פרוטוקולים/כספים/7366



5
ועדת כספים
24.11.2003

פרוטוקולים/כספים/7366
ירושלים, ו' בכסלו, תשס"ד
1 בדצמבר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ט בחשון התשס"ד (24 בנובמבר 2003), שעה 10:00

1. תקציב התמיכות במוצרים ציבוריים
2. שינויים בתקציב

חברי הוועדה: דניאל בנלולו-היו"ר
רוחמה אברהם
רוני בריזון
ניסן סלומינסקי
מיכאל נודלמן
יצחק כהן
חיים אורון
אורית נוקד
יעקב ליצמן
יצחק הרצוג
אברהם (בייגה) שוחט
אהוד רצאבי
משולם נהרי
אלי אפללו

אמיר לוי סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
יעל ארנון רפרנטית חקלאות, משרד האוצר
גלית אסף-שנהר רכזת חקלאות, משרד האוצר
סיון הכטר רכזת מים, משרד האוצר
חגית אייזנמן סגנית יועמ"ש, משרד התשתיות
אופיר קרני
איתי יעקב
יוחנן לוי
עמית שפיזמן
גיא אבן
נעה יוצר
צ'רלי סלומון
שאול בן-עדו
אמיר שביט
ערן אדן
דניאל מרום
קונסטנטין בלוז

סמדר אלחנני

יפעת שפרכר







1. תקציב התמיכות במוצרים ציבוריים

בוקר טוב, אנחנו דנים בסעיף 32, שזה תקציב התמיכות במוצרים ציבוריים.

תקציב התמיכות במוצרים ציבוריים מסתכם ב3.85 מיליארד שקל. 475 מזה לתמיכות בייצוא החקלאי, 740 מיליון שקל תמיכות במחירי מים, 2 מיליארד שקלים וחצי תמיכות בתחבורה ועוד 86 תמיכות עבור משק הדלק. בייצוא החקלאי יש תמיכה במוצרים ציבוריים בשוק המקומי, תמיכות בייצוא החקלאי, שזה בעיקר גידול מכירות על ידי ייצואנים, סיבסוד כל נושא פרמיית הביטוח של קרנות טבע ונזקי טבע, סיבסוד הובלת גרעינים באוניות הנושאות דגל אמריקני והחזקת מלאי חירום.

בנושא המים יש שני נושאים עיקריים, האחד זה תמיכה בחברת מקורות בגין ההסכם שיש לממשלה עם חברת מקורות, והשני זה תמיכות לספקי מים פרטיים.

זה לא חלק מההחזר על ההלוואות של הפיתוח?

ההלוואות של הפיתוח זה בסעיף ג(3). זה למתקני טיהור שפכים.

אני מדבר על פיתוח מקורות מים.

השאלה היא אם זה פיתוח שנעשה על ידי חברת מקורות, או פיתוח שנעשה על ידי גורמים אחרים כמו אגודות מים.

חברת מקורות לא מגייסת הון לצורך ביצוע העבודות?

היא מגייסת, אבל עדיין יש הסכם עם הממשלה על כך שהיא תומכת בפער בין העלות לבין המחיר.

מה קורה עם עלות ההון לפיתוחים שהם עושים? זה בתוך החשבון?

כל ההשקעות שלהן מוכרות.

יש עלות הון שהיא בתוכו, ויש את הפחת שזאת גם הוצאה מוכרת וגם היא בתוכו. בדרך הזאת מממנים את פרוייקטי הפיתוח של חברת מקורות.

מה אם מחר בבוקר יחליטו שלא מפתחים מקורות מים נוספים? מה יהיה מחיר הסיבסוד? כמה סיבסוד ההון של הפיתוח נמצא בעסק הזה?

לא צריך להפריד בשביל להגיד מה המרכיב, זה נכלל בעלות המוכרת. השאלה שלך היא לגבי מרכיב הסיבסוד בתעריף מקורות.

של התפעול.

השאלה היא אם אתה לוקח את זה לעומת העלות הממוצעת, או לעומת העלות השולית. אם אתה בודק את זה אל מול העלות השולית, שבאה לידי ביטוי בהיטל ההפקה שחברת מקורות משלמת, אז יש לך 700 מיליון שקל.

מה ההוצאה של החברה לתפעול ולהשקעות בשנה?

התקציב שלה זה 2 מיליארד שקל.

ההשקעות בשנה הן כ-600 מיליון.

כלומר שבערך שליש מההוצאה לא נקבע דרך המחירים, דרך התשלום עבור השירותים, אלא..

זה יותר, כי גם ההשקעות בסדר גודל של 600 מיליון שחברת מקורות עושה לא כולן מסובסדות.

האם כשאתה אומר הוצאה של 2 מיליארד, זה כולל גיוסים שהם עושים?

הגיוסים זה חלק מהמקורות. אתה צריך להפריד בין השימושים ובין המקורות.

החלק השלישי שיש בחוברת זה תמיכות בתחבורה.

מה זה התמיכות בחקלאות?

מה שיש בתמיכות במוצרים ציבוריים זה בעיקר נושא ההדברה. תמיכות בשוק מקומי זה תמיכות שהמשרד נותן לשווקים שנקלעים לקשיים.

למה זה לא בתקציב משרד החקלאות?

כל הסעיף הזה זה תמיכות במוצרים ציבוריים. מוצר ציבורי זה מוצר או סוג של פעילות שאם הממשלה לא תתערב בהם אז אף אחד לא יעשה אותם.

אם כך אז בייגה צודק. אם זה סובסידיה כמו חלב..

זה לא תקציב של סובסידיה, אלא תקציב שהוא תמיכה במוצר מסויים שלא היה נעשה לולא הממשלה. מי שמנהל את שני הסעיפים האלה זה משרד החקלאות. זה מופיע כאן, כי זה תחת הגג של מוצרים ציבוריים.

עם נציבות המים.

נציבות המים זה התוכנית של 06. כל מה שקשור לחקלאות מנוהל על ידי משרד החקלאות.

אמיר, שיניתם את המיון.

נושא המים הוא תחת האחריות של נציבות המים. הנושא השלישי שיש בחוברת זה תמיכות בתחבורה. הדברים הגדולים שיש שם זה סובסידיה לתחבורה ציבורית – אוטובוסים ורכבות. נושא אחרון שיש בחוברת זה נושא משק הדלק, כשזה בעיקר מרכיב החזקת מלאי החירום של הדלקים. ההסכם עם מקורות וההסכם עם אגד והרכבת זה תקציב קשיח. אנחנו מתקצבים אותם על פי ההסכם. כל שנה אנחנו עושים את המודל מחדש. לגבי השאר, השינויים היחידים שחלו אלה קיצוצי הflat בין תקציב 2003 לתקציב 2004.

מדובר בתקציב של 86 מיליון שקל, שהוא תקציב מלאי החירום במשק הדלק. המדינה מחזיקה במלאי צבאי ובמלאי אזרחי. זה הסכום שנדרש לשנה לתחזוקת המלאי הזה. הסכום הוא טיפה פחות ממה שצריך, אבל עם העודפים שיעברו מהשנה הזאת לשנה הבאה נוכל לכסות את כל הבעיה התקציבית. המלאי הצבאי מוחזק אצל חברות הדלק הגדולות, ואילו המלאי האזרחי מוחזק בבתי זיקוק.

