פרוטוקולים/עובדים זרים/7765



5
הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
25.11.2003


פרוטוקולים/עובדים זרים/7765
ירושלים, י' בשבט, תשס"ד
2 בפברואר, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
יום שלישי ל' בחשון התשס"ד (25.11.2003), בשעה 13:30

הכנסת עובדים זרים מטורקיה תמורת השבחת טנקים על ידי תע"ש.

חברי הוועדה: רן כהן -היו"ר
יעקב מרגי

גדי גולומב -מנהל בפועל מרשות לשת"פ תעשייתי, משרד התעשייה,
המסחר והתעסוקה
עירית בר און -מחלקה משפטית, יחידת הסמך לעובדים זרים
אלון ליאל -משרד החוץ
שרון גמבשו -רכז תחום משטרה, משרד האוצר
איריס גינסבורג -רפרנטית רווחה באגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד ורד קורח -משרד האוצר
אילן שוויד -לשכה משפטית, משרד הפנים
סמדר לוי-זיזי -משרד הבינוי והשיכון
ד"ר אהוד גנני -מנכ"ל התעשיה הצבאית
שומרון דאשט -סמנכ"ל שיווק ותכנון אסטרטגי, התעשייה הצבאית
טלי פרידמן -מנהלת רכש גומלין בתע"ש
אסף אדיב -מתאם ארצי, עמותת מען
מיכל פרידמן -דוברת, עמותת מען
עפר פרעם -יו"ר העמותה של הלשכות הפרטיות לתיווך בין ארצי,
איגוד לשכות המסחר
יעקב פרידמן -מזכיר העמותה של הלשכות הפרטיות לתיווך בין ארצי,
איגוד לשכות המסחר
עו"ד אהובה זלצברג-לשכת עורכי הדין
חיים חדד -התאחדות חקלאי ישראל

עדנה טורס

מיטל בר-שלום








הכנסת עובדים זרים מטורקיה תמורת השבחת טנקים על ידי תע"ש

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אני רציתי לחכות לסגן השר רצון. אני מקווה שהוא עוד יגיע. אני הבנתי כי שר התמ"ת בעצמו לא היה מעורב בהחלטה הזו ונודע לו עליה רק מהתקשורת, ולכן הוא לא יכולים לעזור לנו כדי להבין את הסוגיה הזו. הנושא שאנחנו דנים בו היום, הוא הנושא של הכנסת עובדים מטורקיה תמורת עסקה של תע"ש להשבחת טנקים. אנחנו מכירים מספר זרמים ושיטות שבהם נכנסים עובדים זרים לישראל. אנו מכירים את הדרך של הכנסת עובדים זרים לארץ בגלל הסגר שהיה בעבר על הפלשתינים, בגלל שענף הבניין היה בבעיה, בגלל ענף החקלאות שבמצוקה וכו'. יש סיבות שונות שבגינן הוכנסו לעבוד בישראל עובדים זרים, וכולם סביב הטענה שאין מספיק ישראלים שמוכנים לעבוד בעבודות של סיעוד, חקלאות, בנין וכו'. על הגל הזה עלו גם מסעדות ועוד כל מיני גורמים אחרים. עם זאת, זו הפעם הראשונה שאני שומע שנכסים עובדים זרים לעבוד בישראל בגלל רכישות הגומלין. זה המקרה הראשון שאני מכיר, והלוואי וזה יהיה גם המקרה האחרון שאני אכיר. הייתי רוצה לדעת מי הגורם הממשלתי שמעורב ויודע איך כל הפרשה הזו התחילה. מי הגורם הממשלתי שמכיר את ההתגלגלות של הדברים? גדי, אולי תוכל אתה לספר על מה שאתה יודע.

אני מציע שתע"ש יציגו את הנושא כי אנחנו לא היינו מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות. אני באתי לפה בשביל לתת הסברים לגבי חשיבות הנושא.

תע"ש מאוד מכובדים בעיני, אבל הם לא שייכים לממשלה. הם גם לא ייבאו את העובדים הללו בעצמם וביוזמתם. הם לא אלה שהתירו את האישור. מישהו מדינת ישראל החליט על כך. אני שואל, מי זה היה.

מי שאמון על כל הנושא של כניסת עובדים זרים למדינת ישראל, הוא משרד העבודה, התמ"ת ומשרד הפנים. האחד קובע את היתרי העבודה, והאחר קובע את הויזות לכניסה. הם אמורים להיות מסנכרנים ביניהם. ישנן היום מכסות לעובדים זרים חוקיים הניתנות על ידי הגופים האלה ומאושרות על ידי הממשלה, בסדר גודל של 100,000 עובדים חוקיים. ישנם עוד מאות אלפים עובדים זרים לא חוקיים.

ניסינו ללמוד את הנושא באמצעות התכתבויות עם שומרון, כיוון שלא היינו מעורבים בתהליך עצמו. זהו לא תפקידו של משרד האוצר, למרות שזה מאוד מעניין אותנו במסגרת הרפורמה האחרונה. מהממצאים של הבדיקה שלנו עלה, כי התבצעה אותה עסקה טורקית שבמסגרתה, כמו במסגרת עסקאות אחרות של תעשיות ביטחוניות, יש אופ-סטים. במסגרת האופ-סט הזה התקבלה החלטה בין החברה לבין גופים ממשלתיים מסוימים.

מיהם?

אני לא יודע מיהם.

אנחנו נגיע לכך ונפרט בדיוק את כל השתלשלות העניינים.

אתם אנשים מאושרים, כיוון שאתם לא פרלמנטרים. אנחנו בפרלמנט יודעים שיש ממשלה בישראל. מי שצריך לתת את הדיווח על חלקה של הממשלה בפרשה, זו לא החברה. אתם פטורים מהעניין.

שרון, אני יכול לומר לך במאמר מוסגר כי עסקת תע"ש לא היתה מותנית בייבוא עובדים טורקיים.

נכון. תע"ש היתה צריכה למצוא חלופות שיכנסו לתוך מסגרת האופ-סט, וכחלק מותך החלופות שתע"ש הביאה לממשלה, היה הנושא של העובדים הזרים. אני לא יודע למי בדיוק הם הביאו את הרעיון הזה, אך אני מניח שלמשרד ראש הממשלה, משרד התמ"ת ומשרד הפנים, ובמסגרת הזו התקבלו אישורים. שר האוצר היה באמת מופתע מהעניין הזה, כיוון שאנחנו גילינו את זה דרך התקשורת. אנחנו מכירים החלטות ממשלה שאנחנו הובלנו, סגירת שמים, צמצום מספר העובדים הזרים הבלתי חוקיים במדינת ישראל ומתן היתרים במסגרת מכסות שהממשלה קבעה. לדעתי, אותם 800 עובדים לא נכנסו במגרת אותן מכסות. מה שהוחלט והוסכם לאחר הפרשה הזו, הוא שדבר כזה לא יחזור על עצמו בעתיד.

