כנסת פתוחה

פרוטוקולים/כלכלה/7527



2
ועדת הכלכלה
9.12.2003

פרוטוקולים/כלכלה/7527
ירושלים, כ"ז בכסלו, תשס"ד
22 בדצמבר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 107
מישיבת ועדת הכלכלה
מיום שלישי, י"ד בכסלו התשס"ד ( 9 בדצמבר 2003 ), שעה: 10:00

תאונות הדרכים ובעיית הפיקוח על כשירות צמיגי כלי רכב - דיון מהיר
בהצעתה של חברת הכנסת אורית נוקד

חברי הוועדה: שלום שמחון – היו"ר
גלעד ארדן
אורית נוקד
דוד טל
אליעזר כהן
יצחק וקנין

עו"ד חגית אייזנמן - הלשכה המשפטית, המשרד לתשתיות לאומיות
חוה בן ארי - מנהלת אגף רכב, משרד התחבורה
משה ימיני - ראש תחום סחר יצוא ויבוא, משרד התחבורה
שמעון אברהם - ראש תחום בכיר שירותי תחזוקה, משרד התחבורה
איילת פסטר- עוזרת למנהלת אגף הרכב, משרד התחבורה

עו"ד חנה טירי - לשכה משפטית, משד התמ"ת
טימור זרין - המפקח על משקולות ומידות, משרד התמ"ת

משה בן זיקרי - המשרד לביטחון פנים

מולי טימור - סמנכ"ל שיווק דור אנרגיה, חברות הדלק
דורון רוזנטל - מהנדס אחזקה בחברת סונול, חברות הדלק

רונן רגב - תחקירן ראשי, המועצה לצרכנות

ראובן אבן - מנכ"ל איגודי יבואני הרכב
ראובן בוסיס - יו"ר ועד ענף צמיגים, איגוד המוסכים

אורי גלנצר - יו"ר איגוד מכוני הרישוי
חיים סבן - חבר הנהלת איגוד מכוני הרישוי
דני פאר - חבר הנהלת איגוד מכוני הרישוי

לאה ורון

אושרה עצידה


תאונות הדרכים ובעיית הפיקוח על כשירות צמיגי כלי רכב – דיון מהיר
בהצעתה של חברת הכנסת אורית נוקד

ברשותכם, אני רוצה לפתוח את הישיבה. הנושא הוא דיון מהיר בהצעתה של חברת הכנסת אורית נוקד בנושא תאונות הדרכים ובעיית הפיקח על כשירות צמיגי כלי הרכב.

חובת התקנת מדי לחץ אוויר בתחנות הדלק מעוגנת בתמ"א 18, תוכנית מתאר ארצית. בסעיף 7 פסקה (ב) נאמר אספקת שמן, מים ואוויר, תחנת תדלוק חייבת לספק שמן מנוע, שירותי מים למצנם ואוויר לצמיגים לסוגי רכב שאותו היא מורשית לתדלק. בדו"ח מבקר המדינה 51ב משנת 2000 נכתב בין היתר שמן הראוי שתינתן סמכות לרשות ממשלתית לבצע את הבדיקות ולאכוף את תקינות מדי לחץ האוויר. מר טימור הממונה על יחידת משקולות מידות וסטנדרטים מכין תקנות, והשאלה היא כמה זמן ייקח עד שהתקנות האלה יגיעו לאישור. עד כמה שאנחנו יודעים לוקח משום מה הרבה זמן להכין את התקנות האלה

חברת הכנסת אורית נוקד, בבקשה.

תודה רבה ובוקר טוב לכולם. אני רוצה לפתוח בנתונים שקיבלתי היום מהרשות למלחמה בתאונות הדרכים. מאז חודש ינואר 2003 ועד סוף חודש נובמבר היו 453 הרוגים ב-412 תאונות קטלניות. אני חושבת שאנחנו חייבים לטפל בנושא תאונות הדרכים, על מנת להקטין ולו במעט את ממדי התופעה הזו של קטילת חיי אדם. לדאבוני, אנחנו מתבשרים חדשות לבקרים על הרג מסוגים שונים.

אני למדתי שתאונות הדרכים נגרמות בעיקר בשל שלושה גורמים: הגורם האנושי, תנאי הדרך, והגורם הטכני. ד"ר איתמר שרון שלצערי לא נמצא איתנו היום, הוא מומחה לצמיגים. הוא אומר שמכל הגורמים הטכניים, כשל הצמיגים נמצא במקום הראשון. כמי שמשמשת בכנסת כיושב ראש השדולה לנושא הצרכנות וגם כאזרחית שאיכפת לה, כמו לכל אחד ואחד מכם, יזמתי את הדיון. למען הגילוי הנאות, אני אומר לכם שאני נעשיתי עוד הרבה יותר מודעת לבעיית הצמיגים עקב כתבה של רותם אברוצקי ששודרה בערוץ הראשון ביום ששי לפני שבועיים. מהכתבה עלה שכ-30% מתאונות הדרכים קשורות בצורה זו או אחרת - - -

מי שאמר שם ש-30% מתאונות הדרכים הם בגלל צמיגים זה בעל מוסך צמיגים. זה לא נתון שאמר איזה מומחה.

זה גם נתון לא נכון.

אני מתאר לעצמי.

נראה לי שהנושא של אחוז כזה או אחר הוא נושא שפחות עומד כרגע לדיון. מה שחשוב והוא מוסכם על כל המומחים הוא שבטיחות הצמיג הוא הנושא הבעייתי בכל מה שקשור לכשלים טכניים.
אני קראתי עוד חומר בנושא הצמיגים ולמדתי על עוד כמה דברים שקשורים בבטיחות הצמיגים. מהכתבה אפשר היה לראות שני דברים. אחד, רוב האנשים לא מודעים לנושא הזה של בטיחות הצמיג, ובעיקר לא מיישמים בדיקה של מד הלחץ, לחץ האוויר. תחשבו כמה מכם מבצעים בדיקה כזו. יש אולי קצת מודעות לגבי נסיעות ארוכות ונסיעות שבהן יש משקל כבד יותר ברכב פרטי. אבל ככלל אני יכולה לציין ולומר שאין מודעות. שנית, מצפייה בכתבה הזו עלה
שבתחנות הדלק בהן בדרך כלל ממוקמים מדי הלחץ, פרט למדי הלחץ הדיגיטליים, רוב מדי הלחץ הם מזייפים.