הסובסידיה לתחבורה ציבורית לא הופיעה בפרוייקט של המשרד הממשלתי?

זה תמיד היה פה.

אני מבין שהשינוי הגדול הוא ברכבת. מה הסובסידיה היום ברכבת?

הסובסידיה התפעולית היא כ-100 עד 120 מיליון שקל בשנה, כשבמקביל מתוקצב כל נושא ההון בתקציב הפיתוח של משרד התחבורה.

תקציב הפיתוח מופיע בתקציב משרד התחבורה.

בעקבות הרפורמה שעשינו כל הנושא של הפיתוח השתנה. מה שמופיע פה זה רק הנושא של הסובסידיה העולמית והסובסידיה התפעולית לשנה הבאה.

כמה סך כל ההכנסות?

כ-500 מיליון שקל.

מה הסיבסוד לתחבורה הציבורית?

"אגד", שמייצג את המפעיל הגדול ביותר ואת רוב השוק, מקבל סובסידיה ישירה של כחצי מיליארד שקל, ועוד סכום דומה כסובסידיה יעודית. ההשלמות לתעריף הנקוב ניתנו להנחות לאוכלוסיות שונות.

על איזה מחזור?

מחזור של 2.5 מיליארד שקל.

מה גובה הסיבסוד שנותנים לחברות הדלק הפרטיות? לי ידוע שחברות הדלק האלו משתמשות במלאי הזה בשבילן. למה אנחנו צריכים לשלם להן עבור האיחסון הזה? זה בעצם איחסון שהוא טוב גם להן.

במהלך שנת 2000-2001 נעשתה רפורמה בכל נושא מלאי החירום. כל מלאי שהמדינה מחזיקה ומשלמת עבורו הוא מלאי סגור, ניתן להשתמש בו לצרכים אחרים רק כאשר מורה על כך מנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות. הוא הסמכות היחידה שיכולה לפתוח את המלאי.

הוא נפתח?

הוא נפתח בחצי השנה האחרונה. אנחנו עכשיו מרעננים אותו על ידי זה שאנחנו עוברים לסולר חדש יותר, שזה סולר עם 50 חלקיקי עופרת. רק בנקודה הזאת הוא נפתח. זה לפי בקשה שלנו. זה לא קשור לחברות הדלק ולשוק שלהן. הסיבה שסגרו את המלאי ב-2001 היא כיוון שהחברות פעם השתמשו ופעם לא השתמשו. היום זה לא ככה.

כל כמה זמן אתם פותחים?

כל 5 שנים.

החברות הפרטיות לא משתמשות במלאי הזה?

יש תהליכים שעושים בהם רענון, אבל בדרך כלל זה באופן ישיר ומפורש של ראש מינהל הדלק. זה כמעט ולא קורה.

אני לא מבין מה זה כמעט.

ב-5 השנים האחרונות לא רעננו את המלאי, חוץ מהתקופה שאמרתי.

יש תקן שאומר מתי פותחים ומתי בודקים.

בתוך התקציב יש תקציב לבדיקות שעושה מכון הנפט, כדי לוודא שהדלק בסדר ותקין.

כמה כסף אנחנו משלמים לחברות הדלק הפרטיות לשמירת המלאי בתקציב הזה? איך מרעננים ומה האפשרויות של חברות הדלק להשתמש במלאי?

אנחנו משלמים 70 מיליון שקל לחברות הדלק. זה מופיע תחת תוכנית 321002 כ-81 מיליון שקל. חלק מהסכום הולך לבתי הזיקוק להחזקת מלאי אזרחי. אני מפחית מ-81 מיליון את הסכום שעובר לבתי זיקוק ואני מקבל 70 מיליון שקל.

על איזה חברות דלק מדובר?

החברות הגדולות, שזה דור, אלון, פז, דלק וסונול.

הייתי רוצה לקבל את ההחלטה של הרענון, מתי קיבלו את ההוראות להחלפה.

אני יכולה להסביר את האופן שבו מחזיקים היום את המלאי של החברות. זה נכון שבעבר היה איזה שהוא שימוש שחברות הדלק עשו במלאים. בשנת 1997 התחיל המהלך של סגירת כל המלאים במכלים סגורים.המכלים האלה נמצאים בחברות תשתית, הם לא נמצאים אצל חברות הדלק. לחברות הדלק אין את היכולת הפיזית לקחת את המלאי הזה בלי שחברת תשתית מאשרת להם את זה.

מי מבטיח לי היום שהם לא ישתמשו בזה?

זה סגור היום במכלים עם פלומבה בחברות תשתית. אחת לכמה שנים חייבים להחליף את המלאים. המימון שאנחנו נותנים לחברות הוא תמורת הוצאות. הן משלמות דמי אחסון לחברות התשתית ומקבלות החזר, והן משלמות ביטוח ולפי תעודות הביטוח הן מקבלות החזר.הן מקבלות בנוסף לזה ריבית על המימון של רכישת המלאי עצמו, כאשר על העניין הזה אנחנו נמצאים בבית משפט כי הן חושבות שאנחנו לא נותנים להן מספיק. יש הקפדה לא לתת מעבר למה שבאמת מגיע לחברות.

האם חברות קטנות יכולות להשתתף בעניין הזה?

היום משתתפות בזה 4 החברות הגדולות. נכון להיום לא הורנו לחברות הקטנות להחליף מלאים.

אני חושב שצריך לתת את זה לכולן, לא צריך להיות מונופול לחברות הגדולות בגלל הסכמים היסטוריים. אני חושב שצריך לעשות את זה פתוח לכולן, לא רק ל-4 חברות.

בעבר היו פניות שלנו להצעות למכרזים. ניסינו שגם חברות קטנות ייכנסו לתחום הזה, אבל לא היתה היענות מצידן. אנחנו יודעים שיש קשיים אובייקטיביים, כמו הגודל והיכולת הפיננסית, מה גם שנדרש פה איזה תהליך של בידוק בטחוני שלחברה קטנה קשה לעמוד בזה. אותם מבדקים ביטחוניים רלוונטיים בעיקר לגבי הגדולות.

כל חברת דלק צריכה לעבור את כל הבדיקות הביטחוניות. אסור שבגלל הטענה הזאת לא נפתח את השוק לחברות הקטנות. אני מבקש לשנות את הסעיף הזה.

משרד האוצר יחד עם משרד התשתיות מנסה לראות איך ממשיכים להחזיק את מלאי החירום, כדי לראות איך מתקדמים הלאה בכל הנושא של הרענונים.

מה זו חברת דלק קטנה?

יש היום 5 או 6 חברות קטנות.

יש עשרות.

צריך לתת להם זכות שווה להתמודד על האפשרות הזאת, כי עכשיו יש מונופול.

אחזקת המלאי זה כיסוי עלות, אין שם שום מרכיב של רווח.

גז מסובסד?

לא.

ועדה קבעה מה המשק צריך לשעת חירום. היא קבעה את זה אחרי שהיא ראתה מה החברות מחזיקות מתוקף הצרכים התפעוליים שלהן. המדינה לא מסבסדת את הגז.

מה ההבדל?

ההבדל הוא שהחברות מחזיקות בעצמן את המלאי.

למה זה לא מסובסד? אם דלק מסובסד, למה שגז לא יהיה מסובסד?

