כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת הפנים/7851




2
_עדת המשנה (של ועדת הפנים ואיכות הסביבה) למפגעי איכות הסביבה - 9.12.2003

פרוטוקולים/ועדת הפנים/7851
ירושלים, כ' בשבט, תשס"ד
12 בפברואר, 2004


הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 13
מישיבת ועדת המשנה (של ועדת הפנים ואיכות הסביבה) למפגעי איכות הסביבה
שהתקיימה ביום ג', יד' כסלו תשס"ד, 9.12.03, בשעה 13:00

ס ד ר ה י ו ם

כשלים באבטחת מקורות המים בישראל מפני זיהומים

חברי הוועדה: היו"ר לאה נס
רומן ברונפמן
עסאם מחול

מרדכי בן מנחם
חסאם מסאלחה, ראש תחום בכיר סביבה וחקלאות, משרד המדע
משה אבנון, מרכז השלטון המקומי
אלכסנדר קושניר, מהנדס ראשי, משרד הפנים
יעקב היכל, יועץ לועדת הפנים
ד"ר ברכה לימוני-רליש, מנהלת יחידת איכות המים במקורות
סא"ל פטריק בוגן, צה"ל
חורחה טרציצקי, משרד החקלאות
עו"ד נועה בן אריה, יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי
אור קרסין, מנכ"לית חיים וסביבה
שלמה הררי, משרד התשתיות הלאומיות
ישראל סינגר, רמ"ד בטחון, מח' אבטחה
עמיר שקרוב, עוזר בכיר לנציב המים
עו"ד ורד קירו זילברמן, נציבות הדורות הבאים
שמעון צוק, אדם טבע ודין
פרופ' אבנר עדין, האוניברסיטה העברית
ורד אהרון, נציבות המים
שמעון טל, נציב המים
אורי שור, דובר נציבות המים
ניסים קשת, מנהל יחידת הניטור, רשות הטבע והגנים
ד"ר דני לאור, מנהל אגף לשעת חירום
שלום גולדברגר, משרד הבריאות
שלמה שוהם, נציבות הדורות הבאים
עו"ד חגית אייזנמן

חבר המתרגמים בע"מ


כשלים באבטחת מקורות המים בישראל מפני זיהומים

צהריים טובים לכולם. אנחנו נדון היום על חשיפת
מקורות המים בישראל לפגיעה, בין אם מכוונת ובין אם בשוגג. הגדר שמקיפה את מאגרי המים הגדולים של ישראל פרוצה בכמה מוקדים ואין שום אמצעי התרעה שיכול להתריע שפלוני חצה את הגדר ונכנס פנימה. אותו דבר נמצא גם בחלקים במוביל הארצי, ניתן היה להגיע עד קו המים ולשפוך פנימה חומרים כאלה ואחרים.

מתקנות בריאות העם המתייחסות לאיכותם התעבורתית של מי השתייה עולה כי הבדיקות להימצאות חומרים מסוכנים במים לא נערכות בתדירות גבוהה, כך שעלול להיווצר מצב שכשמאתרים בעיה במים זה יכול להיות כבר מאוחר אחרי שהמים כבר הגיעו לבתי התושבים.

לגבי בארות מים המצב גרוע יותר, נמצאות בארץ אלפי בארות שממוקמות בחצרות בתים, חלק מהבארות נמצאות במקום שהוא לא ממוגן ואפשר להיכנס לפגוע ולזהם, דבר שיכול להביא לקטסטרופה. גם קירבת מקור המים שמגיעים לבתי התושבים מעוררת בעיה.

[ כתבת תחקיר ]

מאחר ומועלות פה טענות בכתבה הזאת, אנחנו
הכנו מצגת שמראה איך מטופל נושא בטחון המים במדינת ישראל.

אני מציעה שנתייחס למה שראינו. אני מניחה שיש
כללי בטיחות ומנגנונים, אבל מה שמעניין אותנו זה אם יש את הפרצות הללו, מה התשובה לכך.

אני הייתי רוצה להציג כיצד מטופל כל נושא
בטחון המים במדינת ישראל וכמובן יש עוד רשויות שמתואמות.

אני רוצה שהישיבה תהיה ממוקדת על מקורות
המים החשופים של מדינת ישראל. ראינו שהם פרוצים. אני רוצה לקבל תשובה איך דבר כזה קורה.

כדי להדגיש את האבסורד בכתבה הזאת, אני לא
אומר שאין בעיה, האבסורד הוא שמאגר המים הכי גדול במדינת ישראל לא מגודר וזה הכינרת. יש גופים שקובעים מה צריך לגדר ומה לא צריך לגדר ולכן לא יכול להיות שמי שעושה כתבה יבוא למאגר במקום מסויים ואני אף פעם לא אגיד שאין לנו בעיה של בטחון מים במדינת ישראל, אבל בין זה ובין להראות כתבה שמראה כתב שמתקרב למאגר הפער הוא גדול.

הגדר פרוצה, הכתב הגיע עד שפת המוביל ונכנס
לבארות. אני הבנתי שנבדקו הרבה מקומות ונמצאו הרבה מקומות פרוצים. לא מדובר פה על משהו נקודתי. מדובר על עשרות בארות מתוך אלפי בארות שניתן להגיע אליהם. אלה שערכו את התחקיר אומרים שהם לאורך המוביל ובמאגרים המסודרים שאמורים כן להיות מגודרים, יש בהם מוקדים פרוצים.

לגבי מיגון של מתקנים ואבטחה של מתקנים, יש
הנחיות די ברורות ומסודרות כיצד למגן מתקנים וכיצד לאבטח אותם. יש הנחיות ברורות, יש ועדה בין משרדית שכוללת את כל הגופים שעוסקים בנושא של בטחון מים, שפועלת ומוציאה הנחיות ברורות הן לחברת מקורות והן לרשויות המקומיות. לגבי המיגון של המתקנים יש הנחיות ברורות כיצד למגן את המתקנים ואנחנו נשמע מחברת מקורות ומהרשויות המקומיות מה נעשה בענין הזה, ככה שמבחינה זאת יש הנחיות ברורות. במה שראינו בכתבה באתר, באתר אשכול עד כמה שאני יודע המערכות עובדות עפ"י הנהלים והתקנים ומבחינה זאת אנחנו יודעים בדיוק מה שקורה.

אם את מתייחסת רק לנושא הזה של הגישה למתקנים אנחנו נשמע את חברת מקורות שצריכה לטפל במתקנים שלה ואני יודע שנעשות הרבה מאוד פעולות ומושקעים הרבה מאוד כספים במיגון של המתקנים. רמת המיגון עלתה מאז האירועים שהיו ב-2001, עשו מחשבה מחודשת לכל הנושא הזה.

איזה אירועים?

אותה תקלה שהיתה במערכת אספקת המים, ליל
האמוניה מה שנקרא, וגם מה שקרה בארה"ב באותה תקופה. זה הביא למחשבה מחודשת בענין הזה ולכן גם יצאו הנחיות ברורות כיצד למגן עפ"י מיטב הידע של המומחים בענין הזה. אם אנחנו מדברים אך ורק על הנושא של מיגון מתקנים אני מציע שנשמע את חברת מקורות מה היא עושה בנושא הזה ואת הרשויות המקומיות מה הם עושים בנושא הזה.

ומי צריך לתת את הדין לגבי מה שראינו. אנחנו לא
יכולים להגיד שיש לנו מערכת מעולה אבל היא לא מוכיחה את עצמה. מי הבקרה, מי המפקח, איך דבר כזה קורה והוא לא נמנע?

