה הקרואה היא ממשלת ישראל, ולכן אותה ממשלה שמינתה את הוועדה, צריכה לתת היום את הפתרונות.

אני מציע שראשי הרשויות יציגו את התוכניות שלהן בנושא הזה. אני חושב שחשוב שמשרד הפנים גם כן ישיב על כך, כיוון שזה דו שיח שצריך להתנהל ביניהם. אנחנו במשרד ראש הממשלה דואגים שהמופקדים ייפגשו במקום טוב.

אני חייב לציין כי אתם מגלים מעורבות בהרבה נושאים. אני מציין זאת לשבח. העובדה היא שכאשר החליטו לקדם פרוייקטים, הם קודמו. מה שהיה במשך שנים תקוע, משרד ראש הממשלה קידם. ללא התערבות של משרד ראש הממשלה בפתרון הבעיות התקציביות של הרשויות המקומיות הללו, לא יהיה אפשר להתקדם. אם לא תהיה תוספת תקציב משמעותית לשתי הרשויות המקומיות הללו, לא יהיה ניתן להתקדם בחיי היום יום.

אני אומר לך שוב, כי הנושא הזה הוא לפתחו של משרד הפנים. השר פורז הגדיר זאת בצורה נכונה ואומר, כי יש תקציב שמיועד לתוכניות הבראה. תקציב של תוכניות הבראה נעשה על פי חוק בצורה שלא מאפשרת אפליה. אי אפשר להפלות יישוב אחד מיישוב אחר. כמו שאתה אמרת בעצמך, כנראה שמצבה של באר שבע עוד יותר חמור מבחינה גרעונית. למשרד הפנים יש את מלוא שיקול הדעת ואת מלוא הסמכות לעשות כראות עיניו, במסגרות החוק, כאשר הכסף של תוכניות ההבראה הוא תלוי תוכניות ההבראה שמגישות לו הרשויות המקומיות. יש צורך לפנות קודם כל לראשי הרשויות. לפי דעתי, העיר לוד כבר עמלה על תוכנית הבראה למעלה משנה, ואני חושב שכבר יצאו מכתבי פיטורין. זה כבר משהו שמתנהל בבתי דין לעבודה במשך תקופה ארוכה. העיר עכו היתה במספר תוכניות הבראה, והיא כרגע עומדת בפני תוכנית הבראה חדשה שאמורה להיות מוגשת בשבועות הקרובים לשר הפנים. עדיין צריך לראות איך מה שהן מציעות מגיע לנקודת איזון עם מה שמשרד הפנים מציב בפניהם.

אני רוצה להוסיף לגבי שני הפרוייקטים בעכו העתיקה. הפרוייקט של כלא עכו נמצא בהחלטת ממשלה מאוד ישנה. אנחנו מתייחסים להחלטה הזו ללא מועד. אנחנו נסיים אותה בתקציב המיועד שלה, של 28 מיליון. ההחלטה הנוספת היא הוספה של 88 מיליון לעכו העתיקה, שבה אנו נעמוד עד שנת 2005.

כלומר, ללא כל קשר להחלטת הפנים, התקציב הזה יועבר לאותם פרוייקטים בעיר העתיקה.

בפרוייקט של כלא עכו אנחנו מסתדרים בלי העזרה של משרד הפנים. משרד הפנים משתתף בפרוייקט של עכו העתיקה. עד עכשיו הוא עמד בהתחייבויות שלו. לגבי שנת 2004 ישנה בעיה. לא בהכרח יהיה פתרון לחלק הקטן של משרד הפנים בתוך התקציב הזה. גם מה שנותנים שאר המשרדים הוא תקציב בהיקף נכבד שמקדם את הפרוייקטים ומביא תוצאות טובות. אם החלק של משרד הפנים יינתן, זה רק ישפר את המצב. ההחלטה לא תיתקע, אלא תמשיך.

אני חושב שאנחנו מסתכלים על מה שאמור להיות או מה שיהיה, אבל צריך לזכור גם מה שהיה. צריך לזכור, כי בחמש –שש שנים האחרונות הושקעו תקציבים ניכרים מאוד גם בלוד וגם בעכו. אי אפשר לראות רק את חצי הכוס הריקה. עם הכרזתה של עכו כאתר במסגרת המורשת הלאומית העולמית של יונסקו, מן הראוי שייעשה מאמץ מיוחד של מדינת ישראל לטפל בה, במיוחד בעכו העתיקה. נעשים מאמצים לא קטנים בכדי לעשות זאת.

עם כל הכבוד למשרדים השונים שהשקיעו הרבה כסף בהרבה פרוייקטים, כאשר עובדי הרשות המקומית לא מקבלים משכורות וכתוצאה מכך מושבתים שירותי הרשות המקומית וכל תושבי העיר סובלים, זאת בעיה שצריך לתת לה את הפתרונות.