אנחנו משלמים מה שהמדינה מבקשת מהחברות להחזיק מעבר. הוועדה המכובדת שישבה קבעה שלא צריך גז מעבר למה שקיים בכל מקרה במשק.

יש 4 וחצי מיליון שקל סבסוד לתעופה פנים ארצית בצפון. פעם היה גם בדרום. לפי דרישת חברת הכנסת רוחמה אברהם ועוד חברי כנסת החזירו את הסבסוד לחיילים ברכבת. למה זה לא מופיע בתקציב? אני מניח שגם ברכבת יש שמירה, על אף שלא שמעתי עליה. אם לא, אז צריך. האם הנושא הזה הוא חלק מההשתתפות בסבסוד, או שהוא חלק מהתקציב של החברות?

מה קורה עם עלויות ביטוח בהובלה הימית? האם כל הנושא של הביטוחים במלאים נלקח בחשבון באיזו שהיא צורה? פה אתם נותנים 74 מיליון שקל להובלה של המספוא.מה קורה אם יש התייקרות בעלויות הביטוח? זה עליכם?

התקציב הזה הוא אחד מסעיפי הבור של האוצר. במשך השנה הוא מהווה מקור שממנו אפשר להעביר למקומות אחרים. האם התקצוב שמופיע כאן הוא תקצוב שנשען על ניסיונות של השנים האחרונות? האם הביצוע שחסר השנה יושלם עד סוף השנה?

אני מעלה את נושא ייבוא הגז בחודשי החורף, כי הוא מהווה פה איזה צוואר בקבוק. האם בתוך כל המערכת הזאת של אחזקת מלאי חירום אין מקום לפתור את נושא מלאי הגז בחורף באופן שלא ייצור את הגירעון המלאכותי? בשתי ישיבות של ועדת המשנה ראיתי שיש איזו שהיא נוחות מסויימת של כל העוסקים בעניין.

פה מופיע בפעם הראשונה סבסוד של מיליארד שקל לרכבת. אני תוהה על טכניקת העבודה. מושחל פה באיזה סעיף מיליארד שקל נוסף. הרכבת קיבלה בשנה שעברה 65 מיליון, כשעכשיו היא מקבלת מיליארד 37. נכנס פה המנגנון של סבסוד ההקמה של הרכבת, לא סבסוד הנסיעה ברכבת. מנפחים כל הזמן את הסעיפים האלה. איזה היגיון יש להכניס את המימון של הרכבת כתמיכה במוצרי יסוד? זה מימון של השקעה נטו בתשתיות בסיסיות. למה זה צריך להופיע פה? גם ההשקעה בקניית אוטובוסים מופיעה פה. ההשקעה באוטובוסים יותר דומה, כי יכולים להגיד שזאת השתתפות בחברות לא של המדינה. התשתיות של הרכבת הן נכס לאומי. אני בעד הקמת הרכבת, רק ניפוח הסעיפים של תמיכה במוצרי יסוד ציבוריים שבהם יש גם סובסידיה אמיתית, גם תמיכות בכל מיני נושאים..

אני רואה שבשנת 2002 יש תמיכה בייצוא בסדר גודל של 32 מיליון שקל, כאשר בשנת 2003 ובשנת 2004 אנחנו יורדים תהומית. מה רוצים לעשות כאן? כמה שפחות לעזור לחקלאים שגם ככה מתמודדים באירופה עם בעיות של תוצרת ישראל? הרבה מאוד חקלאים יפשטו את הרגל בעניין הזה.

אני לא רואה בנושא של משק לשעת חירום מה היה בשנת 2002 ובשנת 2003. אין פה תמונה מלאה. אתם ממלאים איפה שנוח לכם. איפה שלא נוח לכם אתם מסתירים.

הם עשו פה מיון חדש של סעיפים, ולכן צירפתי לכם את מה שקרה בפועל בשנת 2003 לעומת ההצעה שלהם לשנת 2004. ניתן לראות שהתמיכות בייצוא היו 20 מיליון. עומדים לרשות התקציב בשנת 2003 20 מיליון, כשהוציאו רק 46% מזה במשך 11 חודשים. העניין של משק לשעת חירום הופיע בסעיף 31 בשנה שעברה. הוא עבר עכשיו לסעיף 32.

סמדר, את לא צריכה לעשות את הסדר של פקידי האוצר. הם צריכים להביא את זה כמו שצריך, על-מנת שנוכל..

אתם יכולים לתמוך בהצעתי שהתקציב יוגש..

לפני כשבועיים דנו בנושא של הסבסוד לחיילים בנסיעות ברכבת. היתה שם החלטה של ועדת הכלכלה, שעד שהסוגייה של ההסעות ברכבת לחיילים לא תיבחן מחדש, ישאו בהוצאות של הנסיעות של החיילים שלושת המשרדים. אני לא רואה איפה נכנסת הסובסידיה הזאת בשנת 2004. כבר מראש אתם מתכוונים לחסל אותה.

מה עם הוזלת תעריפי הטיסה לתושבי אילת? אני רואה בעמוד 19 שמשרד האוצר והחקלאות גיבשו כללים לתמיכה בחקלאים שהכנסתם נפגעה עכב הקיצוץ. הייתי רוצה לדעת איזה כללים גובשו. הבינותי שהיתה הסכמה בין האוצר לחקלאים לגבי קיצוץ של 160 מיליון שקלים. לאחרונה האוצר הודיע שהוא מוריד 20 מיליון שקלים. רציתי לקבל הסברים.

יש פה תמיכה ברכישת אוטובוסים בתחבורה הציבורית. אני יודע שהרבה קווים יצאו למכרזים. שם זכו כל מיני חברות פרטיות. התמיכה ברכישת אוטובוסים ממשיכה להינתן ל"אגד". מה קרה עם החברות הפרטיות? גם להן יש יכולת להשתמש בסובסידיה שיש היום של 140 מיליון שקל. רציתי לדעת לאיזה חברות זה ניתן.

מי מממן את ההפרש בקרן נזקי טבע?

אתם מפריטים הרבה מאוד קווים בתחבורה הציבורית. אני לא יודע כמה הפרטתם השנה, אבל עד כמה שידוע לי הפרטתם קווים גם השנה.

בין 5% ל-10% בשנה.

ברגע שאתם מפריטים הסבסוד צריך לרדת, כי הקווים החדשים הרבה יותר זולים מהקווים הישנים. אני לא רואה שהורדתם את הסיבסוד מ"אגד".

אני מבין שיש הסדר עם "אגד" לאפשר את פתיחת השוק לתחרות ולסבסד רכישת אוטובוסים חדשים, שזה הולך למפעל "ארגז". על פי החלטת הוועדה הזאת בסיבוב הקודם של חוק ההסדרים, הסבסוד קוצץ בחצי והעמיד את המפעל בסכנה גדולה. אני מקווה שלפחות את זה ישמרו. אני לא רואה שהסבסוד הוא לטובת "אגד", אלא חלק מהסכם רב שנים.

יבואני רכב צריכים להחזיק מלאי חלפים למשך מספר שנים. מלאי עסקי זה חלק מניהול עסקים תקין. יש תחומים שבהם המדינה מחייבת החזקת מלאי. אני מניחה שזה גם בתרופות. חייבים לעמוד בתקנים של רענון. אני לא מניחה שעד כדי כך הסנכרון הוא מדוייק כך שמגיעה האונייה מתי שנגמרים כל המלאים. מלאי עסקי הוא חלק מעלויות ניהול עסקים תקין.

