ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 25/11/2003

כיצד להתמודד עם מסרים כפולים וסמויים המעודדים או מקלים שימוש בסמים בקרב הציבור ובני הנוער.

פרוטוקול

 
פרוטוקולים/מלחמה בסמים/7425



5
הוועדה והשדולה למאבק בנגע הסמים
25.11.2003


הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 19
מישיבה משותפת של הוועדה והשדולה למאבק בנגע הסמים
יום שלישי, ל' בחשון התשס"ד (25 בנובמבר 2003), שעה 11:00
סדר היום
כיצד להתמודד עם מסרים כפולים וסמויים המעודדים או מקלים שימוש בסמים בקרב הציבור ובני הנוער
נכחו
חברי הוועדה: איוב קרא-היו"ר
אורי אריאל
רומן ברונפמן
ענבל גבריאלי
יצחק הרצוג
רשף חן
מוזמנים
חיים מסיג מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים
איתן גורני סמנכ"ל, רשות למלחמה בסמים
דפנה בינוול מנהלת מחלקה, פרקליטות המדינה
אתי כהנא ממונה על עניינים פליליים, פרקליטות המדינה
שמאי גולן רשות למלחמה בסמים
רפ"ק יפעת שטיינברגר ראש חוליה סמים, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק ירון שטרית קצין מדור נוער, המשרד לביטחון פנים
ד"ר לודמילה חלד מחלה להתמכרויות, משרד הבריאות
חנה דולב מדריכה ארצית בנושא סמים, משרד החינוך
רבקה לונדק מועצת התלמידים והנוער הארצית
רויטל אילתי-וייסמן מרכזת צוות לטיפול בנפגעי סמים, משרד הרווחה
רס"ן גל שוורץ רמ"ד תוה"ד במצ"ח, משרד הביטחון
כרמית נפתלי רמ"ד השתלבות חברתית, משרד הביטחון
דניאלה גרדוש-סנטו מנהלת מחלקת ילדים ונוער, רשות השידור
עליזה דיין-חממה עורכת ומפיקה, הטלוויזיה החינוכית
עינת ויצמן עורכת ומפיקה, הטלוויזיה החינוכית
מיה גרסון,עו"ד המועצה לשידורי כבלים ולווין
אביבית ברקאי,עו"ד המועצה לשלום הילד
















כיצד להתמודד עם מסרים כפולים וסמויים המעודדים
או מקלים שימוש בסמים בקרב הציבור ובני הנוער
היו"ר איוב קרא
חבר הכנסת הרצוג פנה לוועדה על-מנת שהיא תקיים דיון משותף עם השדולה למאבק בנגע הסמים בנוגע להתבטאויות ומסרים כפולים בנושא השימוש בסמים. ראינו לנכון לקיים דיון מיוחד בנושא הזה. יש כאן חברי כנסת שחושבים אחרת. באופן אישי הסוגיה הזאת מדאיגה אותי. מדאיג אותי כפל הלשון במלחמה בנגע הסמים. אנחנו נלבן את הסוגייה בישיבה הזאת.
יצחק הרצוג
זאת ישיבה שנייה של השדולה וישיבה ראשונה שמשותפת לשדולה ולוועדה .חלוקת העבודה היא כך שהוועדה עוסקת בכל הנושאים האופרטיביים. רצינו בצד של השדולה להרחיב יותר לנושאים שמגיעים לקצוות שונות של החברה הישראלית. אחד הנושאים זה המסרים הכפולים. אני רוצה להתייחס למסרים הכפולים בצד של תוכניות שמע, מלל וסרטים. אנחנו רואים לא אחת שהתרבות שמוקרנת בתוכניות הטלוויזיה היא תרבות מתירנית, שרואה בזה דבר נחמד ולא בעייתי. אנחנו רואים את זה בעיקר בחומרים שמגיעים מחו"ל, אבל גם בהפקות מקור ישראליות.

פנה אלי מנכ"ל הרשות, חיים מסינג. אני חושב שנכון לדבר קצת מעל הדברים האופרטיביים, קצת יותר להבין משמעויות של דברים שאנחנו כמנהיגי ציבור אומרים.
היו"ר איוב קרא
אני מבקש להתייחס לאספקט הזה של ההתבטאויות שהגיעו מקרב אנשי ציבור, כולל של היועץ המשפטי לממשלה.
חיים מסיג
הסוגייה הזאת של אווירה ציבורית היא סוגייה שחייבת להיות נידונה, כאשר לכל אחד יש אספקט משלו. בכל המחקרים שאנחנו עושים בקרב בני נוער אנחנו רואים את חוסר הבהירות והבלבול בו בני הנוער שרויים. אפשר להגיד לבני הנוער ללכת בכיוון כזה, אפשר להגיד להם ללכת בכיוון אחר, אבל אי אפשר לשגע את בני הנוער. בשבדיה היתה את אותה בעיה. שבדיה היתה במצב של התדרדרות בכל מה שקשור לסוגייה הזאת של נגע הסמים. הוחלט שם שדבר ראשון עושים שינוי באווירה הציבורית.

