ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 30/11/2003

סיור ועדת החינוך והתרבות

פרוטוקול

 
פרוטוקולים/ועדת חינוך/7440



11
ועדה משותפת לוועדת החינוך וועדת הפנים ואיכות הסביבה
30.11.03

פרוטוקולים/ועדת חינוך/7440
ירושלים, י"ד בכסלו, תשס"ד
9 בדצמבר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 94, 105

מישיבה משותפת של ועדת הפנים ואיכות הסביבה - 94
וועדת החינוך והתרבות של הכנסת - 105
מיום ראשון, 30, בנובמבר 2003 (ה' בכסלו, התשס"ד) בשעה 09:00
סדר היום
ביקור במועצה לארץ ישראל יפה.
נכחו
חברי הוועדה: אילן שלגי – יו"ר ועדת החינוך והתרבות
יורי שטרן – יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה
אורי יהודה אריאל
יצחק הרצוג
אהוד יתום
מוזמנים
אורה הרצוג- נשיאת המועצה
אמנון ליפקין שחק – מנכ"ל
אלי בארי
מנהלת ועדת הפנים
יפה שפירא
מנהלת ועדת החינוך
יהודית גידלי





ביקור במועצה לארץ ישראל יפה
יורי שטרן
שלום לכולם. אנחנו מודים לאנשי המועצה לארץ ישראל יפה על כך שהתמידו להזמין אותנו לביקור, ולא שאנחנו התחמקנו. רצינו תמיד לעשות את זה, ובכל פעם היה משהו ששיבש לנו את המהלך. בסוף הביקור מתקיים בתוך סיור משמעותי מאד לתל אביב. אנחנו מתחילים אצלכם. שתי הוועדות כאן, ועדת החינוך, התרבות והספורט, וועדת הפנים ואיכות הסביבה. הקשר הוא ברור, ואני חושב שנכון היה לנו לתכנן את זה כסיור משותף, כי הנושאים האלה דורשים שיתוף פעולה לא רק בין המוסדות הממשלתיים הרלבנטיים אלא גם בין הוועדות הרלבנטיות בכנסת, כי כל חקיקה, כל נוהל שנחליט לקדם בהתאם למה שנשמע פה, אני מניח שיהיה בין שתי הוועדות, בראש ובראשונה. יש לנו פה ייצוג שווה של חברים משתי הוועדות.
אורה הרצוג
אני כבר נשיאה הרבה שנים. האמת שהמועצה הוקמה ב- 1969, ואני מאד מתרגשת היום, באמת. יש לנו הרבה ביקורים, אך אנחנו, בעצם, יציר כפיים של ועדת הפנים של הכנסת. זו היתה החלטה של ועדת הפנים, ב- 1969, שהביאה לכך שאנחנו קמנו. אני בכלל הייתי במועצה לתרבות ואומנות 9 שנים, וביקשו ממני אם אני יכולה להקים את המועצה הזו. התלבטתי מעט. מה שהפריע לי הוא שהכיעור חגג, אך הארץ היא יפהפייה וצריך לשמור עליה. בפירוש עזבתי הכל, לטובת התפקיד.
אהוד יתום
הארץ יפה, האנשים – לא.
אורה הרצוג
לא כולם. אנחנו רואים הרבה אנשים יפים פה. יצאנו לדרך. התמיכה של ועדת הפנים התבטאה בכך שקיבלנו תמיכה לעבודה עצמה, לאדמיניסטרציה, וזה הופסק לפני 10 שנים, דווקא כאשר הקמנו את המתקן הזה, היוצא מן הכלל, שהיה צריך להיות אך ורק לחינוך. כיוון שלא היה לנו כסף העברנו את המטה שלנו, שהוא קטן מאד, לכאן. אני רוצה שתדעו שאת כל העבודה שאנחנו עושים אנחנו עושים עם 30 איש, עם הרבה מאד תקנים שהם חלקיים, בפירוש. הביקור הזה מתבקש. התמיכה שלכם צריכה להתמשך.

אני אעבור לסקירה קצרה. בהתחלה לא ידענו מאיפה להתחיל, אך ידענו שאנחנו צריכים מאד להתרכז באורבניסטיקה. קמנו בגלל דו"ח. מדובר בשנת 69, עשור אחרי שהכפלנו את האוכלוסייה. לא היה תכנון מראש. עשינו פיתוח מהיר- בתי ספר, שכונות, כבישים – הכל נבנה ב "צ'יק-צ'ק". רק בימים אלה שמענו ממשרד השיכון שהדירות שנתנו אז היו בגודל של 30 מ"ר. זה מה שעולה קיבל, ואתם יכולים להבין שהוא לא היה יכול לגור בביתו, ומצד שני – בחוצות לא היו גנים, לא היו מקומות. אולי היו בתל אביב, שהיתה קטנטנה. היא היתה עיר מושלמת, אך אחר כך זה לא היה כך.

