ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 08/12/2003

הפעלת משפחתונים במגזר הערבי

פרוטוקול

 
פרוטוקולים/מעמד הילד/7488



5
הועדה לזכויות הילד –
8.12.2003

פרוטוקולים/מעמד הילד/7488
ירושלים, כ"א בכסלו, תשס"ד
16 בדצמבר, 2003

הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 31
מישיבת הועדה לזכויות הילד
שהתקיימה ביום שני, י"ג בכסלו התשס"ד, 8.12.2003 בשעה 10:30

ס ד ר ה י ו ם

הפעלת משפחתונים במגזר הערבי
נוכחים
חברי הועדה: מיכאל מלכיאור – יו"ר הועדה
טאלב א-סאנע
ואסל טאהא
יעקב מרגי
עיסאם מחול
מוזמנים
דניאלה במברגר אנוש – האגודה לזכויות האזרח
עו"ד סוניה בולוס – האגודה לזכויות האזרח
אהובה קרקובר – משרד העבודה והרווחה
דינה שלום – משרד העבודה והרווחה
עו"ד סיגל מרד – משרד התעשייה והמסחר
תמר אלמוג – משרד התעשייה והמסחר
פרופ' מרים רוזנטל – מנהלת תוכנית "גיל הרך", האונ' העברית
ד"ר יעל דיין – האוניברסיטה העברית
לובנה זחלאוי – עמותת כיאן
אמל זיאדה – מוסאוא
תגריד אל אחמד – עמותת כיאן
סוהיל עומרי – שתי"ל
מאיר טולדאנו – המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים
ג'יהאד חאג' יחיא – המועצה הלאומית לשלום הילד
תלמידים מבי"ס "רוגוזין" בקרית גת
תלמידים מבי"ס אמי"ת מלהבות חביבה
תלמידים מבי"ס ע"ש רבין בקרית ביאליק
מנהלת הועדה
רחל סעדה
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ
היו"ר מיכאל מלכיאור
אני פותח את הישיבה.

לפני כן אני רק רוצה להעיר שני דברים: האחד, אמנם זה לא בדיוק יהיה באותו נושא, אבל בהמשך לנושא הדיון של היום אנחנו עושים ב"שדולה יהודית ערבית" שיש לנו, או דו קיום יהודי ערבי שאני יו"ר שלה ביחד עם ח"כ עיסאם מחול, נערוך ביום שני דיון בנושא מצב החינוך הערבי בדואי בנגב בצל העוני. זה גם כחלק מהמסקנה של ישיבת השדולה שהיתה בשבוע שעבר. אני מוכרח להגיד, שאני די הופתעתי לטובה ממספר חברי הכנסת שמשתתפים. כי אנחנו יודעים שבועדות הכנסת, גם הסטטוטוריות וגם הלא סטטוטוריות וגם בישיבות השתולה, לפעמים באים אחד או שני חברי כנסת ולא יותר, אבל פה היו 16 חברי כנסת עם הרבה נחישות לעבודה ויש כבר 34 חברי כנסת שהצטרפו, כך שאני חושב שזה אומר משהו.

אני גם רציתי לדווח לחברי הועדה, שבעקבות ישיבה משותפת שהיתה לנו עם הועדה לקידום מעמד האישה, פנינו ליועץ המשפטי לממשלה בתלונה על החנות "כן ולא" אחרי שפורסם בעיתונות כיצד הם גרמו לבנות צעירות להתפשט ולאחר מכן הם השתמשו בזה כחלק מהפרסום באתר האינטרנט שלהם. התלוננו בפני היועץ המשפטי לממשלה, והיום הוא הודיע שבעקבות הפנייה הזאת ומכתבים אחרים הוא פתח בחקירה משטרתית. אני חושב שזה נכון, כי אנחנו דיברנו על היבטים פליליים שונים, ואני גם חושב שעצם החקירה המשטרתית אולי יכול להוות גורם מרתיע לאחרים שרוצים ללכת באותו כיוון.

לגבי הנושא שנדון בו היום, אנחנו העלנו את הנושא בעקבות פנייה של האגודה לזכויות האזרח בישראל, אשר השבוע מציינים את הולדתו של אלפרד נובל אשר אתם יודעים את מה שהוא המציא, אבל מלבד זאת עם מותו הוא השאיר קצת כסף גם לכמה דברים טובים שעליהם מחלקים פרסי נובל, בסטוקהולם עבור כל המקצועות השונים ובאוסלו את פרס נובל לשלום. בעקבות זאת היום הזה התקבל כיום זכויות האדם הבינלאומי, שזה דבר ראוי ביותר, והאגודה לזכויות האזרח בישראל לקחה יוזמה והפכה מן השבוע של נושא זכויות האזרח בישראל, שכמובן שזה נושא שהאגודה עוסקת בו כל ימות השנה, אבל מה טוב להשתמש גם "בהזדמנות החגיגית" הזאת כדי להעלות חלק מהדברים היותר בעייתיים ששייכים לנושא שלנו.

אני רוצה פה לברך על כך שחברי כנסת שלא תמיד משתתפים בועדה, באו להשתתף בה היום, ואני רוצה גם לברך תלמידים שהגיעו מבתי ספר שונים. בדרך כלל יש לנו השתתפות של תלמידים בועדה, והיום יש כאן תלמידים שמשתתפים בפרוייקט מיוחד מבי"ס ע"ש רבין בקרית ביאליק. בועדה הזאת מותר לא רק להקשיב אלא גם להשמיע, כי זה המיוחד בועדה הזאת לזכויות הילד שיש פה גם זכויות לתלמידים להביע כאן את עמדתם.

הנושא היום הוא הפעלת משפחתונים במגזר הערבי, ולפי הדיווח שקיבלנו מהאגודה לזכויות האזרח, המצב בכי רע אף על פי שהנתונים שיש פה אינם מעודכנים, אבל יש להניח שהנתונים המעודכנים אינם הרבה יותר טובים, אבל אולי נשמע בשורות משמחות מנציגי הממשלה ונשמע שזה אכן חומר מיושן. אבל כדאי להביא לועדה חומר עדכני, כדי שנוכל לדון בזה.
דניאלה במברגר
בניגוד למגזר היהודי, שבו המשפחתונים הם אולי מצב של "לוקסוס", ובמצב רגיל הולכים למעונות.
תמר אלמוג
בכל המגזרים, המשפחתון מיועד לשני מצבים: הוא מהווה מסגרת מתאימה במקרה שאין אפשרות לבנות מעון או אין הצדקה להקים מעון, או במקרה שבמעון יש יותר מידי ילדים ויש ביקוש גדול ואין מקום עבור כולם.
דניאלה במברגר
במגזר הערבי ישנה בעיה מאוד קשה, שזה סיפור אחר ואולי לישיבה אחרת, נושא חשוב שיש בעיה עם בניית מעונות מכל מיני סיבות, פשוט כמעט ואין מעונות במגזר הערבי, ולכן יש צורך במשפחתונים.

המשפחתונים מתוקצבים על ידי שלושה גורמים: האמהות העובדות, הרשויות המקומיות וע"י משרד הרווחה.

