כנסת פתוחה

פרוטוקולים/מלחמה בסמים/7495




5
הוועדה למאבק בנגע הסמים - 24.11.2003


פרוטוקולים/מלחמה בסמים/7495
ירושלים, כ"א בכסלו, תשס"ד
16 בדצמבר, 2003


הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס'
מישיבת הועדה למאבק בנגע הסמים
שהתקיימה ביום ב', כט' בחשון תשס"ד, 24.11.03, בשעה 11:00


ס ד ר ה י ו ם

בעיית הסמים בירושלים כעיר מעורבת

חברי הוועדה: היו"ר איוב קרא

נצ"מ יורם הלוי, ראש ימ"ר ירושלים
סנ"צ חיים נסים, ראש מפלג סמים ירושלים
איריס מורדקוביץ, מנהלת שירות סמים - אגף תיקון ונוער מנותק, משרד הרווחה
הילה יניב, האיגוד הירושלמי למאבק בסמים
אברהם סלע, סגן מנהל מנח"י, משרד החינוך
ד"ר יהודה ניומרק, מרצה, בי"ס לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית
רונאל חרמץ, ראש תחום מניעה נושאים קהילתיים, משרד לבטחון פנים
רחל ורצברגר, מרכז מחקר ומידע, הכנסת
יואב הלוי, קולנוען
ניר וייס, קולנוען
מחמוד אבו קטיש, מטפל בנפגעי סמים
אנה וורין, עובדת סוציאלית, מרכז צומת (נוער אמריקאי מנותק)

ריקי אליה

חבר המתרגמים בע"מ


בעיית הסמים בירושלים כעיר מעורבת

בוקר טוב לכולם. אנחנו נתחיל בדיון בנושא
סוגיית הסמים בירושלים שהטרידה אותי בנתונים שקיבלתי לועדה. במיוחד העליה היחסית גבוהה לעומת הממוצע הארצי שמשתקף במשהו כמו 5.4 לעומת הממוצע הארצי. בכל הארץ היה גידול אבל מעבר לגידול הטבעי בעבירות סמים, בירושלים אנחנו מדברים על 5.4% עבריינים של סמים מעבר לממוצע הארצי. נשמע מה יש לאנשים המשתתפים בישיבה לומר לנו בסוגיה הזאת ואם יש צורך גם נעשה סיור בשטח. הייתי רוצה לשמוע מנציגי המשטרה, בנתונים שקיבלנו אין מספיק נתונים לגבי פתיחת תיקים. אני רוצה לדעת כמה תיקים נפתחו בשנה האחרונה, וסקירה כללית סביב הסוגיה של מה שקורה היום באכיפה ומניעה, גם לגבי מזרח העיר, למה אין מענה לסוגיה הזאת לעומת השכונות המערביות שיש בהם מענה נכון, יחסית.

צהריים טובים. שמי יורם הלוי, אני מפקד היחידה
המרכזית בירושלים, מחוז ירושלים, נמצא פה גם חיים נסים ראש מפלג סמים, זו אחת היחידות בתוך היחידה המרכזית שמטפלת בנושא סמים.

אני אתן רקע כדי שתבינו למה אנחנו פה. היחידה המרכזית מטפלת בתופעות סמים בתחום של סחר, כאשר בשאר המרחבים בתוך המחוז ישנו טיפול נוסף שבעיקרו זה אחזקה ושימוש, ישנה הפרדה מבחינתנו בתחום של סחר ואחזקה. בתוך היחידה המרכזית במפלג הסמים ישנה יחידה שנקראת נער חשיפה, זו יחידה נפרדת שמטפלת בבני נוער, אגב גם בשאר המרחבים ישנם יחידות נוער, אבל היחידה הזאת מתמקדת בתחום של סחר בין בני נוער לבני נוער ובכל מה שקשור לנוער, אגב היא גם מטפלת ונותנת הרצאות בבתי ספר והיא בקשר עם מנהלי בתי ספר.

לגבי תיקים, מספר התיקים הוא פונקציה חשבונאית שאנחנו יכולים להעלות אותה ויכולים להוריד אותה. אני אתייחס בדוגמה למה אני מתכוון להוריד אותה. בעיקר בתחום הנוער המושג לפתוח תיק משמעו, כל עבירה משמעותה תיק. לכאורה נער שקנה מספר פעמים או מכר מספר פעמים, על כל מכירה או קניה לצורך הענין ישנו תיק. זה במצב הרגיל. במצב שניתן לפרש אותו זה לא מה שאנחנו עושים, לא בכל משטרת ישראל ובטח כשאני מייצג את מחוז ירושלים, הכוונה היא שלכל נער שיש לו עבירות מהסוג הזה גם אם יהיה לו 40 תיקים, יפתח לו תיק אחד, כך שמספר התיקים הוא לא בדיוק הנתון המדוייק בכל אופן מבחינתנו לגבי הנוער. לצורך הענין ניתן יהיה לפתוח, אם נצטרך לתת רק נתונים סטטיסטיים, אז יכול להיות שהמספר הזה יהיה הרבה יותר גבוה, מה שאנחנו בפירוש לא עושים.

אנחנו הכנו איזה שהיא מצגת, להעביר סקירה כללית על הנתונים בירושלים ומתוך זה את הפעילות של המחוז ומתוך זה את הפעילות של היחידה המרכזית גם בתחום של סחר וטיפול בבגירים בכל הורסיות שניתנות לטיפול, כמובן גם בנוער. אני לא ממקד רק בנוער. אנחנו מזה שנתיים, המפכ"ל הצהיר על הנוער כיעד מרכזי לטיפול במספר מישורים, לא רק במישור הסמים אלא גם בתחום האלימות, בתחום ההסברה, בתחום הבקרה וזה משודרג לשטח, גם ברמת מפקד מחוז ולמטה לתוך היחידות, זו השנה השניה. עברתי גם על הנתונים וראיתי את המשפט שאומר שחל גידול רב בפעילות המשטרה בהקשר הזה, לא שקודם לא עבדנו אלא מיקדנו קצת יותר את התחומים.

הייתי רוצה שתתייחס גם לענין כוח האדם שלכם
במשטרה, אם הוא מספיק או לא מספיק.

אני אתייחס כמובן ליחידה שלי, אני לא יכול
להתייחס לכל משטרת ישראל. לצערי ניתן להגדיר בעיקר בתחום הסמים שככל שיש לך יותר כוח אדם תוכל לטפל ביותר אכיפה. אנחנו מנסים למצוא את האיזון בין כוח האדם שאנחנו מקצים לטפל בסמים מול שאר התופעות שיש להם איזה שהוא קשר לסמים ואלימות, והאיזון הזה בינתיים על סמך כוח האדם הקיים הוא סביר.