נראה שיש קיצוץ בתמיכה בהובלה של הגרעינים. בשנה שעברה מחיר הדולר שנלקח בחשבון היה הרבה יותר גבוה ממה שהוא היה בפועל, לכן יש עודף בסעיף הזה. זה שהסכום יותר קטן השנה זאת לא ירידה.

במהלך השנה נוספו 2.2 מיליארד שקל הרשאה להתחייב במחירי המים. זה צריך להתבטא באיזה שהוא גידול בהרשאה להוציא במהלך השנה הבאה. במהלך השנה זה גדל מ-800 מיליון למיליארד, כשבשנה הבאה רושמים רק 740 מיליון. אני לא רואה איך זה מסתדר עם ההגדלה העצומה בהרשאה להתחייב במחיר המים.

יש סובסידיה לתחבורה בגין הנחת המחיר שניתנת לאזרחים ותיקים. צריכים לבדוק עוד פעם את חוק אזרחים ותיקים. חלק מההנחה היא הנחה מסחרית, כי ברור ששווה לקואופרטיבים להקטין את המחיר. הם לא צריכים לקבל בשביל זה סובסידיה.

חבר הכנסת אורון העלה את הנושא של ייבוא גז בחודשי החורף. אנחנו צריכים להפריד בין מלאי חירום לשעת חירום של המדינה ובין הפעילות השוטפת של המשק. התשלום שאנחנו משלמים עבור החזקת מלאי הדלק הוא עבור משק לשעת חירום. לפי זה נקבעה רמת המלאים שהמשק צריך. על זה אנחנו משלמים. אני לא חושב שזה נכון שנתערב תקציבית או בכל דרך שהיא בפעילות השוטפת של המשק בין חודשי חורף לקיץ. בעניין הזה מקיימת ועדת המשנה ישיבות. אני חושב שיש פה בעיה מלאכותית שקיימת בעקבות הפעילות בשוק של בתי זיקוק. אנחנו חושבים שזה נכון לפצל את בתי הזיקוק. אני חושב שברגע שנפצל אותם אנחנו נראה חלק מעודפי גז גפ"ם שיבואו לתוך השוק. גם כניסת הגז הטבעי בשנים הקרובות לתוך בתי הזיקוק תשחרר עודפי גפ"ם למשק. זה לא נכון לבוא ולחייב חברות פרטיות מפוצלות לספק ייבוא למשק.

גם היום הן מפוצלות.

אנחנו רוצים לראות את בתי הזיקוק כחברה עסקית שפועלת בפני עצמה, לא כחברה שמחייבים אותה לייבא.

האם יש היום מונופול? תורה להם שאסור שבחורף..

יש רק מונופול בייצור.

אין לי בעיה שבתי הזיקוק ייבאו גז בחורף, רק הם דורשים להעלות את המחירים במשק.

מה המסקנה? שהצרכנים ישלמו את המחיר.

בסיטואציה שבה אני מחייב את בתי זיקוק לייבא גז, אני צריך להעלות את המחיר היום בשוק.

מה המצב היום? ש-3 חודשים בשנה משחקים בגז ומישהו משלם את המחיר. הם מונופול. תורה להם שלא ייחסר גז בארץ.

מול הייבוא הם לא מונופול. יש בעיות של תחזוקה של המתקן.

אני אלחם על כך שלא נאשר את התקנה.

זה לא קשור לתקציב הזה.

החלטנו לעשות שינוי טכני ולהעביר את האחריות על נושא סבסוד נסיעת החיילים בתחבורה הציבורית למשרד הביטחון.

מה ההבדל?

כל הסבסוד של החיילים, בין אם זה ב"אגד" או ב"דן" עובר לתקציב משרד הביטחון. אני חושב שנכון שזה יהיה שם. עלה פה הנושא של טיסות פנים ארציות לאילת. הקו לאילת רובו ככולו משמש לפעילות נופש או עסקית. אנחנו לא רואים חשיבות לסבסד אותו.

ומה עם התושבים?

יש מרכיב קטן יחסית של תושבים שעושים שימוש בקו הזה. תעריפי הטיסה של התושבים בקו לאילת נמוכים מאוד ביחס לתעריף הרשמי וביחס לתעריף של הפעילויות האחרות.

דיברו כאן על כך ש"אגד" עלולה לעשות שימוש לרעה בסובסידיה שהיא מקבלת עבור הפעלת מרבית התחבורה הציבורית בקווים הסדירים אל מול המפעילים החדשים שנכנסים עכשיו לענף. אנחנו חתמנו עם "אגד" ועם "דן" הסכם שעושה הפרדה בין הפעילות המסובסדת של "אגד" היום בתחבורה הציבורית לכל הפעילות החדשה שיוצאת למכרזים. במכרזים החדשים "אגד" היא במסגרת חברה בת נפרדת לחלוטין מכל הפעילויות הקודמות שלה.

איך?

"אגד" מפעילה עדיין קרוב ל-70% מהתחבורה הציבורית בארץ. לגבי הפעילות הזאת אנחנו ממשיכים איתה בהסכם שנוהג כבר 8 שנים. יש הסכם אחר, מה שנקרא "הסכם התחרות". ב"הסכם התחרות" "אגד" יכולה להתחרות בקווים עתידיים רק במסגרת חברות בת שאין להן סבסוד של "אגד" תחבורה ציבורית ותיקה. במכרז האחרון שהיה על הפעלת תחבורה ציבורית בבאר-שבע זכתה חברה אחרת, זאת למרות ש"אגד" התחרתה. היא אפילו לא הגיע למקום השני.

"אגד" משתמשת בסבסוד שהיא מקבלת להסעות לבתי ספר, להסעות למפעלים. על זה זה היא מתחרה מול חברות פרטיות. אין בנושא הזה שוויון בין "אגד" לחברות המתחרות. אני חושב ש"אגד" בנושא הזה צריכה להעביר הכנסות למדינה מהנסיעות שהיא מבצעת. יש לה יתרון יחסי בקווים האלה מול חברות פרטיות. אני רוצה לשמוע מה המדינה מקבלת מזה.

גם בנושא של הסעות מיוחדות קיימת הפרדה. אומנם ההפרדה שם היא לא הפרדה משפטית כמו שקיימת בתחבורה הציבורית, אבל היא הפרדה טכנית שבה מפוקחים כל מחירי העברה בין "אגד" המסובסדת ובין "אגד" שמתחרה בשוק ההסעות הפרטיות. אנחנו משתדלים לוודא שבאמת אין העברת סובסידיה ממקום אחד למקום שני. אם יש תלונות ספציפיות לגבי האפשרות ש"אגד" עושה שימוש לרעה באותה סובסידיה, אני חושב שהן ייבדקו. לא נמצאה ראייה חד-משמעית לגבי העניין הזה. אנחנו יושבים היום גם עם "אגד" וגם עם "דן" במטרה לבחון את האפשרות להאריך את הסכמי הסובסידיה שלהן, שאמורים להסתיים בסוף שנת 2005.