לקחנו נושאים, והקשת שלהם היא מאד רחבה. כל פעם עבדנו מאד בנאמנות על נושא, ואחר כך בשמחה העברנו את זה לגופים אחרים. התחלנו עם שימור. זה היה מאד חדש. מי שהוביל את זה היה הסופר האזרחי, שהיה היושב ראש שלנו בירושלים. הוא פשוט קיבל זעזוע כאשר הורידו את תליתא קומי והשאירו ממנה שריד מגוחך. הוא הרגיש שירושלים בסכנה. אז הלכנו לעניין הזה של שימור. במשך 15 שנה נלחמנו נגד בניה לגובה ליד העיר העתיקה. לימים טדי קולק הודה שזה מאד הפריע לו אבל שצדקנו. אנחנו מאד גאים בדבר הזה. אנחנו נלחמנו על מה צריך להיות ברכס הכרמל. באנו לשר הפנים והוא הפסיק אז את הבניה לשנה וחצי, עד שהיה master plan והיה מדובר שלא בונים יותר גבוה מאשר 4 קומות, כי היתה גם מחשבה בכלל לא לבנות על הרכס. הבאנו את כל הדוגמאות של הרכסים. היום זה קצת מתנדנד. עבדנו על תכנון, כמו שאתם רואים. עזבנו את זה לכמה שנים כדי לעשות דברים של חזות. חזרנו, ופה, במתקן הזה, יש לנו פרוגרמה מאד חשובה של חינוך לתכנון עיר. אני חושבת שהילדים מתבקשים בעצמם לפתור בעיות של תכנון עיר, וזו הצורה הכי נכונה. אנחנו פה מכניסים את הנוער בהרגשה שהם בעצמם צריכים למצוא את הפתרונות. ברור שהמדריכה מובילה אותם. זה, אני חושבת, נותן להם את האחריות, ואנחנו חושבים שעשינו שינוי גדול מאד בדור הצעיר.

לאחר הדברים האלה, של תכנון ושימור, עסקנו במשך 10 שנים בצבע. כל השנים עסקנו בניקיון, עד שהעברנו את קאדר שומרי הניקיון למשרד לאיכות הסביבה. היום אנחנו לא חושבים שלא צריך לפעול בעניין כאשר ביום העצמאות שעבר הוציאו טונות של אשפה. חשבנו שהתקדמנו במשך השנים, ותראו מה קרה. אני חושבת שהשנה צריך להתגייס בגדול ולפעול בעניין, וגם השרה לאיכות הסביבה חושבת כך. לקחנו כך נושא אחרי נושא.

יש נושא חדש שלקחנו על עצמנו לפני שנתיים, והוא – תרפיה גינונית. אנחנו עושים את זה בבתי החולים. זה שייך לעניין הירק, וזה מה שצריך היום לתת לאנשים שיש להם טראומה או שהם פצועים. זה דבר נפלא, ואנחנו עושים את זה מבית חולים לבית חולים. בקרוב נחשוף את זה בבית החולים תל השומר. היום יש אור אדום שנדלק, כי הנוער כבר לא יודע מה זה גינון. הוציאו את זה לגמרי ממערכת הלימודים, לטובת נושאים כמו – מחשבים ונושאים מדעיים. עם זאת, האדם שיגדל בישראל לא יכול רק לעבוד מול מכונה. הוא צריך לחשוב גם על הסביבה. צריך להחזיר איזה שהוא אלמנט קטן של גינון. נדלקה נורה אדומה כאשר אנחנו צריכים לחשוב איזה דור חדש אנחנו מגדלים. אנחנו עוד חיים מהדור שהלך ללמוד חקלאות. היום זה לא קיים. פה נזקקת יוזמה חדשה.