אנחנו מדברים על ירושלים כעיר מעורבת, קו תפר ארוך, היא נמצאת בתוך איו"ש בצד המזרחי שלה, ויש משמעות לקו תפר הזה ברמת יכולת המעבר והגישה. אנחנו עושים הרבה פעילות במזרח ירושלים במסגרת הימ"ר בעיקר בתחום של הפעלת סוכנים ופעילות עפ"י מודיעין והאקט הזה נתפס כאקט מאוד חיובי במגזר הערבי משום הטיפול הממוקד ואנחנו מקצים לזה לא מעט משאבים לטיפול בסמים כולל כמובן בנושאים אחרים.

ירושלים היא לא עיר שמייצאת סמים, היא צורכת ומקבלת סמים. לרוב אנחנו נתקלים בסוחרים שקונים את הסמים מחוץ לירושלים בערים במרכז הארץ בעיקר בתחום לוד ורמלה ולעיתים גם קצת יותר צפונה או דרומה, אבל בעיקר היא עיר שצורכת.

ישנם עבריינים בירושלים שמתעסקים בתחום הסמים, אבל בעיקר בתחום בחו"ל, ביבוא והעברה ממדינות וגם ביבוא לארץ, אבל מרכז הסחר הוא לא בירושלים. אנחנו לא רואים את הסחר הגדול, בקנה מידה גדול, שהוא בתוך ירושלים. גם העבריינים שמתעסקים עם זה באופן ישיר יש להם שותפים מחוץ לירושלים.

הזכרתי קודם את קו התפר שהוא פלטפורמה להעברה, גם העברה של סמים.

הסמים שאנחנו רואים בירושלים, בעיקר הנפח הגדול שלהם זה חשיש, מריחואנה, הם מוגדרים כסמים קלים אבל אלה הסמים הדומיננטיים, ישנו מעבר, ככה אנחנו רואים בשנה האחרונה, או חזרה לחשיש, קוקאין הרואין והסמים הקשים יותר נמצאים אצלנו ברמה נמוכה, פחות מתוך האחרים.

מוקדי הסחר בתוך ירושלים הם כיכר ציון, כיכר החתולות, זה מרכזים של נוער בעיקר, בעיקר גם בתקופת הקיץ ששם מתרכזים כולם ואלה הם נקודות הסחר ושוק מחנה יהודה כמובן.

מזרח העיר זה איזורי סחר, סולטן סולימאן, בנייני נוסיבה, שוק הדקלים בכניסה לשער שכם, תחנה מרכזית הישנה, אלה הם איזורים שכולם מתנקזים לשם ושם מוקד הסחר.

סמים בקרב בני נוער, השימוש הנפוץ הוא מריחואנה וחשיש, אקסטזי כמובן במסיבות ובמועדונים, שימוש בהרואין בקרב בני נוער, בלי למקד יותר מדי על חבר העמים, אבל ישנו שימוש יותר בתחום ההרואין בנוער הזה.

דיברתי על מדיניות המשטרה, על הפעלת שיקולים בעלי אופי חינוכי טרם פתיחת תיק פלילי ופה בפירוש, נער שסוחר וקונה או מוכר, כל מכירה או קניה לצורך הענין זה תיק פלילי לכל דבר. אנחנו לא מרכזים תיקים ולא פותחים 40 או 50 תיקים על כל פעם לנוער, אלא כל התיקים האלה מרוכזים בתוך תיק אחד מתוך כוונה שהענין הזה יפסק, כמובן ההיבט החינוכי נכנס פה לענין.

נוער חשיפה היא יחידה שהיא חיצונית לגמרי, היא לא נמצאת בתוך תחנת משטרה, היא נמצאת במקום אחר לחלוטין, אזרחי, נמצאים שם שוטרים שעברו הכשרה, הם ממויינים מתוך מפלג הסמים ומתוך היחידה המרכזית והמדיניות היא כפי שציינתי. אנחנו משתפים את ההורים בענין הזה, את מנהלי בית הספר, אנחנו ניגשים להרצאות, אנחנו מעורבים די עמוק בתוך הענין הזה.

הזכרתי את ירושלים, רק תראו את הכיוונים. היחידה המרכזית מטפלת בעבירות סחר, יבוא, יצוא וייצור סמים. פרשיות שיש להם נפח גדול, אנחנו אמורים לטפל ברובד הבכיר, זה שאמור לספק לכל המדרגים עד שזה מגיע למטה. אנחנו מפעילים סוכנים בכל התחומים, כמובן במקרה הזה בתחום הסמים של המגזר היהודי, הערבי, מזרח, מערב, בכל מה שניתן ככלי עם יכולות מצויינות, טיפול בסוחרי סמים לבני נוער, השנה אנחנו ממקדים את הטיפול לא רק בנוער שמוכר לנוער וסוחר בין בני נוער, אלא בבגירים שההתמחות או המיקוד שלהם הוא מכירה לבני נוער. חשיפת עבירות סמים בבתי ספר, זה חלק מתוך תוכנית העבודה.

שימוש בסמים מסוכנים. אנחנו מתייחסים
לנתונים מינואר עד אוקטובר השנה. הנתונים הנוכחיים, אתה דיברת על עליה, אם אנחנו נסתכל אנחנו לא נראה עליה, להיפך, אנחנו נראה ירידה, אמנם לא משמעותית אבל אנחנו נראה שיש ירידה. בשימוש בסמים מסוכנים, הנוכחי זה 578, שימוש כללי. אם אנחנו מדברים על סחר בסמים ועיבוד סמים אנחנו רואים שיש 294, ירידה. אשתקד היה 403 ועכשיו זה 294. גידול וייצור סמים, גם פה יש ירידה. אחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, יש לנו פה 400 לעומת 230.

יורם דיבר על הנושא שלא פותחים לבני נוער תיקים וממהרים לעבוד על סטטיסטיקה. פה אנחנו הולכים על הנושא ההסברתי והחינוכי, נותנים לאותו נער או נערה שמשתמשים בסמים הזדמנות נוספת ובמידה והוא מסכים לתהליך של פיקוח ובקרה ע"י קצינת מבחן והוא חוזר בו והוא מודה, התיק הזה נסגר ואין לו רישום פלילי. בגיל הזה אנחנו הולכים על המישור החינוכי, מעבר לזה שאנחנו מבקרים בכל בתי הספר, עושים הרצאות, ריכוז כל מנהלי בתי הספר ודואגים שיהיה שיתוף פעולה כך שנעבוד במקביל ובהיזון חוזר ואנחנו רואים שאנחנו מקבלים על תופעות שמתרחשות בבתי הספר דיווחים וכל עוד שזה דבר שניתן לטפל בו ולא הופך למשהו שאי אפשר לטפל בו אנחנו זוכים לשיתוף פעולה.

במחוז ש"י, למרות שמדובר בהרבה פחות כוח
אדם ממה שיש לכם, למרות שיש באוכלוסיה פחות ממה שיש בירושלים, עבירות הסמים יחסית, פתיחת תיקים וכתבי אישום שהוגשו בשנה האחרונה הוא יותר גבוה או כמו ירושלים. מה הסיבה? זה אומר שבירושלים אין סמים?