אני שמח שיש ועדת משנה שמטפלת בערים לוד ועכו. ראש הממשלה בעצמו החליט לאמץ את שתי הערים על מנת שיהווה מנוף לקידום עכו ולוד. אני שמעתי על הפרוייקטים השונים, אבל אני חושב שהפרוייקט החשוב בשתי הערים האלה, הוא האדם עצמו. אם נטפל בכלא ונעשה אותו לאטרקציה תיירותית גדולה, אבל הסחר בסמים יימשך, אז מה עשינו? במצב שבו היום עכו נמצאת, התיירים לא יבואו.

בדיוק לצורך הזה תוגברו תקני השוטרים.

זה לא מספיק. צריך לתת משאבים לרווחה ולחינוך.

יש שיקום שכונות חברתית.

צריך לאפשר לאנשים לשפץ את הבתים שלהם ולחיות כמו בני אדם. אני ביקרתי בעכו וראיתי שם שריפה בבית, ולא היה ניתן להציל אותו כיוון שאים מעבר בסמטאות עכו הישנה למכונית מכבי אש. אנשים נשרפים ואין מי שיציל אותם. כאשר העלנו את הנושא הזה בפני השר פורז, הוא הבטיח שיעשה מאמץ להביא מכבי אש קטן, כפי שקיים בערים באירופה.

האוכלוסייה הערבית בלוד ועכו מהווה כמעט 35% מהאוכלוסייה. אם רוצים באמת להציל את שתי הערים, צריך קודם כל להציל את השכונות האלה.

רפי הזכיר תקציב של 88 מיליון שקל, שרובו יושקע בעיר העתיקה.

כולו.

חה"כ ואסל, אתה ואני יודעים מי גר בעיר העתיקה.

גם אם נתקן את כל התשתיו בעיר העתיקה, אבל לא נאפשר לאנשים לשפץ את בתיהם ולגור כמו בני אדם, זה לא יעזור. הפרוייקט החשוב ביותר הוא האדם. זה לא אומר שאין צורך בתשתיות, אבל קודם כל צריך לאפשר לבני האדם לחיות כמו שצריך, ולחנך את ילדיהם כמו שצריך. אם זה ייעשה, התוצאות תהיינה חיוביות לכל תושבי העיר.

אני סיירתי גם בלוד, ואמרתי לראש העיר כי זה קשה מאוד לדבר על פיתוח ועל שגשוג, כאשר ישנה שכונה לשחורים ושכונה ללבנים. העיר הזו לא תוכל לשגשג כל עוד המצב יישאר כזה. ראש העיר, אם לא תעשה מאמצים לפתור את הבעיה של השכונות הערביות, הבעיה לא תיפתר. צריך להכיר בשכונות האלה. זה בלתי אפשר שהעיר לוד שהיא עיר היסטורית ואטרקטיבית שאפשר להפוך אותה לאטרקציה בעקבות הארכיאולוגיה היקרה שנמצאת שם, כל עוד לא מאפשרים לאוכלוסייה הערבית להתפתח ולהתקדם.

אם הייתי נוכח בישיבה של ועדת הכספים הבוקר, היית שומע על כך. לא צריך לבוא רק בטענות. מה שאמרת על שחורים ולבנים, זה לא יפה.

זו האמת. האוכלוסייה שם סובלת פעמיים, פעם אחת שהיא בעכו או בלוד, ופעם שהיא בעיר של ערבים ויהודים. אם אתם רוצים שהערים שלכם יתפתחו, תנו לאוכלוסייה הזו להתפתח ולחיות בעיר בשוויון.

ראשי הרשויות האלה עושים כמיטב יכולתם כדי להיטיב גם עם האוכלוסייה הערבית ואינם מפלים בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית. אני מכיר את שני האנשים, ואני יכול לומר לך מתוך ידיעה, כי נעשים מאמצים רבים בעניין הזה.

האוכלוסייה הערבית הצביעה עבורם.

גם אם היא לא הצביעה עבורם, ברגע שהם נבחרו, הם ראש העיר של כולם.

ההורסים גם הצביעו. הם הסכימו עם ההריסות. אני רוצה להתמקד בגירעון של העירייה. אני רוצה לברך על הישיבה הזו. אדוני היו"ר, אני בטוח שההתייחסות שלך לא תהיה רק בישיבה חד פעמית. אתה מתעניין ומבקר, ועל כן אין לי ספק שתלווה את העיר ובעיותיה. בעניין הזה אני באמת סמוך ובטוח.

