כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת חינוך/8351



25
ועדת החינוך והתרבות
03.12.2003

פרוטוקולים/ועדת חינוך/8351
ירושלים, ז' באייר, תשס"ד
28 באפריל, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 111
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
שהתקיימה ביום שלישי, ח' בכסלו התשס"ד, 3.12.2003
‏

הצעת חוק הקולנוע – סעיף 105 הצ"ח המדיניות הכלכלית לשנת 2004 (תיקוני
חקיקה), התשס"ד 2004.

חברי הוועדה:

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אתי בן-שמחון





הצעת חוק הקולנוע – סעיף 105 הצ"ח המדיניות הכלכלית לשנת 2004 (תיקוני
חקיקה), התשס"ד 2004

שלום לכולם, אנחנו נמצאים בדיון בנושא הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004, תיקוני חקיקה, סעיף 105, זה הסעיף שמציע לחוק ההסדרים לבטל את סעיף 11ב לחוק הקולנוע התשנ"ט 1999.

הנושא שהובא בפנינו הוא גם מהותי וגם עקרוני, השאלה המהותית והחשובה לכולנו היא מה יהיו תקציבי הפתיחה בעתיד בענף הקולנוע, והשאלה העקרונית היא – האם ראוי לבטל חקיקה של הכנסת שעברה 3 קריאות טרומיות, וגם חל עליה דין רציפות ועברה מחדש בהינף יד בחוק ההסדרים.

הנושא האחר שחשוב לא פחות, הוא מה בכלל חלקה של התרבות בתקציב המדינה. אנחנו יודעים שקיימת המלצה של אונס"קו למדינות החברות שתקציב התרבות יהיה אחוז אחד מתקציב המדינה, הדבר הזה מקויים בכמה מהמדינות שאנחנו רוצים לידמות אליהן, במדינת ישראל תקציב התרבות היום הוא כפרומיל וחצי, וקיימת מזימה להפחית אותו לפרומיל אחד.

בחוק הקולנוע נוצר תקדים חיובי שנקבע בחוק כבר בשנת 1999, בימים האחרונים של 1998 להחלטה של הכנסת שהיתה אגב בניגוד לעמדת האוצר אז. ואם ישנו חוק שצובע סכום מסויים בתקציב המדינה לענף מסויים בתרבות, מזה לא רצוי לסגת.

האוצר – הממשלה מביאה בדברי ההסבר לבקשה לבטל את סעיף 11ב התייחסות למצב שעל פיה התמלוגים בשנים האחרונות ירדו גם בגלל המצב הכלכלי, גם בגלל מדיניות של האוצר להפחית את סכומי התמלוגים. מספרים לנו על הסכמה שהיתה עם מועצת הקולנוע כי הסעיף יבוטל וסכומי התמיכה יהיו בשיעורים מסויימים שלפחות לטווח הקצר נראו לאלה שקיבלו את ההחלטה וראשי מועצת הקולנוע כן נכונים.

מי קיבל את ההחלטה?

האופן שבו ראשי מועצת הקולנוע בשעתו ראו את הדברים והסכימו לביטול סעיף 11ב, אבל בכל הכבוד הראוי אנחנו כאן כמחוקקים צריכים לראות גם את הטווח הארוך, וכאמור להתייחס לעניין העקרוני עד כמה ראוי לבטל חקיקה או איזה שהיא הסכמה, ואחר כך להביא את הדברים אל הכנסת, אל המחוקק, אל הריבון באמצעות חוק ההסדרים.

לכשעצמי, יש לי גם ספק אם לא נותרו חובות מן העבר, כי לא ברור לי אם הגופים משלמי התמלוגים העבירו את כל מה שמגיע מהם, ואם מי שגובה מהם את התמלוגים הקפיד עימם, או שסיים את ההתחשבנות איתם. ולכן, לי לא נראה שראוי לבטל את סעיף 11ב, ייתכן ונצטרך לבדוק, ונשמע כמובן את גורמי הקולנוע הנכבדים שרובם נמצאים כאן איך הם רואים את הדברים. נצטרך להגיע לפתרון שלא יפגע בעיקרון וגם ישאיר את ענף הקולנוע עם תמיכה סבירה.

אבקש את חבר הכנסת יורי שטרן שהיה אחד מיוזמי חוק הקולנוע , ובעיקר סעיף 11ב. בבקשה.

שלום לכולם, תודה ליושב ראש ועדת החינוך. אני חושב שיש הישג גדול בעצם העובדה שהחוק הזה פוצל מחוק ההסדרים ועבר לדיון בוועדת החינוך התרבות והספורט. אגיד את דעתי בקצרה. בתור יושב ראש ועדת הפנים, היתה עוד ישיבה אצלי, ולכן קיבלתי איזה שהיא פריבלגיה אצל יו"ר הוועדה.

חוק הקולנוע משמעותו היתה יצירת בסיס בטוח לתיקצוב הקולנוע הישראלי, ודרכו גם הרבה מאוד אומניות אחרות. קולנוע זה מין בית חרושת שמאגד בתוכו הרבה מאוד יוצרים מכל מיני תחומים – מוסיקה, גרפיקה, ספרות, משחק וכו'.

כל הויכוח מלכתחילה עם האוצר היה אם אנחנו יוצרים מה שנקרא "טייס אוטומטי" תיקצוב שהולך ללא התערבותם, או שאנחנו יוצרים מצב שכל שנה מחדש דנים מהו תיקצוב הקולנוע. אני חושב שבזה שבנינו חוק שמבטיח תיקצוב מסויים באופן אוטומטי, עשינו פריצת דרך שאני מקווה פעם גם תהיה לה השלכות על תחומי תרבות אחרים. אני חושב שאסור לוותר על ההישג הזה. נכון שהיום הסכומים הצטמצמו ויש פה איזה טרייד-אוף שהאוצר אמר בואו נבטל את החוק, ובמקום זה נפקיד סכום. מכל מה שאני למדתי במגעים שלי עם האוצר, ומתוקף השנים שלי הארוכות בכנסת, אסור לעשות את זה, ולא חשוב איזה הסכם אנחנו עושים. אם תהיה מצוקה תקציבית וכל מה שהובטח לקולנוע יקוצץ, כי למי תלך להוכיח ברחוב שקולנוע יותר חשוב מאמהות חד-הוריות, או מזקנים, או מנכים. יש אלף ואחד צרכים שיתמודדו מול זה.

לכן אני מציע שאנחנו נתקן את סעיף החוק, ונתקן אותו בצורה כזאת שהכסף מהקולנוע יבוא מהתמלוגים כפי שזה כתוב בחוק, ולא יופחת כמו שסיכנו עם האוצר 60 מיליון שקל. זאת אומרת, זאת הריצפה שהאוצר יבטיח אותה. אני גם בעד לקבוע תקרה לצורך העניין. נאמר ולא יהיה מעל 90 או 100 מיליון. שאי פעם לא ישתגע הקולנוע הישראלי חלילה אם הכסף יזרום בכמויות אדירות. אבל נכון לרגע זה, כל עוד לא מצאנו מנגנון הבטחה תקציבי תרבות יותר בטוח מאשר היה בחוק הקולנוע, זאת הצעתי, ואני מקווה מאוד שזאת תהיה גם דעתם של חברי הוועדה.

אני מודה ומתנצל.

אני מבקש לשמוע את נציג האוצר מר אמיר לוי, ואחריו – חבר הכנסת ברכה.

שלום לכולם, אני רוצה להציג את החוק, מאיפה הוא נולד, ומה יש בו. חוק הקולנוע על רקע גופי השידור המסחריים שמשלמים תמלוגים לאוצר המדינה, ערוץ 2 וערוץ 10, חברות הכבלים והלוויין ותחנות הרדיו האזוריות, הן לא השחקניות היחידות בענף התקשורת שמשלמות תמלוגים, הן אלה שעליהן חוק הקולנוע חל ו-50% מהתמלוגים שהן משלמות עובר לחוק הקולנוע. אני מדגיש שהן לא היחידות, ומייד נגיע לרפורמה שנעשתה ותמשיך להיעשות בנושא התמלוגים, אז היא לא קשורה רק אליהן אבל היא משפיעה עליהן.

חוק הקולנוע לפי סעיף 11 50% מהתמלוגים שמשלמים הגופים האמורים למדינה, עוברים לתמיכה בחוק הקולנוע. שיטת החישוב זה בסיס ההכנסות החייב של הגופים האלה שאמרתי קודם, כפול שיעור התמלוגים הרלוונטי, כשבסיס ההכנסות החייב של הגופים יש האטה בצמיחה ויש מגמת ירידה בשנים האחרונות בתחום השידורים המסחריים בגלל המיתון במשק. שיעור התמלוגים – יש ירידה – נעשתה רפורמה וזה היה 8% ירד ל-4% בכבלים ובלוויין זה יירד ל-3.5% בשנה הבאה. זה תקנות שכבר אושרו על ידי ועדת כספים וועדת הכלכלה של הכנסת.

מדיניות התמלוגים של הממשלה – אני אגיד פה היא בסופו של דבר להפחית את התמלוגים עד לאפס משתי סיבות: זה הענף היחיד בישראל שיש עליו חוץ מקריאה וחציבה שזה בגלל שימוש במשאב טבעי אין עוד ענפים שיש עליהם תמלוגים, והסיבה שהיה תמלוגים על ענף התקשורת זה שהיו בעצם שחקנים מונופוליסטים, אז היתה איזה שהיא תפיסה שבעצם אם יש גוף מונופוליסטי בואו ניקח לו את הרנטה. היום אנחנו מכירים בזה שהתפיסה הזאת היא קצת בעייתית ואפילו מאוד בעייתית, כי אם הגוף הזה הוא מונופוליסטי, אז כנראה שמחיריו בפיקוח, אז אפשר להוריד את המחירים, לא צריך לקחת תמלוגים. בסיס החישוב הוא יותר נמוך ולכן התעריפים יהיו יותר נמוכים.

אם זה ענף תחרותי, אין סיבה לקחת תמלוגים, כמו שלא לוקחים בענף התחבורה, וכמו שלא לוקחים בענף הגאז, וכמו שלא לוקחים משום ענף אחר במשק שפועל תמלוגים. יש מסים, מס חברות ומס על דיבידנד. הסיבה היחידה שאנחנו לא מורידים את זה בצורה חד-צדדית שמדובר ב-800 מיליון שקל ומבחינה פיסיקלית אי אפשר לעמוד בזה. לכן המהלך נעשה בצורה מאוד מאוד מדורגת ומאוד איטית.