בשקף הבא יש את החתך הארצי, ירושלים ביחס
למחוזות האחרים, אם זה הצפוני, מרכז ות"א, אנחנו בירידה מאוד משמעותית באחוזים. בנתונים הכלליים אנחנו מהווים רק 6% מכלל עבירות הסמים בארץ. מחוז ש"י מטבע הדברים מטפל בעיקר בתפיסה הבטחונית ורוב רובו של המחוז בעיסוק היומיומי.

יש פחות אבל אין פרופורציה.

יש פחות, התפיסה שם היא תפיסה בטחונית,
ומטבע הדברים הם מטפלים פחות מסיבות אובייקטיביות. אם יש מישהו שהוא סוחר בסמים שנמצא באיזור A או B, לפעמים גם מוותרים על הטיפול המשטרתי כי אתה יכול להסתבך בצורה בלתי הפיכה בטיפול בסמים ואז אתה צריך לטפל במשהו בעל נפח יותר גדול ומשהו בלתי הפיך. אם אנחנו מסתכלים על מחוזות שהם דומים באוכלוסיה, אז רואים שהנתונים מדברים בעד עצמם מבחינת הנושא של שימוש, אחזקה, יצוא ויבוא. ירושלים היא 6% מכלל עבירות הסמים בארץ, המחוזות האחרים, מחוז צפוני ומחוז מרכז הם המחוזות המובילים.

האם יש השפעה להתמקדות שלכם בנושאים
הבטחוניים לגבי האכיפה?

בהחלט.

זו לא סיבה של ירידה דווקא, שאין שימוש
בסמים או סחר בסמים, אלא הסיבה לכך שאתם לא מתמקדים בזה כמו בשאר המקומות.

אם יש בעיה בטחונית יש לזה השפעה על הטיפול.
זה פונקציה של כוח אדם. הוא מפנה את כל הכוח שיש לו לבטחון. אני יכול להגיד כמפקד היחידה המרכזית שבשנה שעברה ארבעה חודשים ברציפות, בתקופת הפיגועים הקשה, זה לא נשמע טוב להגיד שלא עשינו כלום בהיבט האחר, אלא התעסקנו אך ורק בהיבט הבטחוני, יש לזה משמעות אדירה. משמעות אדירה של הטיפול היומיומי, יש לזה משמעות אדירה לטווח הרחוק, אתה לא מצליח לאתר מודיעינית, אתה לא מצליח לטפל, טיפולים בתחום הסמים הם לא טיפולים שיש לך מידע ואתה רץ ואתה תופס, זה תהליך, זו עבודה, זה הרבה מאוד עבודה מקדימה ופה אנחנו בפירוש מפנים את מירב המשאבים, את כל המשאבים כמעט לטובת הבטחון.

זו הסיבה שאתה נמצא בנורמה כזאת או
בסטטוס כזה של עבירות.

הנתונים כוללים את מערב העיר ומזרח העיר,
אתה יכול לומר מה היחס בין שניהם?

אני יכול אבל לא במדוייק. מבחינת הפיקוח,
בקרה, אכיפה, אני יכול להגיד שלמשל בהפעלת סוכנים במערב העיר הפעלנו סוכן אחד ובמזרח העיר הפעלנו שני סוכנים.

ולגבי נתונים של משתמשים?

כמפלג סמים ביחידה המרכזית אנחנו לא מטפלים
בעבירות השימוש בסמים ברמת החוק, זה גם לא היעוד שלנו. מי שעושה את זה אלו המרחבים, התחנות, אנחנו בעיקר מתעסקים בעבירות של סחר בסמים והנתונים מתייחסים למי שמתעסק בסחר בסמים, שבדרך כלל אצלנו הולך עד תום ההליכים ולא נעצר וחוזר חלילה. אנחנו פועלים בדרך כלל פעילות ממושכת שמי שמתעסק עם זה בסוף נכנס מאחורי סורג ובריח.

כשמסתכלים על שימוש בסמים אז אפשר אולי
להסביר או להבין את הירידה בין אשתקד לשנה הנוכחית על סמך ההרחבה בפעילות חינוכית. אבל בסחר ויבוא יש ירידה כאשר אין את העליה המקבילה ב-א"ת. אז איך מסבירים את הירידה בכל אופן של סחר ויבוא מפני שנה והשנה, האם זה רק נובע מהירידה בפעילות שלכם.

שימוש בסמים, מספר התיקים עלו משום שאנחנו
עושים יותר, ככל שאתה מתפנה מההיבט הבטחוני אתה מטפל בדברים אחרים והעליה היא ברורה.

זו אוכלוסיה בוגרת, מעל גיל 18, נכון?

פה בנתונים הם כולם.

אז איך א"ת כל כך נמוך?

הוא אמר שארבעה חודשים לא נגעו בסוגיית
הסמים בירושלים.

ב-א"ת הסברתי למה ישנה ירידה. יש עליה
מהפעילות, אבל עדיין אם הייתי נותן את הנתונים המלאים היית רואה עליה הרבה יותר גבוהה. אלה נתונים, ככל שאתה עושה יותר, וככל שיש פחות בעיות בטחוניות אתה עובד יותר בהקשר של הסמים.

הנתונים פה מתייחסים לירושלים, סך הכל סוחרי סמים שנעצרו זה 360, מדובר על אוקטובר, תום הליכים זה 107 סך הכל, גידול של 30% בתום הליכים. כשאנחנו מדברים על תום הליכים זאת אומרת שהתיק הוא כבד, הוא חד משמעי, אין ספקות, אין דרך אחרת. תחנות סמים שפותחו זה 159. תחנה במושג הירושלמי, בירושלים אין כספומטים, אין את המושג הזה שיש ברמלה בעיקר שנכנס השטר ויוצא סם, התחנה מבחינתנו זה בעיקר תחנת רחוב ששם מתרכזים אותם אנשים, גם נוער וגם בגירים לנוער וגם בגירים לבגירים, זו תחנה ניידת, תחנה אישית. יש ברכב, יש בבתים שזה נתון נמוך יותר, בבתי ספר.

אתה רוצה להגיד שב60- בתי ספר פעלתם?

החקירות בבתי ספר הן בעקבות תלונה?

החקירות בבתי ספר זה בעקבות מידע שנבדק
וכשהוא לא אומת אז אנחנו נכנסים קצת יותר לעומק, כמובן אין פעילות שהיא לא מתבצעת בשיתוף עם מנהלי בית הספר, בידיעה, אנחנו לעולם לא עובדים תחת מסווה כולל מנהלים או אנשי הקשר שאנחנו עובדים איתם. הזכרתי תחנות, שוב, ברחוב זה 80, הבתים זה במקום השני, רכב, ובתי ספר.