שינוי האווירה הציבורית זה לא סתם מלל, אלא זה מתחיל בראש הארגון, קרי נשיא המדינה, ונגמר באחרון הטוראים. צריך לדעת שהמאבק בנגע הסמים הוא מאבק לא פשוט, כיוון שהילד לא יכול לישון עם איזה שהוא איום שאם יתפסו אותו יקרה כך וכך. אי אפשר לבוא במסרים כפולים לבני הנוער. זאת הבעיה הכי כאובה במאבק שלנו מול האוכלוסייה של בני הנוער, שלמעשה רוב המאבק ורוב התוכניות שלנו מכוונים לסוגייה הזאת.

כמו שאמר חבר הכנסת הרצוג, זה משולב בין מסרים כתובים למסרים עקיפים. ישנן הרבה מאוד תוכניות טלוויזיה שיש מאחוריהן מסרים של שימוש בסמים. היתה לנו קלטת עם תוכניות טלוויזיה שבה אפשר היה לראות איזה שהוא מסר שאנחנו אולי מתקשים לראות אותו, אבל הנער מזהה אותו מהר מאוד.

אני אתן דוגמאות מהעיתונות הכתובה איך אנחנו נראים כלפי ילדינו בסוגייה הזאת של הסמים. היתה, למשל, הנחייה של היועץ המשפטי לממשלה להקל באכיפה על צורכי סמים "קלים". השאלה היא אם יש סמים קלים או אין סמים קלים, האם יש הבדל בין סם קל לסם קשה. דוגמה מ"ידיעות אחרונות" לכותרת: "רובינשטיין הנחה את המשטרה להקל באכיפת צורכי סמים קלים". הילד שרואה את זה לא מכיר את מה שאנחנו מכירים. אני לא בטוח שרובינשטיין התכוון לדבר הזה. אני התראיינתי באותו יום יחד עם נציג "עלה ירוק", שבירך על הדבר הזה. ההנחייה הזאת של היועץ המשפטי זכתה לפרשנות ממערכות המשפט הצבאיות. בסעיף 37 א לפקודת הסמים המסוכנים כתוב שאם הרשיעו מישהו בעבירה של סמים, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, לתבוע את שלילת רשיונו למינימום 5 שנים. יצאה פרקליטת המדינה בהנחיה לכל הפרקליטים לקיים את הרשום בחוק הסמים המסוכנים. ראיתם מקודם צד אחד של המתרס, עכשיו אתם רואים את הצד השני.
דוגמה נוספת
"השופט זיכה מעשן מריחואנה: הסם משפר לו את הראייה". זה מה שקוראים בני הנוער שלנו. כשאני בא לבית משפט אני יכול לספר שיש לי בעיה בראייה. כתבתי לכבוד השופט מודריק מכתב בעקבות זה שהוא זיכה מישהו שהורשע על שימוש בסמים קשים בטענה שהוא היה תחת השפעת סמים. אני ננזפתי על ידי השופט מודריק שהערתי את תשומת ליבו לכך. זאת התמונה האמיתית שמשתקפת בפני בני הנוער. "השימוש בסמים הקלה בעונשו של היורה". עונשו של יורה הוקל בגלל שהוא היה תחת השפעת סמים. "מהפיכה בצה"ל: מצמצמים רישום פלילי על סמים". יש בזה המון הגיון. אף טיפש לא ישב וקבע את הדבר הזה. השאלה היא מה אומר הצעיר שקורא את זה. בני הנוער לא קוראים את שורה 17 במאמר, הם מסתכלים על הכותרת. "צה"ל יגייס בני נוער שנגמלו מהסמים". זה איזה שהוא מסר שיכול להיות כפול. בעיני הוא לא פסול. לכל דבר כזה יש את המשמעות שלו. "חבר הכנסת ברונפמן מגבש הצעת חוק להתיר שימוש בסמים קלים". ח"כ ברונפמן היה אצלנו ברשות, אנחנו במערכת יחסי עבודה מצויינים, אנחנו מלבנים את העניין יחד, אבל את זה לא יודע הקורא בעיתון.
היו"ר איוב קרא
אני לא מודאג מהקטע של אנשי הציבור, יש לי בעיה עם האנשים שצריכים לשמור על החוק והסדר.
ענבל גבריאלי
אנחנו ניהלנו כאן דיון לגבי ההתבטאויות של אנשי ציבור. איך ייתכן שפתאום אנחנו לא מודאגים?
היו"ר איוב קרא
אני מודאג, אבל אי אפשר להגיד לח"כ לא להתבטא.
חיים מסינג
יש הודעה של דובר מרחב חוף במשטרה: "כל משתמש בסם צריך לחשוש". תזכרו את השקפים שראינו קודם. מהשקפים שהצגתי קודם אין להם ממה לחשוש, כי בלאו הכי בבית משפט אם הם בסיטואציה מסויימת הם מזוכים. זה מסר כפול. אני יכול להראות לכם קטעי עיתונים כמו "תן לי בנרגילה", "עישון נרגילה הפך לin בקרב הנוער היבנאי", "ילדים בני 10 ו-11 התמכרו לסמים שסיפק להם ילד בן 12", ילדים בכיתות ה' ו' התמכרו למריחואנה", "סמים בבית ספר: מביאים בילקוט, מעשנים בהפסקה", "נושא שהעלתה הרשות לגבי בדיקות שתן לגילוי סמים נדחה על ידי משרד החינוך". מה זה אומר על הרשויות בכלל? יש קטע עיתונות על פתיחת מסעדה חדשה בתל-אביב. מה רואים שם?
שמאי גולן
המסעדה זה שתי שורות קוקאין והדולר שאיתו מסניפים את זה. זה מה שהמסעדה רוצה למכור.
קריאה
את זה ההורים לא יודעים, אלא רק הילד שרואה את זה.
חיים מסינג
מדינה שהצליחה בעולם היא שבדיה. שבדיה הצליחה בזכות זה שהיא בשנת 1998 חרתה על דגלה שני דברים: טיפול כפוי ושינוי אווירה ציבורית. שינוי אווירה ציבורית התחיל מהמובילים, כלומר מבית המחוקקים. אם החליטו בשבדיה שלא מוכרים לילד מתחת לגיל 18 כלי עישון, או לא מוכרים אלכוהול אז עשו את זה. לכל אחד יש את הזכות להתבטא, אבל תדעו שככל שנחדד את אי הבהירויות בנושא הזה כך המאבק בנגע הסמים ייכשל. את זה צריכים לדעת.
אורי אריאל
מה אתם רוצים מהתקשורת?
ענבל גבריאלי
שלא יחנכו לשימוש בסמים.
דפנה ביינול