מבחינת ההפחתה אתם תראו את זה בשקף השני, זה היה 8% על ערוצי הטלוויזיה המסחרית, ו-4% החל משנת 2002 ואילך, כנ"ל בתחנות הרדיו האזוריות שם הסכומים נמוכים, אבל זה אותם שיעורים.

ערוצי הכבלים והלוויין התחילו ב-5% 2002 –2203 זה 4% והחל משנת 2004 3.5% כפי שאמרתי. הבעיות שיש במצב הקיים – התמיכה בענף היא נגזרת של התמלוגים המועברים למדינה, יש ירידה בתמלוגים, יש האטה בצמיחה אז זה יורד, זה מנקודת מבט של ענף הקולנוע. וכמו שאמרתי ההיקף הוא נגזרת גם של המיתון וגם של השיעור, הוא בעצם יורד ולכן יש ירידה בתמיכה לענף הקולנוע.

הפתרון זה בעצם תיקצוב שהוא לא תלוי בהיקף התמלוגים. יש את ההסכם, אני לא יודע אם הונח בפני חברי הוועדה, אם לא אפשר לשים אותו.

לא היתה ירידה בתמלוגים, גם אז האוצר התנגד נכון?

האוצר התנגד תמיד לחוק הקולנוע, והסיבה היתה שלא רצינו שיהיה חוק שהוא בעצם חוק אוכף את חוק התקציב.

זאת אומרת מבחינת האוצר אין הבדל אם זה עולה או יורד, יש גישה.

אני מנסה להסביר.

זה נשמע מאוד מוזר שהטענה מהאוצר כלפי החוק הזה שהוא אוכף את חוקי התקציב... שאוכף את כל הכנסת.

בואו ואפתור לכם את הדילמה. אתם לא רוצים את הסעיף הזה שלא יהיה סעיף, תוותרו על הסעיף הזה, אנחנו חיים עם זה בסדר. אם חברי הוועדה רוצים להגיד ההסכם לא בתוקף ואנחנו לא מוכנים לבטל את סעיף 11 מבחינתנו זה בסדר.

עם כל הכבוד לכם, אתם לא יכולים להציע לנו תמיד רק שתי אופציות, או שנקבל את האופציה שלכם או שלא יהיה.

אני לא יכול להכריח אתכם. אם אתם חושבים שזה לא הסכם טוב, ואתם רוצים להישאר עם הסעיף, אז אני אסביר, ושלא תחשבו שאנחנו עושים פה תרגיל, אני אומר מראש, אם חברי הוועדה לא רוצים לאשר את הצעת הממשלה, אנחנו חיים עם זה בסדר. אני אומר את זה באמת.

מה שעשינו לאור ההפחתה בתמלוגים שהיתה ולאור ההפחתה הצפויה, ואני אגיד שהממשלה קיבלה החלטה להמשיך את ההפחתה בשיעור התמלוגים במסגרת אימוץ דו"ח ועדת קרול, ואני אומר ההפחתה צפויה להגיע בסופו של דבר לאפס. אני לא יכול להגיד לכם תוך כמה שנים זה יקרה, אבל זה יקרה. בסופו של דבר כשהגענו עם ההפחתה לוועדת הכלכלה ובהסכם עם משרד החינוך ועם מועצת הקולנוע ובדיון עם פורום היוצרים - - -

לא ממש. מי שהיה באותו רגע עם התנגדות נחרצת של שניים מנציגי היוצרים שהיו שם.

בסופו של דבר הצענו שנקבע את היקף התמיכה פלוס איזו שהיא תוספת מסויימת שהיתה בשנת 2002, והגענו לסכום של 61 מיליון. הסכמנו להתחייב על זה ל-5 שנים, בשנים 2003-2207 , ב-2003 כך קרה, למרות שלפי החוק הסכום שאמור לעבור הוא נמוך יותר , הפעלנו את ההסכם, הגם שסעיף 11 עדיין לא בוטל ובסופו של דבר אנחנו חושבים שגם לטובת ענף הקולנוע, וגם לאור מדיניות התמלוגים ולאור זה שאנחנו לא רוצים שוב לבוא לכנסת עם הפחתה בתמלוגים, ושלא יפחיתו לענף התקשורת התמלוגים בגלל שזה קשור לחוק הקולנוע, חשבנו להציע את מה שהצענו וחתמנו על ההסכם.

מר לוי, הרי ייתכנו גם פתרונות ביניים מלבד שתי האפשרויות שאתה הצעת. שלום אדוני היושב ראש, אשמח לשמוע אותך מייד. ישנן הרי גם אפשרויות ביניים בין ביטול ופעולה לפי ההסכם, לבין התעלמות מן ההסכם והשארת הסעיף כפי שהוא. ישנה אפשרות של הקפאה, ישנה אפשרות של הקפאה על תנאי, אבל אולי נגיע לזה בהמשך.

הייתי רוצה לשמוע, ברשותך אדוני היושב ראש, אם תוכל להישאר איתנו עוד כמה דקות.

אני יכול להישאר עד רבע לעשר כי יש לי אז ישיבה.

אני מבקש לשמוע את אחד מהאנשים מענף הקולנוע.

ברשות היושב ראש, אני רוצה לשאול שאלה, למה לא עלתה הצעה? מכיוון שאני מתרשם שההצעה שלכם היתה מתוך דאגה לקולנוע, אין לי ספק, למה לא עלתה הצעה שמכיוון שאתם מאוד מודאגים מירידת התמלוגים, ל-5 שנים יהיו 60 מיליון שקל בלי לבטל את החוק.

אנחנו לא מוכנים שבחוק שהוא לא חוק התקציב יהיה סכום תקציבי.

מה זאת אומרת אתם לא מוכנים, החוק קובע.

גם לו היו עולים על תמלוגים אתם נגד.

מר לוי, אפשר להגיע לאותה נוסחה - - -

אני מודיע שאנחנו מוכנים לוותר.

אפשר להגיע לאותה תוצאה גם אם לא נמכור בסכום, נאמר שהתקציב לא יפחת מהסכומים שהועברו בשנת 2003. כלומר, אפשר להגיע לסעיף שיאמר הסעיף מוקפא ל-5 שנים, אבל ייכנס לתוקף כאשר התקציב יפחת ובלבד שהתקציב לא יפחת מזה שהועבר בשנת 2003, אבל נגיע לזה בהמשך הישיבה.

אני מבקש לשמוע את אחד מאנשי ענף הקולנוע.

למה צריך להגיד אפילו מוקפא, לפי הגבוה. האוצר רוצה לעזור לקולנוע, אתה רוצה שהאוצר לא יעזור לקולנוע, אז לפי הגבוה ביותר באותה שנה, למה צריך להקפיא?

אני מבקש לשמוע את אחד מאנשי ענף הקולנוע מר כתריאל שחורי. אבקש לשמוע את עמדתכם, אחר כך נשמע גם את מר חטב.

העמדה שלנו היא מאוד ברורה והיא בעצם עמדה שאנחנו עקביים בה לאורך השנים. היה מאמץ עצום שלנו החל משנת 1995 כאשר תקציב הקולנוע קוצץ ב-50%, במשך שנים אנחנו היינו תלויים בגחמות כאלה או אחרות, לא היה לנו תקציב, לא היה לנו אופק, לא ידענו בדיוק איך אנחנו מתנהלים. במיוחד מ-1995 ואילך. לכן יצאנו ביוזמה של חוק הקולנוע וחשבנו שהגיע הזמן שאנחנו נצא ממעמד של בן חורג בתרבות הישראלית ושלראשונה יינתן לקולנוע הישראלי סיכוי הוגן עם איזה שהוא אופק. ולכן כל ההולכה היתה בכיוון הזה, וחברי הכנסת שנרתמו לעניין וביניהם רובי ריבלין שיושב פה, ואכן החוק עבר, עבר תלאות גדולות. מבחינתנו נכון להיום העמדה שלנו היא מאוד ברורה, אנחנו מתנגדים להזזה ולו של פסיק אחד בחוק. החוק יישאר כפי שהוא, ניתן אולי בצוק העתים וכן הלאה למצוא דרכים כאלו ואחרות. היושב ראש רמז לכמה אפשרויות. מבחינתנו התנאי הוא חד-משמעי ובל יעבור. החוק יישאר כפי שהוא עם כל החרדה שיש ועם כל ההפחדה שמנסים להפחיד אותנו בעניין התמלוגים. אנחנו ערים לחשש בעניין התמלוגים. נושא התמלוגים אם וכאשר יבוא לדיון בוועדת הכלכלה נדון בו שם, ניאבק בו שם, כמו שנאבקנו בעבר.

אנחנו שבעי קרבות בבית הזה, יגיע הרגע של הדיון, אם אכן יבוטלו התמלוגים, נדון בזה במועד אחר. נכון להיום, יש לנו כלי ומכשיר שאם יבוטל ספק אם אי פעם יחזור, בקונסטלציה וביכולת להחזיר חוק בלי שחבר כנסת יבוא ויוכיח מאיפה הכסף בא. לכן אנחנו מתנגדים באופן נחרץ. אנחנו גם חושבים שבסך הכל החוק הזה במהותו היה חוק פרוגרסיבי, זאת אומרת הוא באמת נע לפי התנודות, לפי מידת הכנסות וכן הלאה. לא יתעלם מהמציאות, זה לא חוק נוקשה וחד-משמעי. מן הצד השני, ההסכם שנעשה ושהוא נמצא פה, זה הסכם שלנו אין אמון בהסכמים האלה בגלל שיש לנו היסטוריה ארוכה מאוד עם האוצר. אנחנו יודעים שחוק הוא חוק שאפשר להתמודד איתו באמצעים משפטיים ואחרים, והנייר הזה שנחתם באיזה שהוא מחטף באישון לילה בלי להבין בכלל, בלי לערב את כולנו בתוך המהלך הזה, אנחנו לא יודעים איך נוכל להגן עליו אם במהלך חמש השנים הוא ישונה, או שיקום מישהו ויחליט שאיננו רוצים בו.

תודה רבה.

בבקשה, מר יורם חטב.