פעולות אחרונות מרכזיות שעשינו בשנה האחרונה, גראס אמסטרדם, זה גראס חזק יותר די ייחודי שנכנס לירושלים, ראינו אותו פעמיים בשנתיים האחרונות וטיפלנו בו. פרשיית סמים במכללת אורט זה דוגמה למשהו שהתפתח ממידע ולאט לאט עלינו ובמקרה הזה של אורט, כל מה שאני אומר פה פורסם, היה נפח גדול, היה שם 40-50 תלמידים שנחקרו שזה כמות גדולה מאוד. הפעלת עוקצים בקרב סוחרי סמים לבני נוער, בחופשת הקיץ הזאת הנחייתי לטפל לפני יציאה לחופשה של בתי ספר בנוער, תוך כדי חופשת החופש הגדול ומיד עם חזרה ללימודים גם טיפול, קראנו לזה קיץ נקי, הפעלנו שלושה סוכנים, אחד לפני, תוך כדי ובסוף. היתה גם פרשייה של חמישה ק"ג סם קוקאין, גם זה פורסם, מסוחרים ירושלמים שייבאו מארגנטינה חמישה ק"ג וגם הם כפי שציינתי קודם, לא כולם היו מיועדים לירושלים אלא חלק מהשותפים היו גורמים חיצוניים. רק לתת את ההשוואה, הסעיף האחרון לגבי הכמויות, כדי להביא 150 ק"ג או אפילו 50 ק"ג זה לא בירושלים, צריך לצאת החוצה לעיתים רחוק ולהביא את זה מהאיזורים הדרומיים בעיקר ומשם לפזר את זה.

איך אתה מסביר את העליה בקרב החרדים
בסוגיית הסמים, הם לא הומלסים, איך אתה מסביר את זה. בירושלים 8% מהנתונים שהעבירו לי הם מהמגזר הדתי חרדי.

המגזר החרדי כמו שאר המגזרים לעיתים מחפש
דברים אחרים.

יש עליה מורגשת, מאיזה סיבה?

יש עליה, כנראה יש סיבה. אנחנו רואים את העליה
הזאת, לדעתנו העליה נובעת מהצורך להתנסות בדברים אחרים. הזכרתי את גראס אמסטרדם, זה דווקא חרדים שמגיעים מחו"ל ונמצאים בפנימיות ורוצים לערב דברים נוספים, יש חיבור בין חבר'ה שמגיעים מחו"ל ומתחברים לפנימיות או למקומות נוספים וישיבות, וככה הם מגלים את הענין הזה. אתה תראה עליה גם בתחומים אחרים, לא בהכרח פליליים, במגזר החרדי, תוך נסיון להתנסות בדברים אחרים.

דיברת על זה שנחקרו כ60- בתי ספר, האם יש
שיתוף פעולה של מנהלי בתי הספר גם ברמת המידע ובאופן כללי.

כן. אני אומר את זה באחריות מלאה, יש שיתוף
פעולה מצויין. המטרה היא למגר את הענין והשיתוף פעולה הוא מצויין. אף אחד לא מסתיר, המטרה היא משותפת, אנחנו רואים קשר טוב, אנחנו פועלים בשטח בית הספר בתיאום, בקשר יומיומי מול יחידת נוער חשיפה, אם ישנה בעיה מיד הם מזמינים אותם.

הפעילות היא בעיקר סמויה או גם גלויה?

בתחילתה היא פעילות סמויה, ברוטב המקרים,
בשל הרגישות, בשלב שאנחנו מוצאים שיש לנו מספיק חומר אז הענין הזה יוצא החוצה. גם בפיצוח, במונחים המשטרתיים, אנחנו משתדלים לעשות את הפיצוח לא כאיזה שהוא הליך טראומטי אלא משהו יותר עדין ומסודר, יותר הדרכתי מבלי להיכנס לסטטיסטיקות כי סטטיסטיקה אנחנו יכולים להציג נתונים נהדרים ותגידו שאנחנו עובדים נהדר.

עשינו מפגש עם כל מנהלי בתי הספר התיכוניים
ששם היתה היענות מלאה, עשינו שם כנס ויש לנו שם שיתוף פעולה של היזון חוזר ואנחנו מקבלים כל הזמן מידע על מגמות ולהם חשוב שאנחנו נעשה טיפול עוד כשהבעיה קטנה. לפעמים אנחנו מגיעים למצב שמנהל בית ספר מתקשר ושואל מה קורה עם מה שאתם יודעים, למה לא מטפלים, אז זה כמובן סדר קדימויות ופונקציה של כוח אדם. היו לנו 207 מפגשים עם מנהלי בתי ספר רק בשנה הנוכחית.

לכנס הזה הכנסנו גם את מפקד המחוז, הוא לא
הצליח להגיע דווקא בגלל אירוע בטחוני, אבל יש שיתוף פעולה נהדר.

אני מנהלת את המטה העירוני למאבק בסמים
שמשלב את העבודה של הרשות למלחמה בסמים, הרשות הלאומית למלחמה בסמים עם עבודה של עיריית ירושלים. מאחר ואין כאן נציגים ממש של העיריה אני אולי אנסה להציג את הפריסה כולה של המערך העירוני.

אנחנו רוצים להראות סרטון על פרשייה של סמים,
חמישה ק"ג קוקאין, היא פורסמה, פרשייה שהחלה מפה, זה מתקשר לשאלה על המגזר החרדי, ומגיע לכיוון הולנד ואמסטרדם.

מעבר לשימוש, החרדים גם שותפים בעבירות
גדולות של סחר?

אתה תראה את הסרט. [ הקרנת סרט ] סך הכל
נעצרו עשרה, שבעה מעורבים בארץ, שלושה בארגנטינה, כל הרשת. אחד מהם נשפט, העיקרי, מדובר על שמונה שנים, נסגר בעיסקה.

אני רוצה שתתייחסי בעיקר לגבי היעדר מרכזי
גמילה למבוגרים בעיר, השירותים הנזכרים במסמך מופעלים בתקציב מוגבל שאינו מאפשר מתן מענה הולם ומקיף לאוכלוסיית העיר בסדר גודל כמו ירושלים. שירותי המבחן לנוער נמצאים על סף קריסה בשל גידול שחל בפעילות המשטרה באכיפה על אוכלוסיית הנוער. גם יחידות משרד הרווחה וחטיבת קידום נוער פועלות תחת עומס כבד, תקציבי הפעולה של הגורמים השונים קוצצו השנה וגם בשנים הקודמות, הטיפול המוצע בקרב גורמי הרווחה והחינוך במזרח ירושלים הוא חלקי בלבד ולא מספיק. לאור הרכבה הייחודי של אוכלוסיית העיר ירושלים הטיפול בבעיית המשתמשים בסמים הוא מורכב ורב מימדי. העובדה כי לכל אחד מן המגזרים הללו חילוני וחרדי מאפיינים ייחודיים, מצריך הקצאת משאבים ייחודיים לכל אחד מהם. לדוגמה, מרכזי יום נפרדים למגזר היהודי הערבי החרדי וכו'.