אני מסכימה שמדובר במסר. המסר הובן לחלוטין לא נכון. אני בזמנו יזמתי את הדיון הזה בלשכת היועץ המשפטי, כיוון שבהיותי מנהלת המחלקה לעיכוב הליכים הגיעו אלי תיקי סמים לשימוש עצמי מכל הארץ. מה שהסתבר הוא שמצב האכיפה לא היה שווה בכל אזורי הארץ. יש אזורים שבהם על כמות סמים די גדולה היו סוגרים את התיקים, והיו אזורים שעל 1.1 או 1.2 גרם מריחואנה העמידו לדין. באתי ליועץ המשפטי ואמרתי שחייבים לקיים דיון לגבי איך משווים את האכיפה. אל תחשבו שמשרד המשפטים הוא מקום מבודד. גם במשרד המשפטים נשמעו כל מיני קולות שאולי צריך להקל. היועץ המשפטי הזה, מר אליקים רובינשטיין, הוא מהמחמירים ביותר. הוא לא רצה לשמוע על כל הקלה באכיפה בנושא סמים "קלים". את זה צריך שתדעו.
היו"ר איוב קרא
למה הוא לא הכחיש את כל הפירסומים על ההקלה בעונשם..?
דפנה ביינול
ודאי שהוא הכחיש, רק אולי לא היה נוח לפרסם את זה. היועץ אמר שלא תהיה הקלה בעונשים.
יצחק הרצוג
האם הוא מוכן להגיד את זה היום בקולו?
דפנה ביינול
בוודאי, הוא אומר את זה כל הזמן. אם חברי הוועדה יאמרו לי שההנחיות האלו אינן נמצאות בידיהם, אז נצלם ונפיץ להם אותן. מה אומר היועץ המשפטי שחייבים לעשות? להשוות. לא ייתכן שבארץ קטנה כמו שלנו האכיפה באילת תהיה שונה לחלוטין מהאכיפה בתל-אביב. בעמקים, למשל, אם מוצאים 0.2 גרם אז מעמידים לדין. במקומות אחרים על 20 גרם, 30 גרם מריחואנה סוגרים את התיק. היועץ המשפטי אמר שתיעשה השוואה של כל המקומות בארץ כך שכולם יאכפו את זה באותה צורה. באו אלינו אנשי המשטרה ואמרו שאנחנו מכבידים לעומת מה שהיה קיים קודם. קודם המשטרה היתה יכולה לסגור תיק שחשבו שאין בו עניין לציבור, עכשיו ההנחיות החדשות אומרות שאין יותר סגירה של תיק. אם יחשבו שמבחינת האספקט הציבורי נכון לסגור את התיק, אז קודם כל יקראו לאדם, הוא יצטרך להתחייב. הוא מקבל אזהרה שתהיה כתובה בגיליון. אומרים לו שסוגרים לו את התיק כי זאת תפיסה ראשונה, אבל אם עוד פעם הוא ייתפס יכול היועץ המשפטי לחדש את ההליכים. לא היה מצב כזה.
היו"ר איוב קרא
זה בכל זאת שינוי.
ענבל גבריאלי
באיזה עוד עבירות שקיימות בספר החוקים מזהירים?
היו"ר איוב קרא
איך השפיעו המסרים האלה על הצבא?
גל שוורץ
בצה"ל המסרים הם לא כל כך כפולים. אומנם היתה כתבה בעיתון שדיברה על בתי הדין הצבאיים, אבל המסר בצה"ל הוא מסר חד-משמעי שאומר לא לסמים. בצה"ל אין הפרדה בין סוגי אוכלוסיות, סוגי סמים.
היו"ר איוב קרא
שמעתי על 2 שיצאו זכאים.
גל שוורץ
יש מקרי זיכוי בבתי הדין הצבאיים. לפעמים זה בגלל שיקולים של ראיות, לפעמים זה בגלל שיקולים אחרים. השאלה שלפעמים עולה היא איפה נכון להעמיד את האדם לדין, האם במערכת הצבאית או במערכת האזרחית. המדיניות בצה"ל היא מאוד חד-משמעית, כאשר האכיפה מבוצעת מרמת השימוש. אומנם השנה, לפי הסקרים, אין עליה, אבל האכיפה הרבה יותר רבה. יש גידול מתון בכמות החשודים בעבירות סמים. זה בהחלט נובע מהרבה יותר פעולות ומניעה שאנחנו עושים. בסקרים אנחנו רואים שלגבי מספר החיילים שמדווחים על שימוש בסמים יש ירידה. האכיפה הרבה יותר מכוונת השנה. יש הרבה יותר הפעלת כלים מודיעיניים, הרבה יותר דגימות שתן שניתנים לחיילים, הרבה יותר חיפושים שאנחנו עושים. אנחנו משקיעים בזה הרבה יותר אנרגיה.
דניאלה גרדוש
מה סוג העונש? האם יש שינוי בהתייחסות של הצבא כאשר מישהו מגיע אליו כשיש לו תיק?
גל שוורץ
לא. אם הוא עבר את רף הגיוס..
ענבל גבריאלי
יכול להיות שיהיו לו קשיי גיוס אם יש לו איזה שהוא רישום פלילי או תיק פלילי.
גל שוורץ
בצה"ל היישום הוא בהסברה, בחינוך. יש הרבה מאוד מערכי שיעור.
יצחק הרצוג
האם בתוכניות, במיוחד בהפקות מקור, יש סינון של מסרים מעודדי שימוש בסמים? אני רואה הרבה תוכניות שתרבות השאכטה נהיית in. האם זה נלקח בחשבון לגבי ציבורים שונים, לגבי גילאים שונים, או אין פיקוח על הדבר הזה?
דניאלה גרדוש
אנחנו משדרים 3 שעות ביום תוכניות קנויות ותוכניות מקור. קיימנו ישיבה שעסקה בנושא של פגיעה או הזכרת סמים לגבי גילאים מסויימים. יש עכשיו הוראות מפורטות שעד גיל 8 אסור להזכיר, כאשר בגיל יותר מבוגר..
היו"ר איוב קרא
באיזה גיל?
דניאל גרדוש
בגיל 14 ומעלה יש אפשרות לגעת בנושא במובן של לדון עליו.
גולן שמאי
יש על המסך את הגבלת הגיל.
מוטי עדן
שאלתי את מנהל התוכניות ואת האנשים שקונים אם יש דברים כאלה בתוכניות מבוגרים. תהיה לי אמירה בנושא כשאני אקבל תשובה.
מיקי מירו
הסיבה שאתם מזמנים את הישיבה היא סיבה מאוד מוצדקת. זה לא כל כך עניין של רגולציה, אלא יותר עניין של הסכמה. צריך לשכנע את העורכים, את הבמאים ואת כל מי שמתעסק בתחום המדיה שסמים זה דבר מסוכן. צריך לראות את הסם ה"קל" כאור אדום. אני 25 שנה מתעסק בנושא הזה. יצא לי ללוות את הקמת הרשות מהשלב הראשון. אני מאלה שסבורים שתקשורת צריכה להעביר מסר שאומר ששימוש בסמים זה כמו לעשות עבירת תנועה.