כבוד היושב ראש, חברי כנסת נכבדים, אנחנו מברכים אתכם על ההזדמנות, למרות שהנסיבות – חוק ההסדרים הן נסיבות לא כל כך משמחות, אבל הנה חוק ההסדרים איפשר לנו לזמן לעצמנו ישיבה מקיפה ומעמיקה, אני מקווה, בנושא עתידו של הקולנוע הישראלי.

החוק הזה הופרט מחוק ההסדרים.

כן. אני רוצה לסבר את האוזן, ועל מנת להסיר כל ספק מליבו של כל אדם. ביום 16 ביוני 2003 דיון בוועדת הכלכלה, בנושא הפחתת התמלוגים לכבלים. אמרנו, ואני מפנה את כולם לפרוטוקול, שני נציגי היוצרים שייצגו את עצמם אייל מלובן ויורם חטב אנוכי, אמרנו באופן מפורש, בשום פנים ואופן לא לבטל את חוק הקולנוע. אני רוצה להגיד את זה שוב, אמרנו שוב באופן מפורש, זה מופיע בפרוטוקול שנמצא איתי, מי שרוצה אני מוכן לצלם. לא לבטל בשום אופן את חוק הקולנוע. מה שניתן לנו כאן בדיון, חברי הכנסת הנכבדים, הדיון שהתקיים ב-16 ביוני היה דיון שהתקיים לצד ועדת הכלכלה בחדרו של מר שמחון כאשר אקדח מטאפורי מוצמד לרקתו של הקולנוע הישראלי. בעצם מה שמוצע לו זה שתי אפשרויות: 1. תנו לנו את קרקפתו של החוק וקחו 61 מיליון שקלים בהסכם. 2. תישארו עם החוק ריק מתוכן מכיוון שהתמלוגים כבר ירדו והם יירדו גם לאפס, ותחפשו אותנו בין אוהלי ההפגנות למיניהם. תנסו לחפש אותנו, נציגי האוצר, אולי נוכל לסייע לכם.

לא התקיים שום דיון ענייני, לא התקיים שימוע ציבורי, לא הופנה שימוע בכתב ובעל-פה למי מגופי היוצרים, המפיקים, הבימאים, התסריטאים, קרנות הקולנוע וכו' הכל נעשה בחטף ומהר. אני אקצר כי יש הרבה דוברים.

כשהאקדח המטאפורי הוצמד לרקתכם אז בסופו של דבר הסכמתם.

כמו שחבר הכנסת שריד יודע אנחנו לא מחוקקים, ואנחנו לא יכולים להסכים או לא להסכים, מחאתנו נשמעה במשך שעה.

האם אתם לא באותו שלב מתוך ראיית טובת הענף לטווח הקצר האם אז לא הסכמתם? אותנו ההסכם לא מחייב.

התשובה היא לא, מכיוון שאנחנו נציגים של איגודים, אנחנו לא צעד להסכם הזה, אנחנו לא מועצת הקולנוע, לא משרד החינוך.

לא זה מה שאנחנו שואלים. אנחנו שואלים, האם אתם, יכול להיות שהם לא מייצגים שום דבר. כל אחד עושה טעויות בחייו.

העלינו את הסכום הראשון אחרי משא ומתן עם היוצרים. אי אפשר לומר שזה קרה באישון לילה.

- - -

חסרונותיו של ההסכם הם כדלקמן: 1. קיצוצים רוחביים חלים עליו. (ראו פרוטוקול). 2. אין כל ערבויות לקיומו. גם אנחנו אפילו שאיננו פרלמנטרים מנסיוננו הקצר יודעים שהסכם עם האוצר, כמו הסכם ההבראה כמו תיאטרון הבימה למשל שווה כקליפת השום. 3. קרקפתו של חוק הקולנוע מתבקשת כתנאי לקיומו של ההסכם. 4. ביטול חובות העבר – זה מעורר שאלה, מה פתאום זה תנאי לקיומו של הסכם. אם יש חוב עבר וגם האוצר מודה שיש חוב עבר, שאלמלא כן הוא לא היה כותב בהסכם שיש חוב, אז מה פתאום זה תנאי לקבלת ההסכם. האם זה לא אקח מטאפורי לרכה. 5. אין לנו אמון בגוף הזה.

כבוד היושב ראש, הבעיה היא כזאת. בעצם אנחנו דואגים לשני דברים – למבנה ולתקציב. מבנה – זה אומר באיזה סטרוקטורה מגיעה תמיכה ציבורית ממשלתית לקולנוע, בצורת הסכם, בצורת חוק, בצורת מה? זה בר חלוף, זה בר קיימא. והבעיה השניה היא שיעור התקציב, סכום התקציב. אם יש לנו סטרוקטורה חזקה שהיא חוק, אבל חוק ריק מתוכן מכיוון שמורידים את התמלוגים, אנחנו בבעייה. אם יש לנו הסכם שמבטיח גדולות ונצורות, אבל ההסכם הזה הוא רעוע מבחינה מבנית, גם אז אנחנו בבעיה.

אני מבקש לסכם ולומר בשם "שחם" איגוד שחקני המסך, ו"אמ'י" אגודת אמני ישראל, ואם מישהו מחבריי יצטרף לזה בהמשך, שאנחנו מבקשים לקבל את הצעתך שאומרת לנסח את סעיף 11 באופן שבשום מקרה חוק הקולנוע לא מבוטל, במקרה הגרוע ביותר הוא מוקפא, ושנוצר איזה שהוא מנגנון של הגבוה מבין השניים - - -

למה להקפיא?

אתה לא בקיא במשאים ומתנים עם האוצר, אולי לא תייצג את העניין. אתה מקלקל.

כבוד היושב ראש, אני רוצה לסיים את דבריי.

נוצר מנגנון שמבטיח בעצם סכום ריצפה והגבוה מבין השניים.

עכשיו הגעת סוף סוף, אחרי דרך ארוכה, סוף סוף לנוסחה הנכונה.

תודה לך חבר הכנסת שריד.

אסור לבטל את חוק הקולנוע ואת סעיף 11 ויש להוסיף לסעיף נוסח אשר יבטיח סכום ריצפה לקולנוע שלא יפחת מ-60 מיליון שקל לשנה.

יושב ראש, ח"כ רובי ריבלין לא רק מכבד אותנו בנוכחותו, אלא הוא גם היה אחד ממציעי החוק, ומי שהעביר אותו בכנסת קודמת, לכן אני מאוד מבקש לשמוע את עמדתו בנושא.

כבוד יושב ראש הוועדה, כאשר הובא בפניי חוק ההסדרים, לתדהמתי ראיתי שהאוצר מבקש להכניס את חוק הקולנוע לאותו מקום שמרגע שהחוק חוקק על ידי הכנסת ברוב עם, ראה האוצר את חוק הקולנוע כשעורה בעיניו. חוק הקולנוע שליבתו הוא סעיף 11, סעיף 11 שבו מדובר על כלכלה ועל כסף אבל הוא גם סעיף ערכי הבא ואומר לקולנוע הישראלי לא יהיה פטרון, אלא חוק בישראל. זאת אומרת לא יהיה קומיסר ולא יהיה אדם בממשלה אשר על פיו יוצא – ברצותו יתן, ברצותו יקצץ, ברצותו יפחית, ברצותו יחיל את הכרת על החוק בכלל. סעיף 11 היה סעיף שהאוצר התנגד לו במשך קרוב ל-27 ישיבות שקיימה ועדת החינוך של הכנסת, כאשר אנחנו חוקקנו בראשותו של חבר הכנסת זיסמן את חוק הקולנוע, שיצאה מתחת ידיהם ועל פי יוזמתם של ראש העיר חיפה דהיום, חבר הכנסת יונה יהב בעבר, חבר הכנסת לשעבר דדי צוקר ועבדכם הנאמן. אני יכול רק לומר לכם שאנשי הקולנוע הם שהעבירו לי את הנוסח, שלמרבה הפלא גם היה הנוסח שהיה של דדי צוקר ושל יונה יהב. אני מודה שלא העתקתי מהם כי פשוט קיבלתי את הנוסח מאנשי הקולנוע. והרי הדבר הזה בא לידי הודעה מפורשת ומוחלטת, שכן אני בעבר רציתי מאוד להיות שחקן אבל ידעתי שלא אוכל להיות שחקן מקצועי, אז החלטתי, אני אתעסק בחוקים והשחקנים יהיו השחקנים.

חבל שהשחקנים לא הגיעו למסקנה שלך.

אני לא התכוונתי, הנה אפילו אתה רואה אצלי כוונות אחרות.

חבר הכנסת שריד, הציניות שלך לא במקומה, כי אני מזכיר לך שמרצ הצביעה נגד חוק הקולנוע בזמנו.

זה לא נכון, אני כבר אומר לך שזה לא נכון. אני כבר אומר שבאותו לילה נפלא כאשר את יציע האורחים המכובדים של הכנסת מילאו אומני ישראל, והיו גם נשות פוליטיקאי ישראל,

באיזה מפלגה היה דדי צוקר?

דדי צוקר היה מהיוזם וכל עשרת חברי מרצ אז הצביעו בעד. על כל פנים, כל הכנסת התאחדה כולה מסביב לחוק הזה למגינת ליבו הבלתי מתפשרת או שניסתה לא להתפשר של אנשי האוצר שראו בכל הזרמה ישירה של כספים, כל צביעת כסף בתוך תמלוגים שמתקבלים על ידי המדינה לצורך עניין שלאוצר לא תהיה בו נגיעה, הם ראו בזה דבר שהוא בבחינת תקדים מסוכן ביותר.

דרך אגב, באותו לילה כאשר הם הבינו שנחרץ דינו של הקולנוע לחסד, הם באו אלינו היוזמים והציעו לנו הצעות כפי שהציעו לאחר מכן לאנשים אחרים בשלב שאנחנו מדברים על שלב הכנתו של חוק ההסדרים במשק של שנת 2004. אנחנו סירבנו, הבנו שניצחנו ניצחון גדול ברמה הערכית, מלבד הרמה הכלכלית. נכון שאז 8% היה 8%, והיום 8% הם מצטמצמים והולכים, כל נושא התקשורת הוא נמצא במערבולת קשה שעליה אני לא רוצה להיכנס.