אני חושבת שהדברים שאתה קורא מדברים בעד
עצמם וקשה להוסיף על זה. התמונה שאתה קורא מכאן מתארת את התמונה האמיתית של המתרחש בירושלים.

ירושלים יש בה מערך שירותים לא מבייש בנושא הטיפול בסמים, גם באוכלוסיה המבוגרת ובשנים האחרונות התפתחות משמעותית מאוד גם בעבודה בתחום בני הנוער, ואני מדברת בעיקר על אותם השירותים שהם ייחודיים לנושא הסמים ולאוו דווקא צומת שעוסק בנוער בכלל, בצעירים בכלל, אבל בעיית הסמים היא חלק מתוך העבודה שלהם, היא לא מוגדרת כנושא סמים בלבד ואני מדברת דווקא על אותם השירותים שהוגדרו כשירותים שעוסקים בבעיית הסמים, בהגדרתם. בנוסף לאלה שמוזכרים כאן קיימות מערכות נוספות שמתעסקות עם נוער ומבוגרים ושלגביהם אולי נושא הסמים עשוי להיות יותר שולי.

איך אתם רואים את הנתונים שנתנה המשטרה פה
לעומת השטח?

אני חושבת שיש הלימה מאוד מלאה בין התמונה
שהמשטרה מביאה לבין תמונת השטח. הנושא הוא לא כל כך העליה המסיבית בשימוש בסמים בקרב אוכלוסיית המבוגרים כי השינויים הם לא מאוד דרמטיים בנושא הזה, אלא בעובדה שבשנים האחרונות יש צמצומים גם של הרשות מקומית במתן השירותים לאוכלוסיות האלה. אני חושבת שתמונת המצב בירושלים לפני שלוש שנים היתה טובה בהרבה מהתמונה שמתקיימת היום. הקיצוצים שחלים על כל המדינה חלים על ירושלים לפעמים בצורה הרבה יותר כבדה משום שהעיריה היא עיריה מאוד ענייה, הגבייה המקומית שלה והתקציבים הכוללים שלה הם נמוכים ביותר והתקציב שהיא מעמידה לרשות הנושאים האלה לעומת עיר כמו ת"א שהיא בגודלה קטנה יותר מבחינת היקף האוכלוסיה, הם קטנים בהרבה. התקציב שעיריית ירושלים מקצה לנושא הזה, לא משום שהיא לא רואה בזה נושא בעל חשיבות עליונה, אלא משום שהתקציבים שלה מאוד מוגבלים ואנחנו עוברים קיצוצים מאוד קשים וזה נכון על כל רמות השירותים, זה כולל קידום נוער, זה כולל את אגף הרווחה, זה כולל את האיגוד שמקבל גם תקציבים, מערכת החינוך וכולם. החתכים השנה הם לפחות ב-20% ו-20% בתקציבי פעולה וכוח אדם עדיין התמונה לא ברורה, הם מאוד חמורים.

אם התמונה היא של עליה בשימוש, ודווקא הנושא של נוער, אני חושבת שיש מקום להדגיש את העליה בשימוש בקרב נוער והעבודה של נוער חשיפה מוכרת לי היטב, אנחנו עובדים איתם הרבה שנים, אנחנו מאוד נהנים מהעבודה שלהם ואני מאוד מקבלת את מה שאמרתם לגבי הדיאלוג עם בתי הספר ועם המערכות המקצועיות בכלל וזה ראוי אגב להערכה, כי הצוות הוא מאוד קטן והוא עושה עבודה מאוד מסיבית והטענות שאנחנו מקבלים בדרך כלל הם שהם לא מספיקים להיענות לפניות של מנהלי בתי הספר לבוא ולהיענות לדרישות שלהם קצב מספיק מהיר ולא על חוסר שיתוף פעולה. הצרכים של בתי הספר לעיתים קרובות עולים על היכולת של המערכת גם המשטרתית להיענות להם, והעבודה שלנו היא לנסות לתת את המענים לגבי אותם הילדים שכן נתפסים ונכנסים לתהליכים האלה, דווקא אותם ה-א"ת, היא בשיתוף פעולה מסיבי גם עם שירות מבחן.

הוקמו בעיר בשנה האחרונה יחידות טיפוליות לנוער. מרכז הגמילה בירושלים הוא היום לבני נוער מגיל 14 עד 21 והמקום אם לפני ארבע שנים היה עם תפוסה של ארבע מיטות נוער היום אנחנו ב18- ובתור המתנה של כמה עשרות לכניסה וזה בוודאי מעיד על היקף בעיה וצרכים. אולי גם כאן המקום לציין שאחוז העולים מחבר העמים מתוך הצעירים האלה הוא מעל ומעבר לפרופורציה שנוח לנו חברתית לחשוב עליה ואני אומר בלי בושה שלפחות בין 70-80% מבני הנוער שמגיעים למרכז הגמילה הם עולים מחבר העמים, אני חושבת שזה מחייב אותנו לבחון היטב מה קורה בחברה שלנו ובסביבה שלנו שזה המקום שהם מוצאים את עצמם כל כך מהר.

לגבי הנושא של מזרח ירושלים, למרות ההקצבות של עיריית ירושלים למזרח ירושלים רמת השירותים שם נמוכה יותר. היקף השירותים הוא נמוך יותר ובהרבה ואם אני אשווה את היקף עבודת המניעה שנעשית במערב העיר לעומת המזרח, קשה לי לומר משהו לזכותנו. הסיבות הם לא רק הקצבת משאבים, צריך להכיר בעובדה וכפי שכולם יודעים שאופי העבודה עם מזרח ירושלים קשה יותר, אנשי מקצוע, פתיחות, נכונות לשתף פעולה, להשתמש בשירותים, לא להשתמש בשירותים, צריך לראות את הבעיה הזאת בקונטקסט הרבה יותר רחב ולא רק במידת הנכונות להקצות שירותים. יש יחידה טיפולית למכורים במזרח העיר בדיוק כפי שקיימת במערב העיר, עושים בה שימוש אבל לגבי בני הנוער דווקא העבודה היא מאוד מינימלית והבעיה מאוד חמורה, עולה ואין לנו מענה הולם לצרכים האלה. אני חושבת שבאמת הייתי מדגישה גם את הנושא של נוער וגם את הנושא של הסברה ומניעה בהקשר הזה.

כמה מטופלים אצלכם?

כמה מאות. אנחנו גם עובדים עם אזרחים וגם עם
בחורי ישיבה.

למה רוב הפעילות שלכם היא עם בחורי ישיבה?

חצי מהאוכלוסיה שלנו היא בחורי ישיבה או
אנגלוסקסיים בתוכניות פה, אנחנו עוסקים בזה, כי ראינו שיש תופעה גדולה במרכז העיר שנוער בסיכון ברחוב במרכז העיר, ראינו שיש תופעה די גדולה ואנחנו צריכים לטפל בזה. אנחנו מקבלים כסף גם מקידום נוער וגם מעמותות פה ומארה"ב, זה שילוב של כל מיני גופים.