אני רוצה לחדד את השאלה, יש לנו שני נושאים
נפרדים. הנושא המיגוני ונושא ההתרעה במקרה שיש זיהום. התרעה במקרה שיש זיהום, ככל הידוע לנו, היא גרועה, וזו מילה עדינה. אם יש לנו זיהומים תעשייתיים שמתקיימים במשך שנים ואנחנו על הנושא הזה גם מתריעים במשך שנים ובארות נסגרות אחרי שתושבים שתו במשך חודשים ואולי שנים מים מזוהמים, אז גם במקרה של תקלה כזאת שהיא תקלה בטחונית אנחנו נהיה עדים למצב חמור מאוד והנושא הזה משולב ולכן הוא נמצא בועדת איכות הסביבה. יש בעיה של התרעה, יש בעיה של בדיקות ותדירות הבדיקות וסוג החומרים שנמצאים.

על זה נדבר בהמשך אבל אני רציתי להתמקד
בחלק הראשון שהוא האבטחה. אחר כך נדבר לגבי מוקדי ההתרעה ונושא הבדיקות.

אור העלתה שני נושאים, אחד זה נושא של הגילוי
וזיהוי של מזהמים או חומרים מסוכנים במים, נושא שאנחנו בפורום כזה לא ניכנס אליו.

כשאני רואה בתקנות בריאות העם את תדירות
הבדיקות המיקרוביולוגיות, שנעשות בתדירות יחסית נמוכה. על זה אי אפשר לדבר? השאיפה היא להגיע למערכת בדיקות רציפה וישנן מערכות כאלה שצריכות לעבוד.

בנושא של זיהוי וגילוי "און ליין" של חומרים
מסוכנים, בכל מה שקשור בבטחון מים, בפורום כזה אני נמנע מלהיכנס. יש דברים, נעשים דברים, אני אשמח להסביר את זה בפורום מצומצם יותר. לגבי נושא איכות מי השתייה שלנו, אני מציע לתת למשרד הבריאות להסביר עפ"י מה נקבעים הקריטריונים, יש מערכת של פיקוח ועפ"י הדיווחים שלהם קרוב ל-99% ממי השתייה של מדינת ישראל עומדים בתקנות.

אנחנו נעבור לחברת מקורות כי מנציב המים לא
קיבלתי תשובה איך קורה דבר כזה שמקורות המים, המוביל הארצי, הגדרות פרוצות, על זה אני רוצה לקבל תשובה.

אני אמונה על נושא איכות המים ולא על נושא
המיגונים. אני מציעה שנחכה לסמנכ"ל חברת מקורות שאחראי על נושא המיגונים.

שמעון טל דיבר על הנושא של אחריות מקורות
והרשויות המקומיות. להערכתי הבטן הרכה היא דווקא בישובים הכפריים. המדינה ממגנת מטוסים כי בפגיעה במטוס יהיו עשרות אנשים שעלולים למות, אבל גם אם מזהמים באר של משוב או קיבוץ והם הבארות החשופות ביותר, מדברים על מקורות שהיא ספקית מים של 70% מהמים והיא מספקת מים גם לרשויות המקומיות, אבל יש גוף שאני לא ראיתי עדיין שיש לו איזה מישהו שמכוון אותו והם הישובים הקטנים שהם החשופים כי חלק גדול ממערכות המים שלהם נמצאים בלב הפרדסים או השדות, אין להם מערכות מיגון כי האמצעים שלהם דלים מבחינת תקציב ופה צריך לתת את הדעת גם על זה.

אני מהנדס ראשי במינהל המים של משרד הפנים.
אכן יש קבוצה גדולה מאוד של ישובים ששייכים למועצות איזוריות שהבעלות על הבארות היא בעלות פרטית, זה עמותות ואין מנגנון בקרה ממלכתי שיכול להיכנס לשם. במועצה מקומית או בעיריה ראש העיר או ראש המועצה הוא אחראי על איכות המים. במועצות איזוריות שהם לא הבעלים של הבארות האלה הכתובת מאוד אמורפית כזאת.

אז אין כתובת.

יש בעיה בענין הזה. יש כל מיני מנגנונים שהצענו
לטפל בזה, אבל בינתיים הדבר הזה לא סגור בגלל הבעלות האמורפית. העמותה או האגודה לפעמים אפילו לא יכולה להרים את הפרוייקט הזה. אז אכן הבעיה קיימת, במיוחד בקיבוצים ובישובים כפריים ובמושבים.

אני יכול לצטט מדו"ח שמוציא מדי שנה משרד
הבריאות, דו"ח איכותם התברואתית של מי השתייה ברשויות המקומיות שיצא בשנת 2003 מהמחלקה לבריאות הסביבה, יש בפרק 4 אירועי מים ופעילויות מיוחדות בנושא מים. מרבית האירועים היו בישובים קטנים. יש פה רשימה של למעלה מ-20 ישובים שבהם יש חריגות ברמה של החיטוי של המים, החיטוי לא מספיק, אז בוודאי שמערכות אחרות שם לא עובדות וזה משהו שנמשך לאורך שנים בחלק מהישובים. הישובים לא הפנימו את החובה שלהם למגן את מערכת המים וגם מים בשוטף ולא רק באירועים כאלה או אחרים.

אני העוזר של נציב המים. את הכתבה כולנו ראינו
וכולנו מודעים, אנחנו ניתן תשובות לכתבה.

מתי? אמרו לי שאני צריכה לחכות לסמנכ"ל
מקורות שהוא יתן לי את התשובות.

את יזמת 13 שאלות לקראת הדיון הזה. התכוננו
ל-13 השאלות שמנתחות את מה שכתוב בכתבה. המצגת שהכנו נותנת תמונת מצב מי אחראי על מה, מה מקורות, מה משרד הבריאות, מה משרד הפנים ודרך זה תוכלי לשאול כל אחד מה תפקידו. התפקיד של נציבות המים זה לתאם את כל הגופים. אנחנו אחראים לתאום ולומר מי אחראי על מה.

מי בסופו של דבר לוקח את האחריות. אתה אומר
שתחתך יש את מקורות אבל בסופו של דבר אתה הגוף האחראי. אני רוצה לקבל הסבר פשוט איך הדבר הזה קיים ואיך אנחנו מונעים את זה.

יש שתי מערכות שפועלות בנושא של בטחון מים,
אחת זו מערכת שפועלת בשעת חירום כרשות מים ארצית לשעת חירום, שפועלת במסגרת מערך מל"ח הארצי, ויש מערכת שפועלת בזמן רגיעה, זו מערכת שמורכבת מגופים מסויימים שהמטרות שלה הם שתיים. להכין את המערכות לקראת מצבים או כדי למנוע מצבים של פגיעה באיכות מים ולטפל במקרה ויש אירוע או משבר מים, זה יכול להיות בגלל תקלה או בגלל אסון טבע כמו רעידת אדמה או בגלל פיגוע טרור. אותם גופים פועלים בשני הצדדים כאשר בראש המערכת עומד נציב המים. בדרך כלל יש את אותם גופים שפועלים בשתי המערכות, גם בשעת חירום וגם בשעת רגיעה והם מורכבים מנציגי משרד הבטחון, המשטרה, צה"ל, משרד הבריאות, חברת מקורות, משרד הפנים, איכות הסביבה וכו'. כל הגופים האלה מתואמים בועדה למניעת פיגועים במערכות מים דרך המטה המתאם לבטחון במים. והתפקידים שלה זה להכין את המערכות ולמגן אותם.