באיזה תחומים נמצא הזיוף, האם זה פלוס מינוס 5% או 50%?

לא 50%. בוא נאמר שזה 20%, כך זה עלה מהכתבה אם אני לא טועה. עלה גם מהכתבה שלא ברור בדיוק מי הוא האבא לכל הנושא הזה, האם זה משרד התחבורה או שמא זה משרד התמ"ס, מי מפקח?

אני חושבת שיש מקום להגביר בכלל את המודעות אצל ציבור הנהגים לנושא הבטיחות הצמיגים. ניתן להגביר את המודעות באמצעי הסברה. אני חושבת שיש כבר מספר תשדירים, אבל יש מקום להכניס תשדיר נוסף. אתם גם בוודאי אמונים על הנושא, תציעו גם אתם. הדבר הנוסף קשור בנושא הפיקוח. אני חושבת שצריך לפקח על התחנות עצמן. יכול מאוד להיות שיש גם מקום לתלות שלטי הסברה ליד אותם מתקנים.

האם בוודאות אין היום פיקוח?

לא ידוע לי שיש פיקוח, יגידו כאן העוסקים בתחום.

תוך כדי לימוד הנושא הסתבר לי שיש בעיות אחרות שקשורות בצמיג. כמה מכם יודעים למשל שצמיג שעומד במדף הוא מתכלה, למרות שלא השתמשו בו? יש אורך חיים לצמיג. יש שאלה נוספת שהיא קשורה כמובן לעלות הצמיגים וגם לעובדה שנכון להיום אין עדיין תחרות בתחום הזה. אם אין תחרות אז יש כאן כמובן סיפור שקשור בעלות של הצמיג. יש פער מחירים והצרכן יכול לקנות כמובן דווקא את הצמיג הטוב, דבר שיכול להשפיע גם כן על הבטיחות.

אני רוצה להציע שהנושא הזה יעלה על סדר היום הציבורי של הוועדה הזו. אנחנו נשמע את העוסקים בתחום, ולאחר מכן אנחנו ננסה להתכנס סביב המלצות.

נמצא איתנו מר טימור הממונה על יחידת משקולות, מידות וסטנדרטים. כמה זמן לוקח למדינת ישראל להכין תקנות כדי שהנושא הזה יבוא לידי ביטוי וייכנס לתוך איזשהי מסגרת?

קודם כל אני מברך על כך ששר התמ"ת אהוד אולמרט חתם על התקנות. התקנות יושבות אצלך עכשיו. נתתי את זה - - -

הן לא יושבות אצלך עכשיו משום שהבוקר מסרת מכתב שאומר שיש לך כוונה להעביר את התקנות. את זה אנחנו מכירים עוד מהכנסת הקודמת.

אני רק רוצה שתדעו שאם קצב העבודה של שרי הממשלה היה כמו קצב העבודה של ועדת הכלכלה אז המצב הוא טוב. אנחנו לא יוצאים לחופש.

מה אומרות התקנות?

אנחנו לא קיבלנו אותן אז אנחנו לא יודעים.

אנחנו מתעסקים אך ורק בתחום של המכשיר שמנפח את האוויר בצמיגים ואין קשר לצמיג בכלל. אני מדבר רק על המכשיר שנמצא בתחנה. התחום הזה היה בעבר במשרד התחבורה, ולאחר מכן הוא התגלגל למשרד התשתיות. הוא לא קשור למשרד התעשייה והמסחר. משרד התעשייה והמסחר התנדב שהתחום הזה יהיה אצלו כמו שזה מקובל בכל העולם. היות ואנשים שלי של היחידה למשקולות ומידות נמצאים כמעט כל הזמן בתחנות הדלק, יש להם מעבדות מיוחדות לתחנות דלק ואנחנו בודקים את כמות הדלק, ולכן אמרנו שאם אנחנו נמצאים שם אז חבל להפיל את התחום הזה על גופים אחרים ושאנחנו מתנדבים לעשות את זה. מבקר המדינה גם המליץ שזה יהיה אצלנו. חוקית, התחום הוא לא אצלנו. זה התנדבות.

כתבנו תקנה והיא אומרת שיטת הבדיקה של מד הלחץ, את הסטיות המותרות, מה מותר. אנחנו כבר רכשנו ליחידה שלנו מדי רפרנט שבודקים, כיוון שאנחנו מחייבים את חברות הדלק לבצע שם את הכיולים. בתקנה תחנות הדלק חייבות לבצע את הכיולים, ואנחנו בודקים את זה. המכשירים שלנו הם ברמה דיוק שהיא פי 3 או פי 4 מהמכשירים של חברותה הדלק, כדי שהם יהיו עקביים למכשיר אב. כל זה קיים. מה שמנע מאיתנו, מהיחידה למשקולות ומידות לבצע את זה הוא שהתקנה לא הייתה חתומה. התקנה הזו נכתבה לפני שנתיים. היה נושא של מרחב התקינה, הנושא הזה נבחן. היום נושא מרחב התקינה הוא כמעט סגור, התקנות האלה לא פוגעות בכל ההסתכלות של מרחב התקינה. שר התמ"ת חתם על התקנות האלה. פקודת המשקולות נותנת לי את הסמכות להתקין תקנות ואני שמתי את הנייר הבוקר שאני מבקש להתקין את התקנות האלה ושר המסחר חתם עליהם. הסמכות היא בחוק אבל אין תקנה שאומרת מה שיטת הבדיקה, מה הסטייה המותרת.

יש תקנה ואני מבין שכל מכשירי האוויר בתחנות הדלק ייבדקו.

ייבדקו.

אחת לכמה זמן הם ייבדקו?

הכל כתוב בחוק. החוק כותב שאנחנו לא יכולים לבדוק יותר מפעם אחת בשנת לוח, אימות דיוק מחדש. האימות דיוק מחדש הוא לא יותר משנת לוח אחת, כך כתוב בפקודה. אבל, אחרי כל תיקון, אנחנו עושים אימות דיוק. זה יכול להיות גם עשר פעמים בשנה, עשרים פעמים בשנה. אחרי כל תיקון משמעותי במערכת, צריכים לבצע אימות דיוק. הבדיקה השגרתית שלנו היא אחת לשנה.