אחת הבעיות שבגינה חלק מהמטפלות הגיעו למצב שלא קיבלו משכורות בכלל, זה בגלל שהרשויות המקומיות האמורות לממן חלקים מתוך התקצוב הזה, לא העבירו בסופו של דבר את הכספים האלה למשפחתונים.
תמר אלמוג
שירות המשפחתונים זה שירות משלים למסגרת המעונות, כפי שאמרתי קודם אנחנו מקימים ומפתחים אותו בשני מצבים: או כאשר יש בעיה של משאבים או שאין הצדקה מבחינת מספר הילדים באותו מקום להקים תשתית של מעון שהיא יקרה בהרבה, או במקומות שבהם מספר המעונות אינו נותן מספיק מענה לביקוש הקיים.

יש לנו 2,300 משפחתונים בכל הארץ, 800 מתוכם נמצאים במגזר הערבי והבדואי, השאר נמצאים במגזר היהודי בכל הסקטורים אם זה החרדי או החילוני, בפריסה ארצית לפי הצרכים שהסברתי.

כדי להפעיל את השירות, המשרד שלנו צריך להיות הליווי המקצועי. אותה מטפלת עוברת דרכנו הכשרה ועוברת ועדת מיון, אחר כך היא עוברת קורס ולאחר מכן היא צריכה להתחיל לעבוד. כל השיבוץ וכו' נעשה דרך רכזת מקצועית, שהיא בד"כ גם עובדת סוציאלית והיא אמורה לפקח על 28 משפחתונים.

אנחנו מממנים את התקן שלה, כאשר תקן מלא זה 1 ל- 28 משפחתונים, בכל ישוב לפי מספר הילדים או המשפחתונים, ואנחנו מקצים את התקציב בהתאם לכך. יש רשויות שלהם יש 8 תקנים, כמו למשל ירושלים, יש רשות שיש לה 2 תקנים, יש רשות שיש לה ½ תקן ואפילו רשות שיש לה ¼ תקן.

המשרד שלנו מעביר את ההקצבה לרשות, אשר משתתפת ב- 25% מהעלות של הרכזת. יש לציין שהשירות הזה מופעל בחלקו גם על ידי החברה למתנ"סים, כאשר 82 תקנים הם של הרשויות והיתר של החברה למתנ"סים.
היו"ר מיכאל מלכיאור
מה לגבי העלות של המשפחתונים?
תמר אלמוג
המטפלת נחשבת כעצמאית לכל דבר, היא בעצם מוכרת כקבלנית משנה, יש לה חוזה התקשרות עם הרשות או החברה למתנ"סים והיא צריכה שיתקיימו X תנאים לצורך ההתקשרות עם הרשות, והיא מחוייבת לספק את השירות. התפקיד של הרכזת שאנחנו מממנים הוא, פיקוח בקרה וליווי מקצועי.
הילדים נרשמים דרך הרכזת, ומשובצים למשפחתונים. לגבי העלות, יש תעריף לתינוק ויש תעריף לילד, כאשר יש מסלול של אמהות עובדות ויש מסלול של אמהות המופנות על ידי משרד הרווחה. אמהות עובדות, משלמות תעריף X ישירות למטפלת. האמא מעבירה את כל המסמכים הדרושים לרכזת, אשר מעבירה אותם אלינו למשרד, אם האם העובדת נמצאת על פי הקריטריונים זכאית להנחה, אנחנו נותנים את ההנחה והאמא משלמת את הסכום על פי הדרגה שנקבעה לה. למשל, אם המחיר המרבי הוא 1,200 ₪ והאמא קיבלה דרגת הנחה של 700 ₪ השתתפות המדינה, אנחנו צריכים להעביר 700 ₪ באמצעות הרשות המקומית למטפלת, והאמא משלמת את היתרה. לילד רווחה, יש את אותו הסידור.
טאלב א-סאנע
משרד הרווחה לא משלם ישירות למטפלת.
תמר אלמוג
לשכת הרווחה מנפיקה לאם אישור שנקרא "הועדף", המאשר שיש להכניס את הילד למשפחתון, שאיתו האם מגיעה לרכזת. באישור מצויין איזה חלק מהסכום על ההורים להשתתף, דרגה 1 או דרגה 2, והמדינה צריכה להעביר את יתרת הסכום. כאן הרשות לא משתתפת כלל בתשלום.
טאלב א-סאנע
יש צינורות מעבר וכאשר הרשות נמצאת בגירעון, הכסף "נתקע" שם או מעוקל, ואינו מגיע למטפלת.
תמר אלמוג
משרד העבודה והרווחה במתכונת הקודמת, העביר את הכסף לרשות. הרכזת היתה צריכה לעשות סדר, כמה מטפלות יש לה וכמה מגיע לכל אחת כהשלמה, והרשות היתה צריכה להוציא המחאה ולתת למטפלת.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אבל רק כצינור העברה, אין השתתפות של 25%?
דינה שלום
אצל האמהות העובדות אין השתתפות של הרשות אבל לילדי רווחה, יש השתתפות של 25%.
תמר אלמוג
אמא עובדת, משלמת ישירות למטפלת רק את השתתפות המדינה המטפלת מקבלת דרך הרשות.

אנחנו מעבירים את הכסף דרך השלטון המקומי, רשות שנמצאת בגירעון תקציבי הכסף "נתקע" שם ולא מגיע ליעדו. נכון שהבעיה היא קשה וקריטית, הרבה מטפלות נשארות ללא מענה וללא הכסף הזה שהוא חיוני להן, מה גם שחלק ממשפחות הרווחה אינן מסוגלות לשלם למטפלת אפילו את ההשתתפות העצמית שלהן, ואז המטפלות עומדות מול שוקת שבורה.