מהי החלטת הממשלה?

איריס גינסבורג היא מרכזת את הנושא הזה, והיא תוכל לפרט על כך.

היה דיון בממשלה שבמהלכו שר האוצר הביע את התנגדותו הנחרצת לעסקאות מהסוג הזה, וזו תהיה מדיניות הממשלה גם בעתיד.

אני רוצה להבהיר מהן ההחלטות הקודמות שמהן גזרנו את המדיניות.

אנחנו יודעים כי החלטות הממשלה הן החלטות מאוד חדות שאומרות שיש שמים סגורים, ומי שנכנס לישראל זה רק במסגרת אותן מכסות שהממשלה מחליטה עליהן במפורש. זו החלטת הממשלה הבסיסית. מהי החלטת הממשלה הספציפית הזו?

למיטב ידיעתי, אין החלטת ממשלה חדשה שמשנה את מדיניות הממשלה. לפי הפרשנות של משרד האוצר, גם ההחלטות הקודמות לא מאפשרות לבצע עסקאות מהסוג הזה של ייבוא עובדים זרים תמורת פעילות אחרת. הובהר בממשלה, כי אותה מדיניות שעוגנה בהחלטות קודמות לא מאפשרת עסקאות מהסוג הזה.

אבל היא אפשרה את הייבוא של 800 העובדים הללו.

לפי דעתנו, גם ההחלטות הקודמות לא אפשרו מהלך מהסוג הזה. המהלך הזה בוצע ללא מעורבות של משרד האוצר.

איריס, אני מבקש ממך, אפילו במהלך הישיבה, לברר האם יש החלטת ממשלה ספציפית לייבא 800 עובדים.

אין החלטת ממשלה כזו.

תודה רבה.

השאלה היא האם ה-800 עובדים האלה כלולים במכסה של 100,000 העובדים שמאושרים.

משרד הפנים מאשר הכנסת עובדים רק על פי היתרים של התמ"ת. ללא היתרים של התמ"ת, משרד הפנים לא עושה כלום. משרד הפנים מקבל את כמות ההיתרים מהתמ"ת, ובהתאם להיתרים הללו הוא מאשר את כניסת העובדים.

האם משרד הפנים קיבל היתר כזה?

יכול להיות שהוא קיבל. משרד הפנים לא ינפיק היתרים ללא אישור.

אנו לא שואלים באופן תיאורטי, אלא באופן קונקרטי ולפרשה הזו.

אם הם נכנסו כדין, אז משרד הפנים הוציא היתרים.

יש בארץ כל מיני קומבינות. אל תספרו לי סיפורים. לפי הדברים שלך, הכל היה הגיוני וצודק במדינה. יכול להיות שבפרשה הזו הכל עבד כשורה. עכשיו אני אשאל, האם משרד התמ"ת הוציא אישורים למשרד הפנים.

את אשרות העבודה מוציא אך ורק שירות התעסוקה, על פי חוק יסוד של מדינת ישראל.

שחירות התעסוקה, למיטב ידיעתי, כפוף למשרד התמ"ת.

אך ורק שירות התעסוקה רשאי, על פי חוק, להוציא אשרות.

אני שואל שוב, האם שירות התעסוקה הוציא היתרים?

אני לא יודע.

החל מהראשון למאי 2003, מי שמוסמך לתת היתרי עבודה למעסיקים על מנת להעסיק עובדים זרים, זו יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התמ"ת, ולא שירות התעסוקה. בכתבה מצוינת שם של חברה אחת, שלמיטב ידיעתנו, היא לא קיבלה היתר להעסקת עובדים זרים.

אני אבקש עכשיו מאנשי תע"ש להציג את הפרשה.

אני רוצה להבהיר כי תע"ש שקיימת כבר 70 שנה איננה עוסקת בייבוא עובדים זרים לארץ, ובוודאי שלא מפזרת אותם באתרי בנייה. אין לה שום קשר לקבלני בנייה, מעבר לפרוייקט שאנחנו מזמינים בשביל לבנות אצלנו תשתיות. אין לה גם מגע עם מעסיקים.

הנושא של אופ-סט, קניות גומלין, שבו אנו מחויבים והוא מהותי ביכול שלנו לממש עסקאות בחו"ל, נוגע רק לעובדים חוקיים במסגרת המכסה שקיימת, עם אשרות שהייה כחוק. למיטב הכרתי חוקיות השהייה בארץ, צריכה להיבחן על ידי גופים ממשלתיים אחרים. אנחנו מחויבים לקניות גומלין בכל עסקאות הייצוא שלנו. חשוב שהוועדה המכובדת הזו וכל חבריה יבינו במה דברים אמורים. היום כדי שתעשייה ישראלית בתחום הביטחון תהייה מסוגלת לבצע עסקאות בחו"ל, היא מחויבת לוותר על נתחי עבודה משמעותיים בשביל שהם ייוצרו בארץ הלקוח. יש מדינות שמגדילות לעשות ודורשות נתחי אופ-סט בהיקפים שעולים על היקף החוזה שאותו אנחנו מקבלים. אם אנחנו מקבלים הזמנה ממדינה כמו ספרד, בהיקף של 40 מיליון דולר, אנחנו מחויבים לתת עבודה בספרד בהיקף שלעיתים עולה על ה-40 מיליון דולר האלה. יש מדינות חזירות שדורשות אופ-סט של 130%-200%. הגרמנים דורשים היום 200% אופ-סט.

בימי לא היה דבר כזה.

נכון. זה תהליך שמתרחש בשנתיים האחרונות.

בימיך כנראה רכש צבאי היה יותר פשוט. היום התהליך מול הלקוחות הוא הרבה יותר מסובך. הדרכים לממש מחויבויות אופ-סט הן רבות ומגוונות. זה מתחיל מזה שאת חלק מהמוצר מייצרים בארץ הלקוח. המשמעות של כך היא פחות עבודה בארץ. אפשרות אחרת היא לעשות קניית גומלין. מדינה שאין לה תעשייה ואין לה יכולת לתרום למוצר הספציפי, עושה מאזן רכש שלה מול מדינת ישראל, ואם מסתבר כי מישהו מהתעשייה בישראל קונה ממנה, מקבלים על כך קרדיט. המשמעות של אי עמידה במחויבויות או-סט, היא לא נזיפה בתיק האישי. שרון יודע כי מדינת ישראל מעמידה ערבויות על כל המחויבויות של תע"ש בעסקה הזו, כולל מחויבות שלנו לעמוד בקניות גומלין. אם לא נעמוד במחויבות הזו, יהיה פצע משמעותי בתקציב המדינה.

אם כך, המצב יותר חמור. זה כרוך בזה שאתם צריכים לשם קנס כספי של עשרות מיליוני דולרים.

היום ישנה ערבות לעסקה הזו.

מדינת ישראל עדיין לא ערבה לעסקה הזו.

העסקה יצאה לדרך לפני שנה ושבוע מתוך הכרה שמדינת ישראל תערוב לעסקה הזו.