מה הסנקציה שיש נגד תחנות הדלק?

הסנקציות הן חמורות מאוד. יש קנסות כספיים, מעצר וכן הלאה. בפקודת מידות ומשקולות יש סנקציות משפטיות על כל אחד שלא מבצע אימות דיוק או אימות דיוק מחדש, וזו עבירה פלילית. אנחנו יכולים לעצור את זה, יש לנו סמכות של תפיסה, יש לנו סמכות של בית משפט, יש לנו סמכות של קנס מינהלי. כל הדברים האלה מעוגנים בחקיקה. התקנה הייתה חסרה.

האם כל תחנת דלק חייבת לשים בכלל מד לחץ אוויר?

זה לא ענייני.

זה נקבע בתמ"א 18 שזו תוכנית המתאר הארצית לתחנות הדלק.

כמה דוחות נתנו בשנה האחרונה לבעלי תחנות דלק?

לא הייתה לו תקנה.

לא בדקנו, לא הייתה תקנה.

חוה בן ארי נציגת משרד התחבורה, בבקשה.

אני אומר כמה מילים על השאלה איך זה קרה שתחנות הדלק עברו לרשות אחת. באיזשהי שנה התלוננו שחמש-שש רשויות נותנות רשיון לאותה תחנת דלק ואז החלטנו לרכז. היום רשות אחת מרכזת את כל הנושא.

אם יהיה חוק ואם תהיה אכיפה, מי יהיה ממונה על האכיפה?

היחידה למשקולות ומידות במשרד התמ"ס, היא תהיה אחראית על האכיפה.

מר דורון רוזנטל, בבקשה.

אני מהנדס אחזקה בחברת "סונול", בתור נציג חברות הדלק. אצלנו בחברה יש מדיניות קבועה של בדיקת אימות בכל מה שקשור בשעוני הלחץ שנמצאים על היחידות שאנחנו מספקים איתם אוויר. יש לנו נוהל קבוע של אחת לחצי שנה. יש לנו מדים חיצוניים שהם מכוילים אחת לשנה על ידי מעבדה מורשית, במקרה הזה זה "הזורע" שטימור ודאי מכיר. יש לנו 15 טכנאים שנמצאים בכל התחנות של חברת "סונול" בארץ, ואנחנו מבצעים בדיקת אימות לכל השעונים בתדירות ממוצעת של אחת לחצי שנה. אנחנו עוברים על כל השעונים האלה ובודקים.

האם אתה מדבר כרגע רק בשם "סונול"?

אני מדבר בשם "סונול".

הצגת את עצמך כנציג תחנות הדלק.

תחנות הדלק של "סונול". אני יודע שחברות הדלק הוזמנו, אני נציג חברת "סונול".

כמה שעונים דיגיטליים יש לכם בכל תחנות הדלק שלכם?

חשוב לי מאוד להתייחס לנושא השעונים הדיגיטליים. יכול להיות שהשעונים הדיגיטליים הם יותר מדויקים מטבע הדברים בגלל המבנה האלקטרוני שלהם. אני מכיר את המבנה של אלה ושל אלה. אני יכול להעריך שכמות השעונים הדיגיטליים היום היא בסדר גודל של 30%-40%. חלק מזה זה בגלל בעיות עלות כמובן. זה תהליך שלא קורה ביום אחד.

כמה עולה שעון דיגיטלי?

שעון דיגיטלי עולה בממוצע 600-700 דולר. המחיר הזה שציינתי הוא רק ליחידה שבאמצעותה את מווסתת את האוויר, יחידת הקצה שנותנת את האוויר לצמיג.

מתי כמות השעונים הדיגיטליים תהיה 100%?

אני לא אמרתי שאנחנו הולכים לקראת 100%. כאחראי על כל נושא האחזקה ב"סונול" של הציוד הזה, אני גם מקבל המון פידבקים מטכנאים וממנהל האחזקה הדרומי, אני שייך לאזור הצפון, שישנה התנגדות של האזרחים דווקא לשעונים הדיגיטליים. מסתבר שהשעונים הדיגיטליים שנמצאים כיום בשוק - - -

סליחה שאני קוטע אותך. אבל, אם הנחת העבודה היא שנושא האוויר בצמיגים הוא דבר חשוב שיכול לצמצם במשהו את תאונות הדרכים אז אני רוצה לשאול את השאלה הבאה. למה שבעלי תחנות הדלק לא יציעו שירות שידבר על אוויר שמן ומים. הם הרי מציעים בלאו הכי בדיקה של שמן ומים בגלל שהם רוצים למכור שמן לנהגים. אפשר לבדוק את האוויר בצמיג בשעה שמתדלקים.

זה לא עומד ליד זה.

אני יודע, אבל אולי אנחנו נציע שזה כן יהיה ליד המשאבה. אין סיבה שזה לא יהיה כך אם זה חוסך בחיי אדם.

אפשר להכניס את זה בתקנות.

זה שירות שנמצא בתחנות והוא בדרך כלל מנוהל כשירות עצמי.

השירות הזה נמצא בקצה קצה של התחנה.

אתם מציעים לי בתחנת דלק עיתונים, כלי עבודה, אוהלים, מה אתם לא מוכרים לי? בחייכם, תמכרו לי את החיים.

נכון שהעמדה הזו מעט מרוחקת ממסלולי התדלוק, אבל צריך לזכור שיש פה גם אלמנט בטיחותי. אדם שמתכופף לנפח צמיגים באופן אוטומטי הוא יותר פגיע. גם המתדלק יהיה פגיע.

תהיה יחידת קצה בצד. אנשים מיומנים כמו המתדלקים, הם אלו שיעשו את זה ולא כל אחד.

אין לי בעיה עם זה שנציג של תחנת הדלק הוא זה שיבצע את התדלוק. אבל, זה לא יכול להתבצע באותה יחידה שבה עומד המתדלק.

אני רוצה שיירשם שנציג "סונול" לא מתנגד שהנציגים של תחנת הדלק "סונול" יבצעו את העבודה הזו. אני רוצה להתייחס לזה בתקנות שיבואו.