אנחנו עוסקים כל הזמן ביוזמות, עם מעט מאד אנשים. בעלי, כאשר היה בעסקים, אמר לי שוולפסון לימד אותו שיעור גדול. הוא היה בא לכל מקום ושואל: האם למקום הזה יש יותר מדי כסף או פחות מדי. זה היה הקריטריון. אני אומרת לכם, ואני אומרת להנהלה: למקום הזה אין היום מספיק כסף. זה פשוט חבל, חבל על כל המאמץ ששמנו במקום כזה. יש לנו כאן גן לימודי. אתם תראו במקום ותראו מה הושקע בו. מדובר במתקן קטן שעושה הכל. נותנים את הנשמה כדי ללמד אנשים. אני חושבת שהמקום חשוב. 420 כיתות עוברות פה בשנה. נכפיל את המספר הזה עם ניידת, רק שאלוהים יעזור לנו עם כסף. אי אפשר לחשוב שהמדינה מתעלמת לגמרי, מכיוון שיש התנדבות כל כך רבה. לנו אין זמן לעשות יחסי ציבור. אנחנו עסוקים בעשייה. לא דיברתי על זה שעשינו כמעט 80 פרוייקטים. לא שמעו עליהם כי הם במקומות מצוקה. אלה לא פרוייקטים של יוקרה כל כך. בכל 80 הפרוייקטים רק ב- 2 מהם היו מקרים של ונדליזם, וזה מראה שאנחנו בכל זאת מתקדמים.
אילן שלגי
אחת הטענות שמטיחים כלפי הישראלים היא שהם יודעים לשמור על סדר וניקיון בבית אבל ברגע שהם יוצאים מדלת ביתם הם לפתע נעשים לאחרים ולא אכפת להם. זו, כמובן, הכללה, אבל יש לנו עדיין הרבה מה לעשות כדי לחנך לא רק ילדים ובני נוער אלא גם אזרחים בכלל, שיידעו לכבד את הרחוב, את השטח הציבורי, כי אצלנו יכול להיות מצב לא ראוי ולא רצוי של לכלוך, קודם כל. זאת מעבר להשקעות בפיתוח ושימור חזיתות. כאשר אנחנו מסתובבים במדינות, לא רק כמו דנמרק או מדינות אחרות בסקנדינביה, ששומרות על ניקיון ברחובות, רואים ניקיון. גם במדינה כמו תורכיה. נסעתי שם בעיירות, בערים, לאו דווקא בעיר הבירה, וממש התפעלתי לראות ערים ועיירות נקיות. כל אחד מנקה לפני הבית שלו ולפני העסק שלו. לזה, אצלנו, אין עוד מודעות. אנחנו רואים אצלנו על שפת הים כמה לכלוך, בקבוקים ושיירי אוכל אוספים עובדי העיריה בכל בוקר. אם הם לא אוספים ביום אחד, ממש קשה להלך בשפת הים. גם לאורך הכבישים. היתה חקיקה ששיפרה את המצב במעט, אך לא מספיק. היתה איזושהי הצעה שאומרת שהמדינה תקצה לאורך דרכים ראשיות קטעים לחברות שיוכלו לפרסם בשטח הזה, או לתת חסות, בתנאי שהניקיון יהיה על אחריותם. זה דבר ששווה לבחון אותו. יש לנו בעיה במדינה של גינון וירק, מאחר ויש לנו מצוקת מים. צריך לדעת איך לעשות את זה ולהדריך את האנשים איך לעשות את הגינון נכון. קיבלתי לפני כמה ימים מכתב מאזרח שמציע שתהיינה בטלוויזיה גם תוכניות לגננים חובבים, כפי שיש הרבה תוכניות בישול. יש הרבה מאד גננים אצלנו, ואנחנו צריכים לחפש תוכניות לגינון ב- BBC.

כמובן שמערכת החינוך צריכה לעשות יותר, או אצלכם ובאמצעותכם, אבל בכלל – החינוך לאסתטיקה וטיפוח צריך להיות דבר מובן מאליו, וזה לא קיים אצלנו מספיק. דבר אחרון, לשלב זה: צריך לעשות משהו בהקשר של חוק הגנת הדייר. החוק הוא רעה חולה, לפחות בהיבט הזה, משום שבניינים מוזנחים. בעלי הבתים לא מעונינים להשקיע, גם כשהם חייבים, על פי חוק, להשקיע עם הדייר, בפרופורציה מסוימת. הם מעונינים שהבניין יתדרדר ושלדייר יימאס המצב, באיזה שהוא שלב. כבר הרבה שנים מדובר על זה שפה המחוקק יצטרך להתערב, לפחות לעניין האסתטיקה, וגם לעניין הבטיחות של הבניינים האלה.
אמנון ליפקין שחק
אני מצטער שלא הגעתי בזמן. אני רוצה להסביר בכמה מילים מה עושה המועצה, ויותר מזה – איפה היא נתקלת בקשיים. המועצה היא גוף ציבורי שחלק גדול מהעבודה בו נעשה על ידי מתנדבים, חלקם כבר הרבה מאד שנים. במועצה היום קשה, כמו שקשה בכל מדינת ישראל, אבל אם אנחנו מתווכחים פה על המון דברים במדינה שלנו, על דבר אחד אין לנו ויכוח, לא פה ולא בשום מקום אחר – אנחנו רוצים שתהיה לנו ארץ ישראל יפה, בהמון תחומים. אנחנו עוסקים רק בספקטרום די צר של ארץ ישראל יפה, וזה בעיקר בתחום אורבני. אנחנו מנסים לעשות את זה בהרבה דרכים, כאשר מה שמגביל אותנו היא היכולת, גם האנושית – את מי אנחנו מצליחים לרתום לפעילות הזו, וגם היכולת התקציבית.