אני מכהן קצת יותר משנה.במשך 3-4 שנים העיר לוד עברה 4 ראשי ערים. בעקבות הטרגדיה, מקסים לוי הלך מאיתנו. לפני זה היה ראש עיר אחר ואחרי זה היה ראש עיר שהפסיק כהונתו באמצע, ואז הביאו ועדה קרואה. אני רוצה לומר לך כי גם את הוועדה הקרואה הפסיקו והחליטו ללכת לבחירות. לא נתנו לוועדה הקרואה להמשיך כי הגיעו למצב שבו הוועדה רק החמירה את המצב. אני נבחרתי על ידי המועצה, אחרי שמקסים לוי הלך לעולמו, כאשר לפני עמדה מערכת בחירות נוספת ובעיות קשות מאוד של העיר עצמה. אני לא נותן ציון לעצמי, אבל אני סחבתי על גבי את כל הבעיות שלא אני יצרתי אותם. כאשר אתה נמצא בגירעון של 200 מילון שקל, גם אל לא עושים כלום משלמים ריבית גדולה. אין לי ספקות שתוכנית ההבראה חייבת להיעשות. אני מהיום שנכנסתי לתפקיד התחלתי עם תוכנית ההבראה, הורדתי את שכר הבכירים ב-10%, קיצצתי בשעות נוספות והגענו ל-400 שעות בסך הכל וקיצצתי באחזקות רכב ב-25%.

לבחירות לרשות המקומית התמודד אדם שיושב במועצת הפועלים. ועד העובדים לא מוכן לשבת איתי, ההסתדרות נותנת הוראה לא לשבת עם ההנהלה ולא לפטר עובדים. אני הולך לוועדה פריטטית ולבית דין לעבודה. שבוע לפני הבחירות כאשר העובדים עוד לא קיבלו משכורת, הכריחו אותי לחתום, ואמרו לי כי אם אני לא אחתום, ימונה חשב מלווה וכונס נכסים. אני לנגד עיני לא ראיתי כלום. אמרתי כי אני מוכן להיות קורבן, העיקר שהעובדים יקבלו משכורת. אתם יודעים מהו מצבם הסוציו-אקונומי של העובדים אצלנו בעירייה. אני חתמתי על תוכנית פיטורין של 120 עובדים. כל אותם העובדים ידעו זאת לפני הבחירות. עשיתי זאת באומץ לב. ועד העובדים מקבל מכתבים מלאון מורזובסקי שאומר לא לשבת עם ההנהלה ולא לדון על פיטורין. מה אני יכול לעשות? הגענו לבית הדין לעבודה וקיבלנו צו מניעה. האוצר תוקף אותי כי אני לא מביא תוכנית הבראה.

מה עם אותם 30 עובדים שהסכימו מרצון להתפטר?

עד סוף החודש הם עוזבים.

האם משרד הפנים מוכן לממן אותם?

כן. יש הסכם כזה.

הוא לא מוכן לממן עכשיו.

יוסי, האם אתה מוכן להגיב על כך?

כנציג אגף חשב כללי אני לא יודע אם יהיה ראוי שאני אתייחס לנושאים שהם במהות שלהם נושאים תקציביים. אני מוכן להתייחס לכל נושא שהוא באחריות האגף החשב הכללי, נושא של ביצוע התקציב, ביצוע תוכניות ההבראה, העברת כספים אחרי שהוחלט עליהם באגף תקציבים.

מדוע לא הגיע עמית לנג? אני חושב שזה לא ראוי ולא מכובד. נציגי משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים הציגו כאן נתונים, ונציג משרד האוצר אומר כי הוא לא יכול לתת מענה. אז בשביל מה באת?

אני באתי בעיקר בשביל לענות על שאלות לגבי אותו נושא קונקרטי של אותם 6 מיליון שקלים שראש העיר לא התייחס אליהם.

לא רק העובדים סובלים, אלא גם התושבים. מדובר בניתוקי מים של מקורות. אני לא מדבר על חובות של ראש העיר הנוכחי. אני מתוסכל מאוד. כל יום מגיעים אלי מסרים שאומרים, כי אם אני לא אסיים את תוכנית ההבראה, יצמידו לי חשב מלווה ותקום ועדה קרואה. אף אחד לא מוכן לקחת אחריות. אם ראש עיר שקיבל תקציב מאוזן, ואומרים לו כי האחריות היא שלו ואם הוא חורג מעט מהתקציב, מקומו לא פה, אז זה מילא. אני באתי וקיבלתי את הגירעון הזה מגורמים שהממשלה אחראית להם. היא גרמה לגירעון של כמעט 100 מיליון שקל. חודש אחרי שנכנסתי לתפקיד, התחילו לאיים עלי. אני ער לכך שראש הממשלה שם את הנושא על סדר יומו ודאג לכך שיוזרמו תקציבים לעיר לוד. אנחנו בסך הכל רוצים לשקם את העיר הזאת. אני חושב שאם נאבד את העיר הזו שממוקמת במרכז הארץ, כל הסביבה תסבול ותהיה בכייה לדורות. אני נולדתי בעיר לוד ואני אחיה לנצח בעיר לוד, אך אני לא אשאר כל החיים ראש עיר. אני מודאג ממצבה של העיר הזאת.