יש אחריות על שר התשתיות מתוקף היותו אחראי על כל הנושא הזה. נציב המים, גם עפ"י חוק המים וגם עפ"י החלטות ממשלה בשעת רגיעה על הנושא הזה של ועדה לבטחון מים, אחראי לשני השלבים שדיברתי עליהם, גם לניהול המשבר וגם להכנה של המערכת לטפל בנהלים שאיפשרו למערכות לתפקד בשעת רגיעה. משרד הבריאות מבצע את הבדיקות במים. משרד הבריאות מתיר שימושים במים לשתייה, הוא יכול לאסור שימוש במים, יכול להתיר שימוש במים. חברת מקורות היא זרוע הביצוע של נציב המים בכל הפעילות הזאת, גם בהכנה וגם בשעת חירום, כאשר היא גם משמשת כספק מים שאחראית על המתקנים שלה ולבצע את המיגון של המתקנים שלה עפ"י הנחיות שקבעה אותה ועדה, בגלל שהיא ספק מים. אותו דבר חל על כל הספקים האחרים.

במידה וצריך לעשות גדר כזאת או אחרת או להתקין מצלמה כזאת או אחרת באיזה שהוא מקום, ספק המים צריך לבצע את זה. אם זה רשות מקומית, אם זה חברת מקורות או אם זה אותו ספק באיזה מושב שצריך לבצע את זה. מספר המקרים שבהם יש ספקים קטנים שהם לא רשות מקומית ולא מפעל מים מסודר ולא חברת מקורות, מועט שבמועט, יש מספר בודד מאוד של קידוחים שמספקים מי שתייה דרך אותם ספקים. אנחנו לא הגענו לטפל בהם עדיין.

אני חושבת שיש לכם בעיה עם הספקים הגדולים.

למשטרת ישראל יש תחום אחריות בתחום הקו
הירוק, הם נותנים אבטחה גם למוסדות, הם עוזרים במידה ויש משבר בשמירה על הסדר הציבורי. צה"ל מתפקד באיזורים שבו הוא אחראי, ביו"ש וברצועת עזה וגם מסייע לחלוקת מים במידה ויש כשל במערכות המים. לפני מספר שנים הוקם צוות ניהול משבר, עפ"י החלטת ממשלה, שמטפל בטרור בלתי קונבנציונאלי שממונה עליו שר הבטחון וכאשר קורה אירוע כזה כל המערכות כולל מערכת המים מתפקדים תחת אותו צוות. במערכת הזאת כלולים גם משרד ראש הממשלה, הלוחמה בטרור, שהוא נותן לנו הערכות מודיעיניות בנושאים האלה וגם עוזר לנו לקבוע את תרחישי האיום אליהם אנחנו צריכים להכין את מערכות המים שלנו. משרד הפנים פעיל מאוד בשעת ההכנה, הוא מתווך בין אותה ועדה והרשויות המקומיות שלחלק גדול מהם צריכה להיות אחריות לספק מים בשעת חירום, מי שתאם אותם זה משרד הפנים, מינהל משק המים העירוני, יש כמובן את הרשויות המקומיות שהם ספקי מים ואחראים על המתקנים שלהם מתוקף היותם ספק המים ואת אותם מנהלי מתקנים שדיברנו עליהם קודם.

כל הנושא התפיסה המערכתית של בטחון מים בנויה על שלושה שלבים. השלב הראשון הוא הנושא של המניעה, הכנת נהלים, תרגילים, הנחיות למיגון של מתקנים.

יש את כל המערכת הנהדרת שאתה מספר עליה
ולמרות כל זה המציאות שונה.

בחלק גדול מהתקנים זה כן קורה, בחלק מסויים,
ונמצא פה דודו סמנכ"ל מקורות שיגיד מה צריך להיות במתקנים ואם זה בסדר או לא בסדר.

אם אדם פלוני יכול להגיע עד שפת המים, לגעת
במים ולהכניס בהם מה שהוא רוצה, אם לזה לא קוראים פירצה אז למה כן קוראים פירצה.

יכול להיות שמגיעים למקורות מים ונוגעים במים
וזה לא מהווה סיכון. נתתי את הדוגמה של הכינרת, אנשים נכנסים, עושים מה שהם רוצים בכינרת וזה מקור המים הראשי של מדינת ישראל ואפשר להגיע קרוב מאוד. לא יכול להיות שכתב ולא יכול שאדם טבע ודין יקבעו מה צריך להיות במערכות מים כדי למגן אותם.

זה גם להשתיק כל ביקורת מה שאתה אומר.

אני לא אומר להשתיק כל ביקורת אבל יש הבדל
בין לתת ביקורת אחרי שבודקים דברים ספציפיים ודבר אחר זה ליצור פאניקה בציבור שגם ככה מבולבל בכל הנושא של המים, להגיד לו שמחר מרעילים לו את המים. נושא של הרעלת מים זה דבר נרחב, זה דבר מסובך, כל מה שנעשה לא נוכל לכסות את זה.

אבל אנחנו רואים כשלים מאוד פשוטים במערכת.

רק הבוקר קראתי בעיתון שבאיטליה הרעילו
בקבוקי מים שעומדים על המדפים. לטרור, לפיגועים במערכות מים אין גבול, יש אנשים שחושבים שזו המטרה שלהם בחיים וזה מה שהם עושים.

הרעלה וזיהום יכולים להיות גם במכוון וגם
בשוגג, אבל מנגנון התרעה צריך להיות כזה שנוכל לעצור את זה בדקה הנכונה ולא נאחר.

יש דברים שאפשר ויש דברים שאי אפשר ונעשים
הרבה מאוד מאמצים בכיוון שכן נוכל לעשות את כל הדברים שאנחנו רק מעלים בראשינו.

השאלות כאן כל כך קונקרטיות והתשובות לא.

כשאני רואה עשרות בארות לא מוגנים בכל מיני
ישובים ליד בתים של תושבים וחצרות שמנעול פתוח וכל אחד יכול לפתוח, אז להגיד אני אתחיל לחשוב...

אני לא יכול להתייחס לדברים האלה מפני שאני
לא יודע על מה מדובר.

אותך לא מטריד שכל אחד יכול להגיע ובבארות
האלה גם אין מנגנון התרעה שמשהו נפגע או עבר איזה שהוא שינוי?

מאוד מטריד אותי למרות שאני אומר שגם אם
מישהו פתח והגיע למד המים זה לא אומר שהוא מכניס כבר מה שהוא רוצה לתוך מערכות המים. אם היינו פה בפורום יותר מצומצם הייתי אומר לך דברים אחרים, נוספים שקשורים לזה ומסביר למה כן אפשר ולמה אי אפשר. אני בפורום הזה בשום פנים ואופן לא אסכים להיכנס לדברים האלה. בפורום יותר מצומצם אני אוכל לדבר גם על הבאר, מה אפשר לעשות באותה באר ומה אי אפשר לעשות באותה באר. לגבי המיגון של הבאר, אם זאת באר למי שתייה צריך למגן אותה ויש הנחיות ברורות כיצד למגן את מי השתייה.

לך יש אינפורמציה שכל הבארות של מי השתייה
ממוגנים?

לא, בפירוש לא.

אבל התפקיד שלך זה לדאוג לזה.

נכון, זה התפקיד שלי.

הבעיה היא של תקציבים. בנושא של איכות המים
כל הזמן מדברים בתקציבים ובהיעדר תקציבים. אז תגידו שיש בעיה של תקציבים.

אם אנחנו מדברים על מיגון אני מבקש מסמנכ"ל
מקורות שיגיד מה נעשה היום בחברת מקורות כדי למגן מים וכמה כסף מושקע. אני מבקש מאלכס קושניר שידבר על הרשויות המקומיות. לגבי אותם ספקים קטנים לא התחלנו לטפל בהם.