מה בוער? אולי עד אז תפריטו עוד כמה קווים. הסובסידיה בשנת 2005 תהיה פחותה מאשר היא היום, כי יהיו הרבה יותר קווים.

אם אני אחשוב שהסובסידיה בשנת 2005 תהיה יותר נמוכה מאשר הסכם חדש, אז אני לא אחתום איתם על הסכם חדש. אנחנו חושבים שאפשר היום להשיג הישגים גדולים יותר. אנחנו נתנה את ההסכם בזה שתהיה הפרדה כמו שקיימת בנושא התחרות גם בנושא ההפעלה של הסעות פרטיות.

על כמה ההסכם?

ההסכם הוא לכאורה בלתי מוגבל, אבל נתנו רשת בטחון של 25%. ברגע ש"אגד" מעבירה 25% מהפעילות המקורית שלה, היא רשאית לעצור את התהליך. זה בדיוק מתקשר להערה למה נכון לנו להאריך היום את ההסכם.

צריך להבין שלפני שנחתמו ההסכמים היה מונופול מלא בתחבורה הציבורית. המונופול הזה יצר מצב שהשכר היה גבוה. הסבסוד עליו היה כי הוא עבד במקומות לא רווחיים. הסובסידיה ניתנה על פי הקווים. ההסכם עלה למדינה כסף. היה הסכם תפעול שנחתם ב-1996. זה לא היה סיפור פשוט. טוב שהגיעו להסכם, פתחו לתחרות והורידו מחירים באותם קווים. אין ספק שהתחרות הזאת תביא עוד יותר להורדת מחירים. אתה לא יכול להדביק למתחרים החדשים את כללי המשחק של "אגד". מה אתה בא ואומר? שאם ל"אגד" יש סבסוד ברכישת אוטובוסים צריך שיהיה גם לחברות החדשות. אלה שהלכו לתחרות ידעו לאן הם נכנסים. הם נתנו את המחיר על בסיס זה שהם קונים את הרכב. אני מאוד מקווה שאחרי 75% יורידו גם ל-50%.

אני לא מתכוון שאת הסבסוד יתנו לחדשים, אלא שיקטינו את הסבסוד ל"אגד".

אבל יש הסכמים.

ההסכם ייגמר בסוף 2005.

אני מדבר על שימוש הסבסוד הזה אל מול חברות אחרות. לא ייתכן שבחברה אחת מקבלים סבסוד ובחברה אחרת לא מקבלים. אני חושב שצריך לפתור את זה.

אותם 20 מיליון שקל שחברת הכנסת אורית נוקד דיברה עליהם הם לא קיצוץ, אלא מנגנון של העברת התמיכות. העברת התמיכות מועברות בשתי מקדמות, כאשר בסוף יש התחשבנות סופית. המקדמה הראשונה ממש בתחילת השנה על פי דיווח ראשוני, והמקדמה השנייה בסביבות ספטמבר. יש בסופו של דבר איזה שהוא חישוב סופי על פי תחשיב של מס הכנסה על אובדן הכנסות. מה שקרה זה שהיו חקלאים שקיבלו תמיכה עודפת, מעבר למה שהגיע להם. הם נדרשו בתחשיב הסופי להחזיר כספים. אין קיצוץ בתקציב שהוקצב לתמיכות של 2001.

ההרשאה מתוקצבת בגין חתימה על חוזים גם עם מתפילים פרטיים של מליחים וגם עם מתקני התפלה של מי ים. התקצוב בפועל הוא רק בקניית וברכישת המים.

מתי צריך לתקצב הוצאה?

מתקן אחד כבר מתוקצב בהצעת התקציב ל2004. מתקנים נוספים יתוקצבו רק ב-2005.

ברגע שהממשלה חותמת על חוזה עם יזם, בין אם זה התפלת מי ים ובין אם זה התפלת מים מליחים, צריך לחתום הרשאה על כל תקופת ההתקשרות.

זה 25 שנה.

2 מיליארד שקל יצאו על פני 20 שנה. לוקח זמן להקים מתקן כזה. אני מניח שבתקציב 2005, בהנחה שהיזמים יבצעו את הפרוייקטים, זה יופיע.

איפה המנגנון שמבטיח שתהיה ההקצבה הזאת לאותו מתפיל מים?

החוזה עם המפעיל.

איפה זה נרשם?

זו הסיבה שחתמנו על הרשאה.

נושא הייצוא זה תוכנית שמדברת ספציפית על הסכמים שנחתמו ב1999, 2000, שזה תמיכה בייצואנים וחקלאים בגין ירידת שער המטבע. מה שקרה זה שאחד ההסכמים הסתיים והיו עודפים. זאת הסיבה שביצוע 2002 היה גבוה, ו2003 ו-2004 הם בדיוק בתוואי של ההסכם.

נושא של סבסוד הובלת גרעינים בדלק אמריקני. אנחנו מסבסדים את ההפרש בין הובלה בדגל אמריקני להובלה בדגל אחר שהוא יותר זול. כמובן שהכל נלקח בחשבון. אם מחירי הביטוח עלו גם בהובלה אלטרנטיבית, זה לא בהכרח משפיע על הסובסידיה. אנחנו עושים הערכה לשנה הבאה, כאשר אם יש התייקרות באחד הרכיבים אנחנו משאירים רזרבה להתייקרויות.

מוטל קנס על הייצוא הישראלי החקלאי והלא חקלאי בגין הייצוא מהשטחים. הקנס מוטל על כל הייצואנים.

אתה מדבר על אירופה.

יש כאן נושא שאתם מאוד לא אוהבים שקוראים לו סבסוד צולב. חקלאי מיטבתה מסבסד חקלאי מבקעת ירדן בגובה מס שמוטל עליו בגין העובדה שלא עושים הפרדה בין ייצוא מהשטחים לייצוא ישראלי. יש רשימות מדוייקות מי ייצא ומאיפה. לא יכול להיות שייצואנים משלמים קנס בגין קבוצה קטנה. תזכו אותם בקטע של המכס.

הסעיף של תמיכה בספקי מים הוא מזעזע.

מדובר בהסכם עם מקורות שתוקצב בכ-700 מיליון שקל. חברת מקורות לא עומדת כרגע בביצוע ההסכם. היא עוד לא החזירה את ההלוואות שהיא חייבת, לכן לא העברנו את התקציב. בהנחה שהיא תעביר את ההלוואות שהתחייבה בהסכם אנחנו נעביר את התקציב. כל עוד היא לא מעבירה את ההלוואות אנחנו לא מעבירים תקציב.

אני יודע למה היא לא מעבירה את ההלוואות, כי היא לא מקבלת היתר לקחת הלוואות אחרות.

היא קיבלה היתר.

היא קיבלה היתר על 600 מיליון כבר לפני יותר מחצי שנה.

כמה היא חייבת לממשלה?

היא חייבת מעל 2 מיליארד. אנחנו מקווים לפתור את זה עד סוף השנה. הם לא ממלאים אחר ההסכם.

בקרן לביטוח נזקי טבע אנחנו מקצצים לפי הקיצוץ הרוחבי שיש בכל המשרדים. אין קיצוץ נוסף.

זה 30%.

כל משרדי הממשלה קוצצו ב-30%.

מה זה אומר? יורדת הפרמייה? יורד סכום הביטוח?