אם אנחנו מדברים על הפקות מקור, אז אין שום סיבה להכניס בתוך סרט, גם אם זה נראה מאוד מתאים, איזו סצנת עישון. בשביל מה אני צריך לראות במופע מחול שמדליקים סיגריה? אני לא מבין למה בתוך מופע, שהוא הסמל של הטוהר והניקיון צריך להדליק סיגריה ולהעביר מסר. זו חלק מהתפיסה הלא נכונה והמעוותת של היוצרים.

יצא לי להיות פעמיים אורח של OSIS כדי לראות את ההתמודדות שלהם. שם הם הגיעו לשותפות של כל אנשי המדיה. כולם מצטרפים בצורה וולונטרית. ההצטרפות יוצרת אצל כל אחד מהם מחויבות. אומרים להם שכל אחד בחלקת האלוהים הקטנה שלו יעשה את המאמץ שלו.

אני עיתונאי, אני לא בא להיות מחנך, אבל אם אני יכול להימנע מזה אז מה איכפת לי. זה לא יקלקל את היצירה. הרגולציה צריכה להיות אצל כל אחד שמתעסק בזה. זה דבר קשה מאוד לביצוע. זה הכל עניין של שכנוע. הקריאה שצריכה לבוא היא קריאה וולונטרית. יכול להיות שהיא צריכה לבוא מהרשות, יכול להיות שהיא צריכה לבוא מאיתנו. אני ניסיתי לפני 5,6 שנים לגייס כזאת שותפות, לא כל כך הצליח לי. אני מקווה שבסופו של דבר זאת הזדמנות לגייס סביבנו אנשים.