המערכת היא מערכת מולטי דיסיפלינארית, היא
מורכבת מאוד ומסובכת מאוד. אנחנו מדברים על מתקני מקורות. מתקני מקורות, אני אתייחס לבריכות שהופיעו בכתבה כי אתם לא ערוכים לטפל בנושא מעמיקה ונכונה כפי שהיה ראוי.

זה לא נכון, זה דוגמה שהיא נתנה לנו והעלתה את
הנושא ואני אשמח לקבל אינפורמציה שעשיתם סקר רק אתמול ועברתם על כל הבארות ועל כל מתקני המים ובמקרה יש איזו פרצה. כשעולה נושא בתחקיר הוא מעלה את הדברים בשורש שהם לא תקינים. זה לא מוריד מזה לדבר על הענין בכל כובד הראש, וזה לא ענין של מגמתיות כזאת או אחרת ואני חושבת שההתייחסות שלכם צריכה להיות מכוונת לענין.

אנחנו נעשה את כל המאמצים להתייחס
התייחסות ראויה למרות שבאנו קצת יותר מסודרים מהמערכת של השאלות. נגיע גם לנושא התקציבי כי זה חלק ממרכיב הבעיה.

במערכת הדיסיפלינות שמאיימות על המדינה ענין המים מטופל בעשרות אחוזים ברמה יותר גבוהה מנושאים אחרים. לענין מתקני מקורות, לפני כשלושה חודשים אנחנו סיימנו סקר מקיף ביותר שנעשה בכל מתקני החברה וגם ברשויות המקומיות. בסקר הזה ציינו את כל הפערים כפי שנכון לדעתנו לציין בהתייחס לכל המרכיבים, גם האיומים וגם לגבי מערך שיקלול של כל מתקן ואני מדבר על אלפי מתקנים, לצורך בחינת מעמדו הבטחוני בהתייחס לנושא בטחון מים. המערכת הזאת פלטה רשימה של כ-63 מתקנים שהם בעדיפות גבוהה ביותר היום ואנחנו מטפלים בהם בעדיפות גבוהה ביותר, כאשר אין ספק שככל שמאגר המים גדול יותר האיום קטן. לא ניכנס לפרטים אבל המערכת שטופלה בעיקרה היא מערכת של איגומי המים, בריכות המים וכל מתקני המים של מקורות.

כשאתה אומר אנחנו מטפלים, סיימתם את
הטיפול או שזה נמצא בתחילה?

המערכת נמצאת במהלך של שידרוג שבמהלך 2004
המערכת מתכוונת להשקיע סכום של כ-17-21 מליון בנושא המיגון הפיזי. יצאו כבר מכרזים לשטח במירב התחומים. אני לא אכנס לתחומים הספציפיים שהמכרז הזה מטפל בהם אבל המערכת בשנת 2004 הולכת להיות משודרגת. מנסיון שלנו עם מדינות שלא מאויימות פחות מאיתנו בנושא של מפגעי טרור, המיקום שלנו הוא מיקום ראוי כבר היום.

אני לא רוצה להרגיע אתכם באופן מוחלט כי אין ספק שהמערכת פרוצה במידה מסויימת. מי שהולך ופותח מכסה בבריכת מים של חברת מקורות, מגיעה תגובה. אני לא אפרט. גם אם נכנס חומר למים מגיעה תגובה ואני לא אפרט.

איך קורה שבארות שתייה במשך חודשים ואפילו
שנים סיפקו מים מזוהמים לציבור?

מי אמר לך שהם סיפקו מים מזוהמים?

הם סיפקו עד שסגרו אותם.

אין דבר כזה. תפסיקו להפחיד את האנשים. אין

דבר כזה. נמצא פה משרד הבריאות, שהוא יקבע. אין דבר כזה.

הוא יגיד לך שהוא סגר את הבאר אחרי שהוא
גילה שהיא מזוהמת.

הוא סוגר את הבאר כאשר ריכוז החומרים
המסוכנים במים הוא בשלושה סדרי גודל יותר נמוך ממה שהוכח שגורם נזק. תפסיקו להפחיד את האנשים בענין הזה.

לגבי האתילנים בודקים פעם בשנה.

היום עושים ניטור יותר קצר. כשאומרים לי
שמשקיעים 17-20 מליון, זאת אומרת שהיו מיגונים מסויימים שעד היום לא היו. זה דבר ראשון. ברגע שאתה אומר ניטרנו וגילינו שצריך לסגור את הבאר ועשית את זה אחרי זמן, זה אומר שבאותו זמן עד שהבאר נוטרה הדבר הזה לא היה, הוא היה מזוהם. צריך גם לומר את זה וזה לא במסגרת הפחדה. כשאתה מנטר פעם בשנה או אם ניטרת פעם בשלוש שנים היו תקופות שהדבר הזה לא היה. יש נוסחאות על תנועה של זיהום, דיברנו על הדברים האלה. אבל לומר מראש שהכל בסדר, זה גם לא נכון.

אמרתי בפירוש שלא הכל בסדר. אבל לא יכול
להיות שימשיכו עם המנטרה הזאת. יש גוף אחד במדינת ישראל שאחראי על איכות מי השתייה וזה משרד הבריאות והוא יקבע אם מה שאנחנו שותים טוב או לא טוב.

אנחנו כאן דנים לא פעם בכשלים שעושה משרד
הבריאות לגבי זיהום אוויר וזיהומים אחרים, אז אל תתפלא.

אנחנו נגיע אל משרד הבריאות ויש לנו אליו הרבה
שאלות לגבי תדירות הבדיקות.

תתייחס אולי לאתר אשכול שצילמו אותו ולמוביל
הארצי.

כשאני דיברתי על גופי מים הסתכלת עלי בנזיפה
והבנתי מזה שאני לא צריך להיכנס לדיסיפלינות הבטחוניות שמטפלות בענין וכך אני אעשה. המגע עם המים גם בתעלות המוביל וגם במאגרים הוא לא בעייתי. רואים איש עובר את הגדר ומסתכל לצדדים ומרים שלושה וחצי חוטים נכנס ומגיע למים וצועק הגעתי למים, זה ממש לא הבעיה ואין בעיה בענין הזה.

הכל כנראה נורא סודי אבל אני לא מצליחה להבין
למה זה לא בעיה.

אנחנו מזמינים את כולכם לגעת במים מתי שאתם
רוצים ואיפה שאתם רוצים, אנחנו לא רואים בענין הזה בעיה.

אני לא אומר דברים שלא צריך לומר אותם פה
אבל אני אומר דבר אחד שכן צריך לומר, לצערנו מדינת ישראל בדברים אחרים, לא בנושאים הבטחוניים, הנושא של הניטור הוכיח, זה כמו הסיפור על הסטודנט שברשת היו 10 ס"מ חורים והוא אמר אין דגים בים יותר קטנים מ-10 ס"מ. איזה ניטור, היקפי הניטור, כולל היקפי ניטור בתוך המערכות, יש לנו חשש, אני אומר את זה בצורה כללית, אני לא אומר יותר מזה.

אם אתם אומרים לי שברור לנו שמצבי הניטור היום מונעים כל אפשרות לעקוף אותם וכל אפשרות לפגוע במערכות המים, אם אתם אומרים שזאת התשובה, במסגרת הזאת לא נוכל יותר מזה.

נעשות אלפי בדיקות ונמצאת פה ברכה לימוני
שתוכל לפרט לגבי רמת הבדיקות, שיטת הבדיקות. נעשות אלפי בדיקות בכל הארץ וישנן שלוש מעבדות מרכזיות.