לתדהמתי ראיתי שלא מבקשים לבטל את חוק הקולנוע, שכן חוק הקולנוע הוא חוק נוח מאוד ואנשי האוצר בהחלט שמחים איתו וגם מעודדים אותו. הם רק רוצים את סעיף 11 לעקר מתוכו. טול את סעיף 11 מחוק הקולנוע נטלת את חוק הקולנוע, חוק הקולנוע הוא איזה שהוא דבר הצהרתי שעד שבית המשפט העליון לא יקבע שהוא חוקה לקולנוע בישראל הוא בעל ערך שאין לו למעשה כל שיניים.

כאשר הובא העניין לפניי מתוך הכרה וידיעה במאמצים שנעשו על ידי הכנסת והוויכוחים שהיו, בהחלט היו שאלות כאלה או אחרות שהועלו גם על ידי אנשי מרצ בזמנו, ובסופו של דבר הגענו לכלל הבנה, לכלל רצון, כי אתם התנגדתם למועצת הקולנוע כפי שהיא היתה, היו כל מיני סעיפים כאלו או אחרים, 27 ישיבות שהיו בשימוע של אנשים ומומחים מכל המגזרים הנוגעים לדבר, באו ואמרו את דברם.

ואכן באותו לילה שבו עברה הקריאה השנייה והשלישית, נידחו כל ההסתייגויות, כולל הסתייגות האוצר לגבי נושא זה, חגגנו חג לקולנוע משום ש-48 חברי כנסת, ולאחר מכן בהזדהות 78 חברי כנסת נתנו את ידם לחוק הקולנוע שהוא הפך להיות בהחלט תקדים למדינת ישראל, תקדים שבו ייוחד כסף מתוך כספים המגיעים למדינה לצורך מיוחד ומסויים מבלי שהוא יצטרך לעבור דרך מטה שבטו של משרד האוצר. זה דבר שהוא עניין עקרוני ממדרגה ראשונה. עקרוני למשרד האוצר ועקרוני לקולנוע.

היום בא משרד האוצר ובהתממות בא ואומר אנחנו לא רוצים בכלל לפגוע בקולנוע, נהפוך הוא, אנחנו רוצים לדאוג לו. מייד תגובתו של יוסי שריד, אני שמח שכיוונתי לדעת גדולים.

כך אנחנו מקבלים את זה גם.

זכותו, הוא זכה לזה בזכות ולא בחסד. אני בהחלט חושב שאמרתי לאוצר בתגובה ראשונה שהיתה גם התגובה האחרונה משום שלא היה צורך לשנות אותה. אם באמת דאגתכם היא כל כך רבה לקולנוע, אדרבא, תתנו להם כסף, אתם יכולים גם להוסיף להם. אני בהחלט רואה זאת בחיוב רב, סעיף 11 לא ישונה. על כל פנים הכנסת תדון בו דיון ממצה כפי שהיא קיימה דיון כזה בשעה שחוק הקולנוע ובכללו סעיף 11 שהוא ליבת החוק התקבל על ידי הכנסת.

לכן הסכמתי עם האוצר לשמחתי אדוני יושב ראש הוועדה שאנחנו נעביר זאת בקריאה ראשונה כי לגבי קריאה ראשונה אנחנו היינו עמוסים על פי הזמנים, אבל מייד לאחר מכן בוועדת הכנסת יסכים האוצר להפרדתו של חוק זה, וכרגע אדוני דן בחוק כהכנה לקריאה שנייה ושלישית על כל המשתמע ממנו כאילו המדובר בחוק רגיל שהכנסת מקבלת אותו ושהוא לא יהיה במסגרת חוק ההסדרים.

לכן אני חושב שאנחנו צריכים את כוונת האוצר להחזיר עטרה ליושנה, תהיה עטרה כאשר תהיה, ותהיה דעתנו על עתרה זו אשר תהיה, הוא לא במקום ואני חושב שעטרה אמיתית היא עטרת הקולנוע בדמות סעיף 11, ואם על המלך טוב, זאת אומרת מלך האוצר, והוא באמת דואג לקולנוע כל כך ורואה בחששות רבים את האפשרות שהתמלוגים יופחתו בגלל סיבות כאלו או אחרות, אני בהחלט מזמין את האוצר לבוא ולומר על אף האמור בסעיף 11, אני מוכן לעשות זאת וזאת.

לחילופין, ייתכן מאוד שהשנה יגיעו 80 או 90 מיליון שקל לקולנוע כתוצאה מהתגמולים שהתקבלו על ידי המדינה. אפשר לומר בימי מצוקה, לצורך חוק ההסדרים, שעל אף האמור בסעיף 11 בשנת הכספים 2004 כל כסף שהתקבל על ידי מועצת הקולנוע, או על ידי המוסדות שהחוק מכיר בהם, שיעלה מעבר לסכום של 61 מיליון שקלים, בגלל צוק העתים וצוק השעה, יובאו בשנה זאת לקופת האוצר לצורך תמיכה בכאלה או אחרים. תמיכה לאמנים, תמיכה באומנות, תמיכה באוצר, תמיכה במשפחות מרובות ילדים, תמיכה באמהות חד-הוריות. בהחלט הדבר הזה ראוי, ובהחלט זה יכול להישקל במסגרת חוק ההסדרים ובלבד שלא ייאמר בצורה תמימה ומתממת שכן, ב-42 החטאים שגם חבר הכנסת שריד הפליא לצטטם באחת מישיבות הכנסת האחרונות, נאמר בחטא האחרון שהוא החטא ה-42, חבר הכנסת שריד, על חטא שחטאנו לפניך בתמהון לבב. שואל השואל מדוע ב-42 חטאים המדברים על פשעים מפורשים, בחר הפייטן לסיים דווקא בתמהון לבב? תמהון לבב זה אותו אדם שבא ואומר אני לא ידעתי, לא הבנתי. אלה שמודים על כך שלקחו בשבועת שווא, שבועת חינם, בניצת רגליים להרע, בשנאת חינם ובכל אותם דברים שהם פשעים ברורים ומפורשים, אלה פשעים שהם פחות חמורים מאותו פשע שאדם עושה ואומר – אני לא ידעתי, אני לא מבין בכלל מה אתם רוצים ממני. כל מה שאני רוצה זה לעזור.

על חטא שחטאנו לפניך בתמהון לבב לא בבית ספרנו, ואני חושב שסעיף 11 בא לכאן על מנת לתקן עיוות שהאוצר חושב שעוותו חוקי ישראל, ואנחנו חשבנו שהוא לתפארתו.

עם ראש הממשלה דיברתי על עניין זה והזכרתי לו את היום שהוא הצביע עבור חוק זה כשר, נדמה לי שהוא היה אז שר לתשתיות כאשר אשתו המנוחה ישבה על היציע בעיניה הביעה את סיפוקה ממעשיו של בעלה על כך שהוא עוזר ומקדם את הקולנוע בישראל. אלה הדברים, זאת האמת, כל האמת ורק האמת. לכן אני מבקש מהוועדה להתייחס לעניין זה כאילו הם היו המחוקקים של חוק הקולנוע על כל מרכיביו, ולומר להם פעם נוספת ואחרונה, בלי סעיף 1 טול את סעיף 11 מחוק הקולנוע כאילו נטלת את החוק כולו.

אני מוכרח לציין את שר התרבות שהיה גם שר התרבות והספורט מתן וילנאי שעמד על כך ועל תעלולי האוצר כאשר היינו שרים יחד בממשלת ישראל וכאשר הם ביקשו בדרך כזאת או אחרת ליטול את אותו עניין ערכי שאנחנו קבענו בחוק הקולנוע. תודה רבה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש.

אבקש את חבר הכנסת ברכה שממתין בסבלנות רבה לתור.

איך הצביעו בממשלה על ביטול חוק הקולנוע? גם שרי שינוי?

תאפשר לנו לקיים את הישיבה כסידרה, אתה תדבר בתורך אם תישאר איתנו. בבקשה, חבר הכנסת ברכה.

אני חושב שאחרי דבריו של יושב ראש הכנסת הדברים ברורים בצורה חד-משמעית. אני חושב גם שאת החוק במבנהו המרכזי לא צריך לשנות. התוספת בנוגע לשנה הזאת, הנוגעים בדבר בעניין הקולנוע ישקלו אותה לחיוב או לשלילה, אבל אני חושב להיפך. הגשתי בזמנו הסתייגות שאם צריך לשנות משהו בסעיף 11 צריך לקבוע רצפה. אם האוצר היום מדבר מפורשות על כך שהמגמה היא ללכת ולהפחית את התמלוגים מערוצי שידור שונים, יכול להיווצר מצב שהחוק או הסעיף הזה יתרוקן מכל תוכן אם המהלך הזה יגיע לדרגות נמוכות של תמלוגים.

לכן אני חושב שיש מקום לקבוע – קודם כל להשאיר את החוק על כנו ולהוסיף לו את הריצפה, את המינימום של כל שנה. אני גם לא חושב שצריך לחפש אפיקים אחרים נוסח המחזה שהיה לפני כמה חודשים ואנשי תרבות בירכו עליו כשהשר לפיד השיג סכום מסויים של כסף וחילק אותו כאהבת נפשו או לא כאהבת נפשו. יכול להיות שאז באותה מערבולת של נתונים היה הדבר הזה נראה חיובי, אבל אני חושב באותה מידה שיש כאלה שהניפו חרבות על החרדים שלקחו כספים ייחודיים וחילקו אותם, אני חושב שלא צריך לקיים את התרבות מתוך מגמות וצינורות כאלה של נדבות.

לכן אני חושב שבעיקרון צריך ללכת על הדברים של יושב ראש הכנסת - - -

הכסף עבר?

השנה הגיעו 61 מיליון?

השנה הגיעו 45 מיליון ועוד 28 מיליון סה"כ 73 מיליון.

האם לקולנוע הועברו השנה 61 מיליון?

הועברו 55 מיליון נכון לרגע זה.

עד לרגע זה יש בקופתנו 55 מיליון עם הבטחה של האוצר להשלים את - - -

ההתחייבות שלנו מותנית בביטול סעיף 11. אם הסעיף מבוטל יש תיקצוב לעוד 6 מיליון.

השאלה אם אפשר להאשים אותם בסחיטה באיומים.

צריך להבין, לפי החוק היום זה לא 61.

אי אפשר לדעת, אף פעם לא קיבלנו את הנתונים.

האוצר לא מפרסם את דו"חות התמלוגים כמה הוא גובה.