המועצה התחילה, למעשה, מתוקף החלטות של ועדת הכנסת. אורה הרצוג מלווה את המועצה מיומה הראשון. פעילות המועצה מתבצעת, בעיקר, בכל השנים האלה, בהרבה מאד תחומים. על תחום החינוך דיברתם. מה שאנחנו עושים כאן היום וכמעט כל יום עם נוער, כולל בקייטנות בקיץ הוא חשוב. אנחנו נראה את הדברים בסיור. אני מקווה שאותם בני נוער יוצאים מכאן קצת יותר מודעים לדבר הזה שנקרא איכות החיים ואיכות הסביבה, ומה שיכול לתרום לחיים בארץ ישראל יפה יותר.

אנחנו לא עוסקים בדברים אחרים. כולנו שמענו בחדשות היום על ילד שנתן סיגריה ומצית, ונגרר על ידי נוסעי אוטו. זה חלק מאותו דבר. זה חלק מאותו חינוך, אותה מודעות, זה חלק מאותם בני נוער שאני מאמין שאם הם יהיו יותר מודעים לדבר אחד, הם יפעלו יותר נכון גם בדברים האחרים, או יעשו גם פחות שגיאות גם בדברים האחרים. אנחנו מתכוונים להרחיב את הפעילות הזו. אנחנו רוצים השנה לעבוד גם עם מבוגרים. קשה לנו לצאת לפריפריה, אבל נצא השנה לפריפריה. היום המוסד החינוכי המרכזי שלנו הוא כאן. כאן אנחנו עובדים ולכאן אנחנו מביאים את הילדים. באופן טבעי קשה יותר ויקר יותר להביא ילדים למקומות רחוקים מכאן, ואנחנו בונים תוכנית שאני מאמין שהשנה נגיע למקומות שמתקשים להגיע לכאן, אלינו.
יורי שטרן
יש לכם משהו מאורגן בקטע הזה, למשל – עם מרכז השלטון המקומי?
אמנון ליפקין שחק
אנחנו עובדים עם משרד החינוך בקטע החינוך. בכל הפרוייקטים החינוכיים אנחנו עובדים עם משרד החינוך.
יורי שטרן
ובשביל לצאת לפריפריה?
אמנון ליפקין שחק
אנחנו עובדים גם עם הרשויות. בתי הספר והחינוך זה תחום שאחראית עליו גם הרשות המקומית.
אילן שלגי
אתם עובדים גם עם צה"ל?
אמנון ליפקין שחק
כן, תכף נדבר על זה. אנחנו, כמובן, עושים הרבה מאד פרוייקטים שלא ארחיב עליהם את הדיבור. כל הכסף של הפרוייקטים מקורו בגיוס כספים מחו"ל. אלה פרוייקטים שנעשים גם הם עם רשויות מקומיות, עם בתי ספר, עם כל מיני מוסדות. אנחנו עוסקים גם בהגדלת המודעות לכל העניין של איכות הסביבה וזה דרך התחרויות שאנחנו מקיימים – אני מניח שחלקן מוכרות לכם. רמת גן כוסתה בשלטים והעיר זכתה ב- 5 כוכבי יופי. שכחו לציין מי נתן את הכוכבים ובאיזה מסגרת זה ניתן. אני מבקש שזה יתוקן. אנחנו עושים תחרות עם התעשייה ועם צה"ל במחנות הצבא. יחד עם צה"ל נעשתה בשנים האלה עבודה עצומה. תראה את המודעות של הצבא היום לסביבה.

אנחנו מתכוונים להרחיב את זה ולהכניס השנה גם חלק מבתי גיל הזהב לעניין וגם בתי החולים. להערכתי זה מגביר את המודעות, ואנחנו רואים את העניין של מנהלי אותם מקומות. כאשר אנחנו מדברים על בתי החולים זה כל המוסדות הרפואיים: בתי החולים הפרטיים, בתי החולים הסיעודיים, בתי חולים לנפגעים אחרים. יש פרוייקטים נוספים שעשינו, ואני חושב שהובלנו בנושא של חממות טיפוליות בחלק מהמקומות האלה.