אדוני היושב ראש, אני מברך על הדיון הזה. אין לכם מושג איזה אומנות זו הצמיג של המטוס. צמיג נושם, תרתי משמע. הוא חי, הוא מוסיף אוויר, הוא מוריד אוויר. בצג של המטוס האחרון שאני הטסתי באל-על, ב-747 400, יש חמישה מחשבים מיוחדים שמודדים את הלחץ, את הטמפרטורה, את העומסים הצנטריפוגלים והצנטרפיטרים. מדוע אני מציין את זה? אני לא באתי לספר לכם סיפורים על אווירונים. תקישו מאווירונים. בהפסקת המראה של ג'מבו הוא מפוצץ רק ששה צמיגים בגלל החיכוך והחום של הכביש. מטוס ג'מבו כאשר הוא ממריא, הוא ממריא רק עם 170 טון. זו משאית גדולה. המשאיות של 50 טון עומדות באותם עומסים של חום הכביש, שלא נדבר על נהגים גרועים שמביאים את הצמיג לגבולות היכולת שלו.

הצמיג הוא אחד הגורמים המרכזיים בתאונות דרכים ואסור לזלזל בזה. דעו לכם שבהכרת מטוס אתה לומד את נושא הצמיגים וזה אחד הנושאים הכי מרכזיים. הנושא הוא מאוד מקצועי. בין הפנצ'ר מאכר לבין המחשב במטוס שמאפשר לך לקרוא את הלחץ, הטמפרטורה והעומסים שישנם, יש פער עצום. צריך לצמצם את הפער הזה כך שתהיה כמה שיותר מקצוענות. כל הצעה לגבי מדידות וכיולים חייבת לעלות רמה. אנחנו צריכים להתקדם כל הזמן, האמצעים הם בידנו. המחשוב והאפשרויות עולים מידי חודש. אני אתמוך בכל הצעת שכלול בנושא הזה.

ייאמר לזכותם של "סונול" שהם מסכימים לזה. זה יפה מאוד.

עד עכשיו דיברנו על כיול של המכשירים בתחנות הדלק ועל הבדיקה שלהם, ודיברנו גם על תחנות הדלק. האם יש פה מישהו מתחום הצמיגים?

כן, אני יושב ראש ענף הצמיגים באיגוד המוסכים. בהקשר לנושא האוויר, הבעיה היא יותר חמורה ממה שבכלל עולה על הדעת שמישהו מסוגל לחשוב. אני מאוד מעריך את דבריו של חבר הכנסת אליעזר כהן שהוא טייס.

כשצמיג מתבלה זה לא רק שהגומי שלו מתייבש, אלא כל נגיעה שלו בכל חומר משפיעה עליו. זה דבר שהוא ממש חי.

כשלאדם יש תקר בגלגל הוא לוקח את הרזרבי שלו. בצמיג כתוב שיש לחץ אוויר שצריך למלא של 60 PSI. אבל, מאז שהוא רכש את הרכב הוא בכלל לא הגיע למצב שהוא בדק לו אוויר. לאחר שמונה קילומטר של נסיעה הוא מגיע לתחנת דלק. כשהוא מגיע לתחנת הדלק הוא מגלה שיש מתקן למילוי אוויר אבל לא תמיד הוא תקין. יש הרבה מקרים שהצינורות בכלל לא מחוברים. יש גם מקרה שבו הקצה הצינור מאבד אוויר ואז הוא לא מדייק. הוא מתחיל למלא 60 PSI והצמיג התחבר לגלגל. אבל שימו לב, בינתיים הוא כבר התגלגל שמונה קילומטר בלי אוויר על הגלגל. הוא מתחיל להעלות אותו ללחץ אוויר של 60 PSI כי כך כתוב בספר לגבי הגלגל הרזרבי, והצמיג הזה מתפוצץ לו בפרצוף, וזה הדבר הקטלני.

מה אתה מציע לנו?

אני מציע כמה שלבים פשוטים אך יעילים. אני לא מקבל את הסגנון הזה שזה עבר ממשרד התחבורה. נוצרה בעיה והיא שאף אחד לא בודק את הנושא של המתקנים האלה. בתחנת הדלק בא אני נמצא, אני לא נותן צ'אנס לאותו טכנאי של החברה שמייצגת את התחנה עצמה, ואני פעם בשבוע בודק את המתקן שלו. אני ניגש עם שני מדי לחץ אוויר שלי ובודק את המתקן שלו. במידה והוא לא תקין או אפילו אם הוא מאבד אוויר, אני מייד מודיע למנהל התחנה לזמן את העובד שלו כדי שהוא יחליף או יתקן.

האם יש מסים על יבוא צמיגים?

אני הבנתי שאין מסים.

הצמיגים זה אביזר בטיחותי. יש עליו אפס מכס, חוץ מארצות שלישיות. מארצות הברית ומאירופה יש עליו אפס מכס, אפס מס קנייה. מארצות שלישיות יש על הצמיג 12%, יש מכס.

האם מישהו יודע כמה צמיגים נמכרים?

יבוא צמיגים ברמה נמוכה הוא אלמנט חשוב. האם יש מישהו שבודק האם אנחנו מייבאים צמיגים ברמה נמוכה?

אני מנהלת אגף הרכב במשרד התחבורה. יושב פה גם האחראי על המוסכים. ראשית נושא הייבוא אם הוא לא על הרכב, אם הוא על הרכב. אנחנו אמצנו את התקנים הכי מתקדמים בעולם, וכל צמיג שמגיע לארץ חייב לעמוד בתקנים. אני אתן לך אחר כך מסמך שהכנתי.

האם אותו הדבר לגבי שיקום צמיגים?

לגבי חידוש צמיגים, באופקים היה מפעל אחד והוא נסגר. לרכב פרטי אין היום מפעל לחידוש צמיג בארץ. יחד עם זאת, לחברת "אגד" יש מפעל לתפארת לעצמה. יאמר אדון כהן שגם למטוסים יש מפעלים לחידוש צמיגים. זה ברמה וזה נשמר עם סטנדרטים מאוד גבוהים.

זה נכון.

אם כן, נושא הייבוא מאושר. לגבי התשתיות המקצועיות, ישנו לנו בסך הכל 4,700 מוסכים, מתוכם 572 מוסכים שעוסקים בתיקון פנצ'רים או תקרים. כוח האדם המקצועי שעובד בכל המוסכים הוא כ-20 אלף. אין לי את המיון כמה מתוך זה עובדים במוסכים.