מי צריך לערוב לכך?

היה ויכוח בין משרד הביטחון למשרד האוצר, שכל אחד ייקח חלק אחר.

בסופו של דבר מדובר בתקציב המדינה. החברה שלנו היא ב-100% בבעלות ממשלתית. המשמעות הנוספת של אי עמידה במחויבויות של אופ-סט, במיוחד עם מדינה שבה הלקוח הוא קפדן ועומד שלו, היא כניסה לרשימה שחורה. אצלם אין הבדל עם מדובר בתעשייה צבאית או תעשייה אווירית. אצלם כולם יהודים. המשמעות היא פגיעה ביכולת שלנו להמשיך לעשות עסקים עם טורקיה. הדבר הנוסף, הוא פגיעה במוניטין של התעשייה והמדינה. כל דבר מיד עולה לרמה של משמעות לאומית. חשוב להדגיש כי זה לא שנשלם רק קנס, אלא מדובר במשמעויות הרבה יותר כבדות.

אנחנו עלינו על ההזדמנות הזו במסגרת המכסה המותרת, בהתאם לעובדים הטורקיים הקיימים בארץ במסגרת החוק. זו האפשרות הכי נוחה מבחינת התעשייה לממש מחויבות אופ-סט, כיוון לא מדובר בהעברת נתחי עבודה מהארץ לטורקיה. יש נושא של מכפילים. עבודה מסוימת נחשבת יותר ועבודה מסוימת נחשבת פחות, מבחינת העמידה במחויבויות אופ-סט. הנתח הזה קיבל את המשקל הגדול ביותר, מבחינת היכולת הזו.

בתקשורת דובר רבות על הקשר שבין טנקים למים. אי רוצה לומר, כי אין שום קשר בין טנקים לבין מים. בכל פעם שהמשא ומתן על ייבוא מים מטורקיה עלה לכותרות, הזכירו את הקשר הזה.

זה לא משנה , כי העסקה נחתמה ללא קשר לעובדים זרים.

חשוב להבין, כי העסקה נחתמה ללא קשר לעסקת המים ובלי קשר לייבוא של עובדים טורקים. איך תעשייה הגיעה למצב שבן היא נהנית מיכולת לממש מחויבות אופ-סט בקומבינציה שכזו? אני לא אתאר את כל השתלשלות הפניות שלנו לגופי ממשלה שונים. אני מצטער אם אנחנו טעינו בכך שלא ידענו איך הממשלה עובדת. אנחנו בסופו של דבר פנינו למנכ"ל משרד ראש הממשלה, וב-18 לפברואר התקיימה פגישה בראשותו של מר אביגדור יצחקי, בנוכחות אפריים שוהם, ראש הרשפ"ת והשתתפות צוות ממשרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד התמ"ס ונציג משרד האוצר, יוסי גורדון. בישיבה הזו קיבלנו את ההיתר, ושבוע לאחר מכן קיבלנו אישור מראש מינהל האוכלוסים לממש, כחלק ממחויבות האופ-סט שלנו, את התמורה בגין העסקתם של אותם 800 עובדים. ההיתרים לאותם עובדים ניתנו תחת ההתניות הבאות, אישור מוקדם של שלטונות טורקיה שאכן הם יכירו בעסקה הזו כעסקה שבגינה אנחנו זכאים לאופ-סט, אישור של מינהל האוכלוסין בארץ/משרד ראש הממשלה, אישורים ביטחוניים לאותם עובדים על ידי משטרת נמל התעופה, תוכנית מפורטת ומאושרת לגבי הפרוייקטים של החברה שמעסיקה כדין את אותם העובדים, ערבות עצמית של החברה בגין אותם עובדים ואישור לכך שהמכסות בעקבות כל זה לא תגדלנה.

מתי נכנסו העובדים לישראל?

הם נכנסו בכמה קבוצות, כאשר הקבוצה הראשונה נכנסה בחודש מרץ והקבוצה האחרונה טרם נכנסה.

כמה עובדים כאלה יש עכשיו בארץ?

פחות מ-700 עובדים.

האם כל זה מספק את ההתחייבויות של תע"ש כדי למלא אחר ההתחייבות לאופ-סט לטורקים.

זה רחוק מלספק.

אולי תאמרו לנו במה מדובר. נדמה לי שיש לכם התחייבות של 40 מיליון דולר.

אם היו לנו מחויבויות של 40 מיליון דולר בלבד, היינו ישנים טוב בלילה.

אתם לא צריכים לדבר על דברים שהם בגדר סוד עסקי, כיוון שהישיבה פה היא פתוחה.

העסקה היא של 687.5 מיליון דולר בתמורה ל-170 טנקים מושבחים. מחויבויות האופ-סט הן במאות מיליוני דולרים.

שזה מחייב את מספרי העובדים.

לא.

מי קבע את התניות האלה?

צריכים להבין שאנחנו נמצאים בקשר שוטף מול הממשל הטורקי במסגרת העסקה הזו. הפעילות של רכש גומלין זו לא התחייבות שנצטרך לעמוד בה בעוד 10 שנים. הם יושבים איתנו בצורה שוטפת כדי לדון איתנו בנוגע לאייך אנחנו מתכוונים לממש תוכנית אופ-סט, ואיך אנחנו מתכוונים לממש את תוכנית הייצור והפיתוח. זה חלק מאבני הדרך שעושים, כמו בכל פרוייקט. במסגרת הפגישות האלה והצגת תוכנית העבודה, ישנם בטורקיה 4 קריטריונים שונים לכסות את האופ-סט. אנחנו לא יכולים להביא 10,000 עובדים ולסיים את ההתחייבות. זה חייב להיות נתח מסוים מהפרוייקט, נתח מסוים ברמת ידע או טכנולוגיה, חלק מחומרי גלם ומוצרים משלימים בפרוייקט.

בוא תגיד לנו על כמה עובדים זרים מדובר?

הקריטריון האחרון הוא כיד הדמיון הטובה בין הממשלות. פה אנחנו נעזרים ברשפ"ת כמעט בכל נושא, החל מסחורה שמשרד הביטחון קונה בטורקיה ואנחנו מקבלים על כך קרדיט. אספנו את כל פעולות הקשר עם קבלני המשנה בטורקיה ואת כל ההתחייבויות של משרד הביטחון שהיה יכול או מוכן להעמיד חטובת הפרוייקט, ועדיין היה חסר.