לנו אין היום שום סנקציה נגד הרשות, אנחנו לא יכולים להגיד 'לא נעביר לכם את הכסף', כי בכך המטרה לא הושגה. העברנו או לא העברנו, הכסף לא מגיע ליעדו.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אני לא מאמין שאתם מעבירים סתם כסף, כשאתם יודעים שזה לא מגיע ליעדו. אני מניח שאתם מטפלים בשאלה הזאת.
תמר אלמוג
אנחנו מטפלים ברמה מקומית, ולא ברמה ארצית. אם למשל אני מקבלת תלונה שברשות מסויימת לא הועבר הכסף, אני מרימה טלפון לגזבר או לראש הרשות ומבררת את הנושא. מה שאנחנו יכולים לעשות זה, לאור התרחבות התופעה הזאת ומאחר ואין לנו את הכלים איך להתמודד איתה, אנחנו פועלים עכשיו לביצוע איזשהו שינוי מבני בשירות המשפחתונים, על מנת לאפשר את העברת הכספים.
ואסל טאהא
מה אתם מציעים?
תמר אלמוג
אנחנו מציעים להפעיל את שירות המשפחתונים באמצעות זכיין שיזכה במכרז, ויספק לנו שירותי בקרה מנהליים ומקצועיים. זה טוב לכל הארץ, וזה יפתור בעיה מהותית מקצועית כי באותן רשויות שהשירות פועל בחלק קטן, אין תשתית של הדרכה מקצועית למטפלת, שהיא זקוקה לו מאוד. אין לשכוח שמדובר במטפלת שעובדת בבית לבד, אין לה "קולגות" ואין לה מהיכן ללמוד וזו בעיה אקוטית. אנחנו צריכים איזשהו ארגון שהוא בעל תשתית מערכתית נכונה, עם כל הכישורים של הדרכה והכשרה של המטפלות האלה. גם רשות מקומית יכולה להמשיך ולהפעיל את השירות אם היא מעוניינת, היא יכולה לפתוח עמותה שתספק לנו את כל התפוקות שאנחנו נציג במכרז.
היו"ר מיכאל מלכיאור
זאת אומרת, שבעצם אתם מציעים הפרטה של השירות.
ואסל טאהא
מהי הערכת הזמן ליישום הנושא?
תמר אלמוג
היום זה יונח על שולחנו של מנכ"ל המשרד, במידה והוא יאשר עקרונית אנחנו נשב עם האנשים הקשורים אלינו במשרד הרווחה, נעשה בנייה וחשיבה של מכרז נכון ונצא עם המכרז.
ואסל טאהא
האם הזכיין החדש, תהיה לו סמכות לפטר את המטפלות העובדות במשפחתונים?
תמר אלמוג
הוא לא יוכל לפטר אותן. גם עכשיו, המטפלת נמצאת בסטטוס כזה שלא יכולים לפטר אותה, מאחר והיא נחשבת לעצמאית ויש לה הסכם עם הרשות המתחדש בכל שנה.
ואסל טאהא
האם הזכיין החדש מחוייב להעסיק את אותה מטפלת, או האם הוא או בעל הסמכות רשאי לומר לה שהוא רוצה מישהי אחרת?
תמר אלמוג
אני לא רוצה "לשלוף" דברים מהמותן, זוהי נקודה שתעלה לשיקול דעת הצוות שיוקם, כאשר יבנו את מפרט המכרז.
ואסל טאהא
אני הגשתי הצעת חוק אשר עברה בקריאה טרומית כמעט בפה אחד בכנסת, בנושא שרותי הרווחה ברשויות המקומיות, בעקבות המשבר הכספי. אני הייתי ראש רשות במשך 10 שנים, כך שאני יודע מהם משפחתונים מהם משברים כספיים ומהם עיקולים, ואת הסרט הזה עברתי בצורה קשה במיוחד בקדנציה האחרונה. הצעת החוק הזו באה כדי להקל ולשמור גם על הילדים והמטופלים בלשכות הרווחה, וגם שהכסף יגיע ליעדו.

הצעתו של ח"כ עיסאם מחול, שבאה לשמור על המשפחתונים, נכללת בחלקה. כלומר נושא הכסף המועבר ממשרד הרווחה לרשויות המקומיות, נכלל בהצעת החוק שלי, אבל החלק המועבר מהתמ"ת לא נכלל אבל אם יש אפשרות לסדר שהכסף של התמ"ת יועבר לחשבון, תיפתר הבעיה ואז לא יהיה צורך בזכיינים או בעמותות.
דניאלה במברגר
חשוב להגיד שגם הצעת החוק של עיסאם מחול עלתה בשבוע שעבר לקריאה טרומית, ובהפרש מאוד קטן היא נפלה. היו הרבה מאוד בעד, והתנגדות הממשלה היא רק בגלל "תסבוכת" של פתיחת חשבון נפרד.
יעקב מרגי
יש לציין שגם אם יופרט השירות והעירייה לא תעביר את ה- 25% לאותה עמותה, העמותה לא תיתן שירות. כלומר, הצעת החוק שלך טובה בכל מקרה גם אם זה מופרט.
היו"ר מיכאל מלכיאור
את אומרת, שבנושא המשפחתונים העיריות לא מעבירות שום דבר.
תמר אלמוג
זה "נתקע" ברשויות.
ואסל טאהא
הרשות צריכה להעביר לעמותות 25%.
תמר אלמוג
ילדים נמצאים גם במעונות. כשילד רווחה הולך למעון, גם אז משרד הרווחה של הרשות המקומית שולח אותו למעון ומעביר לו את הכסף, זה יהיה אותו מנגנון. יכול להיות שזו תהיה "נעמ"ת" או "ויצ"ו" או "החברה למתנ"סים" שתזכה בהפעלת הנושא, ואל מול המעונות היא תפעיל גם את המשפחתונים באותה סלקציה.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אני עדיין רוצה לדעת, ושאלתי גם לפני כן, לגבי המשפחתונים האם הרשות המקומית משתתפת או לא משתתפת ב- 25% מההוצאות בהפעלת המשפחתונים?
תמר אלמוג
יש שני סעיפים שהיא משתתפת בהם: 1 – 25% מעלות הרכזת ו- 25% בעלות המימון של המדינה בגין ילדי רווחה. בתוך המשפחתונים יש 11,000 ילדים, מתוכם 3,500 ילדי רווחה.
היו"ר מיכאל מלכיאור
את אמרת, שבמגזר הערבי יש בערך 4,000 ילדים במשפחתונים. כמה ילדים יש במעונות במגזר הערבי?
תמר אלמוג
קשה לי לומר מספר מדוייק, מאחר והם כלולים בסמכות של עמותות ורשויות, ששם זה בסה"כ 14% מהמערכת. אבל אני יכולה להגיד שבשנים האחרונות קיימת תנופה של בניית מעונות יום במגזר הערבי, מעונות שהמדינה בונה במקומות שבהם נבנים 600 יחידות דיור ומעלה, ותקן מוסדות ציבור לבנייה חדשה קבע שצריך להקים מעון, ישנם "בקנה" 17 מעונות יום שנבנים במימון ממשלתי מלא, שניים נבנו ברהט ובזמנו אני ליוויתי את המחוז ועדיין לא נפתח אף אחד מהם, זה תלוי ועומד באחריותה של הרשות. אני הבאתי לשם את ויצ"ו כדי שיפעילו, אבל הם לא "הרימו את הכפפה". יש לנו שירות משפחתונים גדול בתוך רהט, אבל העיר גדלה מאוד ויש שני מתקנים חדשים שמשרד השיכון בנה, והם עומדים שם ריקים.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אולי זה בגלל שמלכתחילה יש שם מספר מעונות כל כך קטן.
ואסל טאהא
מעון יום, נבנה על פי קריטריון של משרד השיכון. כאשר בישוב בונים 600 יחידות דיור חדשות, התקן קובע שיש לבנות שם מעון.
היו"ר מיכאל מלכיאור
השאלה שלי היתה, אולי בונים עכשיו מעונות בגלל שאין מעונות כלל.

אולי נשמע כעת את עו"ד סוניה בולוס.
סוניה בולוס
לגבי הנתונים, היום יש לנו 1,600 מעונות יום בישראל, מתוכם רק 25 מופעלים במגזר הערבי. זאת אומרת שהמשפחתונים זו האלטרנטיבה היחידה, ואם המצב הזה יימשך מערכת המשפחתונים תקרוס במגזר הערבי ואנחנו נעמוד בפני בעיה מאוד קשה.