נניח ואדם הולך לבדיקה תקופתית אצל בעל המוסך או הפנצ'ר מאכר, והם ראו שהצמיגים של אותו אדם הם צמיגים שלא עומדים בתקנים. האם עומדת לרשותם ההחלטה להודיע לבעל הרכב שהוא לא יכול יותר עם הצמיגים האלה? עד כמה יש להם סמכות בחוק או בתקנות לומר לבעל רכב שהוא לא יכול לנסוע עם הצמיגים האלה?

יש לי שאלה נוספת לגבי הסימון על הצמיגים. איך אדם יכול לדעת מתי הוא יוצר? אם אנחנו יודעים שהצמיג מתכלה גם כשהוא עומד אז זה בעייתי.

הצמיג נבדק כאשר הוא מגיע לארץ אם זה על הרכב ואם זה בנפרד, במשלוחים נפרדים. על הצמיג יש את כל הסימונים המזהים, את התקן ותאריך הייצור.

מה אורך חיי צמיג כאשר הוא במדף?

אנחנו בעניין של הטרום מדף, אנחנו בעניין הבטיחות של הצמיג עצמו. אנחנו נגיע לעניין חיי המדף. אני שאלתי פה כמה שאלות ואני רוצה לקבל תשובות.

לגבי האחריות של המנהל המקצועי שמנהל את המוסך, יש לנו תקנה שמחייבת את המנהל המקצועי שהוא הסמכות, האוטוריטה, מול משרד התחבורה. כאשר נכנס רכב והוא רואה איזשהו ליקוי בטיחותי ממעלה ראשונה, ויש לנו סיווג של הסוג הזה של הליקויים הבטיחותיים, מתפקידו להגיד לבעל הרכב: אתה חייב לתקן.

זה במוסך אבל מה עם פנצ'ר מאכר? האם גם לפנצ'ר מאכר יש אותו כיסוי?

גם לו יש מנהל מקצועי.

האם אצל כל פנצ'ר מאכר יש מנהל מקצועי?

הוא מנהל מקצועי.

אולי צריך להיות.

חבר הכנסת טל, אם אין לו מנהל מקצועי אין לו רשיון למוסך.

אני מדבר על פנצ'ר מאכר. גברתי, יושב ראש הוועדה מכיר אותי. הוא יודע שאני עושה בדיקות של הנושאים תוך כדי הדיונים. אני אשלח עכשיו את העוזר שלי לכמה פנצ'רים מאכרים בירושלים לבדוק את הנושא הזה. לדעתי, לאחוז גדול מהם אין מנהל מקצועי.

אני אחכה פה עד הערב לעוזר שלך, עם התוצאות שלו.

לדעתי הפסדת את הקרב.

אחריותו של המנהל המקצועי לדווח למשרד התחבורה, על פי החוק.

כמה דיווחים כאלה קיבלתם בשנה האחרונה?

200 דיווחים כאלה. התפקיד של המנהל המקצועי הוא להודיע לבעל הרכב על ליקוי בטיחותי שיש ברכב. הוא לא יכול לחייב את בעל הרכב לעשות את התיקון. במידה ובעל הרכב לא עושה את התיקון הוא מדווח לנו. לנו יש תהליך לגבי מה אנחנו עושים.

שמעון, נאמר פה שיש במדינת ישראל 4,700 מוסכים. כמה כלי רכב יש?

כשני מיליון כלי רכב.

שני מיליון כלי רכב ב-4,700 מוסכים הניבו 200 פניות בשנה. זאת אומרת שהמצב הוא טוב.

כשבעל רכב מגיע למוסך ובעל המוסך מודיע לו על ליקוי בטיחותי, אז כנראה שהוא מבצע אותו.

או שהוא הולך למוסך אחר. האם בעל המוסך מדווח לכם שהוא התריע ואתם פונים לבעל כלי הרכב בשאלה האם הוא תיקן?

ברגע שבעל המוסך מודיע לנו, אנחנו פונים לבעל הרכב ומודיעים לו שקיבלנו הודעה על ליקוי מסוכן. אנחנו נותנים לו אפשרות של שבוע לתקן את הליקוי ולהציג לנו שהוא אכן תיקן את הליקוי.

אני אומר עכשיו את דעתי האישית, אני חושב שאם מתקבלות 200 פניות בשנה מכמות כזו של כלי רכב אז יש בעיה במערכת. לא נראה לי סביר שזוהי כמות הפניות. חבר הכנסת ארדן, אתה עומד בראש הוועדה לתאונות דרכים. מסתבר שהנושא הוא יותר מורכב ויותר מקיף ממה שחשבנו. אין לי טענות לזה שקיבלתם 200 פניות.

יש לנו בקרה נוספת של הטסט השנתי. הרכב הזה נכנס לפחות פעם בשנה, אם זה רכב פרטי. אם זה רכב מעל עשרה טון, הוא נכנס פעמיים בשנה. רכב מעל עשרה טון, נכנס באוקטובר לפעם נוספת בדיקת חורף. יש גם את ניידות משרד התחבורה. אני חייבת שאתה תשתכנע שיש כמה בקרות.

אני לא משתכנע. כמה נתונים קיבלתם ממכוני הרישוי במדינת ישראל שסיבת אי מעבר הרישוי של רכבים בשנה נתונה היא בגלל צמיגים?

בשנת 2002 נבדקו כמיליון שש מאות כלי רכב בטסטים. השאר זה חדשים, פטורים. בסופו של דבר כולם יוצאים תקינים. אבל, 107 אלף שזה 6% נפסלו בטסט בגלל ליקוי של צמיג.

יש פה נתון כבר יותר סביר.

הנתון המדויק הוא מיליון שש מאות חמישים ושמונה ו-107 נפסלו שזה 6.5%.

במקום שבו האכיפה היא חזקה ויותר משמעותית בה אתה חייב להגיע לתוצאה של עובר או לא עובר, אתה מגיע ל-6.5%. לעומת זאת, ב-4,700 מוסכים אליהם מגיעים אנשים פעם בשנה לשם תיקון הרכב, זה הניב רק 200 פניות. 200 פניות במקרה הטוב זה אפס פסיק אפס אפס משהו. זאת אומרת, גם אתם מבינים שיש פה בעיה בנתון הזה.

נציג משטרת ישראל, בבקשה.