בלוגיסטיקה יש לי סך הכל 420 עובדים, ומבקשים ממני לפטר 150 עובדים. אני שואל, מי ייתן שירותים לתושבים? מצד אחד ממשלת ישראל משקיעה בעיר הזו, אך מצד שני לוקחים מאיתנו כמעט מחצית מהעובדים, כך שלא נוכל לתת שירותים לתושבים. אם אני אצטרך חשמלאי בערב, לא יהיה לי. אם התפוצץ צינור מים בלילה, אני לא אוכל להביא תורן כי אני אצטרך לשלם לו שעות נוספות. תבינו במה אני מתעסק. אני מוכן לשבת עם נציגי משרד הפנים שיגידו לי כי אני יכול לפטר 150 עובדים ללא קשר לבית דין לעבודה או ועדה פריטטית, כי האחריות היא שלהם. מצד שני אומרים לי כי זה בזיון בית משפט ושאני יכול להסתבך כי יש צו מניעה. מה אני יכול לעשות? ברור שתוכנית ההבראה לא בנויה רק על פיטורי עובדים. אנחנו גם סוגרים מחלקות ומקצצים. האם הם מעונינים לסגור מחצית מהעיר ולא לתת שירותים ולהפעיל מתנ"סים? אם כך, אין טעם לפרוייקט של "מורשת יעקב", "שערי משפט", בניית מדרכות או סלילת כבישים, כיוון שלא יישארו כלל תושבים. הם יכולים לעבור למודיעין, שהם או מכבים.

זה נכון שנכנסו כמה מפעלים חדשים, אך אתם יודעים כמה מפעלים קיימים עזבו? אני מזמין אתכם לבוא ולראות משרדים נעולים כיוון שאין להם כסף לשלם ארנונה. אני מבקש שתהיו ריאלים. אני לא בא לתת ציונים לעצמי, אבל אני אומר לכם, כי אני מכלום ניהלתי את העיר הזו והבאתי לשקט ועשייה. נתתי לתושבים הרבה תקוות והארבה אופטימיות. אני אומר להם כי הממשלה החליטה להשקיע בלוד. אני מאמין בזה, אבל במצב הזה בו אתם מכוונים את האקדח לרכה, זה בלתי אפשרי להמשיך. אני כואב וזועק. כל יום מהבוקר, אני טרוד איך לעשות זאת. שכרתי משרד רואה חשבון ויועץ משפטים והתייעצתי עם כל מי שאפשר.

אני מבין את המצוקה. אדוני הממונה על המחוז, אני חושב שיושב כאן לפנינו ראש עיר שזועק את הזעקה מליבו. מי שמכיר את הנושא, יודע כמה שהדברים הם נכונים. אי אפשר לדרוש מראש עיר לתפקד, כאשר כל שני וחמישי מאיימים עליו בחשב מלווה ונקיטת צעדים נוספים שלא כאן המקום לפרטם. בשל כך אני מבקש ממך להצמיד לראש העיר איש של המחוז שישב וישמע את הבעיות האמיתיות וייתן לו פתרונות. אי אפשר לבוא לראש העיר ולומר לו לפטר עובדים, מבלי לתת לו פתרונות. כתוצאה מזה מעכבים את משכורות העובדים. נציג משרד האוצר לא הגיע לכאן וכך גם נציג משרד הפנים. קודם כל, אני מציע שיוסר האיום של חשב מלווה מעל הרשות המקומית לוד. ראש העיר לא יכול לתפקד בצורה כזו. לאחר מכן, כל מה שקשור לתוכנית ההבראה, שב עם ראש העיר, תשמע את הדברים ותיתן לו פתרונות. אני שומע כעת מהמנכ"ל כי יש הסכם של 30 עובדים שמוכנים לפרוש מרצון שמשרד הפנים מוכן לממן אותם, ואתמול הוא קיבל מכתב שבו נאמר כי משרד הפנים חוזר בו מההחלטה. איך אפשר כך להתקדם עם תוכנית ההבראה?

אני חושב שהמצב הקשה של העיר לוד ידוע לכולם. ההשלכות החמורות, גם ברמה הלאומית, ידועות לכולם. במציאות בה אנו נמצאים כרגע חייבים לאפשר לעירייה לתפקד, כיוון שהעירייה לא מסוגלת לתפקד בגירעון כזה, וללא תקציב. בדיון הבוקר, בוועדה לענייני ביקורת המדינה, עסקנו בנושא של אכיפת חוק התכנון והבנייה, ובנושא של הבנייה עצמה. אנחנו במחוז לקחנו את העיר לוד כפרוייקט מבחינתנו. אנחנו נותנים לעיר לוד סדר עדיפות גבוה בכל הפעילות שלנו במחוז.

אני רוצה לשמוע על הפתרונות.

חוסר יכולת התפקוד של העירייה בגלל הנושא הכספי, מונע מאיתנו לבצע גם את הפעולות הבסיסיות, כיוון שגם בשביל אכיפת חוק התכנון והבנייה צריך כסף וכך גם תוכניות הבנייה. מבחינת משרד הפנים, בשונה משאר משרדי הממשלה שלהם קיצצו 15%-20%, למשרד הפנים קיצצו 50% מהתקציב. אמרנו בעבר, כי כל כסף שיגיע ממשרד האוצר עבור העיר לוד, אנחנו לא ניגע בו ונעביר אותו לעיר לוד. הנקודה היא שלמשרד הפנים אין כסף. אני ישבתי בישיבות עם נציגי משרד האוצר, והם מבחינתם טוענים כי הם רוצים לראות תוכנית הבראה לפני הכל. צריך לזכור כי תוכנית הבראה היא תוכנית שנועדה להצביע על מציאות שבה העירייה אומרת, כי באיזו שהיא נקודת זמן, היא נמצאת באיזון תקציבי.