מפה אני עובר לדבר שהוא אחד המגבלות היותר גדולות עלינו ועל כל גוף במדינת ישראל, גם על הגופים ההתנדבותיים. מדובר בשאלת המשאבים. אנחנו מגייסים חלק גדול מתרומות המועצה בחו"ל בעבודה שנעשית, והיא לא קלה. גם בתחום הזה יש תחרות לא קלה בין כל מי שנזקק בישראל לתרומות. מדינת ישראל היא מדינת חוק ויש בה תקנות. די מוזר שיש דברים שהיינו פעם שותפים להם, והם היו הרבה יותר קלים בביצוע – למשל בעניין הארנונה. המקום הזה משלם ארנונה כמו כל מקום פרטי אחר. ברור לגמרי שהכסף הזה הולך לדבר נחוץ, והוא פעילות עירית תל אביב, אבל הוא לא הולך למקומות אחרים שהמועצה עושה בהם את הפעילות, שהם גם בתל אביב וגם מחוץ לה. אני לא רוצה להיכנס לעוד גופים ממשלתיים שבעבר תמכו בנו. אני מניח שלכולם הרבה יותר קשה היום, אבל אנחנו נמשיך ונעשה את כל מה שאנחנו יכולים בתחום המאמצים שלנו בגיוס כספים, גם בעולם וגם בארץ. אני חושב שמן הראוי שנמצא איזושהי דרך שבאותם מקומות בהם המדינה משתתפת בפעילות גופים ציבוריים היא תשתתף גם כאן. הגוף הזה לא נהנה משום שותפות פורמלית של תקציב מדינת ישראל בפעילות שלו.
יורי שטרן
איזה משרד ממשלתי כביכול מופקד עליכם?
אמנון ליפקין שחק
אין. מאחר וזו מועצה ציבורית, היא לא מקבלת הנחיות משום משרד. יש לנו קשרים עם הרבה יותר מאשר משרד אחד: יש לנו קשרים עם המשרד לאיכות הסביבה, עם משרד החינוך, עם משרד הפנים, משרד הבריאות – זה בעיקר דרך הפעילות שאנחנו עושים אתם, ברשויות המקומיות, בבתי החולים. לכן, יש לנו קשר עם משרדי ממשלה שונים ויש שיתוף פעולה, אבל בכל שנה אנחנו מתחילים דו שיח מחדש. אין שום שותפות פורמלית, קבועה וברורה של תקציב מדינת ישראל בפעילות המועצה לישראל יפה.
יצחק הרצוג
בהחלטה המקורית של ועדת הפנים שהקימה את המועצה היה משהו כזה?
אורה הרצוג
כן.
יצחק הרצוג
מי נקבע בתור המשרד האחראי?
אורה הרצוג
משרד הפנים.
בארי
היתה תקנה במשרד הפנים בשנות ה-80 וה-90 שבאמצעותה העבירו לנו תמיכה.
יורי שטרן
היא נמחקה?
אורה הרצוג
לא מוצאים אותה.
אמנון ליפקין שחק
אנחנו נמשיך לפעול. יש פה גוף שפועל עם מעט מאד אנשים. יש אנשים שמפעילים את המנגנון ביום יום, בשוטף. אלה הם גם האנשים שמקבלים שכר מהמועצה. יש פה גוף גדול מאד, שגם מפוזר בסניפים שנמצאים בכמה מקומות בארץ, שמפעיל את כל מתנדבי המועצה, ועיקר הפעילות נעשית על ידי אנשים שחלקם כבר הרבה מאד שנים שותפים לפעילות המועצה ותורמים מזמנם, חלקם גם מכספם ומרצם – לפעילות הזו.
אורי יהודה אריאל
המועצה היא עמותה?
אמנון ליפקין שחק
כן. עמותה רשומה. אגודה עותומנית.
אילן שלגי
כל ההכנסות שלכם הן רק מתרומות ומהפעילות העצמית?
אמנון ליפקין שחק
כן.
יורי שטרן
אנחנו נעשה הפסקה לסיור, ונתכנס שוב לדיון המסכם. אני מציע שבדיון המסכם נתחיל מהדברים הספציפיים שאתם מבקשים מאתנו לעשות, למשל – מה שהזכרתם כעת, לגבי התקנה שהיתה.
אלי בארי
אני רק רוצה להוסיף נתון אחד שאמנון ליפקין שחק ואורה הרצוג התייחסו אליו, וזה נושא התקציב. כדי לסבר את אוזני כולם – התקציב בשנת 2003 מסתכם ב-8.5 מיליון שקלים. 50% ממנו אלה תרומות שהגב' הרצוג מביאה מחו"ל. לגבי ההוצאות, במובן האופרטיבי, המבצעים שאנו עושים ההוצאות מתחלקות כך: הדרכה וחינוך- 28%. פרוייקטים לשיפור חזות שהוזכרו כאן, חצרות בתי ספר, גינות ציבוריות וחממות – 18%, תחרויות ומבצעים – 7%. כלומר, מרבית התקציב מוקדש לפרוייקטים. התפעול והמנהלה הם חלק מינימלי בתקציב. את זה צריך לקחת בחשבון.