או שהחקלאים יצטרכו לשלם אחוז גבוה יותר מהפרמיה שלהם, או שישנו להם את הרכב הביטוח.

נושא ההרשאה להתחייב לחתימת ההסכמים עם הרכבת הוא נושא מורכב. קיימנו עליו דיון אחד, אנחנו רוצים לקיים עליו דיון נוסף עכשיו. אנחנו מעוניינים ומתחייבים לתת על כל שאלה תשובה. ההסכמים האלה עומדים תקופה די ארוכה וממתינים לאישור. הרכבת נמצאת היום במצב שהיא איננה יודעת לאן פניה מועדות. אנחנו מושכים את העניין באופן בלתי סביר. אני מבקש לקיים דיון ענייני ולקיים עליו הצבעה.

צריך שיהיה פה ראש אגף תקציבים. הדבר הזה לא הולך ברגל.

אני אענה קודם לשאלה של חבר הכנסת אורון לגבי מיקום תקציב הסובסידיות בסעיף 32. עם הרפורמה שביצענו גם היה שינוי בביצוע בכל שיטת התקצוב. הפכנו את הרכבת לחברה בע"מ. המדינה התחילה להשקיע בהון המניות ובהלוואות בעלים בחברה. במקביל, חתמנו עם החברה הסכם שדומה במאפיינים שלו להסכם מקורות. אם בעבר כל שיטת ההתקשרות עם הרכבת היתה במסגרת של השקעות תקציביות מתקציב הפיתוח של משרד התחבורה, כשאנחנו נדרשנו לסבסד רק את החלק התפעולי, היום אנחנו נדרשים לסבסד חלק גדול מההשקעות ההוניות. הגידול המאוד משמעותי בסעיף הסובסידיה לרכבת נובע כולו מאותה סובסידיה הונית. אם היתה חברת הרכבת מציגה הפסדים של מיליארד שקל כל שנה, אז או שהיא לא היתה יכולה להתקיים, או שמישהו היה צריך לשלם את מיליארד השקל, קרי הנוסעים. בחישוב גס יוצא שכל נסיעה היתה צריכה לעלות משהו כמו 120 שקל. כמובן שזה לא מחיר סביר. אנחנו קבענו לנו בתחילת הדרך שמחיר הנסיעה ברכבת לא רק שלא יעלה, אלא נשתדל שהוא ירד במקצת. לכן אנחנו נדרשים לכזאת רמה של סובסידיה. בהשקעות שאנחנו מתכננים זאת רמת הסובסידיה שנדרשת כדי שהחברה תוכל לפעול כחברה מאוזנת.

כמה שנים התוכנית?

התוכנית היא בין 5 ל-6 שנים.כל התוכנית הזאת אמורה לממש את תמ"א 23, שזאת תוכנית ה מתאר של מסילות הברזל.

מאיזה מקורות?

המטרה של התוכנית הזאת היא להקדים השקעות כך שמה שהיה אמור להתפרס על פני 15 שנה ייעשה ב-6 שנים. אנחנו חושבים שהתשואה מההשקעה הזאת למשק היא הרבה יותר גבוהה מאשר השקעות במקום אחר.

יש חשבון על התשואה למשק?

חשבון כולל אין לנו. בעניין הזה יכולים להיות מספר מודלים של בחינת התשואה למשק. במודלים המסורתיים יש לנו את הנתונים, אפשר להעביר אותם. אנחנו חושבים שהתשואה שנמדדת במודלים המסורתיים של פרוייקטים תחבורתיים לא לוקחת בחשבון הרבה אלמנטים שהיום אנחנו יודעים שלרכבת יש.

תוסיפו בהערות.

מקור ראשון לתוכנית הזאת הוא השקעה ממשלתית במניות חברת הרכבת של כ-11.1 מיליארד שקל. זאת ההשקעה ההונית ברכבת. ההשקעה הזאת גם גוזרת חלק מאותה סובסידיה הונית, כי היא מגלמת חלק מהתשואה על ההון על אותה השקעה הונית של הממשלה. רכיב נוסף הוא רכיב של השקעה או של הלוואת בעלים של הממשלה ברכבת. זה עומד על סכום של 2.4 מיליארד שקל. על ההלוואה הזאת המדינה תגבה מחברת הרכבת ריבית של 4%. אנחנו חושבים שהריבית הזאת היא ריבית סבירה. הרכיב הנוסף הוא זה שאנחנו שולחים את הרכבת לגייס משוק ההון את יתרת הכסף הנדרש להשלמת מרכיבי המימון לתוכנית, כשאנחנו מתחייבים להעמיד מול אותו גיוס החזר של ההלוואה. זה 6.5 מיליארד.

מה לגבי הסבסוד השוטף?

הסבסוד השוטף נמצא במקום אחר. זה סך המקורות שיאפשרו לרכבת תוך 6 שנים להשקיע 20 מיליארד שקל בביצוע התוכנית.

למה הלכת על סכום של 6 וחצי מיליארד שקל?

אנחנו חשבנו שנכון לבנות את מבנה ההון של חברת הרכבת כך שהוא ישקף השקעה גדולה יחסית בהון מניות של הממשלה לצד התחייבויות לא מעטות. יכול להיות שבהמשך, אם נראה שהחברה צומחת, נרצה להגדיל את ההתחייבויות שלה כלפי גורמים שלישיים. כרגע חשבנו ש6 וחצי מיליארד שקל זה סכום מספיק גדול. אגב, זה סכום שלא בטוח שהרכבת תצליח לגייס משוק ההון.

אני בעד המערכת הזאת. היא לא מוצגת למקבלי ההחלטות באופן שקוף. יש פה 3 מסלולי סבסוד: אחד בהשקעה, השני ברשת ביטחון על התשואות של הגיוס של ה-6 מיליארד, והשלישי בשוטף. אני מתאר לעצמי שמישהו עשה מתי שהוא עבודה לגבי הסכומים. הסכום של השוטף הוא מאוד קטן. הוא מופיע יחד עם הסבסוד של הקשישים בתחבורה הציבורית. פה נקבע מודל. באופן תיאורטי אפשר מחר להחליט שעל פי אותו מודל משלימים את חוצה ישראל מקריית-גת עד אודים. בעוד שנה, שנתיים או בעוד שלוש שנים אף אחד לא ידע איפה נמצאים כל הדברים האלה.

אנחנו עושים מה שאנחנו חושבים שסביר ונכון. במשך שנתיים דברים יכולים להשתנות.

עד עכשיו לא הוצג בפני ועדת הכספים מסמך כולל שאומר שאתם מתכוונים להשקיע ככה וככה בהנחה שבשנה הראשונה יהיו כך וכך נוסעים, שעלות הכרטיסים תהיה כזאת וכזאת. זו רמת הסיכון שאנחנו לוקחים על עצמנו. אני בעד הרכבת, אין פה ויכוח עקרוני, רק למה זה מוצג לוועדת הכספים באופן כזה?

המקום האמיתי של הסובסידיה להשקעות ברכבת היא דווקא כן בסעיף 32, כי אנחנו מסבסדים לציבור הרחב את עלות הכרטיס. אם הייתי צריך לגלם את כל ההשקעה ההונית הזאת, אז עלות הכרטיס היתה 120 שקל על קו ראשון-תל-אביב. איפה אני מביא לידי ביטוי את הסבסוד שלי? על ידי כך שהאדם נוסע בעלות של 15 שקל.