אנחנו עוסקים בנושא הצמיגים גם בתחום חקירות תאונות דרכים וגם בתחום האכיפה. כל תאונה שבה יש לנו חשד לכשל בצמיג שגרם לתאונה, אנחנו שולחים לד"ר איתמר שרון שהוא מומחה חוץ. הוא בודק את הצמיגים עבורנו. אני תכף אתן נתונים מדוח שהוא נתן לנו בשנה שעברה, השנה הוא עוד לא הוציא דוח, ואני חושב שזה היה הבסיס לכתבה לפיה דובר על 30%. אני לא יודע מאיפה הוא לקח את ה-30%. בכל מקרה, הוא נותן לנו כל שנה דוח מצטבר משנת 1994. הוא אומר שמשנת 1994 המשטרה העבירה כ-751 צמיגים לבדיקה שעברו תאונות דרכים. נקבע כי 174 צמיגים מתוכם גרמו לתאונות הדרכים. זה 23%. 55 צמיגים נקבעו כמסייע לתאונת דרכים, כגורם משני וזה 7%. סך הכל ביחד בערך 30%. כנראה שזו הייתה הטעות בכתבה שבה נאמר 30%. זה לא 30% מסך כל התאונות, זה מסך כל הצמיגים שהעברנו אליו. 420 צמיגים לא גרמו לתאונות הדרכים, ולא ניתן לקבוע את האשמה של שני צמיגים. מפורט פה איפה היה הכשל בצמיג.

מה עמדתכם לגבי נושא הצמיג?

אנחנו לא יודעים הרבה דברים על הצמיג כגורמים לתאונות דרכים ולכן אנחנו חושבים שפעילות האכיפה בנושא הצמיגים חייבת להיות לאורך כל השנה וצריך להגביר אותה. אנחנו פועלים בכמה מישורים בנושא הצמיגים בתחום האכיפה. ראשית, אנחנו עושים זאת יחד עם משרד התחבורה באמצעות הניידות של משרד התחבורה. שוטרים מצטרפים ומטפלים בדבר הזה. גם בלי משרד התחבורה, יש סמכות לסייר בוחן ולבוחן לבדוק צמיגים. אנחנו מורידים רכב שהצמיגים שלו לא תקינים. כאשר אני מדבר על צמיג לא תקין, אני מדבר על מידות הצמיג על פי הוראות היצרן שרשום ברשיון הרכב. אני מדבר גם על השחיקה של הצמיגים מעבר למידה המותרת. אנחנו מורידים את כלי הרכב האלה מהכביש. כמובן שאנחנו בודקים את זה גם בתאונת עצמן. יש לנו המון המון הורדות רכב בגלל צמיגים.

האם יש לך מספרים?

לא, אני יכול לומר שזה מאות ואלפים בשנה. דרך אגב, אני קיבלתי הזמנה לישיבה הזו רק היום בבוקר.

אני מבין שאתם העברתם רק 750 צמיגים בתשע שנים לבדיקה כיוון שכשאתם רואים את התאונה אתם רואים ישר שזו הסיבה.

יש לנו חשד שהתאונה נגרמה עקב כשל בצמיג.

מי אחראי על החניונים בארץ, משרד התחבורה?

יש מקומות בהם העירייה היא זו שאחראית עליהם, יש מקומות שהאחריות היא של חברה כלכלית.

מאות אלפי רכבים חונים בחניונים במדינת ישראל ביום. אין סיבה שזה יהיה מקום רק לגזירת קופון. אפשר שיקרו שם עוד כמה דברים.

אדוני היושב ראש, אתה דיברת על 200 פניות בלבד מהמוסכים למשרד התחבורה. יכול להיות שכשבעל מוסך מעיר לו, הוא פשוט מחליף את הצמיג. במצב כזה הוא לא צריך לדווח ולכן אולי בגלל זה המספר הנמוך.

נושא הצמיגים הוא באמת נושא רחב עם הרבה מאוד היבטים. אני רוצה להעלות כמה נקודות. ראשית, גם המועצה בדקה את נושא מדי הלחץ מספר פעמים. אנחנו גם מצאנו שכלל המדים הדיגיטליים הם הרבה יותר מדויקים מהמדים האנלוגיים. מצאנו כמה בעיות. למשל, זה שלוחות לחצים של הצמיגים לא תמיד נמצאים ליד המכשיר. אנשים לא תמיד יודעים איפה למצוא את הלחצים הדרושים לרכב שלהם. חייב להיות סימון מתי בוצע הכיול האחרון על ידי החברה המתחזקת. בחלק מהמקרים גם זה לא נמצא. המכשיר הדיגיטלי עצמו יכול להיות מדויק, אבל הפיה שבאמצעותה ממלאים יכולה לפעמים לזייף. אנחנו מצאנו מספר מקרים שבהם היה מילוי בחסר או ביתר בגלל הפיה, למרות שהמכשיר עצמו ניסה להגיע ללחץ המתאים.

אני משוכנע לחלוטין שבסופו של דבר יימצא פתרון לתקינותם של המכשירים בתחנות הדלק. אני מאמין שבעל תחנת דלק לא יישאר ללא המכשיר הזה, ושבסוף הוא יהיה גם תקין. הנקודה המרכזית היא המודעות של אזרחי ישראל לעניין הצמיג. זה קשור לנגישות למכשיר הזה, זה קשור להסברה.

ללא ספק, זוהי הבעיה המרכזית. אני רק רוצה לחדד את נושא המידע כאשר אתה מגיע לצמיגאי כדי להחליף צמיג. אכן יש סימון, יש המון סימון לצמיגים. יש המון פרטי מידע לגבי הצמיג, אבל כמעט ואף אחד לא מבין אותם. לא רק שלצמיג יש חיי מדף, כאשר הוא על המדף כשהוא לא פעיל הוא מתכלה הרבה יותר מהר. זאת אומרת, הסבירות היא שאם זה צמיג חדש אז אף אחד לא השתמש בו ולכן הוא יותר טוב מצמיג משומש. זה לא נכון. כמה אנשים יודעים את זה? וכמה אנשים יודעים לקרוא את הסימון של גיל הצמיג? לפחות עד כמה שאנחנו יודעים, הוא מסומן באמצעות השנה בשתי ספרות ומספר השבוע בשתי ספרות. מי יכול לדעת את זה? איזה צרכן סביר מכיר ויודע לבקר שבאמת לא נותנים לו משהו שמסוכן לעלות איתו לכביש? יש פה באמת הרבה בעיות בתחום.