היום שוהים בכל הארץ 10,000 ילדים במשפחתונים, כאשר מתוכם 3,200 ילדים לא יהודים שזה כולל ילדי עובדים זרים. אפשר לומר, ש- 6% מכלל הילדים השוהים במעונות יום ובמשפחתונים, הנם ערבים.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אבל לכמה מכלל הילדים הערבים, יש בכלל את האפשרות לקבל את השירות הזה?
סוניה בולוס
זה תלוי אם האמא עובדת או לא עובדת.
תמר אלמוג
אנחנו לא מקימים את המעונות בעצמנו, אלא זו צריכה להיות יוזמה מקומית. אנחנו מסייעים לאותה יוזמה, כאשר היא קמה מהשטח.
סוניה בולוס
הדברים האלה אינם מדוייקים. לנו אין את הקריטריונים המדוייקים של משרד הבינוי והשיכון, כאשר בונים שם אני לא יודעת על כמה יחידות דיור שנבנות, הם בונים מעונות יום.

אני חושבת שבישיבה הזאת כדאי להתמקד בנושא המשפחתונים, בכל המגזר הערבי יש כיום בעיקר משפחתונים ורק 25 מעונות יום, שזה כלום, וצריך לפתור את הבעיה הזאת.

יש לפני תוצאות שעלו מסקר שערך ארגון "כיאן", אמנם בשנת 2002 אבל המצב היום הוא יותר גרוע כי הגירעון התקציבי גדול יותר, הסקר נערך ב- 20 ישובים ערבים וממצאי הסקר העלו שבתקופה שבין חודש ספטמבר 2001 לחודש מרץ 2002, המטפלות היו אמורות לקבל 7 תשלומים. 52% מכלל המטפלות לא קיבלו דבר, 16% קיבלו תשלום חלקי, ורק 32% קיבלו את הכסף המגיע להן.

צריך לזכור שלצורך הפעלת המשפחתון, המטפלת חייבת להוציא מכספה על דברים כמו מזון וצעצועים, ובמצב כזה של חוסר בהכנסה כל המערכת כבר קרובה לקריסה טוטאלית. אנחנו מסתכלים על כך כפגיעה בילדים קטנים, אשר ייאלצו לוותר על מסגרת שהיא מאוד חיונית להתפתחותם, פגיעה במטפלות עצמן שזה מקור הכנסתן היחידי, ופגיעה בכל האמהות העובדות שאין להן היכן לשים את הילדים, ועם המשכורות שהן מקבלות במגזר הערבי, אי אפשר לחשוב כלל על מטפלת פרטית.

גם לגבי רעיון ההפרטה, אין לנו את הנתונים על כך כדי שתהיה לנו תגובה בנושא.
סוהיל עומרי
יש כאן דבר לא ברור. אם כפי שנאמר כאן 52% מהן לא קיבלו כלל כסף, איך זה מתקשר עם העובדה שאמהות משלמות ישירות למטפלת?
תמר אלמוג
אם עובדת צריכה לשלם ישירות למטפלת, גם אם רווחה צריכה לשלם ישירות למטפלת. זה רק מצביע על כך, שאולי לרשות אין את האינטרס או בסדרי עדיפויות, שיהיה לה שירות לגיל הרך. כי אם הרשות היתה רוצה, אז את הכסף שאנחנו מעבירים מידי חודש בחודשו הם היו צריכים לדאוג להעביר למטפלות.
עיסאם מחול
אז למה התנגדה הממשלה להצעת החוק בשבוע שעבר? היא דנה בדיוק בסוגיה הזאת, שמעבירים את הכסף של המשפחתונים ישירות לחשבון נפרד, ולא לחשבון של הרשות המקומית כדי שתעשה בו מה שהיא רוצה.
סיגל מרד
במקרה נכחתי באותו דיון בועדת השרים, ואני יכולה להגיד שהדעה שהובעה שם ע"י משרד המשפטים היתה, שהממשלה אמורה לשבת, לעשות לעצמה סדר ולהגדיר לאיזה צרכים בעצם מייעדים כספים, והיא אמרה שלא ניתן לעשות זאת בכל פעם בשיטת טלאי וטלאי אלא לעשות חשיבה מסודרת, ולכן היתה ההתנגדות.
היו"ר מיכאל מלכיאור
עם כל הכבוד, את זה שהממשלה אומרת שהיא צריכה לעשות סדר אנחנו שומעים תמיד, אבל זו לא סיבה לטעון דבר שאפשר לפתור כי זה האי סדר הכי גדול. האם בגלל שאי אפשר לפתור את הבעיות בממשלה, אז אנחנו לא רוצים לקבל פה פתרון? אתם מעבירים לרשויות כסף שהוא מעוקל, האנשים לא מקבלים את הכסף, המשפחתונים נסגרים והמטפלות לא מקבלות משכורת.
סיגל מרד
התופעה היתה נקודתית בערים מסויימות, היום התופעה הוחרפה ולכן ישבנו ובחנו אפשרויות שונות.
ואסל מחול
אני מבין שלא רוצים לפתוח חשבון לכל דבר לחוד אלא חשבון אחד בלבד, אבל זה בתנאי שעושים סדר וכאן הממשלה לא עושה סדר. יש כל מיני אופציות לפתור את בעיית התשלום, ודווקא בקדנציה שעברה העברתי הצעת חוק שמעבירה את תקציב החינוך לחשבון נפרד, ועכשיו הועבר בקריאה טרומית עניין הרווחה, אז בבקשה תחליטו שאת הכספים של המשפחתונים מעבירים או דרך החינוך או דרך הרווחה.
ואסל טאהא
אם התמ"ת או הרווחה יעבירו את הכסף לחשבון של הרווחה או של החינוך, נותר רק אחוז קטן שיועבר ע"י התמ"ת. אז אם אתם תיקחו על עצמכם להעביר את הכסף גם למעונות והמשפחתונים, לחשבון הזה, אפשר לעשות סדר. לגבי 25% של הרשות, זה קל מאוד לראש רשות או לגזבר להעביר מהקופה של המועצה, וקשה לו לנהל את החשבון שבא מאוצר השלטון המקומי, מפני ששם זה כסף שניתן לעקל. אבל מאחר והוא שולט היטב בקופת המועצה, הוא יכול להעביר את ה- 25%.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אבל אם ראש רשות לא שילם משכורת למנכ"ל שלו או לאנשים שהוא צריך שיבחרו בו בפעם הבאה, אולי הוא יעדיף לשלם להם לפני שהוא משלם למטפלות.
ואסל טאהא
לכן אנחנו מחוקקים את החוק, ולא שואלים אותו.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אני לא רוצה שזה בכלל יהיה לשיקול דעת של ראש רשות.
ואסל טאהא
לכן אני אמרתי כאן, איך ראש רשות יכול להעביר. קודם כל, נשמור על ה- 75% שיגיעו למשפחתונים ואחר כך נתחיל לדבר על ה- 25%.
דינה שלום
אני משירות ילד ונוער במשרד הרווחה. אני רוצה להקדים ולומר שמדובר בבעיה חמורה ואני אספתי עליה נתונים, והראשונה שפנתה אליי זו היתה עיריית חיפה אשר העלתה את הבעיה.