אתה מתחיל תהליך בו השאלות הללו הן לכאורה פתוחות. היות והאוצר רוצה לדחוף את העניין של הרכבת, אז זה מופיע פה. אני מציע מתכונת דומה לקטע הדרומי של חוצה ישראל. האם הוא גם יופיע בתמיכות במוצרי יסוד?

הממשלה הנוכחית חושבת שהקטע הדרומי של חוצה ישראל הוא קטע חשוב.

מה לגבי התשואה הכלכלית? אני לא מדבר בגדול על התוכנית, אלא אני חושב שצריך לקבל פירוט על הקווים העיקריים – הכפלת המסילה לבאר שבע, רכבת העמק, הרכבת לכרמיאל. כל דבר הוא פרוייקט בפני עצמו. אני לא שולל את זכותה של המדינה להחליט החלטות שלפעמים הן אינן כלכליות, אבל אני עומד על כך שאנחנו כחברי כנסת נדע בדיוק מה נתנו התוצאות, במה מדובר. אני לא רוצה לספר סיפורים מה שמעתי באגף תקציבים לגבי הרכבת. מה הערכות שלכם לגבי מספר המשתמשים ברכבת?

60 מיליון.

מה המחיר שתגבו? מה הנחת המחיר שלכם לגבי הקווים השונים? אני לא מעלה על דעתי שעשיתם עבודה כזאת כאשר כל העסק הזה איננו. תשימו אותו בפנינו על מרכיביו השונים. אנחנו מדברים על הוצאה בפועל של 11.1 מיליארד, 2.4 מיליארד ו6.5 מיליארד. זה נותן 20 מיליארד שקל שאיתם חברת הרכבת תבצע את ההשקעות שלה. 10.5 מיליארד באים לכסות את ה-6.5 מיליארד בפריסה של 15 שנים.

נקודה בעייתית מאוד היא שיטת החישוב וההתחשבנות של העניין. בסיכומו של דבר, זה תקציב פיתוח לכל דבר. אתה נותן אשראי כאשר יש לך הכנסה. כשאתה נותן משכנתא זה מתן אשראי, כי זה שלוקח את המשכנתא משלם אותה אחרי זה. זה לא המקרה. אנחנו יודעים מראש שהחברה גרעונית, אנחנו יודעים מראש שיצטרכו לסבסד את הכרטיס. זה קלאסי לתקציב. אני חושב שהוועדה לא צריכה לתת לאוצר בנקודה הזאת להפוך את זה לאיזה מן תרגיל שלא יירשם בגירעון. רוצים להוריד 3 מיליארד שקל לשנה במקום מיליארד זה לגיטימי. אני רוצה שראש אגף תקציבים יהיה כאן, כי הוא התבטא על זה בעיתון. אני מציע לא לעשות תרגילים של רישומים פיקטיביים. זה תקציב פיתוח רגיל. צריך לרשום את זה כתקציב פיתוח.

איך זה רשום היום?

זה רשום כמתן אשראי. מתן אשראי זה בדרך כלל משכנתאות, כשבאמת יש מישהו שמשלם. במקרה הזה אין מי שישלם. במשכנתא, למשל, את החלק של הסבסוד רושמים כהוצאה.

מי שמודד את שיטת הרישום ואת הגירעון זה לא האוצר. הלמ"ס עונה על כללים שמאפשרים לרשום השקעה הונית בחברה עסקית מתחת לקו. כמובן שצריך לעמוד בכל מיני קריטריונים. אנחנו חושבים שזה עומד בקריטריונים של הלמ"ס. גם הלמ"ס חושב שזה עומד בקריטריונים. אם הוועדה תרצה הסבר יותר מלומד מהלמ"ס היא תוכל לקבל אותו.

אני רציתי לשאול לגבי העדפת תוצרת הארץ. מה עשיתם לגבי המכרזים של רכבת ישראל? הייתי רוצה לקבל את החומר.

חברת הרכבת היא חברה ממשלתית שפועלת לפי החוקים, שפועלת לפי כל הכללים שחלים על גופים ממשלתיים. בעניין הזה אין שום בעיה. החברה כפופה לכל החוקים הקיימים. הסוגייה היותר מורכבת עלתה בהקשר של הפרוייקטים של הרכבות הקלות. זה לא שייך לדיון הזה. היה דיון ארוך ומורכב על זה בקבינט. הוחלט שמנכ"ל התמ"ס ירכז ועדה בראשותו, שתגדיר מה הם הקריטריונים לרכש גומלין שיוגדרו באותם פרוייקטים.

מה עשיתם במכרזים לגבי רכבת ישראל? האם ניתנה עדיפות לתעשייה המקומית? לא ראיתי התייחסות לכך. לא מדובר כאן בסכום קטן. ועדת כספים הולכת להעביר כאן 24 מיליארד שקל. אני צריך לראות את הנתונים בכתב. אנחנו לא חותמת גומי.

אנחנו פה בשביל לתת את כל התשובות, את כל ההסברים ואת כל הניירות שצריך. אנחנו מבקשים לקבל את כל אותן שאלות שאתם מבקשים עליהן תשובות. אנחנו נביא אותן בצורה הכי מפורטת שיכולה להיות.

אני רוצה לראות את העדיפויות, לראות אם הגישו את המכרזים. הייתי רוצה לדעת מה נעשה בתוך המכרזים לטובת התעשייה המקומית. הייתי רוצה לראות את המכרזים האלה. הייתי רוצה לראות את הפרופורציה בין ההשקעה שהיתה בפריפריה למקומות אחרים. לפי האינפורמציה שיש בידי, אתם נותנים העדפה, כשלפי דעתי היא לא מספקת.

אין שום בעיה שנקיים כמה דיונים שנדרש עד שכל חברי הכנסת יבואו על סיפוקם מבחינת שאלת השאלות. חברת הרכבת עומדת כיום ועלולה לעצור את הפעילות שלה, כי ההסכם לא מאושר על ידי הוועדה ולא מוחתם על ידי מורשי החתימה מטעם המדינה.

כבר מחר אנחנו יכולים לבוא עם הצגת התוכנית של משרד התחבורה. תוכנית הפיתוח היא לא מהיום, זו תוכנית שאנחנו מגלגלים במשך שנתיים ויותר. התוכנית הוצגה יותר מאשר פעם אחת. אני אישית באתי והצגתי אותה במסגרת התוכנית של משרד התחבורה לשנים הבאות. רוב הקווים שמופיעים היום בהצעת התוכנית הם אותם קווים שהופיעו גם אז. במשך השנים הצלחנו להגדיל את היקף התקציב של הרכבת, שהיה בסדר גודל של 400 מיליון שקל בסוף שנות ה-90 להיקף בסדר גודל של 1.2, 1.3 בשנת 2002,2003. אותם פרוייקטים שקידמנו במסגרת התוכנית השוטפת מקודמים מתקציב המדינה. יש תוכנית עתידית שמופיעה פה, שטרם פורסמו מכרזים כי טרם סוכם הנושא של התכנון. מה שכן פורסם זה המכרז של הכנת התכנון של אותם פרוייקטים עתידיים. אנחנו נבוא ונציג כל פרוייקט ופרוייקט.