ברוב תחנות הדלק, הלוחות של לחץ האוויר הם בדרך כלל לוחות היסטוריים של דגמים שלא קיימים. כשאתה מחפש את הדגם שלך הוא בדרך כלל לא קיים בתחנות הדלק.

רבותיי, נוהל הדיון הזה הוא נוהל דיון מהיר, ולכן אנחנו צריכים להניח נייר על שולחן הכנסת. אנחנו בשלב הסיכומים . זו ההזדמנות של חברי הכנסת להציע סיכומים.

אני בקש להתייחס למועצה לצרכנות. כל עקרת בית בודקת במרכול את תאריך פגות התוקף של שקית חלב. אותו הדבר לגבי צמיג ופה זה קודם כל אחריות של הספק. לכל צמיג יש פגות התוקף שלו. זה מוטבע על הצמיג ואנחנו צריכים להיות מספיק אחראים לאכוף את זה, בין אם זה בביקורות מדגמיות, בין אם זה אצל המוכרים. כשאתה בא למשווק צמיגים והוא מוכר לך צמיג שהוא פג תוקף, ורשום עליו, הוא פשוט יקבל דוח.

אין בכלל תאריך פגות תוקף של צמיג.

יש.

יש רק תאריך הייצור לו.

חייב להיות של הספק. כשאני קונה צינור תדלוק שהוא הרבה פחות רגיש, אני מקבל אישור מהספק על תאריך הייצור ועל אורך חיי המדף שלו. זה חייב להיות תקן.

עלות ממוצעת של יחידת אוויר עצמאי שהיא היום היחידה השלטת, הוא כ-2000 דולר.

זה לא כל כך נורא.

אדוני היושב ראש, אני חושב שעלו פה הרבה נושאים מאוד חשובים ולא מיצינו את כולם. אני מניח שהתקנות יובאו במהרה, ואני חושב שיהיה נכון שהוועדה תתייחס לכל הנושאים שעלו כאן בדיון המהיר הזה בתקנות עצמן. רק אז אנחנו נצא ידי חובתנו. דיברו פה על דברים שלא ידעתי שהם קיימים, ואני אזרח סביר. אני מניח שיש עוד הרבה אזרחים סבירים כמוני שלא יודעים על זה. טוב יהיה אם נתייחס לכל הנושאים הללו באישור התקנות.

נראה לי שהדבר הכי דרוש הוא שלוש יחידות ביקורת: צפון, מרכז דרום. הן תבדוקנה מפעם לפעם את מכשירי המדידה בתחנות דלק ואת נושא הטיפול בצמיג. אם זה יהיה יקרו שלושה דברים: תהיה אכיפה, תהיה כתובת אליה אזרחים יוכלו לפנות כשהם יראו שמשהו לא בסדר, וזה ישמש גם כהתראה לאחרים. זה חייב להיות מלווה בהסברה ובפרסום שהדבר הזה קיים. משרד כלשהו חייב להיות בעל הבית. כל נושא אכיפה וריכוז בדיקה לא יכול להיות בין שניים-שלושה משרדים. מישהו צריך להיות בעל בית, תודה רבה.

עלו פה הרבה נושאים מאוד מעניינים. אבל, אם אני מסתכל על השעון אנחנו מקדישים לזה פחות מחמישים דקות, וחבל. זה צריך להיות דיון יותר ארוך.

אתה בהחלט צודק, אבל הפרוצדורה של הדיון הזה היא דיון מהיר. לכן אנחנו אמרנו שאנחנו נקדיש לזה את מלוא הזמן כאשר אנחנו נדון בתקנון.

אני הייתי נותן תשובות מהירות איך ניתן לפתור את הדבר הזה בצורה מיידית. לא צריך תקנות.

עדיין לא ראנו את התקנות, אני מסכים עם חבר הכנסת טל. לגבי הפיקוח, לא נראה לי שזה צריך לחכות רק לפיקוח שלהם. אני חושב שכן צריך להטיל חובה על בעל תחנה, אחת לשלושה חודשים או פרק זמן מסוים אחר, לבצע מדידה מטעמו ולשלוח את התוצאות לשם. זה יגדיל את האחריות שלו. הוא לא צריך לחכות לבדיקה רנדומלית שלהם, צריך להטיל על בעלי התחנות חובה למדוד ולשלוח את התוצאות פעם בשלושה חודשים לממונה. הוא אומר שברחבי מדינת ישראל יש פחות מ-1,000 תחנות דלק ואני לא חושב שזה מטיל משימה בלתי אפשרית על איזשהו פקיד להסתכל על התוצאות האלה פעם בשלושה חודשים או פעם בששה חודשים.

הבעיה המרכזית היא ההסברה, כי אם האזרחים לא מודעים לזה ואם הם לא יפעלו אז זה לא שווה. אולי אפשר שאנחנו ניזום תיקון להצעת חוק לחייב את תחנות הדלק להציע גם שירות בתשלום סמלי , במקביל לאפשרות שאדם יכול לעשות את זה בחינם, ולחייב אותם לשים נקודות כאלה של לחצי ניפוח בזמן שאדם ממלא אוויר.