הוויכוח היחיד שהיה לי זה עם שלי יחימוביץ, שאמרה שזה בסדר לעשן סמים "קלים". אצלי היו מסרים הפוכים, כי זאת תפיסת עולמי. נכון להיום, ברשת ב' אין אנשים שחושבים ורואים לנכון להעביר מסר של צריכת סמים. אני מקווה שהמסר הזה יתפשט, כי זאת אמונתי כבר הרבה שנים.
עינת וייצמן
לנו אין בכלל דילמה של תקשורת וחינוך, כי זה אנחנו.
היו"ר איוב קרא
אולי אתם אלה שצריכים ליזום את מה שמר מירו אמר.
עינת וייצמן
אנחנו לא רק צריכים, אנחנו גם עושים את זה. יש לנו רשימה לא קצרה של תוכניות שאנחנו אמורים לשדר במהלך שבוע המאבק בסמים. אנחנו הפקנו - כשנתנו לנו את הכסף - דרמות לנוער, תוכניות חינוך מבוגרים, סרטים דוקומנטריים. עשינו כל דבר שקשור בהסברה, לא ברמה של פרסומות או תשדירים. אין לנו שום בעיה עם העניין הזה של החינוך, אנחנו חושבים שזה תחום שצריך מבחינה ציבורית להירתם אליו. אנחנו מקווים שאתם חושבים כמונו. עליזה עושה תוכניות בתחום הזה לציבור הערבי. אנחנו מנסים להגיע לכל מיני ציבורים.
מיה גרסון
אנחנו לא מפיקים תוכניות שקשורות לסמים, אבל אנחנו מפקחים עליהן. הפיקוח שלנו הוא תמיד בדיעבד, אף פעם לא לפני.
יצחק הרצוג
יש תלונות?
מיה גרסון
עמדת המועצה היא נגד שימוש בסמים, לרבות "קלים", בעיקר כשהדבר מופנה לבני נוער. בזמנו היתה לנו תוכנית בערוץ ביפ, שהתייחסה לשימוש בסמים. המועצה פירסמה גילוי דעת חריף מאוד. בסופו של דבר ביטלנו את ההכרה שלנו בערוץ לבני נוער, כאשר המשמעות היא שהוא מפסיק לקבל תקציבים שמופנים להפקות מקור לילדים ונוער. ערוץ ביפ מוגדר היום כערוץ למבוגרים. במידה וחברות הכבלים עוברות על תקנות המועצה שאוסרות עידוד לשימוש בסמים, אנחנו מטילים עליהן סנקציות. חוק סיווג וסימון שהתקבל לאחרונה בכנסת, קובע את המדרג של 8,14 ו-18. גם על זה המועצה מפקחת.
אביבית ברקאי
הגיע אלינו איזה שהוא עיתון מקומי שכתוב בו איפה אפשר להשיג את הסמים. זה כבר לא מסר סמוי, זה ממש שידול לקנות סמים.
רומן ברונפמן
הגשתם תלונה?
אביבית ברקאי
הגשנו תלונה. שלחנו מכתב לממונה על הגנת הצרכן. התשובה שלו היתה שזה לא נכלל בגדר פרסומת, כלומר שאין מה לעשות עם זה. הגשנו גם תלונה למשטרה .עוד לא קיבלנו תגובה.
שמאי גולן
אנחנו התלוננו לא פעם על העיתונים האלה.
ענבל גבריאלי
יש הרבה מאוד עיתונים כאלה.
אביבית ברקאי
"תנובה" שיווקה מוצר חדש בשם "יופלי סטלן", שזה מונח בסמים. אני מניחה שמי שבקי במילון המונחים יודע למה זה מיועד או מה זה אומר. ברגע ש"תנובה" מפיצה כזה מוצר זה אומר משהו. גם הכותרת שפורסמה בעיתון לגבי המעדן יכולה היתה להיראות אחרת. בכותרת היה כתוב כך: "מעדן לילדים עם שם מסומם". התגובה של "תנובה" היתה שצריך לדבר עם קהל היעד בשפה שלו. זה לא מקובל על המועצה לשלום הילד. צריך לשים לב לכך שבהרבה מאוד חנויות וקניונים מוכרים כלים לשימוש בסמים. אני מניחה שמי שלא יודע חושב שזה אגרטל או איזה שהוא כלי לקישוט. אני יודעת לפחות על קניון אחד שמנהל הקניון הסב את תשומת לב החנויות ואסר עליהן למכור כלים כאלה.
היו"ר איוב קרא
אני הגשתי הצעת חוק שאוסרת את זה.
אביבית ברקאי
בפועל זה עדיין נמכר.
רומן ברונפמן
המסרים הכפולים משקפים במובן מסויים את המציאות. שמענו את חבר הכנסת אורי אריאל, שאמר שהתקשורת משקפת את המציאות. אולי הגיע הזמן שנסתכל על השימוש בסמים בצורה דיפרנציאלית. המנטרה של לומר שאין סמים קלים ואין סמים כבדים הופרחה פה בישיבה. נכון שאמרו קלים במרכאות, אבל חיים אמר סמים כבדים ללא מרכאות. אלה העובדות. המציאות משתנית מיום ליום. התפיסה הציבורית התקשורתית הבינלאומית והישראלית כאחת מבדילה בין שורה ארוכה של סמים שהם שונים זה מזה. העניין הוא עניין נורמטיבי, לא רגולטיבי. אתה יכול לטפל בכותרת הזאת, אבל תיקח בחשבון שחלק ממאזיניך יסיקו מסקנה שונה, כפי שאני הסקתי מהנחיות היועץ המשפטי. אני לא חושב שתהיה פרשנות חד-משמעית לגבי אם זאת החמרה או הקלה, כי במקרה מסויים זה הקלה, במקרה אחר זה החמרה. זאת המסקנה שהעיתון לקח ופרסם אותה.
יצחק הרצוג
זאת גישה מודרנית ויותר מעשית.
רומן ברונפמן
אני בעד ההנחיות האלו.
דפנה ביינול
זה לא בא ממקום של הכבדה או החמרה.
רומן ברונפמן
ההנחייה ניתנת לפרשנות. הציבור לא רואה אותה באותה צורה. התקשורת לא רואה את זה כך, כי היא מתרגמת את ההנחייה הזאת למקרה פרטני. הנחייה היא לא תאוריה, אלא איך לפעול במקרה X,Y,Z. במקרה של X זאת תהיה הקלה, במקרה של Y זאת תהיה הכבדה.