היוזמה באה מהצד הטורקי. הטורקים אמרו כי יש להם פנייה א רק מתעשייה אחת, אלא של הרבה תעשיות נוספות, לבצע שיתוף פעולה עם מדינת ישראל, וכי הם מוכנים לתת לנו היתר לחברה ישראלית-טורקית שעובדת בישראל, משלמת מס הכנסה, עובדת 5 שנים וכו'. אנחנו אמרנו כי אנחנו מוכנים לנסות. מ-7 לנובמבר 2002 התחלנו בתהליך סדור עם אבני דרך. התייעצנו עם מועצת עסקים טורקיה-ישראל, עם הרשפ"ת ומשרד החוץ. כל התהליכים היו תהליכים סדורים, כאשר כל אותן התניות נבנו תוך כדי תנועה. אנחנו אספנו את כל ההתניות שלהם ושלנו, ומילאנו ככתבם וכלשונם שורה אחר שורה, עד אשר הגענו לדיון מסודר שנערך ב-18 לפברואר. מבחינה חוקית אנחנו מכוסים. יש בידנו היתרים פורמליים של מדינת ישראל. בדיון הזה היו נציגים של הממשלה שדיברו על היבטים כלכליים, מדיניים והיבטים הקשורים לפרוייקט. חלק מהרעיון היה שהם יהיו שגרירים טובים של הטורקים במדינת ישראל. לזה אני לא נכנס, כיוון שזה לא השיקול שלי. השיקול שלי הוא למלא אחר ההתחייבות. בנוסף, עצם ההתחייבות חסכה לתעשייה הצבאית ולמדינת ישראל מיליונים רבים. לרכוש את האופ-סט באופן אחר, זה היה עולה יותר. נתח מסוים מהאופ-סט קיבלנו במתנה במסגרה זה שזה נעשה במכסות הקיימות.

אתה יכול לומר את רשימת ההתניות?

אישור מוקדם של שלטונות טורקיה שאכן הם יכירו בעסקה הזו כעסקה שבגינה אנחנו זכאים לאופ-סט, אישור של מינהל האוכלוסין בארץ/משרד ראש הממשלה, אישורים ביטחוניים לאותם עובדים על ידי משטרת הגבולות.

לא ברור למה זה נדרש, הרי הם לא עובדים עם נוסעים ביטחוניים.

כל מי שנכנס לישראל צריך את האישור הזה.

ההתניות הנוספות הן, תוכנית מפורטת ומאושרת לגבי הפרוייקטים של החברה שמעסיקה כדין את אותם העובדים, ערבות עצמית של החברה בגין אותם עובדים ואישור לכך שהמכסות בעקבות כל זה לא תגדלנה.

זאת אומרת שיש פה החלטה שהסיפור נסגר ב-800 עובדים.

יש מדיניות שמים סגורים, שמגדירה מספר סופי של עובדים זרים מאושרים לעבודה בארץ.

זה לא מדיניות השמים הסגורים.

כל המכסות שהממשלה החליטה עליהן במסגרת תוכנית השמים הסגורים, הן מכסות שלא נובעות מייצוא ישראלי או רכש גומלין ישראלי, אלא מהצורך לתת מענה לתחומי התעסוקה בישראל שאין להם מענה ישראלי. זו התופעה הראשונה והיחידה שאני מכיר שאיננה נובעת מהמכסות הרגילות, ועל כן היא חורגת מהמכסות הרגילות. אני לא יודע מה עשה אביגדור יצחקי, אני רק יודע שעל האפיונים של התופעה הזו חייבים לעמוד. אני רוצה להבין, האם במסגרת האופ-סט שתע"ש מחויבת בו, ועוד לא נגעתי בחברות נוספות שיש בארץ שעובדות גם עם מדינות אחרות ומחויבות באופ-סט, מדובר רק על 800 עובדים או שמדובר על עוד דרישות וצרכים? נציגי תע"ש, האם אתם מילאתם את האופ-סט שלכם?

אם מישהו לא יעצור אותנו, אנו נרצה להמשיך ולעשות את זה, במסגרת החוק. יש לנו מחויבות אופ-סט ענקית.

הנחת היסוד היא שהאנשים האלה יגיעו לפה בצורה כזו או אחרת, ואנחנו יכולים ליהנות מהפרות האלה.

האם 5,000 עובדים מטורקיה ימלאו את האופ-סט שאתם צריכים?

זה צעד גדול בכיוון הנכון.

אחד מתוך ארבעת הקריטריונים יתמלא במלואו.

יש פה אבסורד אחד קטן שלדעתי הוא עובר לידנו. אם הכל נעשה במסגרת המכסות וכולם עמדו בקריטריונים, למה היה צורך להגיע למשרד ראש הממשלה ולמה היה צריך את תע"ש בכלל?

אתה אמרת עכשיו אמירה מסוג האמירות שצריך להגיד חבר כנסת.

אנחנו היינו בחזית גם מול הטורקים, היינו צריכים להגן על מדיניות הממשלה, ואנחנו גם בחזית מול העיתונאים, כאילו עשינו משהו בלתי חוקי. היום מדינת ישראל יכולה להשתמש בכלי הזה. יש צרכים אמיתיים לעוד 2,000-4,000 עובדים. יש מספר קבלנים טורקיים שהם בפשיטת רגל ועוזבים את המדינה.

ההבדל הוא שבארץ יש 300,000 עובדים מובטלים.

אם כך, מדוע עסקים נסגרים?

אנחנו קיבלנו מהממשלה מנדט לסייע לתעשיות הישראליות במימוש התחייבויות לרכישות גומלין בחו"ל, התחייבויות בגין ייצוא ביטחוני. זה לא אומר שהאחריות עוברת מהם אלינו. החלטת הממשלה הזו התקבלה בעקבות ביקורת שעשה מבקר הפנים של משרד ראש הממשלה על בתעשיות הביטחוניות הממשלתיות, תע"ש, תעשייה אווירית ורפאל. הוא בדק, והגיע למסקנה כי הם לקחו על עצמן סיכונים בנושאים של ההתחייבויות בחו"ל וכי צריך לקום גוף ממשלתי שיסייע להם על מנת שהם יוכלו לעמוד בכך. יש היום לחברות שונות התחייבויות שונות.

אני מכיר את רשפ"ת. אני מבקש שתדבר על טורקיה.

טורקיה היא ארץ קשה מאוד למימוש התחייבויות מכמה סיבות. הסיבה הראשונה היא שהגוף שאחראי אצלם על רכש גומלין הוא גוף של אנשים קשי עורף שדוחים הרבה דברים על הסף. בנוסף, יש גם מיעוט רכש ממשלתי מטורקיה, משום שהם מסוגלים להציע לקוחות ממשלתיים רק מוצרים בסיסיים.

זה בגלל שאין לכם דמיון. תביאו בזאר טורקי לארץ.

אני לא אומר שאין ייבוא מטורקיה. אנו מייבאים משם ברזל בניין , מלט ועוד, אבל אלה לא דברים שהממשלה רוכשת. במסגרת מה שהממשלה רוכשת יש מעט טובים שרוכשים מטורקיה. לגבי אותם טובין אנחנו משתדלים לסייע לחברות הישראליות המחויבות, כדי שזה יוכר להן כרש גומלין, כאשר צריך לזכור שההתחייבויות של תע"ש הן הגדולות ביותר, פי עשרות מונים מחברות אחרות כמו תעשייה אווירית, אלביט ורפאל. צריך לזכור כי בשביל לממש התחייבות כזו, צריך לתת עבודה לטורקיה, כך שתעשייה טורקית תייצר מוצרים ששווקו לישראל.