בשולחן הזה אף אחד לא אומר כי הוא לא מקבל את תוכנית ההבראה. אני אומר לך בשמם של ראש הרשות ומנכ"ל הרשות, כי הם מוכנים לקבל את תוכנית ההבראה וליישם אותה. יחד עם זאת, אתה צריך לתת להם את הכלים, כיצד ליישם את תוכנית ההבראה.

הכדור נמצא במשרד האוצר, כיוון שמשרד האוצר צריך לשחרר את הכסף הזה.

אל תדבר על משרד האוצר, אנחנו מכירים את משרד האוצר. במקרה הזה, כאשר ראש רשות אומר כי הוא מוכן ליישם את תוכנית ההבראה, אבל אין לו אפשרות לבצע אותה, כיוון שיש לו צווי מניעה מבית דין לעבודה ויש לו איומים מההסתדרות. בינתיים מדובר על משכורות לעובדים.

אני משוחח עם ראש העירייה לפחות פעם או פעמיים בשבוע על הנושא. שוחחתי לפני מספר ימים, ואמרתי לו כי אני באופן אישי, מתוך ההיכרות שלי את המערכת, אשב איתו כדי לגבש תוכנית הבראה. שוחחתי גם עם המנכ"ל בנושא הזה. עם זאת, בסופו של יום משרד האוצר יכול שלא לקבל דברים שמקובלים עלי. כדי לבצע את התהליכים האלה אנו זקוקים לתקציב מסוים לתקופת ביניים מסוימת. ראש העירייה צריך תקציב כדי לתפקד במסגרת הפעילות שנעשה, כדי לבנות את תוכנית ההבראה. אנחנו כמשרד הפנים מוכנים לעשות כל שניתן, אבל הבעיה היא בעיה תקציבית נקודתית כרגע.

גיא, אני מבקש שאתם כמשרד ראש הממשלה תגלו קצת יותר מעורבות. אני מציע שאתם כמשרד על תציגו את הדברים בפני משרד הפנים ומשרד האוצר, כדי שתהיה התחשבות מיוחדת, כדי לשחרר את הכסף לתשלום המשכורות, וכדי לשבת עם ראש העיר ולראות איך פותרים את אותן מצוקות אמיתיות. אני לא אתן את ידי לכך שראש ראשות לא יישם תוכנית הבראה, אבל יחד עם זאת, כאשר ראש הרשות מציג בעיות אמיתיות, אתם צריכים למצוא את הדרך לשבת איתו ולמצוא פתרונות. אולי תתנו כסף צבוע ישירות ללוד, כי אחרת הרשות המקומית הזו לא תוכל להתקיים. אני מבקש להסיר את האיום של חשב מלווה מהרשות המקומית. לא יעלה על הדעת שכל שני וחמישי מאיימים בחשב מלווה על רשות מקומית שנמצאת בתהליך הבראה.

כמי שנפלה בחלקו הזכות ללוות את לוד בקרוב ולהיות שותף לעשייה רבה בעיר הזו, גם בתקופתו של ראש העיר הקודם, מקסים לוי ז"ל, אני רוצה לומר כי ישנה כאן בעיה מעבר לנושא של תוכנית ההבראה. ראש העיר אמר כי הוא מוכן לפטר כפי שנדרש ממנו, אך זה לא מתאפשר לו בגלל מחסומים של בתי משפט, של ועדי עובדים וההסתדרות. כובלים את ידו של ראש עיר, ואומרים לו תמשיך להתבוסס בדם שלך עם תוכנית ההבראה שלך. ישנה פה בעיה אקוטית של עובדי עירייה שלא קיבלו את שכרם מזה 4 חודשים. אנחנו לא ערים להשלכות של התופעה הזו. אנשים כאלה לא מבקשים קצבאות, כפי ששר האוצר טוען מעל בימת הכנסת, לא מבקשים גמלאות או דמי הבטחת הכנסה, אלא מבקשים את שכרם בגין יגע כפם. מדובר בכדור שלג. אותו עובד לא משלם את תשלומי המשכנתא, החשמל, המים, ואז יש ניתוק, הוא הולך לשוק האפור כדי לקחת הלוואות, מסתבך ומתחילים צווי עיקול. אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר? אם ראשי העיר יהיו טרודים בקיום הבסיסי שלהם, איך נוכל לתפקד ולהציל את העיר הזו שהיא על סף תהום? ויפה שעה אחת קודם. מנהל המחוז ונציגי משרד הפנים והאוצר, בואו קודם כל תזרימו את הדבר הבסיסי הזה כדי לתת אפשרות להנהגת העיר לתפקד. אני מציע שראש העיר יעביר למשרד האוצר רשימה של 150 עובדים, והאוצר ינכה את שכרם של אותם עובדים ויתמודד מול בתי משפט. מדוע ראש העיר צריך להתמודד מול בתי המשפט? האוצר יצטרך להתמודד מול טענה של זילות בית המשפט והפרת צווים של בתי המשפט.