אם אנחנו רוצים להמשיך במדיניות האחידה הזאת, אנחנו צריכים לקחת אחריות על עצמנו ולהגיד שהיא נכשלה. כאשר ראש הממשלה אמר שדין נצרים כדין תל-אביב היו כאלה שחשבו שזה חיזק את נצרים, היו כאלה שחשבו שזה החליש את תל-אביב. כאשר אנחנו אומרים שהנזק של מריחואנה ושל הרואין הוא אותו נזק, יש כאלה שחושבים שזה מחזק את משתמשי המריחואנה, יש כאלה שחושבים שזה מחליש את ההרואין. אני שייך לאלה שחושבים שזה מחליש את ההרואין. אני מזמין את כל הארגונים לדיון רציני בנושא: "מסרים כפולים מול מסר אחיד נכון".
רשף חן
יש בעיה במסר ובהסברת הנושא. כולנו מניחים שאם המסר יהיה יחיד הוא גם יצליח, ושלא צריך לדבר על תוכן המסר כדי לעסוק בשאלה אם המסר הזה הוא אמין. ההנחה הזאת היא הבעיה. אנחנו חיים בעולם מודרני בו הציבור חשוף לאינפורמציה. הסרטים שאנחנו מראים בערוץ 1 אלה לא הסרטים היחידים שהציבור רואה. משטרת מחשבות לא עובדת ולא צריכה לעבוד בחברה שלנו. כדי שמסר יעבוד הוא צריך שיהיו לו כמה פרמטרים שיגרמו לציבור להאמין בו. בראש וראשונה המסר צריך להיות אמיתי. אם אתה בא לציבור עם מסר, שכל בר דעת יודע שהוא קשקוש, אתה מראש שללת את האמינות שלך. אני ספציפית מדבר על הסיפור הזה של אין סמים קלים. אף אחד מאיתנו לא חושב שחשיש והרואין זה אותו דבר. אם אנחנו באים עם מסר ואומרים לו שהחשיש וההרואין הם אותו דבר, אז מראש לא יקשיבו לנו יותר, לא יאמינו לנו. כשמישהו אומר שאין סמים קלים אז זה מה שהוא אומר. זאת טעות קשה בהסברה. מסר צריך להיות מבוסס. ההשפעה של הרואין היא השפעה ברורה, היא מבוססת. זה מסר שכל אחד יכול להעביר בקלות לכל בר דעת. לעומת זאת, ההשפעה לגבי חשיש ומריחואנה היא לא ברורה כל כך. יש כאלה שחושבים שאין נזק, יש כאלה שחושבים שיש נזק מסויים. המסר חייב להתאים למסרים אחרים שאנחנו הולכים איתם.

ברגע שיש לך חברה שמאפשרת לציבור שלה להיכנס לסופרמרקט ולקנות וודקה, שהיא לא פחות מזיקה, שהיא לא פחות ממסטלת, שהיא לא פחות משפיעה על הנהיגה מאשר המריחואנה, המסר שלך לציבור הוא לא אמין ומאוד מבלבל. ברגע שאנחנו באים עם מסר כזה ,אנחנו לא יכולים להתפלא שהמסר הזה מבלבל את הציבור ושהציבור לא קונה אותו.

יש שאלה של לגיטימיות. יש גישה אחת שאומרת שנמתח את הקו לפני הגבול האמיתי, כלומר נגדיר את הסמים הקלים כסמים קשים, כדי לנהל את המאבק שם וכדי שיהיה ברור שההרואין הוא כל כך רחוק בתוך שטח האוייב שזה מחוץ לתחום. זאת גישה אחת. לגישה הזאת יש מחיר חמור של אמינות. כאשר אתה מנהל את המלחמה בצורה כזאת אתה נאלץ לבוא עם מסר פחות משכנע, פחות אמין. יכול להיות שגישה יותר נכונה היתה אם היינו מותחים את הקו במקום שאנחנו חושבים שהקו צריך להיות, כך שתהיה אבחנה בין סמים קלים לסמים קשים, אבחנה בין צבא לאזרחות.