הוזכרה תמיכה של משרד החינוך. זו לא תמיכה במובן המשפטי שלה. זה מכרז שבו התחרינו מול 15 גורמים נוספים וזכינו בו. זו לא תמיכה.
אמנון ליפקין שחק
בפעילות הזו בתי הספר צריכים להשתתף בפעילות. לאלה שאין יכולת, המועצה מביאה - - -



הישיבה הופסקה והתחדשה לאחר כ-20 דקות.
אלי בארי
לגבי נתונים. אתחיל במגזר הלימודי. אנחנו, על בסיס המכרז שזכינו בו, צריכים להביא לכאן 12 אלף ילדים. אנחנו מביאים 14 אלף ילדים ועבור ה- 2,000 הנוספים אנחנו לא מקבלים. זה כולל גם 1,500 ילדים שמגיעים לקייטנות בקיץ. מדובר בגיאלי גן חובה, וכיתות א-ב-ג. הקייטנה היא בתחומים שאנחנו עוסקים בהם: סביבה ירוקה, אקולוגיה, איכות סביבה, חזות העיר. אנחנו מביאים ילדים בעיקר מאזור המרכז כי מהאזורים הרחוקים ההורים לא כל כך נותנים לנסוע לפה. מה שהזכיר אמנון ליפקין שחק הוא שהפרוייקט הבא שלנו, ב- 2004 הוא לנייד את החינוך שראיתם בסיור לערים רחוקות, בדרום ובצפון.
אמנן ליפקין שחק
בניוד החינוך אנחנו אמורים להגיע לבערך עוד כ-12 אלף תלמידים לשנה.
יורי שטרן
על ידי היציאה החוצה?
אורה הרצוג
כן.
אלי בארי
הפרוייקטים הפיזיים שהגב' הרצוג הזכירה – יש לנו כ-50 גנים ציבוריים בכל רחבי הארץ, שכולם נעשו מכספי תרומות. יש לנו 8 חממות לטיפול תרפי בגינון. פיתחנו, בעיקר החינוך המיוחד כ- 20 חצרות בבתי הספר, עם מתקני משחקים לילדים, שמתאימים לחינוך המיוחד, שהוא לפעמים בעייתי מבחינה מוטורית. יש לנו פיתוח חצרות במוסדות חינוך יסודיים ותיכוניים. אנחנו פעילים בכל המגזרים. אנחנו גם מביאים ילדים מכל המגזרים: דתי, חרדי, חילוני, בדואי, ערבי, מרהט, מזרזיר, מברטעה ומכל מקום אחר.
יורי שטרן
מה עם עולים?
אלי בארי
גם עם עולים. אנחנו נכנסים לאיזשהו פרוייקט עם משרד הקליטה כדי להביא לכאן עולים. יש ילדים של עולים. היא לנו פרוייקט שהבאנו לכאן ילדים משכונות מצוקה שלא שילמו דבר, והכל היה במימון שלנו, כולל ההסעה. זה היה לילדים ממוצא אתיופי משכונות מצוקה. הבאנו אותם לכאן.

כפי שהזכירו מדובר ב- 4 תחרויות שהחמישית תיכנס השנה. יש לנו תחרויות שנמשכות כבר 23 שנה – בתי חולים, קריה נאה, התעשייה – שמשתתפת כבר 23 שנה בפרוייקטים האלה. אני חושב שזה נתון רציני, כי אנחנו יודעים יפה עד כמה שהנושא הזה חשוב לאזרחים.

יש שני נושאים נוספים – יש עבודת חקר של ילדים, שמגיעים לכאן ל-5 מפגשים. אנחנו דורשים מבתי הספר שהילדים יכתבו עבודה בנושא החזות. אלה עבודות חקר שמתבצעות על ידי מדענים ברמה מאד גבוהה. אנחנו, באמצעות תרומה, גם מעניקים פרסים. בתחום התחרות אני רוצה להוסיף כאן שיש לנו 11 סניפים בארץ. אנחנו עושים תחרויות במסגרת הסניפים, של בית הספר היפה, המרפאה היפה, תחנות דלק – כל דבר שאנחנו יכולים לתמרץ כדי לתרום לחזות, ליופי, לניקיון ולאסתטיקה אנחנו עושים שם תחרות כדי לכוון את האנשים לטיפוח הסביבה.
יורי שטרן
בגלל קוצר הזמן אני רואה את הביקור שלנו כאן כמבוא להרבה דברים שנוכל לעשות יחד עם המועצה. אני מציע שחברי הכנסת יאמרו כמה מילים ונחזור, בהזדמנות. אני רק רוצה לומר שאחת הישיבות המתוכננות של שתי הוועדות שלנו יחד זו ישיבה, בקרוב, על נושא החינוך לאיכות הסביבה. אנחנו ודאי נזמין אתכם, יחד עם נציגי החברה להגנת הטבע, ועוד גורמים במשרד החינוך, ונראה איך נקדם ביחד את העשייה החינוכית הזו.
אהוד יתום
אני רוצה להתחיל בנוסטלגיה. על ערוגת הפרחים וערוגת הירק הראשונות שלי למדתי בבית הספר. היום אני חבר מושב, אבל אז לא הייתי. כך גם למדתי את הורדת הזקיף במסגרת שיעורי הגדנ"ע. כלומר, כל ההכשרות האלה, תומכות הלמידה, נעלמו ואינן בבתי הספר. על כן צריך להשקיע בבתי הספר, ואני חושב שצדק אמנון ליפקין שחק שצריך להשקיע גם בקרב המבוגרים.