לפני כן, ברצוני לומר מספר מילים בעניין המשפחתונים. הוצג כאן, שכאילו המשפחתון נמצא בעדיפות אחרת או ברמה אחרת מהמעון. כעובדת סוציאלית, אני רוצה להגיד שיש ילדים שמסגרת המשפחתון מתאימה להם יותר כי זו מסגרת קטנה יותר וביתית יותר וכו'. כשאנחנו יושבים בלשכה, אנחנו לוקחים את השיקול שזה יהיה זמין להורים כדי שהאמא לא תצטרך לנסוע, ויש מקומות שבהם יש כפרים ערבים מפוזרים שקשה משם להגיע למקום מרכזי, ואם קשה להגיע למשפחתון אז בטח ובטח למעון עם הרבה יותר ילדים. כלומר, יש למסגרות האלה איכויות שלפעמים חלקן עדיפות על מעון יום. יש ילדים שמתאימים לשתי המסגרות, כך שאני לא רואה את המשפחתון כפחות ברמתו מאשר המעון.
היו"ר מיכאל מלכיאור
מבחינת העלות, מה יותר יקר?
דינה שלום
במידה מסויימת, המשפחתון לעומת המעון זול יותר עבור ההורה, אבל למדינה הוא יותר יקר כי היא מחזיקה גם את רכזות המשפחתונים.

כפי שאמרתי קודם, הבעיה היא אכן חמורה וברשותי רשימת נתונים שביקשתי מהפיקוח שלנו, לאחר ששמעתי את הבעיה. ביקשתי מהם לאסוף ולהעביר לי מידע על כל ישוב וישוב שהם מפקחים, דרך רכזות המשפחתונים אשר יושבות היום בלשכות הרווחה.

יש את התופעות הקלות של עיקוב ואי העברת תשלום, יש תופעה שהיא בולטת של תשלום של 75% בלבד, זאת אומרת שכאשר המדינה משלמת 75% וכפי שהרשות מקבלת את זה היא מעבירה. כלומר, הילד בסוף מקבל שירות פחות ממה שהתכוונו, כי במקום 100% הם מקבלים 75%. יש גם ישובים, הרבה בתוך המגזר הערבי אבל גם במקומות אחרים, שהתשלומים מעוכבים כבר חודשים ויש מקרים של שנה. כלומר, יש בעיה במאות משפחתונים. אני העליתי את הנושא של תשלום ישיר למשפחתון, ובמשרד שלנו יש הסכמה שנלך על זה ואנחנו מחכים שיקבלו שם החלטות עקרוניות כדי לעבוד ביחד.

למעון היום, אם זה ויצ"ו או נעמ"ת או מליסון במזרח ירושלים וכל הארגונים שמקבלים את מלוא הסכום מהמדינה, אבל יש קיזוזים שונים לאחר מכן דרך השלטון המקומי. כלומר, המעונות כבר עכשיו הם מופרטים כי הם לא פועלים ישירות על ידי המדינה, הארגון מקבל את מלוא התשלום ולאחר מכן הגופים עושים ביניהם את החשבונות.

לכן אני הצעתי שנעשה במשפחתונים, משהו דומה למה שעשינו בנושא משפחות אומנה שמקבלות את הכספים ישירות מהמדינה. עוד לא גיבשנו את הפרטים, אבל הייתי רוצה להשוות את זה לאופן התשלום לארגון.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אמרת שיש לך נתונים, מה הם אומרים?
דינה שלום
כפי שאמרתי קודם, שהבעיה הקלה זה עיכוב של מספר חודשים, הבעיה הבולטת היא תשלום של 75% בלבד, והבעיה הבולטת יותר זה המצב במגזר הערבי.
היו"ר מיכאל מלכיאור
מה אתם עושים עם הדבר הזה?
דינה שלום
הגורמים המוסמכים במשרד, החליטו ללכת לאיזשהו כיוון של תשלום ישיר למשפחתונים, זוהי ההצעה שלנו, אנחנו מחכים להחלטה שלהם כי אנחנו רוצים לעשות זאת ביחד.
אהובה קרקובר
אני מנהלת תחום ארגון ומינהל במשרד הרווחה. הרבה רשויות משלמות את ה- 75% ולא נותנות את ה- 25% שראש הרשות יכול לבחור ולתת, כי אם הוא לא יכול אז זה לא בסדר העדיפויות הראשון שלו, כי לפני זה יש לו חובה לשלם לחינוך.
היו"ר מיכאל מלכיאור
זה לא תנאי, כדי לקבל את ה- 75%?
אהובה קרקובר
זה לא תנאי. כאשר יש לנו מעון יום, הדבר פשוט יותר. אנחנו משלמים 100% למעון היום, ולאחר מכן מתחשבנים עם הרשות המקומית גם אם היא במינוס באוצר השלטון המקומי, ואז אף אחד לא מרגיש את הפער. ההבדל המאוד גדול בין המגזר היהודי למגזר הערבי, הוא בהחלט בזה של גודל, פיזור תושבים ומרחקים.
היו"ר מיכאל מלכיאור
בגלל זה אין כמעט מעונות יום במגזר הערבי.
דינה שלום
כבר מלכתחילה, המשפחתונים הוקמו בגלל בעיית הריחוק ובעיית התשתיות, כלומר כאן יש לך בית גדול עם תשתית ואתה לא צריך תשתית של קרקע כדי להעמיד מעונות.
עיסאם מחול
אם כך מדוע זה לא עובד כך במגזר הערבי?
דינה שלום
זה כן עובד, זה אפילו אופייני למגזר הערבי. זה אופייני למגזרים שבהם יש דלילות באוכלוסיה, מרחקים גדולים ובעיה של תשתיות. הדבר שלא נאמר וכתוב פה, זה מקום עבודה לנשות המקום, מבלי שיצטרכו לעזוב את הכפר שלהן. אני לא יודעת מדוע זה לא הועלה, אבל זה דבר בעל משמעות רבה. גם במגזר היהודי, כמו בני-ברק למשל, אנחנו מוצאים את הבעיה הזאת בצורה "פורחת", ושם אין בעיה שאתה לא יכול להקים מעונות כי יש הרבה ילדים.
יעקב מרגי
שם יש בעיית שטח.
דינה שלום
נכון, אבל יש גם אינטרס שלאנשים יהיה עבודה בבית.