רק לפני חודש וחצי היו בחירות בלוד, ומאחר והיו בחירות מיוחדות לפני שנתיים, עוד שנה וחצי אמורות להתקיים בחירות נוספות למועצת העיר, ועל פי החוק החדש גם בחירות לראש העיר.

מי אמר את זה? מאיפה אתה ממציא את זה?

יש אי שקט גדול במערכת. אי אפשר לעבוד כאשר יש אי שקט במערכת ואין יציבות שלטונית. אני מבקש ממך, אדוני היו"ר, לדאוג שיהיה שקט במערכת הזו.

אני כמעט חודש מתפקד כראש עיר. אני רוצה להודות למשרד ראש הממשלה על המאמץ הגדול שהוא עושה למען העיר עכו. אני חושב שבלי העזרה של משרד ראש הממשלה ובלי הסיוע של כל משרדי הממשלה השונים, ובמיוחד של משרד ראש הממשלה, לא היינו יכולים לפתור בעיות שהן טריוויאליות. המאפיינים של ערים מעורבות, הן כמעט אותם מאפיינים. כדי שעיר מעורבת תהיה מבוססת וחזקה יש מספר שצריכים לעשות. חה"כ אחד אמר כי אנחנו משקיעים באבנים וזה טוב ויפה. בתפיסה שלי הוא צודק. גם אם העיר עכו הגישה את התוכנית, צריך לזכור כי מי שמחזיק את העיר זה האנשים בעיר, ולא אבני העיר. אם אני צריך לבחור בין עוד מוסד שיקום בעיר, לבין בניית מערכת שירותים חזקה, אני בחור בהקמת מערכת שירותים חזקה. לא ייתכן שיקום מתנ"ס חדש, אבל מערכת השירותים העירונית לא מספקת את הצרכים הבסיסיים של העיר, בנושא רווחה, פשיעה, חברה וחינוך.

אני הייתי שם פה על השולחן 3 נושאים לטיפול מיידי שיתנו את האפקט המקסימלי לפתרון הבעיות של שתי הערים האלה שמתמודדות עם גירעונות ענק. לי יש גירעון של 170 מיליון שקל, וזה מבלי שנכנסתי לבדוק מה קורה שם. זה מה שקיבלתי בניירות. אם אני אבדוק את המצב, אני אמצע גירעון גדול יותר.

זה רע מאוד שנציג האוצר לא נמצא פה. נציג האוצר צריך להיות פה ראשון, משום שהוא הפקטור הכי מרכזי. הטענה כי כל ראשי הרשויות נמצאות באותה בעיה, איננה נכונה. אם ראש הממשלה בחר להתמקד דווקא בשתי הערים האלה, אי אפשר להשתמש בטענה הזו ולומר כי כחל הרשויות נמצאות באותה מצוקה. אם כל הרשויות נמצאות באותה מצוקה, מדוע ראש הממשלה בחר דווקא אותנו? בחרו אותנו, כיוון שרוצים להתייחס אלינו בצורה שונה משאר הערים. זו המשמעות. הטענה של אין תקציב, איננה רלוונטית לרשויות עכו ולוד.

מצפים מאיתנו לעשות פעולות כואבות, כפי שהציג אותן ראש העיר לוד. אני הגשתי רשימה של 138 מפוטרים, וכל האזור רעד. קיבלתי איומים מעו"ד של ההסתדרות ומאחרים שמסתכלים ושואלים מי זה ראש העיר הזה, ואני מסתכל ואומר מי אלה האנשים האלה בכלל. האם הם יגידו לי מי יעבוד ומי לא? ההבראה היא לא רק בכוח אדם. אני יכול להבריא את המערכת במיליוני שקלים נוספים שאינם קשורים רק לכוח אדם. אני מדבר על הוצאות שונות, שעות נוספות וכו'.

בעכו תמיד היה מועמד של מפלגת העבודה, וזו הפעם הראשונה שאין מועמד של מפלגת העבודה. מפלגת מפאי שלטה שנים בעכו. פוליטיקאים שונים ששלטו בעכו הכניסו עובדים ונתנו אחזקת רכב להרבה עובדים. אתמול קיבלתי רשימה של כל מחזיקי הרכב. מיליונים מבוזבזים על אחזקת רכב של מזכירות. אני עכשיו צריך להתמודד בבית דין לעבודה מול כל עובד. אנשים שיושבים במשרדים מקבלים אחזקת רכב של 1,000 קילומטר.