רציתי לשאול האם המשטרה מתמקדת בקוקאין? אני ידוע שבארה"ב כבר שנים קוקאין הוא הנושא הדומיננטי במאבק נגד סמים ואנחנו רואים במרכז שלנו גם את הקרק, שזה סם יותר חמור שבישראל עוד לא יודעים מה זה. אני רוצה לדעת אם יש איזה שהיא תוכנית או יש צורך בזה, האם מוצאים את הסם הזה, כי אני רואה את החבר'ה שיש לנו ואני רוצה לדעת אם התופעה הזאת קיימת כבר פה.

בירושלים ואני מניח שגם בשאר חלקי הארץ, הסם
הזה הוא לא הסם הנפוץ. יש נסיונות לייבא את זה לארץ, אבל אנחנו בירושלים לא ראינו את הסם הזה כמשהו מוביל או בולט. הפעם האחרונה שנתקלנו בו היתה ב98- שהיתה תפיסה, אבל גם לא במימדים גדולים. אנחנו לא רואים את זה. הזכרתי את הסם הנפוץ בירושלים שזה מריחואנה ואקסטזי.

אני אתן תמונה טיפה שונה. השירותים בירושלים
רבים מאוד. בירושלים אנחנו פרוסים ב4- יחידות עם 20 עובדים כשמבחינת חלוקת התקציב אני רוצה לציין פה שעשרה מהעובדים הם במימון משרד הרווחה, עשרה עובדים ממומנים ע"י עיריית ירושלים וזה משהו שראוי לציון פה, עיריה שכל כך קשה לה עדיין ממשיכה לתקצב עובדים. אני מדברת על עובדים סוציאליים, אני מדברת על מענים ל472- מטופלים מבוגרים בנקודת זמן, אני מדברת על קיצוצים שדוברו כאן, אני מוכרחה להגיד שב2003- אנחנו לא קיצצנו אגורה מהתקציב לעיריית ירושלים, עדיין שמרנו על פריסת השירותים, מה שיקרה לקראת שנה הבאה ואני מקווה שזה, אם לא נצליח במאבק שלנו לשמירת השירותים ונאלץ לפגוע במרכזי היום לנפגעי סמים שאני מיד אפרט מה הם, סביר להניח שאנחנו נפגע בעיריית ירושלים בשני מרכזי יום כשאני מדברת על יחידות מטפלות בנפגעי סמים שבתוך הרצף יש גם מרכזי יום שנותנות טיפול אינטנסיבי יומי למטופלים, אם לא נצליח במאבק על 16 מרכזי יום גם כאן יסגרו שניים, כדאי לדעת את זה, אני מקווה שזה לא יקרה. בגדול אנחנו מדברים על קיצוץ של 35% ברשויות המקומיות בשנה הבאה, אני מקווה שהמאבק יצליח ולא נקצץ.

לגבי השירותים הקיימים. הרבה מאוד עבודה נעשית בירושלים. טיפול פרטני, טיפול משפחתי, הרבה מאוד קבוצות. רוב המטופלים שמגיעים בעיריית ירושלים מהמגזר הערבי מקבלים טיפול במזרח ירושלים. אני רוצה לציין שהיחידה במזרח ירושלים גדולה מאוד, נותנת מענה ייחודי לאוכלוסיה, יש שלוש יחידות למגזר היהודי שהערבים יכולים להגיע אליהם, הם לא מגיעים אליהם. אנחנו למדנו גם מירושלים בפרט, בעיקר ממזרח ירושלים וגם מישובים ערביים ברחבי הארץ, שצריך לתת מענה ייחודי למגזר הערבי ע"י עובדים סוציאליים ערבים ומותאמים לצרכים. מעבר לעובדה שהם צריכים להיות נגישים גמישים וזמינים לאוכלוסיה, זה נמצא ממש במזרח ירושלים, העובדים הסוציאליים צריכים להיות דוברי השפה, מכירים את התרבות, הטיפולים שניתנים הם טיפולים אחרים. ניתנים טיפולים מותאמים לתרבות, למסורת עד כדי כניסה לתוך הבתים והתאמת הטיפול, אם זה להגיע להורים, אם זה להגיע למשפחה בשביל לגייס את המטופלים לטיפול. בפועל, ואני מוכרחה להתחבר למה שהילה אמרה פה, הרבה פחות מטופלים שמחים להגיע לטיפול, הם חסרי מוטיבציה להגיע, צריך לעשות הרבה מאוד מאבקים ונסיונות להביא אותם לטיפול. למרות זאת כשאני מסתכלת על מערך השירותים שניתן במזרח ירושלים, הוא רב מאוד. לא מעט פעמים אני מבקשת ממנהלת היחידה במזרח ירושלים לייצג אותי פה, אני חושבת שאתם כבר מכירים אותה, והיא השכילה לבנות מערך שירותים מאוד עשיר במזרח ירושלים.

את מי יותר קל להביא לטיפול, חרדים או ערבים?

השאלה לא פשוטה. אנחנו היום מתמודדים בשתי
השאלות האלה, אני חושבת שהמגזר החרדי היום נפתח באופן מפתיע. הרבה מאוד דובר פה גם בשבוע שעבר על האם יש יותר חרדים משתמשים, התשובה היא לא, הם היום נפתחים, הם מוכנים להגיע, השבוע גם היה טכס ברטורנו, כשראינו את המגזר החרדי פתאום רואים אותם מגיעים. אני לא סבורה שיש עליה, התופעה מתגלית היום, הם מוכנים להגיע, לא פשוט להם. אני חושבת שאצל הערבים יותר קשה לנו, אנחנו מגיעים לבתים והם פחות מוכנים להגיע. וזה משהו שאני אמרתי לא פעם פה, אנחנו לא מצליחים מספיק להביא אותם לטיפול למרות שהעובדים הסוציאליים מגיעים לטיפול. אני אגיד משהו שהוא אולי מפתיע, אבל לא, העובדים הסוציאליים שמטפלים במזרח ירושלים זה עובדים סוציאליים שמגיעים מהגליל, וגם עם זה יש בעיה. כדאי לקחת את זה בחשבון. הם עדיין נתפסים זרים ופחות מכירים את התרבות.

אני רוצה להגיד משהו לגבי שירותי המבחן. שירותי המבחן עושים פה טיפול רב מאוד במגזר הערבי, הם בקריסה כמו בכל רחבי הארץ, כדאי לדעת את זה.