אני לא מסכים להערה הראשונה שנשמעה כאן שהציבור הישראלי יודע לדאוג לניקיון ביתו אך לא בחוץ. אני חולק על כך. מי שלא מקפיד ברשות היחיד לא מקפיד ברשות הכלל. על כן, החינוך לאותם ערכי מולדת, או ערכים של ארץ ישראל יפה באשר הם, חייבים גם להיות מוטמעים באמצעות הפזורות שלנו בארץ, במסגרת האנשים היותר מבוגרים, שיטמיעו את זה אצל ילדיהם, כי גם אם הם מקבלים חינוך טוב בבית, הם יוצאים ונשחקים, בעווננו, כאשר הם רואים את המבוגרים זורקים ממכוניות פיסות נייר, ומותירים לכלוך וזוהמה בכל מקום שבו הם מסתובבים. על כן, ארץ ישראל היפה שאתם עוסקים בה, זו שרואים בתמונה היפה מאלף מילים, צריכה גם להפנות את משאביה החינוכיים גם למבוגרים, לדור הביניים שעוד יכול לחנך את ילדיו לתרבות יפה יותר. אני לא יודע איך עושים את זה בדיוק. תודה לכם על הביקור.
אורי יהודה אריאל
אני חושב שחלק מהמאמצים שאתם עושים, גם בהנחה שאין משאבים כרגע, צריך להיות מופנה גם לעבודה עם מורים ועם ראשי רשויות. בסופו של דבר, אם מביאים 12 עד 14 אלף תלמידים, ותכפילו את זה בשנה הבאה, עם הניידת, זה עדיין חלק מאד קטן. אתם יודעים את זה, ודאי.
אמנון ליפקין שחק
אחרי הבחירות לרשויות המקומיות, אם משרד הפנים ירצה, אפשר לעשות פה השתלמויות.
אורי יהודה אריאל
אני מניח שחלק מהם יבואו, ואפשר להגיע למצב הזה, ושראשי הרשויות יהיו יותר מחויבים לעניין הזה, וממילא ישפיעו יותר. בכוחם גם לקבל החלטות בענייני תכנון, ויש להם תקציב מסוים, וכן הלאה.
יצחק הרצוג
יש פה הזדמנות שיש פה שני ראשי ועדות, וזה באמת נדיר שהם באים ביחד. זו דוגמה למוסד שקם בהחלטה של ועדה. הוועדה הקימה, והמוסד מתפקד ומכסה המון תחומים, אבל הוא גם על כרעי תרנגולת. כלומר, הוא יכול להיסגר.
יורי שטרן
הוועדה שהולידה אותו חייבת לא להשאיר אותו יתום.
יצחק הרצוג
בדיוק. אחת הבעיות היא היעדר מודעות לפעילות של מוסד כזה. התחום אינו שנוי במחלוקת. גדולתו בכך שהוא חוצה מפלגות וחוצה כל תחום, ולכן יש קונצנזוס לתמוך בתחום הזה, שהוא תחום שמשפיע על מהלך החיים של כל האזרחים.
יורי שטרן
תודה. רשמתי לעצמי כמה נקודות. אתחיל במה שהציע חבר הכנסת אורי אריאל. רשמתי לי אסיפה עם נציגי העיריות. לכן שאלתי גם לפני כן אם יש שיתוף פעולה עם המרכז לשלטון מקומי. אני חושב שאנחנו ניזום איזושהי פעולה עם ראשי העיריות. לפני הבחירות עשינו טקס של החתמה על אמנה סביבתית. המועמדים לרשויות, או לפחות חלק מהם, חתמו. שלחנו את זה עכשיו לכל מי שנבחר, כדי שיחתום, גם אם באיחור מה. אסיפה כזו, מפגש כזה, אם נעשה אותו נכון ונביא את האנשים הרלבנטיים, ראשי הערים או ממלאי מקומם, יכול להיות משמעותי מבחינתכם, כי זה גם ייצור משאבים נוספים לפעילות. אמנם העיריות היום כולן עניות, אבל הן יכולות לסייע.