אני רוצה להעיר מספר הערות. למען ההיסטוריה – אתם יודעים שהדבר הקבוע היחיד זה מה שיהיה, מה שהיה משתנה כל הזמן. חוק הקולנוע עבר בממשלתו של אהוד ברק בניגוד לעמדת הממשלה בתמיכה של האופוזיציה, אלה הנתונים. הממשלה הצביע נגד סעיף 11 קיבלה את החוק לא קיבלה את סעיף 11, כך העלה את זה שר האוצר אברהם בייגה-שוחט, אני התנגדתי לזה. ועם חבר הכנסת יורי שטרן שלא נמצא כאן, שהוא היה איש אופוזיציה אז. אלה העובדות. אפשר לעשות עם זה מה שרוצים. האוצר מהרגע הראשון היה נגד, כול העניין ובעיקר סעיף 11. מאותו רגע, שנה אחר שנה, נדמה לי שעברנו את זה ב-1999, שנה אחר שנה זה כבר שנה רביעית מנסה לטרפד את נושא הכספים מהקולנוע. אני מציע לא להסתפק במלים יפות, האוצר כמו כל ממשלות ישראל חושבות שתרבות זה לא חשוב. ותרבות זה מובן מאליו, וזה צריך לקרות. ולכן כל פעם הדיונים הלא רציניים, קיבלו 45 מיליון, מקבלים 9 מיליון מותנה בזה, כך מנהלים תרבות? כך המדינה צריכה להתנהל? זה חלק מהמחיר שאנחנו משלמים. לכן חוק הקולנוע היה מיועד לקחת פינה אחת בתרבות ואותה לסגור כמו שצריך, ולהרחיק אותה מדי פקידי הממשלה שלא יתעסקו בזה, זה לא עניינם בכלל. מועצה ציבורית תעסוק בזה כפי שצריך.

מאז שנה אחרי שאנחנו נמצאים בנקודה הזאת מחדש, ואני מנחש ששנה הבאה נהיה גם. מה זאת אומרת התמלוגים יורדים? זה בידי שמים? זה החלטה שלא בידי אדם התמלוגים היורדים האלה? דיבר יושב ראש הכנסת שהיה גם שר התקשורת על כל המורכבות בתקשורת, אני מקבל אותו, זה עניין מורכב ובעייתי עם התמלוגים. אבל להכניס סעיף קבוע שהקולנוע נהנה מהכספים שהם קולטים הכבלים והרשות השנייה זה בלתי מתקבל על הדעת? הרי מה אמרה הכנסת? החובה הזאת נשארת על הכסף גם היום. אם התמלוגים ירדו ותרשו לי להגיד שזה חשוד בעיני כל ירידת התמלוגים האלה מ-8% ל-4% וזה הולך לקראת אפס, כי האוצר ממילא איבד שליטה על הכספים האלה אז אין לו עניין, מה איכפת לו שהקולנוע לא יקבל, באמת לא מזיז לו במיוחד. הכנסת מחוייבת לשמור על סכום ראוי לקולנוע הישראלי.

כשהעברנו את החוק אז אמרתי לאנשים – אם תוך שנתיים הקולנוע לא יפרוץ קדימה אנחנו טעינו. הקולנוע פרץ קדימה פחות משנתיים בצורה מדהימה מי שעוכב אחרי זה. כמות הסרטים שיצאו, רק חוקקנו חוק עם 6-7 סרטים היום זה פי 3, וכל הפסטיבלים למיניהם. זה עולם אחר לגמרי. החוק הזה הוכיח את עצמו, אין הרבה דוגמאות שהשקיעו כסף והוא נתן ישר את הפרות שלו. אנחנו משקיעים מיליארדים בכל מיני מקומות ואלוהים יודע מה קורה איתם. ראו נושא תאונות הדרכים כמה משקיעים ומה התוצאה, אין קשר בין ההשקעה לתוצאה. פה יש קשר מובהק, ישיר.

ואני מבין את זה, ואני שמח על מה שאמר יושב ראש הכנסת שהכנסת אחראית לדאוג לכך שהקולנוע יקבל כספים ברורים, ולא עם כל מיני תרגילים וטריקים. כספים ברורים זה אומר שזה לא בידי פקיד או שר כזה או אחר לקבל החלטה. זה דבר שוטף שמגיע לקולנוע שמוכיח את עצמו. אני לא מדבר על הצד שהוא מפרנס אנשים, רק על הצד האמנתי והתרבותי. זה מה שנדרש, זה אומר אוטומטית לנתק את זה בחוק ההסדרים, אין לזה שום קשר לחוק ההסדרים. זה מנותק ואני שמח על כך.

זה יחזור. אם הוועדה לא תחליט החלטה זה עולה לקריאה שנייה ושלישית יחד עם כל החוק. תהיה החלטה.

צריך לוודא שזה לא יקרה.

לכן כל מה שאני מבקש זה לנתק את זה מחוק ההסדרים ולראות את עצמנו ככנסת אחראים על מימון הולם לתעשיית הקולנוע ישראל שמאוד הוכיחה את עצמה.

תודה. חבר הכנסת שריד, אחריו – חברת הכנסת תמיר.

בניגוד למנהגי אקבע שיא בקיצור. האמת היא שנאומי התקצר בגלל העובדה שרציתי להעיר עוד כמה הערות ציניות, אבל אני כובש את היצר ואוותר על הערות הציניות ועל דרך ההתנהלות של אמני ישראל. מה שהצעתי קודם בהערת ביניים אני אציע באופן רשמי לפרוטוקול, וליושב ראש, והייתי מבקש גם להצביע על זה אם יש צורך, אני כמובן אנסח את זה בכתב.

דווקא אמנים צריכים להיות מאוד מאוד רגישים למלים ולמשמעויות של מלים ומה מלים אומרות בקונטקסט מסויים ומכיוון שאנחנו במציאות אורווליאנית בהרבה מאוד מובנים, לכל מלה יש משמעות מאוד מוגדרת. בין השאר למלה הקפאה. הקפאה זה ביטול. אין היום משמעות אחרת להקפאה. עוד לא ראיתי שום דבר שיצא מהקפאה. כשאני אראה את העוף הראשון שיוצא מהקפאה ופורס כנפיים ומתחיל לפרוח, אז בסדר. אני מוכן לשנות את ההבנות שלי לגבי הקפאה. עוד לא ראיתי עוף אחד שיצא מן ההקפאה.

חוץ מהקפאה בהתנחלויות.

כשאומרים שמקפיאים התנחלויות אני יודע שזה האות עכשיו שירבו ויפרצו כחול על שפת הים. נתת דוגמה מאוד טובה למה שאני מתכוון. לכן מבחינתי, אני לא יודע מה הוועדה תחליט, המלה הקפאה – הס מלהזכיר.

הממשלה לא מציעה להקפיא, דרך אגב.

היתה כאן, לא באופן לגמרי רשמי, אבל יצתה בת קול שאמרה אולי נדבר על הקפאה לא על ביטול של סעיף 11. בהקשר אמרתי מה שאמרתי על הקפאה. גפני הוא ידיד שלי ואני תמיד דואג לעדכן אותו.

לפרוטוקול וליושב ראש, אני מבקש – מכיוון שהאוצר הביע דאגה לגורלו של הקולנוע שמא יירדו התמלוגים ואז התקציב שיינתן לקולנוע לא יהיה תקציב משביע רצון. אני מציע אגב, שתהיה תמימות דעים כאן. בין השאר אתה היושב ראש תנסח שהוועדה רושמת לעצמה בשביעות רצון את הודעת משרד האוצר שהוא איננו רוצה לראות את תקציב הקולנוע פוחת מ-61 מיליון שקל, לא אגרע אפילו במליון שקל אחד.

חבר הכנסת שריד, אני אשמח שעל הודעת האוצר אני אחזור ולא מישהו אחר בשמי. אם תרצו אחזור על מה שאמרתי.

מר לוי, מר שריד צירף 2 הצהרות שונות. אחת שהיתה בעד הקולנוע, והשנייה שהשנה הסכום יהיה 61. מה שהוא בחר להתעלם ממנו זה שאמרת שיש תנאי.

אם אני פעם אחת רושם לעצמי בשביעות רצון הודעה של האוצר גם זה מקומם אתכם. בדרך כלל אני אגב לא רושם לעצמי. תמיד מה שאני מציע כולם נגד, לא מבין למה.

קודם הצעתי באופן בלתי רשמי, עכשיו אני מציע באופן רשמי לפי הגבוה ביותר. החוק נשאר בעינו, אין הקפאה ואין הפשרה ואין שום דבר. רושמים לפנינו את הודעת האוצר שבכל מקרה לא יפחת הסיוע לקולנוע מסכום של 61 מיליון שקל.

זאת לא היתה הודעה.

בסדר.

רושמים שהאוצר מכבד את הסיכום שהוא חתם עליו.

רושמים לעצמנו את עמדת הוועדה, שהוועדה סבורה שבכל מקרה לא יפחת - -

את עמדת הוועדה אין לי שום זכות להביע.

זו הצעתי, ואני מבקש שגם ההצעה הזאת תועמד להצבעה.

חברת הכנסת תמיר, אחריה – חברת הכנסת פינקלשטיין.

אני רוצה לדבר על חשיבות הקולנוע ובאמת על ההישגים הגדולים של השנים האחרונות. לאוצר יש דרך לרוקן את החוק הזה מתוכן. אנחנו צריכים להיות מודעים למה שאנחנו עושים. אם נעביר את הסעיף כפי שאנחנו מציעים, זאת אומרת נשאיר את סעיף 11 כמו שהוא ונאמר שהסעיף הזה בר תוקף ובתנאי שלא יפחת מ-61 מיליון, חזקה על האוצר שהוא יעשה את מה שהוא עושה היום. הוא יפחית את התגמולים באופן שיטתי ו-61 מיליון נקבע כרף העליון האולטימטיבי. לא חשוב מה יקרה לתעשיית התקשורת, לא חשוב כמה היא תפרח. אנחנו קבענו רף עליון שהאוצר ידאג להפחית את התגמולים כך שלא נעלה עליו.

רף תחתון לא יפחת, לא אמרנו שלא יעלה, אמרנו לא יפחת.