הבדיקות שאתם עושים זה בכפוף למשרד
הבריאות לחוק בריאות העם. אם זה מתבצע לפי מה שכתוב בתקנות של בריאות העם זה ממש לא לענין במיוחד שזה הולך לפי מספר תושבים. אפילו בדיקות מיקרוביולוגיות שהם הכי פשוטות אחת לארבעה שבועות בישוב בגודל 10,000-20,000 שזה עיר. ובדיקות כימיות אחת ל-4-5 שנים ומתילנים.

לא צריך יותר מסיבה אחת, שיש איזה שהוא צוות
של אנשים מומחים בענין הזה ואני לא מכיר מומחים יותר טובים בענין הזה שיכול להגיד שזה לא מספיק. אני משוכנע שאם מישהו יבוא למשרד הבריאות ולנציבות המים ויגיד שיש לו הוכחות ברורות שאתם לא מנטרים מספיק טוב ועפ"י כל אינפורמציה שתבוא, אני משוכנע שהדברים האלה ישתנו. אבל כל זמן שרק זורקים סיסמאות לאוויר שאולי, לא יכול להיות דבר כזה. יש מומחים שצריך לכבד את מה שהם יודעים לעשות ואם לא בסדר צריך להחליף אותם. אנחנו חושבים שאנחנו עושים כמיטב יכולתנו כדי לטפל בדברים האלה.

אני עדיין לא הצלחתי להבין מדוע אני לא צריכה
להיות מוטרדת מזה שמישהו יכול להגיע לשפת המים ולגעת ולשפוך לשם דברים.

אנחנו לא רואים סיבה כרגע לדאגה כזאת מתוקף
העובדה שאנחנו חושבים, למעט הפערים שאנחנו עומדים לטפל בהם. זה שאנשים מגיעים עד הכינרת לא מדאיג את אף אחד, אם מישהו מגיע לאתר שהסתכלו עליו ונוגע במים, גם זה לא מטריד.

בדצמבר 2001 חוקק חוק בארה"ב שנקרא חוק
אבטחת בריאות הציבור ותגובה לבעיות טרור. החוק הזה מחייב רשויות מ-3,000 תושבים ומעלה לערוך בדיקות רגישות לנושא מים, לעשות איזה שהוא צ'ק ליסט של דברים, לדווח תוך שישה חודשים ולהתחיל לעשות פעולות שונות. הועדה הזאת צריכה ליזום חקיקה מהירה בענין הזה. מים זה אלמנט מרכזי בחיי האדם והפסקה כלשהי באספקת המים, אני לא מדבר על זה שיקרה משהו, אבל תפסו את זה והיתה הפסקה, זה כבר מעורר אי סדרים ופאניקה ודברים מהסוג הזה.

אם מדינת ישראל היתה ערוכה לאיכות מים טובה גם בלי הנושא הזה, זאת אומרת סינון של המים, הגעה לעכירויות נמוכות שהיום משרד הבריאות דורש אותם, זה היה מונע מחלק גדול מהפגיעות המכוונות שלא לקרות.

אני חושב שפעם ראשונה במדינת ישראל יש לנו נציב מים שהוא איש מקצוע ומקורות בכל העולם גומרים עליה את ההלל כחברה טובה ויש פה אנשי מקצוע. אם יעמוד חוק מאחורי הענין הזה והחוק יצריך משאבים לגיבוי, ניתן יהיה לעשות הרבה יותר ממה שנעשה עכשיו.

מה אתה מציע שיהיה בחוק הזה?

קודם כל החוק הזה צריך לחייב את הרשויות
המקומיות וחברות המים לעשות מה שנקרא ולנר אביליטי אססמנט. קודם כל שיעשו רשימה איפה יכולים להיות פגיעים ויציעו פתרונות לענין הזה וכל זה תחת לוח זמנים מסודר ויש דוגמאות כאלה שאפשר לאמץ. אני חושב שזה יגרום לועדה הזאת להיכנס לנושא הזה, אבל אם היא תמשיך בכיוון הזה להערכתי אפשר יהיה להוציא מזה הרבה יותר טוב ממה שנעשה כרגע.

עדיין לא הסברת בדיוק את מהות החוק הספציפי
שעליו אתה מדבר.

אני נתבקשתי לבדוק מה קורה בארה"ב. תוך כדי
זה שבדקתי אני גם בדקתי מדינות נוספות, אם כי בפחות דגש. זו בעיה מולטי דיסיפלינארית, זה לא רק שאלה ביולוגית, זו שאלה כימית, נושא התווך, המים כמוליך של זיהומים של רעלים וכו'. אני לא מגלה שום דבר סודי כי אני מדבר רק על ארה"ב. הנושא של גילוי הבעיה שזו בעיה נוספת וכל הנושא שקשור בעיבוד והפצת הנתונים, דבר שבכלל לא הוזכר פה בינתיים, שאחת הבעיות המרכזיות כפי הראייה האמריקאית זה נושא של פגיעות מערכות המים באמצעות המחשבים שעושים את הבקרה עליהם.

הנושא איננו נושא חדש, כבר בשנת 41 ראש ה-FBI דאז הובר, זיהה זאת כבעיה וכבר דיבר וכתב על זה. מערכות מים זה דבר מאוד מורכב.

החוק מדבר על כל רשות שמעל 3,300 תושב חייבת בהערכת פגיעות וזה מורכב מהערכת איומים, פעילויות כדי למנוע את האיומים, פעילויות במקרה שאיום מתרחש, חייבת להיות תוכנית מסודרת ומאושרת ע"י משרד לאיכות הסביבה. החוק מדבר על פגיעות כללית. מעבר לנושא הטרור החוק מדבר על זיהומים וגילוי זיהומים ולכן הוא מכסה גם את הבעיות האזרחיות. יש חוקים נוספים, אני מציין פה רק את החוק הראשי והחדיש ביותר. בסקר שהם עשו 75% דיברו על נקודה אחת שיכולה להביא לקריסה של המערכת כולה, כאשר אחת הדוגמאות זה מערכות השליטה והבקרה, המערכות הממוחשבות. הם גם דיברו לא מעט על הנושא של תקיפה שיכולה לבוא אפילו מחוץ למדינה ע"י אנשים שמומחים בנושא מחשבים.

כדאי לשים לב מה הם ראו כנושאים הפגיעים ביותר, הנושאים שהכי כדאי להשקיע בהם והם זיהו שכל הנושא של מחקר ופיתוח בנושא גילוי הוא הבעיה המרכזית ביותר ובעיה שניה בחשיבות בראייה האמריקאית היא הנושא של בעיות מערכות השליטה ובקרה.

בשנים האחרונות מושקעת הרבה מאוד עבודה
ומחשבה בנושא של ניטור איכות המים. אני אדבר קודם כל על המערכת של המוביל הארצי שהיא מערכת עיקרית ומדאיגה אותנו מאוד. מוכנסות מערכות רציפות לניטור המים, הוכנסו, יש מכשירים שהם מקובלים וידועים למעקב אחרי מדדים לאיכות מים שברגע שיש איזה שהוא שינוי הם מיד מתריעות וזה מדדים מאוד פשוטים ומאוד מקובלים. המערך הזה הולך ונעשה מעובה כל הזמן לאורך כל המוביל הארצי שזה אומר מאתר אשכול ועד דרום הארץ. מתוכנן מערך ויתחיל כבר בשנת 2004 של ניטור רציף בכניסות למרכזי אוכלוסיה. ממש מכשירים וזה לא מכשירים סופר מתוחכמים, זה מכשירים שעובדים על בסיס של מדדי איכות מים פשוטים שברגע שיש שינוי מהערך הרגיל, מקו הבסיס זה מיד נותן התרעה ואז מיד המערכת המקצועית הולכת ובודקת מאיפה נובע השינוי.