עניין הניקיון צוין גם על ידי יושב ראש ועדת החינוך והתרבות, אילן שלגי. אני חושב שמזה מתחיל החינוך ובלעדיו חבל על המאמצים, לפעמים. היופי מתחיל בכך שאתה יוצא מהבית ורואה את הזוועות האלה בכל כיוון. זה החינוך הכי גרוע שאפשר לתת. לכן, אם אפשר ליזום מבצע ניקיון גדול לאורך הכבישים ובערים, אני חושב שזה יועיל. אני חושב שאפשר לשתף פעולה עם מערכת החינוך.
אורי יהודה אריאל
גם עם שר התחבורה.
יורי שטרן
בוודאי.
אורי יהודה אריאל
עזבו את המבצעים. הם טובים ליומיים.
יורי שטרן
אני לא מסכים. אני חושב שאם יוצאים במבצע גדול, ברגע שאתה משקם משהו ויוצר מצב אחר, זה משנה משהו בשטח. ב- 84 הייתי בקבוצה מסוימת ויצאנו לנקות את התחנה המרכזית בירושלים. ניקינו את המעבר ליד התחנה המרכזית. אני טוען שמאז הוא לא נעשה מלוכלך כמו שהוא היה לפני שניקינו אותו. זה היה ניקיון חד פעמי אחרי שנים של הזנחה. לכן אני מאמין בזה. זו ההצעה שלי, לקחת את נושא הניקיון כהרבה יותר מרכזי.

לא הזכרתם, בתשובה לשאלתי, את העניין של העולים. אני חושב שאתם יכולים לעשות הרבה יותר עם העליה, מברית המועצות לשעבר, ועם עליות אחרות. זה גם יוסיף קצת כסף, כי אם עושים את זה כפעולה משותפת עם משרד הקליטה, זה כמו שעושים עם משרד החינוך. כלומר, אפשר למכור את זה כשירות.

אני רואה כמשימה להחזיר את התקנה הזו לתקציב משרד הפנים. אני חושב שאנחנו צריכים לעבוד על זה ביחד. אפילו אם יופיע שם סכום סמלי, של כמה עשרות אלפי שקלים - - -
קריאות
- - -
יורי שטרן
זה כדאי, כי להחזיר את התקנה זה לשריין אפשרות לעתיד, לעוד תוספות, וכן הלאה. אנחנו נמצאים ברגעים האחרונים של בניית התקציב. אני לא מאמין שמעבר להחזרת התקנה עם איזשהו סכום סמלי, אפשר לעשות משהו, אך אם נצליח בזה זה יהיה מאד חשוב, לדעתי.

הדבר האחרון – אתם הזכרתם את זה מספר פעמים, וגם חבר הכנסת אהוד יתום, בנימה נוסטלגית – יכול להיות ששווה להחזיר את נושא הטבע - - -
אילן שלגי
קראו לזה אז – חקלאות.
יורי שטרן
תחת כותרת זו או אחרת, אולי כותרת יותר מודרנית, צריך להתחיל להחזיר למערכת החינוך חלק מהעניין.
אילן שלגי
אני סבור שלא צריך להניח למשרד החינוך והתרבות. אני יודע שתקציבו נפגע ונפגם שוב ושוב, אבל זה עניין חינוכי פר אקסלנס. גם לא ייתכן שעל החוברות היפות שלכם יהיה כתוב: "בשיתוף משרד החינוך, המנהל הפדגוגי" – והדבר לא יבוא לידי ביטוי בהשתתפות במאמץ. ייתכן שהמאמץ של משרד החינוך צריך להיות בכך שכיתות שמגיעות לכאן תהיינה מסובסדות על ידי המשרד, אם זה בצורת תשלום עבור ההסעה - - -
אורי יהודה אריאל
- - -
אילן שלגי
כן, אבל זה על פי מכרז. המערכת של משרד החינוך שממילא פרוסה בכל מקום, יכולה, את המסרים שלכם, יחד אתכם, לחזק ולהדגיש, כולל אם זה בתשדירי חסות בטלוויזיה – לחנך את הציבור בכלל, לא רק את בני הנוער.
יורי שטרן
בשביל מה אנשים נלחמים בעד השארתה של הטלוויזיה החינוכית - - -?
אילן שלגי
את מבצעי הניקיון שמידי פעם נעשים על ידי החברה להגנת הטבע, וגם אתם קשורים לזה – אני לא רואה סיבה שחברי כנסת לא ייצאו למבצע, יחד עם תלמידי בתי ספר, בעניין הזה. אם אנחנו יכולים לארגן מבצע, אולי ביום הכנסת, בט"ו בשבט, או במועד אחר, יום שאתם נוהגים לציין - שיתפזרו חברי כנסת בכל הארץ, יחד עם כיתות בתי ספר, ייצאו לכבישים, לשפת הים, לעשות מבצעי ניקיון.
יורי שטרן
אני מודה לכם על הביקור, תודה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20

קוד המקור של הנתונים