אני אומרת לך שמה שאנחנו עושים עכשיו זה שקבענו רף עליון. כיוון שהאוצר יכול לשלוט - אמר קודם בצדק וילנאי – לא סתם פחתו התגמולים. עוד החלטה של האוצר.

לא, של הכנסת, זה בפירוש אישור הכנסת. אתם יכולים לא להפחית את התמלוגים.

של הכנסת, בסדר. אבל אתם מובילים מהלך להוריד את התגמולים. כיוון שהמהלך הזה מתנתק בנפרד מהדיון הנוכחי, חזקה על האוצר שהם יילכו, הם גם אמרו את זה, יילכו ויפחיתו את התגמולים לאפס ואז ה-61 כיוון שזה יהיה מקור המימון היחיד, ייקבע כרף עליון ולא כרף תחתון כפי שאנחנו רוצים.

לכן נדמה לי, שאם אנחנו באמת רוצים ליצור מצב ש-61 זה רף תחתון ולא רף עליון אנחנו צריכים להוסיף סעיף שאומר כאן ששיעור התגמולים שמועברים מאוצר המדינה על פי הסעיפים האמורים, יש כאן גם סעיף הרשות השנייה וגם סעיף לחוק הבזק, לא יפחת מ-4% שזה המצב הנוכחי.

ישתפר המצב בתקשורת, יהיו הכנסות גבוהות יותר - - -

שלא יפחת מ-60 מיליון.

יש כאן שני דברים נפרדים. יש כאן שאלת התגמולים שירדה – התגמולים ירדו בהדרגה, הם עומדים היום על 4%. האוצר מתכוון להוריד אותם ל-0.

4% ממה, סליחה על הבורות.

במצגת שנתנו לנו היום. התגמולים התחילו ב-8% ירדו ל-4%. האוצר מתכוון להוריד אותם ל-0. אם האוצר יוריד אותם ל-0, כל מה שעשינו כאן הוא לעג לרש, כי זה אפס ואז מקור ההכנסה הנוסף הוא 61 מיליון, 61 מיליון הפך לרף עליון ולא לרף תחתון. אני מקווה שדבריי ברורים לאור מה שאומר האוצר.

לכן אנחנו חייבים אדוני היושב ראש, להוסיף סעיף שאומר משהו בדבר שמירה על התגמולים. אני לא משלה את עצמי שהתגמולים יעלו על 4%, אבל שלא יפחתו מ-4%. אם תהיה פריחה בתעשייה – יש סיכוי שהסכום של התגמולים של 4% יעלה על ה-61 מיליון, ואז ה-61 מיליון יהיה רף תחתון ולא רף עליון.

יולי, אני רוצה להזכיר לעצמנו – ראי באותה מצגת התמלוגים היו 8%. היום אם נדבר על 4%, מה גם שלפחות כעת המצב במשק הוא כזה שהתמלוגים פחתו, אנחנו כבר נגיע לסכום שהוא נמוך מהסכומים שמועברים לקולנוע.

אני בכל זאת מבקשת שתקשיב לי אדוני היושב ראש, כי נדמה לי שיש כאן אי הבנה. אני מציעה שני תיקונים. כמו שאמרו קודמיי, שסעיף 11 נשאר, ואנחנו אומרים – מוסיף לו משפט שאומר ובתנאי שלא יפחת מ-61 מיליון צמוד למדד, לא הגיע רף התמלוגים לסכום האמור, ישלים האוצר את הפער. אבל כדי שלא נגיע למצב ש-61 זה רף עליון, אנחנו צריכים להגיע לאמירה מסויימת על עניין התגמולים, כי אחרת האוצר בשנה הבאה כשהוא יבוא לדיון בחוק הבזק ואף אחד מהאנשים האלה לא יישב כאן, או לא לדיון בחוק הרשות השנייה יוריד את התגמולים לאפס ו-61 ייקבע כרף עליון. לכן חייבים להכניס סעיף שאומר שהתגמולים - - -

אבל כשיהיו אפס ה-4% ייקבע מהאפס. את לא היית כשהאוצר דיבר במפורש שהמגמה היא אם זה מונופול אז זה כפוף - - -

לא יהיו תמלוגים, זאת המגמה.

המגמה היא שלא יהיו תמלוגים.

צריך לעצור את זה.

אתה לא תקבע בחוק הקולנוע את החוק הרשות השנייה.

לא, זה לא מה שהיא אומרת. היא אומרת לחשב את זה לפי 4%, שהאוצר ייחשב את זה, לא שיתנו 4%.

אם אנחנו לא נכניס את הסעיף הזה, בשנה הבאה יישאר סעיף 11 לחוק הקולנוע, אבל התגמולים יהיו אפס ואז כל הסעיף הזה הוא ריק מתוכן. אם אנחנו לא עושים משהו להבטיח חישוב תגמולים, אנחנו יושבים פה סתם, כי בשנה הבאה התגמולים יירדו לאפס ואז חוק הקולנוע יהיה ריק מתוכן, מקסימום יישאר בו הסעיף על 61% כרף עליון. יש כאן תהליך שאתם לא יכולים לטפל בו רק בצד הזה, ולא בצד השני, כי אחרת לא עשינו שום דבר. אני חושבת שצריך להוסיף אמירה לגבי התגמולים.

השאלה של כמה תגמולים ייגבו היא שאלה של המדינה. הלא המדינה ביד אחת לוקחת וביד שנייה גם לוקחת.

אבל הם הצהירו מפורשות שהם הולכים לכיוון של אפס.

אז מה אם הם הצהירו, הם גם הצהירו שהם הולכים לבטל את חוק הקולנוע.

הביצוע של החוק הזה תלוי בחוק אחר של הרשות השנייה.

מוחמד ברכה צודק. כי אם לא יהיו תמלוגים, את יכולה להציע כפי שאומר היהודי הזה שהחישוב יהיה 4% שהיה אמור להיות משולם כתגמולים. אם כבר, כך צריכה להיות הצעה.

צריך בכל אופן לקחת בחשבון את שאלת התמלוגים. דרך אגב, לא סתם נקבע העיקרון של עניין התמלוגים כי היה רצון שתהיה השקעה של החברות שמרוויחות ויצירה מקורית, הלא זה לא מקרי. לכן, אם אנחנו מחליטים את זה כאן, נכון, צריך ללכת גם לשינויים, או לשמור מפני שינויים בחוקים אחרים. אבל הא בהא טליא. אני מודיעה לך שאתה לא מכניס סעיף על התמלוגים, סתם ישבנו פה כי בשנה הבאה התמלוגים יהיו אפס 61 נקבע כמו ההסכם וסתם כולנו אמרנו דברים יפים ולא עשינו דבר.

לאוצר יש מגמה שיש בה הגיון שאומרת אנו נבטל תמלוגים משום שרצוננו שהחברות המשדרות יוזילו את התעריפים ללקוחות-לצרכנים.

הם לא יוזילו. אני בעד מס ליצירה, זה בדיוק העיקרון שאני בעדו.

אנחנו כמחוקק יכולים לומר לכם בשלב מסויים לא היום, אנחנו מעדיפים לא שתוזילו את התעריפים למינויי הכבלים או הלוויין, אלא שתשפרו את המצב בכך שלמשל לא תגבו תשלומים מהורים כאשר מצהירים שיש חינוך חינם. אם המדינה רוצה לוותר על הכנסות שלא יהיו אלה דווקא ההכנסות של התמלוגים. הדיון בכך הוא לא היום.

ראינו את חוק הקולנוע כהישג עצום, כפריצת דרך. החוק הזה הבטיח את התקציב המסויים לעולם הקולנוע, אסור לנו לפגוע בו. זה בעצם עתידו של הקולנוע הישראלי. הציבור הדתי שאותו אני מייצגת מאוד נהנה מקידום עצום של ענף הקולנוע, ואנחנו כנציגי הציבור ביטול חוק הקולנוע, זה בעצם נסיגה ולא נאפשר את הנסיגה, ונתמוך וניאבק שלא יפגע עתיד הקולנוע הישראלי שאנחנו בשנים האלה מאז שהוחלט ולא חשוב אם הוחלט על ידי הקואליציה או האופוזיציה, זה כל כך חשוב שזה לא משנה באמת מי החליט ומי עודד את זה. ניאבק שלא יפגע שום סעיף בחוק הקולנוע, כולנו היינו עדים לקידומו העצום של ענף הקולנוע, ונעשה הכל. אני רוצה שאם תהיה כאן הצבעה, אני עומדת בראש הרשימה שלא לפגוע בענף הקולנוע.

אדוני היושב ראש, אני מודה לך על זה שאתה מאפשר לי לדבר. למען השקיפות אני לא רוצה להגיד שאני לא מבין בקולנוע בכלל. אני רוצה לעשות סדר קטן בעניין. אני רוצה להזכיר לכולם, וכדאי שיידעו את זה. אנחנו בקדנציה הקודמת היינו מרכיב מרכזי בקואליציה. אנחנו החרדים, יהדות התורה. אני רוצה להזכיר לכולם שתקציב התרבות, לא חס וחלילה החרדית, התרבות הכללית, לתיאטרון, למוסיקה, לקולנוע, עמד על למעלה מחצי מיליארד שקל. 550 מיליון שקל.

הגזמה פראית.

בתולדות מדינת ישראל אני לא זוכר שזה היה.

אראה לך את ספר התקציב לפני שנתיים. היה למעלה מחצי מיליארד שקל.

יורם חטב

ב-2002 תקציב התרבות עמד על 411 מיליון שקל. זו אינפורמציה מעניינת, אולי נבדוק לאן הלך הכסף, אולי מגיע לנו עוד כסף מהאוצר.

אבל אתה לא היית, זה היה במשרד המדע והספורט. אני אומר לך שזה עמד על למעלה מחצי מיליארד שקל, בוא נתפשר על העניין בסביבות החצי מיליארד שקל.

אדוני יושב ראש הוועדה, אז היינו מרכיב מרכזי בקואליציה. בקואליציה הזאת אנחנו לא נמצאים. בקואליציה הזאת במקומנו המרכיב המרכזי של הקואליציה זה סיעת שינוי, באו במקומנו ואני מכבד את זה. תקציב התרבות היום עומד לא החרדית, הכללית, הקולנוע, התיאטרון, המוסיקה, עומד על 292 מיליון - - -

376 מיליון שקלים.

226 מיליון כבודו. זו הצעת הממשלה.