זה יבדוק גם זיהומים?

אני מדברת כרגע על הניטור השגרתי שיתן התרעה
שחל שינוי באיכות המים. מיידית ברגע שמגלים שינוי כזה, לבצע בדיקה ולקבל תוך זמן קצר מאוד מה הגורם לשינוי הזה. בקנה מידה בינלאומי מדינת ישראל בנושא הניטור והגילוי נמצאת במקומות הראשונים וזה בדוק וזה בוודאות. אין היום מערכת ניטור וגילוי של חומרים במים שמדינת ישראל לא מכירה אותה ולא משתמשת בה. ההיפך הוא הנכון, אנחנו מהראשונים בעולם במערכות המתקדמות ביותר לניטור וגילוי של מזהמים במים. אנחנו עורכים סיורים באירופה ובארה"ב, אנחנו מתייעצים עם יצרנים, עם חברות איכות סביבה מתקדמות וכל המיכשור הזה מובא לכאן.

מה שאת אומרת נשמע טוב, אבל בכל אופן עד
כמה שזכור לי יש לפעמים כל מיני התרעות על זיהומים במים, תמיד יש לי הרושם שזה מגיע קצת באיחור, אחרי לפחות יממה ואת מדברת על מערכת רציפה ואת אומרת שלאורך כל המוביל כבר קיימת היום מערכת רציפה, אני לא כל כך חשה את זה.

המכשירים הרציפים מותקנים בנקודות לאורך
המוביל. אני אמרתי שהמערכת הזאת הולכת ומתעבה. יותר נקודות, צפיפות הנקודות האלה הולכת וגדלה וגם כמות המכשירים שמותקנים בנקודות האלה הולכת ועולה.

ובמקומות אחרים חוץ מהמוביל?

אני אגיע לזה.

תוכלי לפרט מה זה בודק.

זה בודק PH ומוליכות חשמלית ועכירות ואמוניה
ופלואוריד, כל הפרמטרים שניתן היום לבדוק ברציפות, שקיימים מכשירים, מכשירים לגבי חומרים שאנחנו מכניסים למים כחומרי טיפול כמו אירוע האמוניה היום להערכתי כבר לא היה קורה דבר כזה היות שיש לנו מערכות רציפות לניטור אמוניה. לפני שנתיים וחל שינוי עצום בעקרבות מקרה האמוניה. אז היו מערכות יותר מדולדלות, במרווחים יותר גדולים, פחות מיכשור, חל שידרוג עצום.

את יכולה להגיד לנו באחוזים כמה אנחנו מכוסים
ולכמה אנחנו צריכים לשאוף.

אין תשובה לשאלה כזאת. המיכשור בעולם הולך
ומתפתח בכיוון של גילוי מזהמים במים ואנחנו עוקבים אחרי כל ההתפתחויות ומאמצים אותם. לומר לך שאנחנו יכולים בעזרת זה לראות הכל זה בלתי אפשרי.

אם חלילה יש זיהום של רעלים מסוכנים כמו
ציאניד, הבדיקות הרציפות יכולות להראות את זה?

הבדיקות הרציפות שקיימות יכולות להראות את
זה. אנחנו לא מפרטים כאן אבל אנחנו יכולים לראות חדירה של רעלים תעשייתיים ואחרים אבל זה לא יהיה נכון לומר שאנחנו רואים הכל בכל מצב ובכל מקרה ולא אנחנו רק, בכל מקום בעולם אי אפשר לראות הכל.

אתם יכולים לעשות ניטור רציף של מתכות?

אנחנו לא עושים ניטור רציף של מתכות, זה לא
מקובל לעשות. הרעלה של מתכות זה דבר שהוא כמעט בלתי אפשרי. להרעיל בן אדם ממתכות כבדות, נעשות בכניסות לערים ובחיבורי צרכן בתדירות קבועה לפי התקן.

היו הרבה בארות שנסגרו כי הם הכילו מתכות.

אבל אף אחד לא הורעל.

יש הבדל בין הרעלה אקוטית ויש הבדל בין זיהום
כרוני ואף אחד עוד לא הורעל ממתכות כבדות.

יש מחקרים בעולם על הנזקים הבריאותיים
שיש גם בישראל משתיית כמויות אפילו קטנות של מתכות כל הזמן. יכול להיות שלא מתים מזה אבל לאורך זמן זה מזיק.

יש דברים שיש מקום לחשוש מהם הרבה יותר
מהרעלת מתכות. דיברתי על ניטור רציף, בנוסף לזה אנחנו עושים במערכת המוביל הארצי שהיא מערכת גדולה מאוד הרבה מעבר לדרישות התקן. אם התקן דורש היום בדיקה כימית מלאה במי תהום בבאר כל שש שנים או כל שלוש שנים, במוביל הארצי זה נעשה פעמיים בשנה, כימיה מלאה שזה מאה פרמטרים, סקירה מלאה של כל הרעלים האפשריים.

למרות שמשרד הבריאות חושב שאין צורך בהם
חושבים שיש צורך.

זה בהסכמה עם משרד הבריאות, יש תקן ויש
הנחיות ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות. בנוסף לזה נעשות בדיקות שבועיות ודו שבועיות, כימיות ובקטריולוגיות. מותקנים בימים אלה מכשירים לגילוי חיידקים, מכשירים רציפים מהמתקדמים ביותר בעולם, לא בהרבה מדינות יש מכשירים כאלה. זה מכשיר שכבר נרכש, נוסה, הוחלט שהוא מתאים והוא עכשיו נמצא בהתקנה. המכשיר הזה יותקן, נקבל איתו נסיון טוב ונתקין אותו לאורך כל המערכת הארצית.

לגבי בארות של מקורות. הבארות של מקורות מבחינת מיגון כבר דובר פה, נעשים סיורים סביב הבארות האלה, אנחנו מנטרים שם שארית של מחטא כל הזמן, במידה ויש שינוי בשארית המחטא, במקרה זה מדובר על כלור.

מה התדירות שאתם עושים את זה בבארות?

סיורים בבארות נעשים בתדירות של פעם בשבוע,
פעמיים בשבוע, תלוי איפה הבאר נמצאת, מה גודל האוכלוסיה שהיא משרת. אבל הבארות האלה נמצאות תחת עין בודקת כל הזמן. ניטור של שארית מחטא, כשיש שינוי בשארית מחטא זה מצביע על המון דברים כך שבהחלט יש השגחה והקפדה. בנוסף, נעשים סקרים תברואתיים יזומים, מעבר לתקנות, במידה ובאר מסויימת נמצאת באיזור מועד לפורענות או יש חשש או פוטנציאל לזיהום, תדירות הבדיקות היא הרבה יותר גבוהה מהתדירות שנדרשת בתקן. מבחינת מקורות הנושא של איכות המים מנוטר היטב.

יש תוכנית לקבל מכשירים כאלה גם אם הישוב
מקבל מים מבאר?

בכניסה למרכזי אוכלוסיה, בהחלט.

נקודה אחת לא הבנתי, המכשירים הבודקים
הרציפים, הן הכימיים והן הביולוגיים, מעבירים את הנתונים לידי רשם או למרכז בקרה?

למרכזי בקרה ובנוסף יש לנו היום תוכנה
שמסוגלת לעקוב אחרי טיפת מים ממקום אחד למקום אחר ולמדוד איכויות של הטיפה הזאת עפ"י רישום של כל אותם מכשירים רציפים.