אנחנו ערים לבעיית שתי הנקודות שהעליתי: האחת היא, שאם מעבירים כספים אז מעבירים רק את ה- 75%, והשנייה היא, והשנה זה חמור יותר, לרשויות המקומיות יש בעיית נזילות מאוד קשה ועכשיו בעצם הנזילות שלהם תהיה קשה הרבה יותר. באמת היתה יוזמה של השר שלנו זבולון אורלב, לחקיקה בנושא שכר עובדים ששם הכסף יהיה כמו בחינוך, לגבי נושא של משפחתונים הגישה שונה מכיוון שאנחנו בהחלט בוחנים את הרעיון של משרד התמ"ת, כדי למצוא פתרון אחר ודרך הפעלה אחרת. לכולנו זה נראה נכון, דרך הפעלה אחרת שלא תהיה תלויה בבעיותיה של הרשות המקומית. זה הרבה יותר מבטיח, כשאתה נותן לגוף ומושך מהרשות המקומית בהסדרים.
היו"ר מיכאל מלכיאור
למה לא ניתן לעשות עם המשפחתונים, כפי שעושים עם המעונות?
אהובה קרקובר
מכיוון שאין לנו גוף שיחליט. כאשר תהיה החלטה של הנהלת משרד התמ"ת, שהם מסכימים ללכת לשיטה הזאת, יהיה גוף שיזכה במכרז ואז אנחנו נוכל להעביר.
קריאה
אני לא מבינה למה צריך להיות גוף אחד באמצע, יכולים להיות כמה גופים.
אהובה קרקובר
המעונות זה גוף, אם זה נעמ"ת או ויצ"ו וכו'. חייב להיות גוף ולא רק מקצועי, אני מניחה שכאשר תהיה החלטה ויכינו את מפרט המכרז, הם ירצו גם להבטיח שלאותו גוף יש בסיס כלכלי איתן, דבר שאנחנו לא יכולים לבדוק במשפחתון. יתכן שהיום הבסיס הכלכלי של המשפחה הוא טוב, אבל מחר יתכן שבן הזוג של מפעיל המשפחתון יהיה מובטל. לגוף יש מבחן כלכלי וביטחון כלכלי, שהוא מסוגל להפעיל את המערכת הזאת.
עיסאם מחול
מי הם הארגונים המפעילים את מעונות היום?
אהובה קרקובר
בדרך כלל ארגוני נשים.
תגריד אל אחמד
אני מעמותת כיאן, שהוא הארגון הפמיניסטי שחשף את נושא המשפחתונים במגזר הערבי. אני מרגישה את עצמי כנציגת המטפלות, ויש לי הרבה דברים לומר לועדה זו מטעם המטפלות.

כיום יש ארגון מקצועי של מטפלות המשפחתונים, אמנם עדיין במגזר הערבי אבל אנחנו מתכוונות להקים משהו ארצי, והן מאוד מבקשות שלפחות יהיו שותפות בנושא כי יש להן הרבה מה לומר. לשמוע את המטפלות עצמן, זה שונה משמיעת הדברים מכל גוף חיצוני אחר.
היו"ר מיכאל מלכיאור
יש שותפות בין המטפלות במגזר הערבי, לבין המטפלות האחרות ביתר המגזרים?
תגריד אל אחמד
המעמד הוא אותו מעמד, אבל הבעיה של אי העברת כספים מהרשויות, אמנם נמצאת גם במגזר היהודי אבל יותר במגזר הערבי.
היו"ר מיכאל מלכיאור
המצב של הרשויות שם, יותר קשה.
תגריד אל אחמד
עדיין אני לא כל כך מבינה, למה צריך להיות גוף בין הרשות המקומית לבין המטפלות. אם היתה עוברת הצעת החוק, אני חושבת שזה היה פתרון לכל דבר. לגבי ההפרטה, אנחנו לא יודעים ולא בטוחים לאיזה גוף בסוף זה יעבור. כל הפרטה תפגע קודם כל בנשים, אם זה המטפלות או האמהות העובדות, ותפגע גם בילדים.
תמר אלמוג
אם החברה למתנ"סים תזכה להפעיל זאת בכל הארץ, זה רע?
תגריד אל אחמד
מישהו שאל כאן קודם, האם יש לכם תוכנית ברורה ומדוייקת. אם זה בטוח שזה יעבור לחברה למתנ"סים, או לארגוני נשים, אני חושבת שזה פחות או יותר בידיים אמינות, אבל אי אפשר לדעת. לכן, אם יש לכם תוכנית באמת ברורה או אפילו קווים כלליים, אני מבקשת להציג אותה פה.
היו"ר מיכאל מלכיאור
את מתכוונת, שזה לא יהיה בידי גוף פרטי שרוצה להרוויח ואז יהיה סיכון גם למעמד המטפלות וגם לילדים.
תגריד אל אחמד
לצערי הרב, לא כל עמותת נשים היא באמת עמותה פמיניסטית שבה הנשים עובדות והילדים נמצאים במעונות או משפחתונים. כאן אני מבקשת, וזה מאוד חשוב, שהארגון המקצועי של המטפלות יהיה שותף בנושא.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אני חושב שבסך הכל, הנושא די מובן.
תמר אלמוג
אני רק מבקשת להשלים את תמונת המצב. הסוגיה של אי העברת הכספים, היא רק סוגיה אחת שמפריעה לנו בתפקוד של המבנה הארגוני הנוכחי. קיימות סוגיות נוספות, כמו בעיות של נכסים פוליטיים מקומיים, שמטרפדים את המהלך המקצועי של השירות. לדוגמא, רשויות מסויימות שבהן יש מתחים פוליטיים, מחליטות על דעת עצמן בלי תאום עם המשרד, איזו מטפלת תפתח משפחתון ואיזו לא תפתח איזו רכזת תטפל ואיזו רכזת לא. זה דבר, שאנחנו לא יכולים להתמודד איתו במצב הנוכחי.

דבר נוסף, זה התשתית המקצועית שצריכה המטפלת. אני הדגשתי, שאותה מטפלת עוברת אצלנו הכשרה במימון של המשרד, וזה שהיא עברה הכשרה זה עדיין כלי מאוד ראשוני והיא עדיין רחוקה מלהיות מטפלת טובה ומקצועית. היא צריכה ליווי מקצועי, במקום שהיא צריכה את החיזוק.
סוהיל עומרי
בכל השטח קיימת רק בחינה אחת בערבית, משנת 1992, ויש עדיין מקומות הכשרה שמלמדים את הבחינה. האם ידוע לכם על כך? האם ידוע לכם שהכשרה מעשית לא נעשית והמטפלת צריכה לשלם 100 שקל כדי ללכת ל- 4 ימים לאחד המעונות?
תמר אלמוג
אני רק מחזקת את הדברים שאתה אומר. זה שמטפלת באה ויש לה תעודה, זה כלי מאוד ראשוני. אני עדיין לא קוראת למטפלת הזאת מטפלת מקצועית, היא הופכת להיות מקצועית כשיש גוף מלווה מקצועי איתה ביחד.

הסברתי שיש לנו 92 תקנים, אבל הם פזורים על פני 140 רשויות. יש רשויות שיש להם "רסיסים" של חלקיות תקן, כך שאותה רכזת היא גם עובדת סוציאלית בלשכה ומטפלת בדברים הבוערים ביותר בלשכה ואולי המשפחתון עובר לסוף סדר היום שלה. זה מצביע על מה שקרה בשטח, נאמר כאן שהמטפלות במגזר הערבי הקימו איגוד. למה הם הקימו איגוד? כי אין להם מענה במבנה הארגוני הקיים.

אנחנו היינו רוצים להציע תוכנית, שתלבן את כל הסוגיות האלה ביחד להעמיד תשתית מקצועית, שכמובן כדי להוריד את החששות הקיימים זה ייעשה מול הגורמים המקצועיים הבין משרדיים.
היו"ר מיכאל מלכיאור
גם בשותפות עם הארגונים, כי יש לנו כאן שני ארגונים מאוד חשובים שכדאי שיהיו שותפים לנושא.
תמר אלמוג
בודאי. תנאי הסף למכרז, יוגדרו על ידי כל הגורמים המקצועיים.