בוא נעשה סדר בדברים ונהיה מדוייקים. כאשר החרדים היו בקואליציה היה סכום מסויים, כאשר שינוי בקואליציה התרבות החילונית הוא פחות מחצי.

אתה מדבר על כוונת האוצר. עוד לא ראית את התוצאה הסופית.

אני כל הזמן רואה את התוצאות הסופיות. בסוף תקבלו 40 מיליון שקל כספים יחודיים ותתנו את זה לתרבות, ואז עוד יהיה הרבה פחות ועוד יעשו מסיבה לטומי לפיד, זה מה שיהיה.

אנחנו חיים בעולם השקר, כאשר החרדים ואתם תקפתם אותנו על זה שאנחנו לא דואגים לתרבות. סעיף התרבות הכללית היה למעלה מכפול כאשר אתם בקואליציה. בזמננו עבר חוק הקולנוע, אני לא בעד החוק ונגד החוק, אני לא מבין בזה.

לא הייתם נגד?

לא היינו נגד. אני אומר לכם, אדוני יושב ראש הוועדה, אתה גם איש פוליטי וגם יושב ראש ועדה מכובד. אני אומר לכם ששרי שינוי הצביעו בממשלה בעד ביטול חוק הקולנוע. בוא נגיד את האמת, שיידעו את האמת, אתה יכול להגיד שהמוצר הסופי יהיה אחרת, בכל אופן בכנסת החרדים נמצאים, אז לא נאפשר לשרי שינוי לעשות מה שהם עושים בממשלה. ולכן אני סבור, באמת אין לי עמדה, מה זה משנה אם הכסף יהיה בערוץ השני בטלוויזיה או בכבלים או בלווין, או יתנו את זה לחוק הקולנוע. באמת, בוא נעשה סדר בדברים. אני רק לא מבין למה אתם צריכים להיות פודלים כאלה מה שאומרים לכם בממשלה אתם מצביעים בעד. מה אין לכם עמדה בחוק הקולנוע? מה השרים שלכם מצביעים בעד? זאת העמדה של טומי לפיד נגד חוק הקולנוע? שיגיד את זה, שלא יבואו לפה ויעשו הצגות.

מה שאני מבקש מאנשי הקולנוע, נושא הקולנוע מתפתח בשנים האחרונות, גם בציבור החרדי, אני מעריך בסופו של דבר שהחוק לא יאושר בכנסת. אני מעריך כך. אם אני מריח נכון את מה שהולך לקרות, הוא לא יאושר. יש לי הערכה פוליטית בגלל שבכל אופן שינוי יפחדו מאיתנו. אחרי מה שאמרתי היום וזה גם ישודר, שינוי לא יעזו להצביע.

קיבלת הכל לזכותך.

הערכה פוליטית. הם לא יעזו.

אני רוצה לומר לך, שלישיבה הזאת תהיה ישיבת המשך, כנראה היא לא תהיה משודרת, אבל תהיה מוזמן לבוא גם לישיבה הבאה ולהשתתף בהצבעה. תעזור לנו להשיג את התוצאה.

אני לא יכול אני צריך להילחם עם החברים שלכם בוועדות אחרות שגם מעבירים שם חוקים מטופשים. הולך לבטל את העיריות, לתת סמכויות לשר הפנים. אתם הופכים את כל המדינה לקולנוע.

על כל פנים, אני מבקש שגם בנושא הקולנוע להעביר יותר משאבים לנושא התפתחות בציבור הדתי והחרדי. חברת הכנסת גילה פינקלשטיין אמרה שהיא מייצגת את הציבור הדתי, והיא מאוד בעד חוק הקולנוע. אבל אני רוצה לרדת גם לפרט הזה. אני חושב שצריך לעודד את התופעה הזאת. תודה רבה.

אנחנו מאוד משתדלים בישיבות הוועדה להיות ענייניים וממלכתיים. לא לסחוב את הדברים לכיוונים פוליטיים, כך רוב חברי הוועדה. בוא ננסה להיות עניינים. כולנו פה רוצים לשמור על הקולנוע.

כל עוד שאני חבר כנסת אני לא מתכוון להיות ענייני, אדוני היושב ראש, לא מתכוון להיות ממלכתי. אני מתכוון להיות איש אמת ולהגיד את העובדות כמות שהם ולא לעשות הצגות. תודה רבה.

אנחנו מאוד היינו מרוצים מחוק הקולנוע, העובדות דיברו בעד עצמם. מועצת הקולנוע הצליחה-תיפקדה בשלוש השנים האחרונות באופן כזה שאפילו לא היה בג"צ אחד נגדה, למרות שהיא קיבלה החלטות לא קלות והכריעה בכל מיני דילמות גם בחלוקה של התחומים וגם בין גוף לגוף, זה לא דברים קלים. היו קבוצות שלא אהבו כל מיני דברים, הקרנות כאלה ואחרים, קיבלו את הסמכותיות ואת הרצינות שמועצת הקולנוע השקיע בדיונים ובהחלטות בחלוקת התקציב.

דבר מוזר שבמשך כל השנים האלה למרות פניות רשמיות ולא רשמיות, לא הצליח מינהל התרבות, משרד החינוך, משרד המדע, זה לא חשוב איזה משרד זה היה, לא הצליח אף פעם לקבל מהאוצר פירוט מדוייק מה עם ה-50% ממה לוקחים את ה-50% והתייאשנו מלעסוק בזה, ואנחנו חילקנו את מה שקיבלנו. ולכן יש סעיף כזה של מחיקת חובות העבר כי ברור מזה שהאוצר לא נתן אף פעם פירוט מדוייק שכנראה הגיע יותר, גם הסכומים שהועברו הם שיפרו באופן משמעותי את היקף התקציב לעומת מה שהיה בשנים שלפני החוק, ולכן לא התמקדנו במאבק הזה מול האוצר לגלות באופן סופי את האמת המוחלטת כמה מגיע לקולנוע הישראלי על פי סעיף 11 הקיים.

הנכון הוא שיש מגמה שלא קשורה - - -

אתם מסוגלים לעשות את החשבון הזה, את ההתחשבנות כמה מגיע על העבר?

אמנחנו לא מסוגלים הם צריכים לעשות את החשבון. הכספים עוברים ישר לאוצר מהזכיינים השונים, לא עם העתק אלינו.

אני מציע ששרת החינוך והתרבות תביא את זה לשולחן הממשלה. שהממשלה תורה למשרד האוצר להביא את הנתונים על העבר, יכול להיות שהתברר שמגיע לכם הרבה כסף בהסכם הזה שנחתם, שלדעתי הוא מנסה להיות אוכף חוק וזה לא ראוי. בהסכם הזה מדובר על מחילת חובות למה האוצר רצה להכניס את הסעיף הזה להסכם? יש לבדוק את זה.

אם האוצר לא העביר את הנתונים, סימן שהוא לא שילם את מה שהיה מגיע. אם זה היה פחות הוא היה מעביר. על זה דיבר היושב ראש כשהוא דיבר על תמהון לבב.

היה טיעון של האוצר בזמנו שב-2001 יש חוב של משרד החינוך שהועבר יותר כסף ממה שנגבה בפועל. יש חוב שצריך להיות מוחזר.

בכל אופן אנחנו דואגים לביצוע – עניין החקיקה מסור למחוקקים, אבל אנחנו רוצים לבצע את מה שיש. ההסכם לטווח של 5 שנים מאפשר לקולנוע כמו שאמרו פה לשמור על אופק לחמש שנים, זה טווח קצר אבל יושב ראש מועצת הקולנוע, השרה היתה מיוצגת בעניין הזה על ידי מנכ"לית משרד החינוך, חשבו שהדאגה לחמש שנים הקרובות לבסס את הקולנוע ואת התוצאה של החוק, היתה נראית בעיניהם הרע במיעוטו או תוצאה סבורה שמאפשרת לקולנוע בחמש השנים הקרובות לפעול ולתפקד, ולמועצה לעשות את מלאכתה.

לכן ההסכם נחתם על ידי מנכ"לית משרד החינוך ויושב ראש מועצת הקולנוע וועדת הכלכלה של הכנסת והאוצר, וזה לא נגע בשאלות עקרוניות, זה נגע בשאלה מה יקרה ב=2003 אנחנו עוד היינו באמצעיתה, וכפי שנרמז פה עד לרגע זה בעצם שזה כבר חודש האחרון של השנה, אומרים שיכול להיות שיהיה דצמבר שני כמו הדר שני בשנה מעוברת כדי שיוכלו לבצע גם את כל ההעברות האלה, ועד לרגע זה, הישורת האחרונה שישה מיליון שחסרים לשישים ואחד לא התקבלו אצלנו ויש פרוצדורה שלמה שצריכים לעבור כדי לבצע את זה, ואנחנו מוטרדים מהעניין הזה ש-2003 תיגמר לפחות שנה אחת לפי ההסכם שנחתם אנחנו עוד לא רואים את זה.

אני גם קורא לוועדה לסייע לאוצר ולנו לממש לפחות בשנת 2003 את ההסכם.

למעשה מה אומר מר ינון – אל"ף, לא קיבלנו נתונים על העבר, מאז שחוקק חוק הקולנוע. בי"ת, השנה אתם מחזיקים בידכם מעשר כ-10% מהסכום אולי לא במקרה. האם אנחנו יכולים לסכם שבתוך שבוע אתם תשבו עם משרד החינוך והתרבות, תעבירו להם נתונים על כל התמלוגים שהתקבלו מאז שחוקק חוק בתחילת שנת 1999, לראות מה המצב נכון להיום. האם מגיעים 6 מיליון, אולי מגיע לכם עודף. אבל שבו בימים הקרובים ותעבירו אלינו את הנתונים גם כן, אחרי שהנתונים יהיו מוסכמים.

לגבי הבקשה שלך מהאוצר, בעצם למה נאמר על חוב של 6 מיליון שקל, אם יושב ראש הכנסת היה פה היה מאשר את דבריי, כי בעצם חברות הכבלים היו צריכים להעביר תמלוגים לטובת היצירה, העבירו תמלוגים מאז תחילת הקמתם של חברות הכבלים, והאוצר לא העביר את הכסף הזה בחזרה עוד לפני חוק הקולנוע, ולכן האוצר מחזיק ערבון כלמעלה מ-300 מיליון שקל. הייתי מבקש מאדוני שגם את המספרים האלה יבקש מהאוצר ויבוא ויראה את כל כספי הערובה שהוא מחזיק לאורך השנים ולא העביר אותם למען היצירה, בסכום של הרב היותר מ-60 או 80 זה מאות מיליוני שקלים.