יש לנו כאן איזון בין אינטרס של פרט לאינטרס של כלל. בואו נניח שאנחנו מקבלים את התזה שאומרת שאנחנו רוצים לנהל את הקרב שלנו על החשיש. השאלה מה אנחנו עושים לגבי אותו פרט כשאנחנו תופסים אותו.
ענבל גבריאלי
איזה אינטרס של הפרט? זה מנוגד לחוק.
רשף חן
כשזה מנוגד לחוק אנחנו מענישים. השאלה היא אם זה ממשיך להיות אינטרס לגיטימי להרוס לו את החיים. הוזכרה פה מדיניות הצבא. אם יש מצב של מישהו בן 18 שעישן חשיש ביום שישי בערב, תפסו אותו ביום ראשון.. אני עושה אבחנה מאוד ברורה בין מי שהיה תחת השפעת סמים בזמן השירות הצבאי למישהו שעשה את זה בבית ואחרי זה תפסו אותו. שניהם עבריינים על פי החוק הישראלי. האם נכון לשלול ממנו להיות עורך דין כל חייו כי יש לו הרשעה פלילית? צריך לעשות את האבחנה בעניין הזה. צריך לעשות אבחנה בין ענישה לבין הרס חיים .נכונה הגישה של היועץ המשפטי לממשלה, שכרגע הולך לפי החוק הקיים, שאומר שצריך שתהיה מדיניות אכיפה אחידה שהציבור יוכל לחיות איתה.
ענבל גבריאלי
המספר שמופיע פה הוא 300,000. המספרים הם הרבה יותר גדולים מאלה. חבר הכנסת ברונפמן אמר שאם נגיד שחשיש והרואין הם אותו דבר זה יחזק את זה ויחליש את ההוא. אף אחד מאיתנו לא אידיוט, אף אחד מאיתנו לא חושב שההשפעה של הרואין היא אותה השפעה כמו של חשיש או מריחואנה.
רשף חן
מה פירוש האמירה "אין סמים קלים"?
איתן גורניק
תבוא ותראה את נפגעי החשיש.
יצחק הרצוג
חבר הכנסת רשף חן, תשב איתם. צריך להבין את המשמעות לפני שמתווכחים.
ענבל גבריאלי
קראתי על ההשפעות לטווח הקצר ולטווח הארוך של חשיש ומריחואנה. אני יכולה לומר שראיתי אנשים שאחרי שהם הסניפו הם המשיכו את סדר יומם באין מפריע. מאידך, ראיתי אנשים שעישנו גראס ועלו על רכב ועשו תאונה. אין אמירה שזה בדיוק אותו דבר, אלא יש אמירה ששניהם ממכרים, ששניהם מסוכנים. כאן המחאה לגבי האבחנה בין סמים קשים לסמים "קלים".

מה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו זה אם אנחנו רוצים ליישר את הקו על פי מה שקורה היום בחברה. אנחנו מדברים כאן בעיקר על נוער. אומרת ד"ר סוזי בן-ברוך, שהיא ראש מדור נוער, שהיכן שמניחים את היד מוצאים סמים. כרגע, למרות שיש ירידה מאוד רצינית בגיל משתמשי הסמים, ילדים בני 8,9,10 משתמשים בסמים שאתם מעדיפים לקרוא להם "קלים". השאלה אם רוצים ליישר את הקו על פי מה שקיים בחברה, ולומר שזה קיים בשכבות גיל נמוכות, שזה קיים בתפוצה מאוד רחבה. בוא נמקד את הפעילות שלנו, את המלחמה שלנו בהרואין, בקוקאין, בקראק.
רומן ברונפמן
זאת דילמה אמיתית.
ענבל גבריאלי
אתמול היה כאן צוות צילום של ערוץ 3 שעבר בין חברי הכנסת ושאל אם הם יודעים מה זה "סילביה", מה זה "פופרס", מה זה "ליקויד אנרג'י". לשמחתי, או שלא – זה בטח לא מעיד על מה שאני מכניסה לגופי – הייתי היחידה שידעתי. זאת התוצאה של קלות הראש ביחס לגבי הגראס והמריחואנה. היום בכל פיצוציה, בעיקר באזור המרכז, אפשר למצוא את כל הדברים האלה. מדובר בסמים לכל דבר. לא מדובר בכלי עישון, אלא בסמים.

התקשורת אמורה לדווח מה, מי ואיך. לא פעם אני, אם זה במסגרת הוועדה הזאת או אם במסגרת ועדות אחרות, צעקתי מה פתאום מדווחים על כך ששחקן כדורגל, זמר או שחקן נתפס שהוא עישן סמים. צריך לזכור שיש קבוצות גדולות מאוד באוכלוסייה, בעיקר ילדים ונוער, שמעריצים את אותם אנשים והם מהווים בשבילם מקור לחיקוי. היינו רוצים שהתקשורת תעזור לנו לחנך.אני לא בטוחה שזה יכול לקרות, כי הsay של בית המשפט העליון לגבי חופש הביטוי אל מול אינטרסים אחרים הוא מאוד ברור. לצערי הרב, ידו של חופש הביטוי נמצאת על העליונה שלא בצדק.