איך תע"ש חשבה לעשות את זה כשהיא חשבה על העסקה, כאשר עוד לא היה לה מים ועובדים זרים?

זו שאלה שצריך להפנות לתע"ש. אני רוצה לומר שזה יכול להביא לידי כך שתע"ש תרצה לייבא מטורקיה את כל המוצרים שמיוצרים היום בישראל, על מנת לעמוד במימוש ההתחייבות שלו. היתרון של העסקת עובדים טורקיים בארץ, בתנאי שיש עמידה בכל הקריטריון, הוא מניעת הצורך לתת לתעשייה הטורקית עבודה עבור ישראל, שעושים אותה כיום בישראל.

זה לא מצב שבו קבלן ישראלי שיש לו פרוייקטים וכעת הוא נמצא במצוקת עובדים, ולכן הוא פונה להתאחדות הקבלנים ולמשרדים המתאימים ואומר כי הוא מקבל על פי פרוייקטים ומספר ימי עבודה, ומייבא את העובדים. זה לא המצב. אתה מדבר על מצב בו לחברות האלה אין כמעט יכולת קיום. הן קיבלו את יכולת הקיום שלהן בעסקה עם תע"ש, אחרת הן לא היו מקבלות את המכסות.

אני יודע כי אם קיימת הדילמה לייבא עובדים מטורקיה או מתיאלנד, טוב יותר לייבא עובדים מטורקיה משום שזה נותן לנון גם אפשרות לממש את ההתחייבות של תע"ש בטורקיה, בה בשעה שייבוא עובדים מתיאלנד אינו מביא יתרון כזה. היתרון הזה הוא מאוד חשוב, כיוון שמדובר פה בסכומים גדולים מאוד של התחייבויות. להערכתנו גם ייבוא של עובדים וגם עסקת המים לא יספיקו לצורך המימוש.

השאלה היא לא מה עדיף יותר, לייבא עובדים מטורקיה או מתיאלנד, כיוון שעל פי מדיניות המדינה, עבור ענף הבניין השמים סגורים. יש כרגע מספיק עובדים זרים לא חוקיים בארץ שהממשלה מניידת אותם למעסיקים בעלי היתרים, כך שהשאלה הזו אם לייבא עובדים מטורקיה או מתיאלנד היא בכלל לא רלוונטית. יש פה שני מחסומים, מחסום של ההיתרים ומחסום שני שהוא איסור לייבא עובדים חדשים לענף הבניין.

השמים סגורים גם מסין. אני מקווה שזה הדוק, כי ללא ספק העדפה של הטורקים היא נכונה ופחות מושחתת.

אולי יושב עכשיו איזה מפעל אצל אביגדור יצחקי.

אני יו"ר מועצת העסקים ישראל-טורקיה. המועצה הזאת מייצגת את החברות הישראליות שעובדות עם טורקיה בהיקפים של שני מיליארד דולר בשנה. כך שגם שני מיליארד האלה מייצרים אלפים רבים של מקומות עבודה בישראל בכל תחומי הכלכלה והתיירות. אם אני אסתכל על כל המדינות שמהן מגיעים פועלים זרים לישראל, תיאלנד, פליפינים, רומניה וטורקיה, אין בכלל מה להשוות מבחינת החשיבות האסטרטגית של היחסים עם טורקיה לעומת שאר המדינות. אם אנחנו יכולים לבחור איזה פועלים מביאים ערך מוסף מדיני או אסטרטגי גדול יותר. נאמר כי אין ספק שהיחסים עם טורקיה הם יחסים מאוד מיוחדים שעוברים זעזוע מאוד קשה בעקבות הביטויים האלה והערות האזהרה של משרד החוץ.

שהם די מטומטמות.

זה נוראי. אני רוצה לברך את יורם שנמצא פה כי הוא נפצע בפיגוע בעמאן כאשר אני הייתי מנכ"ל, ואני שמח לראות אותו פה בריא. יורם, תגיד למשרד שאני לא מבין איך אחרי 4 פיגועים באיסטנבול מוציאים הערת אזהרה לטורקיה, ומאצלנו יצאה אמירה לכל המדינות איך הן מעיזות לתת הערת אזהרה לישראל.

אנחנו אומרים אין דבר תבואו, למרות שיש פיגועים.

על היחסים האלה עם טורקיה אנחנו שומרים כבר עשור שנים בזהירות. זה אחד הנכסים הכי חשובים שיש לנון במזרח התיכון.

לי יצא להתעסק עם עסקת אג"פ. האם שם אין נושא?

עסקת אג"פ והמים כבר בקיפאון של יותר משנה, משום שקרן המטבע העולמית לא מתירה לממשלת טורקיה לתת ערבו ל-60 מיליון דולר לתכנון הפרוייקט.

לגבי התעשיות הביטחוניות, ובעיקר התעשייה הצבאית, בתקופות רבות, בעיקר בתקופות של משבר כלכלי במדינת ישראל, התנדנדו בין החיים ובין המוות. עשינו בעבר, בייחוד בשנות ה-70, דברים איומים כדי לשמור על התעשיות בחיים, כולל מה שעשינו עם האפרט-טיים. אני יכול לומר לך, כבוד היו"ר, כי אם לא היינו עושים מה שעשינו בשנות ה-70, לא היתה היום תעשייה אווירית וצבאית, וגם אלביט לא היה קיים, שהוא היצואן הכי גדול שיש למדינת ישראל. גם היום התעשיות האלה נמצאות במשבר גדול, כולל התעשיה הצבאית. בשביל התעשייה הצבאית לשלוח את היד לכיס של מדינת ישראל ולהוציא עשרות מיליונים, קנסות, לממשלת טורקיה, זה הופך את כל פרוייקט הטנקים הזה לפרוייקט מפסיד ולא כדאי, על כל המשמעויות של זה, גם מבחינת האמינות שלנו בעיני טורקיה, וגם מבחינת המשמעויות הכלכליות של כך. לכן, כאשר עמדה בפנינו ההזדמנות הזו, תע"ש הלכה עליה. אם תהיה הזדמנות אחרת להביא סחורות ללא פועלים, תע"ש תביא סחורות. ועדה כזו צריה לפנות לתע"ש ולהגיד להם שכאשר יש לה הזדמנות לקנות משהו אחר, שתקנה משהו אחר, אבל במידה ואין הזדמנות כזו, אז זו עסקה שמונעת ממשלת ישראל ומהתעשייה הצבאית לשלם קנס כספי לממשלת טורקיה, שעשוי גם לפגוע בתדמית של התעשיות ושל מדינת ישראל.