נקודה נוספת שבגינה אנחנו חייבים לצאת למכרז, חשב המשרד דורש שחברת המתנ"סים תעבור מכרז כי אין לה פטור ממכרז באופן פורמלי. השנה נתנו לי אישור מיוחד בועדת פטור ממכרזים, והם אמורים לסיים את ההתקשרות שלהם איתנו באוגוסט 2004, כך שבכל מקרה אני צריכה להכין מכרז. המכרז הזה ייצא, ואני חושבת שאפשר לעשות זאת הדרגתית, אנחנו נלמד בשטח ונראה. המצב הקיים הוא לא טוב, הוא קם טלאי על טלאי והגיע הזמן לעשות סדר וארגון.
יעקב מרגי
מי אנחנו שניקח מודל שהוא כן מצליח, אולי יש בעיה פה ושם, אבל בסה"כ נושא מעונות היום הוא פרוייקט שהמדינה מרימה בגאווה במינימום תקלות, הכספים מועברים ב- 100% ומתקזזים עם הרשויות, זה מופעל ע"י ארגוני נשים בלבד, ומשרד העבודה התמ"ת והרווחה מאשר ונותן את זה, אז למה שלא נאשר זאת במקרה של המשפחתונים.
תגריד אל אחמד
אבל זו לא אלטרנטיבה.
יעקב מרגי
אני מבין את החששות שלך. אם הייתי יודע ורגוע שאכן השלטון המקומי הולך לרפא פה תחלואה, את צודקת. אתמול זה היה ניתוק מים, לא משלמים למשפחתונים, מחר גם למורים לא ישלמו, אם את מצפה לתוחלת מהרשויות המקומיות אז את תמשיכי להגיע לפה, למחות, להוציא סקרים, אבל זה לא יעזור. יש מודל מצליח, וזה המעונות ובאמת הייתי רוצה שהגברת תמר אלמוג ודינה שלום ימשיכו את המודל ולמצוא מודל חדש למשפחתונים, שיהיה מגובה על ידי ארגוני נשים.
מאיר טולדאנו
אני מייצג פה את ארגון "בטרם" שזה בנושא בטיחות.

יש הבדל בין המשפחתונים למעונות, בתחום הזה שקשור לבטיחות ילדים. במסגרת תפקידי אני נמצא הרבה מאוד בישובי הבדואים בדרום, אני מנהל את השלוחה של "בטרם" בסורוקה, ואני רואה את התוצאות בישובי הבדואים בדרום ואני מניח שבאותה מידה זה גם בישובים ערבים בצפון.

יש זילות בנושא הבטיחות במשפחתונים, לעומת מה שנעשה במעונות, ואחד הדברים הבעייתיים במשפחתונים לדעתי, זה תחום הפיקוח ולאו דווקא ההקמה. לאחר שמקימים את זה, יש בעיה של פיקוח 'איך מפקחים על זה שאותה בעלת משפחתון שנמצאת בבית שלה שבו יש ילדים גדולים יותר, והבית לא בהכרח מותאם לילדים קטנים, איך יוצרים מצב שבו הבתים שלהם יהיו בטוחים יותר לילדים'. אנחנו נתקלים במקרים רבים הרבה יותר, של ילדים שיש להם בעיית בטיחות במשפחתונים ולא במעונות.
היו"ר מיכאל מלכיאור
זה רק מחזק את הדברים הנוספים ששמענו פה.
סוניה בולוס
אני שומעת את הדברים של מר טולדאנו, בפגישות שלנו עם עובדים ועובדות במשרד העוסק בתחום המשפחתונים, הם דווקא אומרים שלא בהכרח הילדים שבמשפחתונים חשופים יותר לתאונות בתוך המשפחתון מאשר במעונות יום. פה נטען שמשפחתון זה מקור תעסוקה להרבה נשים במגזר הערבי, השאלה שלי היא: איך אתם יכולים להבטיח שהמטפלות המועסקות כיום במשפחתונים, ימשיכו להיות מטפלות לאחר שאתם תחליטו להפריט את השירות?
היו"ר מיכאל מלכיאור
היא שאלה את השאלה שכבר שמענו בתחילת הישיבה, שזה דבר שראוי לתת עליו את הדעת כאשר מגיע הפתרון, ואנחנו רוצים לדרוש שהפתרון הזה יהיה יותר קרוב מרחוק, אני חושב שנאמרו גם דברים ברורים גם מח"כ יעקב מרגי ואחרים, שהרי הפתרון נמצא בידיים כי יש לנו את הפתרון בנושא המעונות. כשזה מגיע, חייבים למצוא מנגנון ולהבטיח שהנשים שהיום הן המטפלות, תוכלנה להמשיך בכך במסגרת החדשה.
ג'יהאד חאג' יחיא
אני עובדת סוציאלית, ואני באתי לפה כדי להציג את בעיית המשפחתונים בח'ורה שבאזור הנגב, אשר נסגרו ע"י ראש המועצה המקומית שם. אני רוצה לשאול את הארגונים המפעילים ולשכת הרווחה, איך אפשר עכשיו למצוא פתרון לילדים שנשארים בבית ללא מסגרת, ילדים שבאו כל אחד מרקע שונה, כל משפחה עם הבעיה שלה. איך אפשר היום למצוא פתרון לבעיה הזו? יש כאן ראש מועצה מקומית שלקח על עצמו לסגור את כל המשפחתונים בכפר הזה. אתם מדברים פה על רעיונות טובים לטווח הארוך, אבל במקרה הספציפי הזה איך אתם נותנים פתרון ואלטרנטיבה לילדים האלה?
תמר אלמוג
ראש המועצה שם שנמצא "בקצר" קשה מאוד עם מנהל הרווחה, החליט על דעת עצמו לסגור את המשפחתונים. סגירת ופתיחת משפחתונים, נעשית דרך המשרד שלנו ודרך ועדה, אבל הוא לא שאל אף אחד, סגר את המשפחתונים, אמר למטפלות שהן יותר לא עובדות ופיטר את הרכזת.
היו"ר מיכאל מלכיאור
ביום ראשון הקרוב, אנחנו עושים סיור של הועדה ואנחנו גם נהיה שם.
יעל דן
אני מהאונ' העברית, אני רק רוצה להוסיף דבר נוסף. כל הדברים שעליהם אנחנו מדברים, אם יפריטו או לא יפריטו ישנו איזשהו מודל, הרי חלק מהמשפחתונים נמצאים בקריסה מוחלטת. המשמעות היא, שאו שהילדים הולכים הביתה ובאמת אין להם סידור ו"נזרקים" לכל מיני מקומות, או שיש כל מיני וריאציות פרטיות מזעזעות, של הרבה מאוד ילדים במקומות בלתי סבירים לחלוטין לגדל ילדים ללא שום פיקוח והדרכה.