אני עובד בבית ספר ערבי. כפי שצויין כאן, באמת
יש לנו בעיה מאוד רצינית בכמות העובדים עם הרשות הערבית. אני חושב שחוץ ממשרד הרווחה, כמעט אין גוף שעונה על הדרישות של המטופלים בסקטור הערבי. אני אתן דוגמה מקידום נוער דווקא. קידום נוער יש להם יחידה לסמים, שם אין שום מטפל ערבי ולא מטפלים בסקטור הערבי. בקידום נוער אחר יש מישרה אחת שהיא אמורה לטפל בסמים, בבתי סוהר, רק מישרה אחת. אני מדבר על 18 פלוס. משרד העבודה עושה ככל יכולתו ויש להם עובדים שמגיעים לאיזור. במרכז אצלנו יש מישרה אחת שאמורה לטפל בכל מזרח ירושלים. נכון להיום יש 50 מטופלים עם מטפל אחד. זה נתן לאנשים אחרים להיכנס לסקטור הזה. בית ישר נותן שירותים יותר אינטנסיביים מאשר עיריית ירושלים לנפגעי סמים, שם יש להם אנשים שעובדים בסקטור. יש מחסור במשאבים. צריך לגייס עובדים מתוך השכונה, אם מדובר בעיריית ירושלים היה צורך לגייס גם עובדים מתוך שכונת המצוקה. אם מדברים על המשטרה, אני לא מעביר ביקורת, אבל יש הרבה מקומות שמוכרים שם סמים והמשטרה לא מגיעה אליהם. יש תחנות רציניות שהמשטרה לא מגיעה אליהם. מבחינת אישפוז, נכון שיש את מגל לנוער, אבל שם מדברים עברית ובירושלים כמעט אין מענה למטופלים שצריכים אישפוז.

יש תיסכול מאוד גדול אצל התושבים, אצל המטפלים ואצל המטופלים. כשאתה נכנס לעשות טיפול בשכונה ואתה רואה את הבתים שם, עשרה משתמשים בחדר שירותים אחד, קשה להגיד שאנחנו עושים טיפול, אני מדבר על עיריית ירושלים ובמיוחד על קידום נוער, נעשה שם יותר טיפול קוסמטי, זה קוסמטיקה ולא טיפול. אם אתה נותן מישרה אחת לכל האוכלוסיה של מזרח ירושלים, המצב מאוד מתסכל.

אני ממערכת החינוך, סגן מנהל מנח"י. אני רוצה
להעיר כמה דברים בהקשר של החינוך. יש דבר אחד שאנחנו במנח"י ניסינו להדגיש וזה אחריות המנהלים על הנושא הזה של סמים כמו על הנושא של אלימות ואני חושב שבזה יש התקדמות ממשית. אני חושב שיש שינוי קצת בין הממלכתי דתי לממלכתי, הממלכתי הרבה יותר פתוחים וישר מדווחים או ישר בקשר והממלכתי דתי יש להם שיקולים נוספים שהם אולי קצת משהים יותר, אבל ברמה הכללית בתחום הזה השגנו הישגים ממשיים. העובדה שנכנסתם לכ60- בתי ספר ועשיתם חקירות ממשיות זה עדות להתקדמות בתחום הספציפי הזה. המצב באופן כללי לא טוב במערכת, לא בנושא של סמים, לא בנושא של אלימות, בהרבה דברים אנחנו רואים אסקלציה ואני רוצה להגיד דבר אחד, יש תוכניות מפה עד הודעה חדשה, השירות הפסיכולוגי הייעוצי מנפק וגופים אחרים מנפקים תוכניות מתוכניות שונות שעולות ויורדות. הקושי הגדול במערכת החינוך הוא לשבץ את התוכניות או תוכנית מרכזית בתוך מערכת השיעורים הלימודיים הפורמאלית מכיתה א' עד יב'. יש תוכנית אחת של שפ"י שנקראת כישורי חיים שהיא תוכנית מאוד אינטגרטיבית שאפשר לעסוק בה בהרבה דברים, אבל צריך בשבילה להקצות שעות למערכת ולפי דעתי צריך להקצות לפחות שעה שבועית מ-א' עד יב'. הדבר הזה לא נעשה לא רק בירושלים אלא בכל מדינת ישראל. אחד הלקחים שאני מבקש להגיד כאן בפורום הזה, שאני מתכוון לשכנע את מערכת החינוך בירושלים להקצות שעה שבועית מ-א' עד יב' לתוכנית של כישורי חיים שהיא תוכנית אינטגרטיבית שתעסוק גם בהיבטים הללו לפי שלבי הגיל.

באשר למזרח העיר, אני ניהלתי בחמש שנים האחרונות תוכנית הוליסטית רחבת היקף במימון משרד החינוך והאוצר בהיקף של 30 מליון שקל לשנה לקידום מערכת החינוך במזרח ירושלים. המערכת שם מאוד מסובכת ומאוד בעייתית, אנחנו ניסינו גם לטפל בנושא של סמים באופן ספציפי, אבל קשה לדבר על טיפול משמעותי. הקצינו לזה שני ימי הדרכה, טיפלנו במערך המסייע, הוספנו פסיכולוגים, הוספנו יועצים לבתי הספר, הוספנו קציני ביקור סדיר, אבל כל זה טיפה בים לעומת הצרכים במערכת, לעומת העובדה שיש סדר גודל של כ30%- נשירה מכיתה ז' עד יב' שכמובן חלק גדול מהנושרים מעורבים בכל מיני תופעות פחות חיוביות כמו אלימות, כמו סמים וכדומה. מזרח העיר, למרות הקידום שעשינו במערכת, עדיין זקוקה להתקדמות רבה. אני טוען שמה שעשתה ממשלת ישראל ב4-5- שנים האחרונות הוא מעשה חריג יוצא דופן ביוזמת מנח"י שלא משקף את המדיניות הכללית של הממשלה לגבי מזרח ירושלים. יש אמביוולנטיות גדולה בממשלות ישראל למיניהם, אני לא מדבר רק על הממשלה הזאת, לגבי היחס למזרח ירושלים. תוכנית הלימודים במזרח ירושלים היא תוכנית ירדנית שמוחלפת בהדרגה לתוכנית לימודים פלשתינאית. מצד אחד אפשר לראות את זה בצורה מאוד חיובית, כי יש התייחסות תרבותית לתרבות הספציפית שלהם והכרה בזה, מצד שני זה מבטא איזו שהיא אמביוולנטיות מבחינת ההתייחסות שלנו למערכת.