מדינת ישראל התחייבה לטורקיה לקנות מים בהיקף של 50 מיליון מטר קוב ל-20 שנה. ממשלת טורקיה עשתה לנו טובה והכניסה את עסקת המים לתוך האופ-סט, ואמרה לנו כי תע"ש, תעשייה אווירית ואלביט צריכים לעשות קניות בעשרות מיליוני דולרים בשנה. העסקה הזו היא בסביבות 45 מיליון דולר בשנה שהוכנסה אותה לאופ-סט. בשום שלב לא הסכים החשב הכללי לשכלל את זה בסך הכל השיקולים. אם העסקה תיחתם, זה יקל מאוד על עניין האופ-סט, ואולי זה יפתור את רוב בעיית האופ-סט של התעשיות הצבאיות. אני יכול לומר שנעשים הרבה מאוד ניסיונות ליצירת אופ-סט של סחורות, כמו הסחורה של המים, אבל אם זה קורה לא צריך להגיע למצב בו גורמים בארץ צריכים ללחוץ על ממשלת ישראל להוציא כסף מכיסם ולשלם לטורקים בגלל התחייבויות של אופ-סט.

תסכים איתי כי בעת חתימת העסקה היה צריך לשבת איזשהו פורום שיכלול גם את גורמי הממשלה שאחראים על העניין הזה. אני באמת זוכר את זה מהתקופה שבה עסקנו בנושאים האלה. יושב פורום ממשלתי, משום שעניין האופ-סט הוא עניין לא של רכישות פרטיות. לא כל מי שקונה בבזאר הטורקי נכלל באופ-סט של תע"ש.

האם אתה מתכוון בעת חתימת עסקת הטנקים?

כן. בנושא של המים אני מסכים איתך. ברגע שבו תע"ש הולכת לחתום על עסקה של 700 מיליון דולר, שהיא בעלת חשיבות אדירה מבחינת תע"ש, כמעט קיומית, עסקה שיכול להיות לה המשך מאוד משמעותי מבחינה קיומית לתע"ש ומבחינה כלכלית לישראל, צריך שיהיה פורום ממשלתי שידון בעניין הזה כדי לתת לו מענה. אז יכול היה להיכנס עניין המים, עניין רכישות אחרות, הקמת תת מפעל בטורקיה כדי לתת מענה וכו'. מישהו צריך לתת לעניין הזה תשובה, כי בסוף הכל מתפרץ על עובדים זרים.

כאשר אנחנו חותמים עסקה, אנחנו לוקחים על עצמנו הרבה מאוד מחויבויות.

אני יודע כי אם אתם צריכים לשלם את הקנס בגין אי קיום האופ-סט, העסקה היא עסקה מפסידה.

זה עניין של אלטרנטיבות. אני יכול מחר בבוקר להקים מפעל בטורקיה, להעביר נתח של 50% מהפעילות מתעשייה צבאית לטורקיה ולפתור את הבעיה. האלטרנטיבה של לא לשלם כסף מול אלטרנטיבה של להוציא כסף מהכיס בקנסות או השקעה בהקמת מפעל בטורקיה, שיכול להיות שזה נכון מבחינה עסקית, היא טובה יותר.

יכול להיות שמבחינה כלכלית, לעשות מה ששומרון אומר זה יותר רווחי, אבל כאשר עושים את המאזן של מקומות עבודה והתמורה לתעשייה בארץ, שכרנו יוצא בהפסדנו.

צריכה להיות ממשלה בישראל שתראה את כלל התמונה של מקומות התעסוקה בארץ. נראה לי שכל העניין הזה הוא לוט בערפל. אין מישהו חשוף שאומר כי הוא עסק בעניין הזה, שקל את כל השיקולים, הביא את כל התשומות לעניין והחליט כך. החלטת הממשלה היא לא החלטת ממשלה, החלטת המנכ"ל היא לא בדיוק בסמכות, שר האוצר מתנגד ושר התמ"ת בכלל לא יודע. מבחינה ממשלתית זאת אנרכיה. אתם מרגישים כל הזמן צורך להצטדק, אבל תע"ש לא צריכה להצטדק. הבעיה היא לא שלכם.

אין לי שום השגה על החלטות ממשלה כאלה ואחרות. מבחינה כלכלית אם כל עובד כזה ברכישת גומלין שווה 1,000 דולר בחודש, מדובר ב-800,000 דולר. בשנה אנו מגיעים ל-10,000,000 דולר לערך. אם הם יישבו פה 5 שנים, מדובר ב-50,000,000 דולר. בכלל העסקה זה לא נתח כל כך גדול.

אבל זה תורם.

אבל זו לא עסקה ל-5 שנים.

העסקה היא ל-5 שנים בערבות מימוש האופ-סט. אמרו לי לא להמשיך לדבר על כך.

זה בסדר. עסקים זה דבר חשוב.

אם מדינת ישראל היתה מחליטה לפתוח שמים ולייבא עובדים רק מטורקיה, לא היתה לי שום בעיה עם העניין. פה לא פתחו שמים וזה לא נכנס לשום מכסה. חוץ מאותם 680 עובדים שכבר נתחו בארץ, לא הגיעו עובדי בניין נוספים מאז שנסגרו שמים, אלא עובדים שיצאו לחופשה ועמדו בקריטריונים. הממשלה עצמה סותרת את החוקים שהיא עצמה מחוקקת. העובדים הגיעו לארץ לא בנוהל הרגיל של משרד הפנים ויחידת הסמך, אלא בהחלטה של משרד ראש הממשלה. בנוסף, זה נעשה ללא שום הקצאה לקבלנים ספציפיים. ללא מפתחות הגיעה חברת “יילמזלר” שרשומה בישראל כחברה זרה ואנחנו מכירים את ההיסטוריה של מי שעומד בראשה.

אני לא מכיר.

זו חברה ישראלית לכל דבר.

מדובר באנשים פרטיים שמקורבים בצורה כזו או אחרת למי שמחליט.

יש עליה תלונות על הלנת שכר.

לפי חוק המחייב את חברות כוח האדם והלשכות הפרטיות, אמורים עובדים זרים להיות מטופלים ולעמוד תחת פיקוח טיפול של אותן לשכות פרטיות. האנשים האלה עובדים בישראל בלי ששום חברת כוח אדם, כהגדרתה בחוק, מטפלת בהם. אין גם למי לבוא בטענות על כך שאף אחד לא דואג לעובדים האלה ועל כך שהם מופלים מצד אחד לטובה, ומצד שני לרעה, החברה לטובה והעובדים לרעה. הקבלנים לוקחים את אותם פועלים לא כעובדים בשכר, אלא כקבלנות ביצוע על ידי החברה הטורקית, וכתוצאה מזה הם גם לא מקבלים את כספם.

האם הם משלמים להם פה או שם?

שם. כל בקשתי היא שבמידה ויוחלט שימשיכו להביא עובדים, שזה ייעשה בצורה שהחוק קובע, שחברות כוח האדם תטפלנה בעובדים, קבלנים יעסיקו אותם בצורה של איזושהי הקצאה. אז אנחנו גם לא נקלקל את השם שלנו בגלל העובדה שמביאים עובדים טורקים לארץ ואחר כך הם בורחים ללא שכר.