אנחנו מיצינו את הדיון להיום. אני מבקש שתבואו לדיון הבא עם כל החומר.













2. שינויים בתקציב

פנייה 512 עוסקת בתוכניות לעידוד עסקים קטנים. אנחנו עושים העברה תקציבית מתוכניות מסויימות לתוכניות אחרות, בהתאם לבקשת המשרד. בהמשך לשיחות עם משרד התעשייה והמסחר, העמדנו מספר כלים לסיוע לעסקים, ביניהם גם כלים לקידום הייצור. העברה התקציבית הזאת נועדה לתקצב את הכלים שהעמדנו.

ב-10 השנים האחרונות היתה לנו קרן לקידום הייצוא. התקציב שלה היה בין 130 ל-200 בשנה. השנה החליט האוצר לבטל אותה.

פרט לנושא הזה היתה תקנה מיוחדת לפעילות לעסקים קטנים, בהיקף שנתי של 16 מיליון שקל שירד ל-11 מיליון שקל. בפועל הכסף הזה לא הספיק וכל שנה משכנו מקרן השיווק כ-10 מיליון שקל על-מנת להשלים את הפעילות של העסקים הקטנים. השנה לא היה מאיפה למשוך את המשיכה, אז האוצר עשה סידור כך ש-11 מיליון של החונכות יישארו בתקנה, היתרה שנהגו למשוך מהקרן ניתנת כתקציב מיוחד של 10 מיליון שקל. פרט לזה אותו תקציב של 130 שממנו 10 נלקחו לחונכויות פוצל לסעיף אחד של 11 מיליון ועוד 11 מיליון.

מורידים לעסקים קטנים או מעלים לעסקים קטנים?

לעסקים הקטנים מוסיפים כרגע 10 מיליון שקל.

זה נכון שכל ה-22 מיליון האלה נלקחים מתוכנית לעידוד עסקים קטנים, אבל הם מופנים להמשך עידוד עסקים קטנים בתוכניות אחרות. התמיכה עדיין ממשיכה להיעשות לעסקים הקטנים, אם כי בכלי אחר שהוא לא בתוכנית הזאת.

האם יש עודף תקציבים בעסקים קטנים, שאתם מעבירים משם כסף?

ישנה תקנה אחת שזיהינו בה תת-ביצוע.

האם בסיוע לעסקים קטנים בחודש נובמבר 2003 יש עודפים תקציביים?

כן.

אנחנו לא נצביע על דבר שלא כתוב כפי שאתה מתאר.

כבר 7 חודשים 800 חונכים לא מקבלים כסף. חלקם מקללים את המשרד, לא משמיצים אותו. עסקים מתמוטטים.

איפה הייתם 7 חודשים? מדוע זה לא הגיע לפה עד היום?

יש שני סעיפים שהם טוטאלית לא בעסקים הקטנים – 6 מיליון שקל ו13 מיליון שקל. ה-19 מיליון האלה באים מתוך העסקים הקטנים. 8.7, שזה חונכות בתוך עסקים קטנים, משלים ל-28 מיליון. לקחו 28 מיליון מעסקים קטנים, החזירו 8.7 לחונכות ואת ה-19 פיזרו בין הסעיפים האחרים שהם לא עסקים קטנים. משמעות העניין שעסקים קטנים ירדו ב-19 מיליון שקל.

התיאור מדוייק, אבל התמיכה כתמיכה היא עדיין עבור התוכנית לעידוד עסקים קטנים.

מספר פנייה לוועדה 542.

הפנייה נועדה לבצע שינויים פנימיים בתקציב מינהל הגימלאות, ולהעביר 12 מיליון שקל לצורך תשלומי פיצויים לעובדי מדינה..

מי בעד?

בעד – רוב
נגד – אין

פנייה 542 נתקבלה

פנייה 543

הפנייה באה להפשיר את רזרבות השכר בתקציב המשטרה.

בעד – רוב
נגד – אין

פנייה 543 נתקבלה


פנייה 544

מדובר בביצוע התאמות בתקציב הפניות של משרד ראש הממשלה לקראת סוף השנה, ותקצוב של 520 אלפי שקל בהוצאה מותנית בהכנסה.

בעד – רוב
נגד – אין

פנייה 544 נתקבלה

פנייה 545

מדובר בשינויים פנימיים בתקציב לשכת נשיא המדינה, וכן תקצוב הוצאה מותנית בהכנסה.

בעד – רוב
נגד – אין

פנייה 545 נתקבלה


פנייה 547

מדובר בשני שינויים בתקציב הפיתוח של משרד השיכון. השינוי הראשון הוא בתקצוב של 100 מיליון שקל בהרשאה להתחייב לטובת התקשרות ישירה עם מודדים. ההתקשרות עד כה נעשתה דרך מפ"י. עכשיו אנחנו מתחילים לעשות התקשרות ישירה באמצעות מכרז.

לכמה שנים?

ל-5 שנים.

המקור היחידי שמצאתם זה אגודת פיתוח ביישובי המיעוטים?

יש רזרבה בתוכנית לפיתוח תשתיות ביישובי מיעוטים של 10 מיליון שקל בהרשאה להתחייב. אנחנו לא מוציאים כסף מאחת התקנות הפעילות.

מי בעד?

בעד – 4
נגד – 3

פנייה 547 נתקבלה

פנייה 548

הבקשה היא לגבי העברת 360 אלפי שקלים עבור יועצים בלשכת מנכ"ל משרד התמ"ת, בהתאם לבקשת המשרד.

בעד – רוב
נגד – אין

פנייה 548 נתקבלה


פנייה 549

בהתאם לקצב הבקשות לאישורים במרכז ההשקעות, ישנה בקשה להעביר מזומן בהרשאה מההטבות ביש"ע להטבות מס.

מי בעד?


בעד – רוב
נגד – אין

פנייה 549 נתקבלה

פנייה 550

מינהל אזורי פיתוח גובה אגרת הטבות מיזמים לפיתוח אזורי תעשייה. בפועל הגבייה שלו עומדת על קרוב ל-30 מיליון שקל השנה. בתקציב עצמו רשום כהכנסה מיועדת קרוב ל-160 מיליון. הדבר הזה מקשה על משרד התעשייה. בנוסף, אנחנו מעבירים 9 מיליון שקלים לפיתוח מגרש באזור התעשייה ברמת חובב.

מי בעד?

בעד – רוב
נגד – אין

פנייה 550 נתקבלה

פנייה 551

התקציב מיועד לתגבור תקציב החיסכון במים של נציבות המים.

מי בעד?


בעד – רוב
נגד – אין

פנייה 551 נתקבלה

פנייה 552

אחד מהנושאים שמתוקצבים בפנייה הזאת זה הרשאה להתחייב ל-15 שנים לצורך חתימת הסכם עם יזמים שמתפילים מים מליחים ומוכרים אותם למדינה.

איזה פרוייקטים?

מדובר בפרוייקט נוה ים ועוד פרוייקט בחוף הכרמל.

מה המחיר לקוב?

מחיר קוב מים נע סביב 35 סנט.

כמה מיליון קוב?

6 מיליון.

זה נכנס לקווי מקורות?

כן.

מי בעד?

בעד – רוב
נגד – אין

פנייה 552 נתקבלה

הישיבה ננעלה בשעה 13:00