נראה לי שכדאי לנו למקד את ההחלטות שלנו, את האמירות שלנו ואת הפעילות שלנו בדברים שאנחנו יותר יכולים להשקיע בהם, כמו הדוגמה של "יופלה סטלן", כי גם בפרסומות אחרות אנחנו שומעים את המילים "סוטול", "ג'אננה", שזה הז'רגון של המשתמשים בסמים. הבעיה היא בפרסומות, בתוכניות הטלוויזיה. בין 7 ל-9 בערב היתה איזו שהיא הפקת מקור בטלוויזיה אני יושבת עם אחותי הקטנה, שהיא בסך הכל בת 9 וחצי, ואני רואה שמעשנים גראס על המסך. אני מעשנת סיגריות. היא שאלה אותי למה הסיגריה שלהם כל כך מוזרה. מצאתי הסבר שהיא לא קנתה, אבל לפחות ניסיתי. פה הבעיה העיקרית.
אורי אריאל
אני מסכים עם מה שאמר מיקי מירו ואחרים. אפשר לחוקק משהו כדי להקטין את האפשרויות, כולל מה רואים ואיזה גילאים. יש לנו הבנה גדולה עם התקשורת. אפשר להגיע להבנה שזה לא נכון לעשות וראוי לשפר את המצב. אני לא חושב שצריך שזה יהיה בחקיקה או בהוראה. זה מצריך עבודה מאוד מסודרת של מעבר בין עורכי העיתונים. אני מעריך שמי שראה את האנשים ששוכבים בבית לוינשטיין אחרי תאונות דרכים מבין יותר טוב מה זה. אם יש חברה שמשתמשת במושגים האלה כדי להגביר את הקנייה של המוצרים שלה, אז צריך להוריד לה את המכירות. החברות האלו יודעות להעריך את הכוח הזה. מדובר בשוק מסחרי.
חנה דולב
השאלה היא איפה נקבע את הקו. דיברו כל מיני אנשים שאמרו שמכיוון שזאת המציאות אז צריך להזיז את הקו. המסר הלא ברור הזה מאוד מקשה עלינו בתוכניות. לעצור את הכל אי אפשר. לצרכנים יש כוח גדול שאנחנו לא מפעילים אותו. אף ילד ואף אחד לא מתחיל בהרואין. אם קהל היעד שלנו הוא הצעירים, אז על מה נדבר איתם? על החשיש? הם יודעים להבדיל יפה מאוד בין טריפים, אקסטזי. הם יודעים שאם הם ייסעו לתיאלנד אז על רבע גרם הם ישבו במאסר. המערכת היום עובדת עם המשטרה. הסם הוא מתעתע, לא על כולם הוא משפיע אותו דבר. אמינות מאוד חשובה. אם כל המערכות מסביב יעזרו, אז אפשר יהיה לעשות משהו.
רבקה לונדק
המורים נותנים לגיטימציה לשימוש בסמים על ידי זה שהמערכת יותר מידי נוקשה. אני נמצאת במגמת תאטרון. אומרים לנו שנעשה על הבמה מה שבראש שלנו. אנחנו יכולים לעשן סיגריות , לדבר במילים גסות, כי אנחנו במגמת תאטרון ומותר לנו הכל.
היו"ר איוב קרא
אין מושג שנקרא "סמים קלים וסמים קשים". מי שחושב שיש סמים קלים, שילך ללמוד מה זה סמים קלים כדי להבין את המשמעות של זה. הסמים מזיקים לכולם, הם מהווים אבן נגף לחברה בריאה.
רשף חן
אם תמשיך כך תראה שהמסר שלך לא אמין.
היו"ר איוב קרא
כשתלמד את זה תחשוב כמוני. אלה שחושבים שיש סמים קלים, שילכו לרשות הלאומית למלחמה בסמים. אחרי שהם יבקרו שם, הם יחזרו אלי ואני אשמח לקיים דיון על הסוגייה אם תהיה מחלוקת.

אנחנו פונים לתקשורת בישראל ומבקשים להירתם למלחמה יחד איתנו במסרים הכפולים היוצאים ופוגעים בנוער. אנחנו פונים ליועץ המשפטי לממשלה על מנת שיעביר לנו את ההנחיות הברורות, זאת בשל הפירסומים והמסרים הכפולים שהיו בחודשים האחרונים. אנחנו נקיים דיון המשך עם מועצת הצרכנות ועם התקשורת בסוגייה כיצד להירתם למלחמה סביב העניין הזה.

אני בדעה שהתקשורת היא גורם מרכזי. זה לא רק עניין של אכיפה. מי שחושב שזה עניין של אכיפה בלבד לא מבין את המשמעות של המלחמה הזאת. הסברה ומניעה הן הגורם המרכזי כדי למגר את התופעה הזאת. אני מקווה שהתקשורת תבין שהיא חלק מהחברה בישראל. זה יכול לקרות אצל כל אחד. אנחנו מצווים כולנו להתייצב יחד כדי למגר או למזער את התופעה הזאת בקרבנו.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20

קוד המקור של הנתונים