חברת מקורות מספקת כ-85% ממי השתייה
במדינת ישראל, זאת הפרופורציה. ברשויות המקומיות אני יותר שקט ובספקים הקטנים שיש להם באר או חצי באר שמספקים באיזה שהוא מקום יש לנו עדיין בעיה.

זה לא רציף, לפעמים אתה משתמש במי מקורות
ולפעמים במי באר.

לגבי הצעת החוק, כרגע עובדים על הצעת החוק
ואני לא יכול להתחייב בזמן, עובדים על הצעת חוק שתאפשר במסגרת חמוק המים לנציב המים להורות על ביצוע סקרים לא רק בנושא של מיגון מתקנים אלא גם בנושא של נזקים לתשתיות מים כמו רעידות אדמה ודברים כאלה, גם לבצע סקרים וגם לדאוג שיבצעו את המסקנות של הסקר. ברגע שהצעת החוק הזאת תעבור אני חושב שיהיה לנו כלי הרבה יותר מעשי מפני שפה יש לנו כל מיני הנחיות ברורות לספקי מים כיצד למגן את מתקני המים שלהם, הנחיות די ברורות ודי מסודרות.

יש לך גם אכיפה לענין?

כיום אין לי אכיפה מספיק טובה. את כל הבקרה
שאנחנו עושים אנחנו עושים בעזרת זרוע הביצוע שלנו שזאת חברת מקורות, הם בודקים לא רק את המערכות של חברת מקורות אלא הם גם נכנסים עם מינהל משק המים לרשויות המקומיות. המצב הוא לא אידיאלי, אנחנו לא שלמים בענין הזה ולא שקטים, יש הרבה מה לשפר בסיפור הזה. לגבי המערכות של מקורות, לגבי תיקצוב, לא תהיה בעיה של כספים לאותם המכשירים שדיברה עליהם ברכה. יש לנו מנגנונים מסודרים להתחשבנות עם חברת מקורות, חברת מקורות מגייסת כספים לטובת פיתוח מערכות המים שלה, כולל המיכשורים הדרושים לכל הדברים האלה ויש לנו סידור עם מנכ"ל מקורות שיש מנגנון ברור כיצד להכניס את כל המתקנים.

צריך להפריד הפרדה ואנחנו עשינו פה איזה שהוא
מישמש לפעמים בין הבדיקות השגרתיות וההכנה או ההתכוננות להרעלה או לבטחון מים. זה שני דברים שונים. התקנות שלנו הם לא לאירוע מים.

השאלה למה אנחנו קוראים אירוע. זרימה של
שפכים תעשייתיים, ביוב וכו', הרי לא אחת אנחנו נחשפים לזיהומים חיידקיים. כשאני רואה את התקנות האלה אני חושבת שזה לא מספק. אם אני רואה שבישוב עד 20 אלף בודקים בדיקות מיקרוביולוגיות אחת לארבעה שבועות, תסביר לי.

זה לא נכון, את קוראת במקום הלא נכון. את
קוראת בכניסה לעיר. בתוך העיר בודקים בתדירות הרבה יותר גבוהה. הבדיקות של אחת לארבעה שבועות בתוך הרשת הפנימית, זה נעשה רק בקיבוצים, זה עד אלף תושבים. בישוב של עד 20 אלף תושבים בודקים פעמיים בשבוע ואולי אפילו כל יום. אני צריך לבדוק אני אתן את התשובה המוסמכת.

בדיקות של מתילנים זה אחת לשש שנים ושלוש
שנים.

זו מערכת הבדיקות שלנו וככה אנחנו בודקים.
אנחנו בודקים בתדירות המספיקה כדי למנוע חשש מפגיעה בבריאות תושבי מדינת ישראל כתוצאה משתיית מים.

אני חושבת בהתחשב בכמות ההודעות ברדיו לא לשתות, להרתיח מים וכו', אני חושבת שאנחנו לא
עומדים, אני חושבת שגם התקנים האלה אם פועלים לפיהם, זה בוודאי לא מספק.

העובדה שיש הודעות על הרתחת מים מראה
שהמערכת כן דוגמת וכן בודקת ומגיעה לאותן מערכות.

אבל אני לא יכולה לדעת אם במרווח זמן הזה לא היתה צריכה להיות התרעה. איך אני יכולה לדעת.
זה נכון שהיתה בדיקה ואז עליתם על זה, אבל אם אני מבינה שיש בדיקה אחת לכמה זמן, אז אני לא רגועה בפרק זמן הזה.

זה תמיד נכון.

אני חושבת שזה הזמן לעשות שינוי בתקנות של
הבדיקות השגרתיות.

האם יש ישובים היום במדינת ישראל שאינם
מחוברים למים?

יכול להיות שיש ישובים לא מוכרים שאולי יש
בהם בעיה עם מערכות מסודרות.

התבקשנו מארגון הבריאות העולמי בסקר להגיד
כמה מתושבי מדינת ישראל יש להם חיבור של מים אל הבית וכמה מתושבי מדינת ישראל יש להם חיבור של ביוב אל הבית. יש כ-50 אלף בדואים שאין להם חיבור מים אל הבית. הם מקבלים את המים שלהם בדרך של צינור שחברת מקורות פותחת להם במקומות מסודרים מוגדרים מראש והאיכות היא איכות מי שתייה.

האחריות של המערכות הציבוריות היא לספק לאנשים במערכות הציבוריות מים ראויים לשתיה. בתוך הבית אדם יכול לזהם לעצמו את המים ואין אחריות. אנחנו מספקים מים למערכות הציבוריות. אי אפשר לעשות בקרה רציפה לכל בית על כל ברז.

כשאנחנו מדברים על בארות בישובים זה לא שאי
אפשר. בבאר עצמה שמספקת בישוב של עד 20 אלף אם בודקים פעם בחודש בדיקה מיקרוביולוגית, אני לא מדברת על הבדיקות האחרות, בדיקה שהיא הכי אלמנטרית, אני חושבת שזה לא מספק וזה רחוק מאוד מהמציאות.

החוק בארה"ב אין לו שיניים בכלל. החוק מחייב
לעשות את הבדיקה וזהו.

זה לא נכון. יש דו"ח של משרד מבקר המדינה של
הקונגרס שקובע חד משמעית שמנגנון האכיפה של החוק הזה הוא ע"י סגירת ההזרמה הכספית לאותם מנגנונים.

אני רוצה לומר שמקובל בכל העולם שכמות
הבדיקות שמתבצעת או תדירות הבדיקות היא ביחס ישר לגודל האוכלוסיה, זה לא משהו שאנחנו המצאנו. ויש לזה סיבה. הסיבה היא שככל שהאוכלוסיה גדולה יותר מקורות הזיהום הם רבים יותר. ולא מקובל בשום מקום לנטר באותה תדירות ישוב של אלף או 5,000 איש כמו שמנטרים ישוב גדול. כמויות הביוב יותר גדולות במקום גדול, התעשייה יותר מצוייה.

אנחנו עובדים סטטיסטית ואין אפשרות לא לעבוד
סטטיסטית ואנחנו עושים בדיקות שנתיות ובודקים מה אחוז החריגות מתוך המערכות שאנחנו בדקנו, מעל 80 אלף בדיקות בשנה, ומספר החריגות במדינת ישראל מתוך אותם 80 אלף בדיקות בשנה הוא נמוך מאוד סטטיסטית ויחסית לעולם והמסקנות שלנו שאחוז החריגות יורד משנה לשנה וצריך להכיר בזה שאיכות המים הולכת ומשתפרת משנה לשנה.