אני נפגשתי שבוע שעבר עם השר פורז, ואני הבנתי ממנו כי הוא מאוד רוצה לעזור. הוא ביקש תוכנית הבראה, ואנחנו באנו עם חמישה עמודים, והוא נתן לי למלא ספר. אנחנו נמלא ספרים כמה שצריך, ונתחייב לעמוד במה שצריך, אבל אי אפשר יהיה להתייחס אלינו כאל עוד רשות שמגישה תוכנית הבראה. משרד הפנים לא יכול להגיד, עכשיו נבחן אותך. האם ההיסטוריה לא נחשבת? האם אני צריך לחטוף את האש מכל הכיוונים? משרד הפנים היה קיים קודם. מדוע קודם הוא לא עשה את כל הסדר. אני מוכן לעשות סדר. אני באתי כדי לעשות סדר, אבל אני זקוק לעזרה. צריך להעביר מסר למשרד האוצר ולמשרד הפנים, כי מערכת העיר לא יכולה להתנהל מבלי לתת משכורות לעובדים. היום כבר 15 לחודש, ואני יודע כי גם מחר לא יהיה לי כסף לשלם משכורות לעובדים. עד שלא ייפתר העניין הזה בצורה מקצועית ורצינית, מבלי לומר, תעשה-תקבל, לא תעשה-לא תקבל, נישאר עם אותה בעיה שנמשכת שנים. באיזשהו שלהב צריכים לפתור את הבעיה הזו, אז בואו נתגייס יחד כדי לפתור את הבעיה הזו. אני יכול לומר לכם, כי בפרוייקטים המבניים שבהם משרד ראש הממשלה היה מעורב, פתרנו בעיות של שנים רבות.

המאפיין השני, הוא עידוד התעסוקה. בעכו יש 35% אבטלה בעיר העתיקה. 35% אבטלה זה אומר פשע, סמים, זנות ובעיות חברתיות קשות. במקום אי תשלום ארנונה וחיבורים פרטיזניים למים, בואו נפתור את הבעיה בצורה נכונה ונשקיע כסף. אם היו שואלים אותי אם להשקיע כסף בפיתוח האבנים, 88 מיליון שקלים, הייתי אומר להשקיע את הכל לעידוד המפעלים. מפעלים רבים נסגרים, ומפעלים חדשים לא רוצים להיכנס לעכו, כי הארנונה של עכו בגלל טעות היסטורית יותר גבוהה משל חיפה. כאשר פניתי לשר פורז ואמרתי לו כי אני רוצה לתקן את הטעות הזו, הו אמר לי כי זה לא פשוט וכי אני צריך להכין צו. שאלתי אותו למה, והוא אמר לי כי כיוון שאני ראש עיר, אז אני בטח מנסה להוריד ארנונה. אמרתי לו כי גם אני אוריד את תשלומי הארנונה לחצי, עדיין היא תהיה יותר גבוהה מזו של קריית ביאליק וכרמיאל. אי אפשר להתייחס אלינו כל הזמן כאל פושעים. זה נכון שיש כמה ראשי ערים שפישלו ואיתם צריך להתחשבן. זו צריכה להיות מערכת פנימית של משרד הפנים, כיצד להתחשבן עם ראשי ערים שהיה לאורך כל הדרך כישלון כספי בניהולם. עידוד התעסוקה והרחבת תחום שיפוט של עיר, צריכים לבוא לידי פתרון מיידי, כי אחרת נישאר תקועים. מפעל שנכנס לעכו ומעסיק 600 עובדים, מקטין מיידית את אחוז המובטלים ב-4%.

באותה מידה צריך לחשוב על משמעות של סגירת מפעל שמעסיק 300 עובדים.

למפעל "טארוק" שמתלבט בין עכו לכרמיאל צריך לתת 10 מיליון נוספים כדי שייכנס לעכו. מה יש בכרמיאל? האם יש שם אבטלה? על הדברים האלה לא צריך להיות כלל ויכוח, כי אחרת לא תהיה עיר. ב-15 שנים האחרונות, חצי מהאוכלוסייה של עכו עזבה, 99% יהודים. יש דוגמאות כאלה רק באפריקה, ששם כאשר יש רעב או בצורת, כל השבט נודד למקום אחר. גם כאשר יש מלחמות, אנשים רבים בורחים. מי אלה שעזבו את עכו? כולם אנשים עובדים שיש להם כסף לשלם ארנונה. כולם היו שותפים למפעלים כאלה ואחרים. אלה היו השמנא וסלתא של העיר הזו. מי נכנס במקומם? אוכלוסיות טעוני פיקוח. זה אומר כי אם לפני 20 שנה היו מטפלים בבעיות התעסוקה, הרשות המקומית והסדר, אף אחד לא היה עוזב את העיר הזו. 30 שנה קודם אף אחד לא עזב אותה. במקום שזו תהיה עיר שיש בה 100,000 תושבים, יש בה רק 50,000 תושבים.

כעת התחלפה הנהגה וגם כמעט כל המועצה. זה נס שקרה לעיר הזו. 12 מתוך 17 הם עובדים חדשים. יש חלון זמן לפנות למשרד הפנים ולמשרד האוצר כדי שיפתרו את שתי הנקודות האלה באופן מיידית, כי אחרת ההגירה השלילית תמשיך.