לפי דעתי כל הנושא הזה של אופ-סט, של קניות תמורת עסקות הוא בא לשמור על מקומות העבודה של העובדים של המדינה מולה מתקיימת העסקה. העובדים שמביאים לארץ לוקחים את מקומות העבודה בארץ כדי לשמור על מקומות העבודה בטורקיה.

הם לא דופקים אף אחד. הם לא עובדים פה כי אין עבודה.

העובדים האלה נכנסו לארץ מחוץ למסגרות, ללא התניה של עמידה במכסות של התמ"ת ושבירה של השמים הסגורים, כי תע"ש צריכה 800 עובדים. לפני שבוע גם אביגדור יצחקי הלך לנתב"ג כי הוא צריך 200-300 עובדים לפרוייקט ציבורי חיוני בנתב"ג.

הפחד הגדול הוא שיתחיל זרם שייהפך לפרץ אדיר של ייבוא עובדים זרים בגין הנושא של אופ-סט, כי הבעיה של אופ-סט קיימת.

אין מכרז לדבר הזה. זה מחוץ למסגרות. לחברה הזו יש יתרון כיוון שהיום יש מצב בו עובדים יכולים לעבור מחברה לחברה. עובד זר חוקי שהחברה לא שילמה לו את שכרו, יכול היום ללכת לחברה אחרת ולהתחיל לעבוד שם ולבקש שהחברה תבקש בשבילו ויזה. יגרעו את הויזה שלו מהחברה המקורית ויעבירו את הויזה שלו. זה נותן לעובדים סוג של ניידות ומיקוח מסוים.

זה יותר טוב מהמצב הקודם.

החברה הזאת מתנהגת כאילו היא בעלת הבית. היא משלמת לעובדים שלושה חודשים יותר מאוחר.

איפה היא עובדת?

בנהרייה עבדו 110 איש. זו לא חברה שיש לה פרוייקטים, זאת חברת כוח אדם שמספקת אנשים, מוכרת אנשים.

תפסיק.

הם לא נמצאים בנתב"ג 2000?

לא בהכרח.

החברה הזאת לא משלמת לאנשים בזמן. היא משלמת להם שכר שהוא פחות משכר מינימום. היא משלמת להם את השכר בלי תלוש שכר. היא שולחת 500 דולר למשפחה, והם יודעים כמה קיבלה המשפחה רק על ידי שיחת טלפון עם המשפחה. הם מקבלים ביד 500 שקלים במזומן וחותמים שקיבלו 500 שקלים. הם מקבלים 650 דולר על 250 שעות, כל יום 10 שעות פלוס שעות נוספות ועבודה בשבת לעיתים. הם מוחזקים בתנאים נוראיים. הם חיים בצפיפות, מחוץ לכל תקנות ההשכנה של עובדים זרים. השירותים שלהם הם מתחת לכל ביקורת. אנשים ברחו משם לחברה אחרת. חברה אחרת ביקשה בשבילם ויזה בפרוצדורה הקיימת, ואמרו להם כי הם יכולים לקבל ויזה מכל חברה, אך מ”יילמזלר” אי אפשר לצאת. שם זה כמו שהיה בשריון. אומרים לאותם עובדים, או שאתם חוזרים לטורקיה או שאתם חוזרים לחברה. לחברה הזו ישנה הטבה לעומת כל החברות האחרות. זה מצב שחברה שיש עליה תלונות כבר משנת 1999 שהוגשו לתמ"ת, מקבלת את כל הזיכיון הזה ומביאה את כל העובדים בניגוד לכל החוקים. אנחנו טוענים כי יש פה פגיעה בהסכם שמים סגורים. במקום להביא אנשים מבחוץ, תביאו עובדים מהארץ ותשמרו על מקומות העבודה.

העובדים האלה הגיעו במכסה הקיימת. אין כאן חריגה מהמכסה הקיימת בתחום הבניין.

איך זה ייתכן? הרי כל ההקצאות שניתנו הן הקצאות בגין פרוייקטים שהגישו קבלנים שכבר קיבלו אותם, ועל פי הפרוייקטים הללו, הם קיבלו את מספר העובדים על פי המכסה. המכסה הכוללת שנקבעה בממשלה חולקה על פי הפרמטרים האלה. החברה הזו לא קיבלה את זה דרך הביקוש של הקבלנים, אלא דרך הבקשה של תע"ש.

עד כמה שידוע לי החברה הזו קיבלה הקצאה במסגרת הכללית של המכסות הקיימות בתחום הבניין.

זה לא נכון. זה לא מאותו מין.

אני לא מבינה את הערתו של עפר שאומר כי העובדים חייבים לעבור דרך חברת כוח אדם. אנו לא מחייבים את המעסיק לעבור דרך חברת כוח אדם.

זה נכון. אין חובה שהעובדים הללו יעברו דרך חברת כוח אדם, אלא שיהיה קבלן בעל פרוייקט שניתן למדוד אותו בימי העבודה והמכסה ועל פי זה הוא מקבל.

אם ישנן בעיות של יחסי עובד מעביד, אפשר להגיש תלונה בתמ"ת.

אנחנו כל הזמן תובעים חברות כוח אדם. מה שונה חברת כוח האדם הזו מחברות אחרות שאתה כל כך מגן עליהם?

באותה מידה גם תובעים חברי כנסת.

אני כבר דיברתי על כך. מדוע את מלבה את האש הזו?

העובדה כאן שאף אחד כאן לא יודע אם אותם עובדים נכנסו תחת מכסות של קבלנים ספציפיים או לא נכנסו, היא חלק מהתמונה העמומה הכללית.

זה ברור שהם לא נכנסו.

כאן טענו כי הם כן נכנסו תחת המכסות. אני חושבת כי הוועדה הזו יכולה לנסות לקבל מידע לגבי התמונה העמומה הזו. מאז שהתחילה פעולת המנהלת ומאז שיש נוהל שמים סגורים, כמה עובדים זרים נכנסו לארץ? האם מישהו קיבל פעם את הנתונים האלה? בנתב"ג מגיעים כל הזמן עובדים זרים חדשים, ואני חושבת שלוועדה יש את היכולת לבקש פרוט מדויק על כך.

אמרו כאן כי אין יותר עובדים שמגיעים לבנייה. אני אומרת לכם שמגיעים כעת עובדים תחת תעשייה שלמעשה עובדים בבניה. הם מקבלים ויזה של תעשייה, אבל בעצם הם עוסקים בבניין.

בשביל זה יש משטרה. האשרה היא לתעשייה.

היא מדברת על כניסה של עובדים חדשים.

לכאורה קיים נוהל שמים סגורים, אבל אין כאן שום שמים סגורים.

אני מאוד מודה לך. אנחנו בהחלט נדרוש לברר את הנתונים האלה.