הועדה הזאת ישבה לפני מספר חודשים, בנושא של חוק חדש "פיקוח מסגרות חינוכיות לגיל הרך". זאת אומרת, שלא יתכן שתקום איזושהי מסגרת במדינת ישראל לילדים קטנים ללא פיקוח, מה שיש היום ש- 80% מהילדים נמצאים במסגרות ללא פיקוח.
מאיר טולדאנו
הרי מה זה 'בייבי סיטר', את יכולה למנוע את זה?
יעל דיין
גם בייבי סיטר, ולכן אני אומרת 'חוק פיקוח מסגרות חינוכיות לגיל הרך', שלא יתכן דבר כזה. כי מה שהולך לקרות פה עכשיו, זה שילדים יגורו במחסנים בשעות היום עם מטפלות ללא שום הכשרה וללא שום פיקוח, וזה הדבר הנורא ביותר שיכול לקרות. אז אני אומרת, שבמקביל צריך לזרז גם את העניין השני.
היו"ר מיכאל מלכיאור
זה צריך להיות דבר ברור.
עיסאם מחול
צריך לשים את הקונטקסט של השאלות הקונקרטיות הנוגעות למשפחתונים. אנחנו מדברים על משפחתונים שהם פתרון לכמה בעיות, בחלק מהישובים שהעוני מגיע בהם ל- 30 או 50%, המשפחתונים הם האופציה היחידה שיש לילדים בגיל הרך להיות בתוך מסגרת. לכן כל פגיעה במשפחתונים, או סגירת משפחתונים כפי ששמענו קודם, היא תהיה קטסטרופלית במקרה הזה כי זה לא דבר "שמשחקים" בו.

דבר נוסף, בדיוק בישובים כאלה שהם מוכי אבטלה ועוני, המשפחתונים הם פרצה נוספת שהם יכולים למצוא מבחינת תעסוקה, אם זה תעסוקת נשים או תוספת הכנסה, וכל פגיעה גם בתחום הזה היא קטסטרופלית.

ההצעה שבאה ממשרד התמ"ת על הפרטה, היא "משחקת" בדיוק בכיוון ההפוך, עם כל הרצון הטוב, היא יכולה רק לפגוע כי השאלה תהיה 'איך להוציא פחות כדי להרוויח יותר'. אני מכיר אישית אנשים העוסקים בטיפול במרכזים לילדים עם מוגבלויות, ואני מקבל צמרמורת כאשר אני שומע מהם איך ועל מה הם חוסכים. אמנם הם מנסים לעמוד ברשימה שהם מקבלים מהמשרדים האחראיים, אבל הצורה שהם עוקפים את זה היא מזעזעת.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אבל אם מדובר על ארגונים כמו: ויצ"ו, נעמ"ת, חברת המתנ"סים, אז אני מניח שאתה תסכים שזו לא המציאות, ועל זה הם מדברים.
עיסאם מחול
המילה "הפרטה" מתחילה ב"מציאות קלה" ובדוגמאות קלות, אבל זה יכול להגיע רחוק. לכן אני מתריע, שכאשר אנחנו אומרים "הפרטה" לדעת מה בדיוק אנחנו מתכוונים.

אני חושב שאנחנו צריכים לעודד, לדעתי הפתרון שעומד כיום על הפרק, הוא להסיר את התנגדות הממשלה להצעת החוק שהוצגה בשבוע שעבר, עד שלא מציעים הצעה מתקבלת על הדעת לגבי כל הגורמים. אם לא, יש לדאוג שזה יעבור או דרך תקציב החינוך או דרך תקציב הרווחה.
תגריד אל אחמד
צריך פתרון מיידי, גם מהסיבה שיש מטפלות שכבר שלוש שנים לא קיבלו אפילו שקל.
לובנה זחלאוי
יש עובדות סוציאליות שלא מקבלות שכר כבר שנה.
תגריד אל אחמד
מי מכם יודע מדוע המטפלות עובדות כבר שלוש שנים ללא שום משכורת?
תמר אלמוג
לי קשה להבין את ההגיון שבדבר. זה לא רק שהיא לא מקבלת את התשלום מהורי התלמידים, אלא היא גם מוציאה מהכיס שלה הפרטי עבור הוצאות.
היו"ר מיכאל מלכיאור
זה יותר קשה להבין, מדינה שככה מתנהלת. כנראה שלאישה עובדת אין הרבה אלטרנטיבות אחרות, והיא כנראה מקווה שבאיזשהו שלב מישהו ייקח אחריות וייתן לה את המשכורת המגיעה לה, וזה שהיא תסגור את העסק לא ייתן להם כלום. אנחנו יצרנו מצב שאין שום דבר לנשים האלה שאנחנו מדברים עליהן, ואין להם גם אופציות רבות אחרות. לכן אפשר להבין טוב מאוד את הנשים, אבל קשה להבין את המדינה שמאפשרת לדבר כזה לקרות.

אנחנו צריכים עכשיו פתרון מאוד מהר, אם את אומרת שהתכנית תיכנס לתוקף ב- 1.9.2004, זה אומר גם שצריכים עכשיו לקבוע את זה. כמה זמן לדעתך, ראוי לתת למנכ"לים שלכם לסגור את הנושא הזה?
תמר אלמוג
בהקדם, אולי תוך חודש.
היו"ר מיכאל מלכיאור
חודש ימים זה סביר.

אנחנו מבקשים דיווח חזרה על הפתרון, שייקחו בחשבון את כל הדברים שדיברנו עליהם, שזה ייעשה בשותפות גם עם ארגוני הנשים וגם עם האגודה לזכויות האזרח וגם עם ארגון "כיאן", אלה ארגונים היודעים על מה הם מדברים ולוקחים את האחריות במצב מאוד קשה.

תוך חודש ימים אנחנו נקבל פה את ההצעה, פה דובר על מה שיהיה משנת הלימודים הבאה.
סיגל מרד
כרגע הרעיון הובא לאישור המנכ"ל, מרגע הרעיון צריך לבנות מפרט של מכרז שהוא מאוד מורכב, אז זה בטח לא ייקח חודש.
היו"ר מיכאל מלכיאור
התשובה היא, מה יהיה המודל ואיך יהיה, אחר כך עושים את המכרז לפי כללי המכרז, אבל זה כולל גם את הדאגה שהיא לגיטימית, שזה לא יהיה כמו שיש בבתי אבות ובכל מיני מוסדות, כפי שאמר ח"כ מחול, שלא יהיו ארגונים פרטיים שאנחנו יודעים עליהם, שלא יוכלו לבוא ולהרוס את כל המערכת הזאת.

דבר שני, אנחנו מבקשים בינתיים שאתם תיכנסו לכל מקום ומקום כדי לפתור את הבעיה של האנשים שלא קיבלו משכורת, אם זה 5 חודשים או שנה או שנתיים, זה צריך לעשות באופן פרטני כי לא יהיה לנו פתרון כולל לנושא. אני חושב שזה המינימום שאיתו אנחנו יכולים לצאת מהישיבה הזאת.

אני רוצה להודות לכל אלה שהשתתפו פה היום, וכל אלה שהביא לנו את האינפורמציה כי זה נושא חשוב ביותר. כמובן שאני מקווה שגם מה שתמר אלמוג אמרה בקשר למעונות וכו', הדברים נבנו פה "עקום" ולא יכול להיות שבכל המגזר הערבי יהיו 25 מעונות. גם אם יש עכשיו יוזמה לבנות עוד כמה מעונות, זה ודאי וודאי רחוק מלספק אוכלוסיה ענקית וחשובה, שבגיל הזה אני מניח שהם 25% מכלל הילדים במדינת ישראל, ו- 25% עם 25 מעונות יוצא שיש מעון אחד על כל אחוז של ילדים.

הישיבה ננעלה בשעה 11:55

קוד המקור של הנתונים