משרד התחבורה יודע שהצמיג הוא צמיג והוא מחבר את הרכב לכביש. הוא מודע למקום שלו בתאונות, לא מסתירים את זה. יש לנו פעילות של אכיפה בנושא הזה. ראשית, מול המעבדות המוסמכות. כל משלוח של צמיגים עובר בדיקה של מעבדות מוסמכות. שנית, מול המכס, כל משלוח של צמיגים שמגיע דרך המכס עובר דרך המפקחים של אגף הרכב. יש לנו פעילות משלנו שזה פעילות חורף. יש לנו עכשיו חודש שלם, נכנסו ל-16 תחנות דלק חינם אין כסף. אנחנו מציעים בדיקה לכל אזרחי ישראל. נכנסו כבר 1,200 מכוניות חינם אין כסף לבדיקה וכל אחד שנבדק קיבל קלף כזה וכתוב טיפול נכון בצמיג. בנוסף לזה, בשנה הבאה אנחנו נעשה פעילות מוגברת של בדיקות צמיגים במשאיות. בדיון היותר רחב אני אתן את הפרטים.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות לך על קיום הדיון הזה. אני חושבת שאפשר להתכנס סביב כל ההמלצות שהוצעו כאן כאשר בראש ובראשונה נושא המודעות. הנושא השני הוא נושא הפיקוח. אני חושבת שחייבים להגדיר מיהו בעל הבית והאחראי לכל הנושא הזה. הנושא השלישי זה הפנייה לתחנות הדלק להשתדל להשלים את אותם 70% כדי שזה יהיה ברוב התחנות. אני לא יודעת מה קורה בתחנות אחרות, אנחנו שמענו רק את "סונול". נראה לי שיש מקום לדון בזה, יכול להיות שבמסגרת התקנות נדון בזה. אני התחלתי עם מד הלחץ ואחר כך כשקראתי יותר הבנתי שיש בעיות הרבה יותר רציניות בכל מה שקשור לאיכות הצמיג. חבר הכנסת גלעד ארדן עומד בראשות הוועדה למאבק בתאונות הדרכים ונראה לי שהיה נכון לקיים את הדיון הגדול בכל מה שקשור לצמיג ואיכותו, בוועדה שלו. אני זוכרת שבכנסת הקודמת הייתה ועדה בראשותו של חבר הכנסת לנגנטל שעסקה במאבק לתאונות הדרכים וצריך לבדוק האם יש שם חומר שאפשר להסתמך עליו. אנחנו נקיים דיון נוסף עם כולכם במטרה באמת להקטין את התופעה הזו שהיא כל כך עצובה וקשה.

ברגע שיהיה לי תוצאות לגבי הפנצ'ר מאכרים הגברת בן ארי תקבל את זה בטלפון, ואתה תקבל את זה בכתב.

אני רוצה להציע סיכום לישיבה ומסקנות. ההצעה הראשונה היא שיתקיים דיון נפרד בוועדת המשנה למאבק בתאונות דרכים בראשותו של חבר הכנסת גלעד ארדן, כולל המלצות בנושא הצמיגים. אני מקבל את עמדתכם שזה לא יכול להסתיים בישיבה קצרה מהסוג הזה, זה נראה לי נושא הרבה יותר רחב.

שנית, אנחנו מבקשים שמשרד התחבורה יביא לידיעת הציבור גם באמצעות הסברה בטלוויזיה וברדיו, תשדירי שירות או כל דבר, את חשיבות תקינות הצמיגים ולחץ האוויר התקני בהם לנסיעה בטוחה יותר בכלי הרכב ולמניעת תאונות דרכים.

שלישית, אנחנו מבקשים שמשרד התעשייה והמסחר והתעסוקה יעביר לוועדה את התקנות בהתאם לפקודת המשקולות והמידות המעגנות בין היתר את שיטת הבדיקה של מדי לחץ האוויר, אימות דיוקם ותאפשר את הפיקוח והאכיפה על מדי הלחץ האוויר בכל תחנות הדלק.

רביעית, אנחנו פונים לחברותה דלק, בינתיים אנחנו לא דורשים, אבל אולי הוועדה בראשותו של חבר הכנסת ארדן תמליץ שתהיה תקנה בעניין, אנחנו דורשים מתחנות הדלק להציע בתחום התחנות, שירות של בדיקת אוויר לצמיגים כמו שמציעים לנו שירותי מים למצנן ושמן. אני יודע שיגידו שיאמרו לנו כי מבחינה טכנית זה נמצא בקצה השני של התחנה ולכן זה לא אפשרי. אני יכול להציע גם אפשרות אחרת ובה עובדי התחנה יבדקו את הצמיג ויאמרו רק אם חסר בו אוויר כן או לא. אם יסתבר שחסר אוויר בצמיג הם יגידו לבעל הרכב שהוא צריך ללכת ולמלא אוויר. לשם כך אין צורך במכשירים גדולים, צריך בסך הכל שעון. זה לא דבר מסובך, זה גם לא מצריך בניית התחנות מחדש. אנחנו נפנה לתחנות הדלק להציע את השירות הזה, כולל פתרון טכני מאוד פשוט . אם חברות הדלק תיעננה לבקשת הוועדה אז אנחנו לא נחפש דרך חוקית לעשות את זה. אבל, אם לא תהיה היענות חיובית לעניין אז אנחנו כמובן נמצא את הדרך החוקית להחיל את זה בתקנות.

אנחנו כמובן מבקשים להעמיד לתחנות הדלק מדי לחץ דיגיטליים שהוכח כמדויקים יותר, וכמובן לבצע מעת לעת את בדיקת תקינותם.

רשמנו את הודעת משרד התחבורה לגבי הפעולות שהוא הולך לעשות בשנה הבאה בתחום כשירותם של הצמיגים.

אני מבקש לתקן. זה לא משנה אם זה דיגיטלי או לא דיגיטלי. מד הדלק הזה צריך לעבור אישור דגם. אנחנו מחליטים מה הדגם שיהיה במדינה, לא משנה דיגיטלי או לא. אנחנו בודקים את כל המערכת. יכול להיות מד לחץ דיגיטלי שהוא לא שווה כלום.

אדוני היושב ראש, אני ביקשתי שתפנה לתחנות הדלק כדי שהן תעדכנה אחת לשנה או שנתיים את הלוחות. הוא אומר שזה גזירה שהם לא יכולים לעמוד בה.

זו גזירה שחברות הדלק לא תוכלנה לעמוד בה. מדובר כאן באיזשהו עדכון שהוא מתעדכן עם כל המצאה של רכב חדש. אני מדבר על שירות ש"סונול" כרגע נותנת. זה לא סתם לשנות כתובות על לוח. מדובר בלוח שהוא מאוד עמוס מבחינה גראפית. אתה לא משנה את הנתונים, אתה צריך להוריד לוח אחד ולהעלות לוח אחר. חבר הכנסת ארדן, זה נושא שעלה בוועדת תחנות.

חבר הכנסת טל, אנחנו מחכים בקוצר רוח לתוצאות הבדיקה שלך.

חבר הכנסת שמחון, התקן האירופאי מחייב שתהיה בדלת השמאלית מדבקה עם מידות ולחץ האוויר הנדרש. זה תקן מחייב.

אם תצאו במסע הסברה על כך בטלוויזיה אז הציבור ידע מזה.

תודה רבה לחברת הכנסת נוקד, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:20.