אני רציתי להוסיף מספר דברים שלהערכתי באופן
אופרטיבי כדאי ליישם. מנהלי מחלקות מים אין להם הסמכה מסודרת, הם לא עוברים הכשרה מסודרת, יכול להיות שראש רשות יכול למנות קרוב משפחה ואין עם זה בעיה ויש מקום למסד את הנושא הזה של מנהלי מחלקות מים. אני שוחחתי עם מספר מנהלי מחלקות מים דווקא מהיותר טובים ושאלתי מה הנהלים שלכם, מה אתם עושים ברגע שיש זיהום. קיבלתי מכל אחד תשובה אחרת. זה אומר שהנהלים לא ברורים וכל אחד מחליט לעצמו. אני מציע לקחת את כל מנהלי מחלקות המים של כל הרשויות המקומיות וגם המועצות האיזוריות, להעביר להם הכשרה בנושא הזה.

בארה"ב מי שאחראי על הבארות של הישובים הכפריים זה משרד החקלאות, ברמה הזאת שמשרד הפנים כבר לא משרת אותם דווקא משרד החקלאות הוא זה שנותן שירותים מאחר ומרבית הבארות משמשות בעיקר לחקלאות אבל משמשות גם לשתייה.

אם רוצים להרגיע את הציבור אז הנושאים של בטחון מים ברחבי העולם הם לא סודיים, כל אחד יכול לפתוח את המחשב ולגלוש באתר של ה-EPA ולראות מה הסכנות. יש מקום לדבר גלויות. אני לא אומר פר ישוב מה הסכנות שלו, אבל לפתוח את הנושא הזה יותר לציבור ולהגיד לו זה מה שאנחנו עושים. אם זה באתר האינטרנט של נציבות המים, אם זה באתר של מקורות. צריך להציג באופן גלוי את הדברים שניתן להציג.

היתה כאן תחושה שתוקפים אותנו כשאנחנו
תוקפים את המומחים. אנחנו לא תוקפים את המומחים, המומחים כבודם במקומם מונח וגם כשיש מומחים רואים שיש תקלות ואני חושב, שהיו כאן דיונים בועדה הזאת וגם בועדת כלכלה על נושא התקנות גם על התקן עצמו וגם על תדירות הבדיקות, אנחנו ראינו משרד בריאות שהיה במצוקה כי משרד האוצר לא נותן להרים את התקן כלפי מעלה משום שיודעים שאיכות המים לא תעמוד בתקנים במידה וירימו את התקנים. יש בעיה של תדירות בדיקות בחלק מהמקומות דווקא המסוכנים יותר, אני חושבת שאפשר לומר את הדברים האלה, זה לא בושה לומר אותם ואפשר ליזום תיקון בכיוון הזה. יש ועדה שהתמנתה ומתחילה לפעול בקרוב לבדוק מחדש את התקנים האלה שבראשה יעמוד פרופ' עדין, וצופים לועדה הזאת משך עבודה של עשר שנים. אני חושבת שאפשר קצת לקצר את הטווחים האלה.

אני לא מסכימה עם התקנות שהיום קיימות
במשרד הבריאות ואני מקווה שאנחנו נקדים אותם כדי שהועדה הזאת תפעל אולי לא הרבה אחרינו.

המעורבות של האקדמיה, של האוניברסיטאות,
מכוני המחקר, הזכירו את זה בקטן, מכל הועדות והגופים האלה לא ראינו את הייצוג אבל יש הרבה מה לעשות במחקר ובפיתוח יישומי של אותן מערכות בקרה, שיפור שלהן, לעשות אותן יותר יעלות ויותר זולות וצריך גם להציב את האתגר אבל גם לגביר את ההקצבות למחקר ופיתוח בנושא הזה של פיתוח מערכות התרעה ומערכות בקרה.

מכיוון שאני מייצג גוף ביצוע ולא רוצה להתעמק
בנושאים תיאורטיים ואקדמיים, אם יהיה שינוי בתקנות אז אנחנו נפעל ברשויות מקומיות בהתאם לתקנות. היום הכל עובד לפי הספר אחרת אנחנו נבלבל אנשי שטח. המסלול של העברת הנחיות צריך להיות ברור, משרד הבריאות מעביר, אנחנו עובדים בהתאם לכך.

יש כ-1,600 מתקני מים רגישים ברשויות מקומיות ואת המתקנים האלה צריך למגן ולא חיכינו לחוק, ביחד עם הגופים האחראים בנציבות המים הכנו הנחיות, אפילו שהם טנטטיביות, כבר הורדנו אותם לשטח ואנחנו פועלים. נכון שאי אפשר במכה אחת לשנות, במהלך שנה לשנות דברים כל כך מהותיים. השקענו כבר יותר מ-4 מליון במיגונים, 15 מליון התחייבנו על התקציבים, עוד כמה עשרות מליונים אני לא יודע מאיפה ניקח, אנחנו מתכוונים להעלות את זה באמצעות המשרד שלנו, מערכות פנימיות, אולי נגיע למשרד האוצר. המערכת פועלת. נכון שהיא לא יכולה להשתנות ב-200 רשויות מקומיות ב-200 בארות שמספקות מי שתייה, יש פה ושם שלא מגיעים לזה. פורמאלית אחראי ראש הרשות על הכל, הוא מקבל את כל ההנחיות. כנראה בגלל המצוקה של הרשויות המקומיות וגם איזה שהוא אי בהירות וכמובן שצריך לסגור פערים. המערכת פועלת וסוגרת פערים. יש תחומים הרבה פחות מכוסים מאשר התחום הזה.

אנחנו מדברים על התחום החשוב והאקוטי הזה
של מקורות המים ואיכות המים ולכן אנחנו עשינו את הדיון הזה. אחד הדברים הראשונים שצריכים לעשות זה, קיבלנו פה סקירה שאנחנו הולכים להיות און ליין, אז אם אנחנו נהיה און ליין על כל המערכת ברציפות זה בהחלט יתן מענה לזה שיש פרצה בגדר. לדעתי צריכים גם אם יש לנו מערכת רציפה ואון ליין, עדיין אנחנו צריכים למנוע את הגישה של פלוני או אלמוני להגיע אל מקורות המים. צריך לדאוג שהמערכת תהיה סגורה ולמנוע ככל שניתן אפשרות להגיע אליה ואם חלילה מישהו מגיע אליה צריכה להיות מערכת רציפה עם התרעה ובקרה שתוכל להתריע כמה שיותר מהר כדי שנזק לא יגרם.

אני חושבת שיש בעיה באכיפה ועליה צריכים לעבוד ולשפר.

לגבי התקנות של חוק בריאות העם לאיכות של המים, אני חושבת שצריך לעשות שינוי מהותי. צריך לשדרג את זה בעשרות מונים. יש אחוז גדול של בארות לא ממוגנים, זה שיש רצון טוב זה יפה אבל צריך להעביר את זה מהכוח אל הפועל. אנחנו נהיה פה ונעמוד על המשמר כדי שזה יהיה.

בענין הספקים הקטנים שאין לנו מה לזלזל בענין, עד קיום החוק החדש שיסדיר את זה זה עדיין לא מונע משימוש באכיפה נכונה והשימוש בה כדי שלא נגיע לדברים האלה.

אני מציע שגם במסגרת החוק שאתם מדברים
עליו, גם אם מקורות עושה את הדברים האלה צריך להבטיח את זה בחקיקה. צריך להבטיח שסקר הרגישות יהיה בחקיקה כמו שנעשה בארה"ב וגם כמויות וניטורים.













הישיבה ננעלה בשעה 15:00