תע"ש לא מייבאת עובדים זרים. אנחנו לא מפזרים אותם באתרי בנייה. אין לנו קשר עם קבלני בנייה, חוץ מאלה שעובדים אצלנו באתרים. גם אין לנו מגע עם המעסיקים של אותם פועלים.

מה שאומר ד"ר גנני הוא מאוד נכון. אם היו מביאים עובדים והיו מעסיקים אותם אצלם באתרים, היתה נוצרת בעיה בתוך החברה. העובדים עובדים במקומות אחרים.

אני רוצה להבהיר דברים שאמר אסף אדיב. חברת "יילמזלר" היא חברה ישראלית עם משרדים ברמת גן. החברה הזו משמת כקבלן ביצוע עבור חברות בנייה גדולות. אני יכול לתת רשימה של מספר חברות, משהב-4 פרוייקטים, וילר-פרוייקט אחד, מגן-שני פרוייקטים, מליבו-פרוייקט אחד, סולל בונה-4 פרוייקטים וכו'.

לגבי עצם העסקה של אותם פועלים בתנאים לא תנאים תוך ניצול, אני רוצה לומר כי ה-S.S.Mרשות קניות הגומלין, גוף ממשלתי שבראשו עומד אדלר הכפוף לשר ההגנה הטורקי שלח לפה מבקרים מטעמו להתחקות אחרי תנאי העבודה של אותם פועלים והוציא דו"ח שהוא שבע רצון לחלוטין מהעסקה הזו.

איך אני יכול לבנות בלי פועלים זרים? שמואל אולפינר מסולל בונה מבקש משר התמ"ס להקצות לקבלנים עובדים זרים לאלתר, וכך גם אהורונסון.

אנחנו מכירים את זה. כל הקבלנים רוצים עובדים זרים כי זה יותר זול ויותר קל. הוועדה הזו בין היתר קיימת כדי להבטיח שיהיו מינימום עובדים זרים, וגם להבטיח שאלה שנמצאים פה יחיו בתנאים הוגנים, ובכדי שתהיה מקסימום עובדים ישראלים.

אנחנו כבר התחלנו לקבל קרדיט מ-S.S.M על פעילות שנעשתה בחודשים הקודמים.

אין ספק שזה תורם ליחסי הגומלין, לרכישות הגומלין ולתע"ש. אם אנחנו עושים זאת במסגרת התקינה שאנו שואפים אליה פה בוועדה, הכל טוב ויפה. התחושה היא שזה נעשה בצורה בלתי מסודרת. מבחינת הרשויות, הממשל ויחידת הסמך במשרד התמ"ת, זה לא נעשה. זה נעשה במטבחון, וזה מעורר הרבה שאלות. השאלה היא האם מדובר ב-800 וזהו, או שעכשיו גם התעשיות עם סין ידרשו מסגרת כזו. זה יכול ליצור תקדימים קשים. התחושה היא קשה. כמו שאמרה עו"ד, אי אפשר לדעת אם לא כל יום מגיעים עוד עובדים זרים במסגרות שונות.

אני רוצה לסכם את הישיבה. אנחנו נחליט לפנות לראש הממשלה ולממלא מקומו שר התמ"ת, ונתבע לדעת מה הנוהל לגבי כל מה שנוגע לייבוא עובדים זרים במסגרת של אופ-סט, ואם הם מתכוונים להמשיך את האופן שבו זה נעשה. נתבע כי אם הדברים האלה נעשים, הם צריכים להיעשות באופן גלוי, בישיבות ממשלה, במסגרת המכסות. הדבר השני שאנחנו רוצים לדעת, הוא כמה עובדים זרים נכנסו בחודשים האחרונים וכמה היתרים ניתנים לחודשים הבאים, כיוון שנראה לנו כי השמים הם מאוד מחוררים ולא סגורים.

לי אין שום טענה כלפי תע"ש. אי אפשר להאשים את תע"ש בלי שתהיה ערבות. מישהו צריך היה לתת גיבוי. זאת לא חברה שיכולה מחר לפשוט רגל ולזרוק אלפי עובדים לרחוב. אם יורידו מהמכסה של ייבוא עובדים זרים, 4,000 מסין תמורת 4,000 מטורקיה, זה בסדר ואפילו יותר חכם וטוב מבחינה עסקית, אבל גם לזה יש תנאים. לא יכול להיות מצב שבו בתוך שוק העבודה ישראלית יעבדו עובדים שלא על פי חוקי העבודה בישראל. אם המצב הוא של עובדים שעובדים כאן תחת נורמות שאינן הנורמות של העבודה בארץ ותנאי העבודה שלהם הם לא על פי הכללים שלנו, זה יכול ליצור מצב מסוכן. לדעתי, אם לא יופעלו בלמים מאוד משמעותיים ומאוד קפדניים, זה יהיה השיטפון הבא של ייבוא עובדים זרים לארץ. הרבה מאוד חברות שרוצות לעשות עסקות והעניין של אופ-סט היום הוא הכרח, שיתרגמו את זה לפי הסיפור הזה, הסכנה היא בהמשך העסקות של תע"ש. בטורקיה יש הרבה יותר מ-700 טנקים. אני יודע את זה ממקום אחר.

הסכנה היא לא גדולה משום שאופן הייצוא הביטחוני למדינות שבהן העובדים הם בעלי שכר גבוה, מדינות מפותחות. יש רק מעט ייצוא בטחוני למדינות עם עובדים זולים.

מספיק שייצאו לסין.

בתקופה הקצרה שבה כיהנתי כשר התעשייה והמסחרר, פיתחתי כמה עסקות מאוד גדולות עם סן, והפוטנציאל שם בשמים. תאר לעצמך שנצטרך לייבא עובדים סינים. גמרנו עם הציונות.

עד היום אף חברה ישראלית לא פנתה אלינו לייבא עובדים מסין.

יש לי בשורה, גם תע"ש לא פנו אליך. תע"ש היו במצוקה ומישהו הגיע אליהם והציע להם את הרעיון הזה. כאשר השיטפון הוא גדול, שום סכר לא יעמוד. מדינת ישראל היא מדינה שעברה במהירות מטאורית מאפס עובדים זרים כמעט, ליותר מ-10% עובדים זרים ב-9 שנים. תפקידנו להזהיר מפני העניין הזה.

לא בטוח שמדינות אחרות יסכימו שייבוא עובדים ייחשב כרכש גומלין.

אם זה תלוי בהן, אנחנו בכלל בצרה. יצא לי לעבוד די הרבה עם הטורקים בשנה בה כיהנתי כשר התעשייה והמסחר. אני מאשר כי הם אנשי עסקים מאוד קשוחים, עיקשים וחכמים. לסינים יש עניין בעבודת סינים בישראל הרבה יותר מהטורקים, ולהם יש כוח קנייה יותר גדול. היה שלב שכמעט הביאו מתכנתים הודים לארץ. אני לא אומר שלא צריך לעסות עסקאות, אלא למצוא כל דרך כדי לעמוד באופ-סט לפני ייבוא עובדים זרים. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00