שתי הערים האלה מאוד חשובות, וצריך לסייע להן.

שתי הערים האלה הן ערים חשובות מאוד, ואנחנו נעשה הכל כדי לתמוך בהם. חבל שאין פה נציגי משרד האוצר. הייתי גם מצפה ששר הפנים יהיה פה.

חה"כ הרצוג, היות וזה היה דיון ראשון בו רצינו לערוך סקירה כללית על מצב הפרוייקטים בשתי הרשויות הללו, כיוון שראש הממשלה אימץ את שני הערים האלה. קיבלנו אכן סקירה רחבה. מי שהיה צריך לתת תשובה, נציג משרד האוצר, לא נמצא כאן. אני מקווה שבדיון הבא נציג משרד האוצר יגיע. אם יתבקש דיון מפורט עם שר הפנים, אנחנו נעשה זאת. עמית לנג יכל לשלוח מישהו אחר, אם הוא לא יכל להגיע.

אני ממשרד האוצר. הייתי בדיון אחר, ולכן הגעתי רק עכשיו.

בניגוד לוועד העובדים וההסתדרות, עבדנו קשה מאוד לסכם עם 30 עובדים תוכנית פרישה בהסכמה. ברגע שהם ידעו כי הם לא מקבלים את מה שהובטח להם, הם יחזרו בהם.

נציג משרד האוצר, התעוררה כאן לגבי לוד. במסגרת תוכנית ההבראה ישנם 30 עובדים שמעונינים לפרוש מרצון. יש סיכום עם משרד הפנים שהוא יממן את פרישתם. אתמול מנכ"ל העירייה קיבל מכתב שבו מודיעים לו כי משרד הפנים חוזר בו מהסיכום הזה. האם אתה יכול להגיד לנו למה?

אני לא מכיר את המכתב של מנכ"ל משרד הפנים, אבל אני יודע כי כרגע כל מה שנוגע לתוכניות ההבראה בשלטון המקומי, סיוע לראשי עיר חדשים ברשויות קשות והסדרים כאלה ואחרים, נמצא בדיונים בין משרד האוצר למשרד הפנים, בהקשר לתקציב המדינה ואישור התקציב.

אנחנו כאן מקיימים דיון לא על כל השלטון המקומי, אלא על לוד ועכו בלבד. לוד ועכו הן ערים ייחודיות שניתנה להן הזדמנות מיוחדת לטפל בבעיות שבמשך שנים לא טיפלו בהן. אי אפשר שבכל פעם שמעלים את כל הקשיים של השלטון המקומי, להכניס גם את לוד ועכו. העובדה היא שמשרד ראש הממשלה לקח את שתי הערים האלה כפרוייקט. אני חושב שגם במשרד האוצר ובמשרד הפנים צריכים להבין שעכו ולוד הן ערים ייחודיות, אחרת היו משאירים אותן במסגרת של השלטון המקומי.

הסיפור הזה של רשויות שונות, לא רלוונטי לוועדה הזו. אתה הוזמנת לוועדה שנקראת לו-עכו. גם גדי ממשרד הפנים מייצג בוועדה הזו שתי ערים בלבד. כל פעם מזכירים לנו את הבעיות של כלל הרשויות. זה מסר שמבחינתנו הוא מסר שאומר שתגישו את הבקשות שלכם כמו שאר הרשויות. בוועדה הזו מתייחסים לשתי ערים שהולכות לאבד את הזמן. צריך להתמקד בשתי הערים האלה. זה נכון שיש לכולם בעיות, אבל הוועדה הזו מדברת רק על שתי ערים בלבד. ראש הממשלה החליט כך, ונתן לכך גם ביטוי תקציבי, מילולי ותוכני.

בהמשך אנחנו נדון בנושא מסוים הקשור לעיר ספציפית, על מנת לעקוב אחרי הביצועים של הממשלה בהתאם להחלטות. אני רוצה לסכם את הישיבה.

הוועדה מעריכה את עבודת משרד ראש הממשלה בשתי הערים, לוד ועכו. הוועדה פונה למשרד ראש הממשלה לגלות מעורבות בתקציב השוטף, כדי לא להשבית את התפקוד של הרשויות המקומיות, לאלתר. בעכו לא שילמו משכורות של חודש אחד, ובלוד כבר שלושה חודשים לא שילמו משכורת. אני חושב שמשרד ראש הממשלה יכול לעקוב אחרי זה, ולבדוק מדוע לא משלמים את המשכורות, ללא קשר לתוכנית ההבראה.

הוועדה פונה לממונה על מחוז מרכז, מר שוקי עמרני, ללוות את העיר לוד לצורך מתן פתרונות ליישום תוכנית ההבראה. לא ניתן להכין תוכנית הבראה כאשר ישנם צווי בית משפט.

הוועדה פונה למשרד ראש הממשלה לתת קדימות לכל מה שקשור לנושא התעסוקה בשתי הרשויות המקומיות האלו. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00