אני מבין שיש לכם די הרבה בבטן ואולי בצדק. אני רוצה לדעת את ההתחשבנות מאז שחוקק חוק הקולנוע. יהיה ראוי גם לדעת מה היה קודם אבל לא במסגרת הזאת. אני מבקש שמשרד האוצר מר לוי ומר פרננדז תשבו עם מר ינון עם מר גרנית מי שראוי לשבת, תביאו לנו ביחד בתוך שבוע נתונים מה מצב ההתחשבנות על פי חוק הקולנוע, אחר כך נוכל להתקדם.

יו"ר איגוד האמנים והתקשורת המייצגים אלפי עובדים ואומנים גם תיאטראות, גם בטלוויזיה, גם בקולנוע. אנחנו בכלל לא זומנו כביכול לאיזה שהוא הסכם או דיבור או לפירסום שהיה. פורסם מה שפורסם.

ההסתדרות לא חייבת להיות צד לכל הסכם. כמה אחוזים מתושבי מדינת ישראל הם חברי הסתדרות? אתה יודע לומר לי?

אם אתה לוקח לדוגמה נכון להיום סרט שמצלמים פה בארץ עם שלושה שחקנים תוצרת חוץ, מביאים חמישים עובדים מחוץ לארץ כדי לצלם. עשרות ואלפי עובדים מאחורי זה. למה הסתדרות? כי הוא ארגון ארצי שדואג למקומות עבודה ולכן חשוב שמקבלים החלטה כזו או אחרת, אנחנו הארגון היציג של האמנים והתקשורת. ולכן אנחנו מסבירים - - -

הם לא מייצגים את עובדי הקולנוע והטלוויזיה בישראל. חד משמעי.

מר מלובן, אני מבקש תצהיר הצהרות נכונות. אומרים לך האמנים אתה לא מייצג אותנו. אז לא בכוח. בכוח תתנהגו בנמלים בינתיים. כל עוד אתם יכולים גם זה ייגמר.

אני לא מזדהה לחלוטין עם ההערות של היושב ראש.

הערותיי על ההסתדרות הן על דעתי בלבד. זו לא עמדת הוועדה.

על דעתך בלבד. אני גם מציע לא לריב ביניכם כי יש לכם יותר מדי יריבים.

ההסתדרות לא רוצה את עובדי הקולנוע והטלוויזיה אצלם. חד משמעית.

מר מלובן, חברי הכנסת הם כ-10% ,

מעט יותר מתינות פחות בתוקפנות, אל תניפו את הדגלים כאילו שאתם הכוח המוביל במדינה הזאת. זה הולך ומסתיים עם כל הכבוד.

אתה מתחשבן איתי על דברים אחרים. יש בעיות אחרות, אני לא מדבר רק על חוק הקולנוע.

אתה התחלת עם זה אדוני.

אחד ההישגים החשובים של חוק הקולנוע עצם הקיום של קרן.... שנולדה רק בזכות חוק הקולנוע, שמטרתה העיקרית היא לעודד יוצרים שבאים מהפריפריה התרבותית של מדינת ישראל. לא במקרה ישבו פה היום חבר הכנסת ברכה, גם חברת הכנסת פינקלשטיין וגם חבר הכנסת גפני שהגיעו לכאן מכיוון שהם מודעים לשינוי שחל בשטח דווקא לאותם אוכלוסיות שהן מיעוט בעקבות חוק הקולנוע. עם כל הביקורת שיש לנו על גודל הסכום שמוקצה לקולנוע למיעוטים, ההישג העיקרי הוא עצם העובדה שזה קיים. אם זה חס וחלילה ייפגע, אני כבר לא מדבר על יבוטל, מספיק שזה ייפגע, הקולות האחרים בקולנוע הישראלי לא יוכלו להישמע. ולכן אני שמח שיש פה אחידות דעים אצל כל חברי הוועדה להתנגד בצורה חריפה למהלך שהאוצר מנסה לעשות. לגבי המהלך שהאוצר מנסה לעשות – בערך פעמיים בשנה אנחנו מבלים בדיונים על חוק הקולנוע, ויש פה דבר שלדעתי, עכשיו אני מדבר כאזרח, הוא לא תקין מבחינה פרלמנטרית, לא תקין מבחינת הכבוד או המעמד של הרשות המחוקקת. לא יכול להיות דכנסת ישראל חוקקה לא פעם ולא פעמיים, כבר אי אפשר לספור את כמות הפעמים שהיו דיונים בחקיקה באותו נושא, ופעם אחר פעם אחר פעם האוצר מנסה לנגוס בדבר הזה. צריך למצוא איזה דרך, צריך לחוקק חוק נגד ביטול חוק הקולנוע, זה פשוט מטורף. אנחנו חוקקנו את החוק הזה כדי להפסיק את הדיונים האלה, ואנחנו מוצאים את עצמנו כל שנה בדיונים.

מר ליאון, דבריך נכונים, אלה גם היו דבריי בתחילת הישיבה. כל הנושא של חוק הסדרים הוא מקומם משום שהוא בא לפעמים בהינף יד לבטל חקיקה שעמלו עליה רבות בכנסת בארבע קריאות, ובמקרה הזה זה גם עבר מכנסת אחת לכנסת אחריה בגין דין רציפות. אז דבריך נכונים, זה באמת לא ראוי. ישנם מקרים יוצאי דופן שבהם חוק ההסדרים בא ומשנה חקיקה כאשר זה באמת יוצא דופן, זה גם לדעתי לא המקרה.

אנחנו לא סיימנו את הנושא. הוועדה תקיים ישיבה נוספת אחרי שתוך שבוע נקבל נתונים, בכל מקרה נסיים את הקריאה השנייה והשלישית ונביא את זה למליאה עוד במהלך שנת 2003.

ברשותך אני רוצה לתת עצה לוועדה, בדרך הטבע זה עצה יותר ליושב הוועדה. אמנם לכאורה זה לא סכום של מי יודע מה, אבל בנתונים הקיימים זה סכום נכבד. ומכיוון שזה לא סובל דיחוי כי דצמבר לא יחזור, כך אני מתרשם. ו-2003 כולה גם היא לא תחזור, כך אני מתרשם. לכן אני מציע שהוועדה היום לפחות תחליט שהיא תובעת ממשרד האוצר להשלים בימים הקרובים ולא יאוחר משבוע ימים את חובותיו על פי חוק הקולנוע, את זה אני מציע לקבל היום –

אין חובות חבר הכנסת שריד, השנה תוקצב 55 מיליון לפי נתונים שהרשות השנייה העבירה אלינו. הפער בין ה-61 - - -

אין לך למה לחכות, אתה יכול להיות רגוע. קיבלת הודעה מרגיעה שאין לך על מה לחכות. הציפיה היא הדבר הכי מטריד. אם אין למה לצפות אז האנשים הרבה יותר שקטים.

רשמנו בפרוטוקול וקיבלנו את הסכמת האוצר ומשרד החינוך.

אנחנו מחליטים שהדברים שנאמרו קודם על דעת הנוגעים בדבר אמנם יבוצעו בתוך שבוע ימים, יחזרו אלינו נציגי האוצר ונציגי משרד החינוך והתרבות, יתנו לנו את הנתונים כפי שדובר כאן, התחשבנות מאז חקיקת חוק הקולנוע.

אולי לא כדאי לקשור התחשבנות של שנים. כדאי לגמור את השנה הזאת בלי קשר.

נעשה את זה בשני סעיפים. מה שאתה מבקש זה דבר מאוד נכון וצריך את ההתחשבנות מאז נכנס חוק הקולנוע לתוקפו. יחד עם זה יש עכשיו שנה והיא נגמרת ואת הנעשה אי אפשר יהיה להשיב אנחנו מכירים את זה אין עודפים משנה לשנה, כולנו היינו שם. אין עודפים, לא נשמרים בממשלה עודפים. לכן ב-1 בינואר העניין נגמר, אין. לכן נחלק בשני סעיפים. 1. אנחנו קוראים לסלק את החובות על פי חוק הקולנוע לשנת 2003 ו-2 שנקבל את ההתחשבנות.

זה לא על פי חוק הקולנוע, זה על פי הסכם.

רבותי, תבואו אלינו עם הנתונים.

יש לי עוד עצה לוועדה האומרת – אני מוכן להצביע בעד כל הצעה שהיתה מונחת כאן על השולחן, חברת הכנסת יולי תמיר הציעה מה שהציעה, אני הצעתי מה שהצעתי. אני מציע לוועדה במקרה זה לדאוג לכך שההחלטה תהיה בקונסנסוס של כל חברי הוועדה. אם אפשר אמנם הוא לא חבר הוועדה גם להסכמתו של יושב ראש הכנסת שבעניין הזה מילא תפקיד מכריע. וכל כך למה? לי לא איכפת הצעה כזאת או אחרת שבאה להבטיח את הקולנוע, אבל מכיוון שלאוצר יש עוד התמחות אחת שגם אותה צריך להכיר, אם יהיה סדק בינינו, או פירצה בינינו אז האוצר ייכנס בפירצה הזאת. לכן חשוב מאוד שההחלטה תתקבל בקונסנסוס של כל חברי הוועדה, לא איכפת לי שהכל יהיה על פי הגבוה ביותר, אני הצעתי 4%, אני מציע שאולי ננסח את זה לפי הישיבה הבאה ונעביר את זה כדי שגם היושב ראש הכנסת יהיה בסוד העניין כי תמיכתו במקרה זה מאוד מאוד חשובה ולא הייתי רוצה שאחר כך נתחיל להתווכח כמו שכאן מתחילים להתווכח.

אשמח אם אפשר יהיה להגיע להחלטה בהסכמה. יחד עם זה לא נשנה את הכללים ואת התקנון, כלומר, יש ועדה, יש חברי ועדה.

אני מבקש פשוט לעשות מאמץ.

אני גם אציע ליושב ראש הכנסת שיבוא לישיבה והוא יכול לבוא במקום אחד מחברי מפלגתו בוועדה. אני מאוד מקווה שנצליח להגיע להחלטה שתהיה מוסכמת פה אחד. תודה רבה.



הישיבה נעולה