אני מבית הספר לבריאות הציבור. אני רוצה להציג
בקיצור פן אחר של התמונה של סמים בירושלים, וזה מה שקורה לאנשים, בעיקר המכורים לסמים, המגיעים לחדרי מיון בבתי חולים בירושלים. אנחנו ערכנו סקר לפני כשנה בקרב כל האחיות שעובדות בחדרי מיון בארבעת בתי החולים, שני הדסה, ביקור חולים ושערי צדק, וגילינו חוסר מדהים בידע, מיומנות, כשאני מדבר על ידע מדובר על שמות הרחוב של הסמים, כשמישהו מגיע ואומר אני השתמשתי בסם כזה או אחר, לא מכירים את השמות, גם באפשרות לזהות אנשים המגיעים לחדרי מיון עקב משהו שקשור לסמים וגם כן איך לטפל. לאחיות יש היסוס די גדול לטפל באנשים, כאשר אנחנו הצגנו את הנתונים האלה לרשות למלחמה בסמים והצעתי להעביר קורסי הדרכה לאחיות ולצוות הסיעודי בבתי החולים, נאמר לי שגם האחיות שעובדות במרכזי טיפול לא עברו הדרכה מיוחדת לטיפול בסמים. כתוצאה מזה, וכבר היה איזה שהוא תהליך ברשות, כיום יש קורס שמתקיים בימים אלה של 35 אחים ואחיות של מרכזי גמילה בארץ על הדרכה במיומנות בקשר להתמכרויות ואני מקווה שבעתיד אנחנו נוכל להרים לפחות יום עיון או קורסי הדרכה גם לצוות הסיעודי בחדרי מיון.

אני מהמשרד לבטחון פנים, אגף מצילה שזה אגף
קהילה ומניעת פשיעה. אנחנו פועלים ב38- רשויות. בירושלים אנחנו לא נכנסנו לפעילות מסודרת. אנחנו בדרך כלל חותמים על איזה שהוא הסכם מול ראש הרשות שמחייב אותו למחוייבות להוביל מהלך עירוני להקים מערך מצילה ישובית, מערך עירוני למניעת פשיעה ואלימות וגם אלימות הרי לא ניתן להפריד אותה מסמים. אנחנו לא רוצים להתנגש ברשות למלחמה בסמים שהמנדט שלה הוא הסמים, אבל אנחנו בהחלט עובדים ביחד. סמים ואלימות בלתי ניתנים להפרדה. עד עכשיו כל הנסיונות שלנו מול עיריית ירושלים, מול ראש העיר, ליצור את אותו מערך לא כל כך צלחו ולכן אנחנו החלטנו למרות שאין לנו מצילה ישובית בירושלים להתחיל לעבוד ברמה של פרוייקטים, כפי שאנחנו עושים במקומות אחרים שבהם אין מצילה ישובית ואנחנו נכנסנו לפרוייקט ביחד עם קידום נוער שעוסק בנוער ערבי ויהודי בסיכון בסוג של פעילות שנקראת פעילות אתגרית לאותו נוער, מעסיק אותם בספורט, בקפרויירה, במחול, במגוון תחומים. מדובר על שלוש קבוצות של בני נוער, 40 בני נוער, כאשר קבוצה אחת ייצגה את הארץ בחו"ל, אבל אנחנו היינו רוצים לקיים עוד פרוייקטים בעיר וזה מותנה בשיתוף הפעולה שאנחנו נקבל מהרשות. אני חייב להגיד שהעובדה שמ"מ ראש העיר לא נמצא כאן, כשמדובר על דיון בבעיית סמים בעיר שלו, מדברת בעד עצמה.

אני מבקשת לא להסיק מסקנה כי אני מייצגת
אותו. הוא ביקש להתנצל כי יש אירוע שתואם מראש.

אני הייתי מצפה לקבל שיתוף פעולה בעיר
ירושלים כפי שאנחנו מקבלים בכרכים האחרים בישראל, בת"א ובחיפה, כדי שנוכל לקדם פרוייקטים נוספים.

אני אסכם את הדיון ברוח הדברים שעלו פה. אני
מאוד מודאג מהקונספציה של הסמים והסוגיה הזאת בתוך העיר ירושלים, שאין לה, עפ"י הדיווחים, העדפה. אנחנו עוזבים את כל עיסוקנו לטובת הבטחון בעיר הזאת. זה חשוב מאוד אבל אנחנו יכולים להגיע למצב בטחוני כשמצד שני נמצא את עצמנו עם ביצה כזאת גדולה בתוך העיר של סמים שיהיה קשה למגר אותה וזה לצערי מה שיכול לקרות אם אנחנו שמים את כל יהבנו או את כל משקלנו או את כל הביצים בסל אחד.

אני מבין את המצב אבל אנחנו קוראים למשרדי הממשלה, כולם, וגם לראש העיר, לשתף פעולה עם כל הגורמים שנוגעים לסוגיה הזאת כדי למצוא מוצא למזער ולמגר את התופעה הזאת בירושלים.

אנחנו נפנה היום במכתב לשר הבריאות שיפעל להכשרת ולהבאת בתי החולים הדסה עין כרם, ביקור חולים, יקבלו בהתאם למה שהעליתם פה, הדרכות לאחים ואחיות לטפל במפונים המשתמשים בסמים או אנשים שנגועים בסמים בכלל. אנחנו נפנה במכתב למשרד הבריאות להכשיר את האנשים בכל הארץ ובמיוחד בירושלים.

אנחנו מודאגים במיוחד מהעליה הדרסטית במגזר החרדי ואי שיתוף פעולה מצד המגזר הערבי.

אנחנו קוראים לשני המגזרים הללו ובמיוחד למנהגי ולרבני המגזר החרדי, לפעול יחד עם כל המשרדים המטפלים בסוגיית הסמים ולסייע להם במקסימום האפשרי כדי שהתופעה הזאת לא תתפח. אנחנו רואים עליה דרסטית במגזר הזה בשנים האחרונות, זה דבר שלא צריך שיהיה במיוחד בציבור שידוע שלא היה בקרבו הסוגיה הזאת.

אנחנו קוראים למשרד החינוך לעשות פעולות מניעה והסברה בבתי ספר, לאור הדאגה שלנו שכ60- בתי ספר, עפ"י דיווח המשטרה, נחקרו בשנה האחרונה בסוגיית הסמים.

אנחנו פונים לשר לבטחון פנים, שעם כל הפניית תשומת הלב לבטחון אנחנו רואים חובה להמשיך לטפל בנשוא הסמים בעיר, בכל שכונותיה, גם המזרחיות וגם המערביות.

אנחנו נערוך סיור בעיר, ניפגש עם ראש העיר, כדי ללבן את כל הסוגיות שעלו פה, יחד עם סיור בשטח לראות את השירותים. אנחנו נעזור לעיר בתקציב החדש, בכל מה שקשור לועדת הכספים כחבר בה, שלא יגעו בתקציבים שקשורים לסמים. אני אעשה הכל כדי שנושא הסמים לא יפגע בעיר מכיוון שזה בדיוק כמו הבטחון. זו סוגיה חברתית הכי קשה, יש הרבה משפחות שחושבות שזה לא בפתח דלתם וזה יכול לקרות למחרת בבוקר עם הבן שלהם. לכן כולנו מצווים בעיר ואני קורא לכל תושבי העיר ירושלים לראות בסוגיית הסמים והנגע בסמים לא רק בעיה של משטרת ישראל או של משרדי הממשלה, אלא זו בעיה של כולנו, אנחנו מצווים לסייע לכל מי שמטפל בענין הזה ולחשוב שזה מחר יכול להיות בתוך ביתינו.






הישיבה ננעלה בשעה 12:45